על הגאולה ועל התמורה/קט
~קט~
ופירשתי כבר () דברי המדרש (תדב"א רבה, פכ"ז) הובא בקדושת יום טוב (סו"פ חיי) וז"ל, בזכות ששאלו לרבקה (בראשית כ"ד, נ"ח) התלכי עם האיש הזה, ואמרה אלך, זכו ישראל להוציאם ממצרים ע"כ, והוא פלאי.
ויובן על פי מה שכתב בעל מעשי ה' (פר' שמות, מעשה מצרים פכ"ד) בפירושו על הגדה של פסח בפיסקא עבדים היינו, שדקדק במה שאמר שאנו ובנינו היינו משועבדים, הלא יש כמה וכמה מיני הצלות, או שהם ישחררונו ברצונם, או שיהיה כמו שנאמר (שמות א', י') כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא. ועוד, שהתחיל לומר עבדים היינו, וסיים משועבדים היינו. ותוכן תירוצו, דלכאורה למה היה הצורך וההכרח להוציא את ישראל ביד חזקה ונגד רצונם של המצריים ולהכביד את לב פרעה, הרי היה אפשר שיתן ה' בלב פרעה שישלח את ישראל ברצונו, כי לב מלכים ושרים ביד ה', אמנם אם נהיה הדבר כן, היה נראה הדבר למראית העין כי פרעה ברצונו שלחם, והיה כל ישראל בכל הדורות חייבים לו הכרת טובה והשתעבדות עבור החסד שעשה להם, והשתעבדות לרשעים מזיק מאוד לנפש, וקרובה הסכנה להיות נשפע מדיעותיהם, ועל כן לא רצה הקב"ה באופן זה, אלא הוציא את בני ישראל ביד חזקה ונגד רצונו, ומעתה לא עשה שום טובה, ולא היה לו חלק בטובתינו, ואין אנו חייבים לו טובה והשתעבדות. וזהו שאמר המגיד, עבדים היינו לפרעה וכו' ויוציאנו ה' ביד חזקה ובזרוע נטויה, נגד רצונו ודעתו, ונתן הטעם על כי בחר ה' להוציא את ישראל באופן זה, דאילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, אלא פרעה בעצמו היה משלחם מרצונו על ידי שהסב ה' את לבבו לטוב, אז הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לעולם לפרעה בהכרת טובה והשתעבדות, ולא רצה השי"ת בזה, ועל כן הוציאנו ד' ביד חזקה, ע"כ תוכן דברי בעל מעשי ה'.
והנה איתא בבראשית רבה (פ"ס, סי"ב) והביאו רש"י ז"ל (בראשית כ"ד, נ"ח) ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה, ותאמר אלך, על כרחכם, שלא בטובתכם. ולשון רש"י ז"ל, אלך מעצמי, ואף אם אינכם רוצים. ולכאורה, למה השיבה כך, היה לה לומר הן, או לאו. אמנם ידעה רבקה אמנו ברוח הקודש כי הליכה זו יהיה סיבה להעמיד ממנה זרע קודש, אומה הישראלית, ועל כן לא רצתה שיהיה לרשעים אלה זכות וכח בזה על ידי הסכמתם, וכדי שלא יהיו ישראל חייבים להם הכרת טובה והשתעבדות, אשר ההשתעבדות לרשעים מזיק מאוד לנפש, לכן אמרה אלך, על כרחכם שלא בטובתכם, ומעתה אין להם שום זכות וכח בהקמת אומה הישראלית, ואין אנו חייבים להם הכרת טובה והשתעבדות.
ובזה יבואר המדרש הנ"ל, בזכות ששאלו לרבקה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך, ובזה העמידה יסוד האומה הישראלית באופן שלא יהיו חייבים השתעבדות והכרת טובה לרשעים, על כן זכו ישראל להוציאם ממצרים, ולא פרעה שלחם מרצונו, אלא הקב"ה הוציא אותם משה בעל כרחו של פרעה, מאותו הטעם שלא יהיו חייבים לו השתעבדות והכרת טובה.