על הגאולה ועל התמורה/קכא

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־09:05, 18 באוקטובר 2024 מאת מטה הסברה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  << סימן קכ על הגאולה ועל התמורה סימן קכב >>

~קכא~

(מכאן עד גמירא מכתי"ק)

בסיום הקונטרס אכתוב מליצה ישרה. בירמיה ב' י'-י"א, שלחו ואתבוננו מאוד וראו הן היתה כזאת, ההימיר גוי אלקים והמה לא אלקים, ועמי המיר כבודי בלוא יועיל. ובתרגום יונתן וברש"י וכל המפרשים פירשו שהכתוב מתמיה, שמעולם לא היתה כזאת בשום אומה שבעולם להחליף אלקיו אף שכולם אינם כלום, אך עם ישראל המירו כבודו יתברך שמו במה שאין בו שום תועלת כלל.

וק"ז בייטב לב פרשת ראה, על הכתוב (דברים י"ד, א') בנים אתם וגו' (סד"ה וע"ד דרוש), ובייטב פנים על שיר השירים (שיר חדש, אות ה') בפסוק (שה"ש א' ט"ו) הנך יפה רעיתי, הביא מדרש ()שפסוק זה מלאך מיכאל שר של ישראל אמרו, וזה פלא. והביא שם ק"ז זלה"ה בשם אביו הגה"ק זלה"ה שאפשר לפרש הכתוב הזה לשבח, ותורת חסד על לשונו, שלשון המיר כבודי הוא לשון התרוממות כבודו יתברך שמו, ורצה לומר שעכו"ם אינו נותן גדולה וכבוד לאלקיו בשעה שאינו רואה בו ענין אלוקות שיועיל לו לפי שטותו וסכלותו, אבל עמי המיר כבודי, שנותן כבוד וגדולה להשי"ת אף בלא יועיל, רצה לומר בשעה שאינו מועיל לו כלום אינו קורא תגר, אלא מקבל באהבה ואומר שזה רצונו וכבודו, ועל כן ניחא מה שמלאך מיכאל אומרו יעיי"ש, ודברי פי חכם חן. והוא דבר נחמד מאוד, אבל שטחיות הכתובים הוא כפירוש כל המפרשים שהמה תרעומת גדולה על ישראל. והרד"ק הביא גם כן פירוש אחד שהמיר הוא לשון גדולה, כמו ובכבודם תתימרו (ישעיה ס"א, ו'), אבל לפי דבריו גם פירוש זה הוא לשון תרעומת יעיי"ש.

והנה שבעים פנים לתורה, והדרשה תדרוש. ואפשר לפרש גם לפי פשוטו, כפי' המפרשים שיש בזה ענין של מליצה, דהנה מבואר במדרש רבה במדבר פרק ב' סימן ט"ז דאומות העולם ישאלו את הקב"ה למה אין אתה מקבלנו, אמר להם שאתם חוטאים, אמרו לו, ישראל אינם חוטאים, אמר רבי ברכיה מה כתיב אחריו, אחות לנו קטנה (שיר השירים ח', ח'), אמר להם הקב"ה, כשם שהתינוקת הזו כשהיא קטנה והיא חוטאת על אבותיה אין אבותיה מתרעמין עליה, למה, שהיא קטנה, כך ישראל כשהם חוטאים אין הקב"ה מעלה עליהם. וכעין זה הוא בשיר השירים [רבה] פרשה ח' (סימן ט') על הכתוב אחות לנו קטנה, דלעתיד לבוא עתידין כל שרי האומות לקטרג על ישראל לפני הקב"ה, ואומרין רבונו של עולם, אלו עבדו עבודה זרה ואלו עבדו עבודה זרה וכו', מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין, ואומר להם הקב"ה אחות לנו קטנה, מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו, למה, שהוא קטן, כך כל מה שמתלכלכין בא יום הכיפורים ומכפר עליהם יעיי"ש.

ולכאורה זה פלא, מה זו תשובה לאומות העולם שישראל המה כקטנים, ועדיין קשה קושייתם מה בין אלו לאלו, למה ישראל נחשבים לקטנים ואומות העולם לגדולים, הלא הכל מיירי אף באנשים גדולים למעלה מעשרים.

וביותר קשה על לשון המדרש () שהביא בפירוש ארץ החיים על תהלים בפסוק (תהילים כ"ה, ז') חטאות נעורי ופשעי אל תזכור, וכתב שם שיש במדרש שלעתיד יבוא הקב"ה ליתן שכר ועונש, ויקטרגו המקטריגים על ישראל ויסדרו עוונותיהם, ויאמר הקב"ה כי קטן יעקב ודל (עפ"י עמוס ז', ב'), וכל מה שהקטן עושה לא נחשב לו, כי קטן הוא. ואחר כך כשבא ליתן שכר לישראל, יאמר השטן ומה שכר תתן לישראל שהם קטנים בלתי שכל, ויאמר הקב"ה בני בכורי ישראל (שמות ד', כ"ב). וזה פלא, דהוי כתרתי מילי דסתרי אהדדי, וכמזכה שטרא לבי תרי. ואם אין הקב"ה שומע לטענותיו של השטן, לא הוה ליה להשיב כלל על דבריו, ואחרי שהשיב לו הקב"ה על טענותיו, צריך להשיב לו טענה הנשמעת ותשובה נוצחת, ואין בטענה זו לכאורה לסתור את דבריו.