על הגאולה ועל התמורה/מגדל עוז
~מגדל עוז~
ולחיבת הקודש נעתיק פה להשלמת הענין, דברים חוצבים להבות אש, מה שכתב הגאון הקדוש היעב"ץ זללה"ה בספרו מגדול עוז, בעלית היראה (גנזך כ"ג), ככתבו וכלשונו, בלי תוספת וגרעון, כי לשון חכמים מרפא, וישמע חכם ויוסיף לקח. וזה לשון קדשו:
אל יפול לב אדם עליו בראותו דברים זרים לטבע, ופלאים ודוגמת נסים, נעשים לפעמים על ידי מסיתים ומדיחים ואפיקורסים, כמו שאמר הכתוב (דברים י"ג, ב'-ג') כי יקום בקרבך נביא וגו' ונתן אליך אות או מופת, ובא האות והמופת, אל תפנה אל המעשים המתמיהים ההם, ואל יחלש לבך באמונתך מחמתם ח"ו, ככתוב (שם, ה') אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו וגו', ולא יכנס בלבבך מורא זולתו. ואינך צריך לחקור ולחפש איך ומה נעשו אותן הדברים המבהילים, אם בכשוף ובלהט, או בתחבולות אחיזת עינים והדומה, אלא אפילו אם ברור לך הדבר שנעשה בדמות נס, נקי מכל חשד ערמה, מכל מקום אל יפוג לבך ולא יסוג אחור. ואל תשגיח בכל האותות והמופתים שיעשו מסיתים ומפתים להניא לבבך מדרך תורתך ואמונתך המאומתים, אשר באת עמהם בברית ואסרוך בעבותים, וקשרוך בחבלים בל ינתקו באש ובמים ובצוק העתים. אפילו יצאו כוכבים ממסילותם ומזלות בלי עתם, לא יוכלו להתיר קשרי עבותות האהבה שבינך ובין אלהיך, כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין צ.) אפילו אם מעמיד נביא חמה באמצע הרקיע כיהושע בן נון, אל תשמע לו לעבוד עבודה זרה או אפילו לבטל אות אחת מן התורה, שכן כתוב (שם, ד') כי מנסה ה' אלהיכם אתכם וגו'. לפיכך, ודאי מסייעין לפעמים מן השמים להצליח מעשה שטן, לנסות בו לבות הישרים והתמימים, לידע ולהודיע צדקתם ותמימותם בעולם. ולא זו בלבד בעבודה זרה ונביא שקר, אלא אפילו בנסים גמורים הנעשים על ידי חכם וחסיד מחכמי התורה הקדושים העוסקים בבנינו של עולם וכל מעשיהם לקיום וחיזוק הדת, לא השגיחו רז"ל לבטל בשביל כך אפילו דבר קל מהסכמת הרבים בביאור חלק קטן ממצוה בעלמא, שאין לה מבוא בעניני האמונה ושרשי הדת, ואינו רק סעיף דק וקלוש מאד ודקדוק בדיני טומאה וטהרה (אף על פי שיהא לחומרא, כענין מחלוקותו של עקביא בן מהללאל (עדיות פ"ה, מ"ו), עיין שאילת יעב"ץ (ח"א) סימן (קל"א) [קל"ב], עם כל זה לא הועילו כל האותות הגדולים שהראה רבי אליעזר הגדול (שהכריע כל תלמידי רבן יוחנן בן זכאי (אבות פ"ב מ"ח)) מאומה להכריח הרבים החולקים לחזור בהם מדעתם (עי' בבא מציעא נט:).
מכאן אתה דן קל וחומר לדברים הנוגעים בעיקרי האמונה ויסודי התורה. התחזק אל תרף, ולבך לא יחרף. לא יירך מבעל הנס, ולא מבעל השם, ולא מבעל החלום, ולא אפילו ממלאך או ממלך, לא תירא ולא תחת (בדבר הנוגע לכבוד שמים, אבל במה שאינו מתנגד לרצון שמים אתה מוזהר לירא גם ממנו כמורא שמים, שכן הוקש בכתוב (משלי כ"ד, כ"א) ירא את ה' בני ומלך, וכדרך שענו חנניה מישאל ועזריה לבוכדנאצר (דניאל ג', י"ח)). ועל זה נאמר בתורה בנביא שקר (דברים י"ח, כ"ב) לא תגור ממנו, ונצטוה יהושע (יהושע ח', א') אל תירא ואל תחת. וכן בכל העוסקים במלחמות מצוה נאמר (דברים כ', ג') אל ירך לבבכם, אל תיראו. ואומר (ישעיה מ"א, י'), אל תירא כי (אתך) [עמך] אני, אל (תשמע) [תשתע] כי אני אלהיך וגו'. ואמר (שם, י"ד) אל תיראי תולעת יעקב וגו'. ואמר (שם נ"א, י"ב-י"ג) מי את ותיראי מאנוש ימות וגו', ותשכח ה' וגו' ותפחד תמיד מפני חמת המציק וגו' ואיה חמת המציק וגו'. שאין גורם מורא הרעים אלא החטא, ואמר (שם נ"ד, י"ד) רחקי מעושק כי לא תיראי וגו', ואמר (שם, ט"ו) הן גור יגור אפס מאותי, כי מוראו של השי"ת באמת, מבריח כל מורא זולתו.
וכן לא יחלוק אדם כבוד לגדול ותקיף, במקום שיש חילול השם אין החנוני מקיף, ולאפרושי מאיסורא אין חולקין כבוד לרב, ולא תירא מחכמה ועושר וזקנה, וכל שכן שלא תתיירא ולא תתבייש מפני המלגלגים ומלעיבים גם במלאכי אלקים, עד אשר הומק לשונם בפיהם, זכרם נעקר, סוף סוף שפת אמת תעמוד לעד ועד ארגיעה לשון שקר. וקל וחומר שאין לירא ולשתוק ולהשים יד לפה, במקום שיש חילול השם גדול וחשש להבת אש דת ירפה, שארית חמות תחגור חרבך על ירך גבור הפץ עברות האף תספה. לא תחמול ולא תכסה ביום נקם. ועל כותבי פלסתר, לא תהא פסכתר כופה. ואף על פי שיראו בעצמן סימני טהרה וכו' אל תאמן בם, כי שבע תועבות בלבם, ורוח עועים מסך בקרבם. וכן דרכן של מספרי לשון הרע לערב בתוכו אמת (עיין סוטה לה.), וכך ענשו של בדאי שאפילו כשאומר אמת אין שומעין לו (סנהדרין פט:). וכדרך שאמרו (ברכות סג.) בקלה ממנו ובחכם כשר שבכשרים, התחיל הוא אוסר והן מתירין, כי היכי דלא נגררו בתריה. על אחת כמה וכמה שכך צריך לנהוג עם אלו המסיתים ומדיחים, המפתים את השוטים מעוטי מדע, חסרי שכל, ריקי מוח, רכי לבב, בדברי מוסרים ובעניני תוכחה ויראה וברמזי קבלה, שלא להטות אוזן אליהם מטוב [ועד] רע. ונענש רבי אליעזר, נתפש למינות, על ששמע דבר אחד של תורה ממין, וההנהו (עבודה זרה טז:). וכל ספריהם וכתביהם צריך לשורפן עם אזכרותיהם, כמו שאמר רבי טרפון (שבת קטז.) שאפילו אדם רודף אחריו להרגו, ונחש רץ אחריו להכישו, נכנס לבית עבודה זרה ואין נכנס לבתיהם של אלו. וכל שכן שלא לקרות לעיין בדבריהם, כי רעות במגורם, בקרבם ישימו ארבם, מתחת למדם הסתירו חרבם, תבוא בלבם. פרשו רשת ליד מעגל לירות במו אופל האנשים ההולכים לתומם, לצודם בחרמם לאבדם ולהומם. מן ההיתר יבואו אל האסור, לפרוק עול תורה להניחו על קרן הצב"י שבור, ולכתוב על קרן השור ועג"ל חדש אין להם חלק באלקי ישראל.
ודואג אני, כי קרבו הימים אשר אין בהם חפץ, שיעד דניאל (דניאל י"א, י"ד) ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו, ואם כבר פתאים עברו ונענשו, כשלו ונפלו, היו לשמה, לשמצה בקמיהם, כרובם כלו בעשן כלו אך לא ספו תמו, מקצתם נשארו שרשים רעים שלא נגממו, והיה במחשך מעשיהם יומם תתמו, על עם ה' סוד יערימו, להפוך המלכות למינות ובית ועד לזנות התחכמו, ויש לחוש פן ח"ו עם הארץ עיניהם יעלימו, ביחוד אחר שבעוה"ר כל שמונה עשרה קללות שקלל ישעיה הנביא (ישעיה ג'), ועל כולם המכה אשר לא כתובה, זו ההפלאה, יחד נתקיימו. וכן נבואת הושע רבו (הושע ד', ו') מבלי הדעת, עמי נדמי.
וחתם דניאל עוד (דניאל י"ב, י') יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים, והמשכילים יבינו. לכן העידותי בך היום שתהיה מן משכילי עם, אשר יבינו לרבים שיעמדו על עמדם, ולא ירפו ידם, בל ימירו את כבודם, כי קרובה ישועת ה' לבוא וצדקתו להגלות לעיני כל אדם. ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש גבור חיל, חזק ואמץ, אל תירא ואל תחת ולא תהא נרדם, חפץ ה' בידך יצליח, ותשבר כעץ עולה, שמדא עבידא דבטלה, ועשויין בעלי זרוע ליפול. ואם אין איש מתחזק עמך, כל שכן ששכרך כפול, וקורא לך גודר פרץ, משובב נתיבות, להשיב לב בנים על אבות. אכן צריך לזה ולכיוצא בו חכמה, ועל זה אמר (ברכות יז.) הוי ערום ביראה, ובתחבולות תעשה לך מלחמה. ע"כ לשון קדשו של הגאון הקדוש יעב"ץ זלה"ה.