על הגאולה ועל התמורה/עא

עא

ואמר הנביא מלאכי (ג', ט"ז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע, ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, ופירש המהר"י קרא, דאז כששומעין יראי ה' שנדברו הרשעים בדברים קשים האלה, נדברים הם ואומרים טוב עבוד אלקים. ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו, שומע הקב"ה דברי הצדיקים ודברי הרשעים, וכותבן בספר זכרון לפניו. ולכאורה יש להבין כוונת הנבואה בזה, הלא זכר כל המעשים לפניו בא, מעשי אדם ותתבולותיו ויצרי מעללי איש, ואמרו חכמינו ז"ל (אבות פ"ב מ"א) כל מעשיך בספר נכתבים, וכל מי שאינו מאמין ח"ו דעין רואה ואוזן שומעת הרי זה כופר בעיקרי האמונה, ואם כך הוא בכללות המעשים, בודאי לא ישתנה גם זו מכללן, ומה כוונת הנביא באזהרתו זאת.

אמנם התנבא הנביא מלאכי על גודל הסתרת פנים ובלבול המוחות והדיעות שיהיה בימים ההם בעיקבתא דמשיחא, כי הרשעים ומעשה שטן יצליחו, והסמיות עינים והנסיונות יהיו גדולים ועצומים, ולא יהיה אפשרות ואופן לדבר דברים אמיתיים ודברי התחזקות באמונה בפני רוב ההמון, כאשר הוא בדורינו לגודל האלמות וחוצפת המינים והאפיקורסים, והשפעתם גדלה מקצה העולם ועד קצהו. על כן אמר הנביא אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, שיתחזקו יראי ה' בכל תוקף ועוז שלא יתעו אחרי התועים ואחר השפעת רוב העולם, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, והשי"ת שהוא בוחן כליות ולב, יבחין דבריהם. ובעת הנסיון הגדול הזה כל אחד ישים נפשו בכפו ויבדוק פנימיות לבו וישגיח על דיבורו, כי בדיבורים האלה תלויים עיקרי האמונה, ויש אובד עולמו בשעה אחת ובדיבור קל. וזה שאמר ויקשב ה' וישמע, כי רק הוא יודע פנימיות הלב. ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, דייק לומר ולחושבי שמו, כי בעבודה זרה מענישין גם על מחשבה, כדאמרינן בקידושין (לט:) דכתיב (יחזקאל י"ד, ה') למען תפוש את (בני) [בית] ישראל בלבם, וכל שכן במינות, דגרוע מעבודה זרה, ועיקרה במחשבת הלב, ודאי שמענישין על המחשבה, ויכתב בספר הזכרון לא רק הדיבור, כי אם גם המחשבה המסותרת, וצריך להשמר בזה.

והנה דרשו חז"ל במסכת שבת (סג.) מהאי קרא דמלאכי, מאי ולחושבי שמו, אמר רבי אמי אפילו חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ולכאורה צריך ביאור קישור דרשא זו לנבואת מלאכי. ואולי גם על זה רמז הנביא מלאכי, שלגודל השערוריה שיהיה בימים ההם, לפעמים אפשר שלא יעלה ביד יראי ה' לפעול בדיבורים על לב השומעים, אבל מכל מקום יתחזקו בכל תוקף ועוז, ואל יפול לבם מזה כלל, כי בכל אופן חשוב הוא בשמים מאוד, ומעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.