ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן כח
~ סימן כח ~
וכבוד קדושת זקיני זלה"ה בפירושו תפלה למשה על תהלים על הפסוק (קכ"ז, ב') שוא לכם משכימי קום וגו' עמד על שבועה זו שלא ידחקו את הקץ ודייק שאינו מובן פירוש רש"י ז"ל שלא ביאר הגבול של בקשת רחמים, ועל כן פירש הוא ז"ל שהוא כעין דוחק את השעה, כמו שהיה בשבתי צבי ימח שמו שלא יאחזו עצמם בהבל קודם ביאתו כי הרשעים המקדימים בהבל הם גרמו אריכות הגלות בהרשיעם להרבה מישראל מאוד מאוד, ופירש בזה הכתוב שוא לכם משכימי קום, שהם משכימין הקום הרומז על הגאולה קום בתולת ישראל בשקר ובהבל קודם זמנו, ועל ידי זה מאחרים שבת כי מאריכין הגלות, אוכלי לחם העצבים, כי בתשעה באב שהכל מתענין ומתאבלין ועצבין על החורבן, הם אוכלים ושמחים, וסיים על זה שזה רמז אמיתי שרמז דוד המלך עליו השלום ברוח קדשו, יעיי"ש.
הנה בזה רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו, שהאוכלים לחם העצבים שאוכלים בתשעה באב ואינם מתאבלין על החורבן ומשכימין להביא גאולה לישראל קודם הזמן המה המאחרים שבת שמאריכין הגלות בעונותינו הרבים, כאשר יתבאר מזה עוד להלן, ופירושו שפירש במה שאמר שלא ידחקו את הקץ הוא פירושו של הרמב"ם ומשמעות דברי המדרשים. אמנם על דברי רש"י ז"ל עדיין לא מצאנו שום פירוש.
ובישמח משה (הנדפס על שיר השירים) כתב בדברי רש"י האלו וזה לשונו, מה שאמרו רבותינו ז"ל (כתובות קיא.) השביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ידחקו את הקץ, הוא משולל הבנה מה הוא דחיקת הקץ, דהא אמר אחר כך שלא יעלו ישראל בחומה, ואי כפירוש רש"י ז"ל דדחיקת הקץ הוא שלא להפציר בתפלה יותר מדאי, זו קשה מן הראשונה דמה הוא הגבול מה נקרא כראוי ומה נקרא יותר מדאי, ועוד קשה למה לא מצינו בגמרא והרמב"ם והפוסקים שיזהירו שלא להפציר בתפלה על הגאולה.
והנראה לומר על פי מה שפירשו בפסוק (דברים י', כ') את ה' אלקיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע ופירש רש"י ז"ל אם יש בך כל המדות האלו אתה רשאי להשבע בשמו, ופירשו על פי שבועת אליהו אם יהיה השנים האלה טל ומטר או שבועת חוני המעגל, שזה אין רשאי לעשות רק מי שיש בו כל המדות האלו אז יש לו רשות דודאי מקים דבר עבדיו ועצת מלאכיו ישלים, אכן זולת זה הוי שבועת שוא והיינו שלא ידחקו את הקץ דהיינו הני בני עליה על פי שבועה עכ"ל. וכעין זה כתב גם החתם סופר (ליקוטי שו"ת סימן פ"ו) שלא לעשות כמו שעשה ר' יוסף דיליריינא על ידי השבעות וכדומה אבל תפלה בעלמא מותר הכל. הנה אף שזה נכון בפירוש דברי הש"ס שלא ידחקו את הקץ אבל בלשון רש"י ז"ל קשה להעמיס זה שכתב שלא ירבו בתחנונים יותר מדאי ולא הזכיר לא שבועה ולא השבעות אלא תחנונים בעלמא, אלמא שגם בתחנונים בלבד יש גבול ועדיין קשה טובא מה הוא הגבול, ורוב התפלות מיוסדין על הגלות והגאולה וצדיקים מסרו נפשם בתפלתם על הגאולה עד כלות הנפש ומה הוא השיעור שנכנס בכלל איסור השבועה.