על הגאולה ועל התמורה/סב

סב

וכתב הרמב"ם ז"ל באגרת תימן, וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחבירו ודי לנו בערבותו, והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואת משה רבינו ע"ה בכל מה שבא על ידו, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם, שכן אמר הקב"ה יתברך (שמות י"ט, ט') וגם בך יאמינו לעולם, לפיכך יש לדעת שכל מי שנטה מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא, שאינו מזרע האנשים ההם, וכן אמרו רז"ל () על כל המסתפק בנבואה, לא עמדו אבותיו על הר סיני, ע"כ לשון הרמב"ם ז"ל.

אכן, יש חילוק בין דברי הרמב"ם והרשב"א הנ"ל, דהרמב"ם כתב על המינים שאינם מזרע ישראל ולא עמדו אבותם על הר סיני, והרשב"א כתב שאפילו מזרע האומות אינם, אלא מאותן שדין ולילין.

עכ"פ מעתה אין לתמוה על דברי הזוהר הק' הנ"ל (שם) שימצאו בישראל כאלו שילחמו נגד מלך המשיח ויעזרו לגוג, כי בודאי יהיו מאלו המינים והאפקורסים ומלכות המינות וחיילותיו שאינם מנשמת ישראל אלא מנשמת עכו"ם ועמלק כפי דברי הרמב"ם וזוהר הק', או משדין ולילין לפי דברי הרשב"א ז"ל, ומצד הלידה דינם כישראל, כיון שאבותיהם מישראל. ועליהם סובב כוונת הזוהר הק' שיהיה מצחם כנחושת ללחום נגד ישראל ומלך המשיח, ויעזרו לגוג, אבל יושב בשמים ישחק עליהם, כמו שאמר הכתוב (תהלים ב', ד') על גוג וחיילותיו.