ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן כג

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־15:26, 4 בספטמבר 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  << סימן כב מאמר שלוש שבועות סימן כד >>

~ סימן כג ~

והעולה מכל המקובץ שבהרבה מקומות מפורש יוצא בדברי חכמינו ז"ל שהקדוש ברוך הוא אומר שבכל משך ימי הגלות עד ביאת המשיח יהיו ישראל מפוזרין בכל ארבע כנפות הארץ. וזה ודאי שצריך שיהיו בארץ ישראל עובדי ה' בטהרה במקום הקודש, ולדעת הרמב"ם ז"ל (הל' קידוש החדש פ"א ה"ח ?) הוא הכרח בשביל קידוש החודש והמועדים, ולכל הדעות קיום התורה והמצות שמה חשוב ויקר יותר עד אין שיעור, כאשר יתבאר במאמר השני, וצריך להתאמץ בכל אופן ואופן להחזיק את תושבי הארץ בגשמיות וברוחניות בכל מה דאפשר, בפרט עכשיו שההכרח להצילם מזרם המינות רחמנא ליצלן, וכמה יגיעות מוטל עלינו עבור החזקת תושבי הארץ כנודע, גם אנכי בעניי טרחתי הרבה בזה. אבל האומרים שכל ישראל מכל מקומות מושבותיהם יסעו לארץ ישראל, כל אלו מדברים בפה מלא נגד כל דברי חכמינו ז"ל שבכמה מקומות בש"ס ובמדרשים ובכתבי האר"י.

והוא באמת הפלא ופלא, האיך ירהבו עוז בנפשם אף קצת שומרי תורה ומצות לדבר דבר נגד דברים המבוארים כל כך בפירוש בהרבה מקומות מדברי חכמינו ז"ל שהבאתי, וגם יש בזה העברה על השבועה שלא יעלו בחומה, ואינם שמים על לב שהמינים בדו זאת מלבם לתפוס ברשתם את כלל ישראל ואינם מאמינים בגזירתו של הקדוש ברוך הוא ובהשגחתו יתברך שמו, וכדי להטעות את הבריות נתנו לזה שם חיבת הארץ שלא כדת, וה' ירחם. והנה נתבאר שתי השבועות דהשבועה שלא ימרדו באומות קאי על כל מרידה בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ, והשבועה שלא יעלו בחומה קאי על עליה מרובה יחד אף אם הוא ברשות או אפילו על ידי כפיה.