על הגאולה ועל התמורה/נא

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־11:57, 7 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "נא והנה אף שהצליחו הרבה, מכל מקום עדיין לא הגיעו להצלחת נבוכדנצר ופרעה שמלכו על כל העולם כולו, וגם הם לא באו להצלחה זו בפעם אחת, אלא היו מוסיפין והולכין בכל פעם יותר ברום הצלחתם בכח הס"מ לבוא לידי עבודה זרה רח"ל, ולזה אני מפחד מאוד, מי יודע אם לא יעשו עוד מלח...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נא

והנה אף שהצליחו הרבה, מכל מקום עדיין לא הגיעו להצלחת נבוכדנצר ופרעה שמלכו על כל העולם כולו, וגם הם לא באו להצלחה זו בפעם אחת, אלא היו מוסיפין והולכין בכל פעם יותר ברום הצלחתם בכח הס"מ לבוא לידי עבודה זרה רח"ל, ולזה אני מפחד מאוד, מי יודע אם לא יעשו עוד מלחמות והצלחות שונות לנסות את ישראל באמונה, כי הרשעים כים נגרש, השקט לא יוכלו. וגם בכיבוש סיני התחילו במלחמה על לא דבר, ואי אפשר לשער בדעתינו מה שיעלה עוד על דעתם הנכזבה.

ואמרו בגמרא מסכת שבת (יא.) אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסים, ושמים יריעות, וכל בני אדם לבלרין, אין מספיקים לכתוב חללה של רשות, מאי קראה, אמר רב משרשיא (משלי כ"ה, ג') שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר, ופירש"י ז"ל, חללה של רשות, עומק לבם, שהוא צריך להיות לו לב לכמה מדינות ולכמה מלחמות, יעיי"ש. וכבר הארכתי בזה בספרי ויואל משה (מאמר ישוב ארץ ישראל, סי' קנ"ד) שאינו מובן לכאורה, שהרי סוף כל סוף כל אלו המעשים נעשים על ידי בני אדם המשתתפים בשרי ומשמשי המלוכה, ונובעים מדעת בני אדם המוגבל בגבול קצר, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, והאיך אפשר לומר על דעת איזו בני אדם שכל הימים ואגמים ושמים וכל בני אדם ביחד אינם מספיקים לכתוב עומק לבבם. ושמים לרום הפירוש, מה שבשמים ממעל, וארץ לעומק, מה שתחת לארץ, כמו שכתב הגר"א בפירושו למשלי, והאיך אפשר לדמות לזה חללה של רשות, שהוא דעת בני אדם, ועיין בספרי ויואל משה מה שכתבתי בזה.

ונראה לי כעת הכוונה, כי ממה נפשך, מלכות קדושה של צדיקים ועוסקי תורה מתנהגת בהשפעה אלוקית, אשר השי"ת משפיע בלבם כל ענייני המלחמות וכל ענייני תהלוכותיהם. ובמלכות שהוא שלא כדת של תורה, וכל שכן מלכות המינות רח"ל מתנהגת בכל דרכיהם מהשפעת הס"מ רח"ל. ושני השפעות, להבדיל באלפי הבדלות, אי אפשר להגביל ולשער בדעת בני אדם, ומובן מה שאמרו חז"ל שאי אפשר לידע חללה של רשות. ואם כן אלה הרשעים, על ידי שיש להם חיזוק גדול כל כך מכל העולם, העלמא דשקרא רח"ל, המה מנשאים ראש ומתגבר בזה כח הסטרא אחרא והס"מ, כמו שאמרו בעבודה זרה, שעל ידי שעובדים אותה בא לה הכח, עיין באוו החיים הק' על הכתוב (שמות כ', ג') לא יהיה לך אלהים אחרים, שבפעולתו נותן כח בעבודה זרה, והויה שלך תעשנו אלהים עיי"ש, ואי אפשר לנו לדעת ח"ו עד כמה יהיה ההתגברות.

והנה מבואר בכתוב (תהלים ע"ב, ח'; דניאל ב', ל"ה) ובדברי חז"ל (פדר"א פי"א) שהמלך המשיח ימלוך על כל העולם כולו, ונודע כי המה מדמים עצמם לעניני הגאולה, עפרא לפומייהו, ועושים כמה פעולות ודמיונות לדמות לעניינים של משיח, ומי יוכל לידע עד כמה יתאוו תאוה ללחום ולמשול, כי כן הוא בטבע לבבם אשר קרבות יחפצון, כמו שאמרו חז"ל (פסחים קיח:), ואקוה להשי"ת שישמור עמו בני ישראל שלא להביאם לנסיונות חמורים יותר כל כך, אבל מי יודע עד כמה העון גורם, וההכרח לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, ולהיות חזק בדעתו בקבלה זו שאף אם ח"ו עוד יצליחו הרבה והרבה יותר, ואפילו בנסים גדולים ממש שאין לשער, לא יתפעל לב המאמין בהשי"ת ובתורה הקדושה אף זיז כל שהוא, כי ידיעה ברורה הוא שעל ידי מינים וכופרים רח"ל לא תבוא ישועה לישראל, והמאמין לא יחוש, אף אם בא לפעמים איזה ענין שלא יוכלו להבינו על אתר, ואלה הם דברים ברורים שאין להסתפק בהם.