ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן מח

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־21:42, 15 באוגוסט 2024 מאת פישבוים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "== ~ סימן מח ~ == [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=448&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף] === החפץ חיים כתב דבזמן הזה יש ללמד הנשים תנ"ך ומוסרי חז"ל === ויש טפשים התולים בדברי החפץ חיים ז"ל שכתב בספר ליקוטי הלכות שלו (במס' סוטה) בהלכות האלו שאסור ללמד תורה לנשי...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

~ סימן מח ~

להצגת סימן זה בצורת הדף

החפץ חיים כתב דבזמן הזה יש ללמד הנשים תנ"ך ומוסרי חז"ל

ויש טפשים התולים בדברי החפץ חיים ז"ל שכתב בספר ליקוטי הלכות שלו (במס' סוטה) בהלכות האלו שאסור ללמד תורה לנשים, והביא פרטי הדינים, ונכתב בצדו: "ונראה דכל זה בזמנים שלפנינו וכו' שקבלת האבות הי' חזק מאוד וכו', היינו יכולים לומר שלא תלמוד תורה ותסמוך בהנהגה על אבותיה הישרים, אבל כעת בעוונינו הרבים שקבלת האבות נתרופף מאוד מאוד וכו', מצוה רבה ללמדם חומש וגם נביאים וכתובים ומוסרי חכמינו ז"ל וכו', כדי שיתאמת אצלם ענין אמונתינו הקדושה וכו'".

החפץ חיים כתב ללמוד עמהם הדברים שמותרים מצד הדין

והנה תלו בוקי סרוקי והוצאת שם רע על אותו צדיק, כאילו ח"ו אמר על הלכה פסוקה שהוא מן הש"ס והראשונים והשולחן ערוך שאינו נוהג בזמנינו, וח"ו לעקור הלכה פסוקה. אבל עינים להם ולא יראו מה שכתב 'ללמדם חומש ונביאים וכתובים ומוסרי חכמינו ז"ל', וכל אלה שחשב אין בהם איסור מצד הדין כמו שנתבאר לעיל, אלא שבכמה דורות נהגו סילסול שלא ללמד לנשים כלל, והיו בזה טעמים, או חששו שלא יומשך על ידי זה ללמדם את האסור להם, ולכן סמכו בכל מה שצריכות לידע על קבלת האבות, כמו שנראה מדברי המהרי"ל. ועל זה כתב שלפי מצב הדור שנתרופף הקבלה, ואי אפשר לסמוך על קבלת האבות, מצוה ללמדם את המותר ללמוד עמהם מצד הדין, אלא שהיו נמנעים לכתחילה בדורות שלפנינו. אבל לא להתיר ח"ו את האסור מדינא, ובמה שאמרו חכמינו ז"ל דהוי כמלמדה תיפלות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר בדורינו החלש שמזיק יותר, יען שנתרופף דרך האבות.

והנה כתב ללמדם חומש, אבל לא כתב עם פירוש רש"י ז"ל, שזה ודאי איסור גמור ללמדם, כי דברי רש"י ז"ל הן הן גופי תורה ועומק דרשת חכמינו ז"ל, דהוי ודאי בכלל מה שאמרו חכמינו ז"ל שהוא כמלמדה תיפלות. ומה שהיו נוהגים לקרות בצאינה וראינה ומנורת המאור וכדומה, אף שמובאים שמה לפעמים דרשות חכמינו ז"ל, אבל זה ודאי שהקורא בספרים הנ"ל בלשון אשכנז, אינו מבין שום דרשה, כאשר ראינו בחוש שכל הנשים צדקניות שקראו בספרים הנ"ל בלשון אשכנז לא הבינו שום דרשה, אלא נקלט בלבבם מהמוסר והמדות שאמרו רבותינו ז"ל, וזה טוב כי תיקון המדות הוא יסוד כל האדם באנשים ובנשים, ואמרו חז"ל (בבא בתרא פח:) קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות. אמנם מה שנתפשט ללמוד עם הבנות גם מה שאסרו חכמינו ז"ל ללמוד עמהם ואמרו דהוי כמלמדה תיפלות, זה מכשול גדול לישראל, וכל מי שבכחו לתקן מחוייב לעשות כל טצדקי.