ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן לב

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־21:14, 15 באוגוסט 2024 מאת פישבוים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "== ~ סימן לב ~ == [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=432&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף] === מדברי בן עזאי נראה שחייב ללמד בתו כל התורה === ומעתה אין צורך למה שנדחקתי לכאורה בישוב קושיא זו, שאין כוונת בן עזאי אלא ללמד את בתו בפרשת סוטה, כי אחר ההתבוננות אין ז...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

~ סימן לב ~

להצגת סימן זה בצורת הדף

מדברי בן עזאי נראה שחייב ללמד בתו כל התורה

ומעתה אין צורך למה שנדחקתי לכאורה בישוב קושיא זו, שאין כוונת בן עזאי אלא ללמד את בתו בפרשת סוטה, כי אחר ההתבוננות אין זה נראה כלל. מלבד שמסתימת הלשון ללמד את בתו תורה, משמע דסתמא קאמר על כל עניני התורה, גם יש לפקפק מדברי הירושלמי (סוטה פ"ג ה"ד) שהובא בתוס' סוטה (דף כ"א ע"ב ד"ה בן עזאי) שכתבו דבן עזאי דלא כרבי אלעזר בן עזריה (חגיגה ג.), דדריש הקהל את העם האנשים והנשים (דברים לא, יב), אנשים באו ללמוד והנשים לשמוע. ואם אין כוונת בן עזאי אלא על פרשת סוטה, אין הכרח דהך דרשא דרבי אלעזר בן עזריה הוא דלא כוותיה, דאיכא למימר דמשום הכי אמר הנשים לשמוע, בשביל דמיירי משאר גופי תורה, ובפרט דשם בפרשת הקהל היה קורא המלך בספר דברים, ופרשת סוטה אינה בספר דברים. הגם שבמקום אחר כתבתי לתרץ זה.

אבל גם בלאו הכי אינו מובן לכאורה דברי בן עזאי, שמחייבה ללמוד תורה עבור ידיעה אחת שצריכה לידע בסוטה שיש זכות תולה, כמו שאמר על אותה מימרא ד'יש זכות תולה' מכאן אמר בן עזאי. ומשמע דאך מן אותה המימרא הוכיח בן עזאי את שיטתו. והלא אף לדידן דאיפסקא הילכתא ברמב"ם ושולחן ערוך כרבי אליעזר וסייעתו שאסור ללמד את בתו תורה, מכל מקום מבואר בשולחן ערוך (יו"ד סי רמ"ו סעיף ו') ברמ"א, דמכל מקום האשה חייבת ללמוד דינים השייכים לאשה. ואם כן מה שצריכה לידע בהלכותיה כדת מה לעשות, לכולי עלמא החיוב ללמוד עמה.(סיום הדברים בסי' ל"ז)

ומבואר בספר חסידים (סי' שי"ג) וז"ל: "חייב אדם ללמוד לבנותיו המצות כגון פסקי הלכות, ומה שאמרו שהמלמד לאשה תורה כאילו מלמדה תיפלות, זהו עומק תלמוד טעמי המצות וסדרי התורה, אותן אין מלמדין לאשה, אבל הלכות ומצות ילמד לה, שאם לא תדע הלכות שבת איך תשמור שבת, וכן כל מצות כדי לעשות להזהר במצות, שהרי בימי חזקיה מלך יהודא אנשים ונשים גדולים וקטנים ידעו אפילו טהרות וקדשים (סנהדרין צד:), זה 'הקהל את העם האנשים והנשים והטף', וזהו 'אתם נצבים היום כולכם וגו' כל איש ישראל טפכם נשיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימך' (דברים כט, ט-י), כדי שידעו עבדים ושפחות מפסקי המצות מה לעשות ומה שלא לעשות", עכ"ל.

וכל זה נכלל בדברי הסמ"ג תלמידו המובא ברמ"א שמחויבות ללמוד דינים השייכים לאשה, כי בזה נכלל כל האיסורים וחיובי מצות דאורייתא ודרבנן, מלבד מצות שהזמן גרמא. וזה נכלל גם בלשון התוס' סוטה (דף כ"א ע"ב ד"ה בן עזאי) דזה שאמר נשים באים לשמוע, כדי שידעו לקיים מצוה.