ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן כב
~ סימן כב ~
בזמן הזה שהרשעים משתמשים בלה"ק, החשש גדול יותר
הנה כתבתי למעלה כמה טעמים שראו חשש מכשולות גדולות בלימוד לשון הקודש, וכל זה היה בדורות הקודמים שהיה ענין דור הפלגה רק מעשה שהיה, אבל כבר בטל בדורו של אברהם אבינו עליו השלום, שזכה לנס גדול כזה שפתאום ניטל מהם הלשון. אבל אנן יתמי דיתמי בדור הזה השפל והאפל ימי עיקבא דמשיחא שנתמלא כל העולם כולו במינות רחמנא ליצלן, ותפשו אומנות אבותם שבדור הפלגה להשתמש בכל כחות הטומאה בלשון הקודש, ובדורו של הירושלמי היה עדיין חילוק בין מסית למדיח שלא היה בלשון הקודש כמו שהבאתי למעלה, אבל בדורינו בעוה"ר מסיתים וגם מדיחים הכל בלשון הקודש.
הבא לטמא פותחין לו הס"מ יודע להשאיר בלשונם מלה"ק שיהא להם אחיזה בכוחות הטומאה
ואף שלשונם הטמא מעורב ברוב דברים של מלות זרות ובדיות מלב המינים שאינם כלל לשון הקודש, אבל הס"מ וחיילותיו המנהיגם יודע עד כמה להשאיר בלשונם מלשון הקודש באופן שיהיה להם אחיזה בכחות הטומאה כמו בדור הפלגה ועוד יותר מהם.
וכתב המהרש"א בחידושי אגדות (מכות י:) על הא דאמר שם בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, דכתיב (ישעי' מח, יז) אני ה' אלקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך, וכתיב (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ, דהכוונה הוא, שידוע שכל מחשבה ודיבור ומעשה האדם, הנה הוא בורא לו מלאך לפי ענינו, אם לטוב אם לרע. ולכן כפי רצונו ודעתו של אדם מוליכין אותו אותן המלאכים הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו. יעיין שם שהאריך.
והעוברי עבירה אינם יודעים מזה שהמלאכים הנבראים מדעתם ורצונם שהמה כחות הס"מ וחיילותיו מוליכין אותם ומשפיעים להם עצה לגמור רשעתם, וכמו שאמרו גם בגמרא (ברכות יז.) בתפלת רב ספרא, יהי רצון שתשים שלום בפמליא של מעלה, ופירש רש"י ז"ל, בחבורת שרי האומות, שכשהשרים של מעלה יש תגר ביניהם, תיכף יש קטטה בין האומות, כדכתיב (דניאל י, כ) ועתה אשוב להלחם עם שר פרס. ושרי האומות דלמטה חושבים שכל עשייתם היא מתכסיסי מלוכה ותכסיסי מלחמה מחכמתם ודעתם, ואינם יודעים כי מושפעים המה לזה מהשרים של מעלה. וכמו כן כל רשעי ארץ שהעיד עליהם הכתוב במשלי (ד, טו) 'כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשילו', חכמים המה להרע להסית ולהדיח ולגמור רשעתם, ואינם יודעים מהיכן בא כח השפעתם. כמו שאמרו במדרש רבה אצל דור הפלגה. ובעונותינו הרבים שטנא נצח, כמו שאיתא בגמרא (תמיד לב.). אבל כאשר התגברו רחמנא ליצלן בדור הזה כמוהו לא נהייתה לכבוש את כל העולם כולו לדרך המינות רחמנא ליצלן, ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.