על הגאולה ועל התמורה/פג
פג
ולפי הנ"ל יתבארו דברי הילקוט שהבאנו לעיל (סימן פ') וינחם אותם וידבר אל לבם, והלא דברים קל וחומר, ומה יוסף שהיה מדבר על לבם של אחיו, דברים טובים דברים נחומים נחמם, כשיבוא הקב"ה וינחם את ירושלים, כדכתיב דברו על לב ירושלים, על אחת כמה וכמה, הוי נחמו נחמו עמי, וכתיב כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה, וישם מדברה כעדן וגו'. ולדרכנו יהיה התנחומין הזה מענין בחינת תנחומי יוסף, אלא שיהיו גדולים בבחינתם פי כמה. ואתי שפיר מה שהשוו אותם חז"ל ללמוד מזה אל זה, כי בעצם בחינתם יש השתוות ביניהם. ויובן על פי מה שאמר הכתוב ביחזקאל (ל"ו, ל"ג-ל"ו) כה אמר ד' אלקים, ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות וגו', והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו, וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני ה' בניתי הנהרסות, נטעתי הנשמה, אני ה' דברתי ועשיתי. ולכאורה, וכי זו כל שבחו יתברך שיבנה הנהרסות ויטע הנשמות, עד שאמר הכתוב וידעו הגוים אשר סביבותיכם כי אני ד' בניתי הנהרסות וגו', ומי לא ידע כי אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו (תהלים קכ"ז, א'), ומהו ענין הבשורה זו שבישר הכתוב שיהיה ניכר הידיעה ההיא בכל העמים שהשי"ת בנה החרבות, והלא הבורא יתברך בונה שמים וארץ ומעליותיו, ומהו השבח בזה שבנה החרבות.
אמנם יתבאר, דהנה ברור הדבר בלי שום צד ספק, דכל אלה הבנינים שבנו המינים והאפיקורסים בארצנו הקדושה ישרפו ויחרבו על ידי מלך המשיח, ולא ישאר מהם שריד ופליט, ק"ו מספר תורה שכתבה מין, שצריך לשורפו עם האזכרות שבו (גיטין מה:), וכתב הרמב"ם ז"ל בפרק ו' מהלכות יסודי התורה (ה"ח) הטעם שמצוה לשורפו, כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם. וכל זה מיירי בספר תורה שנכתב כדינו, ולא חידש בו המין שום אות או נקודה, אלא העתיקו מספר תורה כשרה עם האזכרות שבו, ואף על פי שכתבו על מנת ללמוד בו צריך לשורפו, שלא להניח שם לפעולתו, כי פעולת המין תכניס ארס המינות בלי ספק בלב כל ההוגה וקורא בו, מכל שכן כל אותן הבנינים שבנו המינים לבית מינות, שעיקר יסודתם להפיץ מינות בישראל, ובררתי בספרי ויואל משה (מאמר שלש שבועות, סימן ק"ט) מדברי המהר"ם שיק ז"ל בתשובתו (או"ח סימן ד"ש), דבמקום שיש חשש אמשוכי אבתריה, לכולי עלמא הכניסה בהם יהרג ואל יעבור עיי"ש, ובלי ספק יש בכל אלו חשש אמשוכי, כי על דעת כן נבנו ונוסדו, ולכן הכניסה בהם סכנה לנפש, וחרוב יחרבו לעתיד על ידי מלך המשיח. והקב"ה ניחם את ישראל שהוא יבנה הנהרסות, ותחת בנינים האלו יעמיד לנו השי"ת בנינים אחרים מקודשים בקדושה עליונה, ואז ידעו כל הגוים כי אני ה' בניתי הנהרסות, ואינן כמו אותן הראשונות שנחרבו, ולא ייראו עוד מליכנס בהם.
וזהו מענין הנחמה שניחם יוסף לאחיו שלא יהיה מעורב שום צד השפעה מרשעים, וכך תהיה גם לעתיד הנחמה מאת הקב"ה, שידעו שאם יהיה איזה אחיזה קלה בהישועה ובבנין הארץ מרשעים, אין בזה שום ממש, והכל יהיה רק מאת הקב"ה, כמו נחמת יוסף הצדיק לאחיו.