על הגאולה ועל התמורה/קיב

קיב

ואפשר להסביר עוד יותר, על פי מה שכתב באור החיים הק' פרשת יתרו, על הכתוב (שמות כ', ג') לא יהיה לך וגו', וזה לשונו, כי כל עבודה זרה שבעולם, אין פעולת העובד פועלת הדרגה בנעבד לעשותו אלהים כאשר תעשנה פעולת איש ישראל, כי נותן כח גדול בבחינת הרע, וכופה ח"ו בחינה המעולה לפני בחינת הרע רח"ל, והוא אומרו לא יהיה לך אלהים אחרים, פירוש, הויה שלך תעשנו אלהים. עוד ירצה, כי באמצעות העובד הוא ממציא הויה (אחר) אחת שהוא אלהים, מה שלא היה קודם לכן, עכ"ל הק'.

והרי שכחות הטומאה מתחזקים אך על ידי הפונים אליהם. וכבר הבאתי (בסי' כ"ה) דברי האבן עזרא, שמה שאמרה התורה הקדושה (דברים י"ג, ג') ובא האות והמופת, הוא על שעזבו ולא המיתו, וכאשר הבאתי (לעיל סי' כ"ג) דברי המאור ושמש, שכתב בביאור שעל ידי התחזקות בעבודת השי"ת באמת, נתבטל כח השקרנים, ונופלים ממדריגתם שלא יוכלו להראות עוד אותות ומופתים.

ועל כן מובן שפיר דברי הכתוב רק חזק לבלתי אכול הדם, שאם תתחזק כראוי ביראת ה' כל היום, יתבטלו כחות הטומאה עד שאוכלי הדם לא יוכלו עוד להראות מופתים, וממילא יתבטל גם אכילת הדם, שנפשו של אדם קצה בו, לולא כח המופתים שבא ממנו, ועל כן מובן שפיר אומרו לבלתי אכול הדם, שלא יראה ולא ימצא עוד אוכל דם.