שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יא
הודעה: דף זה דורש עריכת שגיאות בטקסט, שיפור הפיסוק וכדו' אנא עזור לנו לשפר את הדף | השימוש בטקסט הוא לצורך חיפוש ולימוד וכדו', אין להשתמש בזה לצורך מסחר בשופו"א
ב״ה, א׳ לס׳ וישבתם ׳לבטח תשי״ד
שלו׳ וכטו"ס אל כבוד ידידי חה״ג חו׳׳ב טובא אוצר בלום החסיד המפואר מרביץ תורה וטהרה כישראל כש״ת מוה״ר חנניה יו"ט שליט״א.
אחדשת״ה באה״ר, הגיעני מה ששלח אלי תשובתו של הרב הגאון מוה״ר א״מ בלאך שליט״א, ר״מ דעעלז, אשר כתב להשיג עלי במה שכתבתי שלהוסיף על הבנין הוא איסור דאורייתא אלא שהותר בשביל התיקון של קלות ראש, דהלא לא ניתן כח לחכמים לעקור דבר מן התורה כ׳׳א בשוא״ת לא בקו״ע, והאריך בזה.
ולא אדע מה ראה על ככה להבין מתוך דברי שחכמים עקרו מדעת עצמם איסור ׳דאורייתא, ואין צורך להאריך בזה שבודאי לא עקרו חכמים איסור דאורייתא מד״ע, וזה הי׳ קושיית הגמרא (סוכה דף נ״א ע״ב) היכי עבדי הכי והלא כתיב הכל בכתב מיד ה׳ וגו׳ דכיון שהוא קו״ע לא יכלו למיעבד נגד הקרא, והתי׳ ע״ז יאמרו קרא אשכחו ודרוש, דכיון שמצאו במקרא שצריך ׳לעשות תיקון נגד קלות ראש לערו׳ ע״כ יכלו לעשות תיקון זה, ואינו.דומה כלל להיכא שרוצים לעשות תקנה מעצמם בלי סמך. מהימקרא, וכ״פ מצינו בש״ס דהיכא שיש סתירה במקראות נמסר לחכמים לאוקמי קראי כפי מה .שנראה בעיניהם, עיין יבמות דף ע״ד ע״ב .ובפי׳ רבינו .נסים גאון ריש ברכות ובחגיגה דף י״ח ע״א ועוד בכמה מקומות, ובמה שכתבתי שהותר לעבור על איסור דאורייתא בשביל התיקון של קלות ראש, לא כתבתי כלל שחכמים התירו זה מדעת עצמם, דודאי אך ע״י שמצאו במקרא שצריך לעשות תיקון עבור קלות ראש הותר הדבר, אבל עכ״ס כיון שאין ההיתר אלא בשביל התיקון של קלות ראש א״כ א׳׳א להתיר אלא מה שמוכרח לעשות עבור תיקון זה, אבל מה שאינו מוכרח ויש פצה אחרת לתקון עבור קלות ראש אזי האיסור דאורייתא להוסיף על הבנק במקומו עו׳מד, וזה שכתבתי שהוצרכנו עבור זה לעבור על איסור דאורייתא, כיון שבעצם הוא איסור דאורייתא לולא החששא דקלות ראש, וא״כ כשיש עצה לתקן החששא האיסור במקומו עומד. ו כן ברור מה שכתבתי עי״ז שאסור מדאורייתא לבנות אטומה עד הקרקע, כיון שלא הותר אלא בשביל החששא דקילות ראש ולזה סגי בגזוזטרא, ואדרבה ע״י שמוסיפין לבנות עד הקרקע מקלקלין התיקון שא׳׳א לעמוד תחת הגזוזטרא ויכולין להסתכל, ונמצא שאין היתר ,כלל. וזה פשוט וברור להמעיין בדברי. ואפשר להאריך עוד בפרט זה באיזה ענינים, גם בביאור דברי המהרש״א ז״ל, אלא שאין לי פנאי להאריך כעת והנני כותב רק בקצרה במה שנוגע לעיקר הדברים שכתבתי. ג ם מה שהבין מדברי שהסכימתי ׳לדברי הערוך השלחן (סימן ע״ה סעיף ז׳) בעיקר הדין אלא שכתבתי לאסור מטעם דבר שבמנין, כפי הנראה לא ראה כל דברי התשובה אלא מקצתה, כי כתבתי בפירוש שאיני כותב זה אלא לפי דבריו לבאר שאף לפי דבריו אסור, .אבל ביארתי אח״כ בפירוש שגם עיקר דבריו ליתא. אבל הטעם שגילוי שער וטפח מגולה הוי ערוה הוא בשביל שאכל להביא לידי הרהור, כמבואר בכל הפוסקים. ומה שהר׳אה מקום לפמ״ג, עיין פמ״ג סימן ע׳׳ה משבצות ס״ק ב׳ ואין להאריך כעת יותר. יכוונת התויו״ט (סוכה פ׳׳ה ימ״ב) היא פשוטה, שיען שהיו האנשים הרואים למיטה ממת הגזוזטרא לכן לא יכלו להסתכל בהנשים, אבל לא כן השמחים בעצמם שעמדו באמצע לא תחת הגזוזטרא ויכלו לראות הנשים ולא חשו בזה כי השמחים היו חסידים, וכאשר ביארתי בתשובתי הקודמת, והוא פשוט ומבואר בלשון התיו״ט, אף שיש קצת גמגום בלשונו. מה ששפך מרורות על המקוואות של הוואסער לייטונג, הוא אמת ויציב שהוא מכשול נורא כאשר כבר כתבתי בזה.
גם מ״ש אודות המעלוויזשן, כל דבריו נזה הוא אמת . ויציג כי הוא ממש ע״ז וג׳׳ע וכל לברי. נלה ומינות ר״ל, והוא אבי אבות הטומאה בכל בית שמכגיסין אותו, ומהראוי שכל הרבנים וראשי הישיבות היראים ימחו ע״ז בכל תוקף ועוז טרם שתתפשט הננע המרה הזו בבתי ישראל הכשרים.
והשי״ת ירחם וימשוך ׳לבבות בני ישראל לתורה וטהרה, ויצילנו מכל צוקה וצרה, ונזכה לישועה. במהרה.
והנני ידידו דושת״ה באה״ר.
הק׳ יואל טייטלבוים