שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קג
~ סימן קג ~
ב"ה, ג' אח"ק י"ט למבנ"י תשי"ב לפ"ק
על דבר השמועה המעציבה מפטירה פתאומית של הרה"ח המנוח מו"ה צבי אלימלך ז"ל, ונשאלתי אם לפנותו לארץ ישראל.
לפענ"ד אולי שב ואל תעשה עדיף, דאף שמבואר בשו"ע (יו"ד סי' שסג ס"א) דלארץ ישראל מותר, אבל לא ראינו ולא שמענו בכל הצדיקים וכל גדולי הדור שבכל הזמנים לעשות כן, זולת למי שגילה דעתו בפירוש קודם פטירתו לפנותו ולהביאו לארץ ישראל. ובדבר השכיח טובא הוי לא ראינו ראיה, והולכין אחר המנהג כנודע (עי' רמ"א חו"מ סי' לז סכ"ב וש"ך שם ס"ק לח).
ומה שרצה בחייו ליסע לארץ ישראל לעבוד השי"ת שמה, זה אינו ענין כלל לפנותו מקברו כמובן.
הגם שבעיקר הדבר למה אין נוהגין כן טעמא בעי, עיין במהר"ם שיק יו"ד סימן שנ"ד מה שכתב בנידון דידיה מה שדמי לכאן, ויש לומר עוד טעמים וסברות אחרות בזה, אלא שאין להאריך כעת, ולא כתבתי רק להעיר (עי' לעיל סי' עו אות טו).
אלא שאם החליטו הבד"צ דשם לפנותו, יש להם על מה לסמוך, דכן הוא פשטיות דברי הש"ע דמותר.
אמנם מה שנשאלתי עוד אם להביאו לירושלים על דעת לפנותו על הר הזיתים או למקומות אחרות צפת או טבריה. לא ידעתי מה זו שאלה, דהרי בירושלים אסור לקבור (עי' רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ז הי"ד), דאף בשעת החורבן שהיתה העיר במצור הובילו אף את רבי יוחנן בן זכאי לחוץ ע"י שסברו דנח נפשיה, כמבואר במסכת גיטין (נו.), והר הזיתים ידעינן בודאי שהוא חוץ לחומה, וכיון שהוא ודאי חוץ לירושלים אין לו שום מעלה יותר משאר מקומות שבארץ ישראל, וא"כ למה להביא לשם על דעת לפנות עוד הפעם בחנם.
ובאמת כיון שאין לנו שום ידיעה היכן היה מקום החומה, א"כ יש לחוש על כל המקומות שבירושלים שמא היו בתוך החומה, זולת הר הזיתים שהיה מעולם מקום מוכן לקברות עוד מזמן הנביאים, על כרחך שהיה חוץ לחומה.
וא"כ לקבור במקום אחר, יש לחוש שמא הוא בתוך החומה ואסור. וכפי הנראה התירו זאת מדוחק, יען שאי אפשר לבא על הר הזיתים, ואין דנין אפשר משאי אפשר. וכפי הנראה שבשביל זה מתנין שם על דעת לפנות להר הזיתים, יען שאין ההיתר אלא מדוחק, לכן מתנין עכ"פ שבעת שיהיה אפשרות יפנו משם. וא"כ האיך יעלה על הדעת להביא לשם ממרחק, לכנוס אל הדוחק לכתחילה במקום שיש צורך לפנות משם בכל עת שיהיה אפשרות, וזה פשוט.
והשי"ת ירחם במהרה ויגדור פרצותינו ויזכנו לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
הק' יואל טייטלבוים