שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
אחדשת"ה באה״ר | אחדשת"ה באה״ר | ||
'''הגיעני מה ששלח אלי תשובתו של הרב הגאון מוה״ר א״מ בלאך שליט״א, ר״מ דטעלז, אשר כתב להשיג עלי במה שכתבתי שלהוסיף על הבנין הוא איסור דאורייתא אלא שהותר בשביל התיקון של קלות ראש, דהלא לא ניתן כח לחכמים לעקור דבר מן התורה כ׳׳א בשוא״ת לא בקו״ע, והאריך בזה.''' | '''הגיעני מה ששלח אלי תשובתו של הרב הגאון מוה״ר א״מ בלאך שליט״א, ר״מ דטעלז, אשר כתב להשיג עלי במה שכתבתי שלהוסיף על הבנין הוא איסור דאורייתא אלא שהותר בשביל התיקון של קלות ראש, דהלא לא ניתן כח לחכמים לעקור דבר מן התורה כ׳׳א בשוא״ת לא בקו״ע, והאריך בזה.''' | ||
א | {{יישור מרכזי|א}} | ||
ולא אדע מה ראה על ככה להבין מתוך דברי שחכמים עקרו מדעת עצמם איסור דאורייתא, ואין צורך להאריך בזה, שבודאי לא עקרו חכמים איסור דאורייתא מד״ע, וזה הי׳ קושיית הגמרא (סוכה דף נ״א ע״ב) היכי עבדי הכי והלא כתיב הכל בכתב מיד ה׳ וגו׳ דכיון שהוא קו״ע לא יכלו למיעבד נגד הקרא, והתי׳ ע״ז יאמרו קרא אשכחו ודרוש, דכיון שמצאו במקרא שצריך לעשות תיקון נגד קלות ראש לערו׳ ע״כ יכלו לעשות תיקון זה, ואינו דומה כלל להיכא שרוצים לעשות תקנה מעצמם בלי סמך מהמקרא, וכמ״פ מצינו בש״ס דהיכא שיש סתירה במקראות נמסר לחכמים לאוקמי קראי כפי מה שנראה בעיניהם, עיין יבמות דף ע״ד ע״ב ובפי׳ רבינו נסים גאון ריש ברכות ובחגיגה דף י״ח ע״א ועוד בכמה מקומות, ובמה שכתבתי שהותר לעבור על איסור דאורייתא בשביל התיקון של קלות ראש, לא כתבתי כלל שחכמים התירו זה מדעת עצמם, דודאי אך ע״י שמצאו במקרא שצריך לעשות תיקון עבור קלות ראש הותר הדבר, אבל עכ״פ כיון שאין ההיתר אלא בשביל התיקון של קלות ראש א״כ א"א להתיר אלא מה שמוכרח לעשות עבור תיקון זה, אבל מה שאינו מוכרח ויש עצה אחרת לתקון עבור קלות ראש אזי האיסור דאורייתא להוסיף על הבנין במקומו עומד, וזה שכתבתי שהוצרכנו עבור זה לעבור על איסור דאורייתא, כיון שבעצם הוא איסור דאורייתא לולא החששא דקלות ראש, וא״כ כשיש עצה לתקן החששא האיסור במקומו עומד. וכן ברור מה שכתבתי עי״ז שאסור מדאורייתא לבנות אטומה עד הקרקע, כיון שלא הותר אלא בשביל החששא דקילות ראש ולזה סגי בגזוזטרא, ואדרבה ע״י שמוסיפין לבנות עד הקרקע מקלקלין התיקון שא׳׳א לעמוד תחת הגזוזטרא ויכולין להסתכל, ונמצא שאין היתר כלל. וזה פשוט וברור להמעיין בדברי. ואפשר להאריך עוד בפרט זה באיזה ענינים, גם בביאור דברי המהרש״א ז״ל, אלא שאין לי פנאי להאריך כעת והנני כותב רק בקצרה במה שנוגע לעיקר הדברים שכתבתי. | ולא אדע מה ראה על ככה להבין מתוך דברי שחכמים עקרו מדעת עצמם איסור דאורייתא, ואין צורך להאריך בזה, שבודאי לא עקרו חכמים איסור דאורייתא מד״ע, וזה הי׳ קושיית הגמרא (סוכה דף נ״א ע״ב) היכי עבדי הכי והלא כתיב הכל בכתב מיד ה׳ וגו׳ דכיון שהוא קו״ע לא יכלו למיעבד נגד הקרא, והתי׳ ע״ז יאמרו קרא אשכחו ודרוש, דכיון שמצאו במקרא שצריך לעשות תיקון נגד קלות ראש לערו׳ ע״כ יכלו לעשות תיקון זה, ואינו דומה כלל להיכא שרוצים לעשות תקנה מעצמם בלי סמך מהמקרא, וכמ״פ מצינו בש״ס דהיכא שיש סתירה במקראות נמסר לחכמים לאוקמי קראי כפי מה שנראה בעיניהם, עיין יבמות דף ע״ד ע״ב ובפי׳ רבינו נסים גאון ריש ברכות ובחגיגה דף י״ח ע״א ועוד בכמה מקומות, ובמה שכתבתי שהותר לעבור על איסור דאורייתא בשביל התיקון של קלות ראש, לא כתבתי כלל שחכמים התירו זה מדעת עצמם, דודאי אך ע״י שמצאו במקרא שצריך לעשות תיקון עבור קלות ראש הותר הדבר, אבל עכ״פ כיון שאין ההיתר אלא בשביל התיקון של קלות ראש א״כ א"א להתיר אלא מה שמוכרח לעשות עבור תיקון זה, אבל מה שאינו מוכרח ויש עצה אחרת לתקון עבור קלות ראש אזי האיסור דאורייתא להוסיף על הבנין במקומו עומד, וזה שכתבתי שהוצרכנו עבור זה לעבור על איסור דאורייתא, כיון שבעצם הוא איסור דאורייתא לולא החששא דקלות ראש, וא״כ כשיש עצה לתקן החששא האיסור במקומו עומד. וכן ברור מה שכתבתי עי״ז שאסור מדאורייתא לבנות אטומה עד הקרקע, כיון שלא הותר אלא בשביל החששא דקילות ראש ולזה סגי בגזוזטרא, ואדרבה ע״י שמוסיפין לבנות עד הקרקע מקלקלין התיקון שא׳׳א לעמוד תחת הגזוזטרא ויכולין להסתכל, ונמצא שאין היתר כלל. וזה פשוט וברור להמעיין בדברי. ואפשר להאריך עוד בפרט זה באיזה ענינים, גם בביאור דברי המהרש״א ז״ל, אלא שאין לי פנאי להאריך כעת והנני כותב רק בקצרה במה שנוגע לעיקר הדברים שכתבתי. | ||
ב | {{יישור מרכזי|ב}} | ||
גם מה שהבין מדברי שהסכמתי לדברי הערוך השלחן (סימן ע״ה סעיף ז׳) בעיקר הדין אלא שכתבתי לאסור מטעם דבר שבמנין, כפי הנראה לא ראה כל דברי התשובה אלא מקצתה, כי כתבתי בפירוש שאיני כותב זה אלא לפי דבריו לבאר שאף לפי דבריו אסור, אבל ביארתי אח״כ בפירוש שגם עיקר דבריו ליתא. אבל הטעם שגילוי שער וטפח מגולה הוי ערוה הוא בשביל שאכל להביא לידי הרהור, כמבואר בכל הפוסקים. ומה שהראה מקום לפרמ״ג, עיין פמ״ג סימן ע"ה משבצות ס״ק ב׳ ואין להאריך כעת יותר. | גם מה שהבין מדברי שהסכמתי לדברי הערוך השלחן (סימן ע״ה סעיף ז׳) בעיקר הדין אלא שכתבתי לאסור מטעם דבר שבמנין, כפי הנראה לא ראה כל דברי התשובה אלא מקצתה, כי כתבתי בפירוש שאיני כותב זה אלא לפי דבריו לבאר שאף לפי דבריו אסור, אבל ביארתי אח״כ בפירוש שגם עיקר דבריו ליתא. אבל הטעם שגילוי שער וטפח מגולה הוי ערוה הוא בשביל שאכל להביא לידי הרהור, כמבואר בכל הפוסקים. ומה שהראה מקום לפרמ״ג, עיין פמ״ג סימן ע"ה משבצות ס״ק ב׳ ואין להאריך כעת יותר. | ||
ג | {{יישור מרכזי|ג}} | ||
וכוונת התוס' יו״ט (סוכה פ"ה מ״ב) היא פשוטה, שיען שהיו האנשים הרואים למטה תחת הגזוזטרא לכן לא יכלו להסתכל בהנשים, אבל לא כן השמחים בעצמם שעמדו באמצע לא תחת הגזוזטרא ויכלו לראות הנשים ולא חשו בזה כי השמחים היו חסידים, וכאשר ביארתי בתשובתי הקודמת, והוא פשוט ומבואר בלשון התוס' יו״ט, אף שיש קצת גמגום בלשונו. | וכוונת התוס' יו״ט (סוכה פ"ה מ״ב) היא פשוטה, שיען שהיו האנשים הרואים למטה תחת הגזוזטרא לכן לא יכלו להסתכל בהנשים, אבל לא כן השמחים בעצמם שעמדו באמצע לא תחת הגזוזטרא ויכלו לראות הנשים ולא חשו בזה כי השמחים היו חסידים, וכאשר ביארתי בתשובתי הקודמת, והוא פשוט ומבואר בלשון התוס' יו״ט, אף שיש קצת גמגום בלשונו. | ||
ד | {{יישור מרכזי|ד}} | ||
'''מה ששפך מרורות על המקוואות של הוואסער לייטונג''', הוא אמת ויציב שהוא מכשול נורא כאשר כבר כתבתי בזה. | '''מה ששפך מרורות על המקוואות של הוואסער לייטונג''', הוא אמת ויציב שהוא מכשול נורא כאשר כבר כתבתי בזה. | ||
ה | ה | ||
{{יישור מרכזי|ה}} | |||
'''גם מה שכתב אודות הטעלוויזשן,''' כל דבריו בזה הוא אמת ויציב כי הוא ממש ע״ז וג׳׳ע וכל דברי נבלה ומינות ר״ל, והוא אבי אבות הטומאה בכל בית שמכניסין אותו, ומהראוי שכל הרבנים וראשי הישיבות היראים ימחו ע״ז בכל תוקף ועוז טרם שתתפשט הנגע המרה הזו בבתי ישראל הכשרים. | '''גם מה שכתב אודות הטעלוויזשן,''' כל דבריו בזה הוא אמת ויציב כי הוא ממש ע״ז וג׳׳ע וכל דברי נבלה ומינות ר״ל, והוא אבי אבות הטומאה בכל בית שמכניסין אותו, ומהראוי שכל הרבנים וראשי הישיבות היראים ימחו ע״ז בכל תוקף ועוז טרם שתתפשט הנגע המרה הזו בבתי ישראל הכשרים. | ||
גרסה מ־19:30, 14 באוגוסט 2024
הודעה: דף זה דורש עריכת שגיאות בטקסט, שיפור הפיסוק וכדו' אנא עזור לנו לשפר את הדף | השימוש בטקסט הוא לצורך חיפוש ולימוד וכדו', אין להשתמש בזה לצורך מסחר בשופו"א
סימן יא
ב״ה, א׳ לסדר וישבתם לבטח (בחקותי) תשי״ד
שלו׳ וכטו"ס אל כבוד ידידי הה״ג חו׳׳ב טובא אוצר בלום החסיד המפואר מרביץ תורה וטהרה כישראל כש״ת מוה״ר חנניה יו"ט שליט״א
אחדשת"ה באה״ר
הגיעני מה ששלח אלי תשובתו של הרב הגאון מוה״ר א״מ בלאך שליט״א, ר״מ דטעלז, אשר כתב להשיג עלי במה שכתבתי שלהוסיף על הבנין הוא איסור דאורייתא אלא שהותר בשביל התיקון של קלות ראש, דהלא לא ניתן כח לחכמים לעקור דבר מן התורה כ׳׳א בשוא״ת לא בקו״ע, והאריך בזה.
ולא אדע מה ראה על ככה להבין מתוך דברי שחכמים עקרו מדעת עצמם איסור דאורייתא, ואין צורך להאריך בזה, שבודאי לא עקרו חכמים איסור דאורייתא מד״ע, וזה הי׳ קושיית הגמרא (סוכה דף נ״א ע״ב) היכי עבדי הכי והלא כתיב הכל בכתב מיד ה׳ וגו׳ דכיון שהוא קו״ע לא יכלו למיעבד נגד הקרא, והתי׳ ע״ז יאמרו קרא אשכחו ודרוש, דכיון שמצאו במקרא שצריך לעשות תיקון נגד קלות ראש לערו׳ ע״כ יכלו לעשות תיקון זה, ואינו דומה כלל להיכא שרוצים לעשות תקנה מעצמם בלי סמך מהמקרא, וכמ״פ מצינו בש״ס דהיכא שיש סתירה במקראות נמסר לחכמים לאוקמי קראי כפי מה שנראה בעיניהם, עיין יבמות דף ע״ד ע״ב ובפי׳ רבינו נסים גאון ריש ברכות ובחגיגה דף י״ח ע״א ועוד בכמה מקומות, ובמה שכתבתי שהותר לעבור על איסור דאורייתא בשביל התיקון של קלות ראש, לא כתבתי כלל שחכמים התירו זה מדעת עצמם, דודאי אך ע״י שמצאו במקרא שצריך לעשות תיקון עבור קלות ראש הותר הדבר, אבל עכ״פ כיון שאין ההיתר אלא בשביל התיקון של קלות ראש א״כ א"א להתיר אלא מה שמוכרח לעשות עבור תיקון זה, אבל מה שאינו מוכרח ויש עצה אחרת לתקון עבור קלות ראש אזי האיסור דאורייתא להוסיף על הבנין במקומו עומד, וזה שכתבתי שהוצרכנו עבור זה לעבור על איסור דאורייתא, כיון שבעצם הוא איסור דאורייתא לולא החששא דקלות ראש, וא״כ כשיש עצה לתקן החששא האיסור במקומו עומד. וכן ברור מה שכתבתי עי״ז שאסור מדאורייתא לבנות אטומה עד הקרקע, כיון שלא הותר אלא בשביל החששא דקילות ראש ולזה סגי בגזוזטרא, ואדרבה ע״י שמוסיפין לבנות עד הקרקע מקלקלין התיקון שא׳׳א לעמוד תחת הגזוזטרא ויכולין להסתכל, ונמצא שאין היתר כלל. וזה פשוט וברור להמעיין בדברי. ואפשר להאריך עוד בפרט זה באיזה ענינים, גם בביאור דברי המהרש״א ז״ל, אלא שאין לי פנאי להאריך כעת והנני כותב רק בקצרה במה שנוגע לעיקר הדברים שכתבתי.
גם מה שהבין מדברי שהסכמתי לדברי הערוך השלחן (סימן ע״ה סעיף ז׳) בעיקר הדין אלא שכתבתי לאסור מטעם דבר שבמנין, כפי הנראה לא ראה כל דברי התשובה אלא מקצתה, כי כתבתי בפירוש שאיני כותב זה אלא לפי דבריו לבאר שאף לפי דבריו אסור, אבל ביארתי אח״כ בפירוש שגם עיקר דבריו ליתא. אבל הטעם שגילוי שער וטפח מגולה הוי ערוה הוא בשביל שאכל להביא לידי הרהור, כמבואר בכל הפוסקים. ומה שהראה מקום לפרמ״ג, עיין פמ״ג סימן ע"ה משבצות ס״ק ב׳ ואין להאריך כעת יותר.
וכוונת התוס' יו״ט (סוכה פ"ה מ״ב) היא פשוטה, שיען שהיו האנשים הרואים למטה תחת הגזוזטרא לכן לא יכלו להסתכל בהנשים, אבל לא כן השמחים בעצמם שעמדו באמצע לא תחת הגזוזטרא ויכלו לראות הנשים ולא חשו בזה כי השמחים היו חסידים, וכאשר ביארתי בתשובתי הקודמת, והוא פשוט ומבואר בלשון התוס' יו״ט, אף שיש קצת גמגום בלשונו.
מה ששפך מרורות על המקוואות של הוואסער לייטונג, הוא אמת ויציב שהוא מכשול נורא כאשר כבר כתבתי בזה.
ה
גם מה שכתב אודות הטעלוויזשן, כל דבריו בזה הוא אמת ויציב כי הוא ממש ע״ז וג׳׳ע וכל דברי נבלה ומינות ר״ל, והוא אבי אבות הטומאה בכל בית שמכניסין אותו, ומהראוי שכל הרבנים וראשי הישיבות היראים ימחו ע״ז בכל תוקף ועוז טרם שתתפשט הנגע המרה הזו בבתי ישראל הכשרים.
והשי״ת ירחם וימשוך לבבות בני ישראל לתורה וטהרה, ויצילנו מכל צוקה וצרה, ונזכה לישועה במהרה.
והנני ידידו דושת״ה באה״ר.
הק׳ יואל טייטלבוים