שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כה|תווית_קודם=אורח חיים סימן כה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כז|תווית_הבא=אורח חיים סימן כז}}
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כה|תווית_קודם=אורח חיים סימן כה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_כז|תווית_הבא=אורח חיים סימן כז}}


== '''~ סימן כו ~''' ==
== '''~ סימן כו ~''' ==
סימן כו ב"ה, ל"ג בעומר תשכ"ב
ב"ה, ל"ג בעומר תשכ"ב


שוכט"ס לכ' ידידי הרב הה"ג החסיד המפואר, המאור הגדול לממשלת התורה, חובר חיבורים מחוכמים, כש"ת מוה"ר '''ישעי' אשר זעליג מרגליות''' שליט"א.  
שלו' וכל טוב סלה לכבוד ידידי הרב הה"ג החסיד המפואר, המאור הגדול לממשלת התורה, חובר חיבורים מחוכמים, כש"ת מוה"ר ישעיה אשר זעליג מרגליות שליט"א.


אחדשת"ה, מכתבו הגיעני בדבר נשואי נכדו נ"י שרוצה לעשות בר"ח סיון, אלא שעומד לנגדו עבור מנהגו שלא להסתפר עד ערב שבועות כמ"ש האריז"ל {{יישור מרכזי|א}}הנה זה ודאי כי הנוהגים בשיטה זו שלא להסתפר עד ערב שבועות, כש"כ שלא לעשות אז נישואין. וז"ל הב"ר בסי' תצ"ג, בענין נישואין נהגו בכל המקומות איסור, אבל בתספורת יש מקומות שנהגו איסור ויש מקומות שנהגו היתר, והובא גם במג"א סימן תצ"ג ס"ק ב' על הימים שמיום ל"ג בעומר ואילך, דלדידן דנוהגים איסור תספורת אסור ג"כ לישא יעיי"ש. ובאמת שנישואין הוא ק"ו מתספורת.{{יישור מרכזי|ב}}ובחודש תמוז בחצי חודש הראשון אין שום מקור להקפיד ואין לחוש בכה"ג. {{יישור מרכזי|ג}}וע"ד החשבון אי איתרמי לעשות חופת נדה, הגם שנוהגים לכתחילה לחוש לדעת הרמב"ם (הלכות אישות פ"י ה"ו) להמתין עד שתטהר מ"ע אי איתרמי מילתא בכה"ג כבר העיד הרמ"א ז"ל באה"ע סימן ס"א סעיף ב' דעכשץ המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין, וסיים ומ"מ טוב להודיע להחתן שהיא נדה, וכתב הב"ש סימן ס"ד סק"ה דהיכא שמודיעין להחתן זה תקנה אפילו לדעת הרמב"ם, וא"כ אין שום חשש עוד. ויש גפ תקנה פי הרמב"ם לשיטתו סובר כי סרוכה היא היחוד מה שמייחדין אותם בפני עדים, וא"כ אין קפידא של הרמב"ם אלא על היחוד, וזה אפשר לעשות בעת שתגיע לטהרתה לייחד אותם אז בפני עדים, אלא שמעת הנישואין עד ימי טהרתה צריכין שמירה מלהתייחד כמבואר בשו"ע אהע"ז סימן כ"ב ובשו"ע יו"ד סימן קצ"ב. והמנהג בעת שעושין היחוד בימי טהרתה לקדש אז עוד הפעם בפני שני עדים, ויש טעמים בכ"ז אלא שלא אוכל להאריך, ובקושי גדול לקחתי את העת להשיב לו עכ"פ בקיצור נמרץ מה שנוגע לדינא.
אחדשת"ה, מכתבו הגיעני בדבר נשואי נכדו נ"י שרוצה לעשות בר"ח סיון, אלא שעומד לנגדו עבור מנהגו שלא להסתפר עד ערב שבועות כמו שכתב האריז"ל.{{יישור מרכזי|א}}הנה זה ודאי כי הנוהגים בשיטה זו שלא להסתפר עד ערב שבועות, כל שכן שלא לעשות אז נישואין. וז"ל הב"ח בסימן תצ"ג <small>(ד"ה נוהגין)</small>, בענין נישואין נהגו בכל המקומות איסור, אבל בתספורת יש מקומות שנהגו איסור ויש מקומות שנהגו היתר. והובא גם במג"א סימן תצ"ג ס"ק ב' על הימים שמיום ל"ג בעומר ואילך, דלדידן דנוהגים איסור תספורת אסור ג"כ לישא יעיי"ש. ובאמת שנישואין הוא ק"ו מתספורת.{{יישור מרכזי|ב}}ובחודש תמוז בחצי חודש הראשון אין שום מקור להקפיד ואין לחוש בכה"ג. {{יישור מרכזי|ג}}ועל דבר החשבון אי איתרמי לעשות חופת נדה, הגם שנוהגים לכתחילה לחוש לדעת הרמב"ם <small>(הל' אישות פ"י ה"ו)</small> להמתין עד שתטהר, מ"מ אי איתרמי מילתא בכה"ג כבר העיד הרמ"א ז"ל באבן העזר סימן ס"א סעיף ב' דעכשיו המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין, וסיים ומ"מ טוב להודיע להחתן שהיא נדה. וכתב הבית שמואל סימן ס"ד ס"ק ה' דהיכא שמודיעין להחתן, זה תקנה אפילו לדעת הרמב"ם <small>(ועי' בית שמואל סי' סא ס"ק ח)</small>, וא"כ אין שום חשש עוד.


והשי"ת יהי' בעזרו וירפאהו ברפו"ש וגמורה על כל אבריו וגידיו, וכאשר נתרפאו כל ישראל בזמן מתן תורתינו ועמדו על רגליהם רגל ישרה, כן יעזרהו השי"ת בכל דרכיו ועניניו, ויזכה לשבוע רב תענוג ונחת מכל צאצאיו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר אדוקה נפשו וכלו"נ ידידו דושת"ה באה"ר
ויש גם תקנה, כי הרמב"ם לשיטתו סובר <small>(שם ה"א)</small> כי החופה היא היחוד מה שמייחדין אותם בפני עדים, וא"כ אין קפידא של הרמב"ם אלא על היחוד, וזה אפשר לעשות בעת שתגיע לטהרתה לייחד אותם אז בפני עדים, אלא שמעת הנישואין עד ימי טהרתה צריכין שמירה מלהתייחד כמבואר בשו"ע אבן העזר סימן כ"ב <small>(ס"א)</small> ובשו"ע יו"ד סימן קצ"ב <small>(ס"ד)</small>. והמנהג בעת שעושין היחוד בימי טהרתה, לקדש אז עוד הפעם בפני שני עדים, ויש טעמים בכל זה אלא שלא אוכל להאריך, ובקושי גדול לקחתי את העת להשיב לו עכ"פ בקיצור נמרץ מה שנוגע לדינא.
 
והשי"ת יהיה בעזרו וירפאהו ברפו"ש וגמורה על כל אבריו וגידיו, וכאשר נתרפאו כל ישראל בזמן מתן תורתינו ועמדו על רגליהם רגל ישרה, כן יעזרהו השי"ת בכל דרכיו ועניניו, ויזכה לשבוע רב תענוג ונחת מכל צאציו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר איותה נפשו וכלב ונפש ידידו דושת"ה באהבה רבה


הק' יואל טייטלבוים
הק' יואל טייטלבוים
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־14:34, 28 באפריל 2026

<< אורח חיים סימן כה שו"ת דברי יואל אורח חיים סימן כז >>

~ סימן כו ~

ב"ה, ל"ג בעומר תשכ"ב

שלו' וכל טוב סלה לכבוד ידידי הרב הה"ג החסיד המפואר, המאור הגדול לממשלת התורה, חובר חיבורים מחוכמים, כש"ת מוה"ר ישעיה אשר זעליג מרגליות שליט"א.

אחדשת"ה, מכתבו הגיעני בדבר נשואי נכדו נ"י שרוצה לעשות בר"ח סיון, אלא שעומד לנגדו עבור מנהגו שלא להסתפר עד ערב שבועות כמו שכתב האריז"ל.

א

הנה זה ודאי כי הנוהגים בשיטה זו שלא להסתפר עד ערב שבועות, כל שכן שלא לעשות אז נישואין. וז"ל הב"ח בסימן תצ"ג (ד"ה נוהגין), בענין נישואין נהגו בכל המקומות איסור, אבל בתספורת יש מקומות שנהגו איסור ויש מקומות שנהגו היתר. והובא גם במג"א סימן תצ"ג ס"ק ב' על הימים שמיום ל"ג בעומר ואילך, דלדידן דנוהגים איסור תספורת אסור ג"כ לישא יעיי"ש. ובאמת שנישואין הוא ק"ו מתספורת.

ב

ובחודש תמוז בחצי חודש הראשון אין שום מקור להקפיד ואין לחוש בכה"ג.

ג

ועל דבר החשבון אי איתרמי לעשות חופת נדה, הגם שנוהגים לכתחילה לחוש לדעת הרמב"ם (הל' אישות פ"י ה"ו) להמתין עד שתטהר, מ"מ אי איתרמי מילתא בכה"ג כבר העיד הרמ"א ז"ל באבן העזר סימן ס"א סעיף ב' דעכשיו המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין, וסיים ומ"מ טוב להודיע להחתן שהיא נדה. וכתב הבית שמואל סימן ס"ד ס"ק ה' דהיכא שמודיעין להחתן, זה תקנה אפילו לדעת הרמב"ם (ועי' בית שמואל סי' סא ס"ק ח), וא"כ אין שום חשש עוד.

ויש גם תקנה, כי הרמב"ם לשיטתו סובר (שם ה"א) כי החופה היא היחוד מה שמייחדין אותם בפני עדים, וא"כ אין קפידא של הרמב"ם אלא על היחוד, וזה אפשר לעשות בעת שתגיע לטהרתה לייחד אותם אז בפני עדים, אלא שמעת הנישואין עד ימי טהרתה צריכין שמירה מלהתייחד כמבואר בשו"ע אבן העזר סימן כ"ב (ס"א) ובשו"ע יו"ד סימן קצ"ב (ס"ד). והמנהג בעת שעושין היחוד בימי טהרתה, לקדש אז עוד הפעם בפני שני עדים, ויש טעמים בכל זה אלא שלא אוכל להאריך, ובקושי גדול לקחתי את העת להשיב לו עכ"פ בקיצור נמרץ מה שנוגע לדינא.

והשי"ת יהיה בעזרו וירפאהו ברפו"ש וגמורה על כל אבריו וגידיו, וכאשר נתרפאו כל ישראל בזמן מתן תורתינו ועמדו על רגליהם רגל ישרה, כן יעזרהו השי"ת בכל דרכיו ועניניו, ויזכה לשבוע רב תענוג ונחת מכל צאציו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר איותה נפשו וכלב ונפש ידידו דושת"ה באהבה רבה

הק' יואל טייטלבוים