ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן צט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "צט שוב הראוני שבההכרזה שפרסמו על התייסדות המדינה בתחלה שם כתבו בפירוש שהממשלה תשמור כל המקומות הקדושים של כל הדתות. אם כן הוכרז בפירוש בהתייסדותה על תנאי שלא לאבד את כל המקומות שעבדו שם הגוים, אלא אדרבה לשומרם, גם קראו אותם "מקומות קדושים" ולא חילקו כלל ב..."
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
צט
{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר שלש שבועות|תווית_דף_ראשי=מאמר שלוש שבועות|הבא=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן ק|תווית_הבא=סימן ק|תווית_קודם=סימן צח|קודם=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן צח}}
 
== '''~ צט ~''' ==
שוב הראוני שבההכרזה שפרסמו על התייסדות המדינה בתחלה שם כתבו בפירוש שהממשלה תשמור כל המקומות הקדושים של כל הדתות. אם כן הוכרז בפירוש בהתייסדותה על תנאי שלא לאבד את כל המקומות שעבדו שם הגוים, אלא אדרבה לשומרם, גם קראו אותם "מקומות קדושים" ולא חילקו כלל בין כל הדתות, אם כן הכרזה זו בלבד הוי עבודה זרה גמורה בשיתוף על כל  פנים כאשר נתבאר.
שוב הראוני שבההכרזה שפרסמו על התייסדות המדינה בתחלה שם כתבו בפירוש שהממשלה תשמור כל המקומות הקדושים של כל הדתות. אם כן הוכרז בפירוש בהתייסדותה על תנאי שלא לאבד את כל המקומות שעבדו שם הגוים, אלא אדרבה לשומרם, גם קראו אותם "מקומות קדושים" ולא חילקו כלל בין כל הדתות, אם כן הכרזה זו בלבד הוי עבודה זרה גמורה בשיתוף על כל  פנים כאשר נתבאר.



גרסה אחרונה מ־22:44, 22 בפברואר 2025

  << סימן צח מאמר שלוש שבועות סימן ק >>

~ צט ~

שוב הראוני שבההכרזה שפרסמו על התייסדות המדינה בתחלה שם כתבו בפירוש שהממשלה תשמור כל המקומות הקדושים של כל הדתות. אם כן הוכרז בפירוש בהתייסדותה על תנאי שלא לאבד את כל המקומות שעבדו שם הגוים, אלא אדרבה לשומרם, גם קראו אותם "מקומות קדושים" ולא חילקו כלל בין כל הדתות, אם כן הכרזה זו בלבד הוי עבודה זרה גמורה בשיתוף על כל פנים כאשר נתבאר.

ועל הכרזה זו חתם גם ראש האגודה, ואותה ההכרזה מתחלת בחזון הטמא הידוע שהזכירו שם שמו {אין אני רוצה להעלות שמו על הכתב} שהמציא בשנת תרנ"ו את הרעיון הטמא הזה להקמת המדינה. גם שאר דברי מינות וכפירה כתובים שמה, שנלאתי להביאם. וראש האגודה חתם על אותה ההכרזה בין נציגי שאר המפלגות של המינים והאפיקורסים שחתמו על דברי מינות לשמו ולזכרו של הטמא הידוע רחמנא ליצלן. המתבונן יראה מזה עד היכן הדברים מגיעים, השוחד העצום של הרצון להשתתף במלכות המינים לסמות העינים בכל אופן ואופן.