שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סט

תמונה

       הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
       
       כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
       
       אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון

  << יורה דעה סימן מט• שו"ת דברי יואל• יורה דעה סימן נא >>

~ סימן נ ~

ב"ה, ג' שופטים כשח"ו

שלו' ובמ"ם אל כבוד ידידי הה"ג המפורסם

החסיד המפואר יו"ש כש"ת מו"ה חי"ל

דייטש שליט"א, האבדק"ק העלמעץ כעת חובק"ק קליוולאנד יצ"ו

אח7שת"ה באה"ר כמשפט, הגיעני היום מכתבו והנני להשיב לו בקיצור נמרץ כי לא אוכל להאריך, וגם אני פה מ חי סר ספרים.

א

הנה בהמקוה שכתב שעדיין יש בו חשש נתן סאה ונטל סאה, אינו מוסכם לכל הפוסקים (עיין סימן ר"א סעיף כ"ד ובאחרונים), אבל יש הרבה מכשירין בכהאי גוונא, ובמקום שאי אפשר יש לסמוך על הפוסקים להכשיר בכה"ג. אבל איני יודע למה לא יעשו בגשמים ובורות שהוא עצהיו"ט, וכבר כתב הר"ן בתשובה (בריב"ש סי' ש"צ) שאף בעניני העוה"ז מבקשים הדרך היותר בטוח, גם הוא בנקל יותר כי בגשמים אם עושים פ"א אוצר על הגשמים מלבד הבורות מתמלא לעולם האוצר מעצמו עם מי גשמים, ובכל עת שרוצים להחליף המים מוכן ועומד המי גשמים הכשרים, ויוצאים מכל החששות, אבל הכפור הטבעי הוא דבר קהה להביאו, ומביאין אותו פ"א על כמה שנים ומי יודע מה יולד יום, ובפרט במדינה זו אשר קשה למלוא בלן שיהי' ראוי לסמוך עליו בעניני כשרות כמו שהי' במדינותינו, ועלול בכל עת לאשפות מרובות, ואם יש אפשרות להחליף המימות בניקל בכל זמן ועידן שנולד בו איזה חששא הוא ענין יקר וחשוב עד מאוד.

ב

אמנם השטאפער גרע יותר, ראשית מחמת השטאפער עצמו שהיא מבוכה גדולה בין הפוסקים (עיין להלן סימן ע"ו), גם עלולים הבלנים והבעלי בתים להחליף השטאפער בכל פעם באופן גרוע יותר. אבל חששא מרובה יותר בזה תשש זוחלין שהוא קרוב מאוד ושכיחא טובא ואספר לו מעשה שהיה בעיר אחת (אינני רוצה לפרסם שם העיר) שדרים שם הרבה יראים ושלמים גם מאנשי שלומנו שבאו כעת ממדינתנו גם יש שם רבנים מובהקים, ושם המ,הג שתיכף אחר

שהולכות הנשים מבית הטבילה הולך שם הבלן לפתוח השטאפער להוציא המים שיהי' נקי, והיות שלא היו רגילים שם לטבול במקו' בשבת בבוקר עשה כן גם בליל שבת שהוציא המים, וכאשר באו לשם אנשים ממדינתנו שרגילים לטבול בשבת בבוקר בקשו מהבלן טובה שלא יוציא המים בשבת עד הבוקר אחר שיבואו המה לטבול, והבטיח להם על ככה. והיות שהי' ידוע להם שרגיל הבלן לעמוד בדיבורו באו בש"ק בצפרא טל בטח לבית הטבילה ולא מלאו מים, והלכו אל הבל( בטענה מדוע לא עשה כהבטחתו להשאיר להם המים בהמקו' עד הבוקר, והתנצל לפניהם שאינו חייב בדבר כי השאיר המים כהבטחתו, אלא שלא ידע שהשטאפער נתקלקל וזב המים. ובשאר הלילות שאין המים שם אלא זמן קצר עד אחר הטבילה אינו ניכר כ"כ, אבל עכשיו שנשאר כן כל הלילה זב המים עד גמירא, ונתן אל לבו תיכף לילך לעשות שטאפער חדש שיהי' מתוקן. מהמעשה הזה יוכל לראות מה שעלול להתהוות על ידי השטאפערס וכמה מעשיות כדומה לזה באו לפני, ואף אם מתקנים היטב עלול שיבוא לידי איזה קלקול בהמשך הזמן

ג

ומ"ש רוב מצויין אצל מקואות מומחין הן, תמה אני הלא עינים הרואות במדינה זו שהוא בעוה"ר ההיפך והנה שורש טעם הרוב בזה הסביר השמ"ח (סימן א' סעיף ג') גבי שחיטה דאמרינן (חולין דף ג' ע"ב) רוב מלויין אצל שחיטה מומחין הן שהוא מטעם ולא חציף אינש כל כך לשחוט אם אינו מומה בדבר וטעם זה היה גפ במקואות אבל מצינו דגם במאמר מוחלט בגמרא בכמה מקומות (גיטין וף ס"ד ע"ב וש"נ) האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת, מטעם חזקה שאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה, ואף על פי כן הביא הרמ"א באבן העזר סימן י"ז ס"ב די"א דבזמן הזה דנפישי חוצפה ופריצותא אינה נאמנת דאיתרע חזקה דאינה מעיזה, וכש"כ דאיתרע חזקה זו במקואות שבאמעריקא, ובעיקבתא דמשיחא חוצפה יסגי שרוב המעשים נעשים בחוצפה, ואף להראב"ד בפי"א מהמ"א (הל' כ"ה) שסובר דלכל אדם יש חזקת כשרות, צ"ל דמה שאמרו בגמרא (ע"ז דף ל"ט ע"ב) בכורי' דאין להם

חזקת כשרות בשביל שהיו שם חשודים, ולכו"ע בחזקות

אלו יש חילוק בין המקום והזמן, ובתשו' חו"י (סימן צ"ת) כתב דמה שאמרו בגמרא (שבועות דף מ"ו ע"ב ערכין דף כ"ב ע"ב) אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן לא שייך בדבר שרואין שהדור נפרץ, והכל רודעין שבאמעריקא רוב הענינים נעשים על ידי המונים ועמי

שאלות ותשובות יו"ד סימן סט ע ד ב ר י י וא ל רכג

הארץ, וממקומו הוא מוכרע שרואין שמ"ע היה שם מקוה פסולה כאשר צייר במכתבו המקוה שהיה שם, וע"כ בודאי שצריך לתקן בכל מה דאחשר.

ר

מ"ש אודות החופה בביהכנ"ס, כבר נאסר זה באסיפה שהי' באונגארן מכל גדולי המדינה זה ערך שמונים שנה, וחתמו על אותן ההחלטות שנעשו אז בהאסיפה גם מרן הקדוש מצאנז בעל דברי חיים זצוקלה"ה ומרן הקדוש מזידיטשוב המהרי"א זצוקלה"ה. גם בשדי חמד (מערכת תו"כ וחופה אות א') מביא הרבה גדולים שאסרו זה והאריכו בטעמם ונימוקם, ומה לי לשאריך עוד בדבר

והנני ידידו דושת"ה באה"ר מצפה להרמת קרן התוה"ק וישראל במהרה

הק, יואל טי יטלבוים