שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן " {{טקסט מסריקה}} {{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מט|תווית_קודם=יורה דעה סימן מט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נא|תווית_הבא=יורה דעה סימן נא}} == '''~ סימן נ ~''' == קטגוריה:שו"ת דברי יואל קטגוריה:שו"ת..."
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 2: שורה 2:
{{טקסט מסריקה}}
{{טקסט מסריקה}}


{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מט|תווית_קודם=יורה דעה סימן מט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נא|תווית_הבא=יורה דעה סימן נא}}
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_סו|תווית_קודם=יורה דעה סימן סו|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_סח|תווית_הבא=יורה דעה סימן סח}}


== '''~ סימן נ ~''' ==
== '''~ סימן סז ~''' ==
ב"ה, אור ליום ה' וישב התשכ"ג לכ"ג, פה ברוקלין יצ"ו שלו' ובמ"ס '''אל''' כבוד '''ידידי''' '''הה"נ''' '''החסיד''' המפואר, בנש"ק מרביץ טרדה בישראל, כש"ת מוה"ר '''חי"ל''' דייטש שליט"א, אב"ד דק"ק העלמיץ יצ"ו
 
'''אחדשת"ה''' באה"ר, הגיעני מכתב י בדבר המקוה בראלעסטטר, הנה טרידנא טובא לא אוכל להאריך, ואכתוב לו בקיצור נמרץ מאוד, הנה לפי מה שצייר המקו' חפרו שם זה עשר שנים בור עמוק חמשה וששים פוס, ושוב נתנו שם באותו הבור אבנים עד לערך שלשים פוס, ואמרו שהוא כדי להעלות המים בגובה יותר, וזה כמה שנים שהמקוה עומד בלי השגחה ושופכין שמה ממימי העיר, וממלאים עוד שאר מקואות מהמים האלו ע"י סילונות של מתכות על סמך מה שאומרים שיש באותו הבור מעיין.
 
הנה הדבר פשוט יותר מביעתא בכותחא שאין לסמוך על זה כלל וכלל לא, ראשית כיון שסתמו המים באבנים בגובה כ"כ של שלשים פוס מהמקום שהי' המים מהלך בתחלתו לא מסתבר כלל שעלו המים בגובה כ"כ וקיימים ועומדים כן כמה שנים, כי '''אין''' זה טבע המים לעמוד יותר ממקור מקומו, והמים הנראים על האבנים יוכל להיות שהוא מהשאובין שנשפכו לתוכו, ומה שלא נבלעו בהמעיין הוא בשביל שנתחברו האבנים ומפסיקין לגמרי וסתימת אבנים של משך שלשים פוס היא סתימה מעלייתא ומתחזק בכל פעם יותר באופן שאין שום קישור להמים העליוניס עם המים שתחת האבנים אף אם יש שם מים מתחתם.
 
'''אבל''' בעיקר הדבר מי יוכל לידע אחר כמה שנים אם יש שם אפילו טיפת מים של מעיין והנה ידוע דעת המהרי"ט בחלק ב' סימן י"ח דבמעיינות שלנו אף '''אם''' רואין המעיין בעינים מכל מקום כיון ששכיח טובא שמכזבין המים יש לחוש גם במעיין הנראה לעינים שמא הוא מכזב ואינו אלא מי תמצית שנאספו שמה, ואף שבזה יש חולקין כמו שהאריכו הפוסקים בזה לא עת האסף פה, אבל לא חלקו עליו אלא במעיין הנראה לעינים, אבל כשהוא סתום וחתום כעצמות בבטן המלאה וזה כמה שנים שעקביתיו לא נודעו הדבר ברור שהחיוב לחוש למרזב, ועובדא ידענא בכמה מקומות שהי' מקוה על גבי מקוה שהי' שם מעיין אלא כיסוי דק הפסיק בין המקואות שיוכלו לנקות את המקוה שלמעלה, והיה נקב כשפופרת הנוד ברכותיו שיהי' מחובר כדין, ואירע כמה פעמים שבדקו תחת הכיסוי וראו שאין שס מים כלל, כי נאבדו לגמרי, והכל בא ממים הנשפכים מבחוץ, ומכש"כ בסתימה עבה כ"כ שמשליכין הרבה אבנים בכל מקום מולא המים, ועוד בגובה יותר עד שלשים פוס ועומד כן כמה שנים בלי שום בדיקה ובלי שום השגחה, אין שום ספק בעולם שהוא חיוב גמור לחפור שם ולפתוח
 
לבדוק בעינא פקיחא מה הוא באותן המים, או לעשות בצדו מקוה של גשמים להכשירו על ידי השקה, וטרם שנעשה אחד מן התיקונים הנ"ל המקוה פסולה לכל הדיעות אף בשעת הדחק גדול אין שום היתר בעולם. '''גם''' בענין הסילונות ושאר ענינים שראיתי בהציור יש חששות גדולות, אלא שלא ראיתי לדבר מזה יען שבעיקרא דמילתא אין שם מקוה כלל כאשר כתבתי, ואם יתקן כנ"ל צריכים לתקן גם שאר ענינים באופן שנא יהי' שום חשש, ויש לדבר בזה עוד הרבה אלא שאין לי פנאי, ולא כתבתי אלא בקיצור נמרץ מחמת גודל הפירצה בעו"ה והשי"ת יעזרינו עדכ"ש ית'.
 
והנני ידידו דושת"ה באה"ר
 
הק' יואל טייטלבוים
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־21:25, 21 בדצמבר 2024


תמונה
תמונה
       הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
       
       כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
       
       אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון



  << יורה דעה סימן סו שו"ת דברי יואל יורה דעה סימן סח >>

~ סימן סז ~

ב"ה, אור ליום ה' וישב התשכ"ג לכ"ג, פה ברוקלין יצ"ו שלו' ובמ"ס אל כבוד ידידי הה"נ החסיד המפואר, בנש"ק מרביץ טרדה בישראל, כש"ת מוה"ר חי"ל דייטש שליט"א, אב"ד דק"ק העלמיץ יצ"ו

אחדשת"ה באה"ר, הגיעני מכתב י בדבר המקוה בראלעסטטר, הנה טרידנא טובא לא אוכל להאריך, ואכתוב לו בקיצור נמרץ מאוד, הנה לפי מה שצייר המקו' חפרו שם זה עשר שנים בור עמוק חמשה וששים פוס, ושוב נתנו שם באותו הבור אבנים עד לערך שלשים פוס, ואמרו שהוא כדי להעלות המים בגובה יותר, וזה כמה שנים שהמקוה עומד בלי השגחה ושופכין שמה ממימי העיר, וממלאים עוד שאר מקואות מהמים האלו ע"י סילונות של מתכות על סמך מה שאומרים שיש באותו הבור מעיין.

הנה הדבר פשוט יותר מביעתא בכותחא שאין לסמוך על זה כלל וכלל לא, ראשית כיון שסתמו המים באבנים בגובה כ"כ של שלשים פוס מהמקום שהי' המים מהלך בתחלתו לא מסתבר כלל שעלו המים בגובה כ"כ וקיימים ועומדים כן כמה שנים, כי אין זה טבע המים לעמוד יותר ממקור מקומו, והמים הנראים על האבנים יוכל להיות שהוא מהשאובין שנשפכו לתוכו, ומה שלא נבלעו בהמעיין הוא בשביל שנתחברו האבנים ומפסיקין לגמרי וסתימת אבנים של משך שלשים פוס היא סתימה מעלייתא ומתחזק בכל פעם יותר באופן שאין שום קישור להמים העליוניס עם המים שתחת האבנים אף אם יש שם מים מתחתם.

אבל בעיקר הדבר מי יוכל לידע אחר כמה שנים אם יש שם אפילו טיפת מים של מעיין והנה ידוע דעת המהרי"ט בחלק ב' סימן י"ח דבמעיינות שלנו אף אם רואין המעיין בעינים מכל מקום כיון ששכיח טובא שמכזבין המים יש לחוש גם במעיין הנראה לעינים שמא הוא מכזב ואינו אלא מי תמצית שנאספו שמה, ואף שבזה יש חולקין כמו שהאריכו הפוסקים בזה לא עת האסף פה, אבל לא חלקו עליו אלא במעיין הנראה לעינים, אבל כשהוא סתום וחתום כעצמות בבטן המלאה וזה כמה שנים שעקביתיו לא נודעו הדבר ברור שהחיוב לחוש למרזב, ועובדא ידענא בכמה מקומות שהי' מקוה על גבי מקוה שהי' שם מעיין אלא כיסוי דק הפסיק בין המקואות שיוכלו לנקות את המקוה שלמעלה, והיה נקב כשפופרת הנוד ברכותיו שיהי' מחובר כדין, ואירע כמה פעמים שבדקו תחת הכיסוי וראו שאין שס מים כלל, כי נאבדו לגמרי, והכל בא ממים הנשפכים מבחוץ, ומכש"כ בסתימה עבה כ"כ שמשליכין הרבה אבנים בכל מקום מולא המים, ועוד בגובה יותר עד שלשים פוס ועומד כן כמה שנים בלי שום בדיקה ובלי שום השגחה, אין שום ספק בעולם שהוא חיוב גמור לחפור שם ולפתוח

לבדוק בעינא פקיחא מה הוא באותן המים, או לעשות בצדו מקוה של גשמים להכשירו על ידי השקה, וטרם שנעשה אחד מן התיקונים הנ"ל המקוה פסולה לכל הדיעות אף בשעת הדחק גדול אין שום היתר בעולם. גם בענין הסילונות ושאר ענינים שראיתי בהציור יש חששות גדולות, אלא שלא ראיתי לדבר מזה יען שבעיקרא דמילתא אין שם מקוה כלל כאשר כתבתי, ואם יתקן כנ"ל צריכים לתקן גם שאר ענינים באופן שנא יהי' שום חשש, ויש לדבר בזה עוד הרבה אלא שאין לי פנאי, ולא כתבתי אלא בקיצור נמרץ מחמת גודל הפירצה בעו"ה והשי"ת יעזרינו עדכ"ש ית'.

והנני ידידו דושת"ה באה"ר

הק' יואל טייטלבוים