שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן " {{טקסט מסריקה}} {{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מט|תווית_קודם=יורה דעה סימן מט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נא|תווית_הבא=יורה דעה סימן נא}} == '''~ סימן סב~''' == קטגוריה:שו"ת דברי יואל קטגוריה:שו"ת..."
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 2: שורה 2:
{{טקסט מסריקה}}
{{טקסט מסריקה}}


{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מט|תווית_קודם=יורה דעה סימן מט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נא|תווית_הבא=יורה דעה סימן נא}}
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_סא|תווית_קודם=יורה דעה סימן סא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_סג|תווית_הבא=יורה דעה סימן סג}}


== '''~ סימן סב~''' ==
== '''~ סימן סב~''' ==
'''בחוו"ד''' סימן קפ"ט ביאורים ס'ק וא"ו כתב להקשות אמה דלרב לא מצטרף ראיה דייסת הסדור לווסת הדילוג והלא איבעיא הוא בבבא קמא (דף ל"ז ע"ב) אם נגח שבת שבת ושבח '''א'''' בשבת וב' בשבת ואמאי '''לא''' תלה אוחו בפלוגתא דהכא דלרב '''לא''' מצטרף וכו', ותי' דלא דמי כלל דשאני הכא דבווסת הדילוג רוצין לעקור ווסת הסדור משא"כ בנגיחות דמחמת הצירוף דשבת לא' בשבת אין רצוננו לעקור ממועד לשבתות רק אדרבה מחמת הצירוף אנו רוצין להחזיק מועד לכל ימי כשבת עיי"ש. והוא תמוה לפע"ד דהלא בגמרא האיבעיא שם גם להיפך ה' בשבת וע"ש שבת שבת ושבת מהו מי אמרינן דבתר קמא שדינן ואייעד לכולהו יומא או בתר בתרא שדינן ולשבתות הוא דאייעד לא לכולהו יומי עיי"ש, ובזה לא שייך תירוץ החוו"ד דגם כאן אנו רוצין לקלקל הווסת קמא ולא חילקו כלל בגמרא בין אם אנו רוצין להוסיף אקמא או לעקרו


'''אמנם''' לפע"ד מעיקרא לא קשיא מידי, דשם בנגיחות '''לא''' נעשה השור מועד לעולם רק בג' נגיחות הללו ואם נימא דנגיחה ג' בתר בתרא שדינן לא נעשה מועד בקמא כלל רק בבתרא וא"כ מאי חזית דנשרי בתר קמאי נשדי בתר בתראי דאין שום הכרע, משא"כ כאן דמיירי בלמודה לראות וכבר נקבע לה ווסת אף בלא ראיה זו בודאי דאחר הקביעות תולין הראיה ואורח בזמנו בא עד שלא נדע בבירור שנעקר ווסת הראשון ונקבע ווסת אחר מחדש וא"ש ונכון לפע"ד.
עוד יש לתרץ לפי מ"ש החוו"ד בס"ק '''ד'''' דהיכא ונקבע ווסת הפלגה עם ווסת השבוע או עם ווסת הדילוג חיישינן רק להפלגה ולא לווסת אחר דלהרמב"ן בחידושיו (דף ל"ט ע"ב) לא חיישינן רק לווסת הפלגה ונהי דאנן קיי"ל דחיישינן גם לווסת השבוע היינו היכא דליכא למיתלי בהפלגה אבל היכא דאפשר למיתלי בהפלגה אינה תולה רק בהפלגה יעיי"ש שמביא ראי' לדבריו, גם הכו"פ בתפא"י (שם ס"ק ח') נסתפק בזה, והר"ע ס"ק ד' מביא שכן מבואר בהרשב"א ז"ל דכיון דרוב נשים דרכן לראות בווסת הסדור כל כמה דמצי לתלות דקבעה כרוב נשים לא תלינן בדילוג דלא שכיח יעיי"ש ומעתה מיושב היטב קושיא הנ"ל, דבווסתות שפיר קאמר הש"ס דתלינן יותר בתר ווסת הסדור מלמיתלי בדילוג דלא שכיח, משא"כ בנגיחות דאין שום הכרע למיתלי בחד יותר מבחברי' דשניהם שווין והבן
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־20:57, 21 בדצמבר 2024


תמונה
תמונה
       הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
       
       כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
       
       אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון



  << יורה דעה סימן סא שו"ת דברי יואל יורה דעה סימן סג >>

~ סימן סב~

בחוו"ד סימן קפ"ט ביאורים ס'ק וא"ו כתב להקשות אמה דלרב לא מצטרף ראיה דייסת הסדור לווסת הדילוג והלא איבעיא הוא בבבא קמא (דף ל"ז ע"ב) אם נגח שבת שבת ושבח א' בשבת וב' בשבת ואמאי לא תלה אוחו בפלוגתא דהכא דלרב לא מצטרף וכו', ותי' דלא דמי כלל דשאני הכא דבווסת הדילוג רוצין לעקור ווסת הסדור משא"כ בנגיחות דמחמת הצירוף דשבת לא' בשבת אין רצוננו לעקור ממועד לשבתות רק אדרבה מחמת הצירוף אנו רוצין להחזיק מועד לכל ימי כשבת עיי"ש. והוא תמוה לפע"ד דהלא בגמרא האיבעיא שם גם להיפך ה' בשבת וע"ש שבת שבת ושבת מהו מי אמרינן דבתר קמא שדינן ואייעד לכולהו יומא או בתר בתרא שדינן ולשבתות הוא דאייעד לא לכולהו יומי עיי"ש, ובזה לא שייך תירוץ החוו"ד דגם כאן אנו רוצין לקלקל הווסת קמא ולא חילקו כלל בגמרא בין אם אנו רוצין להוסיף אקמא או לעקרו

אמנם לפע"ד מעיקרא לא קשיא מידי, דשם בנגיחות לא נעשה השור מועד לעולם רק בג' נגיחות הללו ואם נימא דנגיחה ג' בתר בתרא שדינן לא נעשה מועד בקמא כלל רק בבתרא וא"כ מאי חזית דנשרי בתר קמאי נשדי בתר בתראי דאין שום הכרע, משא"כ כאן דמיירי בלמודה לראות וכבר נקבע לה ווסת אף בלא ראיה זו בודאי דאחר הקביעות תולין הראיה ואורח בזמנו בא עד שלא נדע בבירור שנעקר ווסת הראשון ונקבע ווסת אחר מחדש וא"ש ונכון לפע"ד.

עוד יש לתרץ לפי מ"ש החוו"ד בס"ק ד' דהיכא ונקבע ווסת הפלגה עם ווסת השבוע או עם ווסת הדילוג חיישינן רק להפלגה ולא לווסת אחר דלהרמב"ן בחידושיו (דף ל"ט ע"ב) לא חיישינן רק לווסת הפלגה ונהי דאנן קיי"ל דחיישינן גם לווסת השבוע היינו היכא דליכא למיתלי בהפלגה אבל היכא דאפשר למיתלי בהפלגה אינה תולה רק בהפלגה יעיי"ש שמביא ראי' לדבריו, גם הכו"פ בתפא"י (שם ס"ק ח') נסתפק בזה, והר"ע ס"ק ד' מביא שכן מבואר בהרשב"א ז"ל דכיון דרוב נשים דרכן לראות בווסת הסדור כל כמה דמצי לתלות דקבעה כרוב נשים לא תלינן בדילוג דלא שכיח יעיי"ש ומעתה מיושב היטב קושיא הנ"ל, דבווסתות שפיר קאמר הש"ס דתלינן יותר בתר ווסת הסדור מלמיתלי בדילוג דלא שכיח, משא"כ בנגיחות דאין שום הכרע למיתלי בחד יותר מבחברי' דשניהם שווין והבן