שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סא

תמונה

       הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
       
       כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
       
       אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון

  << יורה דעה סימן מט• שו"ת דברי יואל• יורה דעה סימן נא >>

~ סימן סא ~

בשו"ע יו"ד סימן קפ"ט (העיף ו') כשם שק י בעת ווסת להפלגה כך קובעת בימי החודש ובימי השבוע וכו' אעפ"י שאחד מלא ואחד חסר אין מדקדקין בכך, והביא הב"י ז"ל בשם הרשב"א שהראב"ד הכריע כן מדאיפליגו רב ושמואל (דף ס"ך ע"א) אי קבעה לה ווסת לדילוג או עד שתשלש בדילוג, ובמאי אי בחדשים מלאים עסקינן אין כאן אלא הפלגות שוות מל"ב לל"ב אלא וודאי אף בחדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר קבעה ווסת לר"ח עיי"ש

וקשיא לי טובא, דהלא גם בדין ווסת השב י ע המבואר שם הקשה בתורת השלמים ס"ק ט' דמה איצטריך לאשמעינן דהא ג"כ קבעה ווסת להפלגות שווים ממש, ותי' דאי משום ווסת הפלגה לא היתה נקבעת עד אחר ראיה רביעית משא"כ קביעת ימי השבוע נקבע בג"פ עיי"ש,

ובחוו"ד וס"ט וכו"ע כתבו עוד הרבה נ"מ בזה.

ומעתה קשה טובא מה ראו לחמ יה יותר אדין ווסת הדילוג המבואר בש"ס ולא ניחא להו למימר דמיירי בחדשים מלאים כיון דאז בלא"ה איכא הפלגות שוות, הלא כמו דניחא להו לאשמעינן דין ווסת השבוע אף דבלא"ה איכא הפלגות שוות מטעם דליום השבוע סגי בג' פעמים משא"כ להפלגה, תי' זה מספיק גם למה דאיצטריך הש"ס להביא פלוגתא דרב ושמואל בדילוג אי סגי בג' כעמים או לאו, ולהפלגה כו"ע מודים דצריך ך' ראיות משא"כ בדילוג תליא בפלוגתא דלרב יש לחוש להחמיר יותר אף בג"פ דיומא קא גרים וטובא אשמעינן.

ובפרט לפי מה שכתבו החירום וס"ט ישאר האחרונים עוד הרבה נ"מ ובהכללה אם ראתה באמצע נתבטלה הפלגה עשא"כ ביום השבוע דיומא דקא גרים אין נ"מ בראיה בינתיים יעיין בדבריהם שהאריכו עוד לחלק הרבה, וא"כ גם כאן אף לדברי שמואל דגם בווסת הדילוג צריך ד' ראיות כמו בהפלגה מ"מ יש נ"מ טובא דבהפלגה אם ראתה באמצע נתבטל הווסת משא"כ בדילוג ואף לשיטת הטו"ז (סימן קפ"ט ס"ק י"ח) דגם בהפלגה לא נתבטל בראי' בינתיים, מ"מ הלא כבר כתב החוו"ד (שם חידושים ס"ק כ"א) דנהפלגה ראשונה נם הטו"ז מודה דנתבטל בראיה בינתיים משא"כ כוורת הדילוג לחודש המבואר בש"ס שם דיומא קא גרים ולא תוכל לקלקל הווסת כלל, כמו שכתבו כוורת השבוע גם שארי הנ"מ המבוארים באחרונים שס, באופן דאין הכרח כלל לפי"ז דמיירי בגמרא באחד מלא ואחד חסר וצ"ע.