שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נח: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "ב"ה, ג' ויצא תש"ך שלו' ובמ"ס אל כבוד ידידי הרה"ג חו"ב טובא אוצר נחמד החסיד המפואר המהולל בתשבחות כש"ת מוה"ר '''אברהם''' דוד '''הורוויץ''' שליט"א אב"ד בשטראסבורג יצ"ו. אחדשת"ה באה"ר כמשפט, מכתבו הגיעני בימים הקדושים העעל"ט ולא השבתי על אתר מחמת טי..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{טקסט מסריקה}} | |||
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מא|תווית_קודם=יורה דעה סימן מא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מג|תווית_הבא=יורה דעה סימן מג}} | |||
== '''~ סימן מב ~''' == | |||
ב"ה, ג' ויצא תש"ך | ב"ה, ג' ויצא תש"ך | ||
שורה 12: | שורה 20: | ||
הק' יואל טייטלבוים | הק' יואל טייטלבוים | ||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | |||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] |
גרסה מ־20:26, 21 בדצמבר 2024
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים. אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
~ סימן מב ~
ב"ה, ג' ויצא תש"ך
שלו' ובמ"ס אל כבוד ידידי הרה"ג חו"ב טובא אוצר נחמד החסיד המפואר המהולל בתשבחות כש"ת מוה"ר אברהם דוד הורוויץ שליט"א אב"ד בשטראסבורג יצ"ו.
אחדשת"ה באה"ר כמשפט, מכתבו הגיעני בימים הקדושים העעל"ט ולא השבתי על אתר מחמת טירדות רוב הענינים אשר סבבוני הקיפוני בימים ובלילות, שמחמת זה נשמט אצלי כתיבת מכתבים אף נחוצים, ובעיקר הדבר דברתי אז עם ידידנו ה"ר געציל נ"י מלונדון שהיה אז פה
מה שנתקשה בדברי התיקונים (תיקונא שבעין קרוב לסופו) דאמי' דר' כרוספדאי תקינת להו מנרתא בשבעה בוצינין, והק' ע"ז מיו"ד סוס"י קמ"א דמבואר דמנורה של ז' לא יעשה אפילו אינו דומה כלל לשל מקדש גם לפי פשוטו לק"מ, שהרי מבואר שם שאין אסור אלא אם היא עכ"פ של מתכות וכה"ג דכשר בדיעבד במקדש, אבל אם היא של ען וכה"ג דפסול במקדש אפילו בדיעבד, ודאי דשרי, ומכ"ש אם היא של חרס כמבואר שם בש"ך ס"ק ל"ה, וא"כ אין כאן קושיא דהא אינו מבואר בתיקוניס ממה היתה אותה המנורה, ויוכל להיות שהיתה של ען וכה"ג דשרי אבל באמת אין הדברים כפשוטן שעשתה מנורה בגשמיות, אלא הכוונה על אורות עליונים שנקראים בשם זה, והשמות של כל הפרצופין שמדברים בהם חכמי האמת
כמו או"א וז"א ואקל תפוחין קדישין וכדומה אין להעלות ל הדעת שהוא כן בגשמיות ח"ו, אלא הכל הוא אורות נעלמים ונקראים בשמות כאלו שמדברים בהם בנ"א לשבר את האוזן, וכמ"כ היא אותה המנורה, וכמו שאיתא שם אח"כ בתיקונים בשרגא דר' כרוספדאי דנהרא בכמה נהורין מרקמן, ולפי פשוטו אינו מובן מהו הריקום הזה, וכמו שקראו לרשב"י בוצינא קדישא והרבה לשונות כאלו בזוהר ובתיקונים עד אין שיעור. ודעת הרמב"ם ז"ל (בהקדמתו לפי' המשניות) הוא אף באגדות הש"ס שאין הדברים כפשוטן ואין הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו אלא בקראי ובכ"מ שדברו חז"ל בהלכה שצריכין ללמוד את פשוטן של דברים אבל באגדה דעת הרמב"ם ז"ל שכמה פעמים כוונתם רק לפנימיות הענינים שהלבישו באותן הלשונות ואין הדברים כפשוטן כלל, ויש חולקים בזה באגדות הש"ס, ואין להאריך בזה כעת, אבל בזוה"ק ובתיקונים ובלשונות חכמי האמת בוודאי הוא כן (וע"ע להלן סימן פ"ח אות ז').
והנני ידידו דושת"ה באה"ר
הק' יואל טייטלבוים