שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מ: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן " שלו' וכמ"כ אל כבוד הה"ג חו"ב ותיק מלא עתיק שושילתא דדרומא כש"ת מוה"ר '''אליעזר ציטראן''' שליט"א שהי' אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בדאזיל יצ"ו. אחדשת"ה כמשפט, מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר כי אחר קבלת מכתבו לא הייתי איזה ימים בביתי גם הקיפונ..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{טקסט מסריקה}} | |||
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_לט|תווית_קודם=יורה דעה סימן לט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מא|תווית_הבא=יורה דעה סימן מא}} | |||
שלו' וכמ"כ אל כבוד הה"ג חו"ב ותיק מלא עתיק שושילתא דדרומא כש"ת מוה"ר '''אליעזר ציטראן''' שליט"א שהי' אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בדאזיל יצ"ו. | שלו' וכמ"כ אל כבוד הה"ג חו"ב ותיק מלא עתיק שושילתא דדרומא כש"ת מוה"ר '''אליעזר ציטראן''' שליט"א שהי' אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בדאזיל יצ"ו. | ||
| שורה 8: | שורה 12: | ||
וע"ד שאלתו באופן וסדר הזביחה שע"י הכאות בבהמות במקלות שיש בהם זרם האלעקטערי נופלות הבהמות על הארץ וככה מושכים אותם אח"כ בגלגל להזנותה, וראה בעצמו שרובם מהם שכבו אחר השחיטה כאבן דומם ולא היה בהם דין פירכוס כלל, גם השו"ב בעצמו אמר לו שראה באיזה מהם שלא היה להם שום חיות כלל עוד קודם השחיטה והניחם מלשחוט, וכ"ת נ"י האריך בהלכה זו שאסור. | וע"ד שאלתו באופן וסדר הזביחה שע"י הכאות בבהמות במקלות שיש בהם זרם האלעקטערי נופלות הבהמות על הארץ וככה מושכים אותם אח"כ בגלגל להזנותה, וראה בעצמו שרובם מהם שכבו אחר השחיטה כאבן דומם ולא היה בהם דין פירכוס כלל, גם השו"ב בעצמו אמר לו שראה באיזה מהם שלא היה להם שום חיות כלל עוד קודם השחיטה והניחם מלשחוט, וכ"ת נ"י האריך בהלכה זו שאסור. | ||
והנה במקומות שהיה הגזירה בארץ אשכנז ובשיוייץ שלא לשחוט אלא אחר הפערטייבונג על ידי האלעקטערי, אסרו זה כמעט כל גדולי ישראל אף שלא היה אפשרות | והנה במקומות שהיה הגזירה בארץ אשכנז ובשיוייץ שלא לשחוט אלא אחר הפערטייבונג על ידי האלעקטערי, אסרו זה כמעט כל גדולי ישראל אף שלא היה אפשרות באותן המדינות לשחוט באופן אחר והכשרים שבכמה לא טעמו טעם בשר בהמה בכל משך השנים שהיה הגזירה, גם אני כתבתי בהלכה זו, אבל אין מהצורך להאריך כעת בדבר שכבר נתפשט לאיסור מפי גדולי עולם, וזה האופן שצייר כ"ת נ"י במכתבו הוא עוד גרוע יוכר מהבעטייבונג שהיה הגזירה. | ||
באותן המדינות לשחוט באופן אחר והכשרים שבכמה לא טעמו טעם בשר בהמה בכל משך השנים שהיה הגזירה, גם אני כתבתי בהלכה זו, אבל אין מהצורך להאריך כעת בדבר שכבר נתפשט לאיסור מפי גדולי עולם, וזה האופן שצייר כ"ת נ"י במכתבו הוא עוד גרוע יוכר מהבעטייבונג שהיה הגזירה. | |||
'''ולפלא''' בעיני שלא נשמע כזאת בשום מקום זולת באותן המקומות שהיה כן גזירת המלכות מחמת שנאת ישראל וידעו שמצערים בזה את ישראל, אבל בשאר מדינות לא נשמע כזאת אף בין הגוים כי המה ממיתים הבהמות ע"י הכאה בראש או ע"י יריית חץ, ומכש"כ שלא נשמע כזאת בישראל לא מיני' ולא מקצתו במקומות שלא גזרו המלכות בזה, ולא אוכל להבין מה נשתנה מדינת בדאזיל מכל העולם לעשות שחיטה באופן כזה, אבל כיון שכתב כ"ת נ"י שראה בעיניו כן אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. | '''ולפלא''' בעיני שלא נשמע כזאת בשום מקום זולת באותן המקומות שהיה כן גזירת המלכות מחמת שנאת ישראל וידעו שמצערים בזה את ישראל, אבל בשאר מדינות לא נשמע כזאת אף בין הגוים כי המה ממיתים הבהמות ע"י הכאה בראש או ע"י יריית חץ, ומכש"כ שלא נשמע כזאת בישראל לא מיני' ולא מקצתו במקומות שלא גזרו המלכות בזה, ולא אוכל להבין מה נשתנה מדינת בדאזיל מכל העולם לעשות שחיטה באופן כזה, אבל כיון שכתב כ"ת נ"י שראה בעיניו כן אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. | ||
| שורה 20: | שורה 18: | ||
והשי"ת יהיה בעזרו להרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמאתן. | והשי"ת יהיה בעזרו להרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמאתן. | ||
והנני ידידו דושת"ה באה"ר מצפה לישועה קרובה הק' יואל טייטלבוים | והנני ידידו דושת"ה באה"ר מצפה לישועה קרובה | ||
הק' יואל טייטלבוים | |||
גרסה מ־22:37, 7 בדצמבר 2024
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
שלו' וכמ"כ אל כבוד הה"ג חו"ב ותיק מלא עתיק שושילתא דדרומא כש"ת מוה"ר אליעזר ציטראן שליט"א שהי' אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בדאזיל יצ"ו.
אחדשת"ה כמשפט, מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר כי אחר קבלת מכתבו לא הייתי איזה ימים בביתי גם הקיפוני טירוות רבות ועצומות, וכעת אינני בקו הבריאה ולא אוכל להאריך כלל במכתב, אעפי"כ ראיתי שלא לאחר עוד מלהשיב עכ"פ בקיצור נמרץ. והנה ראשית אברכי בברכת מז"ט על ישיבתו שם על כסא הרבנות, השי"ת יהיה בעזרו שישב שמה, ברוב נחת והצלחה משמי רומה, ויתקבלו דבריו בשפה ברורה ובנעימה, עדי נזכה במהרה ליום ישועה ונחמה, יזכה להגדיל תורה ולהאדירה, בקדושה ובטהרה, יהא שלו' בחילו שלו' בארמנותו עדי נזכה במהרה לביאת גו"צ בב"א.
וע"ד שאלתו באופן וסדר הזביחה שע"י הכאות בבהמות במקלות שיש בהם זרם האלעקטערי נופלות הבהמות על הארץ וככה מושכים אותם אח"כ בגלגל להזנותה, וראה בעצמו שרובם מהם שכבו אחר השחיטה כאבן דומם ולא היה בהם דין פירכוס כלל, גם השו"ב בעצמו אמר לו שראה באיזה מהם שלא היה להם שום חיות כלל עוד קודם השחיטה והניחם מלשחוט, וכ"ת נ"י האריך בהלכה זו שאסור.
והנה במקומות שהיה הגזירה בארץ אשכנז ובשיוייץ שלא לשחוט אלא אחר הפערטייבונג על ידי האלעקטערי, אסרו זה כמעט כל גדולי ישראל אף שלא היה אפשרות באותן המדינות לשחוט באופן אחר והכשרים שבכמה לא טעמו טעם בשר בהמה בכל משך השנים שהיה הגזירה, גם אני כתבתי בהלכה זו, אבל אין מהצורך להאריך כעת בדבר שכבר נתפשט לאיסור מפי גדולי עולם, וזה האופן שצייר כ"ת נ"י במכתבו הוא עוד גרוע יוכר מהבעטייבונג שהיה הגזירה.
ולפלא בעיני שלא נשמע כזאת בשום מקום זולת באותן המקומות שהיה כן גזירת המלכות מחמת שנאת ישראל וידעו שמצערים בזה את ישראל, אבל בשאר מדינות לא נשמע כזאת אף בין הגוים כי המה ממיתים הבהמות ע"י הכאה בראש או ע"י יריית חץ, ומכש"כ שלא נשמע כזאת בישראל לא מיני' ולא מקצתו במקומות שלא גזרו המלכות בזה, ולא אוכל להבין מה נשתנה מדינת בדאזיל מכל העולם לעשות שחיטה באופן כזה, אבל כיון שכתב כ"ת נ"י שראה בעיניו כן אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
והשי"ת יהיה בעזרו להרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמאתן.
והנני ידידו דושת"ה באה"ר מצפה לישועה קרובה
הק' יואל טייטלבוים