שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יא|תווית_קודם=אורח חיים סימן יא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יג|תווית_הבא=אורח חיים סימן יג}} | {{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יא|תווית_קודם=אורח חיים סימן יא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יג|תווית_הבא=אורח חיים סימן יג}}שלו<nowiki>' ובמ''</nowiki>ם '''אל''' כבוד '''ידידי''' הה<nowiki>''ג חו''ב טובא ותיק מלא עתיק כש''</nowiki>ת מוה"ר [[יונתן שטייף|'''יונתן שטייף''']] נ<nowiki>''</nowiki>י דומ"ץ בקה"י פעסט יצ"ו. '''הג'''י'''עני''' מכתבו זה איזה שבועות, ומחמת עובדות הימים ופגעי הזמן נשמט הדבר ולא השבתי לו, כעת נזכרתי והנה טרידנא טובא גם בעניני הפסח, אך בקיצור נמרץ ראיתי להשיבו. | ||
לכאן, כי שם מיירי מחומרא דפירות יבישים שמבואר שם ברמ<nowiki>''א ז''ל (סעיף ח') שתלוי לפי המנהג, ובודאי היה מנהג מקומו של הפמ''ג ז''ל להחמיר בגדולים לא בקטנים, וכפי הנראה לא נעשה היובש בהם כמו באופן של הגדולים ואולי היה אז מוחזק יותר בהקטנים שלא נעשה בהם דבר חימוץ. אבל כ''ז לא מיירי אלא כשאוכלם בעינם, אבל כשנעשה מהם משקה ומסנן קודם הפסח מבואר שם בסימן תס''ז שלא החמירו כלל באופן זה בפירות יבישים, וא''כ בעשיית יין מהצמוקים אין נ''מ כלל בדברי הפמ''ג האלו. ובענין הצמוקים הקטנים כבר חקרתי אצל איזה סוחרים הבאים משם אופן גידולם אולי עי''</nowiki>ז יהיה אפשרות קלת לברר הענין, אבל לא יכולתי להוציא מהם דבר ברור, וםבה יש לדבר נפרטים הנזכרים בהלכה אבל לא אוכל לכתוב כעת מרוב טירדות הזמן וכתבתי רק בחפזון רב שורות אלה שלא להניח בלא תשובה. | |||
'''ובת<nowiki>''</nowiki>ה''' נ<nowiki>''י יזכה לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבה גדולה, והשי''</nowiki>ת ירחם על שארית עמו ישראל במהרה, ויוציאנו מאפילה לאורה, ואת חג המצות, לחוג בכשרות ובדיצות. | |||
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר | |||
הק' יואל טייטלבוים | |||
גרסה מ־20:44, 16 בנובמבר 2024
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
שלו' ובמ''ם אל כבוד ידידי הה''ג חו''ב טובא ותיק מלא עתיק כש''ת מוה"ר יונתן שטייף נ''י דומ"ץ בקה"י פעסט יצ"ו. הגיעני מכתבו זה איזה שבועות, ומחמת עובדות הימים ופגעי הזמן נשמט הדבר ולא השבתי לו, כעת נזכרתי והנה טרידנא טובא גם בעניני הפסח, אך בקיצור נמרץ ראיתי להשיבו.
לכאן, כי שם מיירי מחומרא דפירות יבישים שמבואר שם ברמ''א ז''ל (סעיף ח') שתלוי לפי המנהג, ובודאי היה מנהג מקומו של הפמ''ג ז''ל להחמיר בגדולים לא בקטנים, וכפי הנראה לא נעשה היובש בהם כמו באופן של הגדולים ואולי היה אז מוחזק יותר בהקטנים שלא נעשה בהם דבר חימוץ. אבל כ''ז לא מיירי אלא כשאוכלם בעינם, אבל כשנעשה מהם משקה ומסנן קודם הפסח מבואר שם בסימן תס''ז שלא החמירו כלל באופן זה בפירות יבישים, וא''כ בעשיית יין מהצמוקים אין נ''מ כלל בדברי הפמ''ג האלו. ובענין הצמוקים הקטנים כבר חקרתי אצל איזה סוחרים הבאים משם אופן גידולם אולי עי''ז יהיה אפשרות קלת לברר הענין, אבל לא יכולתי להוציא מהם דבר ברור, וםבה יש לדבר נפרטים הנזכרים בהלכה אבל לא אוכל לכתוב כעת מרוב טירדות הזמן וכתבתי רק בחפזון רב שורות אלה שלא להניח בלא תשובה.
ובת''ה נ''י יזכה לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבה גדולה, והשי''ת ירחם על שארית עמו ישראל במהרה, ויוציאנו מאפילה לאורה, ואת חג המצות, לחוג בכשרות ובדיצות.
והנני ידידו דושת''ה באה''ר
הק' יואל טייטלבוים