שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ה

תמונה

       הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
       
       כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
       
       אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון

  << אורח חיים סימן ד• שו"ת דברי יואל• אורח_חיים סימן ו >>

~ סימן ה ~

אלול תשט''ז

שוכט''ס אל כבוד ידידי תלמידי הר''צ המאוה''ג חו''ב חו''פ בנש''ק כש''ת מוה''ר אברהם יצחק קאהן שליט"א בעיה''ק ירושלים תובב''א.

אחדשת''ה באה''ר כמשפט, היות כי כבוא מכתבו לכאן לא הייתי בביתי כי הייתי מחוץ לעיר לצורך רפואה, והגם שנשלחו המכתבים מהכא להתם אבל היה סיבה בכמה מכתבים שנשארו פה ולא ראיתים עד הנה, וביום י''ג אלול בא לנגד עיני מכתבו בדבר שאלתו בפלוגתת הפוסקים שבפ' והיה אם שמוע בתפילין, ושם כתב לאמר שביום ט''ו אלול יהיה בנו נ"י בר מצוה וצריך תשובה דחופה באופן שיהיו נגמרים התפילין ביום ע''ו, והיות שמעת ראיתי את מכתבו ביום י"ג אין שום מציאות שיגיע לשם תשובתי עד יום ט''ו ובודאי עשה איזה הכרעה וכבר נגמרו התפילין, וא''כ אין עוד נ''מ $כ"כ במכתבי למעשה, אך ראיתי להשיב מפני הכבוד. א

הנה בעיקר השאלה העתיק במכתבו הרבה גדולים שנחלקו בדבר, ויש לדבר בזה הרבה, אך לא ראיתי להאריך בהענין כי מי אנכי להכריע בין ההרים הגדולים ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד, אך זה אוכל $לכתוב

מ שאלות ותשובות או''ח סימן ה ו ד ב ר י י וא ל

לו כי התפילין שלי המה של כ''ק אבא מארי הגה''ק זלה''ה שהיה מניחם כל הימים שאני זוכר ולאחר פטירתו נפלו לי בירושה ומאז אני מניחם, והסופרים בסיגוט שראו התפילין הכירו הכתב שהיא של ר' שמואל סופר זלה''ה שהיה סופר מצויין בסיגוט ומפורסם בחסידות עצומה בימי זקיני הגה''ק מאוה''ג בעל ייטב לב זלה''ה, ובאלו התפילין אני רואה שנכתבו בשיטת הטורי זהב (סימן ל''ב ס''ק כ''ו), וא''כ אני רואה שאבותי הקדושים זלה''ה נהגו למעשה כשיטת הטורי זהב.

ומה שהביא מאהבת יונתן שכתב על המימרא שבקרא דועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (עובדי' א', כ''א), זה וודאי יהיה אחר ביאת המשיח, שהרי כתבו ז''ל (עיין סוכה דף נ''ב ע''ב) דועלו מושיעים המה המלך המשיח עפ הז' רועים עמו והובא זה גם ברד''ק ובמצודות שם, וכמו שמבואר באותו הקרא והיתה לה' המלוכה שאז יתגלה מלכותו ית''ש בכל העולם שזה יהיה אחר גמר התיקון שאחר ביאת המשיח, וכ''ז פשוט ומבואר.

ב

מה שהביא מספר אהבת יונתן פ' בלק, שם מבואר בפי' דמיירי בשעת מלחמת גוג ומגוג וזה יהיה אחר ביאת המשיח. ומ''ש שאין יודעין מתי יהיה מלחמת גוג ומגוג, הנה בפירוש אמרו בגמרא ע''ז דף ג' ע''ב אין מקבלים גרים לימות המשיח וכו' אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן $ובזרועותיהן ציצית בבגדיהן מזוזה בפתחיהם כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים וכו', ומבואר שכ''ז יהיה אחר ביאת המשיח כמו שהוא בקרא יתיצבו על ה' ועל משיחו. ובזוה''ק פ' בשלח דף נ''ח ע''ב זמין קוב''ה לאחייא לכל אינון מלכין דעקו לישראל ולירושלים לאנדריאנוס ולנבוכדנצר וכו' ולשלטאה לון כקדמיתא וכו' וזמין קוב''ה לאתפרעא מינייהו באתגליא סחרני ירושלים וכו' ודא לזמנא דאתא משיחא וכו' וברוח אפיך וכו' בהאי זימנא ולזמנא דמלכא משיחא ולזמנא דגוג ומגוג. וכן מבואר בכמה מקומות דמלחמת גוג ומגוג היא אחר ביאת המשיח וגם ברמב''ם כי''ב מהל' מלכים כתב שבתחילת ימות המשיח יהיה מלחמת גוג ומגוג, אלא שהביא שם פלוגתא אם ביאת אלי' יהיה קודם מלחמת גוג ומגוג או עוד קודם ביאת המשיח, אבל במה שמלחמת גוג ומגוג יהיה אחר ביאת המשיח ע''ז לא הביא שום פלוגתא כי הוא פשוט בכמה מקראות ובכמה מקומות מדברי חכז''ל. ועד ביאת המשיח יהיה המלך המשיח בעצמו באדום, כמבואר במד''ר סדר שמות פ''א סי' כ''ו וז''ל ואף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ וגו'. ובגמרא פסחים דף פ''ז ע''ב צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות. ובתנדבא''ר פרק יו''ד כתב על הא שפיזר הקב''ה את ישראל בין האומות בוודאי י$ודע הבעה''ב באיזה מקום יפקיד את כליו וכשיבוא בעה''ב לתוך הבית יבוא את כליו עמו לתוך הבית טכ'ל.

נ

מה ששאל בדבר השילומים מארץ אשכנז, גס אנכי אין דעתי נוחה מזה, והיו אנשים שנמנעו מלבקש יען שהכירו בי שאין לי קורת רוח מזה. אמנם אף ע''פ כן לא ראיתי למחות בהמק$בליפ כי יש סברות לכאן ולכאן, ואי אפשר להאריך בזה בכתב, גם אין לי פנאי לאריכות, ואעפ''כ קשה להגיד החלטה, ואמרו חכז''ל (שבת דף קמ''ה ע''ב) אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך כאחותך שהיא אסורה תאמר ואם לאו אל תאמר, ובגלל זה נמנעתי מלדבר דבר בזה.

ד

מה ששאל אם לומר בליל שבת קודש לסעדא בהדה, מי אנכי להשיג בנסתרות. וכפי הנראה בסידורים ובדבריהם הקדושים זלה''ה משמע לומר בליל שבת קודש בהדה לשון נקיבה ובי$ום בהדיה לשון זכר.

והנני מברכו בכוח''ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, והשי''ת יהי' בעזרו שיזכה לישב באהלה של תורה ועבודת השי''ת מתוך נחת והרחבת הלב, ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מבנו היקר שנעשה בר מצוה ומכל צאצאיו ויו"ח, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כחפצו הטוב וכלו''נ ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לשמוע ממנו אך עוב בה''י

הק' יואל טייטלבוים

סימן ו ב''ה