על הגאולה ועל התמורה/קז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט|דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|תווית_דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|הבא=על הגאולה ועל התמורה/קח|תווית_הבא=סימן קח|תווית_קודם=סימן קו|קודם=על הגאולה ועל התמורה/קו}}
{{ניווט|דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|תווית_דף_ראשי=על הגאולה ועל התמורה|הבא=על הגאולה ועל התמורה/קח|תווית_הבא=סימן קח|תווית_קודם=סימן קו|קודם=על הגאולה ועל התמורה/קו}}
=='''~קז~'''==
=='''~ קז ~'''==


ובענין הליכה לשאר מקומות הקדושים, כגון קבר רחל ומערת המכפלה, הנה לפי הטעם הראשון שהבאנו (סי' פ"ח) ממקורו של הגאון מוהר"י ששפורט ז"ל, אין נפקא מינה לדינא בינם לבין הליכה אל כותל המערבי, וראוי למנוע מזה. ולטעם השני שאמרנו (סי' צ"ב) על שנעשו בעוה"ר מקומות האלו מקום כנופיא לפריצות ותערובות אנשים ונשים, הנה לדאבונינו חשש זה ישנו בכל המקומות הקדושים.
ובענין הליכה לשאר מקומות הקדושים, כגון קבר רחל ומערת המכפלה, הנה לפי הטעם הראשון שהבאנו (סי' פ"ח) ממקורו של הגאון מוהר"י ששפורט ז"ל, אין נפקא מינה לדינא בינם לבין הליכה אל כותל המערבי, וראוי למנוע מזה. ולטעם השני שאמרנו (סי' צ"ב) על שנעשו בעוה"ר מקומות האלו מקום כנופיא לפריצות ותערובות אנשים ונשים, הנה לדאבונינו חשש זה ישנו בכל המקומות הקדושים.

גרסה אחרונה מ־13:24, 30 באוקטובר 2024

  << סימן קו על הגאולה ועל התמורה סימן קח >>

~ קז ~

ובענין הליכה לשאר מקומות הקדושים, כגון קבר רחל ומערת המכפלה, הנה לפי הטעם הראשון שהבאנו (סי' פ"ח) ממקורו של הגאון מוהר"י ששפורט ז"ל, אין נפקא מינה לדינא בינם לבין הליכה אל כותל המערבי, וראוי למנוע מזה. ולטעם השני שאמרנו (סי' צ"ב) על שנעשו בעוה"ר מקומות האלו מקום כנופיא לפריצות ותערובות אנשים ונשים, הנה לדאבונינו חשש זה ישנו בכל המקומות הקדושים.

ודכירנא, שלפני חמשים שנה, בערך כשפשתה מספחת המופקרים בארץ ישראל, ובאו חלוצים מנוערים מן המצוות והרבו פרצות ופריצות אצל קבר רבי שמעון בן יוחאי במירון, אירע אסון נורא שהקומה העליונה נפלה, ונהרגו הרבה תלמידי חכמים מסלתה ומשמנה של הקהלה החרדית בארץ ישראל, ה' ישמרנו. והחכמים שבימים ההם התבוננו שהוא עונש וחרון אף עבור הפריצות הנוראות, ועשו חרם על משך חמש שנים למנוע ההליכה על הציון הנזכר, כי לא רצו לבטל ולעקור לחלוטין המנהג, שכבר היה מנהג ישן נושן בארץ ישראל לילך על ציון התנא רבי שמעון בן יוחאי, ועל כן אחרי ככלות חמש שנים חזר המנהג לקדמותו. וגם אחר כך, היראים חדלו ונמנעו הרבה מהם, ונתמעטו מספר ההולכים לציון רבי שמעון בן יוחאי, לפי שנעשתה אסיפת פריצים בעוה"ר. וזכור אני, כשהייתי בארץ ישראל לפני רבות בשנים, הלכתי על יד הציון בל"ג בעומר לעת ערב, כי בכל היום לא היה אפשר לילך שם מפני רבוי המתפרצים, ולעת ערב לא מצאתי שם מהיראים כי אם מעט מזעיר. עכ"פ, בהליכה למירון לא ניתוסף שום זכות וחיזוק למינים, שהרי לא היה נמנע האפשרות לגשת שמה בכל השנים הללו, ולא כיבושם גרם זכות ההליכה והקריבה שמה, על כן אין לדמותו לשאר המקומות.

ובענין הליכה למערת המכפלה, חוץ מחששות הנ"ל, אין לנו לחפש ולהנהיג מנהגים חדשים שלא הנהיגו אבותינו, וזה אלפים בשנה שלא הלכו בני ישראל למערת המכפלה, ולא ניתן רשות לגדולי עולם צדיקים שבדורות הקודמים, לגשת פנימה למקום מנוחת אבות העולם. וברור שאילו ראה הקדוש האר"י ז"ל שרצון הבורא יתברך בזה שילכו ישראל למערת המכפלה, היה בכח זכותו ותפלתו הזכה לפעול בשמים שינתן רשות לישראל לגשת למקום מנוחת אבותינו הקדושים ולהתפלל שמה, אבל מסתמא ראה האר"י ז"ל שלא ניחא להו לאבות העולם, ואין רצון השי"ת בזה, ובודאי שאין בכוחינו לדרוך על דרכים חדשים שלא הורו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים.

ובנוגע לקבר רחל אמנו, כבר נתפשט המנהג ברבות השנים לילך לשם, ולא רצו לבטל מנהג ישן נושן. אבל באמת גם ההליכה לשם היה מקום להסתפק בו בזמנינו, שהערביים עשו שם בית הקברות לקבור שם פגריהם, ונתמלא המקום בקברות של רשעים, וגם אצל מערת המכפלה וסמוך לה מילאו את המקום בקברי רשעים. ומבואר בספרים הקדושים () דסכנה לילך על קברי הרשעים, כי הם הן המזיקין, ומבואר כן בזוהר הק' פ' אחרי (ח"ג ע.) אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה, נפשתא דרשיעייא אלין אינון מזיקין דעלמא עיי"ש, וגם כל הקרוב אליהם, מתדבקין בו החיצונים לטמאו רח"ל. ומה גם, שיש שם בעוה"ר בתי תיפלות ועבודה זרה של עכו"ם.