ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן נ

  << סימן מט• מאמר לשון הקודש• סימן נ >>

~ סימן נ ~

להצגת סימן זה בצורת הדף

ההכרח להשגיח מאוד מאוד שלא יראה ולא ימצא ספרים חיצונים אצל ילדי בני ישראל

ובענין חינוך הבנות, מאוד מאוד ההכרח להשגחה יתירה בענין הרע ומר ר"ל, קריאת ספרים החיצונים שקורין 'ביכליך', הניקחין מעקד הספרים המלאים תאות רעות ומינות וכפירה ר"ל כל מום רע, וכל שורשי האבות נזיקין הן ותולדותיהם מונחים בהם, ומטילין ארס בעומק הלב ונפש לכל הקוראים בהם מקטן ועד גדול. ובעוונינו הרבים פשתה המספחת בזה, אף בהרבה בתי ישראל הכשרים בתכלית, ואין מונעין את בניהם ובנותיהם מהגיון בספרי טמאים כאלו, ואין שמים על לב כי בנפשם הוא, ובפרט בהבנות הקוראה בספרים כאלו בימי נעוריה, שדי בה תיכלא על כל ימי חייה.

ושכיח יותר קריאת ספרים טמאים כאלו בבנות, יען שאינם עוסקים בתורה, על כן כל האבות והאמהות ביחד עם מנהלי מוסדות החינוך, מחויבין להתאמץ בזה בכל תוקף ועוז למנוע בניהם ובנותיהם מקריאת ספרים חיצונים כאלו. ואמרו חכמינו ז"ל בפרק חלק (סנהדרין צ.) הקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעולם הבא. ולא יראה ולא ימצא בחיק ילדי בני ישראל הכשרים ספרים כאלו, אשר ח"ו מכריתים חיי העולם הבא, ומטילים ארס ופגם מרה בנפש. וכבר אמרו דורשי רשימות ביכ"ל ראשי תיבות כ'ל ב'איה ל'א י'שובון. והמנהלים עם האבות והאמהות יתנו אל לבם להעמיד זרע ברוכי ה', ודור דורות ישרים ומבורכים בדרכי אבותינו זלה"ה בקדושה ובטהרה, ויחיו חיי נחת בעולם הזה ובעולם הבא, וזכות הרבים יהיה תלוי בהם, והשי"ת יהיה בעזרתם למען כבוד שמו יתברך.

אין ללמוד עם הנשים בלה"ק כדי שלא ידעו עי"ז ללמוד בעצמם

וכבר הבאתי ד' חילוקי דינים (עיין לעיל סי' לג), ומקורן המתבאר מדברי הפוסקים בענין לימוד הנשים, ומזה נוכל להבחין את אשר לפנינו. ובודאי שאין ללמוד בלשון הקודש, כי אם תוכל ללמוד בלשון הקודש תלמוד בעצמה מה שאסרו חכמינו ז"ל, ואסור להביאה לידי כך. וכן נראה מנוסח הספר חסידים שבדפוס בולוניא כאשר הבאתי לעיל (סי' לג), והוא דבר המסתבר מעצמו. ומה שאמרו בפרשת הקהל (חגיגה ג.; תוס' סוטה כא: ד"ה בן עזאי) נשים באות לשמוע, כדי שידעו לקיים מצוה. אף שבודאי קריאת המלך שקרא אז במשנה תורה היה בלשון התורה הק' לשון הקודש, מכל מקום כבר נודע כי היו מעמידין מתורגמן בכל קריאת התורה שבציבור, לתרגם לפני עמי הארץ שאין יודעין בלשון הקודש, וככה היה בודאי בקריאת המלך שבפרשת הקהל שהיו שם כל ישראל ביחד עם הנשים והטף, שהעמידו מתורגמן עבור אותן שאינם מבינים הלשון, או אפשר שהמלך בעצמו היה מתרגם אחר כך, שיגיע לאזני כל ישראל מגדול ועד קטן. ועכ"פ אין קושיא ממה שאמרו נשים באות לשמוע, אף שלא ידעו בלשון הקודש.

הנה כבר הארכתי בטעמים מספיקים להבין הענין והמסתעף, אבל הרבה יש עוד בזה שלא כתבתים, ישמע חכם ויוסיף לקח.

וה' יאיר עינינו בתורתו ית"ש האמיתית.

הדרן עלך ודעתן עלך