על הגאולה ועל התמורה/קו

  << סימן קה• על הגאולה ועל התמורה• סימן קז >>

~קו~

ודבר פלא איתא במדרש רבה פרשת מצורע (ויק"ר פט"ז, ס"ד) ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי (תהלים נ', ט"ז), אמר רבי לוי, מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין הקב"ה חפץ בקילוסו של אדם רשע וכו'. מן הנביאים, דכתיב (מלכים-ב' ח', ה') ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המן וגו' זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע, ודילמא לאחורי תרעא הות קאים (ופירש המתנות כהונה, וכי לאחורי הדלת היתה עומדת האשה עם בנה, שמיד שהתחיל גחזי לספר המאורע היו באים שניהם לפני המלך, שנאמר זאת האשה וזה בנה), רבנן אמרי, אפילו בסוף העולם, הסיטה הקב"ה והביאה, כדי שלא יספר אותו רשע בשבחו של הקב"ה (וכתיב אחר כך (שם, ו') וישאל המלך לאשה ותספר לו) ע"כ דברי המדרש. והרי דאף שלא היה לגחזי שום חלק ושבח באותו הנס, אלא היה מספר מה שעשה אלישע, אין רצון הקב"ה שרשע יספר מעשה הצדיקים, ועשה הקב"ה אפילו נס גדול כל כך להסיטה מסוף העולם, כדי למנוע את הרשע שלא יספר בשבחו של הקב"ה. ומכל שכן שבודאי אין להסתפק שיהיה רצון הקב"ה שעצם הנס יהיה נעשה על ידי רשעים, ושיסופר בהנס גם שבחן של רשעים, שנעשה על ידיהם, והוא ברור שאין חפץ להקב"ה בכל מה שנעשה על ידי רשעים, ואינו רוצה בקילוס הבא מהם.

ובזה אפשר לבאר גם כן הפסוק (איכה ה', י"ז) על זה היה דוה לבינו על אלה חשכו עינינו וגו', ויש לדקדק למה פלגינהו בתרתי, הוה ליה למימר על זה דוה לבינו וחשכו עינינו, ומאמרו על זה ועל אלה משמע דהן שני דברים נפרדים, ועל האחד דוה לבינו, ועל השני חשכו עינינו, ולא נתפרש בפסוק מה הן הדברים. ועוד יש לדקדק, דזה לשון יחיד, ואלה לשון רבים, כמו שכתוב בזוהר הק' פרשת תשא (ח"ב קצב:) אלה אלהיך ישראל (שמות ל"ב, ד'), ולא כתיב זה, אלא אלה, תרין הוו, וצריך ביאור הכוונה בזה.

אמנם יתבאר על פי מה שכתב רש"י ז"ל, על זה היה דוה לבינו, על המפורש בקרא שלאחריו (איכה ה', י"ח), על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו, ע"כ לשון רש"י. ובפסוק השני הן גם כן שני דברים נפרדים, והן הן השני דברים שרמז עליהם בפסוק ראשון. ובזה יתפרש הפסוק, על זה היה דוה לבינו, המפורש בפסוק שלאחריו על הר ציון ששמם, היינו חורבן בית המקדש והסתלקות השכינה הקדושה מישראל, על זה ידוו כל הדווים, וצרה גדולה היא בעוה"ר שגרמו לזה. ואמרו לשון יחיד, ששם צרה חד הוא. ואחר כך על אלה, שנתוספו לנו צרות הרבה, חשכו עינינו, אלו הצרות גורמים חשכות וסמיות עינים להכשל על ידיהם למינות ח"ו כעור באפילה. ומפורש בפסוק שלאחריו מה הן הצרות האלה, ואומר שועלים הלכו בו, ששועלים קטנים מחבלים כרמים כרם ה' צבאות בית ישראל המה הלכו בו במקום המקדש, ובאו בה פריצים וחיללוה, ומינים וכופרים ופוקרים רומסים בכף רגליהם על מקום המקדש, שהוא איסור כרת רח"ל, ומחללים שבת בפרהסיא, ובאים בבגדי שחץ ופריצות בתערובת אנשים ונשים, ונעשה כנופיא של מינים. ובעוה"ר גורמים חשכות וסמיות עינים, ואלפים ורבבות מישראל נמשכין אחריהם, ולא היה חשכות כזה מימות עולם. וזהו שאמר הכתוב, על אלה חשכו עינינו, שגרם חשכות וסמיות עינים. השי"ת יאיר עיני ישראל המחכים לישועתו.