על הגאולה ועל התמורה/ב

  << סימן א• על הגאולה ועל התמורה• סימן ג >>

~סימן ב~

ועוד צווח הנביא מלאכי (ב', י"ז) הוגעתם ה' בדבריכם ואמרתם במה הוגענו, באמרכם על עושה רע, טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ, או איה אלקי המשפט, ופירש"י, לפי שאתם רואים דרך רשעים צלחה וכו', אומרים אתם בלבבכם אחד משני דרכים הללו, כל עושי רע טוב בעיניו וכו' לכן הוא מצליח אותם, או אם אין זאת, איה אלקי המשפט שאינו נפרע מהם, וח"ו אין דין ואין דיין להפרע מהם.

והנה, בימינו אלה בעוה"ר נתקיימה הנבואה הזאת במלוא מובן המלה. לא יאומן כי יסופר שימצאו בישראל שומרי תורה ומצוות המדקדקים בקלה כבחמורה, מאשרים זדים ומעשי הרשעים, ומאמינים בנסי הצלחתם, ושהשי"ת עשה להם נסים שלא כדרך הטבע להצליחם במלחמתם שהיא נגד התורה, כאשר יבואר להלן (סי' מ"ד-מ"ח). ולא רק מלחמתם זו וכל פעולותיהם הם נגד התורה, אלא שמיום הוסדם ועד עתה הדיחו רובא דרובא מישראל למינות וכפירה רח"ל כאשר ידוע לכל, ותפסו ברשת הכפירה והשמד הרבה מישראל עוד בראשית מפעלם ובימים הקודמים.

ודכירנא עוד שהצדיקים והקדושים בדור שלפנינו צעקו מרה והרעישו עולם ומלואה נגד הכת הרשעה הזאת, כי המה חזו ברוח קדשם מה יהא בסופם ואחריתם, שהם שורש פורה ראש ולענה, ועתה בעוה"ר, מעת הקמת מדינתם גברו מדחי אל דחי, והגבירו רשת השמד רח"ל, לכלות כל בית ישראל ולהעבירם ולנתקם משורש האמונה, ואיככה יאמר יהודי מאמין שהקב"ה כביכול רוצה באפיקורסים שהמה יהיו מנהיגי האומה הישראלית, ועשה יעשה להם נסים שיצליחו יותר ברשעתם לעקור כל זיק אמונה מלבות בני ישראל ולהדיחם למינות וכפירה רח"ל, ונמצא לפי דבריהם דח"ו שוא עבוד אלקים, ושכל הצדיקים והקדושים שבכל הדורות שעבדו את השי"ת במסירת נפש ולחמו במסירת נפש נגד הציונים המה כולם טעו, חס מלהזכיר, ורק אותו הרשע מייסד הכת הרשעה שאמר לא יזכר שם ישראל עוד, עפרא לפומיה, הוא כיוון אל האמת ועלתה בידו וביד באי כחו שמן השמים הסכימו עמהם לעשות להם נסים כדי לבצע את מעשיהם ולהוציא לפועל מזימתם הרעה, אשר זה שבתם וקימתם כל היום להפיץ מינות בעולם ולעקור את הדת רח"ל.

ופשיטא דמי שחושב אפילו במחשבה גרידא שקיומה של מלכות המינות הזאת היא לרצון לפני הקב"ה, ושהוא עושה להם נסים להחזיקם בשלטונם כדי שיוכלו להתחזק בעקירת הדת ולהעביר רבים מישראל לשמד וכפירה, הרי זה מין, גרוע הרבה יותר מעובד עבודה זרה.