שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ה

  << אורח חיים סימן ד• שו"ת דברי יואל• אורח_חיים סימן ו >>

ב״ה, אלול פשט״ז שוכט״!ם אל כבוד ידידי תלמידי הה״צ המאוה״ג חו״ב חו״פ בנש״ק כש״ת מוה״ר אברהם יצחר קאהן שליט״א בעיה״ק ירושלים תובכ״א. אחרשת״ה באה׳ד כמשפט, היוח כי כבוא מכפבו לכאן לא הייפי בביפי כי הייחי ממיז לעיר לצורך רפואה, והגם שנשלחו המכפבים מהכא להפם אבל היה סיבה בכמה מכפבים שנשארו פה ולא ראיפיס עד הנה, וביום י״ג אלול בא לנגד עיני מכפבו בדבר שאלפו בפלוגפפ הפוסקים שבפ׳ והיה אם שמוע בפפילין, ושם כפב לאמר שביום ט״ו אלול יהיה בנו נ״י בר מצוה וצריך פשובה דחופה באופן שיהיו נגמרים הפפילין ביום ׳ט״ו, והיוח שמעפ ראיפי אפ מכפבו ביום י״ג אין שום מציאופ שיגיע ׳לשם פשובפי עד יום ט״ו ובודאי עשה איזה הכרעה וכבר נגמרו הפפילין, וא״כ אין עוד נ״מ כ״כ במכפבי למעשה, אך ראיפי להשיב מפני הכבוד. .הנה בעיקר השאלה העפיק במכפבו הרבה גדולים . שנחלקו בדבר, ויש לדבר בזה הרבה, אך לא ראיפי להאריך בהענין כי מי אנכי להכריע בין ההרים הגדולים ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד, אך זה אוכל לכתוב כי התפילין שלי המה של כ׳׳ק אבא מארי הגה״ק זלה׳׳ה שהיה מניתם כל הימים שאני זוכר ולאתר פטירתו נפלו לי בירושה ומאז אני מניחם, והסופרים בסיגוט שראו התפילין הכירו הכתב שהיא של ר׳ שמואל סופר זלה״ה שהיה סופר מצויין בסיגוט ומפורסם בחסידות עלומה בימי זקיני הגה״ק מאוה״ג בעל ייטב לב זלס^ה, ובאלו התפילין אני רואה שנכתבו בשיטת הטורי זהב )סימן ל״ב ס״ק כ״ו(, וא׳״כ אני רואה שאבותי האדושים זלה״ה ינהגו למעשה כשיטת הטורי זהב. ו מ ה שהביא מאהבת יונתן שכתב טל המימרא שבקרא דועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו )עובדי׳ א׳, כ״א(, זה וודאי יהיה אחר ביאת המשיח, שהרי כתבו ז״ל )עיין סוכה דף נ״ב ע׳׳ב( דועלו מושיעים המה המלך המשיח עם הז׳ רועים עמו והובא זה גם ברד״ק ובמצודות שם, וכמו שמבואר באותו הקרא והיתה לה׳ המלוכה שאז יתגלה מלכותו ית״ש בכל העולם שזה יהיה אחר גמר התיקון שאחר ביאת המשיח, וכ״ז פשוט ומבואר. מה שהביא מספר אהבת יונתן פ׳ בלק, שם מבואר בפי׳ דמיירי בשעת ׳מלחמת גוג ׳ומגוג וזה יהיה אחר ביאת המשיח. ומ״ש שאק יודעין מתי ■יהיה מלחמת גוג ומגוג, הנה בפירוש אמרו בגמרא ע״ז דף ג׳ ע״ב אין מקבלים גרים לימות המשיח וכו׳ אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן !ובזרועותיהן ציצית בבגדיהן מזוזה בפתחיהם כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומר ׳להם על מה באתם אומרים לו על ה׳ וטל משיאו שנאמר למה רגשו גוים וכו׳, ומבואר שכ״ז יהיה איחר ביאת המשיח כמו שהוא בקרא יתיצבו על ה׳ ועל משיחו. ובזוה״ק פ׳ בשלח דף ׳נ״ח ע׳׳ב זמין קוב״ה לאחייא לכל אינון מילכין דעקו לישראל וליריושילים לאנדריאנום ולנבוכדנצר וכו׳ ולשלטאה ילון כקדמיתא וכו׳ וזמין קוב׳׳ה לאתפרפא ׳מינייהו באתגליא סחרני ירושלים וכו׳ ודא לזמנא דאתא משימא וכו׳ וברוח אפיך!וכו׳ בהאי זימנא ולזמנא דמלכא משיחא ולזימנא דגוג ומגוג. וכן מבואר בכמה ׳מקומות דמלחימת גוג ומגוג היא אחר ביאת המשיח. וגם ברמב״ם פי״ב מהל׳ ׳מלכים כתב שבתחילת ימות המשיח יהיה מלחימת גוג ומגוג. אלא שהביא שם פילוגתא אם ■ביאת אילי׳ יהיה קודם מלחמת גוג ומגוג איו עוד קודם ביאת המשיח, אבל בימה שמלחמת גוג ומגוג יהיה אחר ביאת המשיח ע״ז לא הביא שום פלוגתא כי הוא פשוט בכמה מקראות ובכמה מקומות מדברי חכז״ל. ופד ביאת המשיח יהיה המלך המשיח בעצמו באדום, כמבואר במד״ר סדר שימות פ׳׳א סי׳ כ״ו וז״ל ואף ׳מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהס במדינה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ וגו׳. ובגמרא פסחים דף פ״ז ע׳׳ב צדקה עשה הקיב״ה בישראל שפיזרן לבין האומות. ובתנדבא״ר פרק יו״ד כתב על הא שפיזר הקב׳׳ה את ישראל בין הא׳ומות בוודאי וודע הבעה״ב באתה מקום יפקיד את כליו וכשיבוא געה׳׳ב לתוך הבית יביא את כליו עמו לתוך הבית עכ׳׳ל. מה ששאל בדבר השילומים מארן אשכנז, גם אנכי אין דעתי נוחה מזה, והיו אנשים שנמנעו מלבקש יען שהכירו בי שאין לי ■ קורת רוח מזה. אמנם אף ע״פ כן לא ראיתי למאות בהמקבלים כי יש סברות לכאן ולכאן, ואי אפשר להאריך בזה בכתב, גם אין לי פנאי לאריכות, ואעפ״כ קשה להגיד החלטה, ואמרו חכז׳׳ל )שבת דף קמ׳׳ה ע״ב( אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך כאחותך שהיא אסורה תאמר ואם לאו אל תאמר, ובגלל זה נמנעתי מלדבר דבר בזה. מה ששא׳ל אם לומר בליל שבת קודש ליסעדא בהדה, מי אנכי להשיג בנסתרות. וכפי הנר׳אה בסידורים ובדבריהם הקדושים זלה״ה משמע לומר בליל שבת קודש בהדה לשון נקיבה וביום בהדיה לשון זכר. .והנני ׳מברכו בכוח״ט ׳לאלתר ׳לחיים בספרן של צדיקים גמורים, והשי״ת יהי׳ בעזרו שיזכה לישב באהלה שיל תורה ועבודת השי׳׳ת מתוך נחת והרחבת הילב, ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מבנו היקר שנעשה בר מצוה ו׳מכיל צאצאיו ויו״ח, ויתמלאו כל מש׳אלות לבבו לטובה כחפצו הטוב וכלו״נ ידידו דושת״ה באה״ר מצפה לשמוע ממנו אך טוב כה׳׳י הק׳ יואל ׳טייטלבויםמ שאלות ותשובות א ו ״ ח ס י מ ן ה ו ד ב ר ואל לו כי התפילין שלי המה של כ׳׳ק אבא מארי הגה״ק זלה׳׳ה שהיה מניתם כל הימים שאני זוכר ולאתר פטירתו נפלו לי בירושה ומאז אני מניחם, והסופרים בסיגוט שראו התפילין הכירו הכתב שהיא של ר׳ שמואל סופר זלה״ה שהיה סופר מצויין בסיגוט ומפורסם בחסידות עלומה בימי זקיני הגה״ק מאוה״ג בעל ייטב לב זלס^ה, ובאלו התפילין אני רואה שנכתבו בשיטת הטורי זהב )סימן ל״ב ס״ק כ״ו(, וא׳״כ אני רואה שאבותי האדושים זלה״ה ינהגו למעשה כשיטת הטורי זהב. ו מ ה שהביא מאהבת יונתן שכתב טל המימרא שבקרא דועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו )עובדי׳ א׳, כ״א(, זה וודאי יהיה אחר ביאת המשיח, שהרי כתבו ז״ל )עיין סוכה דף נ״ב ע׳׳ב( דועלו מושיעים המה המלך המשיח עם הז׳ רועים עמו והובא זה גם ברד״ק ובמצודות שם, וכמו שמבואר באותו הקרא והיתה לה׳ המלוכה שאז יתגלה מלכותו ית״ש בכל העולם שזה יהיה אחר גמר התיקון שאחר ביאת המשיח, וכ״ז פשוט ומבואר. מה שהביא מספר אהבת יונתן פ׳ בלק, שם מבואר בפי׳ דמיירי בשעת ׳מלחמת גוג ׳ומגוג וזה יהיה אחר ביאת המשיח. ומ״ש שאק יודעין מתי ■יהיה מלחמת גוג ומגוג, הנה בפירוש אמרו בגמרא ע״ז דף ג׳ ע״ב אין מקבלים גרים לימות המשיח וכו׳ אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן !ובזרועותיהן ציצית בבגדיהן מזוזה בפתחיהם כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומר ׳להם על מה באתם אומרים לו על ה׳ וטל משיאו שנאמר למה רגשו גוים וכו׳, ומבואר שכ״ז יהיה איחר ביאת המשיח כמו שהוא בקרא יתיצבו על ה׳ ועל משיחו. ובזוה״ק פ׳ בשלח דף ׳נ״ח ע׳׳ב זמין קוב״ה לאחייא לכל אינון מילכין דעקו לישראל וליריושילים לאנדריאנום ולנבוכדנצר וכו׳ ולשלטאה ילון כקדמיתא וכו׳ וזמין קוב׳׳ה לאתפרפא ׳מינייהו באתגליא סחרני ירושלים וכו׳ ודא לזמנא דאתא משימא וכו׳ וברוח אפיך!וכו׳ בהאי זימנא ולזמנא דמלכא משיחא ולזימנא דגוג ומגוג. וכן מבואר בכמה ׳מקומות דמלחימת גוג ומגוג היא אחר ביאת המשיח. וגם ברמב״ם פי״ב מהל׳ ׳מלכים כתב שבתחילת ימות המשיח יהיה מלחימת גוג ומגוג. אלא שהביא שם פילוגתא אם ■ביאת אילי׳ יהיה קודם מלחמת גוג ומגוג איו עוד קודם ביאת המשיח, אבל בימה שמלחמת גוג ומגוג יהיה אחר ביאת המשיח ע״ז לא הביא שום פלוגתא כי הוא פשוט בכמה מקראות ובכמה מקומות מדברי חכז״ל. ופד ביאת המשיח יהיה המלך המשיח בעצמו באדום, כמבואר במד״ר סדר שימות פ׳׳א סי׳ כ״ו וז״ל ואף ׳מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהס במדינה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ וגו׳. ובגמרא פסחים דף פ״ז ע׳׳ב צדקה עשה הקיב״ה בישראל שפיזרן לבין האומות. ובתנדבא״ר פרק יו״ד כתב על הא שפיזר הקב׳׳ה את ישראל בין הא׳ומות בוודאי וודע הבעה״ב באתה מקום יפקיד את כליו וכשיבוא געה׳׳ב לתוך הבית יביא את כליו עמו לתוך הבית עכ׳׳ל. מה ששאל בדבר השילומים מארן אשכנז, גם אנכי אין דעתי נוחה מזה, והיו אנשים שנמנעו מלבקש יען שהכירו בי שאין לי ■ קורת רוח מזה. אמנם אף ע״פ כן לא ראיתי למאות בהמקבלים כי יש סברות לכאן ולכאן, ואי אפשר להאריך בזה בכתב, גם אין לי פנאי לאריכות, ואעפ״כ קשה להגיד החלטה, ואמרו חכז׳׳ל )שבת דף קמ׳׳ה ע״ב( אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך כאחותך שהיא אסורה תאמר ואם לאו אל תאמר, ובגלל זה נמנעתי מלדבר דבר בזה. מה ששא׳ל אם לומר בליל שבת קודש ליסעדא בהדה, מי אנכי להשיג בנסתרות. וכפי הנר׳אה בסידורים ובדבריהם הקדושים זלה״ה משמע לומר בליל שבת קודש בהדה לשון נקיבה וביום בהדיה לשון זכר. .והנני ׳מברכו בכוח״ט ׳לאלתר ׳לחיים בספרן של צדיקים גמורים, והשי״ת יהי׳ בעזרו שיזכה לישב באהלה שיל תורה ועבודת השי׳׳ת מתוך נחת והרחבת הילב, ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מבנו היקר שנעשה בר מצוה ו׳מכיל צאצאיו ויו״ח, ויתמלאו כל מש׳אלות לבבו לטובה כחפצו הטוב וכלו״נ ידידו דושת״ה באה״ר מצפה לשמוע ממנו אך טוב כה׳׳י הק׳ יואל ׳טייטלבוים