ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קנז: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "קנז ואמרתי בזה להבין מליצת דברי חכמים וחידותם שאמרו (ברכות ט' ע"א) יחיד ורבים הלכה כרבים שלכאורה אינו מובן מה שאמר יחיד ורבים, הלא אין דין זה ביחיד דוקא אלא אפילו רבים הם אלא שמועטין הם מכת החולקת שהמה מרובין יותר גם אז הלכה כרבים, והוה ליה לומר מועט ורבים ה..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר שלש שבועות|תווית_דף_ראשי=מאמר שלוש שבועות|הבא=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קנח|תווית_הבא=סימן קנח|תווית_קודם=סימן קנו|קודם=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קנו}} | |||
== '''~ קנז ~''' == | |||
ואמרתי בזה להבין מליצת דברי חכמים וחידותם שאמרו (ברכות ט' ע"א) יחיד ורבים הלכה כרבים שלכאורה אינו מובן מה שאמר יחיד ורבים, הלא אין דין זה ביחיד דוקא אלא אפילו רבים הם אלא שמועטין הם מכת החולקת שהמה מרובין יותר גם אז הלכה כרבים, והוה ליה לומר מועט ורבים הלכה כרבים, ובדיני ממונות סגי ברוב מצומצם שאינו אלא אחד יותר ובדיני נפשות צריך שנים יותר בין הע"א סנהדרין, אבל בשום מקום לא מצינו שיהיה דוקא יחיד. גם כל עיקר שהזכיר את היחיד הוא מיותר לכאורה דהא סגי אם היה אומר הלכה כרבים והוי ידעינן דאיירי כשיש מועט החולק, כמו שאמרו כמה פעמים בגמרא (שבת ק"ו ע"ב)הלכה מכלל דפליגי. גם הלשון הלכה כרבים מוכיח דמיירי שהם הרוב ולא כולם. ולפי דברי המהרש"א הנזכר לעיל אפשר לומר שרמזו לנו חכמינו ז"ל שאין הלכה כרבים אלא כשהקדוש ברוך הוא נמנה עמהם, לא זולת, והיחיד האמתי הוא רק הקדוש ברוך הוא שהוא יחידו של עולם, ולכן אמר יחיד ורבים, כשהיחיד יחידו של עולם הוא עם הרבים אזי הלכה כרבים, לא זולת. | ואמרתי בזה להבין מליצת דברי חכמים וחידותם שאמרו (ברכות ט' ע"א) יחיד ורבים הלכה כרבים שלכאורה אינו מובן מה שאמר יחיד ורבים, הלא אין דין זה ביחיד דוקא אלא אפילו רבים הם אלא שמועטין הם מכת החולקת שהמה מרובין יותר גם אז הלכה כרבים, והוה ליה לומר מועט ורבים הלכה כרבים, ובדיני ממונות סגי ברוב מצומצם שאינו אלא אחד יותר ובדיני נפשות צריך שנים יותר בין הע"א סנהדרין, אבל בשום מקום לא מצינו שיהיה דוקא יחיד. גם כל עיקר שהזכיר את היחיד הוא מיותר לכאורה דהא סגי אם היה אומר הלכה כרבים והוי ידעינן דאיירי כשיש מועט החולק, כמו שאמרו כמה פעמים בגמרא (שבת ק"ו ע"ב)הלכה מכלל דפליגי. גם הלשון הלכה כרבים מוכיח דמיירי שהם הרוב ולא כולם. ולפי דברי המהרש"א הנזכר לעיל אפשר לומר שרמזו לנו חכמינו ז"ל שאין הלכה כרבים אלא כשהקדוש ברוך הוא נמנה עמהם, לא זולת, והיחיד האמתי הוא רק הקדוש ברוך הוא שהוא יחידו של עולם, ולכן אמר יחיד ורבים, כשהיחיד יחידו של עולם הוא עם הרבים אזי הלכה כרבים, לא זולת. | ||
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]] | [[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה – מאמר שלש שבועות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:11, 6 באוגוסט 2025
~ קנז ~
ואמרתי בזה להבין מליצת דברי חכמים וחידותם שאמרו (ברכות ט' ע"א) יחיד ורבים הלכה כרבים שלכאורה אינו מובן מה שאמר יחיד ורבים, הלא אין דין זה ביחיד דוקא אלא אפילו רבים הם אלא שמועטין הם מכת החולקת שהמה מרובין יותר גם אז הלכה כרבים, והוה ליה לומר מועט ורבים הלכה כרבים, ובדיני ממונות סגי ברוב מצומצם שאינו אלא אחד יותר ובדיני נפשות צריך שנים יותר בין הע"א סנהדרין, אבל בשום מקום לא מצינו שיהיה דוקא יחיד. גם כל עיקר שהזכיר את היחיד הוא מיותר לכאורה דהא סגי אם היה אומר הלכה כרבים והוי ידעינן דאיירי כשיש מועט החולק, כמו שאמרו כמה פעמים בגמרא (שבת ק"ו ע"ב)הלכה מכלל דפליגי. גם הלשון הלכה כרבים מוכיח דמיירי שהם הרוב ולא כולם. ולפי דברי המהרש"א הנזכר לעיל אפשר לומר שרמזו לנו חכמינו ז"ל שאין הלכה כרבים אלא כשהקדוש ברוך הוא נמנה עמהם, לא זולת, והיחיד האמתי הוא רק הקדוש ברוך הוא שהוא יחידו של עולם, ולכן אמר יחיד ורבים, כשהיחיד יחידו של עולם הוא עם הרבים אזי הלכה כרבים, לא זולת.