ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן ל

  << סימן כט• מאמר שלוש שבועות• סימן לא >>

~ סימן לא ~

אלא שלפי זה לכאורה קשה יותר על רש"י ז"ל שסובר שלהרבות בתחנונים הוא בגדר איסור השבועה, האיך התיר רבינו הקדוש לרבי חייא ובניו להתפלל תפלה כזאת שבכחה להכריע ולהביא את הגאולה לפני הזמן, שזה אסור לדעת רש"י ז"ל. בשלמא על רבי חייא ובניו אפשר לומר שהם לא ידעו ממדריגתם הרמה בכח התפלה עד אשר נתגלה להם מן השמים ואתי אליהו לטורדינהו, אבל רבי שגלה לו אליהו שתפלת רבי חייא ובניו היא כתפלת האבות הקדושים ביחד, ושבכחה להביא הגאולה לפני הזמן, האיך אמר להם להתפלל כך. ואפשר שבתחלה סבר רבי שאין הפירוש כן בלשון דחיקת הקץ אלא כפירושים אחרים, אבל תפלה ותחנונים מותר בכל אופן ואופן, אלא שאחר כך כשנתברר דמחינהו לאליהו שיתין פולסא דנורא עבור זה וטרדינהו מן השמים, מזה ראיה שאסור לעשות כן, ושוב אפשר לומר שהוא בכלל השבועה.

וכעין זה כתב הר"ן בנדרים (דף ס"ה ע"א ד"ה והיכא) גבי נודר על דעת חבירו אם יש היתר שלא בפניו, ויש מביאים ראיה מצדקיהו המלך שהיה צדיק גמור והסנהדרין התירו לו הנדר שלא בפני נבוכדנאצר, שמע מינה דבדיעבד על כל פנים יש היתר. והראב"ד ושאר ראשונים כתבו שאין להביא ראיה משם, שהרי צא וראה מה עלתה בו ובסנהדרין. וכעין זה אפשר לומר שסובר רש"י ז"ל שאין ראיה משם להתיר תפלה כזו, כיון שחזינן שלא הסכימו מן השמים לדברי רבי בזה. אבל עדיין קשה מה הביאו לרש"י ז"ל לחדש זה, הלא אפשר לומר דאף שלא הסכימו מן השמים למהר אז הגאולה, אבל מכל מקום אינו בכלל השבועה שיהיה בעונש חמור כל כך שאמרו חכמינו ז"ל על אותה השבועה. ומאחר שאנו רואין ברור ומפורש דעת חכמינו ז"ל בתרגום יונתן ובכמה מדרשים פירוש אחר על דחיקת הקץ ופירוש של רש"י ז"ל לא נמצא לא בש"ס ולא במדרשים, אדרבה לכאורה יש ראיה מדברי רבי שהתיר, אף שיש לתרץ בדוחק כמו שכתבתי, אבל על כל פנים ראיה להיפך אין לנו בודאי, וצריך להבין דעת רש"י ז"ל בזה מה ראה על ככה לחדש דקאי גם על תפלה.