דברי יואל מכתבים חלק א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
יצירת דף עם התוכן "v"
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
v
א.
 
חיזוק לתקנות בבית מדרשו הראשון של רבנו בסאטמאר *) [בענין ביי האר, וקביעות עתים לתורה]
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה, אור ליום ג' לס' נד התרע<nowiki>''</nowiki>ד לפי'ג, פה ארשיווא יצ<nowiki>''</nowiki>ו [�'ר-ר'ח2מ�לאהובי אנ<nowiki>''</nowiki>ש המופלגים בתורה ובחסידות אנשי הביהמ<nowiki>''</nowiki>ד יצ<nowiki>''</nowiki>ו
 
איש איש לפי מהללו כולם יתברכו ממקור הברכות. הנה כעת הפרדי מאתכם ובאתי לפה היי המדובר לעשות ביניכם תקנות קבועות וקיימות לדורות למען יתנהג הביהמ<nowiki>''ד ביסודי התורה והחסידות ולא ימוט לעולם, והנה ע"י ע נמשך הדבר ועדיין לא נגמר לסדר כל התקנות הנצרכים על הגליון ולבוא על החתום עליהם כאו''א מבני חבורתיגו נ''י, ע י"כ תראו כעת לבוא על החתום על אלו התקנות אשר הם עתה ביד המוכ'יז כבוד ידידינו האברך היקר כמוי'ה יודא פאשקעם נ''יא) ולקובעם בהפנקס למשמרת, נם לדבקם בכותלי הביהמ''ד למען יראו ויזהרו, וכל אשר לא ירצה לבוא על החתום על אלו התקנות מובן כי לא לנו הוא כ''א לצד אחר, ואל יהי'</nowiki> בחבורתינו.
 
 
'''*''') בעת שקבע רבינו אהלו בק<nowiki>''ק סאטמאר בשנת תרס''</nowiki>ה כשנה אחרי הסתלקות אביו הקדוש בעל
 
קדושת יו<nowiki>''ט, כבר נתקבצו אליו תלמידים רבים לשאוב מבארו מים חיים, ואף עדיין היותו צעיר לימים נסעו אליו ממרחקים להפקד בדבר ישועה ורחמים, ואז יסד בית מדרשו לתודה ולתפלה, ע'' פ דרבי החסידות המקובל מאבותיו הקדושים, בשנת תרע''</nowiki>ב תיקן תקנות קבועות לבית מדרשו, והקפיד מאוד על שמירת התקנות
 
אף כשנתקבל רבינו לאב<nowiki>''</nowiki>ד דק<nowiki>''</nowiki>ק אזרשיווא נשאר קשור אל עדתו אשר בסאטמאר היזקם יעודים תמיד ע<nowiki>''</nowiki>ד התקנות. במכתב זה מבקש רבינו שכ<nowiki>''</nowiki>א כבני החבורה יחתום עצמו על שמירת התקנות, וסי שלא יחתום ,,אל יהי' בחבזרתינוי' , ער ראה רבינו להוסיף תקנה נחוצה שלא ראה מתחילה את הנחצזת לדבר ארוחה. אך כאשר ראה כי פרצו פרצות בענין גילוי שער היוצא חוץ לצמתן (ביי-האר) יצא בכל תקפו לבלי לתת לדרוך על סף ביח מדרשו אשה הפורצת גדר בזה.
 
א. ה<nowiki>''ה הרב החסד המפורסם ר' לייבלי פאשקעס, ראה עליו מדור ,,מכתבים שונים'' מכתב קכ''</nowiki>ז.
 
 
 
י                       '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
עוד באתי לעורר בענין אי הנה אלו התקנות אשר המה ביד המוכ<nowiki>''</nowiki>ז כ' ידידי הנ<nowiki>''</nowiki>ל מהם היי המדובר מכל פרט ופרט עוד בתחלה בעת הפרדי מאתכם, אמנם ממה שנפרץ ג<nowiki>''</nowiki>כ בעו<nowiki>''</nowiki>ה אצל הנשים בענין השערות היוצאים חוץ לצמתן שקורין ,,ביי-הארי' מזה לא דברתי אז, וגם לא נרשם בהתקנזת, והאמת כי לא עלה על דעתי כ<nowiki>''</nowiki>כ שיהי' צורך גם בזה לפרוט ולהביאו בין דתקנות, וכעת שמעתי כי גס זה נפרץ טובא בעו<nowiki>''</nowiki>ה, ובעיני חמיר זה יותר מפאה נכרית, ועי' בחת<nowiki>''</nowiki>ם (או<nowiki>''</nowiki>ד סי' ל<nowiki>''</nowiki>ו) שהאריך בזה והביא מהזוהר שעל כל שום חוט שערה החמיר שגורם מסכנות ודלות ומגדלות בנים רעים ושארי צרות ר<nowiki>''</nowiki>ל, וסיים לבסוף שאיסור נמור הוא ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו ויחוש לרביצת האלה הנ<nowiki>''</nowiki>ל יעיי<nowiki>''</nowiki>ש, ע<nowiki>''</nowiki>כ תראו להביא גם זה בין התקנות, וקודם כל תתנו לב לידע אם לא נמצא ביניכם איזה אשה אשר יש לה איזה שערות מאלו שקורין בייהאר, הן מאותן שבין אוזן לפדחת או באיזה מקום שהוא יגלחו הכל, ולא יראה ולא ימצא אפי' משרו מהסב) ואל תשמעו לקול המתפרצים האומרים כי אדרבה יותר טוב לדת יהודית להניח איזה שערות כאשר כן אומרים איזה חוטאים ומחטיאים, כי כל זה עצת יצה<nowiki>''</nowiki>ר ר<nowiki>''</nowiki>ל, ואם יהי' ביניכם איזה איש או אשה שלא יטו אזנם לזה נא תודיעו אלי, אולי אוכל לפעול אצלם שיסורו מהדבר הרע הזה ויחושו לנפשם ולנפשות ביתם מהאלות החמורות שבזוה<nowiki>''</nowiki>ק והביאם החת<nowiki>''</nowiki>ס זלה<nowiki>''</nowiki>ה, ויהיה מבואר גם זה בהתקנות שלא תבוא שום אשה בעזרת נשים עם איזה שערות אפי' כחוט השערה, והמנהלים יראו להרחיקה בכל תוקף ועוז, ובזה תזכו לכל הברכות היפך האלות החמורות שבזוה<nowiki>''</nowiki>ק הנ<nowiki>''</nowiki>ל עוד ביתר שאת כי מדה טובה מרובה ממדה פורעניות ר<nowiki>''</nowiki>ל.
 
עוד זאת ראיתי לעורר למעה<nowiki>'יש לקבוע שיעורין קבועים בביהמ''ד) ללמוד וללמד בלילה אחר תפלת ערבית או קודם אור הבוקר וקודם תפלת שחרית כאו''א באיזה אופן שיוכל, וחוץ מהתקנות הנעשים לצורך הנהגת ביהמ''ד טוב לעשות דברה מיוחדת לצורך קביעת הלימוד הנ''ל באיזה תקנות קבועות שיהי' קיום ודיזוק לדבר, גם לסיים תהלים בעשרה ביום ו'</nowiki> כאור
 
'''ב'''. ג.
 
רבינו האריך בדרשתו בשנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ו בק<nowiki>''</nowiki>ק סעטש בחומר איסור בייא האר, נדפסה ב,,דברי יואל<nowiki>''</nowiki> פ' וישלח עמר קס<nowiki>''</nowiki>א. וראה עוד מש<nowiki>''</nowiki>כ רבינו בפרקי אבות עמוד רצ<nowiki>''</nowiki>ג בזה<nowiki>''</nowiki>ל: ,,ואין שום שונא בעולם אשר יוכל להרע לאדם ב<nowiki>''</nowiki> כ, כמו אם אשתו הולכת ח <nowiki>''</nowiki> ו בגילוי שער, שהיא השונא הגדול בבית '''בעלה''', ר<nowiki>''ל מהקללות הנאמרות עליה בזוה''ק''</nowiki> .
 
רצונו של רבנו הי<nowiki>' תמיד שילמדו השיעורין והקביעח עתים לחודה דווקא בבית המדרש כמוש''כ במדור ,,על משמרת החינוך והישיבות'' מכתב נ''ז טעמו ונימוקו עמו, עיי''</nowiki>ש.
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' יא
 
הבוקר בכל שבוע ד) והשי<nowiki>''ת יטע בלבבינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ונזכה לכל הברכות וישועות בנו''ה עד ביאת גואל צדק בב''</nowiki>א.
 
ובזה הנני ידידכם מצפה להצלחתכם וחותם ברב ברבות כאשר עם לבבכם. הק' יואל טייטלבוים ב.
 
במניעת ריקודי תערובות בשמחת נישואין*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הנה שמענו ותרגז בטננו לגודל הפירצה אשר בגלילות האלה בעוה<nowiki>''ר שביום שמחתכם ושמחת צאצאיכם הנה השמחה נהפכה לתוגה רח''ל, אשר נאספין בחורים וגם בתולות והשטן מרקד ביניהם, שכבר כתב הב''ח ז''ל (אהע"ז סי' ס''ב) שבשמחה שיש תערובות אנשים ונשים אין לומר שהשמחה במעונו, כי אוי לשמחה רעה ומרה כזו אשר נודע אצל כל יודע ספר שכל הרעות שבגוף ובנפש נמשכין מעבירות כאלו רח''ל. ובישמח משה (פ' תבא) כתב שאחר החקירה נתודע לו שאך עון זה הוא הגורם אריכת הגלות המר, והחיוב על כל אנשי הישוב בעת שנאספין שם תערובות כזה להקהל ולעמוד על נפשם נגד הפושעים האלה החטאים בנפשותם, וצריך ללחום נגדם יותר ממד שצריך ללחום נגד שודדי לילה, למען לא יביאו עליכם הרעה ח''ו, והלא די לנו בהצרות אשר כבר חלפו ועברו על ראשינו, ועוד קמז תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף ה' חלילה וחם, ואוי להם לאביהם של בניהם ובנותיהם של אלו שאין מוחים להם בכל נפשם ומאודם נגד דברים רעים ומרים כאלו, הלא את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש התאוה לאלהים אחרים רד''ל, שריפת גוף ונפש לעוה''ז ולעוה''ב ח''ו, ואף אותן הבחורים שאין מרקדין עמהם רק עומדים שם לראות וליראות הם כמותם, וכבר אמרו (סוטה מ'יד ע''</nowiki>א) זמרי נשי ועני גברא כאש בנעורת.
 
'''ד'''. תקנה זו קדומה היא מימי רבינו הגה<nowiki>''ק בעל ,,קדושת יו''ט''. (עיי קרוי''ט פ'</nowiki> '''תולדות דף'''
 
.)
 
ב"ב ע"ד).
 
נכתב בשנת תרפ<nowiki>''ד, וכאן המקום להביא עובדא השייכת למכתב זה, שרבינו בכבודו ובעצמו הלך פ''</nowiki>א למחות בנישואין שהתקיימו דיקירי תערובות, והבריוניס רצו להכות '''את''' רבינו עד שהוכרח לברוח דרך חלון, וראש הבריונים קיבל עונשו, במיתה חטופה ר<nowiki>''</nowiki>ל תוך כמה ימים, ומאז המה ראו כז פחדו מלכיות בגחלתו של רבינו,
 
 
 
יב                     '''דבר י               מכתבים         ''' �ר' ד–,1-345]'''יוא ל'''
 
אחי ורעי הלא ידעתי אתכם כי עדיין מאמינים אתם בדי ותורתו הקדושה, והאיך יערב לבכם למרוד כ<nowiki>''כ בשאט נפש נגד השי''ת ותורתו הקדושה, והאיך לא י עלה מורא על ראשיכם מנקמתו הגדולה של קל קנא ונוקם אשר עת ן יד ר–לנקום נקמתו ונקמת ישראל מכל המצירים ומעיקים להם, ואין זה אלא שהיצה''ר מסמא עיניכם כ''כ, ולמה לא תתבוננו ולא תשימו לב לסכנות גדולות כאלו, שובו שובו מדרכיכם הרעים ולא תמותו נם אתם גם בניכם מיתת גוף ונפש רח''</nowiki>ל.
 
ולאיש אשר אלה לו שכבר נכשל בחטאים המרים האלו האיך יתן מעדנים לנפשו ומרגוע לרוחו ומה תקנה יש לו על רוב חטאיו אשר כבר עבר, ופשעיו אשר גבר, אם לא בתשובה שלימה לפני מלך מוחל וסולח, וידוע כי עיקר התשובה היא עזיבת החטא ולהשיב רבים מעון באותו עון אשר חטא, ובמה שחוטאים בו מתרצים, ולזה תקנה גדולה לנפשם אשר ממש ימסרו נפשם למנוע תערובות כזה וללחום נגדם בכל עוז ותעצומות, ובכל הישובים צריכים לבקש תחבולות גדולות באיזה אופן למנוע הדבר, וצריך לרדוף הנערים האלו ונם אביהם של הבנים והבנות האלו, אשר אין מוחין ביד בניהם ובנותיהם כראוי בכל מיני רדיפות, ולהבדילם מעדת ישראל ומכל החברות ולא לצרפם לכל דבר שבקדושה ולא לקראתם לס<nowiki>''ת כי מורדים המה בה' ובתורתו הקדושה, ופשיטא שאסור לשום אדם מישראל להיות מסייע ידי עוברי עבירה להשכיר להם דירה לתערובות כזה, וכל מי שמשכיר ביתו לזה הבדל יבדלו אותו מכל חבורות ישראל כמו אלה הרשעים שהתחברו לדבר עבירה, ואם רואין שא''א למנוע הדבר אם לא שלא יקחו כלל שום כלי זמר להחתונה, החיוב למנוע גם לקיחת כלי זמר, כי עיקר שמחת חתן וכלה הוא שלא יצמח משמרתם אבדון גוף ונפש ועבירות רעות וחמורות רח''ל, ואם החתן והכלה יראים מהשיי' ת ישמחו בזה כעל כל הון אם ינצלו מענין רע ומר כזה, ומהראוי למחות להבתולות שאחר החופה לא ילכו כלל להחתונה, שזה גרם גדול לצמיחת הדבר, ובפרט שלא להכין מקום מיוחד לריקוד הבתולות שזה גרמא בניזקין מאוד לעת כזאת, ומוטל זה על האבות באיזה אופן להדריך בניו ובנותיו שלא יחללו השם ח''</nowiki>ו. וכללו של דבר צריכין אנשי הקהל לתת לב להענין בכל אופן ואופן עד שימנעו הדבר ולא יזכר ולא יפקד עוד ובזה יזכו להיות מהזוכים ומזכים את הרבים.
 
 
אנא חוסו נא על נפשותיכם ונפשות כל בית ישראל האומללים השוכנים בגלילות האלו ולא תצמיחו ביניהם שורש פורה ראש ולענה כזה, ותזכו לחי<nowiki>' נחת ושלום, מהשי''</nowiki>ת הנאמז לשלם שכר טוב לכל הכובשים את יצרם
 
 
 
'''דברי''' על משמרת הדת           '''יואל                ''' יג
 
מעבירות רעות, ותזכו לרב טוב הצפון לבית ישראל ולגאולה קרובה בנוף ונפש בבי<nowiki>''</nowiki>א.
 
בעה<nowiki>''ח היום יום חמישי פרשת ואתה תצוה את בני ישראל י''ג אדר ראשון העטרי'ת לפ''</nowiki>נ פה ארשיווא יע"א.
 
הק' יואל טייטלבוים ג.
 
שלא לסדר קידושין במקום שיש חשש תערובת אנשים ונשים ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
אל כבוד ידידי ש<nowiki>''ב ומחוי הרב המאוה''ג חו''</nowiki>ב החסיד המפואר
 
בנש<nowiki>''ק מאלים ותרשישים מוה''</nowiki>ר אלע '''זר''' ני<nowiki>''</nowiki>א) .
 
היות כי כבר נודע בין החיים את גודל הפירצה אשר במקומו קיוויאשד אשר בכל שמחת נשואין נהפך השמחה לתוגה ר<nowiki>''ל ע''י תערובת אנשים ונשים ושעירים ירקדו שם אוי לעינים שכך רואות ולאזניס שכך שומעות, והנה כ''ת שם במקום ההואב) אשר משם יצא אש הבערת הבערה ר''ל, יראה נא להתאמץ ולהשתדל בכל האפשרות למנוע פירצות גדולות כאלה ר''ל, ואין לסדר קידושין בשו''א אא''כ יתנו המחותנים איזה בטוחות שלא יארע בשמחתם פירצה כזאת באופן שהמטרה קידושין יהי' לבו נכון בטוח שבוודאי לא יהי' אפשרות לפרוץ בשמחה זו, ולא יהי' המכשלה הזאת תחת ידו, והשי''ת יגדור פרצותינו ושלו' עלינו ועכ''</nowiki> י.
 
באעה<nowiki>'יד ג' לסדר והייתם לי סגולה, התרפי'ה לפ'ינ, פה ארשיווא יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
א. הרב הגה<nowiki>''</nowiki>צ מקיוויאשד היי נכדו '''של''' הגה<nowiki>''ק בעל ,,בני יששכר'', כצד אסו הי'</nowiki> נכדו '''של''' הרה<nowiki>''</nowiki>צ
 
'''ב'''.
 
מבאדנוב בנו של ה,,אמרי נועם'י סדזיקוב, וחותנו '''של''' רבינו הרה<nowiki>''צ מפלאנטש הי' בן הרה''ק ר''ס מראזוואדוב אחיו של ה,,אמרי נועם''</nowiki>.
 
הוא הי' מהרבנים החשובים עוד מלפני המלחמה, והיי מפורסם בברי צדקתו וקנאותו לכבוד שמים, הי' מקורב מאוד לרברנו ועזר כבל מערכותיו לחיזוק הדת.
 
הרב מקיוויאשד לא נתקבל בחור רב בקיוראשד עד שנח תרפ<nowiki>''ו אמנם בראותו את גודל הפירצה ברקודי תערובות מחה בכל כוחו למנוע זאת, וגם ביקש סאת דבינו שיבא לעזרתו במה שיכתוב מכתבו זה למנוע לסדר קידושין עד שיהא מובטח שלא יארע ח''</nowiki>ו תקלה בפקוסו.
 
 
 
יד '''דברי'''            מכתבים          '''יואל'''
 
ד.
 
תקנות לחיזוק הדת *)
 
תקנות גדולות שנו כאן,
 
להשגיח בעין פקיחא על תהלוכות נשינו ובנותינו ולגדור בעדם שלא ילבשו מלבושי פריצות הנאסרות עפ<nowiki>''י התורה המורשה לנו, רק תהי'</nowiki> מצוינים בדת יהודית ובמלבושו צניעות כמשפט בנות ישראל הכשרות, ואין בכלל אלא מה שבפרט.
 
א) ליזהר באזהרה יתירה שלא ילכו ח<nowiki>''</nowiki>ו בשערות היוצאות חוץ למצחיהן שקורין בייא האדרא) .
 
ב) שלא ילכו גם בשוקים וברחובות בשייטלעך ופריזעטען של פאה נכרית הדומות לשער ב) אך יתאמץ וישתדל כל איש אצל בני ביתו שילבשו זישאן או פריזעט של משי אומגעדריבעלט, ובאם אי אפשר יהי' לכל הפחות של משי געדריבעלט במראה דינקיל במכסה נעץ על ראשם, ובאופן אחר שאינו של משי כלל וכלל לא.
 
 
<nowiki>*</nowiki>)
 
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' טו '''אוצר''' רחסר
 
ותקנותינו אשר נתקן מימי קדם (שנת תרע<nowiki>''ב) קבוע וחזקה לבל יתן איש שום אשה לבוא אל הקודש פנימה רק בזשיאן או פריזעט של משי לכה''</nowiki>פ געדריבעלט, וכבר קבלו עליהם ואין לשנות.
 
ג) שלא ילכו בדורכזיכטיגע שטרימפף והדומות לבשר שקורין לייב פארב ג)
 
ד) שלא ילכו לבתי טיאטער ומאזי וכדומה, ולהזהיר מזה בני ביתם הקטנים עם הגדולים.
 
ה) שלא להניח בנינו ובנותינו לילך בהאויבעך,,ח7שו]הלען רק המחוייבים מטעם רוקי המדינה ולא יותר כלל ד).
 
ו) שלא לקרות בספרי חשק המרגילין לכל הדברים המתועבים ר<nowiki>''</nowiki>ל.
 
ז) שלא להניח המטות בבית באמצע החדרים כי אם אצל הכותל, וגם בבתי הילדים אסורה) .
 
כל דנ<nowiki>''ל קיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם אשר ישנו פה עמנו היום ואשר איננו פה עמנו להיות עושים ולא יעבור, וחלילה לפרוץ גדר, ומי האיש הירא יעמוד על המשמר בכל עוז ותעצומות לבל יתן המשחית לבוא אל תוך ביתו, ומעתה מי האיש אשר איננו שומע בקולינו, ועפ''י תקנותינו הנ''ל מיאן ללכת, אין בכודינו לקבלו בבית החברה אם לא שיקבל עליו לשמור ולעשות ולקיים תקנות הנ''ל בכל פרטי', וצדקה תהי'</nowiki> לנו כי נשמור לעשות ככל הכתובה בו, ובדין הוא שנמול שכרו שנזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כמאמר הכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך מעתה ועד עולם אמן.
 
בל התקנות הנ<nowiki>''ל מאוד המה נחוצים מעיקרי דתי התוה''ק, והשי''ת יעזרינז על דבר כבוד שמו לשמור ולעשות ולקיים עדי נזכה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן בב''</nowiki>א.
 
 
ג. '''ד'''.
 
הק' יואל טייטלבוים ראה '''בחי<nowiki>''</nowiki>ת''' הנ<nowiki>''ל ,,אף אותן פזמקאות שקורין ,,זיביציגערי'</nowiki> '''גם הם''' אינם '''מניחים את''' דעתם של היראים ושלימים, משא<nowiki>''</nowiki>כ אלו שלובשין גרביים דקות ושקיפות ומראיהן כמראה בשר איסור חמור ונורא יש בזה, לכן מן הנכון שלא תמצא במחנינו '''אפי'''' אשה אחת שתקל בדבר החמור '''הוה"י'''.
 
כמו כן הקפיד מאוד תמד שלא ילמדו בבתי חינוך '''שייסד''' באסעריקא שום לימודי חול יותר בן ההכרח עפ<nowiki>''</nowiki>י חוקי הכפיה.
 
 
'''ה'''. ראה מש<nowiki>''כ רבינו ב,,דברי יואל'" פ' ויירא עמוד י"א בזה''ל, ע''</nowiki>כ קשרו את השה בכרעי המטה
 
 
 
טז
 
'''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
ה.
 
שלא לקבל הוראה מתלמידי שעכטער סעמינאר*) ב"ה, יום ה' כ<nowiki>''</nowiki>ו טבת תרצ<nowiki>''</nowiki>ו
 
כבוד הרבנים הגאונים גודרי נדר ועומרי בפרץ, לחזק הדת על תלה לקובעה בארץ, ה<nowiki>''ה אגודת הרבנים, חכמים ונבונים, לנטוע נטעי נאמנים, ולסקל האבנים, המשחיתים בני האמנים, המשתזקקים להשריש דרכי אבות לבנים, השי''ת יהי'</nowiki> בעזרם, וירום קרנם, להרביץ תורה וטהרה, עדי נזכה לביאת מבשר במהרה.
 
 
ארדשתי<nowiki>'ה, הגיעני מכתבכם בקיץ העבר ומסיבות שונות נשמטו הדברים ולא השבתי אז כאשר יספר לכם ידידי המוכ"ז נ''י פא''פ, ובעיקר הדבר מאשר יצאתם ללחום נגד המהרסים שרצו לעשות תקנתא מקלקלתא בעניני גיטין וקידושין, שעל כיוצא באלו אמרו חכז''ל (קידושין דף י''ג ע''א) כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין אל יהי לו עסק עמהם, וקשין לעולם יותר מדור המבול ר''ל, וכל המאמין בתוה''ק חלילה לו לבקש הוראה ותורה מתלמידי הסעמינאר שעכטער, אשר שורשו שורש פורה ראש ולענה, מחבלי כרם ה' צבאות, ולהסית ולהדיח בני ישראל מדרכי השי''ת, וישר פורסם ורילבם לאורייתא שיצאתם ללחום מלחמות ה'</nowiki> צבאות נגד המהרסים והמסיתים ומדיחים האלה, להפר עצתם ומחשבתם.
 
השי<nowiki>''ת יהי' בעזריכם לרומם קרן התורה והיראה ולהגדיל תורה ולהאדירה כחפץ לבב כל יראי ה' המשתוקקים לדבר אמת ולישועתו ית''ש, ובזה הנני ידידכם דושת'' ה באה''</nowiki>ר ומכבדכם ומוקירכם כערככם הרם והנשא.
 
 
הק' יואל טייטלבוים להראות כי היו מטותיהן במקום המיוחד לצניעות בצד הכותל, ולא כדרכי הפריצות בדורות אלו שנותנין מיטתן זה אצל זה באמצע הבית, והוא פריצות גדול עד אין לשער ואסור מן הרן, גם יש בו איסור ומשום ובחוקותיהם לא תלכו.
 
 
'''*''') המשכילים ניסו תמיד לחדש דברים נגד התוה<nowiki>''</nowiki>ק, ובתקופה לתקופה מצאו להם דברים העומרם
 
 
 
'''דבך''' י               על משמרת הדת                    '''יוא ל''' 'וצ-רת<nowiki>''</nowiki>ר] יז
 
ו.
 
זהירות בענין מקומות הרחצה*) ב"ה, אל כבוד יהודי' אנ"ש .... נ<nowiki>''</nowiki>י ויתברכו. הנה שמעתי בדבר השערורי' אם לעשות השוזימיגנפאל אצליכם, לזה ראיתי להודיעכם שלא תלכו בדרך אתם ולא תעשו דבר שמביא ח<nowiki>''</nowiki>ו לידי פירצה בכל אופן ואופן, ואין להאריך בזה לרוב פשיטותו. והנני ידידכם דו<nowiki>''</nowiki>ש באה<nowiki>''</nowiki>ר מברככם ברוב הצלחה.
 
הק' יואל טייטלבוים ז.
 
אודות הפירצה של לבישת מלבושים קצרים **)
 
ב<nowiki>''ה, היות קשה לפני לכתוב באריכות בדבר המכשול הנורא אשר הולכים במלבושים קצרים מלבושי סדום בעוה"ר, ונתפשט המכשול הזה גם בין שומרי תורה ומצות, ע י"כ טרם שנתחיל לעשות צעדים שאין ברצוני לעשות, באתי להזהיר באזהרה חמורה שאסור לילך במלבושים כאלו כל אשר בשם ישראל יכונה, וההולך במלבושים הללו הוא מובדל ומופרש מעדת ישראל ההולכים בתורת ה', והשי''ת ישמור אותנו וישלח לנו ברכה והצלחה בכל הענינים. א''ד הכותב וחותם בלב נשבר ונדכה, ולישועת הי מחכה, בתוך כלל ישראל. בעה''ח יום ועש'יק לס' זאת חוקת התורה, תשכ''</nowiki>ט.
 
הק' יואל טייטלבוים '''*''') מעשה שהיה כך היה, סיפרו לרבינו שהמעין קיץ פלוני נמצא מקום רחצה בלי מחיצות כראוי, והבע'יב היו יראים ושלמים, זע"ז כתב רבינו מכתבו, לעוררם למנוע מזה.
 
 
'''**''') ענין הצניעות בבנות ישראל הי' מהדברים העיקריים שרבינו עורר עליהן בכל עת ועונה. ועמד
 
עליהם בתקיפות גדולה, ובבתי החינוך לבנות דרש מההנהלה לבל לוותר על מלבושי צניעות כראוי ויתור כל שהוא באסרו שזהו מהיסודות של בית ישראל כשר ונאמן. ראה בדברי יואל פ<nowiki>' יתרו בדרשה בק''ק האלמיז שנת תרצ''</nowiki>ט.
 
 
 
יח                     '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
ח.
 
בחיזוק הנסיעות בבאסעס מיוחדים *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הנה כבר כתבו הרה<nowiki>'' ג שליט''א עכור ענין נסיעת הטרעין והבאסעס, והוא נמ' ערוכה (ב''ב) אם יש לו דרך אחריתא רשע הוא, ומי לא ירצה להנצל מדרך רשעים.וצח''</nowiki>רו, והשומעים לזה יזכו לרב טוב מן השמים.
 
כעתירת הבאעה<nowiki>''ח יום ט' ניסן תש''ל לפ''</nowiki>ק.
 
הקי יואל טייטלבוים ס.
 
בדבר החזקת ידי סופר סת"ם**)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
המוכ<nowiki>''ז האברך היקר מו''מ בתוי'י ובחסידות מו''ה חיים טירנזיאר נ''י מבערעגסאם הסמוך לפה הנה עסק כל ימיו במלאכת סת''ם ומחמת שלא הי' לו פרנסה ונשאר בע''ח הביאו הדבר להיות נודד ממקומו לבקש לו איזה הכנסה, לזה מצוה לקרבו בכל מקום בואו, נם יוכל להיות שיתגלגל זכות גדול על ידו, כי בהרבה מקומות שכיחים מכשולות גדולות ר''ל עבור הסופרים שאינם יריאים ומומחים והמון עם נכשלים בלי ידיעה בתפילין ומזוזות פסולות, והאברך המוכ''ז הוא י''ש ומופלג בתורה ויוכל לתקן הרבה בענינים אלו. וזכות מצות סת''ם בצירוף זכות הצדקה יגן על כל המשתדלים להנצל מכל רע ר''</nowiki>ל ולהתברך ברוב ברכה עד נזכה לגאולה שלימה בב"א.
 
באעה<nowiki>''ח אור ליום ב' לס' שאו את ראש כל עדת בנ''י ל"ט למב''י, תפר''ה לפ''ק פה ארשיווא יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' יס
 
בזהירות הכשרות בבניית מקוה טהרה*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלוי וכט<nowiki>''</nowiki>ס אל כבוד ידידי עוז הרבני המופלא בתורה וחסידות
 
ובמעשים, איש האשכולות, עושה גדולות, בש<nowiki>''ת מו''</nowiki>ה '''מרדכי'''
 
זעליג הירש נ<nowiki>''</nowiki>יא) .
 
אחדשתי<nowiki>'ה באה''ר, הנה תלי''ת אנו מקוים לילך מהספינה בצהרים למדינת פראנקרייך, ותלי''ת עבר עלינו נסיעה זו בהשקט ושלו', כן יעזרינו השי''ת גם להלאה עד יגיענו לאהי' ק ומשם חזרה, ויה''ר שנזכה לביאת הגואל בב''</nowiki>א.
 
והנה בישבי פה באני<nowiki>' בלב ים מתבונן בחדרי על כל המעשים אשר נעשו ואשר צריכים עוד להעשות, הנה כסו צער בנפשי על אשר לא זכיתי עוד לברך על המוגמר בעשיית המקוה, ומעכ''ה נ''י טרח הרבה במצוה זו של עשיית המקוה, השי''ת ישלם לו נמולו על כל המעשים טובים, ובפרט על המעשים טובים האלה שהמה יסוד היסודות של טהרת ישראל, ובאה לו בטירחה מרובה וביגיעה גדולה, וכבר הביא רש''י ז"ל (בפי חיי) א' מן הטעמים שהי' מצות מילה חביבה על א''א ע''ה יותר מכל המצות יען שבאה לו בצער, והנה עד הנה נצטערנו הרבה בעשיית מקוה זו, השי''ת יעזרינו להלאה שיהי' בלי שום חשש ופקפוק ח''ו, ויהי' לנחת רוח לפני השי''ת, ובהיותי בביתי הייתי מסייע לפי כחי ועכשיו ירט הדרך לנגדי והנחתי באמצע, אבל כבר נוכחתי לדעת אשר כמע''ה נ''</nowiki>י הוא זהיר וזריז ועושה כל מה שבידו בזה, גם
 
את צד זכות הרבים שראוי להתגלגל על ידו, כגון דא שעי<nowiki>''ז יתקן את התפילין והמזוזות במקומות הצריכים תיקון. וראה ב,,דברי יואל'' פ'</nowiki> נשא מה שהרעיש רבינו בדרשתו בכינים הכללי '''של''' התאחדות הרבנים על המכשולים בעניני תפילין ומזוזות '''עיי<nowiki>''</nowiki>ש'''.
 
 
'''.''') המכתב הזה סובב על מקוה טהרה הראשונה שהקים רבינו בוויליאמסבורג בשנת תשי<nowiki>''</nowiki>ב, באמצע
 
הבניה הוכרח רבינו לנסוע לאה<nowiki>''ק, וע''</nowiki>כ זירז את העסקן הזה שיעמוד על המשמד.
 
מעודו הי' דבינו המעורר הגדול בענין בניית ,,מקואות סהרהי', ובכל המקומות שנסע לבקר חקר שכשהיתה של המקוה, ועסק תמיד בתיקונם ובבנייתם של מקואות טהרה.
 
ידוע ומפורסם גודל כוחו בהלכות מקואות מאז ומקדם, ומאז בא לארה<nowiki>''ב הרבה מקואות נעשו עפ''י הוראותיו בכל המדינה. וראה בשו''ת ,,דברי יואל'' חיו''</nowiki>ד תשובותיו הרבים בהלכות מקואות.
 
 
א. נגיד ועסקו נכבד, בא לארה<nowiki>''</nowiki>ב הרבה שנים לפני המלחמה, עמד לימינו של רבינו בכל עת.
 
 
 
ב                      '''דברי               ''' מכתבים          '''יואל'''
 
ידיו רב לו להבין הענין דבר מתוך דבר בכל הפרטים הנצרכים, וראיתי עכ<nowiki>''פ למלאות את דבריו בשורותי אלה, כי כבר אמרו חכז"ל איז מזרזין אלא את המזורזין, והרבה צריך להזהר עוד במים הבאים מן הבאר שיהי' הכל כתיקונו כמו שדברנו, נם בהגג וצינורות הגג וכל הפרטים התלוים בעניני הכשרות שזהו העיקר, ונם בכל הענינים צריך שיהי' הכל טום ויפה ומתוקן לשלימות הנצרך להענין הנשגב הזה של טהרת ישראל, הגם שעיקר הגמר יהי' אי''ה בעת שאבוא לביתי אי''ה בחודש אלול הבע"ל, אבל בנתים באלה הימים צריך זהירות בהרבה מעשים שלא יתאחר עוד אחר ביאתי אל ביתי אי''ה, וא''א להאריך בכל הפרטים אבל תן לחכם ויחכם עוד ובלבבו יבין כל אשר לפניו והשי''ת יעזריגו על דבר כבוד שמו ית' שנזכה שנינו יחד לברך על המוגמר בקרב כרצון הלב בלי שום מכשול ח''ו, ולא נבוש ולא נכלם במצותיו ית''ש, נם יצליחהו השי''ת בכל דרכיו ועניניו ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה. והנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לישועה ולרדמי שמים במהרה. בו''ד פה על הספינה יום ב' לס' כי יבול נוכל לה, התשי'יב לפ''</nowiki>ג.
 
הק' יואל טייטלבויס יא.
 
לחיזוק ידי המרכז "לטהרת המשפחה<nowiki>''</nowiki> באה<nowiki>''</nowiki>ק*) ב<nowiki>''</nowiki>ה, י<nowiki>''</nowiki>ב מג"א תשי"ב פה ירושלים תובב<nowiki>''</nowiki>א
 
אל האלופים הנכבדים ראשי קהילות הקודש מצדיקי הרבים רודפי צדקה ועושי חסד, אל אחינו ואחיותינו היקרים זרע קודש בני אברהם יצחק ויעקב השוכנים בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו. מתוך חרדתי הגדולה לטהרת המשפחה בישראל אשר היתה תמיד יסוד קדושת האומה, ובכורה התגברנו על כל המכשולים שאויבינו שמו לנו על דרכינו, הנני לפנות אליכם בדברים הבאים.
 
באחרונה הגי עו לארץ הקודש מאות אלפי אחים ואחיות, ונוסרו מאות רבות של ישובים חדשים כפרים ועיירות ומפני חסרון המקוואות עומדים
 
'''*''') מרכז ,,טהרת המשפחה<nowiki>'י באה''ק נתייסדה ע'' י הגה''צ ר' אפרים זלמן היילפרין שעבד במסי"נ בענין זה. והוקם ע''י מאות מקואות בישובי אה''</nowiki>ק, '''אף''' רבינו שר הטהרה בדורנו בא לעזרתם יעודים ברוחניות ובגשמיות, וכשבא לאה<nowiki>''</nowiki>ק נחן להם מכתב זה.
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' כא תושבי המקומות הללו בפני נסיונות קשים מנשוא, כי ישנם מקומות הרחוקים ממקוה עשרות קילאמעטער, וקול שוועת אחים נשמע למרחקים הבו לנו מקוואות טהרה למען נוכל נס פה לשמור על קדושת החיים סכומים ענקיים צריכים בכדי למלא את כל הדרישות הללו ואין בכוחם של תושבי הארץ בלבד לשאת בעול הזה.
 
מרכז טהרת המשפחה בא"י אשר בירושלים עוסק במסירות בחיזוק קדושת בית חיינו על ידי סיוע להקמת מקוואות, ועל ידי הסברה מתאימה וכו' אבל האמצעים שבידו אפסיים לעומת הצורך, ובזה הנני פונה בקריאה גדולה אל אחינו אשר בארץ ובחוץ לארץ, חובה קדושה מוטלת עליכם לסייע באונכם והזנכם למען חיזוק טהרת המשפחה בבנין מקוואות טהרה ברחבי הארץ, כל מי אשר ניצוץ היהדות עדנו בלבו חייב להשתתף במצוה רבה זו, ואף העני שבישראל אינו רשאי לפטור עצמו, ומחובתו אף הוא לעזור למען קדושת דמשפחה בארצינו הקדושה..
 
ובצאתי אפנה נם אל רועי ישראל הרבנים הגדולים היושבים על מדין, הטיבו נא להשתדל ולהתאמץ בכל מה שאפשר לבוא לעזרת המפעל הגדול ולחזק את ידי עסקני המרכז לטהרת המשפחה, ונאמן הוא בעל הגמול להשיב לעושי הטוב כגמולם הטוב במדה טובה מרובה, בחיים של טובה ומנוחה אושר והצלחה השקט ובטחה.
 
הכו<nowiki>''ח למען המצוה המצפה ומייחל לישועת ה'</nowiki>.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
יב.
 
ע ידוד לנמר מקוה טהרה בלונדון
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
בהיותי בבית ש<nowiki>'' ב ההי'צ בנש''ק מאלים ותרשישים וכו' כש''ת מוה''ר משולם אשכנזי שליט'' אא) בלונדון, ראיתי את המקוה טהרה שהתחיל לעשות בביתו, והוא תיקון גדול, אך אין בכחו לגומרו מחמת שצריך לאותו דבר עוד סכום רב, ע''</nowiki>כ את אחי אנכי אבקש לסייע לו כאו"א בסכומים הגונים באופן
 
'''א'''. הרה<nowiki>''צ רי משולם אשכנזי הוא נרדם של הגה''</nowiki>ק מזלאטשוב וסטאלסשאווא, רבינו התאכסן אצלו בשהותו בלונדוז וחיבבו מאוד.
 
 
 
כב                    '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
שיוכל לברך על המוגמר בקרוב, וכל אשר לו חבל בתוספות טהרה בישראל יברכהו ה' ככל עניניו, עדי נזכה לדאות במהרה בישועת כל ישראל ובשמחתן.
 
באעה"ח פה באביי בלב ים דרך נסיעתי לביתי יום ב<nowiki>' לס' למען ייטב לך והארכת ימים התשי''ב לפ''</nowiki> נ.
 
–                      הק' יואל טייטלבוים �� '''ח''' ד3456 �1 '''ו'''
 
יג.
 
בגודל נחיצות ,,מקוה טהרה" בניו יורק*)
 
ב"ה,
 
כבר גלוי וידוע שעיקר טהרתן של ישראל תלוי במקוה כשרה, ותקצר היריעה מהכיל גודל נחיצות של מקוואות כשרות בכל המקומות אשר אחבנ<nowiki>''י גרים שם, והנה בעיר רבתי ניו יארק במזרחה של העיר אשר אלפים ורבבות מאחבנ''י דרים שם כ''י, ונודע ומפורסם איך שחסר שם מקוה כשרה, ואין לשער גודל הנחיצות, ואחר כמה תעמולות בענין זה הוחלט מטעם האדמורי''ם והרבנים הגאונים שליט''א לתקן מקוה כשרה מהודרת עם כל הענינים הנחוצים בזמן הזה, אשר כל זה עולה לדמים מרובים והוצאות גדולות כידוע, לכן הנני לעורר את לבב אחבנ''י אשר יראת ה' נוגע בלבבם ויודעים לערוך את הענין הנשגב של טהרתן של ישראל, וטהרת המשפחה, שכל אחד ואחד מחוייב ליקח חלק חשוב במצוה החשובה הזאת, ולעזור בבנין המקוה ביד רחבה וברוח נדיבה בסכום שיש בו ממש אשר עי''</nowiki>ז יתרבה טהרה בישראל. וזכות המצוה יגן על כל המשתתפים המסייעים והעזזריס להתברך בשפע ברכה והצלחה עדי נזכה לראות במהרה שרוח טהרה יעבור בארץ ויתרומם קרן התורה וישראל.
 
כעתירת הבעהייחא) יום ה<nowiki>' לס' והי' עקב תשמעון, התשי''ד לפ''</nowiki>ק.
 
הק' יואל טייטלטים
 
'''*''') שכונת ,,'''איסט''' שיירי<nowiki>' היתה כידוע המרכז ליהודים חרדים, והרבה פליטי אירופא החרדים התיישבו בשכונה זו, והיה נרגש החסרון של מקוה טהרה גדולה ובשדה עפ''י הידורים שהיו רגילים מאירופה, נתעוררו כמה רבנים ואדמורי'</nowiki>ים '''להקים''' מקוה טהרה כזו, וגם רבינו אשד הי' מראשד המדברים בכל מקום השתדל לבניית המקוה.
 
א. ועוד '''באו''' על החתום האדמורי"ס מקאפיסשניץ, '''סבאיאן''', '''סלאשקאוויץ''' ז<nowiki>''ל, ויבלח''ט הרב הבאין סםאטעסרארף, והאדבוי'</nowiki> ר מסאסוב '''שליט<nowiki>''</nowiki>א'''.
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' כג �ה'ם )זל4�12
 
יד.
 
–איבר-תחעוד בחיזוק המתעסקים בהקמת מקואות באה<nowiki>''</nowiki>ק *) ב<nowiki>''</nowiki>ה, תמוז תשט"ו פה עיה<nowiki>''</nowiki>ק ירושלים תובב<nowiki>''</nowiki>א
 
אל רועי ישראל וראשי קהילות הקודש אחינו היקרים זרע קודש בני אברהם יצחק ויעקב די בכל אתר ואתר ה<nowiki>' עליהם יחיו. כבר כתבתי לא פעם בשבחו של המפעל הנשגב ,,המרכז לטהרת המשפחה קרן המקוואות" בארצינו הקדושה אשר עושה במסירות למען חיזוק הטהרה בבנין מקוואות טהרה בארצינו הקדושה, ואם כי עלתה בידי ראשי המפעל הק' הנ''</nowiki>ל לעשות גדולות ונצורות בעבודת הקודש למען הקודש, אבל עוד רבה לפניהם הדרך, ומה שנעשה מצער היא לעומת הצורך הגדול של מקוואות טהרה בארץ ישראל, רבים הם הישובים שהגם עוד חסרי מקוואות לגמרי, ואחרים שחסרים בהם השלמה תיקונים שפורים ושכלולים וכדומה. למען יובל המרכז לטהרת המשפחה להמשיך בעבודת הקודש עוד ביתר שאת הכרח הוא שארינו זרע קודש יבואו לעזרת המפעל הנשגב הזה ולהיות שותפים בעבודתו הקודש למען קדושת וטהרת ישראל, ובכדי שיוכל כל אחד לקחת חבל בהמצוה להיות מן העושים והמעשים למענה, מהראוי לעשות מגבית מדי שנה בשנה בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות ואיזה שבת משבתות השנה בכל אתר ואתר.
 
והנני מצטרף ג<nowiki>''כ לקביעת שבת למגבית הזאת למען המצוה הגדולה והקדושה הזאת, ומבקש אנכי את רועי ישראל ראשי הקהל ואחינו זרע ברך ה'</nowiki> בכל מקום שהם, תנו את ידכם לקדושת וטהרת ישראל חזקו את ידי עסקני המצוה הזאת בארץ הקודש, היו נא עושים ומעשים למען הצלחת המגבית הזאת וסייעו בכל עת והזדמנות באונכם והונכם לטהרת ישראל בארץ ישראל, ועל כולם לתת יד ולהטות שכמם לסבול את משא הקודש לפעולות המרכז לטהרת המשפחה בארץ ישראל.
 
והשי<nowiki>''</nowiki>ת יברך את העושים והמעשים, אותם ואת ביתם ואת כל אשר להם בשכר מצוה זו בכל מילי דמיטב.
 
הכוי<nowiki>'ח בפה ירושלים תובב''א מצפה ומייחל לישועת ה'</nowiki>.
 
הק' יואל טייטלבוים '''*''') ראה לעיל מכתב '''י"א'''.
 
 
 
כד                    '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
טו. להשתמש בפסח בצוקער ומלח רק בהכשרם של
 
�ר'-ח7�45�12!                    ,,'''התאחדות הרבנים'''" '''*''')
 
ב<nowiki>''ה, היות כי הצוקער והמלח לפסח הנעשה בהתאמצות והשגחת התאחדות הרבנים אשר יצא כעת ההחלטה מועד הפועל ועד הכשרות להזהיר את כל היראים והחדרים שלא ישתמשו בפסח בשום צוקער ומלח אחר זולת ממה שבא מהשגחת התאחדות הרבנים מחמת כמה טעמים אמיתיים, ולזה ראיתי גם אנכי להזהיר את כל חברי קהילתינו הי''</nowiki>ו שלא יקחו לביתם שום אוכל ומשקה לפסח אם בא לתוכו איזה צוקער ומלח אחר שאינו סהתאחדות הרבנים, וצריכים לתת '''לב''' לדבר.            �,צור�כמ- באעה<nowiki>''</nowiki>ח אור ליום ה' לסדר והודעת להם את הדרך ילכו בה, תשכ<nowiki>''</nowiki>ד '''לפ'''<nowiki>''</nowiki> '''ק'''. הק' יואל טייטלבוים טז. להחזקת ידי שומרי שבי עית באה"ק **)
 
ב"ה, המוכ<nowiki>''ז טובים השניים ה"ה הרה''ח יו''ש מוה''ר משה יודא ווייס נ"י וטוה'' ר יעקב משה קרעמער נ''י תושבי ארה'</nowiki>יק בישוב קוממיות וישוב כפר
 
'''*''') '''בשנת''' תשי<nowiki>''ז יצא הודאתם של הרבניים חברי ,,התאחדות הרבנים''</nowiki> ורבינו בראשם בקריאה להשתמש '''אך''' ורק בצוקעד ומלח שעוסדים תחת השגחתם, ובשנת תשכ<nowiki>''</nowiki>ד '''יצא''' רבינו לוזזק '''את''' ההוראה הזאת, ולהזהיר את כל הקהלה לסור לסשסעת הוראה זו.
 
'''.*''') ענין שמירת שביעית באה<nowiki>''</nowiki>ק היו מהדברים שנגעו אל לבו של רבינו ביותר, בהיותו כואב את
 
כאבן של כלל ישראל וגלות השכינה, וחז<nowiki>''ל העידו שבעון חילול השמיטה גלינו מארצינו, ונתרחקנו מעל אדמתינו, מהדברים העיקריים שהציונים דצו לעקור מכל וכל היא מצות השמיטה, משום ששמירת השביעית מעידה שהקב''</nowiki>ה הוא אדון כל הארץ, '''והם''' רצו בעקירת האמונה הטהורה מכלל ישראל.
 
חומרות רבות היו לו לרבינו במצות שביעית ובביקורו בשנת תשי<nowiki>''ב ובשנת חסי"ס באה''ק שהי'</nowiki> שנת השביעית, '''לא''' רצה לשתות חלב מבהמות שנתפטסו מאיסורי שביעית. '''גם''' אסר להוציא אתרוגי טביעית מאהייק בלי שום פשרות.
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' כה גדעון ת<nowiki>''ו אשר עתה באו מהתם להכא ובידם תכריך מכתבים בעדותן של הרבנים הגאונים שליט''א דיירי ארעא קדישא ת''ו אשר יעידון ויגידון על שמירת שביעית כראוי של שני הישובים הנ''ל ששומרים מצות שמיטה כראוי בכל פרטי' ודקדוקי' בלי שום סמיכה על היתרים שוניטא) ולזה הנני להמליץ בעדם שמכיר אנכי את המוכ''ז נ''י ונם כמה אנשים מישובים הללו שהם אנשים יראים ושלמים, והיות שכמה מאות נפשות מתפרנסים מעבודת שדה ותבואות, ורובם המה עניים ואביונים, לכן את אחבנייי אני מבקש לקרב את המוכ''ז שיחי' ולהושיט להם יד עזרה ברוח נדיבה וביד רחבה שיוכלו לקיים שס .ר את נ2,,מצות שבי ע ית כראוי ושיוכלו תושבי הישובים הנ''</nowiki>ל לכלכל את נפשות ביתם לחם לפי הטף.
 
וגדול מצות שמיטה שבעון שמיטה גלינו מארצינו, וזכות מצות שמירת שביעית כראוי כדת וכהלכה יעמד לנו שנזכה לגאולה קרובה בב<nowiki>''</nowiki>א.
 
כעתירת הבעה<nowiki>''ח יום ה' לס' כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ, ר''ח כסלו תשי''ט לפ''ק, פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל סייטלבוים יז.
 
עור בענין הנ"ל
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הנה קרבה שנת השבע שנת השמיטה של שנה זו תשכ"ו, והישוב החרדי כפר גדעון שרובם בני עניים רוצים לקיים מצות שביעית בכל פרטי<nowiki>' ודקדוקי' מבלי לחפש אחר היתרים, לכן מצוה גדולה על כאו''א מאחבנ''</nowiki>י בכל מקום שהם לתרום נדבת לבם ביד רחבה למצוה חשובה זו, שבזכות שמירת שביעית כהלכתה נזכה לגאולה שלימה ולהרמת קרן התורה וישראל.
 
כעתירת הבעהי<nowiki>'ח למען המצוה היום הי לס' והי' כרכה התשכ"ו, פה ברזקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
'''א'''. כוונת דבינו על היתר המכירה של הרבנות הראשית שרבינו האריך בבירור ביטול מכירה בקונטרס ,,שלש תשובות", וראה עד בתשו<nowiki>' ,,דברי יואל'' שי''ל בקרוב בס''</nowiki>ד.
 
 
 
כי '''דברי'''            מכתבים          '''יואל'''
 
יח. בענין צירוף ק<nowiki>''</nowiki>ק בישמינא לארשיווא*)
 
ב<nowiki>''ה אל כבוד הנגידים והחסידים מופלגי תורה ויראה אנשי המעלה דק"ק בישטינא יצ''</nowiki>ו, והמנהלים בראשם, כולם יתברכו ממקור הברכות. '''אר<nowiki>''</nowiki>ח''' 67'34'''<nowiki/>'1'''
 
אחדשה<nowiki>''</nowiki>ט כמשפט, הכתב קאנסום ששלחתם אלי ע<nowiki>''</nowiki>י צירים נאמנים מנכבדי הקהלה הגיעני נכון, והנני מוכן לקבל עלי המשרה לשרת אתכם בכל ענ�ני ה,ח-ה,רבנות כפי המבואר בהקאנסום, באופן שלא יחלש עי<nowiki>''</nowiki>ז חזקת היורשים יתמי הרב ז<nowiki>''</nowiki>ל ובעת שאסלק עצמי מהרבנות דקהילתכם או בעת שיעברו הג' שנים הקצובים בהקאנטום, יחזיר חזקת היורשים כמקדם. ואודות ביאתי אצליכם אקוה להגביל הזמן אי<nowiki>''</nowiki>ה, כי כעת יש לי מניעות שונות, ובקרב הימים אקוה להגביל הזמן אי<nowiki>''</nowiki>ה, והשי<nowiki>''</nowiki>ת ינחינו במעגלי צדק למען שמז. וברב ברכות ושובע שמחות תזכו להתברך ככלל ובפרט ותעלו מעלה מעלה עדי ביאת משיח צדקינו בב<nowiki>''</nowiki>א.
 
א<nowiki>''ד ידידכם דו''</nowiki>ש באהבה רבה חפץ בהצלחתכם.
 
הק' יואל טייטלבוים ים. בענין התחברות לקהלה שאינה מהארטאדאקסן**) ב<nowiki>''</nowiki>ה שוכט<nowiki>''</nowiki>ם אל כבוד הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה מו<nowiki>''</nowiki>מ בתו<nowiki>''</nowiki>י כש<nowiki>''</nowiki>ת מוה<nowiki>''</nowiki>ר שלמה זלמן שטערן ג<nowiki>''</nowiki>י ראש דחבורה ש<nowiki>''</nowiki>ם ות<nowiki>''</nowiki>ת בעיר טעמעשוואר.
 
 
'''.''') קהילת '''בישטינא''' היתה אחת מהגלילזת '''של''' עיר '''סעסש''', וכשנפטר הרב הגה"צ ר' משה בן הרב
 
הגה<nowiki>''צ ר' אליי בצלאל ז''</nowiki>ל '''שהי'''' אבדק<nowiki>''ק טעטש, כץ הגה'' ק בעל ייטב לב זי''ע, והניח יתומים קטנים שלא הי'</nowiki> ראויים עדיין למלאות מקומו, בקשו הקהל לצרף בישטינא לקהל אדשיווא '''שהיתה''' קרובה לארשיווא תחת מרותו של רבינו, רבינו '''השיבם''' '''שאמנם''' סוכן לקבל הרבנות, '''אבל''' בתנאי שהרבנות יחזור להיורשים אחרי שלש שנים.
 
 
'''**''') מכתב זה כתבו רבינו בהיותו אב"ד בקראלי.
 
 
 
�,––,ח–7–�5–4–23 '''דב רי על משמרת הרת                     יוא ל               פז'''
 
מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר מחמת סיבת ומורדת הימים, והנה בעיקר הדבר אשר שאל אם להתחבר אל הקהלה דיוזעפשטאט באופן שיתנו לכם רשות לקבל שו<nowiki>''ב ומו''ץ כרצונכם, ואך שהשו'יב יבוא גס להרב שלהם להראות סכינו, גם הדיין ומו''ץ יהי' אתו עמו בשזה, הנה באמת קשה לפני לכתוב החלטה ברורה בזה יען שאני מבחוץ וצריך לידע מהות המקום על בורי' בכל הפרטים, כי אין לך אלא מקומו ושעתו, אמנם בדרך כלל אני אומר מה שראיתי במכתבו שלדעתו הדבר ברור שאם יהיה לכם שו''ב ומו''ץ כרצונכם אין שום חסרון בהתחברות שלהם, זה טעות, ובבר העיד הנסיון שבכ''מ שיש לכתות ומנהיגים כאילו איזה אחיזה המה מבקשים אח''כ לחתור חתירה להפוך הקערה על פי', ואף אם בתחלה הם מדברים בפה רך שלא ירעו ולא ישחיתו מאומה, אדרבה יהיו להם לעזר בכל מה דאפשר, ונופת תטופנה שפתותיהם במתק לשונם, אבל סופם מרה כלענה למשול ולהנהיג הכל כדרכם זה כסל למו נגד התוה''ק והיראה, ומי יודע מה יולד יום באיזה אופן תפתח הרעה ח''ו שיקלקלו הכל, ועי' בתשובת מהר''ם הריחה שיק (או''ח סי' ש''ו) שהאריך בזה בדברים נעימים, ולבסוף כתב וז"ל הק' ואף אם יפצרו מנגדינן שלו' יהי' לנו אנו נעשה את שלנו ואתם עשו את שלכם קבלו לכם רב או דיין שתרצו רק נהי' לאגודה אחת וכו' אל תאבה ואל תשמע וכו'</nowiki>.
 
השי<nowiki>''ת יהי' בעזריכם שתזכו לעלות מעלה מעלה על במתי הצלחה בדרכי התורה והיראה כאשר עם לבבכם וכלו'"נ ידידכם המצפה להרמת קרנכם דושת''ה באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים כ.
 
בנדון התחברות שתי קהלות שאין תקנותיהם שוות*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד הרבני היקר מו''מ בתו'יי מו''</nowiki>ה '''משה'''
 
יהושע נ<nowiki>''</nowiki>יא)
 
 
'''*''') שיטתו האיחנה של רבינו שקהלות היראים יהיו נפרדים לעצמם היה יסוד נאמץ ואבן עינה לשיטתו הברורה.
 
'''א'''. המכתב הזה נכתב בשנח תרצ<nowiki>''ט לר'</nowiki> '''משה''' יהושע פערל איש חשוב ובעה<nowiki>''ב נכבד מעיר קליינווארדייז תלמיד דנר"ן כעל ערוגת הבושם, שהי'</nowiki> דר כבר באמעריקא הרבה שנים לפני
 
 
 
כח                    '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
הגיעני הפיתקא עם פ<nowiki>''נ חמש מאות לעי ששלח ע''י חמיו נ''י, והשי''ת יהי' בעזרו ויצליחהו בכל דרכיו ובכל עסקיו, ויזכה לגדל את צאצאיו ויו''ד ע''</nowiki>ד התורה והיראה מתוך נחת והרחבה ויתמלאו משאלותיו לטובה.
 
גם הראה לי כבוד חמיו ני<nowiki>''ב) את המכתב הארוך שכתב בדבר מה ששואל ומסתפק אודות התחברות הקהילות, הנה מה אוכל לידע ממרחק בעניני קהילות אשר אין לי שום היכרות במעמדם ומצבס, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אמנם בדרך כלל כבר העיד הנסיון ברוב מקומות שבישראל כי ההתחברות עם אותן שאינם שומרים התוה''ק כראוי לא טוב הוא, וזה גרם קילקול כל הדור בעו''ה, ואף הדור דעה שקבלו התוה''ק במעמד הר סיני ומשה ואהרן היו המנהיגים עכ''ז ע''י הערב רב נתקלקלו הרבה ועשו את העגל, נם גרמו הרבה מחלוקת וצרות וחירום הדת ר''ל, וחכז'יל הזהירו הרבה הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, וק''ו בדור השפל הזה בעו''ה אשר ברור שע'' י התערובות נתקלקל הכל, ואך כשהיראים והחדרים המה לעצמם אז ביכולתם לתקן קצת בשלו'</nowiki> והשקט, והמה מתגברים והולכים לא זולת, כן הוא האמת הברור בדרך כלל, אבל כבר כתבתי שלא אוכל לכתוב בפרטיות למדינות רחוקות ולקהי�ות שלא שמעתי ולא ראיתי אותם כלל, והשי" ת ינהרו במעגלי צדק למען שמו באמת בלי שום נגיעה, יורהו הי דרך האמת.
 
 
והנני ידידו דושה<nowiki>''ט באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''ב'''.
 
המלחמה. בשנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ו יסד ביהמ<nowiki>''</nowiki>ד מיוחד באיתם סיים לאנ<nowiki>''</nowiki>ש היראים שבאו אז מארצות אירופא. עם התיסדות הביהמ<nowiki>''</nowiki>ד התקין ג' תקנות קבועות: א) העובר לפני התיבה בשבת ויו<nowiki>''</nowiki>ט צריך לטבול מקודם. ב) מי שאשתו הולכת בשערות (אייגענע האד) אפילו הם מכוסים לגמרי אסור לו להתפלל לפני התיבה. ג) ש<nowiki>''</nowiki>צ העובר לפני החיבה אסור לו לגלח זקנו אפי' במקצת. וכל התקנות הנ<nowiki>''</nowiki>ל קבלו עליהם בל המתפללים לאשר ולקיים. בינתיים הגיע לאמצריקא רב גדול ונכבד מחשובי הרבנים באירופא '''ויסד''' לו לעצמו '''קהלה''' מיוחדת בגוא יארק, והיות '''שבית מדרשו''' של רמ<nowiki>''י הנ''ל באיתם סייד הלך וגדל, ע''כ בשנח תרצ''ט החליטו עפ''י הצעת כמה בע''ב חשובים לקבל את הרב הנ''ל למרא דאתרא גם בבית מדרשם. הרב הנ''ל קיבל ע''ע את משרה הרבנות, אבל היות שבקהלחו לא היו התקנות הנ''ל נהוגין כלל ראה ר' כשה יושע חשש עצום שהתקנות שנתקנו מכבר בבית מדרשו יבוטלו י ע''</nowiki>י התחברות הקהלות ולא רצה בשום אופן לבטל '''אח''' התקנות הקבועות שנתקנו בשעת '''התיסדות''' הביהם'יד, ווזוס'יי '''ערך''' מכתב לחותנו ר' רפאל יצחק יוצקאורסש מרעש שיפנה אל רבינו בשאלה זו כדת סה לעשות, וע"ז סובב מכתבו '''של''' רבינו.
 
ר<nowiki>' רפאל יצחק יוצקאוויטש מרעש, תלמיד מובהק למרן הגה''ק בעל קדושת יו''</nowiki>ט.
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הרת                    '''יואל                ''' כט
 
כא.
 
אזהרה שלא לשנות שטאטוטען (תקנות) בהקהילות*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
אודות אשר שאלתם אותי בדבר שינוי השטאטוטען, הקשיתם לשאול מעמדי להתערב במדינה אחרת שזה נגד טבעי ורצוני, ואיני רוצה להכניס עצמי בזה מכמה טעמים גלויים וכסופים, הן אמת שבמדינתינו זה כבר הי<nowiki>' מדובר כעין זה פעם אחת באסיפה אם לשנות איזה פרט מאופני העמדת הבי''ד והחלטנו שחלילה לשנות, והוא ברור לפיעני'ד שמלבד שאסור לשנות מדבריהם כי הם הי' גדולים וקדושים ועשו כל פרט ופרט בעיון ובמתינות רב מדעת תורתם הקדושה בטעמים ברורים, והיה להם סייעתא דשמיא בכל תנועה ותנועה עד אין לשער, ואנחנו לא נדע עומק לבבם ורוחב בינתם וכוונתם העמוקה והאיך נוכל לשנות, חוץ לזה הוא עלול נם למכשולות גדולות ר''ל כי בימינו אלה בכל אסיפה וקיבוץ, מתערבים גם אנשים שאינם מבקשים דרך התורה וא''א לדחותם מחמת שלו' בקהילות, ולהם לשון לימודים אשר ב''פ מעוותים עיני חכמים ויראי ה' ההולכים לתומם, ואינם יורדים לסוף דעת ההולכים קדימה לבקש חדשות נגד דת תוה''ק, ומאוד עמקו מחשבות היצר ותחבולותיו ועי" ז יוכל לצמוח נם תקנות מקולקלות ח''ו, ועוד עשוי להשתנות בכל עת בלשכת פלהדרין, ובעוה''ר לא אכשיר דרא, ומי יודע מה יולד יום, משא''כ אמ עומדים על יסוד זה שאין לשנות ממה שעשו הם זלה''ה, זה נדר חזק המצלת אותנו מכל מכשול, כ''ז אמרתי במדינתינו והארכתי עוד בטעמים ברורים וחזקים עפ''י התוה"ק שלא עת האסף פה, ות''ל במדינתינו זה כמה שנים אשר אין פוצה פה לעשות איזה שינוי כל דהו ח''ו בהשטאטוטען, אמנם למדינתכם אין רצוני להתערב כאשר כתבתי למעלה, והצרי אין בגלעד הלא ת''ל יש במדינתכם גדולי תורה ויראה שיתבוננו בכל הפרטים כדת של תורה. והשי''ת יצילנו מכל מכשול ושגיאה, וברחמיו ית''ש יהי'</nowiki> לנו לישועה.
 
ובזה הנני ידידכם דושת<nowiki>''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים, ובאעה"ח מוצש''ק פי וירא התרצ''ז לפ"ג פה סאקמיר יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''*''') מהלשכה המרכזית של מדינת אוגגארין שאלו לרבינו בעת מכון שבתו היתה במדינת ראמעניא '''אם''' אפשר לשנות מהחקנות הקדומות של הלשכה לעת הצורך, ורבינו ו;שיבם שח<nowiki>''</nowiki>ו לשנות מהתקנוח שיסדו גדולים וקדושים ואי אפשר לרדת לסוף דעתם.
 
 
 
ל                      '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
כב. בענין בחירת נשיאי הלשכה *)
 
ב<nowiki>''ה שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי ב''ד הרב הגה''צ חו''פ בנש''ק וכוי כש'' ת מוה''ר נפתלי טייסלבוים שליט''א האבדק''ק נירבאטור יצ''וא) אחדשת''ה באה''ר כמשפט, היות כי הי' אצלי כבוד ידידינו הנגיד החסיד מוה''ר יהושע פריינד נ'' יב) מנירעדהאז וסיפר לי את התנועה המהלכת כעת במדינתכם אודות בחירת נשיאי הלשכה, וזה ענין גדול ויסוד ומצב של כל המדינה על כל השנים הבאים דור אחר דור, וע''ז ידוה לבות כל הרוצים בהחזקת התוה''ק ויראתו ית''ש באופן נורא, ומדי דברי בו זכור אזכרנו עוד מבית אבא מארי הגה''ק מאורן של ישראל זלה''ה את אשר מסר נפשו בזה שנים מרובות כל הימים גם לרבות הלילות, ובעת רואה אני במדינתכם אך את כהדרננ'יי אשר יוכל להיות עמוד הימיני �בית ישראל אותן החפצים בקיום התוה''ק לדורי דורות, ובל''ס נתן לב להתבונן בדבר, אך כבר אמר הכ' תשועה ברוב יועץ, לזה לא יכולתי להתאפק מלעורר נ''כ באיזה שורות הגם שהנני מחוץ למדינתכם, אבל הוא סמוך ונראה אלינו, ונפשם קשורה בנפשינו, וצעקת בני ישראל היראים שבמדינתכם מגיע עד חדרי לבבינו בכל זמן ועידן בענינים כאילו, ואיככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי, בשגם כי מעמד הלשכה שבמדיגתכם היא יסוד גדול גם להנהגת הלשכה שבמדינתינו, כי היא הלשכה הראשונה והעיקרית, והרבה פעמים היי לי וויכוחים גדולים בלשכתינו מחמת השתדשלות הנהגת הלשכה שבמדיגתכם, ובלא''ה בהערכות המוטל עלינו אשר כל ישראל ערבים זה בזה אין דבר חוצץ מחמת גבולי המדינה, ואקוה כי כהדרגנ''י ידין אותי לכף זכות על אשר הרחבתי בנפשי לכתוב אליו מחוץ למדינה כי כוונתי למען האמת והחזקת התוה''ק. והנה מכל אותן אשר הציע לפני כבוד ידידינו הנגיד מוה''ר יהושע פריינד נ''י לא ראיתי אלא כבוד ידידינו הנגיד מוה''ר שמעון נעמעטי נ''</nowiki>ינ)
 
'''א'''. הגה<nowiki>''</nowiki>צ מנירבאטור היי בנו '''של''' הגה<nowiki>''צ ר'</nowiki> יוקיל מוולאוזע חתנו של מרן בעל הייטב לב, ואף '''שהי'''' קשיש הרבה מרבינו כיבד מאוד את רבינו והי' שומע לעצתו כאחד החסידים.
 
הדב מבאסוד '''היה''' מגדולי '''הרבנים''' במדינת אונגארין ובעל השפעה '''נכבדה''', במיוחד '''הי'''' מפורסם במדת אמת ובלי משוא פנים לשום אדם.
 
'''ב'''. הי<nowiki>' נכדו של הרה''ח רי משה ארי' פריינד רה''ק דק''ק סיגעט בימי הייטב לב והקדיוי'</nowiki>ט, מראשי ומנהיגי הקהלה בנירעדהאז.
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' לא
 
מנירעדהאז כי הכרתיו זה כמה שנים אשר הוא מוכן ומזומן להחזיק כח היראים בכל יכולתו, ואין לו נטי<nowiki>' ח''ו למדרסים ומחריבים אשר בקרבם ישימו אורכם, נם הוא בטבעו עסקן גדול אשר אקוה שעל ידו יתחזק כח היראים בהמדינה. ולעומת זה מאותן הפוטרים על שתי הסעיפים הוא סכנה גדולה ח''ו, ולא עת לחשות כי אם החרש תחרישו בעת הזאת הוא אח''כ מעות לא יוכל לתקן, והצועק לשעבר הוא מהצועקים ואינם נענים, וכהדרגנ" י אל יהי קטן בעיניו לומר אין בכחי לתקן כי ע י"ז אנחנו תלמידי אבא מארי הגה''ק זלה''ה שהי' מרגלא בפומי' לומר אין גבור כמתייאשד) וברוב שפלות רוחו וענותנותא יתירא שהי' לו לב נשבר ונדכה הי' עושה גבורה נוראה כגבור שבגבורים, וכן הי'</nowiki> מורה דרך לכל הסרים למשמעתו שלא להרפות ולהיות חלש בעיניו בעת הצורך עבור כלל ישראל.
 
והשי<nowiki>''ת לא יעזוב את המיחלים לחסדו ותקותי חזקה אשר כהדרננ''י ישים אל לבו להתאמץ עבור הר' שמעון נ''י הנ''ל מטעמים הנזכרים, ועוד הרבה יותר ממה שכתוב כאן יש בענין הזה אבל קצר היריעה מהכיל, ואף בע י"פ א''א לבאר הכל כי לבא לפומי' לא גליא את מצב דורינו בעו''ה, אך השם לב יודע ומבין ולבי עלי דוי, ומכש''כ להביא על הכתב א''א כלל ודברתי קצת יותר פא''פ עם ידידינו הנגיד הר' יהושע נ''י המוכי'ז אשר ימסור לו פא''פ, והשי''</nowiki>ת ירחם במהרה על עמו ישראל בכלל ובפרט.
 
והנני בזה ידידו ב<nowiki>''ד דושת''</nowiki>ה באה"ר עומד ומצפה לרחמי שמים ולישועה גדולה בתוך כלל ישראל.
 
הקי יואל טייטלבוים כג.
 
בדבר מינוי רב לאנ"ש בע יר לאס אנדזשעלאס
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו<nowiki>' וכט'י ם אל כבוד אנ''</nowiki>ש היהירים והחסידים, יראים וחרדים,
 
המבקשים דרך ה<nowiki>' ותורתו הקדושה, השי''</nowiki>ת יאיר עיניהם, ולעולם
 
ישמרם, ובצנה רצון ועמרם.
 
 
ג. '''איש''' נכבד מאוד ומקורב למלכות, חסיד נלהב ומקושר לרבינו, שימש כראש הקהל בעירו ניירעדהאז.
 
'''ד'''. כלומר קרוב אל היאוש מתגבר כוחו של אדם יותר ע<nowiki>''ד התויו"ט פ''ה אבות מ''</nowiki>ה עיי"שי
 
 
 
לב                    '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
'''<nowiki/>'ד ����25�]'''
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, היות כי נתאספתם בעיר לאם אנדזשעלאם ושמתם פניכם לבקש דרך לגדור גדר בעד שטף סים רבים הזדונים השולטת במדינה זו בעו''ה, וההכרח להתאמצות מרובה שלא ליפול ברשת זו הנטמן בארם דזר המתחדשים ר''ל, ובפרט בענין גידול בנים להעמיד דור ישרים ע''ד שהתנהגו אבותינו ורבותינו ע'' ה ג'י ע ברוח ישראל סבא, וצריכים אתם לאדם המעלה שיהי' מסוגל לעמוד בראש, ולהנהיג אתכם בדרך התורה והיראה, שלא יהי' נתפס ח''ו בדיעות המתחדשים, אשר בעו'י ה זעירין אינון הנמלטים מהם, והנה איקלע לאתריכם כעת הרב המאוה''ג החסיד המפואר ירא שמים מרבים כש"ת מוה''ר יהושע העשיל דייטש ני''א) אשר ראוי לאותו איצטלא, לזה ראיתי ליעצכם לטובה אשר תקבלו אותו לרב ומורה ביניכם, ואקוה אשר נחת תמרתו בו ותזכו עמו להרחיב גבול הקדושה. השי''</nowiki>ת ירומם קרנכם ומזליכם ותצליחו בכל –דרכיכם, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
ו�וצר '''ד חכמה''' ו
 
והנני ידידבם דו<nowiki>''ש טובתכם והצלחתכם כר"י י באה''</nowiki>ר.
 
באעה<nowiki>''ח ה' לס' הנני נותן לו את בריתי שלו' התשי''ב לפי'ג, פה ברוקלין יצ''</nowiki> ו.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
כד.
 
לחיזוק הקהלה אשר בסאן פאולו
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו<nowiki>' וכט''</nowiki>ס אל כבוד הבע י"ב החשובים נגידים וקצינים
 
חסידים ואנשי מעשה בק<nowiki>''</nowiki>ק ם. פאולא בדאזיל יצ"ו.
 
אחדשה<nowiki>''ט באה''ר, היות כי איקלע לאתרן כבוד ידידי ש''ב הרב הגאב''</nowiki>ד
 
דקהילתכם שליט<nowiki>''</nowiki>א א) עם כבוד ידידי הרבני הנגיד הקצין המפורסם במדות
 
'''א'''. מאנ<nowiki>''ש המקורבים לרבינו, ושימש כמנהל רוחני בת''ח בוויליאמסבורג רבות בשנים עפ''</nowiki>י מינויו של דבינו.
 
אי '''ה<nowiki>''</nowiki>ה''' הרה<nowiki>''ג החסיד ר'</nowiki> אלימלך אשכנזי '''ש<nowiki>''</nowiki>ב''' '''של''' רבינו, וממייסדי '''ישיבת''' ,,יטב לבי<nowiki>' בעיה''ק ת''ו, כעת הוא הגאב''ד בעי''</nowiki>ת סעלבורז אשר '''באוססראליא'''.
 
 
 
'''דברי'''                על משמרת הדת                    '''יואל                ''' לג
 
ובמעשים טובים כש<nowiki>''ת מוה''ר משולם פייש מאשקאוויטש ני''ב) ודברתי עמם מעניני קהילתכם דברים העומדים על הפרק והבנתי כי אתם צריכים חיזוק ותשומת לב, שתשימו כאו''א לבבכם להטות שכם אחד לישא בעול הקהלה כראוי למען כבוד השיי' ת ותורתו הקדושה, והנה תלי''ת יש במקומכם קיבוץ נאה מבע''ב חשובים שומרי תורה ומצות ויראי ה' ובכחכם להיות קהלה נאה ומפוארה לשם ולתפארת, אבל דא עקא שחסר תשומת לב להתחבר ולהתאחד בעניני וצרכי הקהלה כאשר הי' במדינותינו, וגם עכשיו בכמה מקומות שנאספו שמה משארית הפליטה אשר השי''ת ברוב רחמיו הותיר לנו שריד ופליט להמשיך דרך התורה וגבול הקדושה, גם בעניני הכשרות שבמקולין אשר מלבד השגחת הרב .אב''ד על זה, צריך להיות שני שובי'ים כאשר הוא מתקנת קדמונינו ז''לג) בערך קהלה שכמותכם, ועוד הרבה ענינים הצריכים לקהילה קדושה בעירכם אשר א''א לפורטם על הכתב כי רבים המה, ובדרך בלל אתם צריכים להתעוררות שכאו''א יקבל עליו האחריות להיות חבר נאמן לישא עול כממון ובגוף וב�ב ונפש לעשות יסוד חזק לחיזוק הקהילה לכל הדברים הנצרבים למען חיזוק התוה''ק, ואיש את רעהו יעזורו ואז בוודאי תצליחו להיות לשם ו�תפארת לכבוד השי''ת והתוה''ק, ולא לחנם בחר השי''ת בשארית הפליטה לשלוח אותנו למקומות רחוקות ומפוזרות כי אם כדי לקבוע בכל אלה המקומות מקום תורה וקדושה כראוי כמו שאמרו חז''ל שכן יהי' טרם ביאת משיח צדקינו, ובזה נזכה לגאולה קרובה בב''</nowiki>א.
 
ע<nowiki>''כ אל יקל בעיניכם הדבר ויותר ממה שכתוב כאן יש בזה כי א''א לפרוט הכל על הכתב אבל די לחכימא, ואקוה שתשימו לבבכם לכל אלה הדברים, ויהי' השי''</nowiki>ת בעוזריכם שתשכילו ותצליחו במעשיכם ברוחניות ובגשמיות.
 
א<nowiki>''ד הדוי'ש טובתכם והצלחתכם באה''ר בה''י, בז''ח למען כבוד השי''ת ותורתו הקדושה מחכה לישועה קרובה בב''</nowiki>א.
 
היום ג<nowiki>' לסדר כי ברוך הוא, התשכ''ז, פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''ב'''. הנגיד המפורסם ר' פייש מאשקאוויטש נמנה בין חסידיו הראשונים של רבינו שהיו קשורים אליו
 
ג.
 
רבות בשנים, ותמיד הי' מראשי התומכים '''של''' רבינו בהקמת מוסדות תורה וחסד.
 
עי<nowiki>' בשמלה חדשה סימן י''ח סעיף כ' וז''</nowiki>ל וראיתי במקומות החרדים לדבר הי ממנים שנים וטובים השנים מן האחד ואיש '''אח''' רעהו יעזורו ויזהירו וכוי, ובסי מעשה רב בחב שהגר<nowiki>''א מווילנא ז''ל אמד שמוטב לאכול מאכלי חלב בשבח מלאכול משחיטה שלא היי אחר עומד ע''</nowiki>ג השוחט.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' לה
 
�–'– –'– –'- –'– –'– –ז- –– –'- -– –'– –'- –'– –- � י�         יי �                 יי'''<nowiki>''</nowiki>''' <nowiki>'.,יי''</nowiki>'''<nowiki>''</nowiki>'''
 
'� 'י,ייי� – וךינוך וךי�ינויי – ,,���,,, ,, ,
 
כה.
 
מכתב השתדלות עבור ישיבתו בק<nowiki>''</nowiki>ק קראלי יע<nowiki>''</nowiki>א *) בייה
 
להגבירים הקצינים נכבדים ומפורסמים רודפי צדקה וחסד ראשי ומנהלי חברת עזרה ש�יט<nowiki>''א בעיר בערלין יצ''ו. אחרי תת שלו' וברכה, אבקש אתכם ליתן לב לענין נחוץ מאוד שהוא צרכי רבים, ע''ד ישיבתי אשר ב''ה לא פסקה מעל שולחני זה חמש–ועשרים אר ,ת 67ל4�12 שנים, ונתגדלו התלמידים כבית מדרשי ע''ד התורה ויראה כאשר מסורה לנו מאבותינו הקדושים אבא מארי, וזקני הגה''ק אבד''ק סיגעט ז''ל, וכמה ספסלא נתוספו בבי מדרשא, ובעזהייי גדלו והצליחו, והם מצוינים בתורה וביראת ה' על פניהם עד להפליא, והן המה המטים שכמם �סבול עול התוה''ק ולהתרחק מחמדת העולם המטיל ארס בבחורי ישראל, אולם רובם ככולם המה בני עניים שמהם תצא תורה, והוכרחנו ליסד בית תבשיל (מענזא) לפרנס אותם במזון ההכרח, למען יוכלו לעמוד על משמרתם יומם ולילה, ואם כי בתחילה ראינו להשתדל ליתן להם ארוחת ימים ג'</nowiki> פעמים ביום, אבל מחמת צוק העתים והדוחק השורר במדינתינו ומצב הכנסות שהם מהגלילות אלה העניות ואין
 
.) כידוע שררה עניות גדולה בימים מקדם בקרב בני הישיבות, בני העניים רעבו ללחם ממש,
 
וכל מזונותיהם הי<nowiki>' תלוי באכילתם אצל בע''ב קבועים (סעג), וביום שלא היה לו בע''ב, הי' מתענה כמעט. רבינו פתח בישיבתו אשר בקראלי ,,ביח התבשיל'י להחיות נפשם של בני העניים, אבל ההוצאות רבו עד מאוד, תלמדדי הישיבה נמנו קרוב למאתים, שלח רבינו מכתב לחברת ,,עזרח'</nowiki>י אשר בברלין שהיו ממונים על עובין שהקדיש נדיב אחד לצורך '''ישיבות''' היראים, שיקציבו ג<nowiki>''כ לצורך בני עניים שבישיבחו. המכתב נכתב בערך בשנת תרצ''</nowiki>ב.
 
רבנו מדגיש במכתב זה, כי הרבה בני עניים מונעים רגלם מביהמ<nowiki>''</nowiki>ד באשר אינם יכולים לסבול גרל הדחק והרעב אשר שורר בישיבות.
 
 
 
לו                     '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
ההכנסה מספקת כלל לפי הצורך, והוא פוחת והולך בכל עת עד שהוא עכשיו בדיוטא התחתונה, ואין נותנים כעת להבחורים העניים אלא סעודה פ<nowiki>''</nowiki>א ביום, וגם לזה לא הספיק ההכנסה עד שנשאר חובות כמה וכמה אלפים אחורנית שאין לנו דרך ומבוא מאין לשלמם, ואנחנו לא נדע באיזה אופן לנהל הלאה, והרבה ר ב כ ח[ורים לומדים יומם ולילה מתוך הדחק וכשל כח הסבל בדור החלש הזה עד שהרבה בחורים שנפשם שוקקה לדבר ה' ואעפי"כ נשארים בביתם ומונעים רגלם מבית מדרשינו מחמת שאינם יכולים לסבול הדוחק הגדול. ולאשר שמעתי מנדבת הנדיב ע<nowiki>''</nowiki>ה אשר הי' כוונתו רצוי' לשמים לחזק את '''ר''' ''''ח-4567'''�'''2נ'''
 
הישיבות הבנויות על יסודי התורה והאמת וצריכין חיזוק, והדרת כבודכם העומדים על הפקודים וממונים ע<nowiki>''ז להוציא הדבר מכח אל הפועל שיהי'</nowiki> מתן הדמים אל יסוד חיזוק תורתינו הקדושה, לכן ראיתי להציע לפניכם מעמד ומצב ישיבתינו.
 
והנה עוד אשתקד כתבתי לכבודכם הרמה מעמד ומצב ישיבתי בבקשה רבה להיות בעזרתי, אבל כפי השמועה נתאחרתי אז במכתבי אחר שכבר הי<nowiki>' דחלוקה נגמרת, לזאת מהרתי לבוא כעת, ויען כי א''א להעלות הכל על הכתב שמתי דברי בפי כבוד חתני היקר הרב הגאון אבד''ק סעמיהאלי שליט"א אשר נוסע כעת לברלין א) והוא המשתדל –ומסייע הרבה בהתנהלות הישיבה, והוא יציע פא''פ יתר הדברים, ונא להתאמץ בכל מה דאפשר לטובתינו כי נחוץ הוא מאוד ואין די באר גודל המצוה, ותקותי חזק כי דבריו יעשו רושם, ואקדמה פניכם בתודה, וה' יהי' בעזרתיכם להוציא הדבר מכח לפועל, וזכות הרבים תלוי'</nowiki> בכם ונושעה במהרה בישועה כללית ויתרבה גבול ישראל במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים כו.
 
עוד בענין הנ<nowiki>''</nowiki>ל
 
כ<nowiki>''</nowiki>ה,
 
אבקש בזה ליתן לב לענין נחוץ מאוד שהוא צרכי רבים, היות כי נדיב א' במדינת שווייטץ השאיר עזבון גדול לחלק איזה סכום בכל שנה ושנה לישיבות היראים, והעזבון הזה היא תחת יד החברה עזרת שבברלין, והם
 
'''א'''. הרב הגה<nowiki>''</nowiki>צ מםעפיהאלי נסע לברלין לצורך רפואות, ורבינו ביקשו שישתדל בהזדמנות זו עבור '''הישיבה'''.
 
'''*''') במכתב זה מבקש רבינו משתרין אחד בברלין שישתדל לטובת ישיבתו אצל החבדח עזרה.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יוא ל              ''' לז
 
הממונים על הדבר לחלק לפי דעתם, והנה מעמד ישיבתינו אשר התלמידים הלומדים פה בית מדרשינו המה ת<nowiki>''ל מצויינים בתורה וביראת הי על פניהם עד להפליא, אבל לעומת זה גודל הלחץ זו הדחק שסובלים הבחורים פה אין לשער ואין להעריך, כי רובם ככולם המה מבני עניים שמהם תצא תורה, והכנסת הבית התבשיל שהעמדנו לפרנס אותם במזון הכרחי הוא לגלילותינו אלה העניות, ואין ההכנסה מספקת כלל לפי הצורך, והוא פוחת והולך בכל עת עד שעכשיו הוא בדיוטא התחתונה, והרבה בחורים לומדים– יומם ולילה מתוך הדחק, וכשל כח הסבל בדור החלש הזה עד שהרבה בחורים שנפשם שוקקה לדבר ה' ואעפי''כ נשארים בביתם ומונעים רגלם מבית מדרשינו מחמת שאינם יכולים לסבול הדוחק הגדול, אשר ע''</nowiki>כ אין לשער גודל המצוה ליתן איזה חיזוק לישיבתינו הרמה.
 
והנה כתבתי מכתבא)להחברת עזרה הנ<nowiki>''ל אבל אין לי שום היכרות עמם, ואיני יודע אם יתנו לב לדברי, והיות כי כת''ה נ''י הוא בעירם אולי יש לו איזה היכרות עמס, או יודע מי הוא ואיזה הוא שיש לו היכרות עמס לבקשו על ככה, נא להתאמץ בדבר ו�השתדל בכל מה דאפשר לפעול אצלם לסיבת הענין, ואם יעלה בידו איזה השתדלות לטובה בזה אין די באר גודל המצוה שיעשה, וימחול נא להודיעני תיכף מה דעתו בזה. והשי''</nowiki>ת ירחיב גבול ישראל במהרה,
 
הק' יואל טייטלבוים כז.
 
ברכת מזל סוב לרגלי פתיחת בית מדרשו הראשון בעיה<nowiki>''</nowiki>ק*) ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
למען אחינו וריענו נדברה נא שלום, לכל יראי ה<nowiki>' החברים, כולם אהובים כולם ברורים, אשר בחדרי לבבי המה קשורים, העומדים על משמרתם לשמוע בקול דברים, על טהרת הקודש להיות טהורים, ה''ה המופלגים והמופלאים' יראים ושלמים, גדולי תורה ויראה קרואים בנעימים, חסידים ואנשי מעשה תמימים, יהי שמם מבורך לעולס, ויברך ה' חילם, קביעין כן תהוון בהנהו חבורתא, לעילא ולעילא מכל ברכתא, להרחיק מכל דרכים שונים, ולעבוד לה'</nowiki>
 
א. הוא המכתב הקדום.
 
'''*''') בהיות רבינו בשנת תרצ<nowiki>''ב באה''ק נתלכדו סביבו חסידים ואנשי מעשה וכשנסע רבינו חזרה לחו''</nowiki>ל החליטו '''אנ<nowiki>''</nowiki>ש''' שבירושלים לעשות '''בית''' מדרש מיוחד עפ<nowiki>''</nowiki>י '''דרכו''' '''של''' רבינו. רבינו ברכם במזל סוב וצורים בעיקר לברוח ממחלוקת וקטטות.
 
'''ככתב''' '''זה''' נכתב '''בבוא''' רבינו לסאטמאד בשנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ד.
 
 
 
לח                    '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
בלב אמת ואטומים, אתה ה<nowiki>' לעולם תשמרם, ובצינה רצון תעטרם, ויהיו רק למעלה, עד כי יבא שילה, ובא לציון גואל ולירושלים אמן. אחדשתה''ר באה''ר, מכתבכם בא אלי זה איזה ירחים בדבר אשר עשיתם לכם ביהמ''ד מיוחד בלי תערובות דעות שונות, האמת אגיד כי מתחילה בהשקפה ראשונה בעת שקריתי את כל מכתביכם הוטב בעיני המעשה אשר עשיתם בזה, עכ''ז לא מיהרתי להשיב לכם יען שקבלתי מכתבים שונים אשר כתבו מרורות על הדבר, זה אומר בכה וזה אומר בכה אף שהבנתי מכותלי המכתבים עם מי הצדק, אבל יען שאני ממרחק, לא רציתי לעמוד על הבנתי במהירות מיראת המחלוקת אף בחשש רחוק, וחשבתי להיות קצת זמן בשוא''ת בלי נטות ימין ושמאל עד אשר ימים ידברו ואראה האיך יפול דבר, גם להביא הענין בכור הבחינה יותר, ומצורף לזה מה שהנני מוטרד בחבילי טרדין חדשות לבקרים עד אין לשער, אשר כמה ענינים נחוצים נדחים אצלי מחמת דמיהדר לזה נתארך הזמן כ''</nowiki>כ, ואחר עד עתה בתשובתי.
 
וכעת הנני מברך אתכם בברכת מז<nowiki>''ט על התייסדות הביהמ''ד, ויאשר כחכם וחילכם לאורייתא, ותזכו להרחיב גבול הקדושה לחזק גדרי התורה הקדושה, להנצל מרשת המהרסים והמינים לעמוד ולהתייצב נגדם, בכל זמנים ועדנים, ולהדבק בדרכי אלקים חיים, שם בארץ החיים, וה' יברך אתכם בשלום, איש את רעהו יעזורו לאהבת חברים המקשיבים לקול תורה ולהרחיק מאתכם כל קטטה ומריבה, ונא תתנו לב לברוח מהאי תיגרא דדמיא לצינורא לבידקא דמיא א) ובזה תזכו לסייעתא דשמיא. והנני ידידכם דושת''ה באה''ר ואה''ע מצפה לישועת השי''</nowiki>ת במהרה.
 
הק<nowiki>' יואל טייטלבוים נקיטנא בשולי היריעה אחורי רבי בהורמנא דמלכא לעלמין יחי', לברך אתכם בברכת מז''ט להתיסדות בית תפילה ותורה על יסוד קדושה וטהרה, וכפינו פרושות לאלקא דבשמיא, שיהי' נועם ה' עליהם ועל מעשי ידיהם, ובאמת ואמונה וסייעתא דשמיא, שיזכו לישב על התורה ועבודה בשלמא רבא רחמי וחי'</nowiki>. הדושת"ה וטובתם כל הימים.
 
הק<nowiki>' חנני' יו"ט ליפא מאירב) בדעתי לשלוח לביהמ''ד כשיזדמן לי נוסעים מהכא להתם זאטץ משניות בל החלקים טובים ויפים, גם ספר הק' ישמח משה עה''ת עם שני תהלים תפלה למשה לאא"ז הק' זלה''ה.                        הנ''</nowiki>ל '''א'''. סנהדרן '''דף''' ז'.
 
'''ב'''. הדב הגה<nowiki>''</nowiki>צ מסעמיהאלי, חתנו '''של''' רבינו.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יוא ל              ''' לט
 
כח. להחזקת הנצרכים בישיבתו בק<nowiki>''</nowiki>ק סאסמאר יע<nowiki>''</nowiki>א*) ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
מוכ<nowiki>''ז תלמידי הבחור המו''מ בתוי''ש כמר ישראל כ''ץ נ''י, נדבה רוחו אותו לקבץ עבור החזקת בני עניים הלומדים פה בית מדרשי שאינם מקבלים שום .תמיכה וסיוע מביתם, ע''כ אבקש מאת כל ידידיי ואנ''ש דורשי תורה ושוחרי תושי'</nowiki> ליקח חבל במצוה רבה הלזו, שהרבה בני עניים נהנים מזה, ויש להם היכולת לשקוד באהלה של תורה.
 
וזכות החזקת בני עניים על טהרת הקודש יגן על כל התומכים ומסייעים להנצל מכל עקתין ומרעין בישין ולהתברך בשפע ברכה והצלחה, והשי<nowiki>''</nowiki>ת ירחם וירחיב גבול����ראל וקרן עמו ירים.
 
כעתירת דבו<nowiki>''ר למען המצוה היום יום ג' לס' מטהו יפרח, לחרותנו לפ''ק, פה ק''ק הנ''</nowiki>ל.
 
הק' יואל טייטלבוים כט. מכתב התחזקות לאנ"ש בק<nowiki>''</nowiki>ק חיפה יצ<nowiki>''</nowiki>ו**)
 
ב<nowiki>''ה אל כבוד אנ''ש הידידים החשובים המופלגים בתו''י בק''ק חיפה יצ''ו, איש איש לפי מהללו כולם יתברכו ממקור הברכות. אחדש''ה באה''</nowiki>ר, בדבר אשר קבעתם מקום לתפלה והתחלתם להתפלל במנין מיוחד, הנני לברך אתכם שתזכו לתורה ותפלה ולמצוא חן ושכל טוב '''*''') '''ישיבתו''' של רבנו בסאטמאר היתה ידועה כאחת הישיבות היותר גדולות, היו זמנים שמספר התלמידים עלו לארבע מאות, ביניהם היו גדולי ת<nowiki>''</nowiki>ח חריפים ובקיאים בחדרי תורה, מזמן לזמן שלח רבנו שלוחי דרחמנא לעירדות הסמובות והרחוקות לקבץ ממון להחזיק אח בני העניים שמהם תצא תורה, וזה אחת מן התעודות שמסר לידי שלוחים אלו.
 
 
<nowiki>*</nowiki>'''*''')כמה מאמ<nowiki>''ש של רבינו שהתיישבו בחיפה ת''</nowiki>ו קבעו בשנת תש"ו מנין מיוחד לתורה ולתפלה ובקשו ברכתו '''של''' רבינו, רבינו עוררס במיוחד להשגיח בעינא פקיחא על חינוך הבנים 1הבנות שיתחנכו עפ<nowiki>''</nowiki>י רוח ישראל סבא.
 
 
 
מ                      '''דברי'''                מכהביס           '''יואל'''
 
בעיני אלוקים ואדם ברוב הצלחה, והעיקר הוא שתתנהגו כולכם בדרך התורה והיראה, ושלא לזיז מדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים זלה<nowiki>''ה, איש את רעהו יעזורו להתנהג בהנהגה האמיתית שעפ''י התוה''ק, ולהשגיח בעינא פקיחא על חינוך הבנים והבנות שיתחנכז ברוח ישראל סבא, ולמנוע מבתיכם כל דרכי הפריצות השכיחים כעת מאוד בעו''ה, והתוה''ק דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ובדרך זה תשכילו את כל אשר תעשון ותצליחו בכל דרכיכם כאשר עם לבבכם וכלו''נ ידידכם דו''ש באה''ר מצפה להצלחתכם ולישועת כל ישראל בב''</nowiki>א.
 
הק' יואל טייטלבוים '''ל'''.
 
בדבר הקמת בנין ישיבת ,,יטב לב'" בעיה"ק ירושלם ת"ו*) ב<nowiki>''</nowiki>ה, א' קדושים ט<nowiki>''</nowiki>ו למבנ<nowiki>''</nowiki>י תשי<nowiki>''</nowiki>א
 
שלוכט<nowiki>''</nowiki>ס לכבוד ידידינו הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה עושה
 
צדקה וחסד כש<nowiki>''ת מו''ה דוך נאלדשטיין נ''</nowiki>יא) .
 
אחדשה<nowiki>''ט, הנה ש''ב ידידי נאמן ביתי הרי יוסף אשכנזי נ''י נוסע בשליחות של מצוה בהענין שדברנו עם כמ''ע אשתקד בעת הייתי שמה בעירכם, ע י"ד הבנין של ישיבתנו הק' ישיבת יטב לב שבעיה''ק ירושלם ת''ו שבסי' ע הבטיח אז לצורך העמדת הבנין הזה ליתן שני אלפים דולר. והנה בעזה''י כבר התחילו לבנות את הבנין הזה בשעטומ'יצ עוד לפני חנ הפסח העעל''ט כמו שיספר מוכ''ז הרי יוסף אשכנזי נ''י לסמ''ע, וכאשר יראה בעיניו את כל ונוכחת, והיות שבטח נודע לסמ''ע את גודל הדחק זו הלח'ן כי הרבה קושיים יש בזה מחמת חוסר הכסף הנחוץ לבנין יקר כזה, אשר יהי' בעזה''י בית נכון ונישא בית המדרש ובית אולפנא ודירות אש''</nowiki>ל
 
'''*''') בבוא רבינו '''לא<nowiki>''</nowiki>י''' שבור ורצוץ מן המחנות לא שקט ולא נח יום ולילה מלקרב יהודים הפליטים
 
לתורה ולעבודת ה<nowiki>'. בהיותו מרגיש כי הצלתו סגיא ההשמדה הי' רק בכד להציל שאריח פליטת עפו ישראל, הקים ,,בית לפלטים'י מקום עבודה שפליסים יראים ושלמים ימצאו מקומם הנכון, ולא יפלו ביר מפלגות שונות למיניהם. גם הקים ישיבה גדולה להרביץ בה תורה וחסידות בשם ,,יטב לבי' (אשד שסו רמוז בתוכו). כאשר רבו ההוצאות, והחובות עלו לפעלה ראש, החליט לנסוע לארה''</nowiki>ב (על תקופה קצרה לבד) למען יובל להמשיך בעבודתו הקדושה, אבל מן השמים נסתבב הדבר '''ששינה''' החלטתו זו ונשאר בארה<nowiki>''</nowiki>ב.
 
 
'''א'''. נגיד זנדבז גדול בעי<nowiki>''ת מאנטריאל, עזר לרבינו הרבה בשנים הראשונות בארה''</nowiki>ב.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' מא
 
לתלמידי הישיבה הי"ו שרובם מפליסי הגולה, אודים מוצלים מאש, אשר ידיה זכות גדול לכמ<nowiki>'י ע ליקח חלק במ,�וה רבה הלזו בעיר ה' שמה ירושלים עיה''ק תובב''א, לכן אבקשך למסור ��ת הסך הנ''ל שהבטיח למוכ''ז נ''י, ויתר הפרטים ידבר מוכ''ז נ''י עם כמ''ע נ''י. וזכות נדבת לבו לבנין הזה יגן עליו להתברך בשפע ברכה והצלחה ולהנצל מכל עקתין ומרעין בישין ולהצליח בכל עסקיו ועניניו כאשר עם לבבו ולוי'נ ידידו הדושה''ט באה''ר. הק' יואל טייטלבוים לןו. קריאה להשלמת בנין הישיבה בעיה''ק ת''</nowiki>ו
 
ב<nowiki>''ה, שלוכט''</nowiki>ם לכבוד ידידינו ומכירינו הרבנים הגאונים וראשי
 
הישיבות, ואל כל רודפי צדקה וחסד אוהבי התורה וישראל כולם
 
יתברכו ממקור הברכות הי<nowiki>''</nowiki>ו.
 
היות שהבת שבעה לה נפשי מעת שהמים הזדונים עבר על ראשי עם בני ישראל שבאיירופה שנודע לכל, ובחמלת ה<nowiki>' עלי הצילני ממות לחיים, וזיכני השי''ת לבא לעיהי'ק ירושלים תובב''</nowiki>א וראיתי שם את עני עמי השרידים מפליטי חרב ממצוה ומצוק אודים מוצלים מאש, יתומים שבולים וגלמודים הנשארים ידידים מאבותיהם ומכל משפחתם, ואין להם משען ומשענה שיוכלו לבא לאיזה תכלית, והרבה מהם שנפשם חשקה בתורה וזוכרים את אשר נשרש בלבם מנעוריהם ומבית אבותיהם.
 
והיות כי תלי<nowiki>''ת אשר זה יותר מארבעים שנהא) שהעמדתי תלמידים בישיבה גדולה ורמה מהם רבנים וראשי ישראל כאשר הרגלתי מאבותי ורבותי הקדושים נ''ע דור אחר דורב) . כמו כן קבצתי קיבוץ יפה של תלמידים חשובים יראי הי שרידי פליטי הגולה בעיר ה' שמה עיה''ק ירושלים ת''ו, והעמדתי ב''</nowiki>ה ישיבה מפוארה, וקניתי שם מגרש במקום ראוי, וכבר התחילו בהבנין הישיבה ועומדים כעת באמצע הבנין, ואין לשער גודל המחיצות להעמיד הבנין על תילו לצורך
 
'''א'''. עוד משנת תרס<nowiki>''</nowiki>ה בהיותו דר בסאטסאר '''בלי''' משרת דבנות.
 
'''ב'''. כידוע שרבינו ה,,ייטב לב<nowiki>'' ובנו ה,,קדושת יו"ט" תופסי ישיבות היו והעמידו תלמידים הרבה. עי' לעיל מכתב כ''</nowiki>ה.
 
 
 
מב '''דברי'''          מכהביס           '''יואל'''
 
בימ<nowiki>'י ד בית אולפנא ובית תבשיל ומקום ללון להתלמידים וסכום עצום דרוש להקמת הבנין מלבד יתר ההצטרכות של מזון והלבשה ושאר הצטרכות לפי גודל היוקר השורר כעת בארה''ק ת''ו, וכל ההצטרכות הנ''ל עלי הם כולנה, ומחמת גודל הלחז והדחק מוכרחים אנו לפנות אל אחבנ'יי הרחמנים גומלי חסדים שיטו לזה חסדם וטובם לבא לעזרתינו בעזרה דחופה וליקח חבל וחלק במצוה רבה הלזו כיד ה' הטובה עליהם. והיות שתלמידי מוכ''ז הרב המאוה''ג המפואר מוה''ר ... שליט''א הרב אב''ד דק''ק ... יצ''ו קבל על עצמו לבקר את אחבני'י ידידינו ומכירנו ואנ''ש שיחי' ולהשתדל לטובת מפעל הנשגב הזה כאשר יבאר הענין והפרטים פא''פ, לזה בקשתי שטוחה מול כאו''א מאחבנ'' י ידידינו אנ''</nowiki>ש הנדיבים גומלי חסדים שיעמדו לימינו הן בנדיבת לב בעין יפה והן להשתדל אצל אחרים ולהיות מן העושים והמעשים.
 
ואשרי מי שיקח חלק וישתתף במצוה זו שהוא מצוה כפולה חיזוק לומדי תורה והחזקת יתומים משרידי פליטי הגולה, אודים מוצלים מאש, שיוכלו להשאר נאמנים לה<nowiki>' ולתורתו יתברך, וכדאי הוא זכות המצוה להגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין ומרעין בישין ולהתברך בשפע ברכה והצלחה בבני חיי ומזונא רויחא ולראות במהרה בישועת ישראל ושמחתן. כעתירת הבעה''ח למען המצוה ג' לסדר נח תשי''ב לפ''ק פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים לב. עוד בענין הנ<nowiki>''</nowiki>ל
 
ב<nowiki>''ה, ג' לס' ושמחת ככל הטוב תשי''</nowiki>ב
 
שוכט<nowiki>''ס לכבוד ידידי היקר הרבני הנגיד הקצין נכבד ונעלה מפו'</nowiki>
 
לשבח ולתהלה רודף צדקה וחסד כשי<nowiki>' ת מוה''</nowiki>ר בנימין ציטרון
 
נ<nowiki>''</nowiki> יא) '''א'''. נגיד ואיש נכבד, ובגדולי הנרבים. ודושי הקהילה בס<nowiki>''</nowiki>ז פאלא, בראדל.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יוא ל              ''' מג
 
אדשה<nowiki>''ט, בטח ידוע לסמ''ע נ''י שהייתי בקיץ זה בארץ ישראל, ובעזהי''ת כבר התחלנו שס בבנין עבור הישיבה בעיר הקודש ירושלים ת''ו, ונכנסנו בעול גדול עד אין לשער, ועתה בהיותי שם ראיתי את גודל הנחיצות להרבות גבול הקדושה, וניתוספו ב''ה ספסלי בבי מדרשא בתלמידים הגונים יראי ה', וכמו בן וסרנו ת''ת עבור תשב''ר בתוככי ירושלים עיה''ק ת''ו ובבני ברק ושאר ערי הקודש תובב''</nowiki>א להציל גדיי הצאן, וכעת עומדים באמצע העבודה לגמור השני קומות של בנין הישיבה ובית התבשיל ונדון לזה עוד הרבה אלפים.
 
והנה כמ<nowiki>''ע נ''י החזיק את ישיבתנו הקדושה גם בשנה העברה ברוח נדיבה, והמתחיל במצוה אומרין לו גמור, לכן בקשתנו שטוחה לבמ''ע נ''י שיתחשב עם ישיבתנו שהוא מבצר ומעוז לתורה ויראה המסורה לנו מאבותינו הק' זי''ע, ובההוצאות המרובות שיש לנו הן בהבנין והן בהחזקת הישיבה שעלי הי' כולנה, והיות שיהי' אצליכס כעת תלמידי ידידי הה''ג וכוי ... שליט''א שנסע בשליחות של מצוה, לזה אבקש כסמ''ע נ"י לעמוד לימינו לטובת ישיבתנו הק' ולהושיט לו יד עזרה ביד רחבה לפי גודל ההצטרכות כאשר ימסור לסמ''ע הענין פא''פ, וזכות המצוה יגן על במ"י ע נ''י להתברך בשפע ברכה והצלחה, ושיזכה לכוח"ט בשנה טובה ומבורכת, ויזכה להרבות במצות ומעש''ט מתוך נחת והרחבת הדעת כאשר עם לבבו ולוי'ג ידידו הדושה''ט באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים לנ.
 
אודות השגחת בניית ישיבת ,,יטב לב<nowiki>''</nowiki> *)
 
ב<nowiki>''</nowiki> ה,
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי ח''א הה''ג חו''</nowiki>ב טובא, ותיק מלא
 
עתיק, שלשלת היוחסין, מוכתר בנימוסין, בש<nowiki>''</nowiki>ת מוה"ר '''יהודא'''
 
יחיאל שליט<nowiki>''א אב''ד כאחוזה בעיה''ק חיפה תובב''</nowiki>אא)
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הנה בטח הגיע לידו הפ''ש ע''י א'</nowiki> מאנ"ש אשר המתין עליו, והנה לא כתבתי לו תיכף ואחר עד עתה, כי בבואי לביתי הייתי
 
'''א'''. גס המכתב הזה נכתב בשנת תשי<nowiki>''</nowiki>ב.
 
'''ב'''. היה חתנו של הגה"ק בעל ,,עצי '''חיים'''<nowiki>''</nowiki>, '''שימש''' מקודם '''האב<nowiki>''</nowiki>ד''' בשכונת '''אחוזה''' בעיה"ק חיפה ואח<nowiki>''</nowiki>כ '''כלאם''' אמשעלעס. רבינו מבקשו '''שישים''' עין לטובה על סדר הבניה בישיבת ,,יסב לב<nowiki>''</nowiki> בירושלים.
 
 
 
מד '''דברי'''           מכתבים          '''יוא ל'''
 
מוטרד מאוד בכמה חבילי טרדין, וגס בי באמת נכנסתי בעול גדול של כמה ענינים, ואני מוכרח להלואות ממקומות שונים, והוא בקושי גדול לא אוכל לבאר על הכתב וד<nowiki>''</nowiki>ל.
 
ועתה אבקשך נא שישים לב להענין של הבנין על כל פרוטה ופרוטה שלא יבוא לידי היזק, ונם שיהי<nowiki>' נעשה הכל בסדר, וכל הנצרך לתועלת הבנין והדרו יהי' הכל באופן מתוקן, והנני כותב לו זה יען שנודע לו מה שקרה לי עד עכשיו בהבנין שבאתי לידי היזק גדול, והוא יותר מכחי ליכנס גם להלאה בהבנין, אך ההכרח יאלציני יען שהוא באמצע וא''א להניחו בלא נמר, וכשיגמר אי''ה לטובה יהי' תועלת גדול בדבר, ועכ''פ מהיום ולהלאה צריך השגחהיתירה, והסיבה שהי' עד עכשיו נראה שהוא בשביל שהבע''ב כאו''א טרודים בעסקיהם ופונים לדרכם לכן אין איש שם על לב כראוי, ואמרו חכז''ל במד''ר ובמכילתא (פ' בשלח) כשאכניסם לא''י זה פונה לכרמו וזה פונה לזיתך תורה מה תהא עלי', ולכן אבקש את כת''ה נ''י שישגיח ע''ז בעינא פקיחא כנ''ל, הגם שלפי השערתי הרי מנחם לאקם נ''י וחביריו יעשו בזה באמונה, עכ''ז אמרו חכז''ל (מבזת כ''ג ע''א) אין מזרזין אלא את המזורזין, ובפרט שגם הועד שהיו עד עכשיו להבנין המה נ''כ נאמנים בעיני ועכ''ז קרה מה שקרה. ונא יודיעני בכ''פ מפרטיות המצב להשקיט רעיוני בדברים ברורים שאין להסתפק בהם, ואם יראה קצת צורך בדבר להשגחה פרטיות יותר, יוכל להיות שאחר הימים הקדושים הבע י"ל אשלח מכאן איש מיוחד שישב שם בתמידיות בלי שום עסק, אלא בכל הימים מהחל ועד כלה ישגיח על כל פרטי עניני הבנין עד שיוגמר אי''ה, אבל לע''ע אני ממתין על ידיעות טובות מכת''ה נ''י שאין צורך לאותו דבר, כי באמת האנשים האלה שנתמנו כעת להבנין ראוים המה לסמוך עליהם שיהי'</nowiki> הכל בסדר הראוי בכל אופן ואופן, ואך הסיבות שעברו מוטלים על הרעיון, וגם כי כבד הענין שהוא יותר מכחי הביאני לידי כך לכתוב לו בדברים האלה, ואקוה שישים לב לכל פרטי הדברים גם יודיעני ידיעות ברורות ומאירות.
 
והשי<nowiki>''ת יעזרינו עדכי'ש להרחיב גבול הקדושה והטהרה, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ובת''ה נ''י יזכה לכוח''ט בספרן של צדיקים גמורים לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבה גדולה ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בזשקי'י ודור ישרים יבורך, נם יתחזק ויתאמץ בבריאות גופו בכל איבריו וגידיו, גם יתמלאו כל משאלות לבבו לטובה עדי נזכה לשמוח בשמחת ציון וירושלים בב''</nowiki>א.
 
והנני ידידו ש<nowiki>''ב דושת''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הס' יואל טייטלבוים
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבוח    '''יוא ל              ''' מה
 
'''לד'''.
 
בשבחו של בית חינוך לבנות ,,בנות ירושלים<nowiki>''</nowiki>*)
 
ב"ה,
 
כצאתי את העיר ירושלים עיה<nowiki>''ק תובב''א, והתבוננתי בהמוסדזת דחשובים שבאה'יק וראיתי את הנהלת המוסד של בנות ירושלים והתועלת דגדולה היוצאת מזה אשר היא היחידה בענין חינוך הבנות על טהרת הקודש באופן שלא יהי' שום חשש של תערובת ידי זרים ח''ו, כי לתשב''ר מבחורי ישראל עדיין יש תלי''ת הרבה ישיבות ות''ת בכמה מקומות בארה''ק המתנהגות ברוח ישראל סבא בלי חשש דיעות זרות ח''ו, אבל לחינוך הבנות לא ראיתי על מה לסמוך וליתן מרגוע לנפשות הכואבות על המצב המר והנמהר של שורש פורה ראש ולענה בעוה''ר, כי אם אותו המוסד הנ''ל של בנות ירושלים המחנכות הבנות באופן בטוח לטהרה ולקדושה, ומובן כי צריכים אנחנו לדאוג גם עבור בנות ישראל הכשרות והטה�ורות, כי זולת זה ח''ו מה יעשו בחורי ישראל לעת מצוא שצריכים להזדווג להעמיד דור ישרים יבורך בקדושה ובטהרה שלא יופסק החבל ח''ו, אשר על כן חוב קדוש ע� כאו''א מישראל הן בארץ והן בחו''ל לסייע להמוכר הנ''ל של בנות ישראל שיוכל להמשיך בעבודתו, כי מצב ההכנסה דחוקה מאוד לדבר גדול שבקדושה בעיתים הללו בעוה''ר בעיקבא דמשיחא �ר''ח 7'</nowiki>545'''?1'''
 
אשר האמת נעדרת, והחי יתן אל לבו להחזיק המוסד הנ<nowiki>''ל בכל מה דאפשר, וכאו"א מחויב שיהי'</nowiki> לו חלק בהעמדת יסוד להמשיך הדורות בישראל בקדושה ובטהרה.
 
וכל העושים והמעשים כזה יברכם השי"ת בכל עניניהם ויצילם מכל עקתין ומרעין בישין ר<nowiki>''ל, עדי ישמחינו השי''</nowiki>ת במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
באעה<nowiki>''ח אור ליום ד' לס' וברך פרי בטנך תשי''ב לפ''ק, פה חיפה טרם יצאתי מגבול ארה''ק, בלב נשבר ונדכה, ולישועת השי''</nowiki>ת מחכה.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
'''*''') בכל פיקודין של רבינו באה<nowiki>''</nowiki>ק נחן תשומת לב מיוחדת על מוסדות החינוך, בחן ובדק את
 
מעמדם ומצבם הגשמי והרוחני, בשנת תשי<nowiki>''ב בביקורו הראשין אחרי קום המדינה לא נתן מרגוע לנפשו בענין חינוך הבנות אשר אחריות חינוכן זקוק להשגחה יתירה, והיות שהמוסד ,,בנות ירושלים'י התנהג עפ''י רוח ישראל סבא עורים חמיד ועמד לימינם, גם בעת שהקימו הבנין החדש בירושלם גרז רבינו מכתב קדשו לסייע בבנינה של ,,בנות ירושלים''</nowiki> .
 
 
 
מי                     '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
לה.
 
לחנך הילדים במוסדות המחנכים על טהרת הקודש*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
,,אל עם ה<nowiki>' דרי קודש'', לרגלי המצב הקשה, בו נתון הישוב החרדי בארה''ק ובפרט בשאלת החינוך שזה יסוד היסודות של עם ישראל מדור דור כמר''–ש (שבת קי''ט ע''ב) אל תגעו במשיחי אלו תשב''ר, אשר רבו בעוה''ר האורבים לנשמות ילדי בית ישראל להוציאם מכותלי בתי הת''ת של ישראל סבא ו�העביר אותן לרשת בתי חינוך זרים, בורות נשברים אשר לא יכילו המים, וכמה יש להצטער על כל נפש ונפש מישראל היוצאת לתרבות נכרי' אשר לא שערום אבותינו, ביחוד לעת כזאת אשר מרובה הפרוץ על העומד וסכנה גדולה מרחפת על קיום בתי הת''ת ושארית הפליטה, כמה וכמה עלינו להחזיק את הנשארת בכל מיני התחזקויות שלא ימך המקרה, ולא ימוטו היסודות אשר הציבו לנו אבותינו נ''ע מדור דור, וצדקה עשה השי''ת עמנו אשר הותיר לנו לפליטה את בתי הת''ת של הישוב הישן אשר ילמדו את הבנים תורה ויראת שמים בלי שום שינוי על טהרת הקודש ממש, ורק בתי ת''ת ב�בד הם הערובה היחידה שלא תכבה גחלת האמונה מבנינו אחרינו ושום חינוך אחר אם יש לו איזה התקשרות עם המינים ואפיקורסים באיזה אופן שהוא לא יוכל להבטיח חיי תורה ויראת שמים, ולשוא כל ההבטחות וכל ההתחייבות בעניני החינוך שנשמת ישראל תלוי בזה, והחכם מכל אדם הזהיר על זה במשלי (כו, כה) כי יחנן קולו אל תאמין בו, וכל אב ואם הרוצים להוריש את דרך ה' �זרעם אחריהם, עליהם להכניס את בניהם רק לבתי הת''</nowiki>ת ההו�כים בעקבות הרועים ללא שום סטיי מדרך הקודש מדור דור.
 
לכן אני קורא אל כל אחב<nowiki>''י דרי קודש, לחמול על נשמת ילדיהם ולמסור אותם דוקא בבתי הת''ת של הישוב הישן, למען ילמדו ליראה את ה' וללכת באורחות התורה ללא שום שינוי ותערובת ח''ו, וחלילה להקל ראש בזה ולסכן את העתיד של קיום זרע עם קודש, אשר ישתו ח''ו המים הרעים, ואת נפשם הם יקבעו בזה ובבא ח''</nowiki>ו.
 
ואני קורא לכל החרדים יושבי אדדייק ת<nowiki>''ו אשר לבבם עם תוה''ק להתיצב לימין עוז מוסדות בתי הת''</nowiki>ת של הישוב הישן, ולתמוך בהם בכל
 
'''*''') אחרי הכתרתו של רבינו לרבה של ירושלים בקיץ תשי<nowiki>''</nowiki>ג שלח מכתב עת חביין לשמור על גחלת החינוך הטהור, ולא לתת לבתי חינוך '''שיהי'''' להם איזה שייכות כל שהיא עם '''החפשים'''.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יוא ל              ''' מז
 
הכוחות ממש כי האחריות גדולה, ואסור לעמוד מנגד בשעה שהם נאבקים על קיומם, כי זאת לדעת שרק מהם ועל ידם תצא תורה ודבר ה<nowiki>' מירושלים, ובזכות החזקת התורה נושע בה' תשועת עולמים, ונזכה לחזות בנועם הי ובביאת משיח צדקינו אכי''</nowiki>ר.
 
כה דברי הכותב וחותם למען החזקת התוה<nowiki>''ק בארה''ק, א' נח תשי''ד. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים '''לן'''.
 
לחנך הבנות במוסדות כשרים שאינם לומדים
 
בלשון הטמא ,,עברית<nowiki>''</nowiki> *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
אל כבוד אנ<nowiki>''ש היקרים והחביבים, כולם אהובים, אשר נפשם שוקקה לילך בדרך טובים, וחפצים לעשות רצון קונם, בהדך שהנחילו לנו הראשונים, שלא להתערב עם שונים, שלא ליפול ח''ו ברשתם הפורשים כמטמונים, חדשים לבקרים המונים המונים, טרם נכבה שביב האמונה והיראה אשר במעמקי הלב נתונים, השי''ת יהי' בעזרם שיוכלו לעמוד על משמרתם לדור דורים, עדי ירחם ה' משמי מרום, על ציון עיר קדשינו הר מרום הרים, ונזכה לקבל פני משיח צדקינו קהל עדת ישרים, בלב ונפש מאירים, בב''</nowiki>א.
 
אדשת<nowiki>''ה באה''ר, היות כי נודע לכם כי כאשר באתי בפעם הראשונהא) לקהלתכם עיר בני ברק ת''ו ומצאתי את שאהבה נפשי קהלה נאה וחסודה, בארץ חמדה, אבל נצטערתי למאד במה שראיתי שבכל העיר לומדים עם תשב''</nowiki>ר רק בלשון הטמא שבדו מלבם בקודש פנימה, וזהו השורש פורה
 
'''*''') בעת ביקורו טל רבנו בא<nowiki>''י בשנת תשי''ב נהנה מאוד מעיר ,,בני ברק''</nowiki> עיר מלאה חכמים
 
וסופרים, אבל מה מאוד כאב לבו איך נתפשט שם השימוש בשפה ה,,עברית<nowiki>'' אשר בדו הציונים מלבם, והשחיתו בזה אח כבודה של לשון הקודש, אף בתלמוד חודה שם השתמשו בשפה העברית, תה הכאיב לבו יותר שמשתמשים בלשון טסא לצורך ליסוד תוה''</nowiki>ק, ולכן יסד '''את''' התלמוד '''תודה הראשונה''', דייקא בלשון אידיש, וזה '''הי'''' '''היסוד''' לכל '''הת<nowiki>''</nowiki>ת''' שנתייסדו '''אח<nowiki>''</nowiki>כ''' בלשון אידיש.
 
באותה תקופה יסד בב<nowiki>''ב בית חינוך לבנות ,,בנוח ארץ ישראל''</nowiki> על '''סחרת''' הקודש, והיתה זז היחידה בבל אה<nowiki>''</nowiki>ק חוץ מירושלים, '''בית חינוך''' טהור לבנות.
 
 
א. בשנת תשי<nowiki>''</nowiki>ב.
 
 
 
מח                   '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
ראש ולענה להמשיך מקורי המינות בתוך ילדי בנ<nowiki>''יב) ולזה ראיתי אז להתאמ,ן לייסד דדריס ע''ד אבותינו ורבותינו נ''ע זלה''ה, ותלי"ת גדלו והצליחו וגם עשו פרי, אבל בכל משך הזמן לא הי' מרגוע לרוחי באשר לא נעשה אצליכם בנות א" י, אבל שמעתי כי אינכם מבינים הענין, ועדיין אינכם שמים לב לדרך חינוך הבנות, והנה קצר היריעה מהכיל לבאר גודל הנחיצות בזה ועד היכן הדברים מגיעים 'ולא אוכל להאריך ב''כ בכתב, ובאמת כל משכיל יוכל להתבונן בדבר, אבל בעוה''ר שטנא נצח וגברה יצרא דמינות עד אשר נתמלאה כל פני תבל, וכעין זה היה בזמן בית ראשון ביצרא דע י"ז כמ''ש רז''ל (בסנהדרין דף ק''ב ע''ב) דאמר רב אשי למנשה מאחר דחכימת כולי האי מ''ט פלחיתו לעכו''ם, א''</nowiki>ל אי הוית התם הות נקיט בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי, ועוד יותר מזה הוא עכשיו ביצרא דמינות, ומסמא עינים אף בשומרי תורה ומצות, ובארזים נפלה שלהבת, ודין גרמא שאין מתבוננים בדבר, אבל את אחי אנכי מבקש אל נא אחי תרעו ושלחו בנותיכם לבנות איי י למען טובתכם וטובת בניכם ובנותיכם שתזכו לדוד ישרים יבורך לדורי דורות.
 
והשי<nowiki>''ת יהי' בעוזריכם ויצליח את כל דרכיכם ברוחניות ובגשמיות, ותזכו לעלות מעלה מעלה, וישפיע לכם שפע ברכה והצלחה ככל עניניכם, יהי שלו'</nowiki> בארמנותיכם עדי נזכה במהרה לקבל פני משיח צדקינו באנפין נהירין.
 
והנני ידידכם דו<nowiki>''ש טובתכם והצלחתכם בה''י באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים '''לז'''.
 
עוד בענין הנ<nowiki>''</nowiki>ל
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שוכטי<nowiki>'ס לכבוד אנ''</nowiki>ש היקרים מתפללי בית מהרשימו בבני ברק
 
ת<nowiki>''ו הי''</nowiki>ו.
 
 
'''ב'''. נעתיק בש"כ רבנו ב,,ויואל משר<nowiki>''</nowiki> מאמר לשין הקודש: (עמוד תכ<nowiki>''</nowiki>ז) וחם לבי בקרבי בהגיגי
 
מגודל התמיהה העצומה אשר גם שומרי תורה ומצות בישראל ות"ח אינם מרגישים את חומר העון כי נורא הוא, שמניחים ליעוד בבתי ספר לנערים '''את''' לשונם הטמא שקורין אותו ,,עבדיוז<nowiki>'' וכו'</nowiki> ובהיותי בארץ ישראל '''הראיתי''' להם כמה מלות שאין '''להם''' פירוש כי '''אם''' בכונה לשם מינות, '''עיי<nowiki>''</nowiki>ש''' באדיבות. ועי" בדברי יואל פ' יוזרו ובפ' בהעלוחך.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יוא ל              ''' מט
 
איש<nowiki>''ר, הנה שמעתי שישנם איזה אנשים ממתפללי בית מהרשימו בבני ברק ששולחים את בנותיהם ללמוד בבית יעקב, לזה הנני להודיע בזה כי זה אחד מהתקנות שתיקנתי בבית מדרשינו שיתנו להילדים רק חינוך במוסדות שלנו בדרך ישראל סבא, ע י"כ מהנדזין לגדור גדר בזה. והשי"ת ירחם על עמו ועל ארצו בהרמת קרן התורה וישראל. כ תירת הבעה''ח הדוש''</nowiki>ה.
 
�ר<nowiki>''</nowiki>ח 1234567
 
�צר–ה�מר'   הק, '''יואל טייטלבוים''' לח. קריאה להחזקת המוסדות בישובי אה"ק*)
 
ב<nowiki>''ה, אל אחב''י אוהבי ומוקירי תורה די בכל אתר ואתר הי''</nowiki>ו.
 
היות שבהיותי בארהייק ת<nowiki>''ו בשנה העל''ט וראיתי שם הרבה אנשים מפליטי הגולה חדשים מקרוב באו שמפוזרים במקומות מושבותם בהישובים שבארהי'ק ת''ו אשר אין שם בתי חינוך על טהרת הקודש לילדיהם שיחיו, וראיתי גודל הנחיצות ליסד שם בכמה מקומות בעיירות ובכפרים בארהייק תלמוד תורה לחינוך בניהם, ובעזהשיי"ת מאז ועד עתה הצליחו הת''ת דשם וגדלו ועשו פרי לשם ולתפארת בהרבצת תורה ביראה טהורה לילדי ישראל מפליטי הגולה המקבלים הדרכה רוחניות בתורה ויראת שמים בבני ברק, נתני'</nowiki>, חיפה, בכפר גדעון, בית שאן, ושאר המקומות.
 
והנה מובן שיש בזה עול גדול וכבד לשאת את המשא הכבידה הזאת להחזקת מוסדות הנ<nowiki>''</nowiki>ל, כי מצב הכספי קשה מאוד עד אין לשער, ולכן
 
'''*''') לא רק בירושלים ובב<nowiki>''ב הקים רבינו מוסדות חינוך, אלא מצודתו היתה פרוסה לכל ערי אה''</nowiki>ק
 
ליסד שם חדרים על טהרת הקודש, עגמת נפש גדולה הי' לו בראותו יהודים יראים ושלימים שולחים ילדיהם לבתי חינוך העצמאי שמכניסים בהם רעל הציוני, ויהודים אלו באין להם ברירה שלחו '''שם''' את צאצאיהם, רבינו אף שהי<nowiki>' כבר עמוס ססוסדוחיו הקודמים בארץ ובחו''ל, קיבל על עצמו עול זה ליסד מוסדות במקומות המפוזרים באה''</nowiki>ק, והציל סאות ואלפים מישראל מטמיון הכפירה וההשחתה.
 
ברם זכור לטוב הרב הגאון רבי חיים אלי<nowiki>' שטערנבערג שעזר הרבה על ידו של רבנו ונסע ממקום למקום ליסד בתי חינוך בשם ,,ברכז מחזיקי תורה'', והשתדל בכל עוז למלאות שליחותו של רבינו זיע''</nowiki>א. ראה להלז מכתב '''מ<nowiki>''</nowiki>ו'''.
 
 
 
נ                       '''דברי'''                מכתבים          יוא '''ל'''
 
בקשתי שטוחה מול אחב<nowiki>''י רחמנים בני רחמנים שוררי תורה נדיבי עם אלוקי אברהם להושיט לענין נחוץ הזה יד עזרה ברוח נדיבה וביד רחבה, לעזור להחזקת המוסדות והת''</nowiki>ת הקדושות במקומות הקדושים, ולסייע בעול הכבד הזה.
 
וזכות מצות החזקת תורה יגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין ומרעין בישין, ולהתברך בשפע ברכה והצלחה עדי נזכה להרמת קרן התורה הקדושה וישראל, ולראות במהרה בישועתן של ישראל ושמחתן. כעתירת הבאעה'יח למען המצוה יום א' לסדר ותחיין את הילדים, התשיי'ד.
 
הק' יואל טייטלבוים לט.
 
בענין החזקת הישיבה ע<nowiki>''</nowiki>י קניית בשר במקולין של הקהלה*) ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
היות כי נודע לכל בני קהלתינו המצב הקשה של הישיבה והמשא הכבידה של ההוצאות המרובין, וחלילה להתרשל בדבר שתלוי בו קיום כל התוה<nowiki>''ק, להעמיד דורות ברוח ישראל סבא ובידי עת התוה''ק פה בגלות המר והנמהר עד אשר ירחם השי''ת במהרה בימינו בביאת משיח צדקינו. והנה יסדנו המקולין למכירת בשר תחת קהילתינו וחשבנו שיהי' מזה סיוע מרובה להכנסת הישיבה כאשר הי' מאז ומקדם במדינת איירופא רוב הכנסת הקהילות מהמקולין, ודורשי רשומות נתנו ע"ז סמך במקרא (דברים יח, נ) וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח, וכל בני הקהילות ידעו להעריך זה, ופה במדינתינו אחר פזורינו נתבלבלו הדיעות ואינם שמים לב כראוי להעריך ענין הנשגב הזה, לכן ראיתי במכתבי זה לעורר עוד, שפה אנחנו צריכים חיזוק יותר ממה שהי' מאז ומקדם כמובן, ובפרט במה שתלוי בהחזקת הישיבה שהם חיינו, וק''ו ב''ב של ק''ו שחוב קדוש מוטל על כל בני הקהילה לקנות בשר בהמקולין שלנו שהיא החזקת התוה''</nowiki>ק והחזקת
 
'''*''') ישיבתו '''של''' רבינו '''בארה<nowiki>''</nowiki>ב''' הלכה וגדלה משנה לשנה, ההוצאות דבו למעלה מראש, ולעומת זה
 
ההכנסות היו מעט מזעיר, דאה דבינו צורך ליסד דבר תמידי קיים לצורך הכנסה קבועה להישיבה, וציוה '''את''' בני הקהלה לקנות '''בשר''' '''אך''' ורק במקולין '''של''' קהלת ,,'''יטב לב'''<nowiki>''</nowiki> '''אשר''' ההכנסה מוקדשת להחזקת '''הישיבה'''. וכן התקין שם כמה תקנות תדירות לענין כשרוח הבשר והעמיד ע<nowiki>''</nowiki>ז משגיחים מיוחדים,
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' נא
 
יסוד הקהילה, מלבד שיש עוד טעמים הרבה שמהראוי שכל בני הקהילה יקנו בשר מהמקולין שתחת הקהילה למען לא יהי<nowiki>' תורת כאו"א בידו לקנות כפי ראות עיניו שזה עלול לכמה ענינים שא''</nowiki>א לבארם.
 
ובשו<nowiki>''ע או''ח (סי' רל'יא), לקיים בכל דרכיך דעהו שאפי' האכילה והשתיי וכו' וכל צורכי גופו יהי' כולם לעבודת הבורא או לדבר הגורם עבודתו ונמצא בזה עובד את בוראו תמיד יעיי''ש, והרי שאם אוכל לחזק את גופו שיוכל אח''כ לעבוד השי''ת הוי עובד את בוראו עוד משעת אכילה, וק''ו אם עוד בשעת קניית הבשר הוא מקיים התוה''ק ולימודי תשב''ר הבל פיהם שאין בו חטא שכבר הגידו לנו חכז''ל שזה חביב הרבה יותר מתורתו ועבודתו שעושה בעצמו, והרי עובד את בוראו עוד משעת קניית הבשר אף טרם שאוכל, ומקיים נם מ''</nowiki>ע בכל דרכיך דעהו, ודי בהערות אלו להשמיט לב.
 
והשי<nowiki>''ת ירחיב את גבולינו ויתמלאו כל משאלות לבבינו לטובה בכל בישועה אמיתית ברוחניות ובגשמיות, ונזכה להרים דגל התוה''ק ויתקדש ש''</nowiki>ש על ידינו, עדי נזכה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן בגאולה שלימה אמיתית במהרה בימינו אמן.
 
באעה<nowiki>''ח י' בטבת ב' לסדר וידגו לרוב בקרב הארץ, התשט"ו לפ"ג,פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים מ.
 
להחזקת ישיבת ,,קרית ספר'" לאחינו בני ערות המזרח *)
 
כ<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הישיבה והת<nowiki>''ת ,,קרית ספר'' שבעיה''ק ירושלים ת''ו, כבר נודע חשיבותה ויקרתה כמו שמעידין עלי' הרבנים הגאונים מארה''ק ת''ו שליט''</nowiki>א שיסזדתה בהררי קודש לקלוט בני עדות המזרח והנדחים מארץ תימן מאנשי הספרדים לגדלם בדרך התורה ויראה טהורה, ולהצילם מרשת
 
'''*''') גורלה של יהדות אחינו הספרדים שעלה הכורת הציוני עליהם להפחידם מדתזהייק ועדות שלימות הועברו על דחם בכפיה ובפתזיים שונים, נגע ללבו של רבנו, והשתדל מאוד לחמכם ולעוררם כראוי.
 
 
 
נב                    '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
שדת שלא יפלו ברשת המסיתים והמדיחים של הכופרים ר<nowiki>''</nowiki>ל, וב<nowiki>''</nowiki>ה הצליחו וגם עשו פרי בזה להרחיב גבולי הישיבה והת<nowiki>''</nowiki>ת לקנות מקום בתוככי ירושלים אשר שם רוצים להקים בנין שיוכל לקלוט בתוכו הרבה תלמידים אשר 7-ז,צריכים לזה סכום רב, ולכן שלחו מהתם להכא את המוכ'"ז הרב המאוה<nowiki>''</nowiki>ג רב הפעלים מוה<nowiki>''</nowiki>ר אליעזר דוד בראנד נ<nowiki>''</nowiki>י ר<nowiki>''</nowiki>מ בישיבת שומרי החומות שבעיה<nowiki>''</nowiki>ק ת<nowiki>''</nowiki>ו לעורר את לבב אחבנ<nowiki>''</nowiki>י לעזור להם שיוכלו להשיג המטרה החשובה, ע<nowiki>''</nowiki>כ מצוה גדולה וחוב קדוש על כאו"א שיעזור ויתמוך בהמוכר הנז'רחכ-ולקרב את המוכ<nowiki>''</nowiki>ז בכל מקום בואו ולהושיט לו יד עזרה ברוח נדיבה.
 
וכדאי היא מצות החזקת תורה ולומדי<nowiki>' להגן על כל העושים והמעשים להנצד מכל עקתין ומרעין בישין, ולהתברך בשפע ברכה והצלחה, עדי נזכה לראות במהרה בהרמת קרן התורה, והגאולה שלימה האמיתית בב''</nowiki>א.
 
כעתירת הבאעה<nowiki>''ח יום א' לס' ונתנו איש כופר נפשו, התשטי'ו, פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים מא.
 
לסייע בהשלמת שיכון ,,קרית יואל<nowiki>''</nowiki> בבני ברק
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
היות כי בהיותי בא<nowiki>''י ראיתי מכמה טעמים שא''א לבארם בכתב לייסד שיכון של יראים וחרדים לדבר ה' המתנהגים כדת וכהלכה באה''ק בכל אופן ואופן, והנני עוסק בזה לערך שתי שנים, וכבר קניתי מקום רחבת ידים המוכשר לדבר עצהיו''ט ועומד הכן לעסוק בבנינים, אבל כאשר נתגלגל הענין לבוא לידי גמר עלה להוצאות גדולות ומדוכות שלא חשבתי עליהם, ועדיין נצרך לסכומים עצומים מאוד הן להחובות המשוקעים להמקום שעלה ביוקר גדול והן להצורך להבנינים, וא''א להשאר באמצע כאשר יספר ידידינו המוכ'יז נ''י פא''פ, ע''כ את אחי אנכי אבקש לסייע כאו''</nowiki>א בסכום הגון כפי היכולת ליקח חבל בענין זה.
 
 
'''*''') בידוע השקיע רבינו כוחות עצומים ויגיעות הרבה ליסד שי כון מיוחד לאנ<nowiki>''ש הרוצים להתנהג עפ''</nowiki>י שיטתו, וכפי התקנות שהתחייבו כל החושבים לשמור.
 
'''חיבה''' יתירה נודעת לו לשיכון זה, לצד שהבל מתנהג '''שס''' לפי רוחו ורצונו.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' נג והשי<nowiki>''ת ירחיב גבול ישראל במהרה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידכם, ובמהרה נזכה לעלות לעיר ה'</nowiki> שמה עם משיח צדקינו בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
<nowiki>'אר''</nowiki>ח 4567�12
 
א<nowiki>''ד המצפה לרחמי שמים במהרה ומקוה לישועת השי'" ת וחסדיו המרובים כי לא תמנו דוש'יט והצלחתבם סה''י באה''</nowiki>ר.
 
באעה<nowiki>''ח ה' נח התשח'יי לפ''ק פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
-,.ך–- ר-חכמ-ר הק' '''יואל טייטלבויפ''' מב. להחזקת ,,איחוד הישיבות<nowiki>''</nowiki> בארה<nowiki>''</nowiki>ק*)
 
ב<nowiki>''ה לראשי אלפי ישראל ואחב''י הנדיבים בעם דבכל אתר ואתר ה'</nowiki>
 
עליהם יחיו.
 
מרכז התורה הגדול ,,איחוד הישיבות<nowiki>'י בארהי'ק ת''ו ידוע ומפורסם כבר בפעולותיו הגדולות למען הרמת קרן התורה, והוא נושא דגלם של הישיבות הקדושות ובתי הת''ת המתנהנות ברוח ישראל סבא ובדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים זצלה''ה מבלי זיז כל שהוא, והוא מפעל הצלה לאלפי בני התוי' י מסלתה ומשמנה של היהדות החרדית בקרתא דשופרייא, אבל דא עקא שמפעל קדוש זה נמצא במאבק איתנים קשה ומייגע להחזקת מעמד וביצור החיים הרוחניים בארה''ק ת''ו לבצר את מבצרי התורה בתי הת''ת והישיבות שאינם נהנים ממקורות אחרים הזרים לרוח ישראל סבא, וחובה קדושה כפולה ומכופלת על היראים וחרדים לדבר ה' להתייצב לימין מפעל הקדוש והטהור הזה, ונפשי בשאלתי ובבקשתי להחיש להם עזרה במדה גדושה בכדי להרחיב את גבול הקדושה, להגדיל תורה ולהאדירה, ולהגביר כוחה של היהדות החרדית באה''ק ת''</nowiki>ו.
 
וכל המסייעין לדבר מצוה גדולה זאת יזכו להנצל מכל עקתין בישין ולראות בישועת כלל ישראל ושמחתן. באעה<nowiki>''ח א' לס' מטו''מ ב' תמוז התשט''ו לפי'ג, פה עיה''ק ירושלים ת''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים '''.''') תמיד חיפשו להם הפשרנים דרך לכבוש את עולם התורה ובני הישיבות באה<nowiki>''</nowiki>ק תחת רשתם.
 
 
 
נד                     '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
מג.
 
בדבר שלא לבטל לימוד תשב<nowiki>''</nowiki>ר בימות הקיץ*)
 
ב<nowiki>''ה, ג' לס' בי ברוך הוא, תשט''</nowiki>ז,
 
שלוכט<nowiki>''</nowiki>ס לכבוד ידידיי היקרים מופלגים בתו"י משובחים
 
ומפוארים כ<nowiki>''א בשמו יבורך הי''</nowiki>ו.
 
אדש<nowiki>''ה, הרשימה עם המעמדות סך ששים וחמשה דולר הגיעני, ואני תפלה בעדכם שהשי''ת יהי' בעוזריכם ותצליחו בכל משלח ידכם ושתתפרנסו בניקל בכבוד ובריוח וכ''א יתברך בכל משאלות לבבו לטובה. והנה שמחתי באומרים לי ממה שכתבתם ששכרתם בית מחוץ לעיר במקום אויר צח לזמן הקיץ לצורך התלמוד תורה שהילדים מהת''ת שיחי' יסעו לשם עם המלמדים שילמדו עמהם שם, והנה דבר גדול עשיתם בזה שלא יבטלו התינוקת של בית רבן מלימוד תוה''</nowiki>ק ככל משך זמן הקיץ ותחזקגה ידיכם.
 
והשי<nowiki>'' ת יהי' בעוזריכם שתצליחו בכל מעשי ידיכם ותזכו להגדיל תורה ולהאדירה במדה גדושה, ולהרחיב גבולי הקדושה, עדי נזכה במהרה להרמת קרן התוה''</nowiki>ק וישראל.
 
 
והנני ידידכם דושת<nowiki>''ה באה''ר מצפה להרמת קרנכם בנו''ה בכל הענינים. הק' יואל טייטלבוים אחד מפעולתם היה לייסד מוסד ,,ועד הישיבותי' שיכלול בתוכו כל הישיבות שבאה''</nowiki>ק, והם יסייעו '''להשפיע''' להם '''את צרכיהם''', '''בראש''' הוועד עמד '''הרב''' '''הראשי''' '''הציוני''' דאז. דהרי ירושלים החרדים '''לא''' הסכימו להכנס בוועד כזה אסר עומד תחת השפעת הציונים, על בן זה לעיסת זה הקיפו מפעל ,,איחוד הישיבותי' שיכלול בתוכו הישיבות '''של''' היראים שלא ירצו להכנס בוועד הישיבות. רבינו ראה לעודדם ולחזקם חסיד.
 
 
'''*''') מכתב זה נכתב לאנ"ש שבאנטוורפן. רבינו שסח מאוד מזה שיסדו ת"ת בימות הקיץ לבל יבוטל ח<nowiki>''</nowiki>ו הבל פיהם '''של''' תשב<nowiki>''</nowiki>ר. ובנודע שרבינו היי הראשון שהנהיג '''בארה"ב''' שגם במחנות הק� לא ישנו כלום מסדר הלימודים בכל השנה.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' נה
 
ייירר'י'כמר '''מר'''.
 
מכתב ברכה לרגלי חנוכת הבית בק"ק מאנמעווידעא יצ<nowiki>''</nowiki>ו
 
ב<nowiki>''ה, א' לס' למען תחי' התשח''</nowiki>י.
 
שלוכט<nowiki>''ס לכבוד ידידינו ואנ''ש הנגידים הנכבדים מופלגים בתוי'</nowiki> י
 
אנשי מעשה ובראשם הה<nowiki>''ג החו"ב וכו' כש''ת מוה''</nowiki>ר '''אשר'''
 
שמואל כ<nowiki>''ץ שליט''אא) בק''</nowiki>ק מאנטעווידעא יצ"ו.
 
אדש<nowiki>'יה, קבלתי הידיעה שהנכס עושים אי"ה ביום ח' אלול הבעל''ט דחנוכת הבית לבנין ומבצר של תורה ויראה ובית מדרש להתפלל, ושמחתי לקראת השמועה הטובה, והנני לברך אתכם שהשי''ת יהי' בעזריכם בכל מעשיכם וחפין ה' בידכם יצליח להגדיל תורה ולהאדירה, לרומם דגלה של תורה ויראה בעירכם, כחפץ לבבכם ולו''נ ידידכם דושת''ה באה''</nowiki>ר מצפה להצלחתכם ולהרמת קרנכם בכל הענינים, ותזכו להרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל זשמחתן.
 
הק<nowiki>' יואל טייטלבוים בדבר שאלתו אודות ברכת שהחיינו וברכת הטוב והמטיב, הנה יש בזה פלוגתא גדולה מערכה מול מערכה, ועכ''פ הוי ספק ברכה, ע''כ בשעת החנוכה יקח א' פרי חדש, או אם אי אפשר יקח בגד חדש ויברך ברכת שהחיינו בקול רם, ויכוונו כולם לצאת ידי חובתם בשמיעה נם על החנוכה, וכן אודות ברכת הטוב והמטיב תקחו שתי מיני יינות, א' משובח מחבירו, ולשתות קודם אותו שאינו משובח כ''כ, ואח''כ טרם שתיית המשובח לברך הטוב והמטיב בקול רם ויכוונו כולם לצאת ידי חובתם כנ''ל, ובזה יצאו לכל הדעות. והשי"ת יעזור שיהי'</nowiki> טוב ומטיב ברוחניות ובגשמיות, ותזכו לידות מעלה מעלה ברוב הצלחה.
 
 
ידידכם הנ<nowiki>''</nowiki>ל
 
'''א'''
 
מגדולי תלמידיו של רבינו ומחמירין הנלהבים, הי' אדוק בו כל ימיו, וחסיד הי' מוכן למלאות רצון קדשו.
 
שימש כרב במאנטעווידעא, ואח<nowiki>''כ במאנטריאל. שימש גם כר''</nowiki>ם בישיבת סאסמאר במאנטריאל.
 
 
 
נו                      '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
מה.
 
בשבחו של המוסד ,,בית לפליטות"*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
המוכ<nowiki>''ז הרה''ח המפואר מו''מ בתו'"י העסקן הנכבד מוה''ר נפתלי רוזענפעלד נ''י מעיה''ק ירושלים ת''ו בא מהתם להכא לטובת המוסד החשוב בית לפליטות אשר הוקם בתוככי ירושלים עיה''ק תובב''א והצליחו לפעול הרבה בקליטת כמה מבנות ישראל יתומות מפליטי הגולה אשר הצילו אותם מרשת החפשים וממכיתים ומדיחים והכניסם לבית לפליטות אשר שם מקבלים הספקה חומרית והדרכה רוחנית ממחנכות העוסקות בחינוך הבנות בדרכי התורה ואמונה טהורה, אשר יש תקוה לדור העתיד להקים דורות ישרים, והיות שצריכים לזה סכומים עצומים בפרט כעת יטקנו מקום לבנות בנין להרחבת המוסד שיוכל להכיל עוד מבנות ישראל שזה עולה בדמים מרובים והיות שאין להם תמיכה מאיזה קרן שהוא וכל קיומו של המוסד הזה נשען על תמיכות מיחידי סגולה, לזה הנני לעורר את לבב אחבני'י גומלי חסדים שיושיטו יד עזרה להמוכ''ז המנהל הנ''</nowiki>ל ביד רחבה וברוח נדיבה ולהשתדל לטובת המוסד החשוב שיוכלו להקים את הבנין ולאפשר את עמידתו והחזקתו.
 
וזכות המצוה יגן על כל העוזרים והמסייעים והמשתדלים להתברך בשפע ברכה והצלחה עדי נזכה במהרה להרמת קרן התוה<nowiki>''</nowiki>ק וישראל.
 
כעתירת הבעה<nowiki>''ח למען המצוה נ' יתרו תשי''ט לפ''ק פה ברוקלין יצ''ו. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים מו.
 
בענין המוסדות ,,מחזיקי תורה" בישובי א<nowiki>''</nowiki>י**)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
לראי<nowiki>' ביד המוכ''ז הרב המאוה''ג החסיד המפואר מוה"ר חיים אלי' שטערנבערג נ''י איך שנתמנה על ידי להיות מנהל של מרכז ת''</nowiki>ת מחזיקי
 
'''*''') '''שנים''' רבות עברו בארץ ישראל ללא מוסד שיקלוט בחובו פליטי הגולה בנוח עניים שאין
 
בכוחם לגדל בנותיהם ע<nowiki>''ד התורה והמסורה, ומפני זה נפלו לידיהם של מפלגות אשר אין דוח ישראל סבא נוחה מהם, עד שנתייסד מוסד ,,בית לפליסות''</nowiki> להחזיק בתוכו בנות עניים ואביונים, וגם השתדלו בנישואיהן לשומרי חורה ומצוות להקים בתים נאמנים בישראל לשם ולתפארת.
 
 
'''*.''') ראה לעיל מכתב ל"ח ובהערה '''שם''' מה שנוגע לכאן.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' נז תורה בארץ ישראל, לנהל ולהשגיח על הת<nowiki>''ת והישיבות של המוסד הקדוש הנ''ל, שהכל יתנהג כפי התקנות ועל טהרת הקודש, וכן יבחון התלמידים מפעם לפעם ויחזק אותם בעניני התמדה וכדומה, ואבקש מכל אנ''ש הי''ו שבכל מקום בואו ימיי עו לו ויעמדו לימינו שיוכל להוציא הדברים הנ''ל מכח אל דפועל בענינים הללו.               –'–'י'––יי–� וזכות מצות החזקת התורה ולומדי'</nowiki> יגן על כל העוזרים והמסייעים להמוכר הקדוש הזה להתברך בשפע ברכה והצלחה וימלאו כל משאלות לבבם לטובה.
 
כעתירת הבעה<nowiki>''ח יום נ' לס' אשר ייטב לך ולבניך אחריך התשי"'ט פה עיה''ק ירושלים תובב''</nowiki>א.
 
הקי יואל טייטלבוים ���� מז.
 
בענין ללמוד לשה"ק עם בנות ישראל*)
 
בייה
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם, גן הדסים, בקי נפלא בחדרי תורה, קולע אל השערה, יו'יש כש''ת מוה''</nowiki>ר '''פנחס''' '''הירשפרוננ''' שליט<nowiki>''</nowiki>א חובק"ק מאנטרעאל יצ"ו.
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, קבלתי מכתבו זה כבר בדבר שאלתו אם ללמוד עם הבתולות לשון הקודש, והיות שלא הי' לי פנאי לכתוב אז השבתי לו ע''י השליחים שלפענ''ד טוב לחדול מזה, וכשיהי' לי עת מוכשר אכתוב לו בכתב טעמי ונימוקי בזה כראוי להשיב מפני הכבוד לגברא יקירא דכוותי', אמנם מחמת גודל טרדותי אשר עלי בכל עת ועידן נשמט הדבר עד אשר מש מזכרוני ואחר עד עתה, כעת נזכרתי ונתתי אל לבי שאין מהראוי להניח כך בלי ענות דברים לפני כתהדר''ג נ''י, אף כי באמת לא יוכל לשער עד כסה הנני נאחז בסבך הטירדות שלא אוכל לכתוב אף דברים הנחוצים מאד עכ''ז הנני מתאמץ לכתוב לו קצת ביאור בענין זה מה שנלפענ'יד, והשי''ת יהי'</nowiki> בעזרתינו לנהלינו בדרך האמת...
 
'''*''') בכתב זה הוא העתקה מתחילת תסובה ארוכה שנדפסה בספר רא<nowiki>''</nowiki>מ כאבר לשין הקרש.
 
 
 
נח                    '''דברי'''                מכהבים           '''יואל'''
 
הנה כבר הארכתי בטעמים מספיקים להבין הענין והמסתעף, אבל הרבה יש עוד בזה שלא כתבתים, ישמע חכם ויוסיף לקח, וה<nowiki>' יאיר עינינו בתורתו ית''</nowiki>ש האמיתים.
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל סייטלבוים מח.
 
מכתב ע<nowiki>''</nowiki>ד חינוך הבנים וחיזוק העדה החרדית*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
לרגלי היותי כעת בחסדי השי<nowiki>''ת פעיה''ק, בתוככי עיר האלקים, רואה אנכי למחיצות להשמיע לכל יראי ה' בארה''ק את קולי להתחנן ולבקש מלפניכם לשמור מכל משמר על יסודות היהדות החרדית גדריה וסייגיה, ולתת לב להגן במסירות נפש על שארית פליטת ישראל סבא ותוה'יק כמו שקבלנו מרבותינו הק'</nowiki> מדור דור.
 
שמחתי לראות את כל הטוב הגנוז באוצרה הטוב של ירושלים החרדית, את בתי הת<nowiki>''ת הקדושים והטהורים שמהם תצא תורה וי''ש לאלפי החניכים, זרע ברך הי המקבלים חינוך טהור וקדוש ללא שום תערובת דופי ח''ו, והכל על טהרת הקודש ללא זיז כל שהוא מדרך המסורה, גם נהנתי מאוד לשמוע על בית החינוך הטהור לבנות ישראל בדרך הקודש תוך שמירה מעולה על הגדרים הקדמונים, וגם מדקדקים שלא ללמוד שמה שפות זרות שיש עליהם חרם הראשונים גאוני וקדושי קרתא קדישא נ''ע, וגם זהירים שלא ללמדם שפת עברית אשר בעוה''ר פשתה המספחת ועשתה שמות ר''</nowiki>ל.
 
אני קורא לכל היראים בארה<nowiki>''</nowiki>ק לדאוג ולחנך את הבנים ואת הבנות דוקא בבתי ת"ת וחדרים כשרים שאינם שייכים לשום זרם, ואינם נהנים ממקורות זריבא) , כי חינוך הבנים והבנות הם יסוד חיינו ואורך ימינו עד
 
'''*''') אף בביקורו '''באה<nowiki>''</nowiki>ק''' בשנח תשי<nowiki>''</nowiki>ט כבכל הביקורים הקודמים נחן לבו לבקר '''את''' מוסדות החרדים באה<nowiki>''</nowiki>ק ולבחון את מעמדיהם ביסודות הדת באמונה הטהורה הצרופה ובצניעות, כמו כן שם עיניו על המתרחש בהעדר, במכתב זה '''מבקש''' מבל '''יראי''' ה<nowiki>' שיחלבדו תחת דגלה של ,,העדה'' והבד'</nowiki>יצ.
 
'''א'''. אחת מיסודותיו של רבינו היה כי בית חינוך אשר יקבל תמיכה ממקורות זרים בע<nowiki>''כ ינתק ממקור הקדושה, ואינו מוכשר לגדל ילדי ישראל ע''</nowiki>ד התורה זהמסורה.
 
 
 
'''דברי''' על משמר החינוך והישיבות                  '''יואל                ''' נט ביאת ינון, וחלילה לעשות שינוי כל שהוא בעניני החינוך או ח<nowiki>''ו להקל ראש בחרם גאוני ארה'יק אשר כל דבריהם כגחלי אש. וכן אבקש את כל יראי ה' וחושבי שמו להחלפה ביתר שאת בתוך ,,העדה החרדית'' שהיא הקהילה הקדושה היחידה בארה''ק המובדלת ומופרשת מכל רוחות רעותב) , ושומרת במסירות נפש על קדושת ירושלים וקדושת החינוך, והוא מבצר האחרון של שארית פליטת ישראל סבא שלא כרעה לבעל ח''ו. ונאמנת ליסודות העדה מדור דור, וחובה על כאו''א להשתייך לקהילה החרדית הזאת ולשמור על תקנותיה ועל דעת תורה של נאונים הבד''צ שליט''א עיני העדה, וחלילה לזלזל באיסורים הקודמים של התחברות עם החפשים ח''ו באיזה צורה שהיא ולשאת עמהם באחריות פשעיהס ר''ל, ולהשתתף בבחירות כאשר כבר אמרתי בזה חומר האיסור וגודל האחריות ר''</nowiki>ל.
 
אני מקוה כי יראי ה<nowiki>' בקרתא קדישא וכן כל היראים בארה''ק השרידים אשר ה' קורא ידעו את אשר לפניהם להתחזק בעבודת ה' בכל הענינים ולקדש ברבים שם ד' המחולל כ''כ בעוה"ר ע''י החפשים תציונים למיניהם ואיש את רעהו יעזורו לחזק ברכים כושלות ולהגדיל ולהאדיר כבוד שמים. ונזכה לראות בהתגלות אורו הבהיר של משיח צדקינו בב''</nowiki>א.
 
אור ליום ג<nowiki>' זי מג''א תשי''ט לפ''ק. הק' יואל טייטלבויס מט. בענין לדור במקום תורה ב''ה, שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הרבני הנגיד היקר המפואר מו''</nowiki>מ
 
בתו<nowiki>''י מו''ה חנני' יו''ט נ''י. היות כי שמעתי שמועה מבהלת מהשערורי' הנעשית בין בנו נ''י וזו' תחי'</nowiki>, עד אשר עזבה פתאום בימי עיבורה והלך למרחקים מדינה אחרת, אשר '''ב'''. ראה להלן במדור ,,על חומות7 ירושלים" מכתב ק<nowiki>''</nowiki>ה.
 
 
 
ס                      '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
בן לא י עשה בכל אופן ואופן בלי שאלה מביד<nowiki>''צ אם הוא עפ''י התוה"ק, גם רוצים להכריחה לבוא למדינה שאין בה לא תורה ולא יראה כאשר שמעתי גם מכ''מ נ''י מהות אותה המדינה, וכבר אמרו חכז"ל (אבות פ"ו) שאפי' אתה נותן לי בל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה, ובאמת גם במדינה זו אינו כראוי עצהיו'' ט אבל אינו דומה מהכא להתם, ומי יודע אם יש מציאות שמה לגדל בנים ע''ד התורה והיראה, ובלא''ה צריך סייעתא דשמי' מאוד בימינו אלה להשאר בדרך התורה והיראה אשר זה כל חיותינו, ובפרט לאנשים צעירים כבנכס נ''י אשר לא ראו אור מימיהם את הדור הקדום, הנסיון הוא גדול ועומדים על המיצר שלא לנטות ח''ו מדתוה"ק, ובפרט בבניהם אחריהם ומי יובל ליקח האחריות על עצמו לשלחם למקום כזה להביאם עוד יותר לידי נסיונות קשות ועצומות, ומובן שאחר שיתיישבו קשה להפרידם מי יוכל לידע אם לא יצמח מזה ח''ו חרטה גדולה, והלא אתם מחויבים לתת שבח גדול והודי' להקב''ה על אשר הזמין לכנסם נ''י אשה יראת חטא אשר יוכל על ידה לנהג את ביתו בדרך התורה כראוי, ולגדל בנים וב"ב עוסקים בתורה ובמצות ברוח ישראל סבא, והאיך יוכלו להיות כ''כ כפוי טובה להקב"ה להביאם למקום תוהו ובוהו, או ח''ו לעשות פירוד בין הדבקים, לא זו הדרך ולא זו העיר ולמעה''ש תתאמצו בכל כחכם להעמיד השלו'</nowiki> ביניהם ולהושיבם במקום (יראי הי).., (סיום המכתב חסר) .
 
נ.
 
בנחיצות בנין עבור ת"ת*)
 
ב<nowiki>''ה, ג' לסדר התיצבו וראו את ישועת ה'</nowiki>
 
שלו<nowiki>' וכט''</nowiki>ס אל כבוד ידידי הרי הנגיד החסיד המפואר רו"ש
 
עושה צדקה ורב חסד כש<nowiki>''ת מו''</nowiki>ה '''געציל בערגער''' נ"יא) ולבנו
 
ידידי האברך היקר מו<nowiki>''מ בתו'יי כש''</nowiki>ת מז"ה '''שלף''' נ"יב) .
 
 
'''.''') בשנח תש<nowiki>''כ היה הזדמנות לקנות בנין גדול לצורך תלמוד חורה ומקום לינה לילדי העולים, לבל יפלו בידי המסיתים, ראה רבינו את הצורך להחליף אח הסעות שנדבו הנדיבים לצורך בניית המקוה בב''ב ולקנות את הת''</nowiki>ת.
 
'''א'''. הנדיב הידוע והגביר המפורסם, הסתופף בצילו של רבינו עוד מימי הסלחטה הראשונה. נתיישב בלונדון ונשא בעול מוסדות רבינו שם. צדקות פזרונו עבור מוסדות רבינו בכללות היתה עד להפליא. הי' חסיד נלהב ומקושר לרבינו עד יומו האחרון.
 
'''ב'''. בנו הנגיד המפורסם הממשיך בדרכי אביו ז<nowiki>''</nowiki>ל.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יוא''' '''ל              ''' סא
 
אחדשה<nowiki>''ט באה''ר, היות שכפי מה שסיפר לי ידידינו מו''ה שלמה נ''י אשר קבדתס על שסמכם בנין הישיבה והמקוה באותו השיכון שבניתי בארה''ק להיות מקום תורה וטהרה באדמת הקודש, דבר גדול עשיתם בזה אשריכם מה טוב חלקיכם שזכיתם להפריש מהונכם לדברים גדולים ונחוצים כאלה, אמנם היות שנסתבב כעת בדבר הת''ת בירושלים שזה איזה שנים 'טראיתי לנדון לקנות שס בית לת"ת כי צריכים המקום עבור החדרים לת''ת עבור חדרי לינה להבחורים והתלמידים נתוספים ואין מקום לקלוט אותמ, ועוד בהיותי שמה הי' קרוב לידי נמר לקנות איזה בית ולא איסתייע מילתא ע''ע, אמנם עתה שבאו לא''י הרבה אנשים יראים מרומעניאן ונתוספים ילדיס הרבה וצריכים לדחותם מחסרון מקום קליטה, ויש כ''פ בזה הצלת נפשות ממש שלא יפלו ח''ו כמה ילדים לרשת המינים אשר רודפים אחר ילדים ביד רחבה ומלאה, וע''י הנסיונות בזה מעבירין הרבה ילדים אין מספר לבית המינים אף מבתי היראים, ויש בזה נחיצות גדול שיהי' מקום קליטה עכור ילדים להצילם מבאר שחת. והנה איתרע לן עכשיו בית גדול בירושלים סמוך לביהמ''ד שלנו שיש שם מקום קליטה להרבה ילדים שצריך לזה סכום גדול במזומן אשר איני רואה מציאות לדבר, וחשבתי שאף שראיתי לנחוץ לבנות המקוה, אבל יען שנסתבב כעת ענין זה של הת''ת שיש בזה הצלת נפשות מבאר שחת ממש יש לזה דין קדימה, ראשית מצד שהנחיצות בזה הוא עולה על כולנה, וגם שהוא על אתר, ובענין המקוה בלא''ה א''א שיהיה תיכף שיש קישוי מחמת הרשיון, ועוד שאר מני עות, והוא מקושר בלא''ה בהרחבת איזה זמן, ובהרחבת הזמן אפשר יש מציאות עוד לדרכים שונים, והעיקר שיהי' איך שיהי' ענין זה יסכתכתי בדבר הת"ת יש לו דין קדימה בכל אופן ואופן, אבל דא עקא שצריך לזה מעות מזומן. והנה לא באתי להטיל עול עליכם ליתן יותר ממה שחשבתם ליתן שאין דרכי בכך, אבל זאת ראיתי לנסות אולי לא יקשה בעיניכם להחליף את מה שהי' בדעתכם ליתן לבנין המקוה ליתן תחת זה לקנין הבית של הת''ת בירושלים, לקנות אותו הבית על שמיכם, והקישוי שיש בזה יותר הוא בשביל שצריך להיות מעות מזומן תיכף ליתן להמוכר בעת שנסתלק משם, ואם לא יקשה בע ימיכם הדבר נא להודיעני כדי שנדע בדת מה לעשות, כי צריך להשיב התשובה תיכף לירושלים. והשי''ת יהי'</nowiki> בעזרינו שנזכה להרבות תורה וקדושה בישראל ולראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ומן השמים תראו ברכה והצלחה בכל
 
 
 
סב                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
מעשה ידיכם, ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו ויתמלאו משאלות לבבכם לטובה ברו<nowiki>''</nowiki>ג.
 
א<nowiki>''ד ידידכם דושת''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הקי יואל טייטלבוים נא.
 
להחזקת המוסדות באה<nowiki>''</nowiki>ק
 
ב"ה,
 
היות כי המוסדות שלנו באה<nowiki>''ק הת''ת זהישיבות ובתי החינוך לבנים ובנות בכמה מקומות, גם בניני השיכון תלי''ת גדלו והצליחו וגם עשו פרי ומתרחבים בכל יום ויום, והוא מבצר חזק לקיום התוה''ק ולמצב היראים וחרדים בגדרי התוה''ק שמה באה''ק, ונכנסתי בזה בעול כבד הן בהחזקת המוסדות ובבנינים המוכרחים לבי' ז שהוא ביוקר גדול, וכעת הביא ההכרח לכנוס עוד בבנינים חדשים המוכרחים עבור קיום המצב שמה כאשר א''א לפרט הכל בכתב, אשר ע י'ם את אחי אנכי מבקש ליקח חבל במצוה זו שהוא ענין גדול כמובן שנוכל לנהל הענין הלאה עבור קיום התוה''ק וכבודו ית''ש. והנה נדבה רוחו של ידידינו הרה''ח מוה''ר שלמה גפזא) ליסע לעירכם לאם אנדשזלעם עבור זה, אבקש נא לעמוד לימינו וליקח חבל במדה גדושה כראוי לצורך ענין נכבד כזה, והשי''</nowiki>ת ירחיב גבול ישראל במהרה, גם ישלח לכם שפע ברכה והצלחה בכל עניניכם ויצילכם מכל צרה וצוקה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
באעה<nowiki>''ח אור ליום ד' פ' בא אי דר''ח שבט התשכ'</nowiki>יא.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
א. מתלמידו הוותיקים של רבינו, ומהחסידים הקשורים אליו בכל לב ונפש בל הימים, עמד לימינו של רבינו בהקמת המוסדות, שימש הרבה שנים כמנהל המוסרות באה<nowiki>''</nowiki>ק.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל'''
 
סג
 
נב.
 
להחזיק הישיבה והת<nowiki>''ת כלאם אנזשעלעס ב''</nowiki>ה,
 
'''אח ח7צ48�2'''�
 
 
שלוי וכט<nowiki>''ס אל כבוד ידידי תלמידי הר' הנגיד המפואר עושה הרבה צדקה ורב חסד מו''ה משה ווייס ני''א) עומד על משמרתו משמרת הקודש בצורכי הישיבה והת''ת שבעידכם, ואל כל אנ''</nowiki>ש היהירים הנגידים רודפי צדקה וחסד, השמים לב לחיזוק התורה
 
�וצר החכמה]
 
והיראה כאו<nowiki>''א בשמו יבורך, ויהי נועם ה'</nowiki> אליהם ויתברכו בכל מעשה ידיהם וחפץ לבבם לטובה.
 
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, ראיתי בזה לעורר לבבכם בדבר הישיבה והת''ת שנתייסדה כעת ע י'י ח''א הרב הגה''צ האב"ד דאחוזה שליט"אב) והיות כי נודע למשגב שפלות מצב החינוך בעירכם, וע''י אותה הת''ת והישיבה הנזכרת בא הטבה מרובה למצב החינוך בעירכם, וקוה קיווינו אל ה' כי עוד יתעלה מעלה מעלה להיות לשם ולתפארת בתוך בני ישראל היראים וחרדים לדכר ה', אבל לשמע אוזן שמעתי כי נתרופף מאוד מצב חיזוק הישיבה והת''ת עד שמי יודע אם תוכל עמוד, ותמה תמה אקרא על חולשת המצב הזה בעיר גדולה לאלוקים, הלא מצער היא ותחי נפשכם אם יהי' גם בעירכם חינוך לבנים, ואמרו חכז''ל (שבת ד' קי"ט) וכן הוא בשויו ע (יו"ד סי' רמ''ה) כל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימין ומחריבין אותה שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב''ר, ומצב החינוך הוא היסוד העיקרי של כל מילי דמתא ברוחניות ובגשמיות, אשר ע''כ למעה''ש חזקו ואמצו בכל כחכם להעמיד הת"ת והישיבה הנזכרת ולהעלותה עוד ביתר שאת ויתר עז, והבא לטהר מסייעין לו מן השמים, ואל יקל בעיניכם הדכר, ותדעו נא כי כל הישיבות והת"ת בכל מקומות מושבותיהם שבישראל אותן המתנהגים בדרכי יריאים וחרדים, עומדים בקישוי גדול והשטן מתגבר ע''ז מאוד, אבל הכל עומד ע י'י מס''נ של המנהלים והמחזיקים, וזכות הציבור מסייעתן, ואם תעשו את שלכם להשתדל בזה כראוי בלי רפיון השי''ת יהי' כעזריכם שתוכלו להרחיב גבול הקדושה, עוד במדה גדושה, וישפיע לכם השי''</nowiki>ת שפע ברכה ורוב הצלחה
 
'''א'''. נגיד ואיש נכבד, מתלמידיו של רבינו סקראלי, תומך חשוב למוסדותיו של רבנו ומחשובי קהלת היראים כלאם אנדזשעלעס.
 
'''ב'''. הגה<nowiki>''צ ר''י אייזיקסאהז. ראה לעיל מכתב ל''</nowiki>ג.
 
 
 
סד                    '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
שתזכו להרבות במצות ומע<nowiki>'' ט בישראל, והשי''ת יגמור בעדכם החתימה לטובה לשנה טובה ומבורכת בחיי נחת ושמחת בהרחבת הלב לתורה ומצות. באעה''ח ה' לס' ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה וגו', התשכ''ב, פה ברוקלין יצ''</nowiki> ו.
 
והנני ידידכם דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר מצפה להרמת קרנכם ברו"נ.
 
הק' יואל טייטלבויס נג.
 
בחשיבותה של ישיבה מחוץ לעיר
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
המוכ<nowiki>''ז הני תרי גיסי יקירי הרה''ח מו''מ בתו"י מוה''ר נפתלי אינדיק נ''י וגיסו בדומה לו הרה''ח מו''מ בתו'יי מוה''ר מנחם גרשון פעלדמאן נ"י, הן המה תלמידי הרב הגה''צ המנוח האב''ד דק''ק 'ארע זלה''ה ועלה בדעתם לייסד ישיבה על שם רבם לזכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, ובנו האברך היקר הרב החסיד המפואר ת''ח חשוב יהי' הממלא מקום בישיבה, וכבר קנו לצורך זה בית וגן ומגרש כראוי למקום תורה, ומה שהוא מחוץ לעיר היא מעלה גדולה אף לבע''ב אם אינם דרים בתוך העיר המזוהמהא) , ק"ו לנערים ובחורים, ואמרו חכז''ל (עירובין כ''א ע''ב) אל תדינוני כיושבי כרכים, אמנם עדיין חסר להם סכום גדול להוצאות תיקון הבית והמקום שיהי' מוכשר לדבר זה, לכן מהראוי לסייע להם איש כמתנת ידו כברכת ה'</nowiki> עליו.
 
והשי<nowiki>''ת ירחיב גבולי ישראל במהרה ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה ולהרביץ תורה וטהרה בישראל, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בביאת גוא"צ בי'</nowiki> ב.
 
בעה<nowiki>''ח ה' לס' וידגו לרוב בקרב הארץ התשכ"ג, פה בדוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
א. ידוע גח'ל השתוקקותו של רבינו לעשות ישוב מחוץ לעיר, וכל ימיו '''שאף''' לזה ליצא מתוך העיר הסזוהמה, ובסוף ימיו נתמלא רצונו בזה, בבנית קרי<nowiki>' הנאמנה ,,קרית יואל''</nowiki> באטעריקא.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' סה
 
נד.
 
בגודל ענין הוצאת בניו לתלמוד תורה, וחיזוק המוסדות*)
 
בי' ה,
 
אין ספק שכל המאמין בתוה<nowiki>''ק ובדברי חכז''ל לא יסתפק במה שמבואר בהדיא בדברי חז''ל בגמי (ביצה ד ט''ז ע"א), כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יוה''כ חוץ מהוצאת שבתות והוצאת בניו דתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו, ופירש'' י ז''ל וז''ל, כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שבר למזונות אלא מה שפסקו לז, חוץ מהוצאת שבתות ותייך?, אותה לא פסקו לו מה ישתכר לצרכה ומהיכן תבואהו אלא לפי מה שרגיל ממציאים לו לשעה או לאחר שעה, פוחתין לו, כלומר ממציאין לו שכר מועט, עכ''ל, הרי מבואר בהדיא בגמ' וברש"י שמה שמקמץ בשכר לימוד אינו מרוויח מאומה, אלא פוחתין לו, וא''כ בוודאי שאין לעמוד על המדה בתשלומי הת''ת בסכום הראוי על חשבונו של הקב''ה שהבטיחו חז''ל שאם הוסיף ממציאים לו לשעה או לאחר שעה, ובפרט לעת כזאת במצב דורינו אשר לדרכי החינוך שלנו כל העולם בהתנגדות, ות''ת ,,בניך" כולם, ר''ל שכולם כנגד בהתנגדות יתירה, וכתב באוה''ח הק' בפ' השבוע (פי תבוא) עה''כ וירא את ענינו וגו' ואת לחצינו וז"ל ומה נם בדורות האחרונים שרב עמלם וכו' כי כל הנסמך לתורה רבו לוחציו ועיני כל אליו ישברו יעיי''ש, ואין לנו אל מי לפנות אלא אנחנו בעצמינו בתוכינו מחויבין להתחזק ולהתגבר לבוא בעזרת ה' בגבורים למען נובל עמוד, וז''ל המדרש תנחומא (פ' צו סי' י''ד) ראו כמה חביבה קריאת תורה לפני הקב''</nowiki>ה כי יש חיוב באדם לתת כל ממונו ללמוד תורה לעצמו ולבניו.
 
אמנם אעפי<nowiki>''כ מי שאין בכוחו להיות לוו עלי ואני פורע ואין בידו לפורטה, הנה יטריח לקבץ ממון להת''ת ויהי' שכרו יותר גדול מהנותן מכיסו כמו שאמרו חכז''ל (ב''ב ר טי ע''א) גדול המעשה יותר מן העושה שנא'</nowiki> והיי מעשה
 
'''*''') מזמן לזמן דאה רבינו את הצורך להלהיב '''את''' קהל עדתו להחזקת מוסדזתדז הקדושים, בראותו
 
ההתרחבות משנה לשנה, וגודל ההוצאות, ע<nowiki>''כ מצא לנכון לזרזם שלא לקמץ מלשלם שכר לימוד, כי אק לקמץ על חשבונו של הקב''</nowiki>ה.
 
ממכתב זה מרגישין אנו גודל אמונתו הפשוטה של רבנו בדברי חכמז<nowiki>''ל עד שלא יכול להבין איך משו'מטים מלשלם שכר לימוד, הלא אמרו ז''</nowiki>ל כל המוסיף מוסיפין לו כן השכים.
 
 
 
סו                     '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
הצדקה שלו<nowiki>', ומובא זה ברמב''ם ובשו''ע יו''ד (סי' רמ''ט סעיף הי) וז''</nowiki>ל אם יכול לעשות לאחרים שיתנו שכרו גדול משבר הנותן.
 
והנה לכאורה טעמא בעי כיון שאין המעשה נותן ממונו אלא ממון של אחרים למה יהי<nowiki>' שכרו יותר מהנותן בעצמו מממונו, וא''א לומר שהכוונה דאם המעשה מביא5,7.יותר מן העושה אז שכרו יותר, דהלא נם העושה הוא כן שאם נותן יותר שברו יותר, והבל לפי רוב המעשה, ולמה תלה החילוק בין הוא מעשה או עושה, וע''כ שהכוונה דאף אם הנתינה הוא שוה בשוה מ''</nowiki>מ גדול יותר שכר המעשה וטעמא בעי.
 
ונלפעני<nowiki>'ד שהוא ע''ד שהובא בגמ' (ב''מ ד' נ''ח) גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה בממונו וזה בגופו, הרי דמה שנוגע לגופו של אדם גדול ממה שנוגע בממונו, וא''כ המעשה הוא מטריח כגופו להיות קובץ על יד לכן שכרו יותר מהעושה שאינו בגופו אלא בממונו, ועכ''פ מי שאין בכוחו בשו''א לשלם יטריח בגופו להיות קובץ על יד ויהא שכרו יותר גדול, נם לרבות העושים אם יהא גס מהמעשים בהשתדלות אצל אחרים שיתנו, כש"כ שיהי'</nowiki> שכרו יותר גדול, בי גדול המעשה יותר אם הוא מן העושה, ויתקיימו שניהם בידו א)
 
כתבתי בזה דברים ברורים למען חיזוק הת<nowiki>''ת והישיבה כי הם חיינו ואורך ימינו, וכל הנותן בעין יפה טוב עין הוא יבורך, והשי"ת ירחיב גבול ישראל במהרה, ובמהרה נזכה כולנו שיתקדש ש''</nowiki>ש על ידינו ונצליח בכל דרכינו, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן מתוך נחת והרחבת הלב.
 
באעה<nowiki>''ח א' לס' ובחרת בחיים למען תחי' אתה וזרעך, התשכ"ג לפ''ג, פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים נה.
 
להחזקת תיקוני חינוך בנות ישראל
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
ברוך הוא ,,וברוך שמו<nowiki>'' ה''ה הרב המאוה''ג רו''ש עומד לנס עמו, ויהי ה' אלוקיו עמו, כש''ת מוה''ר ברוך קאפלאן נ''י אשר פעל הרבה בכל כחו במס''נ א. עי' כ,,דברי יואל'' פ' וארא עמוד קס''</nowiki>ז באריכות.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' סז בתיקוני חינוך בנות ישראל, והיות שכא כעת במאבק קשה לכלכל את הצורך המרובה, מהראוי לעמוד לימינו ליתן לו חיזוק ואימוץ למען יוכל עמוד ולהיות מוסיף והולך בתיקוני החינוך.
 
והשי<nowiki>''</nowiki>ת ירחיב במהרה גבול ישראל וגבול הקדושה והטהרה, ויגן על כל העושים והמעשים לחזק דרכי התורה והטהרה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
באעה<nowiki>''ח אור ליום וי עש''ק לס' ונברכו כך וגו', התשכ''ד לפ"ק, פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
נו.
 
נם על יושבי אה"ק מוטל לחזק מוסדותיהם
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''ג מוע''ד החסיד המפואר, חובר חיבורים מחוכמים, חבלים נפלו לו בנעימים, כש''ת מוה''ר אברהם שלמה כ"ץ שליט''א אב''ד ור''מ בעיה''ק ב''ב באה''ק תובב''</nowiki>אא) .
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר כמשפט, באתי בזה לעוררו היות כי משא כבידה מוטל עלינו הת''ת והישיבה דפה עירנו אשר נדלה בכמות ובאיכות באופן אשר אין ערוך אלי', ואין לתאר על הכתב ההוצאה המרובה והעצומה הנצרך לכמה אלפים ילדים ובחורים המוטלים עלינו לנהלם ברוחניות ובגשמיות פה עירנו, והיא מרובה מכדינו, ועשירי העם המה אתנו בקשרי המלחמה מחמת טומאת מלכות המינות שנתפשט בעו"ה בלבבות בנ'' י ובמנהיגים, ושאני מינות דמשכא ר''ל, ופשיטא שאין לנו חיזוק ממקום אחר ואין הבור מתמלא מחולייתו, ומזבן שדין גרמא דעציראה שאין האפשרות כ'י כ להוסיף עוד יותר על הסכומים הנשלחים מאתנו להישיבות שבאה''ק, ותלי''ת אנו שולחים סכומים גדולים לת''ת וישיבות שבאה''</nowiki>ק במקומות שונים אף שהוא בקישוי
 
א. הגה<nowiki>''צ מריסקאווע אהוב הי' על רבינו מאוד, העריכו והתחשב מאוד בדעתו הדבה פעמים, ובשנת תשכ''ב נתמנה ע''י רבינו לרכ ור''</nowiki>מ בקרית יואל אשד בבני בדק.
 
 
 
סח                   '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
'''אה''' ח7–צל14]
 
גדור, אבל אין הקומץ משביע, ולזה מהראוי שגם שמה בעיר אנ<nowiki>''ש וידידים המבינים ערך ת''ת וישיבות כאלה עד כמה המה נצרכים ומוכרחים לחיזוק התורה והיראה וקיום הדורות במצב דורינו השפל בעו''ה שיתנו כולם לב לסייע בסיוע שיש בו ממש, ובאמת מוטל על אנשי העיר בכל מקומות מושבותם להחזיק ת''ת וישיבות כמבואר בשו''ע סי' רמ''ו, ואמרו חכז''ל במס' ביצה (די ט''ז ע''א) כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר''ה חוץ מהוצאת בניו לת''ת שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו ופירש''י ז''ל לפי מה שרגיל ממציאים לו לשעה או לאחר שעה, א''כ נותנים בזה על חשבונו של הקב''ה שהוא ימציא לו.ב) ומי לא יאמין בהבטחת חכז''ל המבטיחים ע''ז, וכן מבואר במד''ר (ויקרא י'כ''ז ב') על הנותנים שכר משנים וסופרים לבנים אחרים שאינם שלו אשר הקב''ה אומר עליו עלי לשלם שכרו, ובאתי בזה לעוררו אשר יעשה בחכמתו לעורר הלבבות לסייע לדבר איש כמתנת ידו כברכת ה' עליו, ובוודאי שגם אנחנו מצידינז מוכנים לעמוד על המשמר לעשות בכל היכולתג) לחזק התוה''ק והחינוך באה''ק, אבל ע''ז אמר הכ' עזב תעזוב עמו, ואקו' שכהדר"ג נ'' י יפעול הרבה בחכמתו ויהי'</nowiki> לתועלת גדול.
 
וזכות המצוה יגן על כל העושים והמעשים להצילם מכל צרה וצוקה ולהצלירם בכל דרכיהם ברוחניות ובגשמיות וכהדר<nowiki>''נ נ''י עוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן באהלו של תורה ועבודת השי''ת באה''ק מתוך נחת והרחבת הלב, וישבע רוב תענוג ונחת מכל צאצאיו ויוייח עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן, והשי''ת ירחם ויוציאינו במהרה מאפילה לאור גדול, ויצילנו מחבלי משיח הנוראים שבזמנינו אלה בעו''ה, ובמהרה ישמח את לבבינו לתורתו ועבודתו ית''ש ויתקדש ש''</nowiki>ש על ידינו.
 
ובזה הנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
'''ב'''. עיי לעיל ביתר ביאור מכתב נייד.
 
נ. כידוע הנהיג רבינו לעשות סעודה שנתית בכל שנה (דיוצר) לטובת חיזוק המוסדות ב)וה'יק ועורר '''תמיד את''' הנאספים לבוא לעזרת ה<nowiki>' בגבורים, רבריי קדשו נדפסו בספה''</nowiki>ק דברי יואל על התורה.
 
 
 
'''דברי'''                על משמר החינוך והישיבות   '''יואל                ''' סס
 
נז.
 
בדבר קביעת עתים לתורה בבית המדרש
 
ב<nowiki>''ה, א' דחנוכה תשכ''</nowiki>ח לפ"ק,
 
שלומים אמונים, לכל אנשי שלומים, אהובים וידידים, מופלגים בתורה ויראה ראשים ונגידים, תורת ה<nowiki>' חפצם כל הימים, ה' עליהם יחיו ויפרחו כשושנים, איש איש כברכתו יתברך בנעימים. אדשה''ט, ראיתי לעורר אתכם בדבר קביעת עיתים לתורה שהוא יסוד היסודות ושאלה ראשונה ששואלין עליו ותחלת דינו של אדם כמבואר בגמ' (סנהדרין דף ז' וקידושין דף כד) ובתוס' ומהרש''א שם נתקשו כזה משבת דף ל''א ששאלה הראשונה הוא נשאת ונתת באמונה ואח"כ שואלין קבעת עיתים לתורה, וכתבו בזה תירוצים וחילוקים א) ועפ"י פשוט י''ל כי אלו השנים הא בהא תליא, דאם המו''מ הוא באמונה, הנה מי שיש לו אמונה אמיתית לא יוכל לחשוב שע''י הזמן של קביעת עיתים לתורה יחסר לז ח''ו מפרנסתו, והסענה של מניעת קביעת עיתים לתורה הוא בשביל שטרוד בעסקו, ולהמאמין באמת בטל טענה זו, וא''כ אלו השני טענות מקושרים יחד וחדא מילתא הוא, וכבר פירשו בלשון קבעת עיתים שהוא מלשון קבען פלניא לשון גזילה שצריך לגזול העת לתורה, והחיוב על כאו''א להשתת� בביהמ''דב) בשעה קבועה ללמוד תורה ברבים, כל אחד וארד לפי השגתו, וזה מביא ג''כ לידי מידות טובות ולדיבוק חבירים והצלה מזרם העולם המקושר במינות ואפיקורסות ודעת נפסדות, אשר צריכין לרחמי שמים להנצל מהם ומהמונם ומכיוצא בהם. והשי''ת ידי' בעוזריכם להתחזק ולהתאמץ באמונתו ית''ש ובדרך התוה''ק האמיתית, איש את רעהו יעזורו כמאמה'יכ אז נדברו יראי הי איש אל רעהו יעיי''ש במפרשים, והשי''ת יצילכס מכל צרה וצוקה, ויצליח את דרכיכם בדו''ב ובגו''</nowiki>נ מתוך נחת דקדושה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו.
 
והנני ידידכם דו<nowiki>''ש טובתכם והצלחתכם בהי' י באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייסלבוים
 
'''א'''. ראה בדברי יואל פ<nowiki>' בראשית עמוד ל''</nowiki>ד ענין זה באריכות.
 
'''כ'''. ראה מדור ,,על משמרת הדת<nowiki>'' מכתב א'</nowiki> שרבינו מבקש מאנ"ש להוסיף תקנה זו בין התקנות ללסר '''בבית''' המדרש '''דייקא'''.
 
 
 
צ                      '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
נח. עור בענין קביעות עתים לתורה בביהמ"ד
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הנה היות שידוע שמעת שנתייסד התאחדות האברכים, בעזה<nowiki>''י גדלו והצליחו וגס עשו פרי שהאברכים תלמידי ישיבתינו הקדושה יש להם מקום קבוע לתורה ולתפלה, וראיתי לעורר בזה גודל הנחיצות שכל אחד ואחד מהאברכים שיחיו יבואו בתמידות בכותלי בית המדרש לעשות שיעורים ללמוד תמידין כסדרן,א) כי זה חיזוק גדול לתורה וליראת שמים, כי בבית א''א ללמוד כראוי, בפרט שבבית המדרש של התאחדות האברכים ישנו שם הרה''ג מלאנדסבערג שליט''א שלומד שם שיעורים בכל יום, והוא יודע ובקי מה שצריכים ללמוד בתורה ויראת שמים. ואשרי לתמימי דרך ההולכים בתורת ה' שבזכות זה יתברכו בדורות ישרים נאמנים לה' ולתורתו ונזכה לכוחי'</nowiki>ט ושנה טובה ומבורכת.
 
כעתירת רבעה<nowiki>''</nowiki> ח יום ג' לס' למען ייטב לך והארכת ימים, תשל"א לפ<nowiki>''</nowiki>ק. הק' יואל טייטלבוים גט. בענין נחיצות הוצאת ספרים ,,בית רחל"*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הנה המוכי<nowiki>'ז הרה''ח רי בנימין צבי הכהן בערקאוויטש נ''</nowiki>י מנהל מוסדותינו בית רחל לחינוך הבנות, עוסק זה כמה שנים להכין חומר לספרי לימוד עבור הכנות על טהרת הקודש ומשתמשים בספרי לימוד הללו שהוא מדפים ומוציא לאור בהרבה מוסדות שדרכי לימודם בטהרת הקודש, וזה תועלת גדול כדי להנצל מללמוד בספרי לימוד אשר אינם טהורים שמלאים
 
'''א'''. דאה בדברי יואל פי בהר.
 
'''*''') בשם שר' יהושע בן גמלא עסה בזמנו ליסד תלמודי תורה בכל עיר זעיר לצורך '''תשב<nowiki>''</nowiki>ר''', באותו
 
מדה אמר דבינו שנחוץ לנו עתה לייסד בתי חינוך לבנות ישראל שבלעדן אי אפשר להמשיך הדורות בטהרה, ואכן בנה ויסד בתי חינוך כשרים לבנות ושבר עליהם כעל בבת עינו ממש. ובכי<nowiki>''</nowiki>פ דאה גודל הנחיצות לחבר ספרי לימוד בשרים בלשון אידיש שעל ידן יחחנבו בנות ישראל. והיות '''שלא''' סצא ממקומות אחרים את החומר '''הראוי''', הטיל על מנהל החשוב של המוסדות הרה<nowiki>''ח ר' בנימין צבי בערקאוויטש ני''ו את התפקיד להשתדל בחיבור ספרי לימוד כשרים ומתוקנים וחפץ ד'</nowiki> ברו '''הצליח''' שהוציא לאור מאות ספרי קודש בשפת האידיש, ספרי הלכה ומוסר, מדות וצניעות לשם ולתפארת.
 
 
 
'''ד ברי'''               על משמר החינוך והישיבוח    '''יוא ל              ''' עא
 
בדברי מינות וכפירה רח<nowiki>''ל, וגודל נחיצות חינוך הבנות כשרות כבר כתבתי מזה בספרי ויואל משה באריכותא) שיסוד בית ישראל תלוי בחינוך הבנות, כי א''</nowiki>א לבנות בית נאמן ולהעמיד דורות כשרים זולתי אם הבנות מתחנכות ברוח ישראל סבא.
 
והיות שכבר הוציא ע י"ז אלפים ורבבות וישנם חובות גדולים לשלם, לכן מצוה גדולה להשתתף בפעולה זו הקדושה, ולבא לעזרתו בזה, ועי<nowiki>''</nowiki>ז נזכה להעמיבוורות ישרים והגונים, וכל העוזרים ומסייעים בזה יתברכו בשפע ברכה והצלחה.
 
כעתירת וברכת הבעה<nowiki>''ח י''ב ניסן תשל''</nowiki>ו לפ"ק.
 
הק' יואל טייטלבוים ס.
 
מכתב ברכה לסיום הש<nowiki>''</nowiki>ס הראשונה שע"י חברה לומדי ש<nowiki>''</nowiki>ס*) ב<nowiki>''</nowiki>ה, ר<nowiki>''</nowiki>ח חשון תשל<nowiki>''</nowiki>ח,
 
הנה היות שנתיסד חברה לומדי ש<nowiki>''</nowiki>ס ע<nowiki>''</nowiki>י אברכים עסקנים חשובים מקהילתינו קהל יטב,,-, ל,ב,12–כמו החברה ש<nowiki>''</nowiki>ס שהיתה בעירנו ק<nowiki>''</nowiki>ק סאטמאר יצ<nowiki>''</nowiki>ו ל�ני המלחמה, שבהצטרפות כח החברים הלומדים מסיימים ש<nowiki>''</nowiki>ם מידי חודש בחדשו, לזה אף ידי תיכון עמם, ולסיום ש<nowiki>''</nowiki>ס הראשון של חברה זו הנני לברך את העסקנים וכל החברים הלומדים ומצטרפים בלימוד וסיום הש<nowiki>''</nowiki>ס שיזכו
 
רגיל הי<nowiki>' רבינו לומר לסנדל בית דחל, מה מאוד נחוץ לנו ספרי לימוד לבנות כשם שיש לנו לבנים, שהרי לבנים יש לנו חורה שלימה ומסורה דור אחד דור, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, משא''כ לחינוך הבנות שרק לאחרונה נולד הנחיצוח ללמוד עמהן וע''</nowiki>ז אין לנו מסורה סדורות הקודסים, לבן רבינו בכבודו ובעצמו יגע ועמל בעניני הספרים, ורבינו הוא שהציע '''אח''' תוכן הספרים, ובהרבה מהן עבר עליהם לפני הדפסתן והגיהן זרק אח<nowiki>''</nowiki>כ נתן הסכמתו המלאה להוציאם לאור.
 
 
א. עיי<nowiki>''ש במאמר לשון הקודש סי' מ''א ס''</nowiki>ב.
 
'''*''') בעיר סאססאר שנח תרצ"ד יסד הגה<nowiki>''צ סביקסאד זצלה''ה בהסכמת רבינו חברה לומדי ש''</nowiki>ס,
 
ומטרתו לסיים ש<nowiki>''ם מידי חודט בחדשו שכאו''</nowiki>א מהחברה לומד עשרה דפים בכל חודש וככה ממשיכים ללמוד להלן בכל חודש, וגם רבינו חתם '''אז''' על התקנות. ובחודש חשדי שנת תשל<nowiki>''</nowiki>ח נתעוררו במה אברכים עסקנים לחדש אורו ולייסר מחדש חברה לומדי '''ס<nowiki>''</nowiki>ס''', ולסיום '''ש"ס''' הראשון נתן דבינו ברכתו הקדושה להחזקת החברה.
 
 
 
עב                   '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
להגדיל תורה ולהאדירה, ולהתברך בשפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב, עדי נזכה לראות במהרה בישועתן של כלל ישראל זשמחתן.
 
כעתירת וברכת הבעה<nowiki>''ח פק''ק קרית יואל שבמאנרא יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים סא.
 
להחזיק בבית קופסאות צדקה של ישיבת יטב לב בא"י*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הנה בדבר המצב הקשה של המוסדות ה–ק'דושות השורר בא<nowiki>''</nowiki>י הוחלט לחלק קופסאות צדקה פושקעס בין אנ<nowiki>''</nowiki>ש שיחיו לטובת ישיבתינו הקדושה והת<nowiki>''</nowiki>ת יטב לב בעיה<nowiki>''</nowiki>ק ירושלים תובב<nowiki>''</nowiki>א, לזה אבקש מאת ידידינו תלסידינו ואנ<nowiki>''</nowiki>ש היקרים שיחיו שכ<nowiki>''</nowiki>א יקח לביתו צדק פושקע, וזכות החזקת התוה"ק ולומדי' וזכות תשב<nowiki>''</nowiki>ר יגן על כל העוזרים והתומכים בזה להתברך בשפע ברכה והצלחה ובכל מילי דמיטב.                        �י'י'רחכ'ר]
 
כעתירת וברכת הבעה"ח נ<nowiki>' דחנוכה תשל''ט לפ''</nowiki>ק.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
'''.''') בחזירתו מא<nowiki>''י בשנת תשט''ו ביקש דבינו שכאו''</nowiki>א יחזיק '''בביתו''' צדקה טושקע של '''יסיבת''' יסב לב בירושלים עיה<nowiki>''ק, ומאז הי' נהוג אצל אנ"ש שכל אחד הי' לו בביתו קופסא זו, ובשנה האחרונה עורר רבינו עוה"פ ע''</nowiki>ז כדי לחזק הדבר.
 
 
 
מבוא
 
למדור
 
'''פ◗וסת ך'''"
 
מאז התנוצץ רעיון הציוני בעולם לעשות מכלל ישראל עם ככל הגוים, שפה מיוחדת ומלוכה לעצמה לפרוק עול הגלות, ראו כל גדולי ישראל ברעיון הזה סרידה במלכות שסים וכפירה בתורתו הקדושה, כי מושבעים אנחנו ספי הקב<nowiki>''</nowiki>ה '''בשלש''' שבועות כמבואר בסוף מסכת כתובות, וכל פעולה לדחוק '''את'''-,5הקץ ולפרוק עול הגלות, הוא העברה על השבועה, וזה מעכב גאולתדנו ופדות נפשינו (עי' בהקדמה בספה<nowiki>''</nowiki>ק ויואל משה עמוד ח' באריכות).
 
הציונים הכופרים התאמצו בכל כוחם להכניס '''שיסתם''' לתוך המוני בני ישראל ושלח–ו- שליחים בכל פינות העולם לפתות '''את''' לבבות בני ישראל לרעיונם הטמא, וגם הרכה דכניס וראשי עם שנתפסו לרעיון הציוני, נעשו משמשים לע<nowiki>''</nowiki>ז זו, ועשו בל מיני השתדלות להלהיב את המוני עם לרעיון הטמא הזה.
 
אהבת א<nowiki>''י התקועה בלב כל ישראל המחכים בכליון עינים לעלות לציון ברנה בביאת משיח צדקינו, המירו באהבה זרה, אהבת הציונות וחוקות העכו''</nowiki>ם.
 
גדולי ישראל בכל מקומות מושבותיהס חרפו נפשם ללחום כנגדם, והרעישו עולם ומלואה לעמוד על המשמר לבל יעלה הכורת לכלות כרס ישראל ח<nowiki>''</nowiki>ו.
 
בינתיים קמו כמה דבנים שנתפסו לציונות, ובראותם שהעיון הציוני לא יוכל להתפשט ב<nowiki>''ב בין היראים, עמדו ויסדו מפלגה אחרת בצורה חדשה של ,,ציונות דתית'' בשם ,,מזרחי'', שלפנים היו נקראים שומרי תודה, אבל בפנימיותם הי' שמירת התוה''</nowiki>ק רחוק מכליותיהס, וקודש וחול השתמשו אצלם בערבוביא.
 
ולא ארכו הימים וגדולי הדור בשעתו יצאו כנגדם בתוקף ועוז והזהירו נוראות להתרחק מהם כי מסוכנים המה יותר מציינים גלויים.
 
בשנת תרע<nowiki>''ג עלה על לב כמה מגדולי ישראל ממדינת פולין, ליטא, אשכנז, לייסד ,,אגרת ישראל", לאחד בזה כוחות היראים נגד הציונים והמזרחים. אבל לעומת זה היו הרבה גדולי ישראל במדינות הנ''ל, ורובן של גדולי ישראל במדינת אונגארן וגאליציא, שהתנגדו לרעיון זה של אגודת ישראל מכמה טעמים שונים שאין כאן המקום יפורסם, ובעיקר חששו שאיחוד כללי מתונים שונים ומדינות שונות שאין התקנות והגדרים שווים אצלם, יגרום פירצות בגידן של ראשונים וקילקולו ירבה על תיקונו, (עיין בתשו' זכרון יהרה להגה''ק מוה''ר ירא גרינוואלד זצ''ל אבדק''ק סאטמאר פי' ר') ע''</nowiki>כ לטעם הנ"ל עמדו רבותינו הגדולים מנגד להתיסדות האגודה והחליסו, שב ואל תעשה ערף.
 
 
 
עד                    מבוא
 
וזל<nowiki>''ק של רבינו בשערו הקדוש ויואל משה (מאמר א' סי' קמ''ב) ... ואני זוכר אח בל האגודה ומעשיה והשתלשלות הענינים מתחלת התייסדותה באסיפה הראשונה עד עתה, ודברתי עם רוב גדולי ישראל שבמשך הדורות האלה בדבר האגודה, ואספר בקיצור. הנה רוב גדולי ישראל היו מתנגדים לאגודה מתחלה ועד סוף, אלא שהרבה גדולים צווחו עליי בקולי קולות, והרבה גדולים לא נכנסו ב''ב בעובי הקורה שלא הי' דרכם כן, אבל קול דממה דקה ישמע מהם ליודעם ומפיהם שלא להתחבר כלל להאגודה. אמנם היו נם גדולים וצדיקים שהיתה כוונתם לשמים, שהחזיקו את האגודה בחושבם שהמה הלוחמים עם הציונות והמזרחיוח, יען שנפשם היה מרה להם ממעשה הציונים והמזרחיס ופחדו ורעדו מהקלקלה המרובה היוצאה מהם, לכן היי להם כמים קרים על נפש עייפה את כל מי שראו אז ללוחמיס עם הציונדם והמורדים, ורוב צערם על הציונות והמזרחים השיא את דעתם להתחבר עם האגודה שהיו אז לוחמים עמם, עכל''</nowiki>ק.
 
והנה אע<nowiki>''פ שגדולי מייחדי האגדה כוונתם היתה לטובה, עכ''ז במשך הזמן היו במה רבנים בתוך אגו''י שנתפסו לרעיונות זרים של סדינה עפ''י תורה וכדו'. זבהכנסי' הגדולה שהתקיימה במארינבאד בשנת תרח''ץ היו הרבה שיצאו בפרוץ ,,לחיוב מדינה עפ''י תורהי', ובידוע שבתקופה זו היו הרבה יראים פעיה''ק ירושלים שפרשו עצמם מאגוי'י ויצאו נגדם במחאה גלויי, בראותם שאגו''י לבשה צורה אחרת לגמרי, והכשירה עצמה לקראת המדינה שתשתתף בה לעתיד (ראה להלן מכתב ס''</nowiki>ח).
 
בינתיים עלה הכורת על הכלל ישראל, ולדאבוננו נגדע קרן ישראל ר<nowiki>''ל. גדולי ישראל האמיתיים ראו אח חלקם הגדול של הציונים בחורבן הזה, (עיין בהקדמה לפה''ק ויואל משה עמוד ז" באריכות) ושפכו מרורות על כל מעשיהם. אמנם בשנת תש''ח הצליח מעשה שטן, ונתיחדה המדינה ונעשתה התועבה הזאת בישראל, מרידה נוראה במלכות שמים אשר כמוהו לא הי' מאז היתה ישראל לגוי. והנה, אגו''</nowiki>י במקום להתרחק מהציונים ולהבדל מהם, הלכו קדורנית מדחי אל דחי ונתחברו לממשלתם, והתאחדו עמהם להיות שותפים בהמםשלה.
 
 
רבינו דאה בהשתתפות בבחירות להכנסת הציונים שיתוף גמור עם המינים ומעשיהם, ולא נח ולא שקט כל ימיו מאז נתייסדה המדינה, להתריע כנגדה, כי מינות גרוע מע<nowiki>''ז (רמב''ם), ולא ידבק בידינו מאומה מן החרם, ותיכף התחיל לפרסם שיטתו הבהירה בכל פינות העולם, וכתב מכתבים עד אין שיעור לתלמידיו ואני'ש, לפקוח עינים עורות לבל יומשכו עם זרם העולם. וחלק מהם הבאים בדפוס במדור זה, ובתוכם כמה סכתבים שנכתבו עוד לפני המלחמה נגד רעיון הציוני, אשר בהם שפך מרורות נגד כת הארורה הזאת. ובמשך הזמן, לצד ראותו נחיצות הענין, הוציא רבינו הק'</nowiki> לאור את ספרו הבהיר ויואל משה אשר בו העלה בירור הלכה ולמעשה, ולא הניח דבר קטן וגדול הנוגע לענין זה, ושיטתו הקי '''היא''' שעמדה לנו עד כה משטף מים הזדונים, ובדרכו ניסע ונלך עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' עה �ר"ח '''7צל4�12'''
 
 
סי:וכוי ך' �����
 
�וצר '''ה חכמה                       ['''
 
סב.
 
אזהרה חמורה לקהל ארשיווא בענין ציונות*)
 
ב"ה,
 
היות כי בבואי למדינתכטא) שמעתי ותרגז בטני אשר גם בקהלתכם הצמיח השורש פורה ראש ולענה של הכת הציונים הטמאים ומטמאים בהבל פיהם כל, אשר רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגי<nowiki>', כמה עיירות גדולות בתורה וביראה נחרבו עד היסוד בה ברשעת טמאים הלו, וכל קהל ועדה מישראל אשר עדיין לא סרו מאחרי הי ותורתו הקדושה, מחויבים להקהל ולעמוד על נפשם במס''נ ממש שלא תתפשט ביניהם הארס המר הזה, ובפרט קהלתכם הלא מצער ותחי נפשכם ועדיין אתם לשם ולתפארת בין הגלילות הסמוכות אליכם ואם ח''ו תניחו את התבערה הזאת ולא תסבור בכח גדול בעוד מועד, מי יודע אם אחר איזה ימים מועטים יהי' ככחכם עוד להציל את יתר הפליטה, ושאני מינות דמשכי וח'' ו כל הגלילות הסמוכות יהי'</nowiki> נכשלות על ידכם.
 
והנה הרבה טרחתי ביניכם זה רבות בשנים מעת אשר באתם תחת דגלי. לזאת בהיותי במדינתכם לא נתתי מרגוע לרוחי עד שבאתי ביניכם, ודברתי הרבה עם איזה אנשים, וגם באסיפת העם ברבים לטכס עצה מה לעשות נגד המחלה הנוראה הזו, ומה משפטם עפ<nowiki>''י דת תוה''</nowiki>ק, ובטח תשימו על לבבכם כל הדברים אשר אמרתי לפניכם, ויהיו לטוטפות בין
 
'''*''') מכתב זה כתב רבינו בשנת תרפ<nowiki>''ז בהיותו בבר אב''ד בק''ק קראלי לאנ''ש בק''ק ארשיווא והבלילות שאחר נסיעתו משם התחילו הציונים בגלילות אלו להרים ראש להרע ולהשחית קהלה זו, ועי' להלן במכתב ס''ג אשד ביקש אח הגה''צ מו''ה יוסף צבי דושינסקי זצ''ל אבדק''</nowiki>ק חוסם שיעמוד לימינו בענין זה.
 
א. הכוונה לאדשיזוא שהיתה במדינת טשעכיי, (ועיר קראלי הוא במדינת רוסעניעו).
 
 
 
עו .–..,,,,'''דברי'''   מכתבים          יוא '''ל'''
 
עיניכם לשמור ולקיים, אבל למען יהי<nowiki>' למשמרת, ראיתי כעת לחקוק בעט ברזל ועופרת, לבל תהיי האמת נעדרת, אשר כל איש ואשה הן בחור או בתולה עם איש שיבה, כל אשר גם מהיום והלאה יקח חבל בחבורת הרשעים האלו, או יסייע להם בממון או בגוף באיזה סעד כל דהוא, או יניח מרצונו אחד מבניו או בנותיו לסייע בהם כנ''ל, הרי הוא בהבדלה והפרשה גמורה מכל קהלתכם בכל אופן ואופן ככל אותן הכופרים והמינים שאין להם חלק באלוקי ישראל, שלא לצרפו לשום דבר שבקדושה לענות אמן, קדיש או קדושה, ולא לקרותו לתורה בשום פעם בעולם, ולא להשתמש עמו בעשיית היין במקום שצריך שיהא נעשה ע''י ישראל ושלא להתערב עמו כלל כמו במי שאינו מבני עמינו. וכבר כתב הרמב''ם ז''ל שהסופרים והמינים שבישראל צריך להתרחק יותר מן העכו''</nowiki>ם, ולהשומע ינעם ותבא עליו ברכת טוב.
 
והשי<nowiki>''ת יעזור ויטה לב עמו בני ישראל לעבדו שכם אחד, ונזכה לגאולה וישועה כללית ופרטית בב''</nowiki>א.
 
באתי על החתום ה<nowiki>' לסדר והיתה לעדת בנ''</nowiki>י למשמרת.
 
הקי יואל טייטלבוים סנ.
 
ע<nowiki>''</nowiki>ד הצלת קהילת ארשיווא מציונות*)
 
ב<nowiki>''ה, אי לס' והי' ברכה התרפ"ז לפ"נ, פה קראלי יצ''</nowiki>ו
 
שוכט<nowiki>'ים אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם צדיק ונשגב וז''</nowiki>ח
 
כש<nowiki>''ת מוה''</nowiki> ר '''יוסף צבי''' שליט<nowiki>''א האבדק''</nowiki>ק חוסם והגלילות
 
יצ<nowiki>''</nowiki>וא) .
 
 
'''*''') מאז עזב רבינו כהונתו באור שי ווא נשאו הפוחזים את ראשם וניסו להשתרר על הקהלה כנ<nowiki>''</nowiki>ל
 
במכתב הקדום, אף שנתקבל רבינו לק<nowiki>''ק קראלי עדיין הי' מצודתו פרוסה לקהילתו הקרסת אשר הרבה יגיעות יגע שם כאשר מדגיש דבינו ,,הרבה טרחתי ויגעתי שם זה כמה שנים בארץ לא זרועה להצילם מבורות נשברים''. וע''כ הצטער על עמלו אשר השקיע בהי ופנה אל הגה''</nowiki>צ מרוסס שי סדר את הענין על מכונו, משום שאין בבתי דינין הסמוכים מי שיכול להביא הענין לידי גמד כמוהו.
 
 
א. ה<nowiki>''ה הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקיא שהי' אח''כ הגאב''ד דעיה''ק ירושלים ת''ו'</nowiki> וכידוע שררה ידידות גדולה ביניהם.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' עז אדר<nowiki>''ש כהדרגני'י כמשפט, באתי בזה הנם כי כבד עלי הדבר לבוא בכתובים בענינים כאלה, עכ''ז לאשר ראה ראיתי את עני עמי אשר באורשיווא אשר הרבה טרחתי ויגעתי שס זה כמה שנים בארץ לא זרועה להצילם מבורות נשברות אשר לא יכילו המים מימה של תורה, ואשר מים אין בו נחשים ועקרבים יש בו, הן המה הדעות זרות ציונות ואפיקורסים ר''ל ושארי אבות נזיקין אשר דרכן לילך ולהזיק ולחבל כרם ה' צבאות, ואין לנו שיור רק התורה הזאת, ובעזר העוזר האמיתי הצלה פורתא מיהא הוי, וכעת בעו''ה נהפכה הקערה על פי'</nowiki> והבערה ללהב ולחלק יצאה, וצר לי מאוד על הדבר וחמתי על עמלי.
 
והנה לא באתי בזה להכריע בין הצדדים לפני כת<nowiki>''ה כי א''א לתאר ענינים כאלו בכתב, גם אין רצוני בזה כעת להתערב בגוף הדבר, ובפרט את כת"ה נ''י א''א להטריד לאיזה הכרעה ונטי' מבחוץ לאיזה צד בנוף הענין, אמנם אחת שאלתי אותה אבקש כעת להזמינם כעת לדתוה'יק כדת וכהלכה ולהפרידם שיבוא הדבר לפני איזה ביד'יצ, ואקוי להי אשר בדרכי התוה''ק אשר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלו' יגיעו לתכלית הנרצה, והקולות יחדלון, וע"ז א''צ שום הכרעה כי יהי' איך שיהי' א''א לשום צד שבעולם להשמיט עצמם שלא לעמוד להתזה'' ק לפני איזה בי''ד, אפילו הצדיקים באמת, וכת''ה נ''י כבר התחיל במצוה זו להזמינם לד''ת אבל המה על מעמדם יעמודו, ומהצורך להרבות באזהרות וכפיות עד אשר יוכרחו לעמוד לפני בי''</nowiki>ד, ויקוב הדין את דההיא)
 
ובאמת החיוב מוטל לבוא בכל מיני כפיות נגד כל מי שמסרב לעמוד לדתוה<nowiki>''ק, והמתחיל במצוה אומרים לו גמור, ואין ברבתי דינים הסמוכים מי שיוכל להביא הענין לידי גמר כמו כהדרגנ'' י, ובוודאי ישים הדברים האלה על לוח לכו הטהור להרים קרן התוה"ק, והשי''</nowiki>ת יזכהו להרביץ תורה ויראה בישראל עדי זקנה ושיבה.
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''</nowiki>ה באהבה רבה מכבדו ומוקירו.
 
הק' יואל טייטלבוים א. בלשוז זה השתמש רבינו ככמה מכתבים שכתב בענינד סכסוכים בקהלות.
 
 
 
עח '''דברי'''          מכתבים          '''יואל'''
 
סד.
 
מכתב אודות הרב הראשי הידוע*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
קול נהי נשמע בציון צעקת בני ישראל היראים וחרדים בעיר ה<nowiki>' שמה זהביד''צ שבירושלים ע יה''ק ת''ו ובראשם הרב הגאון הצדיק זקן וקנה חכמה כקש''ת מוה'' ר יוסף חיים זאננענפעלד שליט''א האבדק'יק, מבקשים אותנו להיות להם לעזרה בצרה, ותעל זעקתם את פני ה' איך המחבלים כרמים כרם הי צבאות המה המעמידים צלם בהיכל ה' ונספחו על בית יעקב לספחת ולבהרת, אשר כמהו לא נהיתה צרעת ממארת, לצודד נפשות להשקותם מים הרעים המאררים הוא המינות והכפירה ר''ל עד שבעזה'יר נתקיים בהם היו צרי' לראש, איש צר ואויב לדתוהי'ק ולעיקרי האמונה, (בה' ובתורתו הקדושה), דרך קשתו כאויב, להפר ברית עולם הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר החזיק והרחיב בארה''ק גבול הטומאה, ר''ל, היא העדה הרעה המכניס עצמם בשם ציונים, אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים אדדייק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה''ק והאמונה המסורה לנו, שהיא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה, תסמר שערות אנוש ותצילנה שתי אזני כל שומע, הנה ארפו ארס ברזל להיות בוטה כמדקרות חרב להסית ולהדיח פרחי שושנה, והרבה מדבריו המדאיביס לב כל מאמין בה' מועתקים בקונטרס קול גדול הנדפס בירושלים ובמכתבו של כבוד הרב הגאון המפורסם האבדק'יק סאטמאר שליט''אא) אבל כאשר הי' לנגדי דחיבורי עצבים שלו ראיתי כי עוד הרבה יותר ממה שהעתיקו הם נמצאים בחיבוריו, מלאים על כל גדותיו, דברי מינות וכפירה, מאוד נורא, וילאה לב כל מאמין בה' להעתיק רוב דברי טומאה כאלו, אוי לעינים שכך רואות, השי''</nowiki>ת ירחם במהרה, וינקום נקמתו ונקמת עמו בנ"י כרוח סער וגבורה.
 
 
'''*''') פרשה זו ארוכה מארץ מדה ותקצר היריעה מהכיל כל מה שסבלו יושבי אה<nowiki>''ק מהרב קוק הידוע, שהי'</nowiki> ציוני נלהב ופירסם שיטות ודיעות פסולות בספריו.
 
חרדי ירושלים פנו לגדולי ישראל בעולם ובתוכם רבינו לאסור ספרדי והוראותיו, ורבים מרס מילאו בקשתם, דחלק מדבריהם נתפרסמו בזמנו בעולם.
 
'''א'''. ה<nowiki>''ה הגה''</nowiki>צ כעל כרו לדוד.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' עט
 
והנה אך למותר להאריך בהלכה זו שהוראתו אסורה, כי אף מי שאינו מאמין וכופר אלא שמחלל ה<nowiki>' ומחטיא את הרבים בשאר עבירות אסור לשמוע הוראה מפיו ובשו''ע סי' רמ''ג סע יף ג' דת''ח המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבציבור, והביא ע''ז בברכי יוסף שם דכל ת''ח שיש בידו חילול ה' אסור לשמוע ממנו דברי תורה ולסמוך על הוראתו יעיי''ש בשיו''ב, וע יי ע בשו''ת בית שלמה יו''ד ח''ב כי' ק''א דאף דאיתא בירושלמי זקן שאירע בו דבר אין מורידין אותו מגדולתו מ''מ אם החטיא את הרבים הוי כירבעם בן נבט ופשיטא דמורידין אותו מגדולתו יעיי''ש. ובמינים ואפיקורסים כבר כתב החת''ס בחו"מ סי' קס"ב דכיון שאסור לקרב אל פתח ביתו וכל באיה לא ישובון ולא ישיגון אורחות דיים מכש''כ שאסור ליקח תורה מפיו יעיי''</nowiki>ש.
 
והנה נחזי אנן בגמ<nowiki>' גיטין פ' השולח ד' מ''ה ס''ת שכתבו מין ישרף כתבו עכו''ם יגנז, וכשבת דף קט"ז אמר ר' טרפון שאם יבואו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן א''ר ישמעאל ק''ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, הללו שמטילין איבה וקנאה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים עאכוי' כ, ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. ולשון הרמב''ם ז''ל בפ"י מה' יסוה''ת הל' ח' אפיקורס ישראל שכתב כ''ת שורפין אותו עם האזכרות שבה כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם יעיי''</nowiki>ש.
 
הנה כ<nowiki>''כ החמירו בס''ת שכתבו מין למחוק את ה' יותר מככתבו עכו''ם משום שלא להניח שם לאפיקורסים, אף סבס''ת לא העתיק אלא אותיות התורה והאזכרות ולא חידש שם שום דבר מדעתו, ואך בשביל מחשבתו הרע שהוא ממקור מים הרעים אף שאינה ניכרת מתוך מעשיו, החסירו שלא להניח שם לפעולותיו, ומכש''כ שאסור להניח לו שם ושארית, להיות לו איזה התמנות בהוראה ותורה, שיובל להיות חותר חתירה לאמשוכי אבתרי', בדעה נפסדה וזרה, מרה כלענה ר''</nowiki>ל.
 
ויש כת צבועים המדפים על המינים והאפיקורסים באמרם שאין להתקוטט כי גדול השלום, ואם אין שלום אין כלום, כהנה וכהנה דברי הבלים, אבל התנא ר<nowiki>''</nowiki>י מכחישם בלמדו החיוב לאבד כת המינים מהא שציותה התוה<nowiki>''</nowiki>ק למחוק את ה' עבור הטלת השלום כי הן המה המטילים איבה ותחרות, וזה] השלום שבישראל לאבד כח המינים ויהי' אחריתם להכרית.
 
 
�
 
 
 
פ                      '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
ובגמרא ברכות דף כ<nowiki>''ט שמעון הפקולי הסדיר י''ח ביבנה אמר ר''ג כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים, עמד שמואל הקטן ותיקנה, לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו, והקשו אמאי לא העלוהו והאר''י א''ר טעה בכל הברכות אין מעלין אותו בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא, שאני שמואל הקטן דאיהו תיקנה, וניחוש דלמא הדר בי' ואף צדיק מעיקרא דלמא הדר כיי כוי שאני שמואל הקטן דאתחיל בה. ויש שכתבו שס דמה שאמרו מסלקין אותו בטעה בברכת המינין הכוונה שמסלקין אותו לגמרי שלא יהא עוד ש''ץ לעולם. והמג"א בסי' כ"ו מצדד שאין מסלקין אותו מלהיות עוד ש"ץ בשביל פ''א. וביאר שס במחצית השקל שזה דעת החולקין על רש"י ז''ל שאין הכוונה בש''ס שמסלקין אותו לעולם אלא לפי שעה. ועכ''פ מדכתב המג"א בזה שאין מסלקין אותו בשביל פ''א א''כ נראה דאם אירע לו כן יותר מפ''א כ''ע מודי שמעבירין אותו שלא להיות עוד ש''ץ לעולם, אף בזמנו של המג"א שכ' שם שלא הי' אז מינים מצויים ופלונתתן בזה סובבין על דברי הש''</nowiki>ם דמיירי בפעם הראשונה כעובדא דשמואל הקטן.
 
והנה באמת כללא הוא שאין מוציאין שום אדם מחזקת כשרות כל כמה דאפשר לדונו לכף זכות שלא הי<nowiki>' אלא טעות ושגיאה, ואף בטבח שהוציא טריפות מתחת ידו שמבואר בשו''ע יו''ד סי' קי''ט סעיף י''ז שאין לו התנצלות לומר שוגג הייתי מבואר הטעם בתשו' הרשב"א סי' ב'</nowiki> .... (חסר המשך המכתב, וחבל על דאבדין).
 
 
סה.
 
עור בענין הנ"ל*)
 
בע<nowiki>''ה, כ''ד אלול יום אי דסליחות, התרצי'ב לכ''</nowiki>נ, פה על הספינה,
 
כאשר זכיתי ת<nowiki>''ל להיות בירושלים עיה"ק תובב''א ולחכם אה''ק, שאלוני רבים וכן שלמים ע''ד הרב קוק העומד בראש להרחיב גבול הציונים והמורדים דממאיס והמטמאים ר''ל אשר לדאבון לבינו הן המה האריכו קיצינו והשרישו שורש פורה ראש ולענה של המינות והכפירה ר"ל באה"ק, וזה איזה שנים אשר ראיתי מכתבם של כבוד ידידיי הרב הגה''צ האבדק"ק סאטמאר ז''לי'</nowiki>)
 
'''*''') '''מכתב''' זה כתבו רבינו על הספינה בחזרתו מניקות הראשון באה<nowiki>''ק. א. הוא הרב הגה"צ בעל ,,קרן לד1ד'</nowiki>י .
 
 
 
� �ץ'ל['י112
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       יוא '''ל               ''' פא
 
ולהבחלי'ח הרב הגה<nowiki>''</nowiki>צ האבדק'יק קאשויא שליט<nowiki>''</nowiki>אב) ועוד משאר גאונים וצדיקים שבמדינות אחרות שחרצו עליו משפטו שאסור ליקח הוראה מפיו, וחלילה �התחבר עמו, ומקצתס של מכתבים אלו כבר נדפסו,ג) גם אנכי בעניי כתבתי אז בזה באריכותד) כאשר הי' למראה עיני חיבורי עצבים שלו המלאים מינות וכפירה ר<nowiki>''</nowiki>ל, וממש בוטה כמדקירות חרב בדברים חדים על ה' ועל מש-יחו, ועל זה דוה לב המאמין בהשי<nowiki>''</nowiki>ת ובתורתו הקדושה באופן נורא, אבל עוד גרע מזה מעשיו הרעים אשר ממשיך לב העם ובני ציון היקרים לרשת המזרחים ובתי ספריהם אשר הן המה המחריבים יסודות אה<nowiki>''</nowiki>ק ומטילים ארס בילדי בני ישראל לחנכם בדרכי המינות ולסור מעיקרי ויסודי התוה<nowiki>''</nowiki>ק, ואין להאריך כהם כי כבר נודע אשר מיסוד מים הרעים מקורם, ומיום שניתנה תורה לישראל לא הי' יסוד מינות כאלה אשר הדיחו אלפים נפשות מישראל לכפור בה' ובתורתו הקדושה, ולא יסתפק בזה לב אמת, אשר העומד בצידם להרחיב גבולם נרע מהם.
 
ומבואר בגמ<nowiki>' (ברכות דף כ''ט) גבי שמואל הקטן שתיקן ברכת המינים לשנה אחרת שכחה ולא העלוהו, והקשו אמאי לא העלוהו, האמר ר' יהודא אמר רב טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו, בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא, שאני שמואל דקטן דאיהו תקנה, וניחוש דילמא הדר בי' ומסיק דשאני שמואל הקטן דאתחיל בה, ומבואר בזה דאילו לא אתחיל בה הי' מעלין אותו אף שהי' צדיק גמור ומיוחד בדורו והוא בעצמו תקנה, ומזה נוכל להתבונן החומר שהחמירו חכז''ל בחששא דמינות דהתם לא נשמע מפיו שום שבח על המינים אלא שתיקה ששתק מלקללס, ואיכא למיתלי בטעות ושכחה וכמבואר בלשון הש''ס חיישינן שמא מין הוא, הרי שאינו אלא חשש דחשו לשמא, ואעפי''כ לא הוי אמרינן להעמידו על חזקתו שלא לסלקו מחמת ספק בעלמא, הגם דכ�לא הוא בכה''ת כולה דאף בסוים בני אדם כל מה שאפשר לדונו לכף זכות מעמידין אותו על חזקת כשרות וק''ו צדיק דמעיקרא כשמואל הקטן, ולסלק ארס באמצע התפלה ברבים מחמת חשדא דמינות ר''ל אין לך ביוש ברבים גדול מזה, וכבר אסרו חכז"ל (ב"מ ג''ט ע''א) מוטב שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, ועכ''ז אמרו חכז''ל לסלקו ולהלבין פני צדיק גמור ברבים מחמת ספק שיש בשתיקה זו, וצ''ד דלחומר ענין מינות ר''ל אשר הוא כנגד כה''</nowiki>ת כולה, ושאני מינות דמשכא לכן החמירו
 
'''ב'''. הוא הרב הגה<nowiki>''</nowiki>צ רבי שאול בראך.
 
ג. נדפסו ע<nowiki>''י הרה''צ רכ ד מאיר סעמניצער, בירושת''ו בזמנו, ומשם בספר מרא דארעא ישראל ח''</nowiki>ב. '''ד'''. זה המכתב ה�ודם.
 
 
 
פב                   '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
בזה טפי אף בספק בדרך שלא מצינו כן בכל התורה כולה,ה) והנם כי במה שהיו מניחים אותו לגמור תפלה זו ולא יהי<nowiki>' צורך לסלקו ברבים באמצע התפלה אינו נראה לכאורה חשש קלקול של מינות, כיון שכל נוסח התפלה מתוקנת ומסודרת מאנשי כנה''ג, וא''א לשנות בה דבר, וא''</nowiki>כ לא יוכל להכניס באמצע התפלה דברי מינות, ואין החשש אלא שלא יצאו רבים ידי חובתן בתפלה זו אם הזא מין, וזה אינו אלא חשש דרבנן כי כל נוסח התפלה הוא מדרבנן.
 
וצ<nowiki>''ל שהוא ע''ד שכתב הרמב''ם ז''ל (פ''ז מהי יסודי התורה ה''ה) הטעם שאמרו ס''ת שכתבו מין ישרף שהוא בשביל שלא להניח שם למינים, ומובן הדבר שבמה שמניחים להם שם אפשר לימשך אבתרייהו ח''ו, ולכן חשו נס בחשש מינות שאם יניחו לו לגמור התפלה ימשכו אחריו נ''כ אח''כ ויקבלו ממנו דברי מינות ח''ו, עכ''פ אנו רואים החומרא שהחמירו חכז''ל בזה דמי ששותק מלקלל את המינים אף שאפשר לדונו נם לכף זכות מ''מ לא יועילו לו צדקותיו ומסלקין אותו ברבים למען לא ימשכו אחריו בית ישראל, וק''ו במי שמשבח ומרומם אותם וממשיך רבים מהעם אחר דעת המינים המפורסמים ר''</nowiki>ל שחלילה להתחבר עמו ולשמוע הוראה מפיו לא דבר ולא חצי דבר.
 
ובעו<nowiki>''ה הן רבים עתה הנמשכין אחריו ונגררים אבתרי', אבל אף אם יתקבצו כל הרוחות שבעולם לא יוכלו לזוז אות אחת מתוהי'ק ומה שהוא ברור מדברי חכז''ל והפוסקים, ובאמת הרבה יותר ממה שכתבתי כאן יש בזה בדברי ש''ם ופוסקים, אך בעו'' ה בעיקבא דמשיחא הנסיונות מרובים המסכים את העינים והרבה סיבות בזה המטעים לב העם שא''א לפורטם, ומצורף לזה נסיון העוני המעברת על דעת קונו כמ''ש חכז''ל, אבל האיש הנלבב יעמוד באמונתו ויציל נפשו מדרך המביא לבאר שחת ר''ל, והי' כל הנשאר בציון ובירושלים אותן אשר לא כרעו לבעל המינות והכפירה ר''ל, השי''ת יהי'</nowiki> בעזרם ויצילם מכל הקמים עליהם, ויחזקם ויאמצם כי יתן את רוחו בהם, בשובו את שבותם לעיניהם, לראות בשמחתן של כל ישראל אחיהם.
 
א<nowiki>''ד דבו''ר המצפה לרחמי שמים, להתהלך לפני ה'</nowiki> בארצות החיים, להאיר עינים בתורת אלקים חייס, ונזכה במהרה לראות בשמחת ציון וירושלים.
 
הק' יואל טייטלבוים '''ח'''. עי<nowiki>' ויואל משה מאמר א' עמר קע''ד, ובס' על הגאולה ע'</nowiki> קי"ח.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' פג
 
'''סן'''.
 
נגד התחברות לכת "המזרחי<nowiki>''</nowiki> בקראלי*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
היות שיצאו פה איזה בני בליעל נערי שובב בני בלי שם תחת מסוה המזרחי הטמא ומטמא אשר כבר נאסרו לנו מרבותינו הקדושים זי"ע בדור שלפנינו א) וגם אח<nowiki>''כ מפי גדולי דורינו באסיפה הגדולה כגוו"ד כנדפס פח, והן אמת כי ידוע לכל כי ברע הוא, והמאמין בהשי"ת ובתוה''ק לא ילך בדרך אתם, עכ''ז יען שראיתי כעת אשר כים מגרשו השקט לא יוכלו ומי יודע אם לא יתפסו איזה נפשות כשרות ברשתם אשר טמנו להם ושאני מינות דמשכא, לזה ראיתי להזהיר באזהרה חמורה את בני קהילתינו ועדתינו הקדושה שמחוייבים אתם למחות בכל ב''ב במס"נ ששום אחד מבניכם ובנותיכם לא יתערב בחבורת הטמאים האלה בשום חברותא כל דהו למען לא ילכדו בשחיתותם של המינות והכפירה רח''ל, וכל מי שילך בדרך אתם או דבית תפלות שלהם הוא מרוחק מעדתינז קהל ארטהאדאקסיע ואסור לצרפו למנין ולשום דבר שבקדושה ולא לקרותו לתורה, ואם עד אלה לא ישמעו יהיו לחרפות ולדראון עולם, ולא יתחתנו בהם בני ישראל, וכל איש ואשה שלא ימחו כראוי על כאו''א מב''</nowiki> ב שלא יתחברו עמהם כלל, המה נתפסים על אנשי ביתם ונדונים כמותם בכלל המשחיתים ומחטיאי הרבים שבישראל אשר אין להם תקנה עולמית חייו, ולהשומע ינעם ותבא עליו ברכת טוב.
 
באעה<nowiki>''ח פה ק''ק קראלי ד לסדר מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה, התרצ"נ לכ''</nowiki>ג.
 
הקי יואל סייטלבוים
 
'''*''') בתקופה זו ניסו כת המזרחים לפרוס רשתם '''ב,יד''' קראלי וקבעו לעצמם בית ועד ומקום לתפלה, תיכף ומיד יצא רבינו בחרב וחנית נגדם ואסר בל סיני התחברות עמהם ועם המתחברים להם. '''א'''. בשנת תרס<nowiki>''ד נאסרה כת המזרחים ע''</nowiki>י כל גדולי הדור, ביניהם אביו הגה"ק בעל ,,קדושת '''יו<nowiki>''</nowiki>ט'''<nowiki>'י, נדפסו דברחב בקובץ ,,חל תלפיות''</nowiki> מאותה התקופה.
 
 
 
פד                    '''דברי'''                מכתבים          יואל
 
סז.
 
עוד בענין הנ<nowiki>''</nowiki>ל*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>�����
 
�' ח 7�45��'''1''' ן
 
עיניכם הרואות בהעלה הנדפסת את אשר נאסרו הציונים והמזרחים באיסור חמור ונורא מפי רבותינו זלה<nowiki>''ה בשנת תרס''ד, ונשנו הדברים בשנת תר'' פ באסיפת הגדולים בגרוף'' ד, וגזרו אומר שהכתות הנז''ל עומדים באיסור חמור יותר מכת הנעאלאגען, ושאף במקום סכנה ח''ו יכנם לבית עכו''ם ולא לבתיהם של אלו, והיות שכעת התלקטו פה עירנו איזה נערים המנוערים מתורה ומצות ומלאים ארס של מינות ואפיקורסות ר''ל ועשו קשר בוגדים על שם ה,,מזרחי'' שהיא יסוד המינות והכפירה ר''ל כנודע לכל יודעי דרכם הטמא ומטמא ר''ל, וכל מגמתם להמשיך איזה �בבות כשרות מילדי בנ''י לרשתם אשר טמנו להם, והן אמת אשר ידוע לכל כי ברע הם, והמאמין בהשי''ת ובתוה''ק לא ילך בדרך אתם, עכ''ז יען שראיתי כעת אשר כיס נגרשו השקט לא יוכלו מי יודע אם לא ימשכו אחריהס ח''ן איזה נפשות נקיות מילדי בני ישראל מאותן אשר עדיין טח עיניהם מראות, ולא ידעו ולא יבינו �הזהר ולהשמר מהם וכמ''ש חז''ל שאני מינות דמשכא, לזה מצאתי א"י ע מחויב להודיע ולהזהיר בקול גדול אל כל איש ואשה מבני קהלתינו שמחויבים המה במסירת נפשם למחות בכל ב''ב ששום א' מבניו ובנותיו לא יתערב עם הטמאים הנז''ל לא בדיבורים ולא בשום חברותא כל דהו, וכמבואר ברמב''ם ז''ל (פ''ב מה' ע''ז הל' ה') וז''ל האפיקורסין מישראל אינן כישראל לדבר מן הדברים וכוי ואסור לספר עמהן (ולהשיב עליהן תשובה כלל שנאמר ואל תקרב אל פתח ביתה) ומבואר עוד ברמב''ם ז''ל (פ''י מהי עכו''ם הל' א' ובפי''א מהל' עדות הל' י') ובשו''ע חו'' מ (סי' ל''ד סעיף כ'' ב) שהאפיקורסין מישראל פחותין מעכו''ם, וע''כ אלה הטמאים הנז''ל אין לצרפם למנין ולא לשום דבר שבקדושה ולא לקרותם לס''ת כשארי העכו''ם אשר לא מזרע ישראל המה, וכל איש ואיש אשר לא ימחו כראוי על כאו''א מב''ב שלא להתחבר עמהם כלל המה נתפסים על אנשי ביתם ונדונים כמותם בכלל המשחיתים ומחטיאי הרבים שבישראל אשר אין להם תקנה עולמית ח''ו כמבואר ברמב''ם ז''ל (פ''ג מה'</nowiki> תשובה), ולהשומע יונעם ותבוא עליו ברכת טוב.
 
באעה<nowiki>''ר אוד ליום ד' לס' כי תשא את ראש בנ''י התרצ''ג לפ'ינ פד קראלי יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל מייטלבוים '''*''') איסור זה כתב רבינו בשני נוסחאות, ביום אחד, והצגנו שניהן, כי יש בזה מה שאיז בזה.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ר        '''יואל''' פה
 
סח.
 
נגר התחברות עם אגודת ישראל*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שוכטי"ם אל כבוד הנגידים והחסידים יראים וחרדים מופלני תורה
 
ויראה, גודרי נדר ועומדים בפרץ, כ"א בשמו יבורך, אתה ה'
 
תשמרם לעולם ובצינה רצון תעטרם.
 
אחדשת<nowiki>''ה, הגיעני מכתבכם ומחמת רוב טירדת הימים לא השבתי, נם כי כבד לפני הדבר להתערב במקומות רחוקים שא''א לבאר בכתב הדבריס האמיתים, והדור ר,פדוץ בעוה''ר, ואמרו חכז''ל אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר, אבל יען שקבלתי כמה מכתבים ממקומות שונים בשאלה זו רציתי לכתוב לכם כעת בקצרה עכ''</nowiki>פ.
 
ובעיקר הדבר מה ששאלתם אם להתחבר כעת אל האגודה, תמה אני הלא עכשיו נודע הדבר אשר התחברו יחד עם כת הציונים שהחריבו העולם והשרישו ברוב בני ישראל המינות והכפירה רח<nowiki>''ל, ונדפס מחאה גלוי' מיקירי ירושלים ששם גילו צערם על רוע מעשה האגודה הזאת, וגם ראינו כי אנשי האגודה הלכו שלובי יד עם הציונים לבקש מהממשלה למסור אה''ק כייבא) אשר ע''ז ידוו כל הדווים ונמס כל לב של המאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה באופן נורא שאין להסתפק שאילו ח''ו עלה זה בידם מי בראש, הלא הכופרים והסריסים הידועיסב) , כי בעוה'' ר רובא דרובא דעלמא הוא מצידם, והמה עשירים וקצינים ועזי פנים שבדור, וח''ו היה ניתן חרב בידם שלא להותיר שריד ופליט מהמאמינים בתוה"ק בעיר הי שמה, וגם הי' בזה סכנה עצומה ח''ו לכלל ישראל כמבואר בס' אהבת יונתן בהפטורת ואתחנן ובאוה''ח הק' פ' ראה, ובתשובה אחרת ביארתי באורךג) מדברי הפוסקים הראשונים ואחרונים שע''ז סובב השבועה שלא יעלו בחומה והוא סכנה עצומה רח''ל כמבואר בגמ" (כתובות קי"א), לא עת האסף פה (ואם יהי'</nowiki> לכם צורך
 
'''*''') נדפס בקונטרס ,,שומר אמונים<nowiki>'' (בודאפעסס תרצ''ט), ומצורף לספד ,,תיקון עולם'' (ברוקלין תשי''</nowiki>ז).
 
א. הכוונה על החלטת הכנסיה הגדולה בשנח תרח<nowiki>''ץ להסכים למדינה עפ''</nowiki>י התורה, דאה מבוא. '''ב'''. חכם עדיף מנביא שנתקיים בעוה<nowiki>''</nowiki>ר כל מה שחזה מראש.
 
ג. תשובה זו נאבדה בימי המלחמה, רבינו הצטער פאר על אבדן תשובה זו, בפרט בעת חיברו את חיבורו הטהור ,,דואל משה<nowiki>''</nowiki> הרגיש את העדרה של החשובה הזאת, וחבל על דאבדין.
 
 
 
פו                     '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
בדבר אוכל להעתיק לכם בזמן אחר מ<nowiki>''ש שם דברים ברורים), ועיין מ''ש החת''ס בהפטורת פ'</nowiki> שופטים והפטורת פי בהעלותך.
 
ומה שכתבתם שבצוק העיתים הללו צריך מקום מפלט, תמה תמה אקרא הלא לולא כעם האנשים האלה אשר גרמו לנו באה"ק הי<nowiki>' לנו שס מקום מפלט טובה, כי לא לחמו שם הערביים והממשלה נגד בני ישראל והי' אפשרות שם לצאת ולבוא ולישב בשלוה והשקט, ואך ע''י אלו שרוצים למלוך וליקח שם ממשלה שלא כדת של תורה ועוברים על השבועה שהשביען הקב''ה שלא יעלו בחומה בזה גורמים אף וחימה, ודין גרמא שהשחיתו והתעיבו המקום פליטה ואין בכוחם להציל אלא אדרבה, והכ' צווח (במדבר יד, מא) למה זה אתם עוברים את פי הי והיא לא תצלח. ידעתי כל טענותיהם וכמ'' פ התווכחתי פא"י פ עם כמה מהמנהלים ומנהיגים שלהם ממקומות שונים וממש לא מצאו סענדר) , אבל לבאר בכתב סתירת כל טענותיהם קצר היריעה מהכיל, ואין קץ לדברי הרוח המכסים עינים כפיתוים שונים, אבל האמת עד לעצמו, ועיין בתשובת זכרון יודא הוצאה ראשונה ה) סי' רי מהגה''צ מוה"ר רבי יודא גרינוואלד (שהי' אב''ד דפה זלה''ה) מה ששפך מרורות על התחברות האגודה הזאת אף שאז לא הי' נודע עדיין תוכן מעשיהם, אבל עכשיו איגלי בהתייהו, אחר כי דרך אחד להם עם הציונים מחריבי עולם רח''ל, וכבר כתבתי שלא אוכל להאריך כעת ובתשובה אחרת ביארתי בפרטות. והשייי ת ירחם על פליטת עמו ישראל להצילם מדרכים כאלו ויוציאנו מהדשכות המר והנמהר ובישועתו יתברך וראינו ויפרע לנו מצרינו בהתגלות כבוד מלכותו ית''ש, ונזכה לראות בשמחת ציון וירושלים הבנוי' ובהר המורי', ונאמר לפניו שירה חדשה הללוי'. א''ד הכותב וחותם בלב נשבר ומצפה לרחמי שמים במהרה דושת''ה באה''ר יום ד' בלק תרצ''ט לפקק'</nowiki>יי סאטמאר יע"א.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
'''ד'''. עי<nowiki>' ,,ויואל משה'' מאמר א' עמוד קמ''</nowiki>ה שכותב רבינו ,,ודברתי עם רוב גדולי '''ישראל''' שבסשך הדורות האלה בדבר האגודהיי, ודאה עוד מש<nowiki>''כ רבינו בפרקי אבות פ''</nowiki>א.
 
'''ה'''. בחלק מהספרים הוציאו המדפיסים תשובה זו והציגו תשו' אחרת במקומה.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל'''
 
פז
 
סט.
 
בענין ממשלה לישראל לפני ביאת המשיח*)
 
ב<nowiki>''ה, עש''ק ער''ח ניסן התש''</nowiki>ח
 
למען אחי ורעי אדברה נא שלו<nowiki>' לכבוד אהוביי וידידיי אנ''ש מופלני תורה ויראה חסידים ואנשי מעשה העומדים על משמרת התורה ועבודה בית מדרשינז בעיה''ק תובב''א אתה ה'</nowiki> לעולם תשמרם, ובצנה רצון תעטרם, ורעה לא יקרב באהליהם עדי נזכה לראות במהרה כשמחת ציון וירושליס עם כל ישראל אחיהם.
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר כמשפט ליראי ה'</nowiki> ולחושבי שמו בעיר הי שמה.
 
הנה הגיעני מכתב ... מ<nowiki>''ש להשתדל אצל ועד הרבנים ואצל כל מקומות השפעה, הנה כפי הנראה אינכם בקיאים בהמצב, כי ראשית, הרבנים וכל מקומות ההשפעה המה מצד הציונים אשר גרמו את כל הצרה הזאת במה שבקשו דייקא ממשלת ישראל אשר כל האומות כועסים ע''ז, וכל מה שאומרים כעת אשר התיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד הכל שקר גמור כאשר א''א לבאר בכתב בפרטי הדברים בביאור, אך בעוה''ר הצליח מעשה שטן ויצא העגל הזה, ואילו היו מוותרים בני ישראל עמנו על הממשלה שפלה הלזו, היי דרכים להציל את כל יושבי אה''</nowiki>ק שלא יגיע שום נזק לשום אדם מישראל, אבל המה בשלהם להפקיר הכל עבור ממשלתבא) , והציונים עם כל מקומוה ההשפעה דופקים יוס יום אצל פתחי השרים להחזיק את דעתם בדבר הממשלה, והרבנים ומנהיגי עמנו במדינה זו המה תחת השפעת הציונים בכל
 
'''*''') מכתב זה כתב דבינו לגבאי ומיסדי בית מדרשו ,,אהל רחלי<nowiki>' בעיה''ק ירושלים ת''ו, הרה''ח ר'</nowiki>
 
יחיאל קליין ז<nowiki>''ל ויבל''ח הרד'' ח ר' משה יאקאב שליט'' א. המכתב הזה נכתב כחודש ימים לפני כיבושם של הציונים את א''י, בתקופה אשר נתעוורו עיניהם של רוב העולם בבל תפוצזתיהס מאושר הכרזת המדינה, ושמחו לקראתה, רבינו הי' היחיד שהכריז נגד עולם ומלואה אח גודל הסכנה העלולה מהנהגתם של הציונים אשר מוכנים להפקיר את כלל ישראל עבור השיגם שלטון וממשלה, ונתקיים אז ,,ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר אשר גם רבנים וראשי עם בתוכם'', כאשר הדגיש להלן במכתבו, במשך השנים נתגלה קלונם של הרשעים האלו שאינם חפצים בטובתן של ישראל כלל, ושותפים המה לכל הצרות שעברו על כלל ישראל באירופא. המעיין היטב יראה ששיטתו המבוארת בספה''ק ,,דואל משה'' ובקו' ,,על הגאולה ועל התמורח''</nowiki> בבר רמוז בבכתב הזה.
 
 
א. ראה מש<nowiki>''כ רבינו ב,,על הגאולה'' עמוד פ''</nowiki>ה ,,ואלו היו מוותרים על מדינתם ועל ממשלתם בלי
 
ספק היו מסירים חרון אף ה<nowiki>' מישראל וכו', ונם עפ''י דרך הטבע אילו היו מוותרים על ממשלתם ומדינה הציוניח אץ ספק כי הי' ביכלתם של האומות המאוחרות לעשות איזה סדר למנוע מן המלחמה ושפ''ד והריגת נפשות מישראל''</nowiki>.
 
 
 
פח                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
אופן ואופן ואינם נוטים מדבריהם ימין ושמאל, וזעירין אינון מיעוטי דמיעוטא מכת היראים שאינם בדעה אחת עם הציונים, ונם המה יראים להגיד האמת בפרהסיא כי ממש כלא נחשב מי שאינו מהם, ואין צ<nowiki>''ל היזק ממון ובזיונות ושארי אבות נזיקין הן ודומיהן שיש בזה, ואינם עומדים בנסיון, ועכ''</nowiki>פ כל אלה שיש להם פתחון פה אצל השרים אינם מביאים להם אלא שיטת הציונים ומה נוכל לעשות.
 
והאמת הוא כי בלא<nowiki>''ה חסד לאומים חטאת, וכל האומות שונאים גמורים לישראל, אוי לו למי שבוטח בהם, בפרט בענין בזה אשר כל אומה ולשון אינה נכנסת בעובי הקורה להציל אף אומה אחרת מאוה'י ע זולת כשיש להם בזה תועלת לעצמה וק'' ו שלא יכנסו בעובי הקורה להצלת ישראל אשר העידו בזה חז''ל ה�כה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, ואשור לא יושיענו, אך בדרך השלום אפשר �הציל, ואם מקבלים עול גליות עד עת קץ כמו שאנו מושבעים מהתורה'יק שלא ידחקו את הקץ, הקב''ה עושה נס להציל שה אחת בין כמה זאבים כמ''ש חז''ל (תנחומא פ' תולדות פ''</nowiki>ה) גדול כח הרועה שמצילן.
 
ולשון הספורנו בפ<nowiki>' וישלח עה''כ וירץ עשו לקראתו, וז''ל נהפך לבו כמו רגע כהכנעותיו של יעקב, הן לו עשו כן בריוני בית שני לא הי' חרב בית מקדשינו כמו שהעיד ר' יוחנן בן זכאי באומרו בריוני דבן לא שבקינן עכ''ל, הנה אף שהי' טיטוס רשע עריץ ושונא ישראל בתכלית השנאה אעפ''כ אילו הי' שומעים לקול תורה''ק שאמר ריב''ז הי' נצולין ולא הי' מזיק לשום ישראל, וכן הי' בזמן בית ראשון אצל נבוכדנצר כמו שהעיד הכ' שאמר להם ירמי' הנביא, והיי מה שהי' ע י'י הבריונים, ואך מהנשארים תחת יד נבוכדנצר ותחת יד הרומים הרשעים נבנה אחי'</nowiki> כ עם ישראל ברוחניות ובגשמיות.
 
ואמרו חז<nowiki>''ל (פסחים קי''ח ע''ב) פיזר עמים קרבות יחפצון מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם קריבות שהיו חפצין בהן, ועיי מהרש''א שם דקאי על החורבנות, ר''ל שהכל גרם מה שרצו מלחמות יעיייישב) , וק''ו עכשיו בזמן הגלות שאנו מושבעים ועומדים ע''ז בשבועה חמורה של סכנה עצומה ונוראה ר''ל כנודע מדברי הש''</nowiki>ם כתובות.
 
והנה עוד מתחלה כששמעתי שמועות מבדילות מירושלים עיה<nowiki>''ק תובב''א ישבתי באסיפה איזה פעמים עם הרבנים אותן שאינן נחשבים לציונים, וצווחתי ככרוכי'</nowiki> אבל הוא בלי תועלת, וכשאני לעצמי מה אני, ובפרט בעיתים '''ב'''. ראה הקדמת רבינו בקונטרס ,,על הגאולה ועל התמורה<nowiki>'' עמוד י''ב ושם בעמוד פ''</nowiki>ט.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' פט
 
הללו, ע<nowiki>''י שאינני מבדד האמת ואני מגלה רעתי בפרהסיא את ההתנגדות לשיטת הציונים והדרך הרע והמר ההיא ר''ל, נעשיתי ללעג ולקלס, וישירו ,בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, גם הרבנים וראשי עם, ובאמת כי לא בזכותי אלא בזכות אבותי ורבותי הק' נ"ע זלה''ה אשר הורוני מעולם לשנוא דרך השקר, היא שעמדה לי להיות עומד על משמרתי, וכל הרוחות שבעולם לא יזיזו אוחי ממקומי להיות ח"ו מורה בע''</nowiki>ז זו ר"ל.
 
ובעו<nowiki>''ה נתקיים כעת במלא מובן המלה משאה''כ (דברים יג, ב) כי יקום בקרבך וגו' או חולם חלום וגו' ובא האות והמופת לאמר נלכה וגו' כי מנסה ה''א אתכם וגוי, ואמרו חז''ל (גיטין דף נ''ו ע''ב) מטיטוס שנטל סייף ונידר את הפרוכת ונעשה נם והי' דב מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות, ופירש''י ז''ל אמרו שסימניהון סימן דם זה של מי הוא אם לא שהרגנו את עצמו, כינוי כלפי מעלה. הנה נעשה נס לטיטוס ויצא דם מן הפרוכת שלא כדרך הטבע שיוכל לחרף ולגדף נגד הקב''ה לומר הרג את עצמו, והלא קוב''ה לא עביד ניסא למגנא ומה תועלת בנס הזה שאינו אלא בשביל חירוף וגידוף ר''ל, אבל כך היא המדה כמ''ש חכז''ל בכמה מקומות (ע''ז נ''ה ע''א) הבא לטמא פותחין �ונ) , ובעז''ה עכשיו קודם ביאת המשיח נפתח הפתח הזה לכל הבא לטמא יותר מפתחו ש� אולם, ובעו''ה גדול כעת יצרא דמינות יותר ממה שהי' כח יצרא דע''ז בזמן בית ראשון טרם שבטלוהו אנשי כנה''</nowiki>ג, אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.
 
ועכשיו אנו מבינים מה שמבואר בגמי (סנהדרין דף צ<nowiki>''ח ע''א) א''ר חמא ב''ר חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנא' וכרת הזלזלים במזמרות, ופירש''י ז''ל שלא תהא שום שולטנות לישראל אפי' שולטנות קלה ודלה, שלכאורה צריך להבין הלא אף ממשלה קלה ודלה שבישראל אם הוא בדרך תוה''ק יש בה חשיבות, ואם דל הוא אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין וכו', ולמה קראוהו בלשון זלה שהוא לשון גנאי מאוד, הי' לקוראה בלשון קלה ודלה שאינו ננאי כ'י כ, ולא לגנותם בלשון זלזול, אבל עכשיו אנו רואים באמת מלכות הזלה שהיא ממשלה של מינות וכפירה ר''ל, שזהו באמת זלזול גדול לכלל ישראל וחירוף וגידוף נגד השי''ת ותורתו הקדושה אשר לא היתה כזאת מעולם בכח הס''מ ונורא דילי', ויפה קראוהו מלכות הזלהד) , ויהי' איך שיהי' הפי'</nowiki>, הנה מבואר בגמי שלא יבוא בן דוד עד
 
ג. עיין שם עמוד ס<nowiki>''</nowiki>ח באריכות. '''ד'''. ראה להלן בכתב ע' ובהערה ג'.
 
 
 
צ                      '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
שתבלה כל ממשלה אף קלה ודלה שבישראל ולא נמצא שום חולק ע<nowiki>''</nowiki>ז בש<nowiki>''</nowiki>ם, ע<nowiki>''</nowiki>כ ברור שכל מי שיש לו חבל כקיומ אותו המלכות נוטל חבל להיות מן המעכבם.-ביאת המשיח אשר אין ענין רע ומר מזה ר<nowiki>''</nowiki>ל, ושמעתי שיש טפשים שקוראים לזה אתחלתא דגאולה, שומו שמים על זאת היעלה על הדעת לקרא אתחלתא דגאולה לאותו דבר שהוא מעכב את הנאולהה) שכיון שא<nowiki>''</nowiki>א שיבוא משיח עה שתכלה וכו' א<nowiki>''</nowiki>כ היא מעכבת, והיא היפך התחלה בעו<nowiki>''</nowiki>ה, א–ב–ל–,.עינינו צופיות למרום ואנו מחכים יום יום לגאולה שלימה ע<nowiki>''</nowiki>י ביאת בן דוד כשיעלה רצון מאת הבורא ית<nowiki>''</nowiki>ש, הוא כל יכול לעשות הכל ברנע אחד כמו שאנו אומרים אפס בלתך גואלינו לימות המשיח.
 
ובגמרא סנהדרין (דף צ<nowiki>''א ע''ב) רב חסדא רמי, כתיב וחפרה הלבנה וגו' וכתיב והי' אור הלבנה כאור החמה וגוי ל''ק כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, ולשמואל דאמר אין בין עוה''ז לימות המשיח אלא שיעבוד גלויות בלבד, ל''ק כאן במחנה שכינה כאן במחנה צדיקים ופירש רש''י ז''ל בד''ה באן לימות המשיח כשיכלה השיעבוד והיתה אור הלבנה כאור החמה יעיי''ש, לכאורה מניין לו לרש''י ז''ל לפרש על אמרם כאן לימות המשיר דר''ל שיכלה השיעבוד, הלא אין מזה רמז שם בגמרא, ושיעבוד מאן דכר שמי', ואולי יש אפשרות שיכלה השיעבוד ויהי' מלכות ישראל אחרת טרם ביאת המשיח וא"כ לא יהי' אור הלבנה כאור החמה בעת שיכלה השעבוד אלא אח''כ בעת ביאת המשיח והיאך החליט רש''י ז''ל לומר שכשיכלה השעבוד יהי' אור הלבנה כאור החמה, אבל הדבר פשוט כיון דלדעת שמואל שסובר אין בין עוה''ז לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, בודאי דאי אפשר שיכלה השיעבוד טרם ביאת המשיח כיון שלדעתו שיעבוד גליות הוא ההפרש בין ימות המשיח לימים הקודמים, וא''כ אף ר''ח החולק עליו בדבר זה שסובר שיהי' גם אור הלבנה כאור החמה תיכף אחרי ביאת המשיח, אבל בענין שיעבוד גליות לא מצינו שום פלוגתא בדבריו, א''כ א''א לנו לעשות פלוגתא חדשה שלא הוזכרה בש''ם, ושפיר כתב רש''י ז''ל אף לדעת ר''ח שהפסק השיעבוד וביאת המשיח חדא מילתא דיאו) , וא''כ אותן אשר זה דרכם כסל למו לחשוב שיכלה השיעבוד ויהי' מלכות ישראל טרם ביאת המשיח כופרים בדברי חכז''ל המבוארים בש''ם בלי שום חולק, מלבד שבלא''ה לחשוב שהקב''ה מסר ארצינו הקדושה ועמו ישראל לממשלת מינים וכופרים ר''</nowiki>ל אין
 
'''ה'''. ראה הקדמת דבינו בספה<nowiki>''ק ,,ויואל משהי' עמר ח'</nowiki>.
 
ו. מובא בקיצור ב,,ויואל משה" עמוד נ<nowiki>''ח, וכאן מוסבר יותר, ר''ח עניים במקו''</nowiki>א ועשירים במקום אחר.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' צא
 
לך מינות וכפירה גדולה מזו ר<nowiki>''</nowiki>ל, אבל הכל מעשה שטן ר"ל הרחמן יצילנו מהם ומהמונם.
 
ומבואר בספרי עה<nowiki>''כ (דברים לב כא) בגוי נבל אכעיסם, אלו המינים שנאמר אמר גבל בלבו אין אלקים, וכל אשר עינים לו רואה הכל מבואר באר היטב בתורה ונו"כ וכל דברי חכז''</nowiki>ל, ולבאר כל פרטי הדברים לסתור הבליהם קצר היריעה מהכיל, ולא אובל להאריך.
 
דוה לבי בקרבי על מצב דורינו, אוי לנו שכך עלתה בימינו, לא אוכל לתאר שברון לבינו מפחד עיה<nowiki>''ק ירושלים תובב''א ופחד כל תושבי אה''ק, גם פחד המצב של כל ישראל, והשי''ת ירחם במהרה ויוציאנו מאפלה לאורה ומצדה לרוחה ויחיש גאולתינו ופדות נפשינו ע י'י ביאת משיח צדקינו בב''א. א''</nowiki>ד העומד ומצפה לרחמי שמים במהרה ולישועת כל ישראל ולשמוע בשורות טובות ומכל ישראל, ולזכות לראות בהתגלות כבוד שמים יתברך בישועה אמיתית במהרה בימינו אמן.
 
דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר.
 
–<nowiki>'–הקי יואל טייטלבוים ע. בענין נסיונות המתהוים ע''י ניסי הרשעים והצלחתם ב''ה שלום וכט''ס אל כבוד ידידי ש''כ הרב המאוה''ג החסיד המפואר ירא אלקים בנש''ק מאלים ותרשישים כש"ת מו''</nowiki>ה '''יואל''' אשכנזי נ<nowiki>''</nowiki>יא) .
 
א. הרה<nowiki>''ח ר' יואל אשכנזי זצ''ל בעיה''ק טבריא ת''ו הי' ש''ב של רבינו, אביו הרה''צ ר'</nowiki> ברוך
 
מצפת<nowiki>''ו הי' בנו של הרה''צ די אפרים יוסף בנו של הגאון מזלאטשוב ר' יואל אשכנזי בעל שו''ת מהר''י אשכנזי, אבי אמו של דבינו, ורבינו נקרא על שסו, רבי יואל הי' קשור אל רבינו מנעוריו, ומיום עלותו לאה''ק צמד עמו בקשרי מכתבים מתמיד. רבינו הי' שולח על ידו לחלק כספי צדקה לעניי אה''ק, ובעת ביקורו את אה''ק היה כבקר בכל טעם גס בביתו של רבי יואל בטבריא וראה במדור ,,מכתבים שונים'' מכתב קכ''</nowiki>ח.
 
מתוך מכתבים אלו אנו רואים את גדל האהבה שרחש רבינו לש<nowiki>''</nowiki>ם רבי יואל כל הימים.
 
 
 
צב                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הגיעני מכתבו ותלי''ת אשר שמעתי משלומכם עד כעת שהצילכם השי''ת, וברוב רחמיו ית''ש יהי' בעזריכם נם להלאה, ורעה אליכם לא יאונה עדי נזכה במהרה כולנו יחד לראות בישועה אמיתית בביאת משיח צדקינו בעזהי''ת, אשר כבר הגיע העת והעונה לרחם עלינו ולגאלינז לולא הכתות הרעות משורש פורה ראש ולענה של המינות והכפירה ר''לב) בסיוע העמים אוה''ע שהמה ממנוחי הרשעים ר''ל, זכיתו את לבבות בני ישראל כפתורים שונים, אף הרבה מהכשרים שבישראל שנתפסו לדעתם מחסרון הכנתם ולא ידעו ולא יבינו כי בנפשם הוא, והן המה היו בעוכרינו לעכב זמן הגאולה על קצת זמן מה, אבל המאמין לא יחוש, ויחוס על נפשו ונפשות בית ישראל ו�א יטה לבו אף אפם קצהו לדברי הבליהם ושקריהם אשר הוא כולו שקר ממקורות הטומאה ר''ל, ואנו מצווין ע''ז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, –והפטרות עינים מרובה כ''כ אשר הוא נסיון גדול לעמוד בז. וכבר הסכימו כולם הן הפוסקים הראשונים והן חכמי האמת ונם הוא מבואר בכמה מקומות בדברי חכמינו ז''ל אשר בהרבה אלפים דרגות גרוע מינות מע י"ז ר''ל, ועכשיו טרם ביאת המשיח גבר יצרא דמינות יותר ממה שגבר יצרא דע''ז בבית ראשון, ויתבונן נא במאמר חכז''ל (ע''ז דף נ''ד ע''ב) בא' שטען על ע''ז שיש בה ממש אמר לו ומה ראית אמר לו פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית ע י"ז לא נשרפה, אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בו''ד שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים הוא עושה הוי אומר עם החיים הוא עושה וכוי, ועוד שם (בדף נ''ה ע''א) והא קא חזינן דאזלי גברי כי מתברי ואתי כי מצמדי והשיבו באריכות דהיינו דארי' י וחליים רעים ונאמנים, רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן יעיי''ש שהאריך עד לבסוף אמר לי' דבא בר ר' יצחק לרב יהודא האיכא בית ע''ז באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא מיתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטי לי גברא ואייתי מיטרא, שחטי לי' גברא ואתא מיטרא עד דמסיק לבסוף דהיינו האמר ר''ל אם ללצים הוא יליץ בא לטמא פותחין לו וכו'</nowiki> יעיי"ש.
 
הנה גם בתחלה דאמר והא קא חזינן דאזלי גברא כי מתברי ואתי כי מצמרר מזה נראה שהי' הדרך כן, והכל חזי שכן דרכם בכיוון השעה שבעת
 
'''ב'''. ענין זה מובא בספרי רבינו פעמים אין ספור, ועי<nowiki>' בהקדמה ל,,ויואל משהי' עמוד ח' ,,זה ברור כי אוחו הרעיון המתועב הוא המעכב את גאולתינו ופדות נפשדנו''. ועי'</nowiki> עוד במכתב הקודם בענין אתחלתא דגאולה, שהוא היפך ההתחלה.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' צג שאתי לע<nowiki>''ז נתרפאו, וזה פלא לכאורה, אף לפי התי' שמתרץ חליים רעים ונאמנים בשליחותן שאז הניע הזמן לאותן החולים שיתרפאו, אבל למה הדרך שיתרמי כן הרבה שהחולים יכוונו הזמן לילך להע''ז ממש באותו שעה שצריכין להתרפאות הלא דבר הוא, והלא נם פורים הי' ג''כ מלובש בהטבע שאהב את אסתר ואיתרמי מילתא שבאתה לביתו של אותו רשע בעת שהוצרכו ישראל להצלה, ואעפי''כ לא נסתפק בזה אדם מעולם שאין זה אלא נס גדול למה איתרמי כן בכיוון השעה בעת שצריכין ישראל להצלה, ואין זה אלא השגחת הבורא ב''ה וב''ש, וא''כ נם בע י"ז כיון דחזינן שכן הוא הדרך שבעת שבאים לשם הס מתרפאים אף אי איתרמי כן שמכוונים בכל פעם השעה שצריכין להתרפאות מ''</nowiki>מ אין זה דבר פשוט.
 
אבל האמת דואג) שגם בתחלה ידע מהמימרא של הבא לטמא פותחין לו, והבין זה שכל עניני הטבעים מסייעים להע<nowiki>''ז לפתוח פתח להבא לטמא, ואין זה דומה לדבר טוב שצריך סייעתא דשמיא מרובה, ולזה לא הוקשה לו מדוע איתרמי כן, כיון שעכ''פ מלובש בטבע דהנה כי כן טבעי העוה''ז לעמוד מכוונים לצורך פתח הטומאה ר''ל, אך זה לא ידע שגם מה שאין לו שום אפשרות כ�ל להתלבש בטבע אלא בנם גמור חוץ לדרך הטבע נם כח זה ניתן כדי לפתוח לטומאה ר''ל זה לא עלה על דעתו לפי הס''</nowiki>ד, ולכן הקשה עוד מהאי דאתחזי בחלמא שחטי לי גברא ואתא מיטרא שזה נס גמור ואין לו שום התלבשות בטבע, והשיב לו שגם ע י"ז נאמר המימרא של הבא לטמא פותחין לן.
 
ומה שראוי להתבונן בזה עוד, הנה מטר אינו אלא בידו של הקב<nowiki>''ה כמבואר בגמ' מס' תענית (דף ב' ע''א) שהוא א' מג' מפתחות שלא נמסרו לשום שליח אלא ביד הקב''ה בכבודו ובעצמו, והנה נודע כי מאתו ית' לא תצא הרעות, וכל הענינים המסייעים להטומאה לא באים אלא ע''י שלוחים ואמצעים שונים, וא''כ האיך אפשר למטר שלא נמסר כלל לשליח, והאיך יבוא מיד הקב''ה בכבודו ובעצמו לפתוח פתח לטומאה, ומזה נראה דאף מה שלא נמסר לשליח אינו אלא במה שהוא לצורך העולם לאמיתו אבל מה שנצרך לפתוח פתח לטומאה ר''ל ניתן חלק לשליחים אף מהדברים המיוחדים שאינם אלא בידי הקב''</nowiki>ה.
 
 
ג. ראה מה שהאריך רבינו בביאור ד<nowiki>' חז''ל אלו עד''ז ב,,ויואל משה'' ח''א עמוד קמ''א וב,,על הגאולה ועה''ת'' עמוד נ''</nowiki>ה, '''וב''',,דברי יואל<nowiki>'י פרשת מצורע באיסור לסעד מעשי נסים שע''י הרשעים שהוא בבחי' ע''ז ר''</nowiki>ל. ובער כמה מקומות.
 
 
 
צד                    '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
המשכיל יתבונן מזה כמה גדלו כח הנסיונות ולא לחנם קראו חכמי האמת את העוה<nowiki>''ז עולם הנסיון ובפרטיות עכשיו בעיקבא דמשיחא אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, השי''</nowiki>ת ירחם עלינו במהרה ויוציאנו מאפלה לאורה.
 
הנה הרבה יש לדבר בכל הנ<nowiki>''ל בכמה פרטים אבל קצרתי מאד כי לא אוכל להאריך וכתבתי קצת להעיר לפני כת''ה ידידי נ''י אשר יודע אני שדרכו לחבב ולהבין דברי חכמז''</nowiki>ל הקדושים.
 
אגב אבקשך נא להזכירני במקומות הקדושים לישועה גדולה בתוך כלל ישראל ולרחמי שמים כי הנני במבוכה גדולה בכמה ענינים שא<nowiki>''א להעלות על הכתב, נם יזכירני לבה''ג ולפקידה בדבר ישועה ורחמים אשר הנני עומד ומצפה לחכדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, נם לא אוכל לתאר לו על הכתב צערי הגדול כעת ומה יאמר אדם פשוט בשפל המצב וחלוש המזג כמוני היום בעו''ה, השי''ת ירחם במהרה וישפות שלומו על כל ישראל ונזכה לשמוע בש"ט מאהי'ק ומכ''</nowiki>י ויצילני מכל עקתין בישין עדי נזכה במהרה דידן לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
והנני ש<nowiki>''ב דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה. הקי יואל טייסלבוים פ''ש לכל בניו וב''ב היקרים השי"ת ישמרם מכל רע ר''ל ויזכו לבשר ב"ט עבנו"צ בב''</nowiki>א.
 
ידידכם הנ"ל עא.
 
על המצב הגשמי והרוחני באה"ק*) ב"ה
 
שלוי וכט<nowiki>''ס אל כבוד ש"ב אהובי ידידי הרב המאוה''ג חו''</nowiki>ב
 
חסיד ועניו בנש<nowiki>''ק מאלים ותרשישים כש''</nowiki>ת מוה"ר יואל
 
אשכנזי שליט<nowiki>''א בעיה''ק טברי'</nowiki> תובבב"א.
 
'''.''') כנראה נכתב המכתב בתקופת החיסדות המדינה, שנת תש<nowiki>''ח, רבינו לא נתן מרגוע לרוחו על המצב שנותהוה באה''ק, ובעיקר שהרבה מהיראים נחעוורו עיניהם ונמשכו לדיעות נפסדות, ראה רבינו צורך השעה לכתוב מכתב חיזוק לש''</nowiki>ש '''החביב''' לו '''רבי''' יואל מטבריא.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' צה
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, קבלתי מכתבו בבשורה טובה אשר תלי"ת הוטב בריאתה של בתו הילדה תחיי לאויט'יא, השי''ת יעזור לו נם להלאה עם בל ב''ב שיחיו וישמור אתכם מכל צרה וצוקה ומכל מיני פחד ובהלה ורעה אליכם לא יאונה עדי נזכה במהרה לראות כולנו יחד בישועת כל ישראל ושמחתן. והנה מה מאוד עגמה נפשי ואין מרגוע לרוחי על מצב אחב''י כעת באה''ק, השי''ת ירחם ויצילם מכל רע בכל מקום שהם, מה נאמר ומה נדבר אם בעו''ה פשתה המספחת והתפשטה המינות והכפירה ר''ל, ושדי תיכלא בכולי שנוטים אחר ההבל ויהבלו משורש פורה ראש ולענה של כתות המינים והאפיקורסים ר''ל, אשר הן המה היו בעוכרינו ר''ל, וגרמו לנו כל הצרות והתלאות זה יותר מחמישים שנה כאשר נראה בעליל לעיני כל רואה האמת לאמיתו, אבל בעו''ה האמת נעדרת ואמרו ז''ל הבא לטמא פותחין לו כמש''ה אם ללצים הוא יליץ, וכ''כ גרמו העונות אשר הצליח מעשה שטן ויצא העגל הזה, ויתיצבו מלבי ארץ ורוזנים נוסדו יחד ועל עם בנ''י יערימו סוד אמרו לכו וגו' ושאני מינות דמשכא אף לדרכים מסוכנים נוראים כאלה, השי''ת ירחם ויגלה עיני העוזרים שבמחנה העברים ויטה לבבות בנ'' י לאמונתו ית''ש. והנה הרבה יש לדבר בזה ולבאר בדברים ברורים אבל לבי בל עמי ונבהלו הרעיונות ולא אוכל להאריך הרבה במכתב, והעיקר לידע שאין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים ואין לפנינו אלא הדרך שדרכו בה אבותינו ורבותינו הק' זלה''ה נ''ע ואין לנטות מדבריהם ימין ושמאל, השי''ת ירחם ויחזק את לבבינו ויאמץ ברכים כושלות אל יעזבינו ואל יטשיגו, ובמהרה יאר פניו אלינו לשמוח בשמחת ציון וירושלים, כל הכתוב לחיים, בהתרוממות קרן התוה''ק וישראל בב''</nowiki>א.
 
והנני ש<nowiki>''ב ידידו דושת''ה באה''ר מייחל לשמוע כ''</nowiki>ט ומצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
ת<nowiki>''ח לו על טרחתו להזכיר אותנו על קברי הקדושים זלה''ה ז''י ע והשי''</nowiki>ת יאזין תפלותיו בתוך תפלת עמו ישראל ברחמים.
 
הנ"ל
 
 
 
צו                     '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
עב.
 
בענין הנהלת הביהמ"ד בעיה<nowiki>''ק ת''ו, ובענין המצב בא''</nowiki>י
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלום וכט<nowiki>''ס אל כבוד ידידי הרב המאוה''ג חו''</nowiki>ב החסיד המפואר
 
יו<nowiki>''ש כש''ת מוה''ר חיים אלי' שסערנבעדנ ני''</nowiki>א) .
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הגיעני מכתבו בצירוף המכתב ממנהלי הביהמ''ד והשבתי להם בארוכה ושם יראה תשובת הדברים מה שאפשר להביא על הכתב. והנה שם במכתבם התנצלו על עשייתם הבחירה ושאר עניני התנהגותם, אבל כל זה איננו שוה לי, אך לא רציתי לכנס עמם בוויכוחים כי לימוד זכות א' יש לי עליהם שאינם יודעים ומבינים הענין כלל והמה שוגגים, גם אנכי לא גליתי לשום אדם כי חשבתי אשר כבוד אלקים הסתר דבד, ואולי יעזור השי''ת, אבל בעו''ה איגלאי מילתא כי נכזבה תוחלתי בזה, ובעו''ה נתקיים במלא מובן המלה כל מה שאמרו חכז"ל בסוף סוטה על הדור של עיקבא דמשיחא אשר יש בתוכו ענין שאמרו עליו חכז''ל שקשה יותר ממלחמת גוג ומגוג, ודהמע''ה אמר ע''ז הי מה רבו צרי, ומה יאמר אדם פשוט בשפל המצב וחלוש המזג כמוני היום בעוה''ר הי ירחם, לא אוכל לבאר יותר בכתב וד''</nowiki>ל.
 
בענין המצב שבא<nowiki>'' י הארכתי במכתבי למנהלי הביהמ"דב) אבל כל הגליונות אינם מספיקים על מה שיש לכתוב בזה אך א''א להאריך כ''כ, אמנם המבקש האמת יעזריהו השי"ת להבין דבר מתוך דבר, והרמב"ן ז''ל כתב עה''כ (דברים י' ט"ז) ומלתם את ערלת לבבכם שיהי' לבבכם פתוח לדעת האמת לא כאשר עשיתם עד היום שלא נתן הי לכם לב לדעת ואזנים לשמוע עכ''ל הק', שלכאורה אינו מובן מה שאמר לא כאשר עשיתם שלא נתן ה' לבם לכ לדעת דכיון שלא נתן להם ה' לב לדעת א''כ לא הי' בידם אלא בידי שמים, ומה שייך לזמר ע''ז כאשר עשיתם, הלא לא עשו מאומה, וע י'ה מבואר בזה דמה שלא ניתן מהשי''ת לב לדעת האמת אך המעשים גורמים לזה, דאם משגיחין על עצמם לילך בדרך האמת ושלא לנטות חייו בשום נטי'</nowiki> שבעולם
 
א. הרה<nowiki>''ג רבי חיים אלי' שליט''א היה מנהל ישיבת ,,יטב לבי' בעיה''ק ירושלים ת''ו ומנהל מוסדות ,,מחזיקי תודה'' בישובי אה''ק, ואח''</nowiki>כ מנהל מוסדות סאטמאר בחיפה ת"ו, חיבר כמה ספרים, ועמרם בתשובותיו של רבינו, מכתב זה נכתב בשנת תש"ד.
 
'''ב'''. הוא הסבתב דלעיל אות ס<nowiki>''</nowiki>ט.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' צז
 
אחר עצת המינים והאפיקורסים ודרכי השקר ר<nowiki>''ל, אזי השי''ת יתן לו לב פתוח להבין האמת שלא יטעה ח''</nowiki>ו, אבל גדול כח הנסיון בימינו אלה.
 
השי<nowiki>''</nowiki>ת ירחם במהרה, ויוציאנו מאפילה לאורה, ויצילנו מכל צוקה וצרה, ונזכה כולנו יחד בחיים, לשמוח בשמחת ציון וירושלים, בב"א.
 
א<nowiki>''ד הכותב בלב נשבר עומד ומצפה לרחמי שמים במהרה דושת''ה באה''</nowiki>ר.
 
הק<nowiki>' יואל טייטלבוים הנה כבר כתבתי לו מהענין שכתב לי אבל איני יודע אם הגיע המכתב לידו כי הרבה מכתבים נאבדים כעת על הבי דואר כנודע, אי''ה כשיהי'</nowiki> בזמן מוכשר יותר אכתוב לו עוד.
 
ידידו הנ"ל ענ.
 
בדבר אמירת הלל ביום העצמאות של הציונים*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלוכטיים לכבוד ידידי הרבני היקר והנכבד מו<nowiki>''מ בתו'יי מוה''</nowiki>ר
 
יודא בן מרים קרוים נ'ייא) .
 
אר<nowiki>''ש, מכתבו מכתבו עם הכ''נ נכון הגיעני, ואני תפלה בעדו שהשי''ת ישלח עזרו מקודש ברפואה שלימה ויחזור לאיתנו ויהי' בריא אולם ויצליח בכל דרכיו ועניניו, ויזכה לבשר אך טוב בה''י כאשר עם לבבו ולו''נ ידידו דו''ש באה''</nowiki>ר.
 
מה ששאל אודות מדינה יהודית בעו<nowiki>''ה, תמה אני מה זו שאלה והאיך יעלה על דעת אדם שכמותך להסתפק בזה, והאיך לא יבין שכ''</nowiki>ז הוא מרשת
 
'''*''') ראה מה שכותב רבינו ב,,ויואל משה<nowiki>'י עמוד שס''א וז''ל שם,,והכי קראו שם היום המר ונמהר שקרה האסון הנורא לישראל שהוקמה מלכות המינות בא''</nowiki>י '''זה''' שמו אשר קראו ליום אידם '''יום''' העצמאות בי כל ענין העצמאות הוא מינות ר<nowiki>''ל, שאין שום עצמאות בעולם אלא השי''ת לכדו הוא''</nowiki>.
 
'''א'''. הרה<nowiki>''ח ר' יודא ע''</nowiki>ה היה ממקורביו של רבנו משנים קדמוניות, גם אביו היה מקורב מאד אצל
 
 
 
צח                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
המינות והכפירה ר<nowiki>''ל אשר הן המה היו בעוכרינו להשחית את כל העולם ר''ל, ואך המה גרמו את האבדון הנורא שקרה לעם בני ישראל בכל משך השנים האלה ב) , וכעת הוסיפו פשע על פשע �השתתף עם העמיס אשר כל כוונתם להרע לישראל ח''</nowiki>ו ויצא העגל הזה.
 
גס מה ששאל אודות אמירת ההלל, הנה אמרו חז<nowiki>''ל (שבת קי''ח ע''ב) הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, וק''ו בן בנו של ק''ו אותן שאמרו הלל על האסון הנורא הזה ר''ל אין לך חירוף וגידוף כמותו,ג) וכל אשר עינים לו יראה האמת הברור בתורה ובנו''כ ובדברי חכז''ל ובכל ספרי גדולי הראשונים והאחרונים ז''ל, וגם שכל עניניהם הוא גם נגד שכל האנושי ממש, אך כח הס''מ וכת דילי' מסמא את העינים, ושאני מינות דמשכא בפרט בדור השפל הזה אשר התגברו כ''ם, ובאמת אין לנו לצפות אלא על ביאת המשיח אשר אנו מאמינים ומחכים לו בכל יום שיבוא וכבר הגיע עת דודים, ובטח בלי ספק כבר הי' בא לולא העדה הרעה הזאת אשר הסיתו לב ישראל אחריהם, הן המה המעכבים וגרמו איחור זמן גאולתינו ופדות נפשינו, אבל נקוה להשי''ת כי לא �עד יקצוף ובקרב ישלח לנו משיחו הולך תמים וירחם על עמו ועל ארצו ויוציאנו מאפילה לאורה בב''</nowiki>א.
 
הנה הרבה יש לדבר בזה בראיות ברורות אבל קצר היריעה מהכיל בפרט כי למי שנזרקה בלבו שמץ מדעת המינים האלה לא יקבל אף הדברים הברורים מאוד כמו שאמרו חז<nowiki>''ל (סנהדרין ל''ח ע''ב) על ודע מה שתשיב כי אפיקורס ישראל כ''ש דפקר טפי, ומי שמתחזק באמונה שלימה ומבקש האמת יעזרוהו השי''</nowiki>ת ויאיר את עיניו.
 
ואמרו חז<nowiki>''ל (מכות כ''ד ע''א) בא חבקוק והעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחי', ועל יסוד זה התגברה כח השטן וכת דילי' בכל מיני עצות ותחבולות בימים האחרונים האלה טרם בוא הישועה, וצריך סייעתא דשמי' והתגברות עצומה להשאר בהאמונה האמיתית, השי''</nowiki>ת ירחם עלינו ויאיר עינינו.
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הנ<nowiki>''</nowiki>ל
 
רבינו, רבינו התאכסן אצלו בק<nowiki>''ק קאשוי. רבות בשנים שימש רבי יודא בהנהלת מוסדות של רבנו בעיה''</nowiki>ק בני ברק, ועמד לימינו בכל עת ועונה, זכה לקבל הרבה מכתבים מרבינו בכמה ענינים ויבואו על מקומם בשאר הסדורים.
 
'''ב'''. מצוין לעיל מכתב ע' .
 
ג. עי<nowiki>' ויואל משה מאמר א' סי' קל''ו ובקו' עהזעה'ית סי' ל''</nowiki>ד.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       יואל צט
 
)ר ר–חכ11ר]
 
עד.
 
בענין התחברות להציונים וממשלתם בא<nowiki>''</nowiki>י
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלום וכט<nowiki>''ס אל כבוד ידידי הה''ג חו''ב חסיד וירא אלקים בנש''</nowiki>ק
 
כש<nowiki>''ת מוה''ר הילל ל''ש שליט''א האבדק''ק קראסנא יצ''</nowiki>זא) .
 
אחדשת<nowiki>''</nowiki>ה באה<nowiki>''</nowiki>ר. הגיעני מכתבו זה כבד ומחמת העדר בריאותי גם לא הייתי בביתי זמן רב והייתי עוסק ברפואה ונשמט אצלי הרבה מכתבים הכרחים בלי תשובה, והעיקר שאני נבוך כעת בכתיבת מכתבים כאלו למרחקים, וכבר ניסיתי בכאלה כי בעו<nowiki>''</nowiki>ה הדור פרוץ מאוד אשר כמוהו לא נהייתה מעת שקבלו ישראל את התוה<nowiki>''</nowiki>ק, וכבר התנבאו עלינו כן בתונו<nowiki>''</nowiki>כ ובדברי חכז<nowiki>''</nowiki>ל, אוי לדור שכך עלתה בימינו וא� במעט מן המעט היראים והחדרים הנמצאים בדור, הרבה מהם נתפסים ג<nowiki>''</nowiki>כ בדיעות כוזבות של השורש פורה ראש ולענה מרשת המינות והכפירה ר<nowiki>''</nowiki>ל, ושפלות הדור מסמא את העינים שלא ידעו ולא יבינו כי בנפשב–,-,5 הוא, ובעו<nowiki>''</nowiki>ה נתקיים בנו במלוא מובן המלה מה שאחז<nowiki>''</nowiki>ל (סנהדרין צ<nowiki>''</nowiki>ז ע<nowiki>''</nowiki>א) והאמת נעדרת פשוטו כמשמעו שנעדר לגמרי האמת, אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, גם רגילין בעו<nowiki>''</nowiki>ה לספר אחר מטתן של ת<nowiki>''</nowiki>ד הגאונים וקדושים אשר בארץ המה מדורות שלפנינו, ולא זו בלבד שמהרהרין אחריהם אלא שמכחישין דבריהם ועושין אותם ח<nowiki>''</nowiki>ו לטועין גמורים ומהפכין דברי אלקים חיים להוציא מדברי תורה את רוע מעשיהם.
 
ואמרו חכז<nowiki>''ל (חולין קל''ג ע''א) כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס ופירשו ז''ל למה נקט דוקא אותו הע"ז של זריקת אבן למרקוליס ולא סגי לי' בסתם ע''ז, אלא יען שענין זריקת אבן הוא בזיון ושפלות גדול כמש''ה וידו אבן בי, והוא עובד ע''ז ע''י זריקת אבן אף שהעבודה הוא כבוד גדול שעושה אותה לאלוהות ח''ו, ונמצא מעשיו היפך עצם הענין, שעושה מבזיון כבוד גדול, וכמו כן עצם התוה''ק מלמדת לאדם דעת אמיתי ושפלות רוח וכו' וכל המדות טובות, ותלמיד שאינו הגון לוקח מדברי תורה גיאות ושארי ענינים כוזבים ר''</nowiki>ל, ונמצאת מעשיו היפך הענין, ודמי ממש לזורק אבן למרקוליסב) .
 
 
א. הגה<nowiki>''</nowiki>צ מקראסנא היה כל ימיו מן הלוחמים הגדולים נגד התפשטות רוח הציונות. עמד לימינו '''של''' רבנו בבל מערכוחיו על קדשי ישראל, דבריו החוצבים להבות אש עשו רושם עז בלבות שומעיו לעוררם ולהצילם מפגעי הזמן. השקמה המדינה הציונות ורוב העולם היהודי נתבלבלו ונתטשטשו דעותיהם היה הגה<nowiki>''</nowiki>צ מקראסנא בפאריז, ומשם כתב לרבינו מכתב בו מתמרמר על המצב. '''ב'''. עי<nowiki>' ,,ויואל משהי' עמוד ת''מ מש''כ בשם הפרישה יו''ד סי' רמ''</nowiki>ו ביאור על ענין זה.
 
 
 
ק                      '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
ויותר מזה אמרו חכז<nowiki>''ל (סוטה כ' ע''ב) שגם בנשים המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות שמוצאת מקום ע''י דברי תורה לחזק ח''ו דברי תיפלות. אבל בעו''ה יותר מזה הנתבא עלינו הנביא במלאכי (ני י''ד) אמרתם שוא עבוד אלוקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני הי צבאות ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה נס בחנו אלוקים וימלטו אז נדברו יראי הי איש אל רעהו ונו', המסתכל בלשון אלה הפסוקים יראה כל מצב דורינו שאף אותן שילכו קדורנית מפני הי צבאות מאשרים זדים, ומה שאמר נם נבנו וגו' גם בחנו וגוי שני פעמים תיבת גם שהוא מיותר לכאורה, ואתין וגמין רבויין הן, ומה ריבה בזה, אלא שגם אילו לא היו נבנו עושי רשעה גם בלא''ה היו מאשרים זדים מחמת קילקול הדורות ע י'י אורך הגלות שמשוקע ין יותר בשערי טומאה ר''</nowiki>ל, וי ען שעוד נבנו עושי רשעה יש להם עוד טעם נוסף על דבריהם לסמא את העינים. ומה שאמר עוד גם בחנו אלקים שזה וודאי פלא גדול כי מי פתי יסור הנה לומר שבחן את אלקים, והאנוש מאלוקי יצדק, אבל המאשרים זדים באים גם לידי מדה זו לדבר עזות וטפשות כאלה לומר שכחנו אלקיםנ) .
 
ובמה שסיים ע י"ז הכתוב אז נדברו יראי ה<nowiki>' איש אל רעהו למדו מזה חז''ל (ברכות זי ע''א) שאפי' שנים שיושבין ועוסקין בתורה ששכינה עמהם שנאמר אז נדברו ונו' וגו' איש אל רעהו, וצריך להבין מה קישור יש לדרשה זו אחר הכתוב של מאשרים זדים, אלא שלא יקשה למה רק שנים יושבין ועוסקים בתורה ולא יותר הלא אינו דומה מועטין העושין למרובין העושין, וגדול ת''ת דרבים, גם דרשו רז''ל (ברכות ס''נ ע''ב) חרב על הבדים כנודע, ולמה לא נתוספו יותר, אלא יען שהדור הוא מאשרים זדים ר''</nowiki>ל, ואסור להתחבר עמהם, ואמר הכתוב שאל יפול לב האדם, שאז באותו הדור אף אם לא ישארו אלא שנים שעוסקים בתורה יתחזקו ויתאמצו, ושכינה עמהם.
 
וכללו של דבר מה שאני מונע א<nowiki>''ע כ''פ מלכתוב, הנה אם מדברים עם איזה אדם רואים עם מי מדברים, וגם אפשר להשיב לו במה שבונה וסותר מחמת מיעוט ידיעתו, אבל כשכותבין למרחקים כבר כתב הרמב''ם ז''ל שאם כותבין איזה דבר כאילו נמסר לאלפים ולרבבות בני אדם, והני אינשי דלא מעלי שלוקחים מדברי תורה ומדברי גדולים וקדושים להבליהם להתלוצץ ו�רמות בני אדם וליתן יד לפושעים ק''ו מדברי אדם שפל כמוני, ומה כחי ליישר הלבבות בפרט כעת בגודל החשכות ר''ל, ולא לחנם אמרו דז''ל ג. דאה מה שהאריך רבנו בפסוקים אלו בריש ספרו ,,על הגאולה''</nowiki>.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קא א י צר רחכמר ו
 
(ברכות שם) בשעת המפזרים כנס, כי ב<nowiki>''פ הוא מכשול לפני המתעקשים, וגם היראים ממיעוט ידיעתם נסתמו טענתם ואין יודעין וסכינין תוכן הענין, והרבה פעמים נתברר לי כן, ולבן אני מונע א''ע כ''פ מלכתוב כי זחלתי ואירא ממכשול לאיש אשר כמוני, וחושב אני שתלמידיו ואנ''ש אשר עדיין קשור בלבם הדרך שלמדו בבית מדרשינו יודעין האיסור הנורא של התחברות עם הפושעים ומכ''ש כת המינים והאפיקורסים אשר צווח הכתוב (משלי ה, ח) הרחק מעליה דרכך ואל פתר ביתה לא תקרב, וצריך לברוח מממשלתם יותר מדבורה מן הארי הרודף אחריו להרגו ר''ל, ואותן שנטמטם לבם מלהבין האמת מה יועילו דברי ומה אוסיף תת כח, אעפי''כ נתיישבתי כעת לכתוב לכת''ה נ''י אלה הדברים, וסומך אני עליו שידע למי להראות מכתבי, ואותן אשר נוטה לבם לדעת האמת ימצאו במכתבי זה המבוקש בפרט זה בי א''</nowiki>א להאריך יותר ככתב.
 
ומבואר באדר<nowiki>''נ (הובא ברע''ב מס' אבות פ''א משנה ז') כל המתחבר לרשעים אע''שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם, ורגיל אני לפרש בזה דברי המד''ר קהלת עה''כ (שם נ, ה) עת לרחוק מחבק, אם ראית כת רשעים רחק מהם ומכיוצא בהם, שאינו מובן לכאורה מה המה דכיוצא בהם, ממ''נ אם המה רשעים א''כ המה רשעים בעצמם, ולמה קרא עליהם שהמה כיוצא בהם, ואם אינם רשעים למה פסק להתרחק מהם, ולפי הנ''ל שאף אם אינם רשעים אלא ע''י שמתחברים עם הרשעים מקבלים שכר כיוצא בהם, וההכרח להתרחק מהם, ואשר לבו לשמים בוודאי ישתדל בכל כחו להציל ילדי בני ישראל מרשת זז טמנו להם, והאיש הנלבב יתחזק ויתאמץ ולא יאבד בטחונו בהשי''ת כי קרובה ישועתו לבוא, אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, והוא ברחמיו ית''ש יעזרינו על דבר כבוד שמו ויוציאנו מהגלות המר והנמהר ומאפילה לאורה בב''</nowiki>א.
 
 
והיות כי הימים הקדושים ממשמשים ובאים, הנני לברכו בכזח<nowiki>''ט בספרן של צדיקים גמורים ובשנה טובה וסעוטרת, ויזכה לעבודת השי''ת מתוך נחת והרחבת הלב במקום מנוחה בבריות גופא ונהורא מעליא כאשר אוותה נפשו. פ''ש ידידי היקר שכתב שם בשולי המכתב הרי הנגיד המפואר מו''מ בתו''י מהולל בתשבחות כש''ת מו''ה ברוך צבי בראך נ''י, ואברכך בברכת פור''ט ובשנה טובה ומבורכת בנו''</nowiki>ה כאשר עם לבבו.
 
פ<nowiki>''ש לתלמידי' ואנ''ש היהירים היקרים מופלגי תורה ויראה וחסידות ולכל המאמינים בהשי''ת ובתורתו הקדושה ע''ד המסורה לנו מאבותינו ורבותינו הקדושים נ''ע לכולכם אומר רוב שלו' וברבה, ואברך אתכם בברכת כוחי'</nowiki>ט
 
 
 
קב                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
בספרן של צדיקים גמורים ובשנה טובה ומבורכת במקום מנוחה, בחיי נחת והצלחה.
 
השיי<nowiki>' ת ירחם עליכם ויוציאכם במהרה מצרה לרווחה, חזקו ואמצו בהשי''ת ובתורתו הקדושה ונזכה בקרוב לשנת גאולה וישועה בב"א. א''ד העלוב הכותב במדידת הלב ומצפה לרחמי שמים בכליון עינים. דושת''ה באה''ר מתגעגע ומייחל לשמוע ולראות אצליכם כ"ט במהרה. הק'</nowiki> יואל טיימלבוים עה.
 
מכתב התחזקות בענין המצב בא"י
 
ב"ה, הי שמיני תש<nowiki>''</nowiki>י
 
אל כבוד ידידיי היקרים היראים והחדרים, ת<nowiki>''ח אנשי מעשה וחסידים, להי ולתורתו הקדושה המה נאמנים, להתרחק מדרכי המינים, ה''ה ,,העדה החרדית'', השי''ת ירים קרנה בהרבצת תורה ויראה וחסידות, כי עם ה'</nowiki> החסד והרבה עמו פדותא) .
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הגיעני מכתבכם בדבר אשר בקשתם לכתוב לכם איזה דברים, והנה הרבה יש לדבר בזה בדברים ברורים ומאירים כשמש, אבל לא אוכל להאריך בעת מטעמים שונים, אך ראיתי להעתיק לכם ענין א' מה שכתב בספר מגדל עוז מהקדוש הנורא היעב''ץ זלה"ה אות באות (כי אולי אין הספר בידכם) אשר הרבה יש ללמוד מדבריו האלו, וכבר קיימתי כ''ז מסברא דנפשאי בראותי מצב הדור בעוה''ר, והוא מבואר לכל אשר עינים לו בדברי חז''ל והראשונים זלה''ה, אבל כאשר ראיתי אח''כ דברי המגדל עוז הללו ראיתי בסדר דבריו ז''ל כי כיון הרבה למצב דורינו בעו''ה ברוה''ק. והשי''</nowiki>ת ירחם ויאיר עינינו במאור תורתו הקדושה המאירת עינים, עדי נזכה לדאות במהרה בשמחת ציון וירושלים, ובאלה הימים המבורכים עוד
 
'''א'''. ידוע ומפורסם התקשרותם של אנשי ,,העדה החרדית<nowiki>'' בעיה''ק ירושלים ת''</nowiki>ו לרבנו אף טרם
 
המתירו אותו בכתר הרבנות (ראה בברור ,,על חומותיך ירושלים<nowiki>''), השקמה המדינה הציונית באר''ק והציונים לקחו הממשלה לידם ראו החרדים לדבר ה'</nowiki> '''את''' המצב כי ברע הוא, על כן ביקשו מאת רבנו שיכתוב להם דברי חיז� '''שיהי'''' להם לבשיבת נפשם, ורבנו השיבם מדי פעם בפעם, פעם בארוכה ופעם בקצרה, באן השיבם רבנו רק בקצרה '''את''' תוכן דברי הגה<nowiki>''ק היעב''ץ זצ''</nowiki>ל.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' קג אוצר דחכמה
 
נזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ואת חג המצות, תחוגו בכשרות ובדיצות, כנפשכם וכנפש ידידכם דושת<nowiki>''</nowiki>ה באה<nowiki>''</nowiki>ר ומצפה לרחמי שמים �תיי-ח 1234567!
 
במהרה.–----
 
הקי יואל טייטלםים
 
ג. ב. יעיי<nowiki>' בם' מגדול עוז בחלק עליית היראה גנזו כ''נ בא"ד וד"ה ,,וכן אל יפול לב אדם עליו בראותו דברים זרים לטבע'' וכו' עד גנזו כ''ד יעיי''</nowiki>ש
 
'''ודו<nowiki>''</nowiki>ק''' ב)
 
ען.
 
ברכת השנה הראשונה לאנ"ש' בירושלים*)
 
ב<nowiki>''ה, עיו''כ תשי'</nowiki>יאא)
 
דברי שלו<nowiki>' ואמת אל כל בני ישיבתינו, הקבועים על לוח לבבינו, העומדים בבית מדרשינו, על משמרת התורה והעבודה, יחד קהל ועדה, לבקש דרך תמימים, אשר דגדלו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים ג'י ע המסוימים, לעמוד בנסיונות העצומים, של אלה הימים, ימי חבלי המשיח הנוראים זהאיומים, טרם בא תשועת עולמים, משמי מרומים, השי''ת יהי' בעזרם, מכל מכשול לשמרם, ויזכו לישב באהלה של תורה, וביראת ה' טהורה, עד אשר יוציאינו השי"ת מאפילה לאורה, בשמחת ציון וירושלים בקדושה ובטהרה, משמי שמים, כל הכתוב לחיים, אכי''</nowiki>ר.
 
 
אחדשת<nowiki>'יה באה'' ר, הגיעני מכתבכם, ומטירדת הימים הקדושים להשיבכם במלות קצרות, השי''</nowiki>ת יחדש עליכם שנה טובה ומעוטרת,
 
הנני לשם
 
'''ב'''. דבינו השחטש הרבה בדברי ה,,מגדול עוז<nowiki>'' האלו בדרשותיו ובחיבורין באמרו כי הם יסוד גדול לדורנו זה. נעתק בסוף ספר ,,על הגאולה ועל התמורה'' לפי רצונו של רבינו עי'</nowiki> בהקדמה '''שם''' עמוד כ<nowiki>''</nowiki>ב.
 
'''*''') בידוע נהג רבנו לשלוח ברכת השנה לבל שנה חדשה לאנ<nowiki>''ש בכל מקומות פזוריהם, פעם הרחיב הדיבור ופעם בקיצור. בברכת השנה זו מצא לנכון לחזק ולעודד אנ''ש לבל יפלו ברשתה של המדינה ונסיונותיה, שהיתה אז כתחילת יסודה. ועי' בסדור ,,על חומותיך ירושלים'' כל ברבות השנים החל משנת תשי''</nowiki>ג.
 
'''א'''. אך בערב יום הקדוש עצמו לא שכח מצדת מרעיתו בעיה<nowiki>''</nowiki>ק ירושלים, ולקח לו פנאי לעודדם ולחזקם.
 
 
 
קד                    '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
ולתפארת, בגמח<nowiki>''ט לחיי נחת והרחבת הלב ורוב הצלחה בכל דרכיכם, ויאר הי פניו אליכם, יהי' שלו' בחילכם, שלו' בארמגותיכם, ותזכו לעלות מעלה מעלה, עד כי יבוא שילה, בב''</nowiki>א.
 
ומידי דברי בכם זכור אזכרנה, שלא לנטות לב ח<nowiki>''ו אנה ואנה, שום נטי' כל שהוא אחר שיטת הזמן המטמאה בהגיונה, לצוד ח''</nowiki>ו ברשת אשר טמנה, �����
 
לעקר שורשי האמונה, יסודי היסודות שהכל ע<nowiki>''ז נבנה, כל עיקרי התוה''ק אשר לנו למורשה ניתנה, מאבותינו ורבותינו הקדושים ע''ה דור אחר דור, אר' � 7,יי45י'</nowiki>12
 
האמת הברור, והגם שלפי השערתי, בבית מדרשי, התלמידים החשובים, כולם אהובים, ולא חשידי ח<nowiki>''ו בעיני, אבל עכ''ז למיחש מיהא בעי, לגודל הסערה העצומה, המתגברת על כל נפש רוח ונשמה, ובעו''ה רבים בני שוממה, שלא יכלו לעמוד בנסיון הקשה ימים ימימה, ובעו''ה שטנא נצח כמו שהעידו חכז''ל על שפלות דורינו יראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל, השי''ת ירחם ויקיים לנו חיש מהר הבטחת ועלו לציון מושיעים, לרחם על ילדי שעשועים, להצילם מפח רשעים, וממוקשות פועלי און המרשיעים, אשרי המחכה ומחזיק בתומתו, להיות מהנאמנים להשי''ת ולתורתו, ועם שונים המשנים דרך האמת שהנחילו אבותינו ורבותינו ע''ה אף זיז כ''ש חלילה להתערב, חזקו ואמצו כי קרובה ישועתו ית''ש לבוא וצדקתו להגלות, וצערינו יעלה לפני השי''ת כקרבן כליל ועולות, ובמהרה וראינו נפלאות גדולות, ותחזינה עינינו בשובו לציון ברחמים, ויערה עלינו רוח ממרומים, ויתקדש שמו ית'</nowiki> לנצח ולעולמי עולמים.
 
והנני ידידכם דושת<nowiki>''ה באה''ר משתוקק להצלחתכם, ולהרמת קרנכם ברו''ג כחפץ לבבכם, וכלו''נ דבו''ר בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים
 
עז.
 
נגד סיוע להמדינה והמגבית המאוחרת של הציונים*) ב"ה, עש"ק נשא תשי<nowiki>''</nowiki>א
 
שלוי וכט<nowiki>''ס אל כבוד הרב הגה''צ המפורסם חסידא ופרישא, נהורא נפישא, בנש''ק מאראלים ותרשישים כקש''ת מוה''</nowiki>ר '''שלום''' מאשקאוויטש שליט<nowiki>''א אבדקי' ק שאטץ כעת בלונדון יצי'</nowiki> ו.
 
א. הדב הגה<nowiki>''צ משאץ ביקש מרבנו לפעול על הרבנים ואנ"ש שלא ישתתפו במגבית המאוחדת של קרנות הציונים, ורבנו השיבו ,,כבר קדמתי נעשה לנשמע''</nowiki>.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' קה [יייר' ח 4587?12
 
 
אחדשתי<nowiki>'ה באה''ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הגיעני מכתבו מגילה עפה ולא השבתי על אתר מחמת שלא הייתי בקו הבריאה גם כעת עדיין אני עצור במטה וכבד עלי הכתיבה כמובן אבל לא רציתי לאחר עוד מלכתוב עכ''</nowiki>פ איזה שורות מפני הכבוד.
 
ובעיקר הדבר אין לי מה להאריך כי צעקתי קדמה לצעקתכם, וכל מה שהאריך במכתבו לעשות כבר קדמתי נעשה לנשמע, ודברתי הרבה בזה עם רבנים וראשרי–חכ.ישיבות ושארי אנשים בכל אופן שחשבתי שיהי<nowiki>' איזה תועלת אבל אין בכחי לפעול מאומה, ואין לשער גודל העון פלילי ר''ל מה שגם אנשים המתנהגים עפ''י התוה''ק לקחו חבל במלכות המינות ר''ל שעי''ז נעשו שותפים בהפצת המינות ר''ל, ולכן חזו להם משאות שוא ומדוחים ולא גילו על עונם, ונחלט בלב כל ההמון בזה ענין גאולה וממשלת ישראל, ושאני מינות דמשכא עד שא''א עוד להסיע זה מלבם, ואנשי מדינה זו מובדלין ומופרשין ממני כי המה בכעס עלי עבור שאני מתנגד לע''ז זו, ואין אתי אלא אותן שבאו מקרוב מאיירופא מהמחנות שהמה רובם תלמידי, ואלו בלא''</nowiki>ה אין יכולין ליתן להמדינה כי בקושי מוצאין את הפרנסה המוכרחת להם ומה כוחינו.
 
ומה שכתב שהרבנים אין יודעים מה שנעשה שם וצריך להודיעם, אנכי הרואה שהכל יודעין מה שעושין שמה אבל אימת ההמון עליהם והבע<nowiki>''ב נותני המעות אין רוצים לקבל שום דבר אמת, וסר מרע משתולל על הבריות, ובגמ' (סנהדרין דף צ''ז ע''א) מאי ותהי האמת נעדרת מלמד שנעשה עדרים והולכת לה. ולא נתבאר בגמ' להיכן הולכת, ובמהרש''א שם הביא דברי הילקוט שכתב שנעשה עדרים במדבר ופי' המהרש''א ז''ל הכוונה שאנשי אמת יהיו הולכים ונדכאים במדבריות מפני הדור הרע ההוא יעיי''ש. ואולי לא הוצרכו לבאר בגמ'</nowiki> שהולכים למדבר יען שממילא הוא כן שאף בישוב המה ממש כמו במדבר שאנשי הישוב בורחים מהאמת שהוא משתולל על הבריות, ובכל מקום שהאמת הולך הוא הולך למדבר שאין לו שייכות עם הישוב.
 
 
והרבה יש לדבר באלו הפרטים שכתבתי אבל קצר היריעה מהכיל, גם לא אוכל להאריך הרבה, וידוע אני שאין הכל רואין הענין כמו שכתבתי, אבל אין חכם כבעל נסיון ובעו<nowiki>''ה האמת הוא כמו שכתבתי, אין לנו על מה להשען אלא אבינו שבשמים, השי'' ת ירחם במהרה ויוציאנו מהגלות המר והנמהר ר''ל וישמח את לבבינו בישועה האמיתית בב''</nowiki>א.
 
 
 
קו                     '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
וכהדרגנ"י עוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן לעבוד השי<nowiki>''</nowiki>ת מתוך נחת והרחבת הלב עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים עח.
 
בענין מלוכה לישראל קודם ביאת המשיח וחומר איסור
 
המשתתף בה*)
 
שלום וכט<nowiki>''ס אל כבוד ידידי הרב וכו' כש''</nowiki>ת מו"ה צבי '''פנחס'''
 
מאשקאוויטש ניייא) .
 
אחדשה<nowiki>''ט באה''</nowiki>ר הנה זה כבר שהגיעני מכתבך אודות שאלתך...
 
וגם זה ברור כי טרם שיבוא המשיח לא יהי<nowiki>' שום ממשלה לישראל כמבואר בכמה מקומות בדברי חכז"ל, ונם מסוגיות הש''ס בכ''מ שמדבר מעניני קרבנות וכדומה אמרו הלכתא למשיחא שלא יהי' זה עד ביאת המשיח, ויש לזה עוד הרבה ראיות יותר מבוארות אלא שצריך אריכות ולא עת האסף פה, ונודע מ''ש החת''ם ז"ל בפר' שופטים בהפטרה, וז''ל שאינה דומה גאולה העתידה ב"ב, לגאולות שעברו, כי אז לא הי' מושג לכל, כי הי שוכן בקרבינו, אבל האמינו לקול הנביאים וכו' משא''כ לע"ל יהי' מראים באצבע הנה אלקינו זה, והנה אפשר כבר הי' ראוי מכמה פעמים להיות נגאלים וכו'</nowiki> כמו בבית שני
 
'''*'''). תשובה זו בשלימותה הנוגע לעניני אהע"ז נמצאת בשו"ת ,,דברי יואל", ובאן העתקנו רק סה
 
שנוגע לאיסור השתתפות בבחירות, יען כי הוא פסק דינו הראשון בענין הבחירות. נכתב בשנת תש<nowiki>''י, ונתפרסם בזמנו, וע"ז סובב כונת רבנו במכתב ע''ס ,,מה ששאל בדבר הבחירות כבר נודע דעתי בורי'</nowiki>, הכוונה לתשובה זו.
 
הנה דעתו של רבינו באיסור השתתפות בבחירות לכנסת המינים הלא ספורסס ע<nowiki>''</nowiki>פ תבל ומלואה, וערוכה באר היטב על פני שפרו הקדוש ,,ויואל משד"י, אלא שמתוך מכתבים אלו אנו למידים את סדר הדברים, איך שבראשית התיסדזת המדינה ובבחירות הראשונות כבר יצא בסלוא תוקף דעתו דעת תורה לאסור '''את''' ההשתתפות בה. ובכל עונה ועונה של הבחירות נתחוור אצלו האיסור יותר רוחך. וראה בסו עיניו אמיתת הדברים עד שלא היה יכול להבין את מימת עינם של המחירים.
 
א. מתלמידיו הראשונים ומותיקי חסידיו של רבינו, מסושר אליו בכל '''לב''' ונפש כל הימים.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת הי       '''יואל                ''' קז
 
וכדומה, אבל אין חפץ בזה, כי אם גם אנחנו אפשר שנתפשר ונקבל גאולה כזה אבל אבותינו הקדושים לא יתרצו עתה כ<nowiki>''א בגאולה שלימה עכ''ל הק', ובודאי שאין דרך החת''ם ז''ל לכתוב בחידושיו דברי נביאות, אלא שלמד כן מדברי חכז''ל דברים ברורים, ואף שרוה''ק הופיע בבית מדרשו מ''מ לא כתב בחדושיו מה שלא נתברר לו מש''</nowiki>ס ופוסקים.
 
וםה–רשאירע בעו<nowiki>''</nowiki>ה שמינים ואפיקורסים לקחו להם יד תקיפה על ישראל בדיני עכו<nowiki>''</nowiki>ם זה ודאי לא נקרא יד ישראל תקיפה, וכמ<nowiki>''</nowiki>ש הרמב<nowiki>''</nowiki>ם ז<nowiki>''</nowiki>ל בכמה מקומות על המינים והאפיקורסיס.,-,.שבישראל שהם גרועים יותר מעכו<nowiki>''</nowiki>ם ר<nowiki>''</nowiki>ל, וז<nowiki>''</nowiki>פ דאף באותן הזמנים שהיו לפעמים בזמן בית שני שלא יכלו לכוף את העכו<nowiki>''</nowiki>ם לדיני ישראל, אבל את ישראל היו דנין לעולם רק בדיני התורה ומ' שנה קודם החורבן שלא ישבו הסנהדרין במקומם שלא לדון דיני נפשות כלל, אבל כל מה שדנו הי' הכל עפ<nowiki>''</nowiki>י התורה אף שהיו אז תחת הרומים, אבל המקבדים ממשלה לדון את ישראל בדיני עכו<nowiki>''</nowiki>ם אין לאלו שום ממשלת ישראל כלל וז<nowiki>''</nowiki>ב.
 
 
ובלא<nowiki>''ה המאמין בהשי''ת ובתורתו הקדושה חלילה לו ליקח חבל בממשלה כזו, יעוי' תוס' סוטה ד' י''ג שהביא דברי הפרקי דר''א פרק מ''ח בקצרה, ובפדר''א שם מבואר יותר בארוכה דכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל במצרים ועשו לעיניהם האותות הלכו זקני ישראל לשאול אצל סרח בת אשר שהי' בידה סוד הגאולה, לפי שכבר נכשלו ע''י בני אפרים והלכו עתה לימלך בה, ואמרו לה בא האיש ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם אין באותות הללו ממש עד שאמרו לה שאמר פקד פקדתי, אמרה להם הוא האיש שעתיד לגאול את ישראל שבך שמעתי מאבא שיאמר פקד פקדתי, ולכאורה מה פחדו בזה, וגם סרח בת אשר למה אמרה להם בתחלה שאין באותות הללו ממש הלא אין זה דומה לבני אפרים שהלכו שלא ברשות ועברו על השבועה לכן אמרו חכז''ל ולא האמינו באלקים ולא בטחו בישועתו, זאבל כשבא משה ואהרן לא אמרו לישראל לעשות מאומה שלא ברשות אלא אמרו להם כל דברי הי כמבואר בקרא והקב''ה אמר והכתי את מצרים בכל נפלאותי ואח''כ ישלח אתכם, וא''כ אם פרעה בעצמו ישלחם ע''י אותות ומופתים נוראים מה להם לפחוד עוד, וע''כ שגם בזה עוברים על השבועה, אף אם האומות בעצמם מסכימים אפי' ע'' י אותות ומופתים נוראים, ואנו מושבעים ועומדים שלא לקבל שום גאולה טרם שהגיע קץ הגאולה האמיתית וזה ראי' מכרחת לדברי הגאון רי יהונתן באהבת יהונתן בהפטורה שבפ'</nowiki> ואתחנן, ומה שהקשה עליו באבני
 
 
 
����"�]
 
קח                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
נזר מלשון רש<nowiki>''י ז''לב) , ישבתי בדברים ברורים שאדרבא מדברי רש"י זיל יי'</nowiki>'''<nowiki>''</nowiki>,''' " '''?א45�''';1
 
האלו עוד ראי' לדבריו–והבאתי עוד ראיות ברורותג) אלא שלא עת האכף פה. אבל אין צריכין לכ<nowiki>''</nowiki>ז אלא אם האומות מסכימים כולם ואין צורך לשום מרידה, אבל אותה המלוכה שבאה מתחלה בסיבת המרידה וגס ע י'י מלחמה וחרב באופן זה לא עלה על דעת שום פוסק מעולם שאינו נקרא עוברים על השבועה במזיד ובשאט נפש ר<nowiki>''</nowiki>ל, ומה שתלו עצמם בדברי הרמב<nowiki>''</nowiki>ן ועוד איזה מקומות שחתרו להם המינים והאפיקורסים וסייעתם לסמא עיני העולם, הבל יפצה פיהם להמעיין בפנים בעינא פקיחא, ועל כיוצא באלו כתב במאור עינים פ' כי תבא, וזלה<nowiki>''</nowiki>ק : כנודע שיש רשעים שלומדים התורה ולומדים משם דברי מינות כפי רצון �ל כל אחד מהם מאחר שהם חוץ לגבול הקדושה אין רואים שום אמת וכו' כמאמרינו על מ<nowiki>''</nowiki>ש גבי נחש שאמר לחוה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה ע<nowiki>''</nowiki>י שדחפה ונגעה בו וכו' והנה היא ידעה שלא נצטוה על הנגיעה והאיך שמעה לו מה שאמר כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה וכוי אך דחפה למקום השקר ולכך לא ראתה האמת עכ<nowiki>''</nowiki>ל הק' יעיי<nowiki>''</nowiki>ש שהאריך.
 
והנה להעתיק את בל דבריהם ולברר טעותם צריך אריכות גדול שלא אוכל כעת פה בתשובה זו, ובגמ<nowiki>' (שבועות י"ג ע''ב) קלות עשה ול''ת חמורות כריתות ומיתת ב''ד, הרי שעל מה שיש עונש חמור יותר, נקראו חמורות, ולא מצינו עונש חמור כזה לומר אני מתיר את בשרכם ר''ל בשום עון שבעולם כ''א לאותו העון של העברת השבועה הזו, וע''כ שהוא חמור יותר מבל העבירות שבתורה, וכבר כתב הרמב"ם ז''ל באגרת תימן הטעם מה שהקפיד השי''ת ע''ז כ''</nowiki>כ, ומי לא יפחד ליקח חבל בעון נורא כזה.
 
אבל עוד גרוע מזה המינות והאפיקורסות והעברת הדת הנצמח מהם ר<nowiki>''ל, שלכן מעשה שטן הצליח ויצא העגל הזה כמ''ש חכז"ל אם ללצים הוא יליץ הבא לטמא פותחין לו, ובדור הפלגה כתב בב''ר עה''פ וימצאו בקעה, ר''נ אמר וימצאו אם ללצים דוא יליץ, וביאר ביפה תואר שלא היי אלא מציאה ממש שמתחלה לא היתה בקעה גדולה זו, ולשעה עשאה ה' כמו שיקרה לפעמים שמתחדש במקום הר וגבעה ע י'י רעש שיבקע ההר ההוא, ועשה ה' זה להם, משום אם ללצים הוא יליץ כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, על זה עשה ה' מקום באופן שיהי' מקום לרעתם עכ"ל יעיי''ש, ובסה''</nowiki>ד הביא
 
'''ב'''. כתובות דף ק<nowiki>''י שכתב שלא יעלו בחומה ,,ביד חזקה'י. ג. עיי ויואל משה מאפר אי עמוד ל''</nowiki>ה ובכמה מקומות.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ח        '''יואל                ''' קט שהגיעו בהמנדל לגובה כ<nowiki>''</nowiki>כ עד שמרוב גבהו לא הגיע החומר והלבנים אל הבונים עד מלאת להם שנה תמימה וזרקו חיצים על השמים ונפלו החיצים עליהם מלאים דם ואמרו הנה הרגנו את כל אשר בשמים, כי מאת הי היתה זאת למען התעם ויבנו ככה ימים רבים ושנים, הרי שלהבאים לטמא נעשים ניסים גדולים לשעה.
 
ועל הלוקחין חבל ביניהם אף כל דהו כבר אמרו חכז'יל1)-ה–חכבכיוצא בזה במס' (מכות די ה' ע<nowiki>''</nowiki>ב) עפ<nowiki>''</nowiki>י שנים עדים או שלשה עדים אם מתקיימת העדות בשני עדים למה פרט הכתוב בשלשה, ר' עקיבא אומר לא בא השלישי אלא להחסיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו, וענש הכתוב לנטפל לעושי עבירה כעושי עבירה, ופירש<nowiki>''</nowiki>י ז<nowiki>''</nowiki>ל שלא תאמר הואיל ובלאו הוא היתה העדות מתקיימת לא יעשו בו דין הזמה, לימדך הכתוב שאף הוא מן מקיימי דבר, והתם אינו עושה השלישי שום חיזוק כי תרי כמאה, ואך בשביל שנטפל דינו שוה להם, וק<nowiki>''</nowiki>ו היכא שע<nowiki>''</nowiki>י שנטפל עושה גס חיזוק שאומרים העולם יראים נשתתפו בדבר, והודו לדעת המינים והאפיקורסים ר<nowiki>''</nowiki>ל ונמשכים כ"ע אבתרייהו, דזה נרע מהעד השלישי שלא חילק הכתוב בינו לשנים האחרים, ואין לשער כמה נפשות כשרים שניצודו ברשת המינות והכפירה ר<nowiki>''</nowiki>ל ע י'י שנשתתפו נם שומרי הדת באותו הכנופי' של מינים ר"ל, ואמרו התירו פרושים את הדבר, והתירו את השרץ, אבל לא בק<nowiki>''</nowiki>ן טעמים כ<nowiki>''</nowiki>א בלא טעם ובלא ריח.
 
ועיי ברבנו יונה (מס<nowiki>' אבות פ''א) וז"ל על המשנה ואל תתחבר לרשע, שהוא עונש גדול שאין כמותו, כי החטא החמור פשע בו עשה עבירה אחת, אבל זה בכל העבירות שעושה הרשע יש לו חלק בהם ונמצא עושה חטאים רבים גדולים ועצומים ואם ידיו אסורים ולא נהנה מהם, ואוי לרשע ואוי לשכינו כי הוא חוטא ושכינו מנוגד שכן הוא מפורש באבות דר' נתן בל המדבק לרשעים אע י"פ שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם עכ''ל יעיי''ש שהאריך עוד בדברים נוראים, ועי' באוה''ח הק' פי ראה עה''כ ואותו תעבודו שאף הנביא שלא אמר לעבוד ע"ז אלא אמר לדבק בקרובי ע''ז חייבו הכתוב במסית לעבוד ע''ז, והוציא זה מהקרא יעיי''</nowiki>ש.
 
וכ<nowiki>''ז כתבו על סתם התחברות אליהם שיש לו חלק במעשיו ע י'י ההתחברות וק''ו בכה''</nowiki>ג שנשתתף עמם בפירוש בכל מעשיהם כאשר כל '''ד'''. עיי ויואל פשה מאסר אי עמד קי<nowiki>''</nowiki>ב. בל הענין באריכות.
 
 
 
קי                     '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
הנכנסים לממשלה ההוא הוא באו5ן מפורש שהמה שותפים כהמעשים היוצאים משם, איום ונורא הוא להעלות על הדעת להתיר ח<nowiki>''ו בכאלה, יהי' מאיזה טעם שיהי'</nowiki>.
 
ובמה שאומרים שהולכים לשם לתקוני, אולי ישמעו לקולם באיזה ענינימן) עי' מ<nowiki>''</nowiki>ש האלשיך הק' במשלי א' עה<nowiki>''</nowiki>כ אם יפתוך חטאים אל תאבה וגוי מנע רגליך מנתיבתם, וזלהייק : כלומר לא תפרש אל תאבה לשמוע אליו לחטוא עמו כי זה לא לחכמה תחשב, רק מלבד שלא תשמע לו, אל תאבה עוד להיות עמו כי תמאס חברותו, ושמא תאמר א<nowiki>''</nowiki>כ בטלה ממני מצות השבת רשעים בתשובה לז<nowiki>''</nowiki>א אם העיז פניו להחטיאך ולא בוש, שוב לא יבוש לקבל ממך וכו' שמחשבותיו לרעה ובקרבו ישים ארבו למשפך ברשתו כאשר החל יעיי<nowiki>''</nowiki>ש שהאריך, ואך נמנעים המה לע<nowiki>''</nowiki>ע מעשות באיזה ענינים מחמת שעדיין יש להם קצת פחד מחוץ למדינה, כי עדיין צריכין חיזוק בממון ודברים וכדומה מסוגי כל האנשים שבמדינות אחרות, וא<nowiki>''</nowiki>כ אך זהו הפעולה היחידית לבקש עכ<nowiki>''</nowiki>פ קצת השפעה מועטת עליהם, הוא, פרסום מעשיהם במדינת הים לעורר לבב איזה אנשים שחוששין להם מפסידא, אבל ע<nowiki>''</nowiki>י שהשתתפו ביניהם גם שומרי הדת, נתנו להם חיזוק עצום, ועוד חזו להם משאת שוא ומדוחים ולא גילו על עונם, אדרבא כולם כאחד ששים ושמחים לקראתם, וקראו להאסון הנורא הזה ר<nowiki>''</nowiki>ל אתחלתא דגאולה, כהנה וכהנה דברים מבהילים ר<nowiki>''</nowiki>ל, ושאני מינות דמשכי ונגדרו כולם אחריהם, ועי<nowiki>''</nowiki>ז עושים כל מה שלבם חפץ בעניני חינוך ושאר ענינים, ומי יודע עוד מה יולד יום, ה' ירחם.
 
ואף לו יהיבנא להו טעותי<nowiki>' של ההולכים להשתתף עמהם כדי לתקן, מי יוכל להתיר לעבור בקום ועשה לילך ולהשתתף במעשיהם של המינים והאפיקורסים ר''ל על סמך של ספק שמא יתקנו, ואין ספק מוציא מידי ודאי אסורים חמורים ונוראים כאלה, ואף חכז''ל לא יכלו לעקור דבר מהתורה בקו'י ע כ''א בשוא''ת אף שתקנתם הי' ודאי לתועלת ברור, ובאלי' בהר הכרמל שסמכו עליו באיסור שחוטי חוץ מבואר בגמ' (סנהדרין דף פ''ט) הטעם דמוחזק שאני, ופי' שם בתוס' דבעי שיהי' איתחזק בנבואה שיוכלו לסמוך עליו שיהי' בזה מיגדר מילתא ויחזרו ישראל למוטב, וכן הוא ברמב''ם פ''ט מהל' יסוה''ת הל' ג' שנביא שאמר לעבור איזה עבירה לפי שעה באלי' בהר הכרמל מצוה לשמוע לו מפני שהוא נביא, ומי יוכל לדמות לזה, אמנם אפילו באלי' בהר הכרמל אין לשמוע כ''א בשאר עבירות, אבל בע''ז מבואר שם בגמ' והרמב''ם שאפי'</nowiki> מעמיד חמה באמצע הרקיע אין לשמוע לו.
 
'''ה'''. עי<nowiki>' ויואל משה מאמר א' צפוי קכ''</nowiki>ח.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קיא
 
ומבואר בגמי בכמה מקומות דמינות גרע מע<nowiki>''ז, והרמב''ן ז''ל כתב הטעם של חומר המינות מע''ז יען שבע''ז הוא מאמין עכ''פ בעיקר מציאת הבורא, אלא שטועה ומחליף כח זה לאחר ר''ל, אבל במינות הוא מכחיש ר''ל את כל המציאות וזה חמור יותר, וטעם זה כתב גם הרמ''ק ז''ל, ובשארי הראשונים כתבו עוד טעמים אחרים, עכ''פ לכ''ע חמור הוא מע''ז, ומבואר בשבת (קט''ז ע''א) בהמינים שאפילו אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו, נכנס לבית ע''ז ואין נכנס לבתיהן של אלו, ואין לך בית מינים יותר מהכנסת הזה אשר משם תצא מינות ואפיקורסות לישראל ע'' י כפי' ר''ל,ו) וא''כ שאפילו ליכנס לשם בכנ,יסה בעלמא בדרך בריחה מנחש ומדריגה אסורה, אף שמותר בכה''ג ליכנס לבית ע''ז מ''מ זה גרוע יותר ומכש''כ לישב שמה ולהשתתף במעשה המינות והאפיקורסות הנעשים שמה שהמה שותפים ממש במעשיהם האלו יותר מהעד השלישי בעדים זוממין, וא''כ אם באיסור ע''ז אין לשמוע אפילו לנ����� באלי' בהר הכרמל ומעמיד חמה באמצע הרקיע להחזיר את ישראל למוטב, ק''</nowiki>ו שאין לשמוע בזה בשום אופן שבעולם.
 
כתבתי זה לרווחא דמילתא אבל באמת אין בהשתתפותם כלל למיגדר מילתא אלא אדרבא פירצה גדולה במלואה עד אין לשער ר<nowiki>''ל, והרבה יש לדבר מזה בכל הפרטים הג''ל לסתור כל טענותיהם והבליהם, ויש חבילות ראיות ברורות מש''ס ופוסקים על כל פרט ופרט, אלא שצריך לזה קונטרס מיוחד באריכות גדולז) ולא עת להאריך, וגם זה שכתבתי יצאתי מהענין של הלכה זו שהתחלתי ולא כתבתי פה אלא דרך אגב שנוגע לביאור רש''י שבענינינו לפי דברי הש''</nowiki>מ כמו שכתבתי למעלה, ואך יען שהלב כואב בהגיע לאיזה פרט מהפרטים האלו כתבתי ראשי פרקים...
 
עכ<nowiki>''פ שמעינן מזה חומר האיסור שלא תקח אשה כלי זיין אפילו במלחמת חובה, ונוכל להבין מזה גודל טומאתן של אלה שעשו חק חובה לגיום הבנות אשר כמוה לא נהיתה בשום אומה ולשון, וכתב הרא''ה ז''ל בם' החינוך (במצוה תקמ''ב) בלאו דלא יהי' כלי גבר וגו' דתרגום אונקלוס לא יהי' תיקון זיין דגברא על איתתא, דלכן פי'</nowiki> הכי בכלי זיין לפי שהם הכלים המיוחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זיין, הנה העיד שאין זה בעולם, אבל אלה הרשעים הראו לעשות אף מה שלא נמצא בעולם, ואף בדור
 
'''ו'''. סוף סוף זכינו לקונטרם הזה הוא המאמר שלש שבועות שבתוך ספרו הגדול '''ויואל''' משה.
 
ז. ענין זה מובא באריכות ב,,ויואל משהי<nowiki>' מאמר א' עמוד קט''ז ססי' ק''ה עד סוף סי' ק''ח. ועיי''ש בעמוד קי''</nowiki>ט בתוך הדברים ,,דאין שום היתר '''אף''' לעבור אפיתחא דאותו הכנסת שהוא בית מינים, ומבש<nowiki>''כ ליכנס בתוכו, ואף לראותו אסור''</nowiki>...
 
 
 
קיב                  '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
האחרון הזה שנפרץ במילואו ונמצא לפעמים באומות השפלים איזה נשים בגיוס, אותן שרצו מעצמם, אבל לעשות חק חובה והכרח לגייס הבנות זה לא נעשה עדיין בשום אומה אף במקולקלין שבהם, ובעו<nowiki>''ה לא קיימו מה שאחבז''</nowiki>ל וכמשפט הגוים לא עשיתם כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם, אבל המה לא עשו אף כמקולקלין שבהם אלא גרוע הרבה יותר ממקולקלין שבהם,..
 
ואעפ<nowiki>''כ יען שהוא בירושלים תובב''א ישאל את חכמי ירושלים אם יסכימו להקל, וראיתי תשו' אחת כו''ק של החת''ם זלה''ה שהי' לו תלמיד באוהעלי ושאל אותו שאלה אחת בעניני נדה הנצרך לו לביתו, וכתב לו שאינו משיב להלכה במקום שיש מרא דאתרא גאון וצדיק טרם ישאל את פיו, ובפרט מי אנכי יודע אני את מך ערכי, וגם הלב מסובך בסבך צרות הזמן והנני כותב מה שעולה במצודתי מתוך הטירדה והמבוכה ושמעתתא בעי ,,צילותא'</nowiki>י תרתי משמע דעת צלולה וגס לצלי.
 
והאלקים יעננו בקול, להעמידנו על האמת בכל, אבל לרש אין כל, כי אם לב נדכה ונשבר, במה יזכה את ארחו לדבר דבר, אבל מה נעשה לאחותינו ביום שידובר, אחר החורבן הנורא, מוטל עלינו כדת של תורה, להציל את הפליטה הנשארה, שלא לדחות את הטהורה, ונקתה ונזרעה זרע.
 
ומובן שמה שכתבתי לשאול את חכמי ירושלים אין כוונתי ח<nowiki>''ו לשאול לאותן שיש להם אפילו קצת נטי' למלכות המינות ר''ל, שזה מסמא את העינים שלא להכיר את האמת בשום ענין שבעולם ח) , וכוונתי רק על אותן החכמים המאמינים אך בהשי''ת ובתורתו הקדושה ובישועות משיחו, ולא חלק לבם להשפעת הדור של עיקבא דמשיחא אשר עליהם התנבאו חכז''</nowiki>ל ואמרו יראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל, ואתה דע לך.
 
השי<nowiki>'' ת ירחם ויוציאנו במהרה מאפילה לאורה, ונזכה לקבל פני משיח צדקנו בקדושה ובטהרה, והנני ידידך מברכך בכוחי'ט בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים ולשנה טובה ומבורכת, לישב באהלה של תורה מתוך נחת והרחבת הלב, וזיוונך יעלה יפה בשעטו''מ, וגדול יהי' כבוד הבית האחרון, כאשר עם לבבך ובש''</nowiki>ת.
 
ידידך הדוי<nowiki>'ש באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים '''ח'''. עיי בסדור ,,על חומותיך ירושליס<nowiki>'י מכתב ק''</nowiki>ב מה שכותב רבינו בענק זה.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' ק ג
 
עט.
 
עוד באיסור השתתפות בבחירות לכנסת הציונים*) ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלזכט<nowiki>''ם אל כבוד ידידי הרב המאוה''ג חו''ב החסיד המפואר כש''ת מוה''ר חיים אלי' שטערנבע רג נ''</nowiki>י.
 
אדשת<nowiki>''ה ... מה ששאל בדבר ליקח חבל בהבחירה, כבר נודע דעתי בזה, א) ותמה–אני מה שכתב שאם ילכו כל היראים להבחירה יראו שיש הרבה �אר''</nowiki>ת 7�ל4�12ן
 
שזמרי הדת ויתחשבו עמם, הלא אדרבא אם ילכו כל היראים ואפילו אם יבואו עי<nowiki>''ז עוד איזה אנשים מהיראים להכנסת, אבל יותר ממאה שבצידי הכנסת המה מינים ואפיקורסים ומתכוונים להעביר על הדת, והיראים יתבטלו במיעוטא דמיעוטא, כי לנגד דת תוה''ק כל המפלגות בעצה אחת ואינם מתחשבים במיעוט שומרי הדת היוטביס שמה כאשר העיד הנסיון, ואדרבא היראים הנכנסים לב ית המינות ר''ל נכנסים לעולם בפשרות בעיקרי התוה''ק, כי להיושב שמה אי אפשר בענין אחר, כי כל התיסדות המדינה חזקיה ומשפטיה בדיני ממונות ודיני נפשות ועריות המה חוקי עכו"ם, ובכל בתי החינוך של כל המפלגות מרבים מינות ואפיקורסות, וכל הנכנס לישב באותו הכנסת הוא נעשה שותף לכל אלה עבירות הנוראות רח''ל, ובע''כ עושים פשרות והיתרים בעיקרי התור ח י"ק, ועוד נחלש כח היראים בזה ואומרים הלא יש לכל היראים צירים בהכנסת ובטילים במיעוטם ואין להם טענה עוד, וגם שבעצמם מוותרים שם על גופי התורה ובמילים במציאות, וסהדי שקרי אאוגריהו זילא, משא''כ אם היראים יתיצבו על מעמדם לעשות כדת וכהלכה שלא ליקח חבל בחברת המינים ר"ל, ולא יוותרו על עיקרי התורה, הנה בזה יראו שיש הרבה יראים בחסרונה שאינם רוצים להתבטל בחברת המינים, וידעו שעדיין יש כח התורה בהמדינה, ולמה ניזל בתר סברה הפוכה. וכבר אמרתי כן בבחירה הראשונה,ב) אבל רבים טעו אז בזה כי לא ראו עדיין המצב, אבל עכשיו שכבר העיד הנסיון שלא תקנו כלוס אלא אדרבא הי' קלקול נורא במה שידעו כל העולם שיש שומרי הדת ביניהם, והי'</nowiki> להאפיקורסים חיזוק עצום מזה, וברוב הזמנים גם אלה שומרי הדת שישבו
 
'''*''') המכתב הזה נכתב בחודש תמוז תשי<nowiki>''א, ונתפרסם בזמנו בעיה''ק ירושלים (חלקו הראשון של המכתב הנוגע לעניני שביעית נדפס בשו''ת ,,דברי יואל''</nowiki>).
 
'''א'''. ראה מכתב הקודם.
 
'''ב'''. שנת תש"ס.
 
 
 
קיד                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
בהכנסת הם מחפים עליהם כי הוכרחו לישא חן בעיניהם, גם לתרץ עצמם בהשתתפותם כדרכם בעוה<nowiki>''</nowiki>ר, ואין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולם מוכסין שכולן מחפין עליהם, ושוב אין מקום לטעות עוד בזה.
 
ולפלא האיך גברה הסט<nowiki>''א לסמות עינים כ''כ ולילך גם עכשיו להבחירה, והלא המסיתים והמדיחים של הנוצרים הנקראים ,,מיסיאנערין'' אילו היי משתתפים עמהם שומרי הדת מישראל הי' עושים הרבה טובות לישראל, גם היי מסייעים לישראל בהרבה מקומות לשמור כמה גופי תורה אעפ''כ לא הי' עולה על הדעת לעשות עמהס איזה התחברות בשו''א שבעולם שנראה ח''ו כמודה בע י"ז, אף שהי' טובה לשמירת התוה''ק בהרבה ענינים, וא"כ אלה המינים המסיתים ומדיחים למינות ואפיקורסות רח''ל, שזה גרוע הרבה מע י"ז כמבואר בגמרא וברמב''ם ובשאר פוסקים, והמשתתף עמהם מודה לשלטון המינות והאפיקורסות הגרוע ממודה בע"ז, וא''כ להשתתף בהכנסת שלהם חמור הרבה יותר מלהשתתף עם המיסיאגערין וק''</nowiki>ו שאין בזה שום תיקון אלא קלקול עצום.
 
השי<nowiki>''ת ירחם ויפקח עיני ישראל להצילם מרשת זו טמנו להם, ובמהרה ינאלינז מגלות המר והנמהר, ונזכה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן בב''א. והנני ידידו דושת''</nowiki>ה באה" ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''פ'''.
 
בענין גזירת גיוס בנות*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
בדבר גזירת גיום הבנות, הנה אמרו חכז<nowiki>''ל ביומא (דף ל''ט ע''א) אדם מטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מ�מעלה, ור''ל שע''י שמטמא עצמו הוא נשפע אח''כ משרי הטומאה ומטמאין אותו אף במה שאינו יודע שורשו כ''א השר המשפיע עליו יודע שורש הענין. ומבואר בזוה''ק בראשית (דף כ"ז ע''ב) לילית אמא דערב רב, וכן הוא בתיקונים תיקון כ"א ועוד בכמה מקומות, וז''ל האור החמה על הזוה''ק שבפ' פנחם (דף רל''ב) ס''מ איבריו הם בע'</nowiki> אומות
 
'''*''') נמצא בין כתי<nowiki>''</nowiki>ק של רבינו. ואינו ידוע למי נכתב.
 
אוי לציין כי במכוזב זה הסביר רבינו ענדן ,,גזירות גיוס בנותי' בדרך נפלא.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יוא ל              ''' קטו ולילית כוחותי' ואברי' הם רשעי ישראל ערב רב, וע<nowiki>''</nowiki>ז רמזו חכז<nowiki>''</nowiki>ל ביבמות (דף ס<nowiki>''</nowiki>ג ע<nowiki>''</nowiki>ב) שדרשו עה<nowiki>''</nowiki>כ בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב, ונדחק שם המהרש<nowiki>''</nowiki>א ז<nowiki>''</nowiki>ל דהרי קרא בגלות מיירי, אלא דגם בזו לקחו הדמיון דכיון שאם אחרת מושלת ע� בניו הראשונים הוי להם נ<nowiki>''</nowiki> כ ענין גלות יעיי<nowiki>''</nowiki>ש. אבל בימינו אלה שבעו<nowiki>''</nowiki>ה הגיע הגלות שתחת רשעי ישראל הע<nowiki>''</nowiki>ר הבאים מכח האם הנקבה, לא כשאר אור"י ע הבאים מכח האב הס<nowiki>''</nowiki>מ אבוהון דכל שרי האומות, נתגלה הפי' בדרשת חכז<nowiki>''</nowiki>ל שהכל קאי על הגלות, אלא שלפי פשוטו מה שאמר לעם אחר קאי על האומות, וחכזי'ל ראו ברוח קדשם את הגלות הא ו ח�רון הזה שתחת רשעי ישראל הע<nowiki>''</nowiki>ר שבחם מהאם, �כן דרשו ע<nowiki>''</nowiki>ז לאם אחר, ר<nowiki>''</nowiki>ל אימא של הסט<nowiki>''</nowiki>א וזו היא אשת האב הידוע הס<nowiki>''</nowiki>מ בעלה. ועד עתה היינו בגלות תחת רשות אב הטומאה, אבל הגלות הזה הוא מטומאת האם שחזקה יותר בטומאה, וקשה יותר להתגבר ע<nowiki>''</nowiki>ז, ועיי באוה<nowiki>''</nowiki>ח הק' פ' ויחי עה<nowiki>''</nowiki>כ אוסרי לגפן וגו' שכתב וז<nowiki>''</nowiki>ל: ע<nowiki>''</nowiki>ד מה שאמרו בזוהר כי בסטרא אחרא הנקבה היא יותר חזקה מהזכר וכו' וכדבר הזה וכחזיון הזה הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי ניקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכחי, ולנקבה נתאמצתי בבל כחי כ<nowiki>''</nowiki>פ ואחר כמה מיהדות יכו�תי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ אך לא כבעלה הזכר, ולזה אמר כנגד גאולה העתידה ולשורקה עת אשר ישרוק ה' ויקבצם בני אתונו אותם שבאים מכח הנקבה גם אותם יאסור הי לפי בני ישראל עכלה<nowiki>''</nowiki>ק.
 
ומעתה לפי המבואר בזוהר ותיקונים ומפרשים שהשער ישראל הע<nowiki>''ר המה מכח האם ולא שאר עמין, א''כ זהו הגלות הקשה יותר מכל הגליות, וצריך רחמי שמים עד אשר ירחם השי''ת להביא משיח צדקינו. והיות שבאים מכח הנקבה לכן מתגייסים יותר בנקבות כי מצא מין את מינו וניעור. ומבואר בזוה''ק פי שמות (דף זי ע''ב) שבעת שכל מלכין דעלמא יתערון לאנחא קרבא עם מלך המשיח, כמה מפריצי יהודאין יתהפכו לאגחא קרבא על מלכא משיחא. ולפי הנ''ל מובן דאף שכל מלכין דעלמא מרובין הם, עכ''ז יצטרכו סיוע מפריצי יהודאין, כי המה מכח הנקבה שחזקה יותר במלחמה נגד ה' ומשיחו, וכמו שאמרו חכז''ל (מדרש שוח''ט תהלים ב') בגוג ומגוג שאמר אזדווג לפטרונן של ישראל, ופירשו הכוונה להפסיק דביקות ישראל מאביהם שבשמים שזה פטרונן,א) עי' שלה''ק פ' שמות, וזה מעשה של אותה מלכות המינות ר''ל לטמאות ח''ו את כל ישראל ולהפסיקם מאביהם שבשמים ולוחמים נגד השי''ת בכל פרט ופרט, והקמת אותה המלוכה הוא אתחלתא דמלחמת גוג ומגוג. א. ראה ,,דברי יואל פי שמוח עמוד ס''ו''</nowiki>.
 
 
 
קטז '''דברי'''        מכתבים          '''יואל'''
 
השי<nowiki>''ת ירחם ויצילנו מהם ומהמונם ומכל הנגררים אחריהם וחסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו ונזכה לישועה במהרה, וכאלה הימים המבורכים, עוד נזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים. והנני בזה ידידכם דושת"ה באה''ר כותב בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה'</nowiki> מחכה.
 
הק, יואל טייטלבוים פא. התעוררות בארה"ב נגר גזירת גיוס נשים*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה '''א''' ◗'''צר''' ר'י'ר'ר
 
לכבוד ראשי ומנהלי הישיבות באה<nowiki>''</nowiki>ב די עליהם יי.
 
אר"ח 7ט45נ י1
 
בהתאספנו יחד אנחנו הח<nowiki>''מ לטכס עצה ע''ד הגזרות הנוראות שנתחדשו באה''ק ע''י הממשלה ע י"ד גיוס נשים אשר ע''</nowiki>פ פסק הרבנים הוא ביהרג ואל יעבור, וכן דבר גזרת החינוך שכופין חנוך חפשי להעבירם על דת ר"ל, ועוד גזרות שונות, ועלינו החובה להקהל ולעמוד על נפשנו ונפש עזללנו ולהציל שארית הפליטה.
 
והחלטנו לקבוע יום הי כ"ח אדר שני ליום תפלה בכל הישיבות לאמר תהלים בצבור ויוכ<nowiki>''ק בתפלת המנחה ולאמר א''מ, ומי שיכול ראוי שיתנדב לקבל עליו התענית, ומי שאין בכחו יפדה עצמו בצדקה למען החזקת תוה''ק בא''י, והקב''ה יאזין תפלתנו ויתמו דטאים מן הארץ ויתרומם קרן תוה''</nowiki>ק וקרן מ"צ בבי"א.
 
וע<nowiki>''ז באנו עה''ח אור ליום ג' י''ט אדר ב' תשי''</nowiki>א.
 
 
הק' יואל טייטלבוים '''*''') לקריאה זו נצטרפו כחתי'י כל גדולי הרבנים וראשי הישיבות בארה"ב.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קק
 
פב. הצטרפותו לפס"ר של גדולי אה<nowiki>''</nowiki>ק באיסור גיוס בנות*) ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
בהיותי בירושלים עיה<nowiki>''ק ת''ו הראו לפני את הפס''ד מהביד''צ שבירושלים ועוד רבנים גאונים מפורסמים מיקירי קרתא דירושלים, אשר כתבו רעת תורה בדבר גיום בנות, ודבריהם אינם צריכים חיזוק, אך ביהודא ועוד לקרא הנני ג''כ סניף לאריות, ומי רואה את אלו יוצאים ולא יצא ללחום עמהם נגד הגזירה הנוראה הנ"ל אשר נגזר על בנות ישראל, ומימות עולם לא הי' גזירה רעה ומדה כזאת על ישראל, גם עכשיו בעוה''ר בעיקבתא דמשיחא בגלות המר והנמהר ר''</nowiki>ל לא הגיע אלינו כזאת מסוף העולם ועד סופו כי אם בארצינו הקדושה, וצווח הכתוב והיתה עת צרה ליעקב אשר כמוה לא נהייתה, אבל אוי לנו שכך עלתה בימינו, הרחמן הוא יצילינו מכל נזירות קשות אכזריות, וישמח את לבבינו בשמחת ציון וירושלים.
 
באעה<nowiki>''ח ד' לס' ושמר ה' אלקיך לך התשי''ב לפ''ג, פה חיפה טרם יצאתי מגבול ארהי'ק, בלב נשבר ונדכה, ולישועת השי''</nowiki>ת מחכה.
 
הק' יואל טייטלבוים פנ. אישורו של רבנו על קבלת כרכי ,,אום אני חומה<nowiki>''</nowiki> **) ב<nowiki>''</nowiki>ה שוכט<nowiki>''</nowiki>ם אל כבוד יקירי ירושלים היראים ושלימים גודרי גדר ועומדים בפרץ ה<nowiki>''</nowiki>ה מנהלי ,,נטורי קרתא<nowiki>''</nowiki> כולם יתברכו.
 
'''*''') '''עם''' קום המרנה יצאה הגזירה הנוראה '''של''' גיום '''בנות''' ו שי רות לאומי, ותיכף ומיד קסו הרבנים הגאונים באה<nowiki>''</nowiki>ק ובראשם '''ביד<nowiki>''</nowiki>צ של''' ,,העדה החרדית<nowiki>'' והגאב''ד הגרי''צ דושינסקיא ופסקו שניים '</nowiki> כנוח הוא אביזרייהו של גילוי עריות, רינו ביהרג ואל יעבור, ובזה הצילו את ביזת '''ישראל'''
 
הכשרות מליפול בפח זו טמנו להם. בשנת תשי<nowiki>''א ניסו הציונים להוציא לפועל חוק גיוס בנות ככח, ואז גזרו גדולי אה''</nowiki>ק תענית ציבור ויום תפלה על ביטול הגזירה, '''גם''' רבינו עם גדולי חו"ל הכריזו אז את '''יום''' הי כ<nowiki>''ח אדר שני ליום תפלה בכל הישיבות בארה''</nowiki>ב לביטול גזירה זו. (ראה מכתב הקודם). ואז נדחה ה,נזירה לשעה.
 
בהיות רבנו באה<nowiki>''ק בקק תשי''</nowiki>ב בקשו ממנו גדולי ישראל שיצטרף לאיסור זה, לבטל נזירה זו.
 
 
'''**''') ילקוט ,,אום אני חומה<nowiki>'' יצא לאור באה''</nowiki>ק נגד הציונים וממשלתם והרבה סמכתני רבנו נדפסו '''שם''', לפרסם את שיטתו הברורה בעולם.
 
 
 
קיח                  '''דברי'''                מכתבים י        '''יואל'''
 
הקונטרסים של ,,אום אני חומה<nowiki>'' המבורכים מכל אלה השנים אשר שלחתם אלי הגיעני לנכון טרם נסיעתי מירושלים ת"ו, ומחמת הטורדות כי גם ירט הדרך לנגדי לא כתבתי אז כתב קבלה, כעת באמצע הדרך באני'</nowiki> בלב ים הנני בתשובתי ויישר כורכת ודילכם לאורייתא.
 
השי<nowiki>''ת יריק בטובתו אליכם ותזכו לעמוד על המשמר להרבות כבוד שמים ולהרחיב גבולי הקדושה, במדה גדושה, והשי''</nowiki>ת יצילכם מכל נזק ומכשול ורעה אליכם לא יאונה, ותזכו לסייעתא דשמיא בכל עניניהם ותצליחו בכל דרכיכם.
 
באעה<nowiki>''ח פה על הספינה, ב' לסדר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה, התשי''ב לפ''</nowiki>ק.
 
הק' יואל טייטלבוים פד.
 
מכתב חיזוק לאסיפה נגד הנזירות בא<nowiki>''</nowiki>י
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
מועדי הי הנועדים אל ה<nowiki>' ללחום כעד השי''ת ותורתו הקדושה על כל דברי האגרת הזאת, בשלשה דברים הנכתבים שם שהמה דברים העומדים ברומו של עולם הנוגעים לעיקר יסודי התוה''ק, ותחת שלש כי רגזה הארץ, ובאמת כי עוד הרבה יותר ממה שכתוב כאן יש בזה, ובדבר גיום הבנות כבר כתבו ע''ז איסור חמור ונורא יקירי גדולי ישראל עיה''ק תובב"א, ובהיותי בירושלים נצטרפתי ג" כ בצירופא דרבנן לכתוב מרורות על הנזירה הנוראה ההיא אשד כמוה לא נהייתה בכך משך זמן גלותינו ד''ל, כאשר בא זה אז בדפוס נם במכתב גלוי ממני הצעיר,א) אכל אינם שומעים לקול צעקת האומללים אשר לבם נשפך כמים על עלבון ושפלות התוה''ק, והגזירות מתגברות וסתדדשות בכל יום ר''ל, ועכ'' פ מחויבים אנחנו מצידינו לעשות ולמחות בכל אופן ואופן האפשרי שלא לסייע ח"ו לא בממון ולא בשום סיוע בעולם להרבות חייו השמדיות באה''</nowiki>ק, והיות שלא באתי בעצמי אל האסיפה הנכבדת הזאת הנני שולח עכ"פ את הדברים האלה ע"י שליח ושלוחו של
 
אדם כמותו ב) והשי<nowiki>''ת יהי'</nowiki> בעזדיכס לרומם קרן האמת והאמונה ועיקרי
 
א. ראה לעיל מכתב פ<nowiki>''</nowiki>ב.
 
'''ב'''. בדרך כלל היה רבנו משתתף עצמו בכל אסיפות והפגנות נגד גזירות עקירת הדת באה<nowiki>''</nowiki>ק, והיה
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ח        '''יואל                ''' קיט
 
ויסודי התוה<nowiki>''ק, והשי''</nowiki> ת ירחם וירא בעני עמו ויוציאינו מאפילה לאורה בגאולה האמיתית במהרה.
 
באעה<nowiki>''ח ד לס' האזינו השמים תשי''ג לפ"ק פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים פה.
 
פס<nowiki>''</nowiki>ד בענין גזירת ניתוחי מתים בא<nowiki>''</nowiki>י*)
 
'''ב''' " '''ה''''              �יי ת,י,4ייוו
 
ראיתי מה שכתבו בזה הה<nowiki>''ג הביד"צ שליט"א וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם, וכבר החליטו הנוב"י (תניניא יו"ד סי' ר''י) והחתם סופר (יו"ד סי' של''ו) שאין שום היתר בזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פקוח נפש ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה, ועיין בשו''ת השיב משה (סי' י''ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו ואם ינתחו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין, ונם אי אפשר לברר כראוי, אבל אין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב, ועכ''</nowiki>פ אם יומתו ויב�דקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה, ויהיה בזה הצלת נפש, ומכל מקום אסור לנוול את המת.
 
ובשו<nowiki>''ת דברי חיים (ח''ב יו''ד סי' קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון ספר תורה, וידוע דברי חז''ל (סנהדרין ק''ב ע''ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס''</nowiki>ת, והנה כל הפוטקים דברו רק מבזיון וניוזל המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאוד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהצעת החוק זה חמור עוד הרבה יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל
 
ראש המדברים בכל מקום, ואם עפ<nowiki>''</nowiki>י סיבה לא '''היה''' יכול להשתתף שלח עב<nowiki>''</nowiki>פ שליח עם דברי חיזוק, למען חזק העומדים על משמרת הדת.
 
'''*''') גזירת ,,ניתוח סתיטיי באה<nowiki>''</nowiki>ק עוררה '''את''' זעם כל העולם היהדות באשר אין גזירה כזו כשום
 
מדינה שבעולם, והרבה פעל רבינו נגד גזירה זו, בעיקר ראה רבינו בגזרה זו ענין של עקירת אמונה בהשארת הנפש ובדדני שמים לאחר הפטירה, באשר זה כל כוונתם של הציונים בגזירתם לעקור האמונה מלב בני ישראל, ובבל דבר ראה רבנו את הבוימה העמוקה אשר טמנו להם הרשעים הללו, ועל כן ידע איך להלחם נגד השונא.
 
בימים אלז הי<nowiki>' רבינו במרחץ, ושלחו הביד''</nowiki>צ אליו שיצטרף לפסק דינם, דבינו רצה להרחיב הדיבור בבירור הלכה זו, אלא שלא רצה לעכב תשובתו לירושלים על כז קיצר דבריו.
 
 
 
קכ '''דברי'''          מכתבים          '''יואל'''
 
השנה כל יום ויום על ל<nowiki>''ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה כמבואר בזוה''ק (ויקרא דף פ''ח ע''ב) ובפוסקים, גם אי אפשר לומר אחריו קדיש שנה תמימה, גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר זה חמור עוד יותר מכמה טעמים. והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרטים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען נסתובב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות, ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו בזה הה''ג הביד''צ שליט''א, ולא ירהיב שום אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא חובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל, והרא''ה ז''ל בספר החינוך (פ' אמור מצוה דס''ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז''ל כד–כלהשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, ועל כן כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסים מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה, וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שאחר מיתה, סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע''כ כדי להשריש המינות והכפירה ח''ו בלבות בני ישראל עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה, אר'</nowiki> ח �)�1231ן
 
שיהיה מושבח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דת תוה<nowiki>''</nowiki>ק.
 
השי<nowiki>''</nowiki>ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר ויש�ח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.
 
והנני ידידככ דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
פה במכתבי עיתים כתבו, שחוק של ניתוח המתים אינו אלא למי שאין לו קרובים שימחו בדבר, אבל בהצעת החוק נראה שאם אומרים ג' רופאים שצריך לניתוח אינו מועיל שום מחאה, ולא נשמע גזירה מנוולת כזו מסוף העולם ועד סופו, והרבה ענינים מסתירים במכתבי עיתים שלא לגלות האמת, וה' ירחם, כנפש המחכה לישועה.
 
הנ"ל
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל                ''' קבא '''פן'''.
 
לעריפת יום תפלה נגר הנזירות באה"ק *)
 
ב"ה,
 
ראיתי מ<nowiki>''ש הבידייצ שבירושלים לערוך תפלה ותחנונים על הגזירות האיומות ר''ל כנז''ל, ודבריהם אינם צריכים חיזוק, ובפרט שאין עצה אחרת אלא לעורר רחמי שמים כמבואר בגמרא על דורינו זה, דור עיקבתא דמשיחא, אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, וברחמיו ית''</nowiki>ש.
 
השומע תפילת עמו ישראל ברחמים, יצילנו מכל גזירות קשות ואכזריות ומגלות המר והנמהר בעוה<nowiki>''</nowiki>ר, וישמרנו במהרה בשמחת ציון וירושלים, ויעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
 
היום זאת חנוכה די לסדר לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה.
 
הק' יואל טייטלבוים '''פז'''.
 
עוד בענין הבחירות
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
כל מה שכתבתי בבחירות הכנסת הקודמותא) בחומר האיסור שלא להשתתף בבחירות לכנסת נתברר אצלי עכשיו יותר ויותר בחומר איסור הנורא ליקח חבל ח<nowiki>''</nowiki>ו בבחירות הנוכחיות שלהם.
 
והשי<nowiki>''</nowiki>ת ירחם ויציל עמו ישראל משגיאות נוראות כאלו, ויצילנו חיש מהר מגלות החושך והאפל הזה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמרתן.
 
באעה<nowiki>'"ח פה עיה''ק ירושלים ו' לס' הן עם לבדד ישכון, התשט''</nowiki>ז.
 
הק' יואל טייטלבוים '''*''') המכתב נכתב בשנת תשי"ד.
 
א. ראה במכתבים הקודמים.
 
 
 
קבב '''דברי'''        מכתבים          '''יוא ל'''
 
�וצר דחכמה
 
�ר,,� 7�12,4                       '''פ ח.'''
 
בדבר הדפסת בירור הלכה באיסור הבחירות
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
אור ליום ו<nowiki>' דחנוכה הי מקץ התשט''ז לפי' ק פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''ג החסיד המפואר וז''ש מסדר אמרות טהורות, אשר שאב מבארות, ספרן של צדיקים וחכמים, חובר חיבורים מחוכמים, כש''ת מוה''ר אשך זעליג מרגליות שליט''א אבן יקרה בעיה''ק ירושלים תובב''</nowiki>אא) .
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הגיעני מכתבו בבשורה טובה כי פקד ה' ... בפקודת ישועה ורחמיס, והשי'' ת יעזור גם להלאה שיוגמר הכל לטובה ... ויזכה להעמיד דור ישרים יבורך מתוך נחת והרחבת הלב, גם יזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מכל צאצאיו ויו''ד, גם יזכה לישב באהלה של תורה ועבודת השי''ת שם במקום הקודש, ברוב הצלחה והרחבת הדעת עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בב''</nowiki>א.
 
מייש ע<nowiki>''ד שדברנו לעשות איזה קונטרס בדבר הבחירותב) הנה כן הי'</nowiki> בדעתי אבל רוב הטירדות מנעוני מכל זה, הרבה ענינים גם בירורים אמיתים בהלכה שאני חושק לכותבם על הגליון אבל אמר החכם מה שהרצון חושק
 
'''א'''. לקירבה מיוחדת מאח רבינו זבה הרה<nowiki>''</nowiki>צ המקובל רבי אשר זעליג מרגליות, מאז ביקר רבנו בפעם
 
ב.
 
הראשונה בשנת תרצ<nowiki>''ב באה''ק נתקשר דא''ז לרבנו, פעל למען מינויו לרבנות עיה''ק אחיד הגה''</nowiki>ק רבי דוחף חייס זאנענפעלד. עמד בקשרי מכתבים עם רבינו רבות בשנים, הירידות והחיבה אליו נראה מתוך בל מכתב ומכתב.
 
מפורסם הוא רבי אשר זעליג בחיבוריו היקרים ובעמידתו על משמרת הדת בעיה<nowiki>''ק ירושלים ת''</nowiki>ו כל ימיו.
 
בהיות רבינו זיע<nowiki>''א בארץ ישראל כשנת תשי''ב ובשנת תשט''ו ועורר אז הרבה בחומר האיסור להשתתף בבחירות לכנסת המינים, ביקר אז גדולי ישראל באה''</nowiki>ק בדי להוכיחם '''את''' יסודותיו בהלכה בנוגע לאיסור זה.
 
רבי אשר זעליג הציע אז לרבינו שיעלה על הכתב בירורין בהלכה בחומר האיסור ויפיצם ע<nowiki>''</nowiki>פ תבל, ורבינו הסכים על ידו שראוי לעשות כן, וכשחזר רבנו לביתו צפו עליו דטירדות למעלה מראשו כאשר מתנצל במכתב זה, ולא באת לידו למלאות מבוקשו של דא<nowiki>''</nowiki>ז ז<nowiki>''</nowiki>ל. אבל רבינו מסיים כאן; ,,ועדיין איני מסיח דעתי אולי יעזור לי השי<nowiki>''</nowiki>ת שדרין איזה זמן מוכשר לכתוב בזה איזה ענינים<nowiki>''</nowiki> .
 
רבינו הקדוש מילא במשך השנרם את בקשת הדור ובמסירת נפש ממש העלה על הגליון אח ספרו הקדוש ,,ויואל משה<nowiki>''</nowiki> הספר ההכרחי לדור עקש ופתלתול הלזה, בו יחזק ויצרף את האמונה הטהורה הצרופה כאשר קבלנוה מסיני בלי סילופים וזיופים.
 
ועלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר הדורות שזיכה דורנו לחיבור נורא זה.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה"      '''יואל''' קכג אפס היכולת עושק, כי לא יכולתי לצמצם את העת, ולא אוכל לתאר על הכתב רוב הטורדות מכמה ענינים המוטלים עלי יומם ולילה יותר מכפי כחי, חוץ ממה שמטרידים אותי נם כמה אנשים לבבות נשברות גם דברים שונים שבדור היתום הזה ובעו<nowiki>''ה כשל כחי בין ברוחניות בין בגשמיות, אין לי על מה להשען אלא על אבינו בשבשמים, יאמין לי שגם מכתבי זה הקצר שאני כותב לו כעת הנני חוטף את הזמן בחזקה לכתוב איזה רגעים והרבה נשאר בקולמס שאיני כותב מאפם הפנאי, וכבר רציתי לכתוב לו ונשמט מחמת הטירדה, ולולא גודל הטירדות הייתי כותב לו כ''</nowiki>פ מכתב שעשעושיבג) .
 
ובדבר ההדפסה אודות הבחירות יש מקום להסתפק עוד כמ<nowiki>''ש החת''ס בתשובותיו (חלק ז') בעת הלחמו ביום קרב נגד המתחדשים ומהרסים תורת ה' ומדביאים דבריהם בראיות מהתוה''ק ע" י שמגלים פנים שלא בהלכה, והחת''ס ז''ל כתב הרבה מכתבים למקומות ההם, ובמכתבו להמהר''ם מינץ ז''ל כתב שלהדפיס רוא מונע א''ע בכל מה דאפשר כי ע י'י שמדפיסין נס המה מדפיסין להיפך וההכרעה נשארת בין יושבי קרנות, וככה אנו רואים היום שהמה מדפיסין הבלים גמורים וזיופים ממש ומטהרים את השרץ לא בק''ן טעמים אלא אף בלא שום טעם וריח, ואעפ''כ היושבי קרנות מכריעין כדבריהם, ובעו''ה רובא דרובא גם מהת'י ח שבזמנינו נמשכין אדר דעת יושבי קרנות, אלא שאעפי''כ הי' בדעתי להדפיס בירורן של הדברים, וחשבתי אולי יהי' בזה תועלת ואין למדין מן הכללות, אבל עיקר הטעם מה שאיני כותב בזה וכיוצא בו הוא מחמת הטירדות כנ''ל כי צריכין זמן הרבה להביא הדברים על הכתב אשר בעו''ה אין עתותי בידי, ואעפ"כ עדיין איני מסיח דעת, אולי יעזור לי השי''ת שיהי' איזה זמן מוכשר לכתוב בזה איזה ענינים, יותר לא אוכל להאריך כעת והעיקר שכולנו צריכין לרחמי שמים בכל הענינים, והשי''ת יעזרינו ע''ד כ''ש ית' שלא נבוש ולא נכלם בעוה''ז ובעוה''</nowiki>ב.
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר מצפה לישועה קרובה.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
ג. כאסור, זכה ר<nowiki>' ישעי' אשר זעליג ז''</nowiki>ל להיות בקשרי מכתבים עם רבינו באופן יוצא מן הכלל, ורבינו השחשע עמו בהרבה מכתבים.
 
 
 
קכד
 
'''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
פט.
 
בענין התחברות עם אגו"י להצלת פליטי אוננארין*) בייה
 
אל כבוד אנ<nowiki>''ש היהירים, החביבים, כולם אהובים, היודעים את התורה ביראת ה' טהורה ונותנים נפשם להצלת ישראל ברב חסד ורחמים מרובים על כל צרכי ישראל, השי''ת יהי' בעוזרם להנחותם במעגלי צדק ומישרים, כדת מה לעשות להציל נפשות ישראל הנשברים, מגזבר אריות ונמרים השואגים ככפירים, ויזכו לראות בעינים מאירים, דברים ברורים, להצלת ישראל בגוף ונפש יחד קשורים, לעמוד על טהרת הקודש להיות טהורים, להנצל מרשת זדים וסוררים, אשר בעו''ה רבים שתו ממים המרים, השי''ת ירחם ויאמר לצרותינו די להציל הפליטה הנשארים, וכל בני ישראל יהיו שמורים, ובל העושים והמעשים לטובה יתברכו בכל הברכות הנאמרים, אין קץ למתן שכרם של הבאים בעזרת ה' בגבורים, קרנם יתרומם בכבוד וגדולה, והיו רק למעלה עד כי יבוא שילה, בב''</nowiki>א.
 
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, למען אדי ורעי אדברה נא קושט דברי אמת כי לבי עלי דוי על המצב הנורא אשר הגיע אלינו בעו''ה, וגודל החשכות העצום המסמא עינים אף המעט הנשאר לנו מתמימי דרך שלא ידעו במה יכשלו ואיזה דרך ישכון אור, וכל הדרכים מסוכנים מאוד מארם המינות והשחתה הטמון בתוכם, ובדרך כל� תדעו נא כי חלילה לכם להתערב עם איזה מפלגה יהי' מי שיהי'</nowiki>, כי כולם התדבקו להציונות הטמאה שטמאו את כל העולם כולו
 
'''*''') בחורף תשי<nowiki>''</nowiki>ז קמה מרידה במדינת אונגארין, ורבבות יהודים ברחו מתחת ידי הקאמיניססן, מקום
 
חנייתם הראשונה היתה בעיר ווין, שם נקבצו אלפי הפליטים רובם שומרי תורה ומצות, הציונים שלחו שלוחיהם למאות לצודד הנפשות הנקיות להעלותם לארץ ישראל ולהעבירם שם על דחם כמו '''שעשו''' ביהודי תימן, מאראקא, ועוד. בעיקר נחנו עיניהם על הצעירים והילדים שניקל ביותר לציירם ברשתם, גם אגודת ישראל השתתפה בשלוח שלוחים לפתותם לעלות לארץ ישראל. רבינו ראה אז גודל הסכנה ובידעו מתוך הנסיון טה עלה גורל העליות הקודמות שהעבירו אותם על דחם באונס וככפיר, הרעיש אז ארץ ומלואה ושלח שני רבנים חשובים לווין שיזהרו את רסון עם לבל יתפתו לקול הציונים והדתידם הנגררים עמהם.
 
רבינו השתדל בכל כוחו לטובת קבלת הפליטים כאן ודאג למלא הצטרכותם, ואלפים ורבבות ניצולו מצפרני הציונות ונשארו יהודים תמימים ושלימים באמונתתס אשר חיים וקיי<nowiki>'מים אתנו כהיום, והם וצאצאיהם מתחנכים בדרך התודה והמסורה באשר קבלנו מאבות אבותינו מעולם. וראה מה שהאריך דבינו בפרשה זו בויואל משה מאמר שלש שבועות (עמוד קמ''</nowiki>ז).
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       יואל קכה
 
וגרמו את האבדון הנורא אשר כמותו לא נהייתה מעת היתה לגוי, והכל באשמת דרכי הציונים ר<nowiki>''</nowiki>ל כאשר אפשר לבאר זה בגלוי לעין כל לא עת האסף פה, ואף בתוך המפלגה הנקרא אגודה יש בתוכה כמה כתות ידועות שונות אבל הולך למקום אחד שמביא לידי ציונות,ומשם בארה באר מים רעים ומריס-ררשל מינות ואפיקורסות נוראה ר<nowiki>''</nowiki>ל, ואף הכשרים המועטים שבתוך דאגודה שהמה מיעוטא דמיעוטא ביניהם שאינם רוצים לכתחילה בדרכי המינות, אבל ביון שהולכים בדרך אתם זכים אחד לכולם הכל הולך אל מקום אחד יהיוה דבוק בהציונות להנות מכבודם ורכושם, ואין איש שם על לב שהתוה'יק אמרה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, ובפרט מאותן אשר עליהם אנו מתפללים ג' פעמים בכל יום ולמלשינים, והכשרים שבהם מסוכנים יותר להעולם בי כן דרך הס<nowiki>''</nowiki>א מעולם לתפוס איזה כשרים בדרכם לסמות עיני העולם להיות נמשכין אחריהם תמימי דרך, וכל מי שיש לו מוח בקדקדו יוכל לראות בעליל שבאלה השנים האחרונים דבקו האגודה עם הציונים שלובי יד ממש אלא שהוא בפרצופים שונים, ואפשר לבאר כ'י ז בדברים ברורים כשמלה אלא שלא עת להאריך עתה.
 
והנה הגיעני כמה מכתבים מאנשים נאמנים מאה<nowiki>''ק הצועקים מרה שלבם כואב להם מקול דמי אחינו מאונגארין שאחר כל הצרות והתלאות שעברו עליהם ועמדו באמונתם, כעת באה''ק מובאים �ידי השמדה ממש ע י'י שמביאים אותם לקיבוצים וישובים של מקורות המינות והכפירה ר''ל באופן נורא שכמוהו לא נהייתה מיום שנברא העולם ממש, ובאשר עשו מאנשי מארוקו ועוד מאות אלפים שבישראל ככה עושים עכשיו עם אנשי אונגארין הנדכאים והנכאבים, והיראים שצועקים ואונס נענים ואין להם מושיע, כי עוד מווינא המה המוציאים ומביאים, ושמה באה''ק בוודאי המה הבע''ב והכל בידם ועושים הכל באכזריות נוראה בנודע, וכ'' ז ע'' י האשמה הנוראה הנעשית עוד בווינא שנמסרו נפשות נקיות מישראל לידי בע'' ב כאלו המסיתים ומדיחים בכל אופן ואופן של שורש פורה ראש ולענה, ועוד בדרך המה מטמאים אותם, ו�א לחנם אמרו חכז''ל במינות אל תקרב אל פתח ביתה, ובשבת (קט''ז) שאפי' אדם רוד�י' אחריו להורגו ונחש רץ להכישו נכנם לבית ע''ז ואינו נכנס לבתיהם של אלו שהל�ו מכירין וכופרין, וא''</nowiki>כ עוד בווינא שהמה השוכרין ומשכירין נכנסין עוד שמה לרשותם, ושכירות ליומא ממכר הוא שנמכרין להם בנפשותם ורוחם ונשמתם.
 
 
וע<nowiki>''כ מקירות לבי ונפשי המרה מרוב צער ויגון של חבלי המשיח הנוראים ר''ל, אבקש מכם למעהי'ש אל נא אהי תרעו להתחבר עם האגודה הזאת בשום פעולה ותנועה לא מיני'</nowiki> ולא מקצתה, וכ� מעשיכם מהחל ועד כלה מראשית
 
 
 
קכו '''דברי'''         מכתבים          '''יואל'''
 
ההצלה וכל זמן היות הניצלים בווינא עד שיסעו משם לכל מקום שהוא, הכל יהי' כדת של תורה בלי שום מפלגה בעולם למען לא תגרמו ח"ו לאבוד נפשות '''ר"ל'''.
 
והרבה יש לדבר עוד בזה אלא שלא אוכל להאריך כ<nowiki>''כ, ואני כותב בחפזון אבל אקוה שתשימו לכ להבין דבר מתוך דבר, והשי"ת יהי'</nowiki> בעזריכם.
 
הרחמן הוא ית<nowiki>''ש יצילינו במהרה מכל הצרות והתלאות המרות ר''</nowiki>ל ועוד ושמחינו כימות עניתנו, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בהתגלות כבוד שמים עלינו בב"א.
 
והנני ידידכם הזי<nowiki>' ש טובתכם זהצלחתכם כר''י באה''ר. בו"ד ב' לסדר ויושע ה'</nowiki>.
 
הק' יואל טייטלבויס
 
צ. עוד בענין הבחירות באה"ק
 
ב<nowiki>''ה שלוי וכט''</nowiki>ס אל כבוד אהוביי ידידיי הרבנים הגאונים הצדיקים
 
שליט"א בי דינא רבא דעיה<nowiki>''ק ירושלים תובב''א, אתה ה'</nowiki> לעו�ם
 
תםמרם ובצנה רצון תעטרם.
 
אחדשת<nowiki>'י ה באה''ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, מכתבכם הגיעני בדבר האיסור על ההשתתפות לבחירות לכנסת, הנה הרבה יותר ממה שכתוב במכתבכם ככר כתבתי בספרי הקטן ויואל משה, וממש איני רואה איסור חמור יותר בכל התורה כולה, כי ההשתתפות לכנסת הוא השתתפות למינות וכפירה גמורה בהשי''ת ובתורתו הקדושה כאשר נתבאר באריכות בספרי הנ''ל, וגם נשבע להתמסר לחוקי המדינה אשר בתוכם כל חוקי התועבות הרעות הנז''ל ר''ל, שא''א להיות כצירי הכנסת בלי השבועה הטמאה הזאת, מלבד שע''י כניסתם לתוכם נם מקבלים מהם כבוד וממון וכדומה, נותנים להם בזה חיזוק רב שירהיבז עוז בנפשם יותר להסית ולהדיח רבי רבבות מישראל הקסנים עם הגדולים למינות וכפירה ר''ל. ואין ספק שאילו לא הי' משתתפים עמהם נם שומרי תורה ומצות, הי'</nowiki> מציאות לפעול אצלם הרבה שלא ירעו ולא ישחיתו כ"כ נגד רצון השואבים
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יוא ל              ''' קכז והדואגים על שפלות התורה והדת, ולא הי<nowiki>' לבם בריא להם כאולם כ''כ, אבל ע'' י ההשתתפות ביניהם והשוחד העצום שמקבלים מהם המעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים יודעיס כי בידם המה ואומרים הכל מי אדון לנו, וכח התורה נחלש ושטנא נצח בעוה"ר, ומי יודע עד היכן הדברים יניעו עוד ר''ל. וכל ההולכים אל הבחירות לשלוח צירים לכנופיות הכופרים האלה ר''ל ידם במעל הזה, ובעצם רובץ על הבחירות איסור נורא ואיום שא''א להתירו בשום אופן אף אילו הי' למיגדר מילתא ומכ"ש כשהוא לגמרי להיפך שאינו אלא חיזוק ידי עובדי עבירה ומביא פירצות נוראות ר''</nowiki>ל.
 
ואין מקום להסתפק בזה שזה דעת כל הגדולים והצדיקים שבדור שלפנינו כאשר שמעו אזני והבנתי מדבריהם הברורים לי כשמש בצהרים, והדור הזה כולו אין בכחו להכריע אף באצבע קטנה מדור שלפניו.
 
השי<nowiki>''ת ירחם ויאיר עיניהם ולבם של ישראל לראות האמת ולא יבושו ולא יכלמו לנצח, ונזכה לראות במהרה פני משיח צדקינו אשר אמת ושלו' יהי'</nowiki> בימיו.
 
א<nowiki>''ד הכותב ומתאנח במר לבב ובעינים צופיות לרחמיו וחסדיו המרובים ית''ש, באעה''ח ב' לס' לא תנורו מפני איש כי המשפט לאלקים הוא, התשכ''</nowiki>א.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
צא.
 
נגד התיסדות מועצה דתית בערי אה<nowiki>''</nowiki>ק*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו' ובס"ס למעלת כבוד ידידי הרב ... עומד לנס עמו, ויהי ה'
 
אלקיו עמו, כש<nowiki>''ת מוה"ר ... שליט''א בארה"ק תובב''</nowiki>א.
 
אדר"ש כהדר<nowiki>''</nowiki>ג כמשפט ליראי הי ולחושבי שמו, הגיעני מכתבו ומחמת שלא הייתי בביתי כי אני יושב פה קרית חוצות לצורך בריאותי, השם יתברך יחזקיגי ויאמציני, ולזה– נתאחר המכתב עד שהניע לידי, ואחר עד
 
'''*''') ברוב ערי אה<nowiki>''ק היתה הרבנות והשחיטה וכל דבר שבקדושה נתונה תחת ,,מיעצר דתית''</nowiki>, אשר עמדה תחת פיסוחה של המזרחי, והם אשר שלטו על כל הקודש, ונשארו דק מקופות סיוחחם
 
 
 
קכח '''ד ברי'''      מכתבים          '''יואל'''
 
עתה, והאמת אגיד כי קראתי מכתבו בצער גדול ובדאבון נפש על שב.עוונותינו הרבים הגיעני עד ככה אשר כהדר<nowiki>''ג נ''י נרשם גם הוא תחת רכות המועצה הרעה אשר הוא יסוד המינות וע''ז גמורה ר''ל, ונעשה רן בעיר היושב בה דהוי בפניו, ושוב בא בפרסום רב בפני יושבי תבל ע י'י מכתבי העיתים ואין פוצה פה ומצפצף לנגד זה, ע''כ הוי זה הסכמה והודאה גמורה להמועצה הרעה הנזכרת ר''</nowiki>ל.
 
ותמה אני איך סמך עצמו בזה על סברה רעועה כזו שע י<nowiki>'י שנרשם שם בתוכם יתבטל בעקיפין, שע''י שלא יבוא להישיבה לא יבואו גם רבנים אחרים ויתבטל במציאות וישאר רשימות שמו רק על הנייר ודא למעשה, משא''כ אם יסתלקו משם ויודיע על התפטרותו מביניהם ימנו אחרים, ובאמת נהפוך הוא כי ע''י שמניח שמו ביניהם ואינו מסתלק מהם הוי זה הסכמה גמורה למעשיהם כי כתוב וחתום עליהם, וזה נותן להם חיזוק ואומץ גמור ומעיזים פניהם עי''ז יותר ויותר, ואם יראו אח''כ שמתבטל בעקיפין ע''י מניעת ביאת איזה רבנים להישיבה, בוודאי ימנו אחרים שילכו ויבואו ולא יניחו לבטל מעשיהם בעקיפין, ואם אח''</nowiki>כ יצוד ככרוכיא נגדם לא יועיל מאומה כי כבר נתחזק הסכמתו על עצם המועצה בפרסום רב, ומי יאמר להם מה תעשה וזה מבטל כל כח היראים.
 
ואם הממשלה נתנו עיניהם להתפשט בעירו כעת אחרי שנתחברו עמהם האגודה והשיגו הכשר מחדש נתרבה העזותס וחוצפתס, מסתמא לא ינוחו ולא ישקוטו שלא לבצע זממם הרע, וא<nowiki>''א לחשוב שישארו ישנים ויהי' להם מדת הסתפקות להסתפק במועט במה שהוא על נייר בלבד כי העיד זאת הרכם מכל האדם (משלי ד' ט''ז) כי לא ישנו אם דא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולזא) וסי יתחכם יותר לחשוב שישארו ישינים, ואמר החסיד בחובת הלבבות אתה ישן והוא ער לך, ואמר הכתוב עוד (משלי ד') פרעהו אל תעבור בו שטה מעליו ועבר, כי לא ישנו אם לא ירעו, ופירש''י ז''ל אינם יכולים לישן, והנה הזהיר הכתוב בכמה לשונות לברוח מהם אף טרם שנראה מהם איזה פעולה לרעה יען שלבסוף בוודאי לא ישארו בשינה שלא להרע ח''ו כאשר אמר הכתוב ע''ז אח''כ (שם פסוק י''ט) דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו, ופירש''</nowiki>י
 
שלא שלטו עדיין עליהם, זדרשצים כים נגרש השקט לא יכולו על כז דצו להשליט אח ממשלתם
 
גם על מקומות חרדיים אשר לא שלטו עד אז. וזו היתה פחדו '''של''' רבינו פן עי<nowiki>''ז יכבשו את כל הקדוש לנו ח''</nowiki>ו.
 
 
'''א'''. ראה מה שכותב רבינו ב,,ויואל משד"י מאמר ב<nowiki>' עמוד ש''</nowiki>נ ובעוד מקומות '''שם''' עפ<nowiki>''</nowiki>י כתוב זה.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קכט
 
פתאום יבוא להם מכשול ולא ידעו להזהר ממנו, מבואר בזה שאם אין בורחים מהם בכל לשון של בריחה עוד טרם שנעשה איזה מעשה לרע אח<nowiki>''כ נופלין בידם ח''ו פתאום כמו ההולך באפילה, ודי בזה למבינים דברי ספר החכמה, ובן הוא בעוה''ר אנחנו ישנים והמה ערים בעזותם וחוצפתם, וזה להם רק לנסיון שאם יראו שסידור הענין עם המועצה עבר בעירו בשתיקה ואין פוצה פה ומצפצף לנגד זה, הנה יאמרו כבר נמוגו כל רבני אה''ק מפנינו ויתחזקו ויתאמצו עי''ז יותר לעשות כל הרע בעיניהם, משא''כ אם בתחילה יצווח ככרוכיא ויהי' איזה רבנים עמו בצוותא חדא בפרסום רב אין למועצה הרעה הזו חלק ונחלה בין שומרי תורה ומצוות, אולי עי''ז יש מציאות להחליש קצת עזותם הנורא עכ''פ שם בעירו שיחדלו מעשות, ואם לא יועיל גם זה, עכ''פ נשארו היראים בתוקפם ולא יחליש כחם ויוכלו להמשיך גם אנשים מהמוני עם לדעת יראת ה', ולא יעזוב ה' את חסידיו ויוכלו �נהל קהילה כדת של תורה. ובאמת עכשיו שנתחברו האגודה להיות חבר בין עובדי הע''ז האלו נתרבו עזותם מאוד בראותם שהכל עמהם, כי הפרסום היא שהאגודה כל מעשיהם הם עפ''י מועצת גדולי התורה, והרבנים והאדמורי''ם וראשי ישיבות מכשירים מעשי כולם, ולזה אמרו שפתינו אתנו מי אדון לנו, ורוצים להתפשט בכל עבר ופינה, רחוק מן הדעת שיניחו את העיר רבתי עם שלא השתרר נם תשתרר, ובעקיפין בוודאי א''א לבטלם, ועוד בוז יבוזו להרבנים ההולכים בעקיפין ויחלש כחם, ואין עצה אלא באופן שכתבתי מראשית אחרית את תוקף החיוב להתבדל מהם לגמרי ובזה אולי יש קצת תקוה שיחדלו, ועכ''פ לא יחלש כח היראים, ואם החרש תחרישו לעת כזאת, הוא אבדון נורא ר''</nowiki>ל, וריוח והצלה לא יעמוד ממקום אחר.
 
 
וזכור אזכרנו עוד בתחילה בשנים הראשונים של הציונים טרם המ�חמה הראשונה שהי<nowiki>' עוד הציונים מתי מספר מועטים מאוד והיראים היו כפלי כפלים הרבה פעמים יותר, וצווחו אז הפוטרים על שתי הסעיפים שמוטב להתחבר עמהם לבטלם ברוב בכל דרכיהם ולא יעשו חרבות בעולם משא''כ אם אין מתחברים עמהם ומניחין אותם לבדם מחריבין את העולם בדרכיהם, והרבה תמימי דרך נתפסו בדעה זו, אבל הגדולים והצדיקים שבדורות האלו ראו האמת את תוקף האזהרה ש�א להתחבר עמהם כלל וכלל לא, והובא זה בם' אור לישרים ונדפס שמה ע י"ז מכתב מהגה''ק מהרש''ב מליבאוויטש זלה''ה שנדפס זה בחיים חיותו וז''ל שם באמצע המכתב, ובפרט זה לא יוכלו היראים להשתתף עמהם כי המה לא ישמעו לדברי היראים בעניני הדת והחינוך, ויעשו מעשיהם כחפץ החופש הנטועה ומושרש בנפשם, ועוד יעיזו לאמר שגם היראים מסכימים בזה והרבה מהמון מאחב''</nowiki>י יאמינו בתמימות
 
 
 
קל                    '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
שכל מעשיהם הם גם בהסכמת היראים והחדרים, ואם יתחלקו מאתם אח<nowiki>''כ ויצעקו מרה נגדם אפילו אם יתנו לדבריהם מקום בטב''ע לא תפעל כ''כ בהתחלקותם וגם השתתפותם הקודמות, וכאשר אנו רואים עתה לאחד מן הגדולים שלהם שיצא ונתחלק מהוועד הפועל לנגד להם מ''מ לא פעל בהתחלקותו והתנגדותו עתה כמו מה שפעל קודם השתתפות שלו עכ''ל. והרי שדיבר בקדשו והעיד שמה שמתחברים עמהם בתחילה מקלקל, שאינו מועיל אח''</nowiki>כ אף אם צועקים נגדם מרה.
 
והביא עוד שם בספר אור לישריטב) דעת גדולים שאף אלו היי האמת שע<nowiki>''י התחברות שלהם יעשו ביניהם תיקונים ויבטלו אותם ברוב שלא להחריב, עכ''ז כיון שע''י עשאם רעיון הציוני בעולם זה סכנה גדולה להלאה, וכן הוא האמת שלולא הגדולים והצדיקים שבדורות שלפנינו הזהירו כ''כ שלא להתחבר עמהם כלל וכלל לא, עכשיו לא הי' ח''ז שריד ופליט לתורתינו הקודשה, ואך בכח צדקתם ותורתם של ראשונים נשאר לנו זה המעט מן המעט אשר לפנינו, ובמדינותינו הי' לנו לימודים הרבה בענין התבדלות מן הרשעים, והעיד הנסיון כי התבדלות היראים מן החפשים הוא טובה גדולה נם לחפשים, אף שלמראית העין נראה כי רעה הוא להם שנתרוקנו לגמרי מן היראים ועי''ז עושים כל מה שלבם חפץ, אלא שאעפיי'כ החיוב לעשות כן שא''א בע''א, אבל לבסוף נתוודע שגם להם הוא טובה כי במקומות שלא התבדלו היראים לאט לאט התפשרו היראים וירדו מטה מטה עד שנמחה לגמרי כח התורה מהם וירדו הרבה מעלות אחורנית יותר מהמקומות שהתבדלו היראים, שבמקומות שאין שם קהילות יראים אין בהם בושה והשפעת התורה כלל ומתרוקנים לגמרי ר''ל, אבל במקומות שיש שם קהילה של יראים אף שהמה מובדלים ומופרשים עכ''ז יש להם קצת השפעת התורה גם עליהם, גם מתביישים קצת ואינם גרועים כ''כ כמו במקומות שאין שם קהילה אחרת, והרבה יש לדבר מזה אלא שא''א להאריך כ''כ במכתב, כללו של דבר אין לכם שום עצה אלא להיבדל ולהתפרש מהם, והשי''ת יהי' בעזריכם ברוחניות ובגשמיות עד ביאת גואל צדק בב''</nowiki>א.
 
ובדבר מה שכתב כהדר<nowiki>''ג ני' י שלא ישאר שמו רק על הנייר ולא למעשה דנראה מזה שחושב שכתיבת הנייר אינו כלום ימחול נא להתבונן בדברי הגמ' (סנהדרין ק''א) בעובדא דירבעם מאי ויועץ המלך שהושיב רשע אצל צדיק, א''ל רשע לצדיק ס''ד דגברא כירבעם פלח לע י"ז, אלא למינם בהו הוא דקבעי, ואף אחי' השילוני טעה וחתם דהא יהוא צדיקא רבא הוה וכוי לא סר מעל חטאת ירבעם אשר החטיא את ישראל, מאי גרמא לי' וכו' רבא אמר דתמו של אחיי השילוני ראה וטעה, וענין הטעות של אחיי השילוני בירבעם אסרו שם בגמ'</nowiki> '''בי''' קונטרס מיוחד נגד הציונית עם מכתבים מכמה גדולי ישראל יצא לאור בוואטא שנת '''תר<nowiki>''</nowiki>ס'''.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קלא
 
שכל ת<nowiki>''ח דומים לפניהם כעשבי השדה, ובזוה''ק מבואר עוד ששניהם הכריעו את כל ישראל בצדקתם כאשר הבאתי זה בספרי הקטן ויואל משה, וא''כ הי' צדיק גמור בתחילה וגם נתמנה למלך על ישראל בנבואה מפי הקב''ה וע''כ לא חשב עליו שיעשה דבר רע, ויש בזה ענינים גבוהים שא''א לבאר בכתב, עכ''פ זה וודאי שלמעלה לא הי' לו שום חלק בחטאת ירבעם לא מיני' ולא מקצתיה כי הי' נביא גדול להי מכל הנביאים הראשונים ורבו של אליהו, ועוד יותר מזה כי אחיה השילוני התנבא אח''כ על כריתת ירבעם וכל ביתו באופן נורא עבור חטאיו כמבואר (במלכים א' י''ד פסוק י') ועוד מבואר בקרא (מלכים א' ט''ו פסוק כ''ט) ויהי במלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמידו כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו אחי' השילוני, וא''כ אין לך מעשה גדולה מזו שביטל את הכתב שחתם בתחילה על ירבעם ולא הי' אותו הכתב אלא נייר בעלמא, ולמעשה פעל את ההשמדה נוראה על ירבעם בשביל חטאיו אשר עשה, ואעפי''כ בשביל אותו הנייר נכשל יהוא המלך ולא סר מחטאת ירבעם אף שהי' צדיקא רבא כמו שהעידו עליו בגמ'</nowiki>.
 
וחזינן בזה עד כמה הנייר גורס ובכל נבואותיו ומעשיו העצומים של אחי<nowiki>' השילוני לא תיקן את המכשול שיצא מאותו נייר בלבד, ומובן כזה כי אותו הנייר גרם להרבה הרבה ניירות של מכתבי העיתים הצועקים בקול חוצב שהדר''ג נכנם תחת המועצה הרעה הזאת, לא דבר קטן הוא, ואם לא יהי' נגד זה מחאה נמרצה שוב אח''כ יהי' מעוות לא יוכל לתקן לא על מקומו בלבד רק על כל ארץ הקדושה ועל כל העולם כולו באמרם שגם הרב הזה אשר כל ימיו הי'</nowiki> חומה נשגבה נגד הציונים לעת זקנתו בא גם הוא לידי הכרה ליכנס תחת המועצה, וזה חילול השם ומכשול גדול.
 
והנה הך משרד הדתות הוא מיוסד על כל הדתות שכך שמו דתות לשון רבים ר<nowiki>''ל על כל מיני ע יוז, ויש להם מחלקות להשגיח לתקן כל בתי ע''ז של הנוצרים וכן של הישמעאלים ושאר כל מיני ע''ז, על הכל יש להם מחלקות לתקנם ולקיימם ועוסקים בתיקונם ובכיבודם וכולם הם תחת משרד הדתות, וא''כ הוי הכרעה שבאותו המשרד ע''ז גמורה ממש בלי ספק, ועוד גרוע מזה מה שיש מחלקה לדת ישראל כי חוקקים חזקים לישראל נגד התורה הקדושה וקוראים אותם דת ישראל וזה הוי כפירה גמורה בתוה''ק כמבואר בפ'</nowiki> חלק.
 
ובשלה<nowiki>''ק מס' שבועות הביא דברי מהרש''ל ביש''ש מס' ב''</nowiki>ק על הברייתא דשלחה מלכות הרשעה אצל חכמי ישראל למדונו תורתכם וכוי בשעת פטירתם אמרו להם דקדקנו בכל תורתכם ואמת חוץ מדבר זה שאתם אומרים שור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור ושל נכרי שנגח שור
 
 
 
קלב '''דברי'''        מכתבים          '''יוא ל'''
 
אר ח 67'34�1
 
ישראל בין תם ובין מועד משלם נזק שלם, ממנ<nowiki>''פ אי רעהו דוקא אפילו דנכרי שנגח לישראל ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל דנגח לנכרי לחייב, וחכמים לא גילו להס טעמו של דבר שממון של גברי הפקר מפני הסכנה, שמעינן מההו����ייתא דאסור לשנות דברי תורה אף בזמן הסכנה וחייב למסור עצמו עליי וכוי, והלא לא תמצא דבר קשה כזה לומר לפני האומות שאנחנו פטורין מחזיקן והם חייבין וכי לא הי' ראוי לחוש ח''ו לכמה שמדות וחרבות וכו', וא''כ הי' להס לשנות או שניהם חייבין או שניהם פטורין אלא שמחזיבין אנו למסור על קדהי'ש ואם חייו ישנה הדין הוי בכופר בתורת משה, והא דאיתא בפרק קמא דמגילה מעשה בתלמי המלך ששינו התורה, התם מן שמיא והסכימו בהדייהו ברוח הקודש דכן איתא נתן הקב''ה וכו' והוא עפ''י הדיבור, ועוד התם לא שינו שום דבר אלא ששינו הלשון דלא יחשבו למינות, אבל לומר על הפטור חייב או להיפך הזי ככופר בתורת משה מה לי דיבור אחד מה לי כל התורה כדאיתא פ''ג דיומא השוכח דבר אחד מלימודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלקיך וכו', אלמא דדבר אחד מן התורה נקרא תורת הי עכ''ל, יעיי''</nowiki>ש שהאריך.
 
והרי אפילו לשנות דין אחד על שם תוה<nowiki>''ק אפילו לפני עכו''ם שבוודאי אינו נפסק להלכה למעשה אלא דדיבור בעלמא מ''מ הוי ככופר והוי בכלל יהרג ואל יעבור,ג) ואצ''ל אותו המשרד שמשנה הרבה וקורא לזה דת תורה, והלא אין לאותו הממשלה עסק עם התוה''ק ואומרים כן בפירוש, א''כ למה עושים משרד הדתות שאינו בשום מדינה אלא שרוצים ע''י אותו המשרד להתערב בעניני הדת ולרדת בחדרי בטנם של הרבנים שיהי' להם דרך ומבוא לאט לאט לעקור הכל ח'' ו, וכל אותו המשרד מיוסד רק ע� מינות וכפירה ר''ל, ומבואר ברמב''ם בכמה מקומות שמינות גרוע מע''ז, א''כ הוי מחלקה זו גרוע משאר מחלקות שהמה רק עובדי ע''ז, וא''</nowiki>כ הוי האי משרד הדתות ע י"ז ומינות שניהם בלי ספק, ואין צורך להאריך בזה לרוב פשיטותו וכל המודה על האמת יודע ומבין זה.
 
ומבואר ברמב<nowiki>''ם ורא''ש ובטור ש''ע יור''ד (סי' קנ''ז) הטעם דכיון שהוא אומר שהוא עכו''ם הוי מודה לדתם, ומודה לע''ז הוא ככופר בעיקר ויהרג ואל יעבור, חזינן בזה דאף שאינו עושה אח''כ שום מעשה אלא האמירה בלבד מה שנראה כמודה לדתם דינו כך אף אם לא נעשה שום מעשה, ומכ''ש מה שהוא בפרסום רב ע י'י הנייר דכבר כתב הרמב''ם ז''ל דמה שנכתב על הכתב הוי ג. ראה הואל משה מאמר אי עמוד צ''</nowiki>א.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קלג
 
כאומר לאלפים ולרבבות אנשים, וא<nowiki>''</nowiki>כ נאמר בזה בפרסום רב הודאה לדתם, ומה נאמר ומה נדבר.
 
ובאמת זה גרוע מאומר שהוא עכו<nowiki>''ם בשביל שלא יהרגוהו, שהרי התם הכל מודים שהוא אונם גמור אונס של הריגה ואונסא כמאן דלא עביד אף במעשה ומכש''כ באמירה דלא הוי מודעה רבה ואין בזה מודה לדתם, ומ''מ ��������נ ואל יעבור כיון שעצם האמירה נראה כמודה לדתם, וכתב הרמב''ם ז''ל (בפ''ח מה' יסוה''ת הל' די) דכל מי שנאמר בן יהרג ואל יעבור ועבר ורא נהרג הרי זה חילל את השם, ואעפי''כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צייל שאין ממיתין אותו ב''ד כיון שהי' אונם, אבל אם הי' יכול להמלט על נפשו ולברוח מתחת יד המלך הרשע ואינו עושה הוא נקרא עובד כוכבים במזיד, והובא זה גם בשו''ע יור''ד (סי' קנ''ז) ובמאמר קידה''ש האריך הרמב''ם ז''</nowiki>ל יותר שצריך לברוח למדינה אחרת.
 
ועכ<nowiki>''פ זה וודאי שמה שנעשה ע''י אונם הרינה הוי אונם גמור וא''א לחייבו על כך אלא שעבר על מצות עשה של ונקדשתי שמחויב למסור עצמו להריגה באותן ג' עבירות, אבל היכא שיכול לברוח ולהמלט אף שבדירה תלוי בקושיים רבים ועצומים וגם היזק ממון וכדומה דינו כמזיד שבוודאי לענין זה אין אונם ממון נקרא אונם שהרי מבואר ברמ''א (יו''ד סי' קנ''ז) שמחוייב לפזר כל ממונו בשביל שלא יעבור על לא תעשה, וזה אינו בשביל מ''ע של ונקדשתי שאינו אלא בג' עבירות אבל בשאר ל''ת אינו צריך למסור נפשו אבל צריך לפזר כל ממונו, שזה מיירי מסתמא אף שהי' עשיר גדול ונעשה עי''ז עני ואביון ר''ל בשביל שפיזר כל ממונו מ''מ אין זה דוחה שום ל''ת, והעובר על ל''ת מחמת טעם אחר שאן בו חשש הרינה דינו כמזיד גמור, וא''כ גרע זה הרבה מהאומר שהוא עכו''ם שלא יהרגוהו דהתם האונס גלוי וידוע לכל ובאמת אין בזה שום הודאה והסכמה לדתם, אבל בהך משרד הדתות כל זמן שיש באפשרותו באיזה אופן שהוא לברוח ולהמלט מהם ואין בזה שום חשש הריגה ח''ו א''כ הוי כל מה יש בו הסכמה למעשיהם מודה לדתם כמזיד וחמור מאוד ר''ל, השי''</nowiki>ת יצילנו ממכשולות כאלו.
 
 
והנה כעובדא הנ<nowiki>''ל שלא סר יהוא מחטאת ירבעם כתב רש''י ז''ל (במלכים א. פ''ו פסוק כ''ט) הטעם שלא סר מחטאת ירבעם מדאגה שלא תשוב המלוכה לבית דוד כמו שנתירא ירבעם, וזה לכאורה פלא עצום שכתב טעם חדש שאינו בגמרא והשמיט כל דברי הש''ס שביקשו טעם בדבר יהוא ופליגא בי' אביי ורבא, ורש''י כתב דלא כאביי ודלא כרבא אלא טעם חדש, וגם דלטעמו של רש'' י ז''</nowiki>ל הוא זילותא גדולה ליהוא שבשביל כבודו שלא יאבד מלכותו לא
 
 
 
קלד '''דברי'''        מכתבים          '''יואל'''
 
סר מחטאת ירבעם, וא<nowiki>''כ �פי''ז הוא ממש דומה לירבעם שנתירא ממלכותו, ובגמ' לא אמרו כן אלא שהי' צדיקא רבא ואך ע''י טעות בא לידי כך, ולמה לי' לרש''</nowiki>י לחדש גנות על אותו צדיק מה שאינו בגמרא.
 
ונראה שהוא על דרך שכתבתי בספרי הקטן ויואל משה (מאמר אי עמוד קמט) בעובדא דשאול המלך בחיר ה<nowiki>' שאמר לשמואל (שמואל א' ט''ו כ''ד) חטאתי כי עברתי את פי ה' ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם, דקשה טובה דהלא הי' מ�ך והי' השלטון בידו על העם ולמה הי' ירא מהם כל בך, גם הי' בחיר ה' ונקי מכל חטא כמ''ש חז''</nowiki>ל וזכה לנבואה, האיך בשביל יראה עבר את פי הי ואת דברי שמואל הנביא.
 
אמנם באמת מבואר בכתוב שבתחילה אמר לו הטעם אשר חמל העם וגו<nowiki>' למען זבוח להי א''כ חשב בזה לעשות מצוה לזבוח להי, אלא כאשר הסביר שמואל הנביא שאין זה מצוה אלא עבירה שוב הודה כי חטא בזה לעבור את פי ה' מיראת העב, ולכאורה למה לא אמר לו האמת בתחילה שעשה בשביל יראת העם, אלא הוא הדבר אשר דברנו שבוודאי שאול המלך בחיר ה' לא הי' עובר את פי הי מחמת יראת העם אלא שחשב שהוא מצוה כאשר אמר לזבוח לה', וכאשר הסביר לו שמואל שאינו אלא עבירה בידו בזה, וראה את דבריו ברורים ונכונים ותמה על כך, והתבונן כי אך מחמת יראת העם לשמוע בקולם מחמת הרצון הזה נעשה משוחד ובא לידי סמיות עינים לחשוב על עבירה שהוא מצוה, כי גדול כח השוחד המעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים, ובכל מה שיש רצון להאדם נעשה מזה משוחד ומסמא עינים, וזה שאמר חטאתי וגו' כי יראתי את דעס ואשמע בקולם ר''ל שיראת העם לשמוע בקולם היתה הסיבה שהביאוהו לידי כך לעבור את פי ה' בחשבו שהוא מצוה מחמת סמיות עינים, ואף שהי' מלך והי' בכוחו לעשות הכל מ''מ החפץ והרצון לעשות רצון העם הוי יותר משוחד של דברים של יחיד, כי הוא דיבת רבים שעונין עליו דברים הרבה, גם מענותנותו הגדולה לא הי' רוצה לעבור על דעת ציבור וזה מסמא עינים, והארכתי בדברים כאלו בספרי הנ''</nowiki>ל.
 
ובזה אני מבין ג<nowiki>''כ מה שכתב הזוה''ק פ' שלח (דף קנ''ח ע''א) על המרגלים דכתיב כולם אנשים וז''ל, כולהו זכאין הוו ורישי דישראל דוו, אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא, אמאי נטלו עיטא דא, א�א אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימנו משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי וכו' יעיי''</nowiki>ש.
 
ולכאורה אינו מובן דזה וודאי שהיו צדיקים גדולים שהרי נבחרו על פי ה' לנשיאים על דור המדבר שהי' דור דעה, ומה שבארץ ישראל לא הי' ממנים
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קלה
 
אותם לנשיאים ע<nowiki>''ז כתבו חכמי האמת הטעם עיין במקדש מלך ובשאר מפרשי הזוהר שם, עכ''פ היו בוודאי אז צדיקים גדולים, ומה שהביאן לידי כך האריך , בשלה''ק שטעו וחשבו שעדיין אין ישראל ראויים ואין להם כח הקדושה ליכנס לא''י וצריכין לישב עוד זמן במדבר, ובכמה ספרי קודש האריכו בזה סיבות וטעמים מה שהביאן לידי כך, וכמו שהי' בקורה שהי' גדול מאוד ובעל רוה''ק שראה שלשלת גדולה יוצאת הימנו, וכתב האר''י ז''ל שראה מה שיהי' לעתיד שהלוים יהיו הכהנים אלא שטעה במה שחשב שהגיע אז הזמן לזה, עכ''פ הי' סיבות שונות וענינים בדבר ואין להאריך בזה עכשיו. אבל לשון הזוה''ק אינו מובן לכאורה שהתחיל לומר שהיו זכאין וסיים שנטלו עיטא בישא בשביל הפסד נשיאותם, א''כ שבשביל הפסד נשיאותס נטלו עיטא בישא הוי זה פשע רב בזדון בשביל נשיאותם והאיך אפשר לומר עליהם שהיו זכאין, והובא' לא יפשע כ''כ בשביל חימוד נשיאות, ולפי הנ''ל נראה הכוונה דהם בוודאי הי' לה איזה טעות שהביאן לידי כך וחשבו שהצדק עמהם אלא לתרץ האיך אפשר שיטעו טעות גדולה כזאת מתרץ הזוה''ק שבשביל הנשיאות באו לידי סמיות עינים לטעות כ''כ, אבל הם לא חשבו לעשות כן בשביל הנשיאות אלא טעמים אחרים היו להם, אלא שבזוהי'ק מבאר הסיבה של סמיות עינים שעלה על דעתם טעמים אחרים שונים ומשונים. ובזה אפשר לפרש בדעת רש''י שלא בא לומר טעם אחר מדברי חכמינו ז''ל אלא לבאר דבריהם דהאיך אפשר שיטעה בדכתב של אחי' השילוני כיון שכבר ביטל בנבואתו את הכתב ובמעשיו העצומים, ולזה אמר שהי' בלבו יראת המלוכה והי' משוחד מזה ע''כ בא לכלל טעות כזה, אבל לא ידע שבשביל יראת המלוכה אינו סר מחטאת ירבעם אך לבו אנסו לתלות באותו הכתב מחמת סמיות עינים עבור השוחד של יראת המלוכה, ואעפי''כ לולא אותו הכתב אמרו חז''ל שלא הי' אפשרות לטעות בזה שהי' צדיקא רבא, והרבה יש להאריך בענינים אלו אבל אי אפשר להאריך כ''</nowiki>כ על הכתב.
 
ובעוה<nowiki>''ר דא עקא עכשיו בדורינו עיקבתא דמשיחא שהמנהיגים משוררים מיראת הדור ומיראת התמנות ובדומה נגיעות עצומות הסכמות עינים, ונמשכו אחר זה אף שארית הפליטה יראי הי מכח המנהיגים כמבואר במד''ר פ' ואתחנן עה''כ כי תוליד בנים זה שאמר הכתוב כרובם כן חטאו לי וגו', מאי כרובם אמר רבן שמעון בן גמליאל שכל מה שהגדולים עושים הדור עושה כיצד הנשיא מתיר וראב''ד אוסר וכו' הנשיא מתיר ואני אוסר והדיינים אומרים אב''ד מתיר ואנו אוסרים ושאר כל הדור אומרים הדיינים מתירין ואנו וכו', מי גרם לכל הדור לחטוא הנשיא שחטא תחילה וכו'</nowiki>.
 
 
 
קלי                   '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
ובעוה<nowiki>''ר קשים מאוד הנסיונות שבדור הזה וצריכין אנו לרחמי שמים, והחי יתן אל לבו לבקש האמת לאמיתו ויעזריהו השי''ת לפקוח עינים עוזרות ובזה אתן קנצי למילין, ונא אל ירע בעיניו אם אולי פלטה הקולמוס איזה מילין שאינם לפי ערך כבודו הרב כי מרוב צערי ושירי דברתי עד הגה, והוכרחתי לבאר עכ''פ קצת את הענין וא''א לשמור כ''כ דמילין כ''א הענין ואל יסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, ולזה אל יסתכל במילין זעירין היוצאים מאדם שפל כמוני כ''א יתבונן בפנימיות הדברים ובאמיתיות הענין ויקבל האמת ממי שאמרו כי אין דרך אדרת אלא כמו שכתבתי להקהל ולעמוד על נפשם בקהלה מיוחדת לה' ולתורתו הקדושה, ובוודאי ועזריהו השי''</nowiki>ת שלא יבואו לידי הפסד ויעמוד על מעמדו כמאז ומקדם.
 
ובאמת הרבה יותר ממה שכתבתי כאן יש בענין זה אלא שאין בכוחי כעת להאריך כ<nowiki>''כ ובצער גדול כתבתי כל הנ''ל, ושקלתי הכל יפה במאזני צדק ואבני צדק, והנני ידידו דושת"ה באה''</nowiki>ר מברכו בכל עניניו.
 
והשי<nowiki>''ת יאריך ימיו ושנותיו בעוז ובנעימים ויזכה עוד להרים קרן התורה והיראה, וח''</nowiki>ו לא יצא מכשול מתחת ידו עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
באעה<nowiki>''ד יום ג' פרשת פנחם תשכ''ד לפ''ק, פה מרחץ שעראן ספרינגם יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים צב.
 
עוד באיסור הבחירות בא<nowiki>''</nowiki>י
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שוכטי<nowiki>'ם לכבוד העדה החרדית פיו''ד יראי ה'</nowiki> וחושבי שמו הי"ו
 
בעיה<nowiki>''ק ירושלים ת''</nowiki>ו.
 
אחדשת<nowiki>'י ה, בדבר אשר נתבקשתי לכתוב אודות הבחירות הטמאות ר''</nowiki>ל,
 
הנה כבר כתבתי דברים ברורים בזה בשנת תשכ<nowiki>''א,י'</nowiki>) והנני מאשר גם עכשיו '''א'''. הובא לעיל מכתב '''צ'''.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קלז
 
את כל מה שכתבתי אז בזה כי לא נשתנה אצלי הענין מאז ועד עתה אף זיז כל שדואב) אדרבא במשך הזמן בכל עת נתברר לי יותר חומר האיסור בזה, ושא<nowiki>''</nowiki>א שיצמח איזה טובה במה שהדתיים יושבים שם, ובס"פ הודו בעצמם שלא יוכלו לפעול שם שום טובה כאשר נתברר לפני בבירור.
 
והשי<nowiki>''ת ירחם ויפקח עיני עורים ויאיר עינינו בתורתו הקדושה וישמח לבבינו בביאת משיח צדקינו בב''</nowiki>א.
 
בעה<nowiki>''ח ד' לסדר ויבדל אלקים בין האור ובין החושך, התשכי"ו, פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים צג.
 
נגד הקמת מועצה דתית בעיה<nowiki>''</nowiki>ק בני ברק ת"ו
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''</nowiki>נ החסיד המפואר חו"ב טובא,
 
צנא מלא ספרא, עומד לנס עמו, ויהי הי אלוקיו עמו, כש"ת מוה<nowiki>''</nowiki>ר
 
שמואל וואזנער שליט<nowiki>''א, אב''ד בב''ב יצ''</nowiki>ו.
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הגיעני מכתבו בדבר המועצה המחרבת הנקראת דתית, ונהניתי מ''ש כי כבר הי' לפניו החלטה גמורה להפרד מהם וכן הוא האמת שאין דרך כאופן אחר והארכתי קצת בתשובתי במקו''א לבאר הענין, וטורח לפני לכפול הדברים במכתבי זה כי איני רואה צורך לדבר יען שהת''ח נ''י בלא''</nowiki>ה דעתו כן, ויאושר כחו וחילו לאורייתא שהבין הדברים שהם פשוטים וברורים .
 
והשי<nowiki>''ת יהי' בעזרו שיזכה להרביץ תורה וי''</nowiki>ש מתוך נחת והרחבת הלב עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
א<nowiki>''ד הכותב בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה, ידידו דושת''ה באה''ר. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים
 
'''ב'''. מזמן לזמן הופיעו שמועות פורחות באויר בי נקלש אצל רבינו שיטתו הברורה בענין הבחירות, וראה עוד מה שמובא בתוך דרשתו משבת קודש פרשת דברים תשי<nowiki>''</nowiki>ט (בבית כרישי בירושלים עיה<nowiki>''</nowiki>ק ת"ד) וזל<nowiki>''</nowiki>ק; ,,והנה מענין הבחירות חשבתי שלא לדבר כעת מכמה טעמים; ראשית
 
 
 
קלח '''דברי'''        מכהבים           '''יואל'''
 
צד.
 
להחזקת הועד הלוחמים להגנת כבוד האדם*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
המוכי<nowiki>'ז האברך היקר מו''ה דובער נערטנער נ''י בא עכשיו מעיה''ק ירושלים ובידו מכתב מהרב ר' רפאל סאלאוויציק בנו של הגה"צ ר"ז מבריסק ז''ל אשר בו מתאר המצב הנורא של ענין הגזירה רעה של ניתוחי מתים בארהי'ק, והועד העומדים על המשמר נגד הגזירה הקשה הלזו משוקעים בחובות גדולות מההוצאות המרובות שעולה להם בפעולותיהם, ולכן מצוה על כאו''א מאחבנ''י הי''ו לסייע לדבר חשוב ומצוה גדולה כזה, ולבא לעזרתם כ''א כפי נדבת לבו וביד ה' הטובה עליו, והשי''</nowiki>ת ירחם על עמו ועל ארצו שיוכר הנזירה רעה במהרה ונזכה לשנת גאולה וישועה.
 
כעתירת הבעה"ח י<nowiki>''ג תשרי תשכ''ח לפ''ק פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים צה.
 
בעת השתנות הממשלה באה"ק **)
 
 
�ר<nowiki>''</nowiki> ח 7ז45�12ן
 
בעזהשי<nowiki>''</nowiki>ת,
 
הנה בענין סכנת נגע הציונות והקמת ממשלת כופרים בארה'יק, כבר כתבתי אריכת דברים, הלא הם כתובים על ספרי ויואל משה, ועל הגאולה ועל
 
שבקרוב יופיע אי<nowiki>''</nowiki>ה בדפוס חיבור מיוחד בענינים אלו, '''שם''' יבואר הכל באר היטב, ועוד מכמה טעמים חשבתי שלא לדבר כעת מענין זה, אבל מכיון ששמעתי אומרים שנשתנה אצלי השיטה ושניתי דעתי בענינים אלו. לכן מוברח אני להודיע שכל מה שאמרתי בענינים אלו נתברר ונחחוור אצלי באלף טעמים יותר מכפי שהי', ובכל יום ויום '''אני''' רואה יותר ויותר האמת שבדבר<nowiki>''</nowiki>.
 
 
'''*''') באשר נתרחבה גזירת ניחוחי מתים ר<nowiki>''ל, העמידו הרבנים העסקנים ובראשם הרה''ג ר'</nowiki> רפאל סלאווייציק ועד בשם ,,הגנת כבוד '''האדם'''<nowiki>''</nowiki> ללחום נגד גזירה זו, וכאשר נתרבו הוצאות הועד הזה בקשו מרבינו שיעמוד לימינם שדוכין להמשיך עבודתם בקודש.
 
'''**''') בשנח תשל<nowiki>''</nowiki>ז חלו שינויים גדולים '''באה<nowiki>''</nowiki>ק''' '''אשר''' היה יכול לסמות את העדנים בי אכן יתחילו
 
לבטל אח עקירת הדת באה<nowiki>''ק, ויחודם חרדים ימצאו רווחה, לזה יצא דבינו אף לרוב חולשתו וצעק בקולי קולות ,,להשמר ולהזהר שלא להלכד ולא להכשל ח''ו ברשת הכפירה של המדינה הציונים בכל צורה שהיא, כי פיגול הוא לא ירצה''</nowiki>.
 
לדברי רבינו נצטרפו אז בל גדולי חו<nowiki>''ל חבר ,,התאחדות הרבניסי' וגדולי רבני ,,העדה החרדית'' באה''ק ת''</nowiki>ו.
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קלט
 
התמורה, שזה אסון נורא להכלל ישראל בגוף ורוח, וככר בררתי מדברי חז<nowiki>''ל מש''</nowiki>ס ופוסקים שאסור לקחת חבל בכל הכרוך עם ציונות והתחברות לרשעים שאפילו לדבר מצוה אסור כנודע, ובאמת כן הוא דעת כל גדולי ישראל מדורות הקודמים ואין חולק בדבר.
 
והנה למשמע אוזן דאבה נפשינו משמועה ששמעתי שנתהוה בלבול המוחות לאחרונה, יען כי ישנם טועים היות שנשתנה הממשלה, והמושלים החדשים מבטיחים לוותר מכמה נזירות נגד הדת, ונם כי ישנם מחרתיים שנצטרפו עמהם, וכל זה עלול להטעות כאלו ח<nowiki>''ו יש ממש בעבודה זרה הציונות, אשר היא מרידה נוראה במלכות שמים והסכנה הנוראה שתלוי בזה. לכן באתי בשורותי אלה לעורר ולהזהיר את כל הירא וחרד לדבר ה' הדבקים בתורת אלקים חיים להשמר ולהזהר שלא להלכד ולא להכשל ח''ו ברשת הכפירה של המדינה הציזנית בכל צורה שהיא, כי פיגול הוא לא ירצה, חזקו ונתחזקה בדרך התורה והאמונה הצרופה המסורה לנו מדור דור ומינה לא נזוע, והשי''ת יהי'</nowiki> בעזרינו ע"ד כבוד שמו ויוציאנו מאפלה לאורה ונזכה לגאולה שלימה במהרה.
 
כעתירת הבעד<nowiki>''ח יום א' לס' והייתם נקיים מהי ומישראל, כ''ד תמוז תשל''ז לפ''ק, �ה קרית יואל שבמאנרא נ.י. יצ''</nowiki>ו.
 
הקי יואל טייטלבוים צן.
 
בענין קבלת תמיכה משלטון הציוני
 
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הנה בדבר הסכנה המרחפת על קיום בתי הת<nowiki>''ת של תשב''ר בארה''ק כי השלטונות זוממים לכבוש אותם באמצעות מכוור של נתינת סיוע תקציב חדשי, אשר כבר נאסר הדבר ע''י גאוני ומצוקי קרתא קדישא ירושלים נ''ע, וחלילה לפרוץ נדר באיסור זה ולהמציא ח''ו היתרים ע''ז כי זה נוגע לנשמת היהדות יטור קיום התשס''ה אשר עליהם העולם קיים, לכן חיוב על כל מנהלי וראשי הת''ת של תשב''ר בארה''ק ת''ו, ללא יוצא מן הכלל, שלא לתת למשחית לבוא אל יסוד החינוך המסורתי ח''</nowiki>ו ולא ימעלו מעל באיסור זה אשר תלוי כל קיום התורה בפלטרין של מלך, ובל יראה ובל ימצא מישהו אשר יתן
 
 
 
'''- 9 י-'''
 
קמ '''דברי'''          מכתבים          '''יואל'''
 
יד לפירצה זו שהת<nowiki>''ת יקחו מתקציב החינוך של השלטון תחת איזה צינור שהוא ולא יהי' הת''ת של תשב''ר כבתי הספר ח''</nowiki>ו.
 
והשי<nowiki>''ת ירחם ויצילנו מן הנסיונות המתרבים והולכים בעקבתא דמשיחא, ולהשומעים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב בברכה המשולשת בתורה ונזכה לכוח''</nowiki>ט בספרן של צדיקים,
 
כעתירת הבעה<nowiki>''ח בחודש אלול תשל''ה לפ''</nowiki>ק.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
צן.
 
עוד בענין קבלת תקציבים לחינוך משלטן הציונים
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
כבר גיליתי דעתי ובאתי בכתובים בשנת תשל"ה אודות חומר האיסור של קבלת תמיכה כספית למוסדות תורה משלטון מדינת הציונים באיזה אופן
 
– – – ––––תחת איזה צינור שהוא, וחלילה לשום מוסד תורה לפרוץ פרץ באיסור זה
 
ולהמציא ח<nowiki>''ו היתרים ע''ז האיסור אשר נעשה לקיומה של תורה, ושלא יכבשו כוחות הדפשיים ע י'י פיזור ממון את שארית מחמד עינינו, הישיבות ובתי הת''</nowiki>ת בפלטרין של מלך אשר הם חיינו ועיקר יסוד קיומנו.
 
אני פונה בזה שוב בקריאה גדולה לכל מנהלי וראשי מוסדות התורה בארעא קדישא, להזהר ולהשמר שלא למעול מעל בפקדון הקדוש אשר הפקד בידם ולא יראה ולא ימצא מי שהוא המרים יד בגדר של חכמים מצוקי קרתא קדישא, אף שזה נסיון גדול לוותר על תמיכתם.
 
והשי<nowiki>''ת יאמר לצרותינו די ויצילנו מן הנסיונות המתרבים והולכים בעיקבתא דמשיחא, ולהשומעים יונעם וברוך אשר יקים את התורה הזאת. כעתירת הבעה"ח למען קיום התורה, הי ניסן תשל''ח לפ''</nowiki>ק.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
 
 
'''דברי'''                מלחמת ה'       '''יואל''' קמא צח. עוד בענין הנ<nowiki>''ל ב''ה ה' לסדר השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וגו'</nowiki> וקרא לך
 
ואכלת מזבחו, י<nowiki>''ז אדר תשל''ט לפ''</nowiki>ק.
 
ן<nowiki>'''</nowiki>–י––י-–'אל אחינו בני ישראל בארה<nowiki>''</nowiki> ק הע<nowiki>''</nowiki> י. כבר באתי בכתובים בשנה העברה ע<nowiki>''</nowiki>ד האיסור הנורא לקבל תמיכה כספית מאת שלטון הציונים להחזקת מוסדות התורה והחינוך במישרין או בעקיפין בכל צורה שוא, אשר כבר נאסר כי מנפש ועד בשר תכלה ח<nowiki>''</nowiki>ו. ועתה על של עתה באתי כי נבהלתי לשמוע כי מציעים לבתי הת<nowiki>''</nowiki>ת בארה<nowiki>''</nowiki>ק סכומים עצומים להחזקת הת<nowiki>''</nowiki>ת מצינורי ההשפעה של השלטון, לזאת הנני להזהיר כי איסור חמור הוא להנות מכספים הבאים ממקורות השלטון בכל אופן שהוא, כי זוממים לכבוש ולהביא תחת דגלם את שארית פליטתנו מחמד עינינו בתי הת<nowiki>''</nowiki>ת שנותרו לפליטה בארה<nowiki>''</nowiki>ק.
 
השמרו והזהרו שלא להעמיד ח<nowiki>''ו את בסים קיומם ומקור יניקתם של הת''ת הקדושות מממון הבא מאותו השלטון המבקש לעקור את הכל, חוסו על נפשות בניכם בל תתנו המשחית לנגוף ח''ו, וכבר מנויה וגמורה היא מאת גאוני תקיפי קדמאי זי'</nowiki>י ע אשר הנתמך ממקורות הרשע לא ינקה, ובהכרח ינתק ממקור הקדושה ויכבה שלהבת יה היוקדת בקרבו.
 
ה<nowiki>' עמכם גבורי החיל חזקו ואמצו להתחזק בנסיונות המרים בימי עקבתא דמשיחא ויהא ש''ש מתקדש על ידיכם. הכותב בלב נשבר ונדכה לישועת ה' מצפה. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים
 
 
 
ב'ח
 
אזהרה גדולה למען השם ותורתו !
 
לאחיט '''בני''' ישר�ול הירדים והכ�סלניס, הנגידים והגבידס, אש כפי מהילל1 יב1רך,
 
ת1כ'בי מדנתינו פי ק8–פ�יססקי-רום '''ד עלהם''' יחי' '''בכל''' מש)ילוח<nowiki>''</nowiki>ש לםבה שרום וברכה.
 
'''<nowiki/>''''<nowiki/>'י ייז �נו
 
רן '''הדב יזם בחרת''' '''ציד''' הסדנה ורנה אחר הת'עצות והתכתנות במתינות '''עפ"י''' דעת '''התירה''' 1סמידת '''קתו''' סנט אדבי ח מצד רוחנזתס זאסתתם. והן '''כצד''' קיום '''סחייתם''' ופדנםתפ הגנ. '''אליכם''' כקול רדא למענכם ולמען נםטיתיכם, '''סלבד כי''' '''בל''' וויים מישראל הודאים אשר יאמן בדברי חכ זל, '''אשר''' דמה טיפים '''ודדים נם שוה ברוח''' '''קדשם תכי1�תם''', '''לחזק ולעמוד''' ליכין הממשלה '''ירה''' ולית! דדתינז על הנבחרים שהם כו'צון הממשלה ההוספה.
 
עוד זאת ◖ודע לכל זרמי, רוח רעה וכפירה גמורה ר'ל '''של''' היציוניפ זיך המד בכור וכובת עמם דורפ1ם לער עיניה�ם של בית ישראל, בדברי הבל והסח רות לז::ת מ:'נו חובה לנםשינו לך�דיע ולהזהר דרך כלל לכלל ישראל הסכנן' המרחפת על ידם ביח ע כ אחינו בניי ה1:הובם ודדקדם השמרו 1חזהדו הך'חק במסחר קשת לבל תפלו ברשת !קציוניסטען המינים לתת חוות רעותיכם עליהם תת רה ה'א ליעקב ע,י פעלתם, וכבד נוכחנו לרעח זושר חדרם כבר בהדבר מרטת כמכפ עד ע:'1ל תיזת, ויווםן הכיס והדוחחם הוא בשפתי חלקת נופת תטו'נה שייתי הכפידד. '''עכ''' נה117 בקול מר צורח קל מ1רא לעזור, '''לעזרת''' ישראל דנאמנים '''לר''' ולתורתו הקדושה' ה�ינ'1 והדי'ו לבלתי דתנ כח ואומץ לוקציאניסטען אשר עיז יוט וישחת' בכל הר קדע'יט ויי�נחנו בהעמירם בית ��ן כפירתם בהשולען וגימנאזיען שלה�ס אשד המה ל�:בן נף ומשחית מלאים םיירה ובומ:ה דיזל '''עד''' אסנת אלקי כולם וחדיד מן השמים. רק נא אחינו דחיקו בדרך אסתיע זס1חבס ינן עלנו בעמיר בצד הממשלה, ובודאי גס המה ייסםן.ו לנו למחסה בכל עח ועינה.,.
 
סד זאת מחוייבים אנ1צו להודיע '''בשכר בית דבים כ''' המשא זבון '''של''' ההת1:חדת (פכדוו'ינינוננ) בידי '�הזז יצר דסכםח יהי' מי שיהי' זה '''לא''' נעשה בידיעתינו ולא ברצון '''החכמים''' ברוח וזרה כלל 1וך ז'נרנו ספרים '''בסיד''' צווי התור ו!כמ! ל ויכורנו דושית ככל ענינינו ונזכה בכלל יסראל לישועה בכילת בתיקק הסלם בכ,א.
 
בעהח אנגוואר אור '''ל'<nowiki/>''' יפ ו' '''עם'''' '''ק''' וירא '''תרוו'ה לפנ'''
 
 
'''חייס''' אלעזר '''םפירא''' אבדק'וק סוגקאויפ יצדק איזיק '''היום''' סשסינקא
 
ארח מ<nowiki>'מעלכויס אב''</nowiki>ר וואלאווע
 
 
אברהם יוסף נדנוואלד             יואל מייפעלבויס '''                    ''' יוסף צבי '''ד1טינבקי''' '''שלמד,''' יילי,א–די סו ה'.'יכ �'''פר''' בל'''<nowiki>''</nowiki>''' �י' הייי'צ ייי,יי'<nowiki/>'''<nowiki/>'י''' וייללי'ה '''           אבדק'''' '''ק ארש'ווא                 אביק י'ק''' תוסס                       '''אביק''' ק '''ב'רעגםעם'''
 
אבדק<nowiki>''ק ר,ג'</nowiki>י ל
 
טום בל',אה נ סו' ה '''יא''' פ '''סופר'''                      '''ישראל צבי''' '''דב                       יצוצו א"1ק ם����          11רדן''' לת1ב�רמאן אבד בערעזנא והגליל   '''ו'בד''' קאסאג'   '''.בר''' סערעדגע  ווה 0 '''ד''' בילקע
 
שלינ] '''נח''' לאנדא '''                     שמאל צבי''' �כ1                     זכלינ נדיב�י ייג                      יזול ווער�נס.  '''חר''' יזיים רום ו ווערעצרןי        אב<nowiki>''</nowiki>ד בעגעדקאוזיטין              '''1וב'יד''' '''דאלהא                       ''' אב<nowiki>''</nowiki>ר טערעסעוו                        וב.ד כ�קצרניצע משה נרינצוויינ                   '''מדים''' <nowiki>''רנ'</nowiki>ולס
 
וב<nowiki>''</nowiki>ר לית�ע    '''אבי''' '''ד''' העריגטס
 
 
 
ן                       מבוא                ו
 
למדור
 
'� וןסןוייו יון'י:י:
 
מאז נתיסדה בירושלים עיה<nowiki>''ק העדה הנשירה מן פורקי עול בשם ,,העדה החרדיתיי, ע'' י גאוני וצדיקי אה''ק, הוזקקו תמיד לעזרת אחינו שבגולה, הן בגשמיות והן ברוחניות. היהדות הנאמנה לה' ולתורתו הקדושה בא''י סבלה הרבה מן הקמים עליהם לצור להם, אשר תמיד פרשו רשת לרגלם לבלעם חיים ולכבוש את מבצרי התורה תחת רשותם, ולטעם זה הוצרכו תמיד לעזרה מחו''</nowiki>ל, וזהו שעמד להס להחזיק מעמדם כלפי השלטונות בתור קהלה מיוחדת לעצמה.
 
רבינו הקדוש הממשיך דרך אבותיו הקדושים - מן רבינו הקדוש בעל ,,ישמח משה<nowiki>''</nowiki> שעסק תמיד עבור מעות רמבעהיינ, וזקנו הקדוש בעל ,,ייטב לבי' ואביו הגה<nowiki>''</nowiki>ק בעל ,,קדושת יו<nowiki>''</nowiki>ט'י שיסד כולל סינוס בצפת<nowiki>''</nowiki>ו מקום זקינו הגה<nowiki>''</nowiki>ק מטאלטשווא – היה קשור לאה<nowiki>''</nowiki>ק בכל לב ונפש ומסר נפשו עבור הישוב הקדוש בא<nowiki>''</nowiki>י.
 
 
מאז ביקר רבינו בא<nowiki>''</nowiki>י בשנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ב בפעם הראשונה ונפגש שם עם גדולי התורה, חסידים, מקובלים ואנשי מעשה, ובתוכם הכהן הגדול מאחיו המקובל המפורסם הרה<nowiki>''</nowiki>ק מו<nowiki>''</nowiki>ה חיים שאול דוויק זצ<nowiki>''</nowiki>ל, נקשר עד יותר בקשר אמיץ לתושבי אה<nowiki>''</nowiki>ק, וכמו שכותב רבינו בשנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ב, בתשובתו לקהל הקודש אשר בחרו בו לכהן פאר בתור רבה של ירושלים: הן אמת כי עוצם תשוקת עיה<nowiki>''</nowiki>ק בלבי קשורה,
 
ולא אוכל לשכוח מתיקת האורה, אשר זכיתי לטעום קצת מעט מזעיר בימים מועטים בתוככי ירושלים העירה, וזה הרבה שנים אשר נפשי אוותה לישיבתה,
 
ועכשיו ביותר מעת אשר זכיתי לראותה, ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אשר כלב ונפש צמיאה ורעיבה, למנוחת יהודה וירושלים העריבה, ומי יתן לי אבר כיונה,
 
אעופה ואשכונה,
 
בעיר הקודש מקום השכינה.
 
 
 
קמד                 מבוא
 
מדברים קצרים הללו בולט גודל תשוקתו לישיבת אה<nowiki>''ק והתקשרותו ליושבי בה בקדושה ע''ד מסורת אבוה''ק. ומאז נקשר אתם עמד עמהם בקשר אמיץ, והרבה דברים קשים מעניני אה''ק, עלו על שולחן המלך מלכי רבנן לפיחרב. ואחד הי' רבינו שידע שעם לפתור ענינים קשים בא''י ברוחניות, זקוקים תושבי עיה''ק לעזרה גם בגשמיות, ולא לחינם ראו בו בני ירושלים את מנהיגם המובהק ואת אביהם האהוב, כי באשר ישא האומן את היונק נשאם על כתפיו במסירת נפש ממש. ועוד בשנת תשי''א באשר ישב על כסא הרבנות בירושלדם הגאון ר' זעליג ראובן בעננים זצ''ל, הוכתה מרן זצ''ל בנזר הנשיאות ,,נשיא הצדדי' (ראה להלן מכתב ק''ד), ואחר פטירתו של הגאון הנ''</nowiki>ל הוכתה פה אחד למלך שלם בעיר הקרש, כלילת יופי משוש כל הארץ.
 
והנה, הגם שרבינו קבע דירתו בחו<nowiki>''ל, אבל עיניו ולבו היו תפיץ מכוונים למקום הקודש, ולא הסיח דעתו אפילו רגע מקהל עדתו וצאן מרעיתו בעיה''ק ח''</nowiki>ו הן בעניני הכלל והן בדאגות פרטיים של בל אחד ואחד, חיזק אותם תמיד ועודדם כאב את בנו ירצה.
 
 
ובביקורו באה<nowiki>''ק במשך שנות רבנותו ארבע פעמים (תשי''ב, תשט''ו, תשי''ט, חשבי'</nowiki> ה) ותגעש ותרעש הארץ מגודל השמחה והתרוממות הנפש ששרדה אז אצל דדי הקודש, והרשומא קדישא שנשאר חקוק בלב כל אחד ואחד לא יצוייר בחרט עלי גליון, ותקצר היריעה מהכיל כל מה שראו ושמעו בימים הספורים הללו, ואשרי עין ראתה בל אלה.
 
והנה במדור הזה באים בדפוס מכתבים שנכתבו לירושלים עיה<nowiki>''ק מזמן לזמן, דבדים חוצבים לכל מאורעות העדה, ובתוכם מכתבי ,,קריאוז השנה''</nowiki> אשר בו יוכיח בנעימות ואהבה, על מאורעות השגה שעברה, ולעומת זה מורה דרך והנהגה על השנה הבאה לטובה, כאשר עיני הקורא תחזנה מישרים, ישמע חכם ויוסיף לקח, ונבון תחבולות יקנה.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירשלים                '''יוא ל              ''' קמה
 
'''תר''' '''רח–רר'''
 
��
 
צט.
 
תשובה מאהבה על כתב ,,נזר רבנות<nowiki>''</nowiki> מעיה"ק ירושלים ת<nowiki>''</nowiki>ו*)
 
משנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ג
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
אל מקום המקדש מרום הרים אלי' עולים, שמה יתגברו אוהבי תורה ויראה בני אלים, המה הגבורים, גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברים, על טהרת הקודש להיות טהורים, אחי ורעי
 
.'''ארח34567�7י7י נפשי אשר''' '''על לוח לבי קשורים''', '''ה"ה מופלגי תורה ויראה'''
 
בקודש מאדירים, יקירי וחשובי ירושלים משופריא דקרתא המהוללים בפי ישרים, שורשם אמונה, וענפיהם תבונה, להנצל משפתי זרה אשר נופת תטופנה, ולנטוע נטעי נאמנה, בתוך אהליהם וצאצאיהם אחריהם, עם כל ישראל אחיהם, שמם נאה להם עדת היהדות החרדית, הי ינהלם על מי מנוחות ולא בכבידות, קרנם ירוס בכבוד ותפארה, ויזכו לגדולה ותורה, בהצלחה יתירה, עד ביאת גואל צדק במהרה.
 
 
אחדשה<nowiki>''ט באה''</nowiki>ר, הגיעני כתב ,,נזר הרבנות", עם מכתביכם הראשונות והאחרונות, ואתכם הסליחה על אשר לא השבתי על אתר כראוי לכבודכם, והוא מסיבות מיהדות שונות אשר הקיפוני סבבוני ומצורף לזה המבוכה שיש בהענין ואתם בקשתם החלטה ברורה, ולהחיש ביאתי במהרה, ואנכי לא ידעתי הדרך האמיתי, ואחרי העיון לא התבוננתי, את הדרך אשר אלך בה לחפץ צור ישועתי, ואיזה מקום מנוחתי, לרצון מגיני ומחסר, ונם עתה אשר
 
'''*''') בשנת תרצ<nowiki>''ג, אחרי פטירתו של הגאה'יק רבי יוסף חיים זאנענפעלד רבה של ,,העדה החרדית''</nowiki> בירושלים, ראה באריכות במבוא לסדור זה.
 
 
 
או�ר רתכמר
 
קמו '''דברי'''         מכתבים          '''ינא ל'''
 
הנה באתי, להשיב מפני הכבוד אבל היכול אוכל דבר מאומה, והיא רחוקה ממני לאמור אחכמה, התולה ארץ על בלימה, הוא יורנו ויראנו דבר מה. והנה בראשונה אביע לכס תודה ותשואת חן על אשר שמתם לב להי ולתורתו, על הדרך הישן שהורישו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים נ<nowiki>''ע להדבק באמונתו, ונתכבדתי בעיניכם להביאני לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו, קהל היהדות החרדית ועדתו, כעיר ה' ובחצרתו, וכשאני לעצמי מה אני בעיר רבתי עם כמשמעו ובמדרשו, ומה כחי בעבודה קשה שבמקדש, הוא המקום דמרך 5 דש, כנודע אשר זה לעומת זה שלפי ערך גודל הקדושה, גם הסט''א מתגברת במדה גדושהא) מכלל דבעי דרישה, לעמוד על המשמר לעבוד ולמשא, בעבודה תמה לפני מלך אל רם ונשא, הן אמת כי עוצם תשוקת אדדייק בלבי קשורה, ו�א אוכל לשכוח מתיקות האורה, אשר זכיתי לטעום קצת מעט מזעיר בימים מועטים בתוככי ירושלים העירה, וזה הרבה שנים אשר נפשי איותה לישיבתה, ועכשיו ביותר מעת אשר זכיתי לראותה, ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אשר בלב ונפש צמאה ורעבה, למנחת יהודה וירושלים העריבה, ומי יתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכונה, בעיר הקודש מקום השכינה, אבל מה אעשה כי עדיין אין בפי מענה, להחליט תשובה ברורה ונכונה, כי מלבד גודל קושי הפרידה כפרידת צפורן מן הבשר מאנשי ארץ מולדתי, אשר אתם עמם נתגדלתי, והתלמידים החביבים שמכותלי בית מדרשי, אשר נפשם קשורה בנפשי, וידעתי את מכאוביהם, תוקף הגלות בגוף ונפש מרקמים עליהם, גס אם אעזוב פה עבודתי, מתוך שפלות דלותי, מי יודע אם אזכה לעבודה חשובה ויקרה, כמקום הקודש מה נורא, ולא אשאר ד''ו קרח מכאן ומכאן אף לא כדמעיקרא, אשר ע''כ זחלתי ואירא, וגם מבלעדי כל אלה עוד הרכה נסיונות, שא''א לפורטם בכתבים ובגליונות, וכמה מניעות קשות ועצומות, העומדות בחומות, ולא אוכל למהר לעשות מעשה רבה, מבלי ראות הנולד בזה ובבא, ומי כהחכם יודע פשר דבר, להביט בעינא פקיחא ולא כערוה, ולהתבונן בלב והגיון, אמת הברור המכוסה מכל רעיון, אם לא בעזר ה' השוכן בציון, המגביי שפלים ומצילם ממכשול ושגיון, ובעו''ה נסתם כל חזון, והכל מכוסה ונעלם רזא דרזין, ומי יורה דעה ומי יבין שמועה לעשות דבר בחפזון, אולי ימים ידברו ויורני ה' דרכי, ויזכני לידע כי זה חלקי, שבתי בבית ה'</nowiki> לחזות בנעימיטב) לטוב לכם ולנו כל הימים, אזי חיש מהר אבשר לכם
 
א. ראה מה שמביא רבנו כויואל משה מאמר ישוב א<nowiki>''י עמר דס''</nowiki>ו.
 
'''ב'''. כחכם הרואה אח הנולד הרגיש דבינו שער ימים ידברו ויזכה לשבת באה<nowiki>''ק, ואחרי המלחמה בשנח תש''ה בא לאה''ק בדעתו להשתקע אבל לא נשאר שם יותר משגה שלימה, אלא שזכה אח''</nowiki>כ ממרחק להיות רבה של ירושלים ולרעות את העדה הקדושה על מי מנוחות.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יואל                ''' קמז
 
בשורות טובות ונחומים, ובשמחה ובשירים אשים לדרך פעמים, לאוירא דארעא קדישא המחכים חכמיסג) ודבוקה בלבות בנ" י אהבת עולמים, ולע"ע �וצר––חכמה
 
הנני נבוך ברעיוני, וה' יאיר עיני.
 
הנה ערכתי לפניכם אלה הטורים, שלא להותירכם מבלי ענות דברים, אף כי למטרת כוונתכם לא תמצאון עדיין במכתבי זה שום ידיעה, זכי ו-.ר,זז–456 ד ווא תשובה וזו היא ביאה, אבל אשאלה מהי החונן דעה, הוא יושיעני ואושעה, והמבין פתאים ומשפיע, הוא יפתח לנו שערי בינה להודיע, דברים ברורים ומזהירים כזוהר הרקיע, ולהבין דבר מתוך דבר כמעין הנובע, יעלה ויבוא ויגיע, זכרונינו ופקדונינו, להאיר עינינו, ובמעגלי צדק ינחינו, ותחזגה עינינו, בקיבוץ נדחי ישראל וישועתן, ולשמוח בשמחתן.
 
אלה דברי המצפה לרחמי שמים מיחל לשמוע ולראות הצלחתכם והרמת קרנכם.
 
הקי יואל טייטלבוים ק.
 
עוד בענין "נזר הרבנות" (וקבלת הספר "עמודי ארזים") ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שוכט<nowiki>''ם אל כבוד ידידי הה''נ ותיק מלא עתיק חו''ב החסיד המפואר חובר חיבורים מחוכמים, מה טוב חלקו בנעימים, משופרי ויקירי ירושלים כש''ת מוה''</nowiki>ר '''אשר''' זעליג '''מרגליות''' ניירא) .
 
 
אחדשתייה באה<nowiki>''ר, הגיעני ספרו הנחמד ,,עמודי ארזיס"ב) , אשר מאוד נהניתי מהאי ספרא טבא אסיפת דברים יקרים, דבר דבור על אופניו סדורים, ומי יתן כל עם ה'</nowiki> יתנו לב לאלה הדברים, ונזכה לישועה משמי מרום.
 
 
ג. ראה מדור ,,מכתבים שונים" מכתב קל<nowiki>''ו סש''כ רבינו שע''י אדרא דא''</nowiki>י המחכים יפשוט לו ספיקותיו.
 
'''א'''. ראה עליו מכתב פ<nowiki>''</nowiki>ח.
 
'''ב'''. הספד הזה מיוסד נגד המשנים לבוש המקובל מדור דור, ומשחיתים זקנם ופיאותיהם. י<nowiki>''</nowiki>ל בהסכמוחיהם של גדולי הדור.
 
 
 
קמח '''דברי'''       מכתבים          '''יואל''' �צר–11הכמה]
 
 
וע י"ד כתב נזר הרבנות ושארי המכתבים אשר כתבתם השבתי כעת על האדרעם המצוין לקהילתכסג) ואתכם הסליחה על איחור תשובתי כאשר ביארתי במכתבי הנ<nowiki>''</nowiki>ל טעמי ונימוקי, ימחול נא לעיין שם במכתבי אשר ערכתי, ויראה קצת מהטעמים שיכולתי לתאר על הכתב מגודל המבוכה אשר לפני, והשי"ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו, ונזכה לשמוח במהרה בשמחת ציון וירושלים.
 
וכהדרננייי יזכה לישב באהלה של תורה ועבודה בעיה<nowiki>''ק מתוך נחת והרחבת הדעת בשמחה ובטוב לבב, יפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את הרבים, ויזכה לעלות מעלה מעלה, ויתברך בכל עניניו כאשר עם לבבו לטובה, וכלו''נ ידידושת''ה באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים קא.
 
עוד בענין נזר הרבנות
 
ב<nowiki>''ה, קראלי תרצ''</nowiki>ג
 
שוכט<nowiki>''ם אל כבוד ידידי הרב המאוה''</nowiki>ג החסיד המפואר יו"ש
 
כש<nowiki>''ת מוה''</nowiki>ר יוסף '''האפמאן''' נ"יא) .
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר, הגיעני מכתביו וגם כתב נזר הרבנות והשבתי כעת אל האדרעם המצוין לקהלתכטב) , ואתכם הסליחה על אשר לא השבתי על אתר כאשר ביארתי במכתבי הנזכר טעמי ונמוקי, ימחול נא לעיין היטב שם במכתבי אשר ערכתי, ויראה קצת מהטעמים אשר יכולתי לתאר בכתב מגודל המבוכה אשר לפני.
 
והשי<nowiki>''</nowiki>ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו יתברך ונזכה לשמוח במהרה בשמחת ציון וירושלים.
 
 
ג. הוא המכתב דלעיל.
 
'''א'''. הרה<nowiki>''ח רבי יוסף האפמאן זבה להתקרב אל רבינו בשנת תרצ''ב, הי" משומרי חובותיה של עיה''ק ת''</nowiki>ו '''והוא''' אשר הו<nowiki>''ל קונטרס ,,קול גדול'</nowiki>י נגד הרב '''הראשי''' הידוע, ר' יוסף '''עמד עוד''' בקשרי מכתבים עם רבינו. ראה מכוזב.....
 
'''ב'''. הזא מכתב דלעיל '''סי'''' '''צ<nowiki>''</nowiki>ט'''.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               יוא '''ל               ''' קמט וכ<nowiki>''ת נ''י יזכה לעבודת השי''ת בעיה''ק מתוך נחת והרחבת הדעת בשמחה ובטוב לבב כאשר איותה נפשו וכלו''נ ידידו דושת''ה באה''</nowiki>ר.
 
הקי יואל טייטלבוים הספר ,,אלה מסעיי<nowiki>' ג) הגיעני ורב תודה ותשו''</nowiki>ח לו ע י"ז.
 
 
קב.
 
להזדקק רק אל הביד<nowiki>''צ של "העדה החרדית''</nowiki>
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הרבני היקר הנגיד המפואר מו''</nowiki>מ
 
בתו<nowiki>''י יו"ש מו''</nowiki>ה יודא '''קרוים''' נ<nowiki>''</nowiki>י.
 
הגיעני מכתבו בדבר גיסו היקר מו<nowiki>''ה משה יודא נ''י אשר השתדך עם זקוקה ליבום והחלוץ הוא בירושלים והביא היתר מאיזה רב, לא ידעתי למה לא חתם ההיתר אצל א' מבתי דינין של הרב הגה''צ מוה''ר יוסף צבי דושינסקי נ''י שהמה אצל עדת החרדיבא) לא אצל עדת החפשים ר''ל, ומ''ש שא''א לבוא מירושלים, הנה וויזיטען וויזעם אפשר להשיג מירושלים לפאריז או לשווייטץ או לבעלגיען, ומעשים בכל יום שנוסעים הסוחרים באופן זה כל מי שרוצה, והמה בנוסעם לאמעריקא יוכלו להזדמן עם החלוץ באי ממדינות הנ''</nowiki>ל, אך זה וודאי שצריך לזה הוצאות, שאם איש עני הוא אין בכוחו, ואם הוא מוכרח לבקש היתר ילך אל הבתי דינין שאצל עדת היראים כנ"ל, יותר לא אוכל להאריך כעת אך די דחכימא ברמיזא.
 
והשי<nowiki>''ת יהי' בעזרו ויצליחהו בכל דרכיו ועניניו וירפא את שברון לבבו במהרה, ועוד יזכה לראות חיי נחת והרחבה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ואת חג המצות יחוג בכשרות ובדיצות כאשר עם לבבו וכלוי'נ ידידו דו''ש באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
ג. ספר ,,אלה מסעייי הו<nowiki>''ל הגה''צ דבי פישל זוסמאן סופר רב דק''ק טשזוס, חתנו של הגה''צ רכי קאפיל דייך אב''ד בודאפעסט, בספר זה מתאר רבי פישל אח מסעו באה''ק, ואח גודל התפעלותו מ,,העדה החרדית''</nowiki> ומנהיגיה.
 
א. ראה עוד מה שכותב רבינו בתשובה (דברי יואל חאהע<nowiki>''ז בתו''</nowiki>ד) ובזבז שמה שכתבתי לשאול את
 
 
 
קנ
 
'''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
קג.
 
ברכת מזל טוב להכחרתם של מארי דארעא קדישא*)
 
�������
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
מועדי ה<nowiki>' הנועדים אל ה' ,,העדה החרדית'', פקודי משכן התורה והעדות, השמים לב לדרכי התוה''ק האמיתית והיסודות, שלא ליפול ח''ו ברשת בורות נשברות, אשכלות מרורות, אשר למו כל האסורות מותרות, והטמאים טהורות, השי''ת יחזק לבבכם הנשברות, ויעמוד לכם זכות הצדיקים האמיתיים נ''ע זלה''ה מיסדי הדורות, הזכות והברורות, הן המה המאורות, אשר כל דבריהם נחלי אש ועינים מאירות, לידע אמרות ה' אמרות טהורות, חזקו ואמצו לעלם ולעלמי עלמיא, ,,נטורי קרתאי' דשופריא, השי'י ת יפתח לכם כל סייעתא דשמיא, ברחם נפישא וחייא, ותזכו להיות חומה נשגבה וקיימא, בעיר ה' שמה, בעזרת התולה ארץ על בלימה, שתי' לרוממה בב''</nowiki>א.
 
 
אחדשת<nowiki>'יה באה''ר כמשפט ליראי הי ולחושבי שמו, מכתבכם אשר בו הודעתם הידיעה החביבה מהסתרת כתר הרבנות להמאורות הגדולים הרב הגאון המפורסם וכו' כש''ת מוה''ר זעליג ראובן בעננים שליט''א לרב אב''ד, והרב הגאון המפורסם צדיק ונשגב וכו' האבדק''ק בריסק שליט''א לרב ראשי, והנה על הדילוג רב שקיבלתי מאתכס בזה השבתי על אתר כי נתתי שמחה בלבי והוטב בעיני מאוד את המעשה אשר עשיתם בזה, ואחר שקיבלתי מכם גם המכתב רציתי להשיב לכם תיכף אך מחמת סיבות שונות והעדר הבריאות לא השבתי על אתר, ואחר עד עתה, אבל מקירות לבי הנני בברכתי אליכם ברכת מזל טוב על הכתרת הרבנות לאלו שאותו העטרה הולכתן, השי''ת יצליח דרכיכם ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו בכל עניניכם, ותזכו להרחיב גבול הקדושה במדה גדושה, והשי''</nowiki>ת יציל אתכם מכל הקמים עליכם, ואך טוב
 
חכמי ירושלים אין כוונתי ח<nowiki>''ו לשאול לאותן שיש להם אפילו קצוץ נטי' למלכות המינות, שזה מסמא את העינים שלא להכיר את האמת בשום ענין שבעולם, וכוונתי רק על אותן החכמים המאמינים אך בהשי''</nowiki>ת ובתורתו הקדושה ובישועות משיחו.
 
 
'''*''') בי<nowiki>''ד תשרי שנת תש''ט נפטר לב''ע הגה''צ הגרי''</nowiki>צ דושינסקיא רבה של ירושלים ורב הראשי של
 
דיהדות החרדית באה<nowiki>''</nowiki>ק, ונתמנו למלאות מקומו '''שני''' גדולי הדור, הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס '''ששימש''' עד אז כראב<nowiki>''</nowiki>ד נתמנה לאב<nowiki>''</nowiki>ד, והגאון רבי יצחק זאב מבריסק נתמנה לרב הראשר של היהדות החרדית בא<nowiki>''</nowiki>י. רבנו שהי' תמיד קרוב לכל עניניה של העדה ומסור אליה בכל לבו, שלח אח ברכתו הטהורה לרגלי מינוי זה, וכותב; והוטב בעיני מאוד אח המעשה.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יואל                ''' קנא
 
וחסד ירדוף אתכם לישב בבית ה<nowiki>' בתורה ועבודה בהשכל ודעת זבשלו' והשקט, אכי''</nowiki>ר.
 
והנה חשבתי לכתוב לכם איזה פרטים והערות ברורים הנצרכים לידע בענין המצב, אבל יראתי מהרבות בדברים פן לא ימסרו המכתב לידכם כי אם לידי אחרים אחר הבדיקה שבגבול פורצי גדרים, לכן ראיתי כעת לקצר במאמרים, ועוד חזון למועד אי<nowiki>''ה, ואף במכתבי זה הקצר לא אוכל לידע אם יגיע לידכם כאשר קרה לי כמה פעמים במכתבים שכתבתי ולא נודע כי באו אל קרבנה, ובדרך כלל אומר לכם שצריכים לרחמי שמים, למנ''מ למיבעי רחמי ולהרבות בתפלה ותחנוניס בבכנ''ס ובב''מ לפני אבינו שבשמים אולי ירחם. והנני ידידכם דושת''ה באה'' ר עומד ומצפה להצלחתכם ולהרמת קרנכם ולחסדי ה'</nowiki> כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו.
 
בז"ח בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
קר.
 
תשובה מאהבה על הכתרתו בתואר "נשיא העדה<nowiki>''</nowiki>
 
בעיה<nowiki>''</nowiki>ק ת"ו *)
 
בייה, א<nowiki>' אמור, ב''ך יברך ישראל, תשי''</nowiki>א
 
מועדי ה<nowiki>' הנועדים אל ה' ודרכיו האמיתים מגידים, וקדושתו יתב''ש מייחדים, היראים והחדרים, המה השרידים, אשר ממפירי דת תוה''ק המה נפרדים, העדה החרדית, השתולה בעיקרי היסודות, של תורה וחסידות, השי''ת יצילם ממים הזידונים, ויעלם מעלה מעלה דשנים ורעננים, לנטוע נטעי נאמנים, להשי''</nowiki>ת ולתורתו הקדושה, להרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה, עדי ירחם השי"ת על עמו ועל ארצו ותחזינה עינינו במהרה, בשובו לציון המעומרה, בכתרה של תורה וטהרה, בב"א.
 
 
'''*''') מאז קום המדינה רבו הנסיונות סיום ליום באה<nowiki>''ק, ונתחדשו גזירות לעקירת דהוז, ראו אז ראשי ומנהיגי ,,העדה החדדית'י בעיה''ק את גודל הצורך להיות קשור אל רבינו שבגולה וליהנות מאור השפעתו הגדולה, בעצה והדרכה בגשמיות ורוחניות, ולאור זה הפחידו אותו בתור ,,נשיא העדה''</nowiki> .
 
 
 
קנב                  '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
אדשת<nowiki>'י ה באה''ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הגיעני מכתבכם אשר בו עיטרתם אותי בתואר נשיא העדה ותשואת חן לכם על כוונתכם לכבדיגי בזה, אבל למעשה לא ידעתי מה ראיתם על ככה ומה הגיע אליכם לעשות בדבר זה, אם בעצה והדרכה, הצרי אין בגלעד הלא אתכם הבידי'צ גדולי התורה והיראה א) ועל גביהם הרבנים הגאונים המפורסמים המצויינים בדרכם בקודשב) ורואים את אשר לפניהם שם במקומם, ואנכי ממרחק בגולה אחד גולה, בארעא חשיכה ואפילה, ואם בהשתדלות כשאני לעצמי מה אני ואין בכחי לעשות מאומה ב) והנני פה בדעה נפרדה, בהמדינה המשובשת בגודל המדה, והאלקים הרועה אותי מעודי, יודע צערי ומעמדי, והשי''</nowiki> ת ירחם עלינו, ומאכילה לאורה יוציאנו, ותחזינה עינינו, בשמחת ציון עיר קדשינו, במהרה בימינו.
 
והנני ידידכם יושת<nowiki>'' ה באה''ר עומד ומצפה לרוב הצלחתכם, בו''ד בלב נשכר ונדכה, ולישועת השי''</nowiki>ת מחכה.
 
הק' זאל טייטלבוים קה.
 
קריאה לחיזוק "העדה החרדית<nowiki>''</nowiki>*)
 
ולהיות חבר בתוכה
 
ב<nowiki>''ה, יום י''ב חודש מג''א שנת תשי''</nowiki>ב, ירושלם,
 
בעלותי לעיה<nowiki>''</nowiki>ק ירושלים ת<nowiki>''</nowiki>ו, ראיתי את מצב היהדות החרדית ואת מסירת נפשה להגן על קדושת ירושלים ת"ו, ובני ציון היקרים המסולאים המה השרידים אשר הי קורא השומרים על גחלת ישראל סבא שלא תכבה ח"ו, א. הרבנים הגה<nowiki>''</nowiki>צ: רבי פנחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק רייזמאן, רבי דוד יונגרייז.
 
'''ב'''. ה<nowiki>''ה הגאון מבריסק רבי יצחק זאב סאלאוויציק שהוכתה כרבה הראשי של היהדות החרדית בא''י, והבאין רבי זעליג ראובן בעננים שהוכתה כרבה של ירושלים עיה''ק, הנזכר.ם במכתב ד'</nowiki>. ג. '''אף''' שרבינו מרוב ענותנותו השיב שאין בכוחו לעשות מאומה, בכ"ז '''נשא''' על שכמו הטהור את פשא העדה אשר בעיה<nowiki>''</nowiki>ק, ולא הסיח דעתו הימנה.
 
 
'''*''') בעת ניקודו של דבנו בעיה<nowiki>''ק ירושלם בשנת תשי''ב, וראה אח כל התלאה אשד מצאתם ע''</nowiki>י הקמת המדינה, ראה לחזקם ולעוררם ולקרוא לכל העולם לבא לעזרת הי בגבורים, גבורי כח עושי דברו, '''ואינם''' נהנים '''בשום''' תמיכה זדה שאין רוח חכמים נ�ה '''מהם'''.
 
 
 
'''דברי'''                –,–,,,.,, על חומותיך ירושלים    '''יוא ל              ''' קנג
 
יראי הי ו.דראנשי חיל גבורי כח עושי דברו בטהרה, הוד והדר פעלם וזרעם לברכה, מחזנכים על ברכי התורה והשו<nowiki>''ע ללא זיז כל שהוא מדרך אבותינו נבג''</nowiki>מ, ואינם נהנים משום מוסדות ותמיכה זרה שאין רוח חכמים נוחה מהכא) ואינם מחוברים כלל וכלל אליהם כפי שקבלנו מרבותינו מדור דור.
 
ומוצא אני לחובה בהיותי בעיה"ק ירושלים ת<nowiki>''ו לגלות את דעתי ברבים שעלינו לחזק את ,,העדה החרדית'' ועד העיר אשכנזי אשר ימדוד גאוני ארץ נ''ע, ומאז ועד עתה היא המקלט היחידי של היראים, ומבצר של החרדום הרוצים להמשיך את דרך חייהם בדרך התורה והמסורה, וחוב קדוש על כל יראי ה' וחושבי שמו להיות חברים בתוך ,,העדה החרדית'' שהיא הקהלה החרדית היחידה בעיה''ק ת''ו המתבדלים מהחפשים, והיא מתנהגת ע''פ דרך שהורו לנו חכז''ל וכל הגאונים הקדושים הראשונים זלה''ה נ''ע אשר מפיהם אנו חיים, ואינם משנים מדרך המסורה כקוצו של יו"ד, בראש העדה עומדים גאונים וצדיקים הסוככים עליה ושומרים על היסודות אשר הניחו הראשונים ג''ע, ואני פונה בזה אל כל היראים בכל אתר ואתר להתחבר אל יראי ה'</nowiki>, בסוד ישרים ועדה, להיות חברים בפועל ממש לשאת בעול העדה בכל היכולת בעהי"ת, וכל הרוצה לחנך ולגדל את בניו לתורה ולאמונה, עליו להיות חבר בעדה החרדית שהוא יסוד היהדות ממש ומינה אין לזוע.
 
וגם אדינו החרדים בערי אדדייק ובחו"ל ב) ישאו בעין יפה בעול העדה החרדית לקיים ,,חבר אני לכל אשר יראוך'י, ומה רב טוב הצפון בעד כל הבאים לעזרת ה' בגבורים.
 
הבוחר בירושלים ישפיע את חסדו על עדתינו החרדית על החבירים וכל העוזרים, ונזכה אל הבירור האמיתי, בהגלות נגלות עלינו רוח אפינו משיח ה<nowiki>' אכי''</nowiki>ר.
 
כעתירת.
 
הקי יואל טייטלבוים
 
'''א'''. ראה במדור ,,על משמר החינוך והישיבות<nowiki>'' מכתב ל''</nowiki>ה.
 
'''ב'''. כידוע הי' רבינו עמוד התוך שהי' נושא בעול מצב הגשמי '''של''' העדה החרדית ותסיכוזו לירושלים עיה<nowiki>''</nowiki>ק עלתה לסכומים עצומים. בש"ק פי פדה הנהיג לעשות מגבית מיוחד עבור העדה מידי שנה בשנה ולפני כל חג וחג שלח סכום גדול לג�יי הדעת שבירוטלים.
 
 
 
קנד                  '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
קו.
 
מכתב תנחומין לפטירתו של הגאון רבי זעליג ראובן בעננים זצ"ל *) להערה החרדית ירושלים,
 
בצער עמוק נתקבלה הידיעה מפטירת הגאון אב<nowiki>''ד זצ''</nowiki>ל, המקום ינחם אתכם וצ–ר בתוך שאר אבילי ציון וירושלים, מכתב יבוא.
 
הק' יואל טייטלבוים '''נ�6''' ת)אנ4'''"1 ו'''
 
קז.
 
ברכת השנה **)
 
ב<nowiki>''ה, ג'</nowiki> דסליחות תשי"ג,
 
למען אחי ורעי אדברה נא שלו<nowiki>' לכל יראי ה' החברים, אהובים וברורים, שואגים בקול אדירים, לכבוד ה' באורים המה הגבורים, גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברים, לעמוד בפרץ ולגדור גדרים, במקום הקודש להיות טהורים, כאשר מורשה לנו מהורים ומורים, שבדור דורים, ה"ה ,,העדה החרדית'' מבצר היהדות בעיה''ק, וה' יהי' בעוזרם להצילם ממים הזדונים, ויברכם משמי מעונים, ובחסד ית''ש יהיו נשענים, עדי נזכה במהרה לביאת משיב לב אבות על בנים, בשמחת ציון וירושלים, בב''א. אחדשה''ט באה''ר, היות כי הימים הקדושים ממשמשים ובאים, הנני בברכתי בכוח''ט בספרן של צדיקים גמורים לשנה טובה ושמחה וברוב הצלחה, ונם יגון ואנחה, ותזכו להרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה, ויופך עצת הקמים על ה' ועל תורתו הקדושה, והשי"ת יראה בעלבון אגודים, להצילם מעצת מסיתים ומדיחים, יהי שלום בחילכם, שלוה בארמנותיכם, ובכן צדיקים יראו וישמחו, בחצרות בית ה'</nowiki> ובירושלים בתוככי, ותהא השגה הזאת
 
'''.''') ביום ז<nowiki>' סיון תשי''ג נסתלק לב''</nowiki>ע הגאון האדיר רבי זעליג ראובן בענגיס רבה '''של''' ירושלם, ורבינו נתמנה בו ביום למלאות מקומו ברבנות ירושלים עיה"ק, ושלח '''אז''' רלוג רב, חנוזופין לפטירת הגאון הנ<nowiki>''</nowiki>ל.
 
'''**''') רבינו היה נוהג לשלוח ברכתו הטהורה לקהל עדתו החרדית בירושלים בכל שנה ושנה לקראת השנה החדשה, בו היה נוהג להוכיח על העבר '''במשך''' השנה ולעודד על '''להבא''' לבלי להגיד אחרי שטף מים הזדונים. נשאר בידינו ,,ברבת השנה<nowiki>'' מכל שנה ושנה. והא לך את ברכת השנה הראשונה מעוז הוכתה לרבה של ירושלם ת''</nowiki>ו.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יוא ל              ''' קנה הבאה לקראתינו לשלו' שנת גאולה וישועה, בהתגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן.
 
 
והנני ידידכם דושת"ה באה<nowiki>'' ר מצפה להרמת קרנכם ולדרכו שמים בב''א. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים
 
קח.
 
מכתב חיזוק בענין הנזירות המתחדשות באה"ק *)
 
ב<nowiki>''ה, ה' ניסן כו"ם ברכו''ת לפ''</nowiki>ק,
 
בימי החודש, אשר ישועות בו מקיפות ממקום הקודש, יתברכו במדה מרובה בגודש, כבוד אנ<nowiki>''ש המצויינים בתורה וחסידות, במעשים ובמדות, לעמוד בפרץ ולגדור גדרים, נגד המסיתים ומדיחים בשטף מים רבים אדירים, משורש פורה ראש ולענה ומרורים, הטמאים ומטמאים את כל אשר אחריהם נגררים, השי''ת ירחם לפקוח עיני עורים, ולהשפיע בלבות בני ישראל הישרים, להנצל מבורות נשברים, חזקו ואמצו לבזא לעזרת הי בגבורים, ויהי חסד ה' חופף עליכם חדשים לבקרים, עד עמוד הכהן לאורים, ה''ה מנהלי ,,העדה החרדית'' אשר יסדוהו ארזי הלבנון אדירי התורה, השי''</nowiki> ת יזכינו במהרה, לשמוח בשמחת ציון וירושלים על כל הכתוב לחיים בב"א.
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הנה בעוה''ר בדבר הגזירות הנוראות המתחדשות ובאות, אין בפי מלה, כי בעוה''ר בימינו אלה, נתקיים במלוא מובן המלה, מאה''כ (ישעי' נ"ט ט''</nowiki>ז) ותהי האמת נעדרת, זאת אומרת שאין לנו אחרת, כי אם להשען על אבינו שבשמים לשלוח לנו ישועה ממהרת, ולחפש אחר האמת כמטמונים, מדרכי הקדמונים, בעזרת שוכן מעונים.
 
והנה אמרו חכז<nowiki>''ל (בשבת דף קט''ז ע"א) דס''ת שכתבו טין ישרף עם האזכרות שבו מק''ו דמה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה, ועליהם אמר דוד (תהלים קל''ט) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי יעיי''ש, וברמב''ם (פ''ו מהלכות יסוה''ת) כתב הטעם לשרוף ס''</nowiki>ת שכתבו
 
'''.''') מפעם לפעם היה רבינו שולח מכתבי חיזוק אל עדתו באה<nowiki>''</nowiki>ק, לחזקם לעודדם בכל הענינים '''העומדים''' על '''הפרק''', '''מכתבים''' אלו היו מתפרסמים '''בקרב''' הציבור והיו לתועלת '''גדול'''.
 
 
 
קנו                   '''דבר''' י               מכתבים          '''יוא ל'''
 
מין עם האזכרות כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם, והרי שמבואר בגמ<nowiki>' שלאבד מעשה האפיקורסים ולהתקוטט עמהם זה נלמד מגודל החיוב לעשות שלו' שהוא ק''ו שלא להטיל איבה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים, ואם כן העושים שלו' עם האפיקורסים ונגררים אחריהם ואומרים שלו' יהי' לי כי בשרירות לבי אלך זהו היפך דרכי השלו'</nowiki> האמיתי.
 
והשיי<nowiki>' ת יטע בלבבינו לבקש האמת והשלו', חזקו ואמצו ובטחו בהשי''ת וברחמיו המרובים, וירומם קרניכם ומזליכם למעלה למעלה, ונזכה במהרה לגאולה וישועה, ובאלה הימים המבורכים, נזכה עוד לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, בהתרוממות קרן התוה''ק וישראל בכ''</nowiki>א.
 
והנני ידידכם דושת<nowiki>'י ה באה''ר, כותב בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה'</nowiki> מחכה.
 
הק' יואל טייטלבוים קט.
 
מכתב ברכה לאסיפת העדה החרדית*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
כבוד העדה החרדית ירושלים.
 
קבלתי ידיעתכם מעשיית אסיפה גדולה ביום שני הבע<nowiki>''ל, מביע אני ברכתי הנאמנה, חזקו ואמצו, ה' עמכם גבורי החיל, ותזכו לסייעתא דשמיא להרחיב גבולי הקדושה בארצינו הקדושה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים
 
'''*''') ביום ב<nowiki>' תמוז תשי''ד התקיימה אסיפת חיזוק מטעם ,,העדה החרדית'י בעיה''ק ת''</nowiki>ו בבית מדרשו
 
שברחוב יואל, אלפי הברכים שלא כרעו לבעל הציוני התאספו '''תחת''' צילם של '''הגה<nowiki>''</nowiki>צ''' הביד"צ זצ<nowiki>''ל להתחזק בשיטה הברורה והאיתנה שיפדנה ראשונים כמלאכדם, ולאשישה זו שלח רבנו ברכתו (ע''י סלגרמא), והוקראה אז ע"י יו"ר העדה החרדית הרה''ג רבי אברהם יוחנן בלומנטל ז''</nowiki>ל.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יואל                ''' קנז קי.
 
קריאת השנה לשנת תשט"ו
 
ב<nowiki>''ה, כ'י ג אלול התשי''</nowiki>ד,
 
שלומים מרובים, כמל וכרביבים, לאהובים וברורים, חברי ,,העדה החר7יתי<nowiki>'ו המסויימים, בחבורת יראים ושלימים, בתורה ויראה מופלגים, ראשים ונגידים וחכמים, ה' עליהם יחיו ויפרחו כשושנים, עדי נזכה במהרה לראות בישועה שלימה עם כל ישראל אחינו אכי''</nowiki>ר.
 
עם ה<nowiki>' חזקו ונתחזקה, כצאת השנה רבת הנזירות והיסורים להיהדות החרדית בארהי'ק ת''ו, ובהגיע ימי הרת עולם ומלך במשפט יעמיד ארץ ונעמוד לפניו ית''ש להתחנן על נפשינו ועל נפש בנינו ובנותינו להכתב בספר החיים, בואו ונעשה חשבונינו לזכור את כל פרשת העבר במשך השנה היוצאת אם יצאנו ידי חובה כלפי שמיא, אם עשינו די צורך את אשר צוו לנו רבותינו נ''ע אשר מפיהם אנו חיים, ואם שמרנו על הגבולים אשר גבלו ראשונים כמלאכים בגדרי צניעות, בקדושת המאכלים, וטהרת המשפחה זכו'. היהדות החרדית בארה''ק בכלל, ובתוככי עיה''ק ירושלים בפרט, נתנסתה נסיונות קשים ומרים, נוזרי הגזירות הכבידו את עולם על צווארה של היהדות החרדית ואיימו לבצע את גזירת שירות לאומי לחלל את בנות ישראל כשרות ולעשות עולם הפקר דחיילא) , ולולא ה' שהי' לנו לעכב את הנזירה הנוראה הזאת, אזי חיים ח''ו בלעו את כל היקר והקדוש אשר מכחנו ורבינו, ועדיין הגזירה לא חלפה כליל, וזקוקים אנו לרחמי שמים מרובים, והשי''ת יצילנו שלא נתפס בעוון מי שיש בידו למחות ואינו מודה, וק''ו שלא להיות ח''ו מהמתחבריס לחוקקי און הנותנים יד לכל חוקיהם ומשפטיהם, והיושבים עמהם בצוותא שזה שורש פורה לכל הרעה אשר מצאתנו באחרית הימים האלה, ועיין ברבינו יונה במס' אבות (פי"א משנה ז') בפי' המשנה ואל תתחבר לרשע וזלהי'ק, ואל תתחבר לרשע שהוא עונש גדול שאין כמותו, כי החטא החמור פשע בו עשה עבירה אחת, אבל זה לכל עבירות שעושה הרשע יש לו חלק בהם, ונמצא עושה חטאים רבים גדולים ועצומים, ואם ידיו אסורים ולא נהנה מהם, ואוי לרשע ואוי לשכינו כי הוא חוטא ושכינו מנוגד, שבן הזא מפורש באבות דרי נתן כל המדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם, יעיי''</nowiki>ש. ב)
 
 
'''א'''. דאה מדור מלחמת ה' מכתב '''פי''' בענין גזירת שירות לאומד. '''ב'''. עי<nowiki>' בפרקי אבות עי רע''א מ''ש על דברי ר''</nowiki>י הללו.
 
 
 
קנח '''דברי'''        מכתבים          '''יואל'''
 
ולבי עלי דוי על מצב הכשרות והירידה הנוראה בעניני מאכלות אסורות המטמטמת את הלב כמאמר חכז<nowiki>''ל (יומא ל''ט ע"א) ונטמאתם בם אל תקרא ונטמאתם אלא ונטמטם בם, ונפרצו הרבה גדרים והרבה סייגים וסומכים על כל ,,הכשר''</nowiki> הבא ליד, מקילים ראש על ענינים העומדים ברומו של עולם.
 
וכן המצב בעניני חינוך, אל תגעו במשיחי אלו תשב<nowiki>''ר, ולדאבונינו ישנם הורים אשר אל ידעו ולא יבינו את חומר העון רד''</nowiki>ל להעביר את זרעם למולך של בתי הספר אשר עליהם חרם הראשונים ששום כח לא יוכל לבטלוב) , גם פשתה המספחת בשאלת חינוך הבנות אשר רבים מזלזלים בה ונותנים את בנותיהם להתחנך בבתי חינוך שאינם לפי רוח ישראל סבא, ועוזבים מקור חיים בתי–67–5 ח–ינוך לבנות הכשרים בעיר הקודש ירושלים ת"ו המתגהלים על פי המסורה, לחצוב בהם בורות נשברים אשר לא יכילו המים.
 
לכן לפני בוא הימים הנוראים אשר נצטוינו ,,אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם<nowiki>'' יתעורר נא כל אחד ואחד לשפר מעשיו ולקבל עליהם ועל זרעם לשוב אל המקורות, להתבדל ולהתרחק מדרכי הרשעים ההולכים בחושך, ולהתחבר רק לכשרים ולצדיקים אשר חברתם מקרבם לעבודת השי''</nowiki>ת ולקיום התורה ומצוותיה.
 
ובזכות התחזקותינו בדרכי התוה<nowiki>''ק לעבדה ולשמרה נזכה לכתיבה וחתימה טובה ותהא השנה הבעל''ט שנת הרמת קרן תוה"ק וצמיחת קרן דוד ועריכת נר לבן ישי בב''</nowiki>א.
 
כעתירת ידידכם הדושתה<nowiki>''ר באה''ר המברך את כל אחד ואחד בשנת חיים ברכה ושלו'</nowiki> ושנזכה לראות במהרה בבנין ציון וירושלים.
 
הק' זאל טייטלבוים
 
קיא.
 
קריאת השנה לשנת תשט<nowiki>''</nowiki>ז
 
ב<nowiki>''ה, ט''ו אלול תשט''</nowiki>ו,
 
אנו עומדים עכשיו לפני צאת השנה שהיתה מלאה כ<nowiki>''</nowiki>כ בנסיונות וקשויים על כל צעד ושעל,א) צירוף אחר צירוף, וברוך שהחיינו וקימנו עד הלום, ואנו '''ב'''. נוסח האיסור הובא בספר ,,מעשי אבות<nowiki>'', וראה מש"ב רבינו ב,,ויואל משה"'</nowiki> מאמר לשון הקרש. '''א'''. בקיץ שנת תשט"ו הי' רבינו בא"י, ובדרשותיו בקול חוצב להבות '''אש יצא אז''' נגד הבחירות
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יוא ל              ''' קנס
 
מתכוננים לקבל את פני השנה החדשה אשר ברצות הי תהא שנת בירור אמיתי, שנה שתתרומם קרן היהדות החרדית בכל העולם כולו אבי"ה.
 
ומה מאוד שמחתי לראות את עדתינו החרדית על מעמדה הקודם ללא זיז כל שהוא וללא סטרי ח<nowiki>''ו מדרך המייסדים נ''ע, נהנתי למראה ההוד וההדר של גבורי כח עושי דבר ה'</nowiki> בקרתא קדישא אשר כל רוחות שבעולם לא יכלו להזיז אותם זיז כל שהוא.
 
תפארתינו על דרך הקודש הזה של בני אל חי בקרתא קדישא אשר כחלמיש צור יעמדו לשמור על קדושתם ועל קדושת החינוך והכשרות וכו<nowiki>', הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו אשר בתוך הגלות המר נתן לנו שארית וקיום, ובכל הנסיונות לטשטש את השיטה המקורית לא הצליחו, והיהודים החרדים נשארו דבקים בה' באמונה צרופה וחזקה, עם ה' בעיה''ק חזקו ונתחזקה להגן ביתר שאת על שמירת כל גדרי התורה והיראה שלא יחולו ח''ו פרצה בחומותינו, יתלכדו נא כל יראי ה' וחושבי שסו במסגרת הקהלה החרדית מבצרה האחרון של שארית פליטת ישראל סבא אשר הותיר לנו ה' בחמלתו וברחמיו המרובים, ובימי חשבון הנפש העוברים עלינו ניתן ראש ונשובה אל ה' ואל תורתו, להרחיב את נבול הקדושה ולהגדיל את מחנה השכינה, וראו כל בשר יחדיו כי פי ה'</nowiki> דבר.
 
עלינו לדעת כי רק ע<nowiki>''י שמירה על הקוים והיסודות שקבלנו מרבותינו זיע''א ללא פשרות וללא שום קשר עם זרים נראה ברכה בעמלינו, ויהי' מחנינו טהור, וה'</nowiki> אלקים יתהלך בקרב מדמינן להצילנו.
 
וה<nowiki>' ממרום יקבל תפילתינו ברחמים וברצון, ויעביר רוח טהרה על העולם כולו, והי' ה' למלך על כל הארץ, ובכל לב ונפש נמליכו ומיחדו, וכולנו נזכה לכתיבה וחתימה טובה, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונזכה לאורז של רוח אפינו משיח ה', אכי''</nowiki>ר.
 
 
הקי יואל טייטלבוים
 
לכנסת הסינים באופן יוצא פן הכלל, והגס שדעתו בזה כבר נודע מקודם (עי<nowiki>' סדור מלחמת ה' מכתב ע''</nowiki>ח) אבל כיון שבשנה ההוא נובח רבינו לדעת שהרבה רבנים מנהיגי וראשי עם חתמו שפם על הבחירות, יצא אז בדרשותיו בקול רעש גדול והכפיל 1ידברים לחזק האיסור, ובין הדברים שפך מרורות לבו על אשר הגיענו למצב כזה.
 
 
 
קס                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
קיב. בדבר בניית מקוה טהרה שע"י העדה החרדית*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
כבוד מנהלי וחברי ,,העדה החרדית<nowiki>'' בעיה''</nowiki>ק ירושלים ת" ו.
 
שמחתי באומרים לי כי מתחילים בע י'ה להקים את המקוה טהרה של הקהלה יחד עם שאר בניני העדה.
 
שש אנכי לקראת יום הגדול הזה אשר העדה החרדית תזכה למקוה טהרה משלה, ולבית משלה, לכבוד ולתפארת היהדות החרדית כולה, מרחוק אשא את תפלתי להשי<nowiki>''</nowiki>ת שישכון ברכה במעשה ידינו וכאשר שמענו כן עוד נחזה את הבית על תילו בנוי.
 
הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי, ויהי נועם ה<nowiki>' עליכם ומעשה ידיכם יכונן עד ביאת ינון בב''</nowiki>א.
 
והנני בזה ידידכם דושת<nowiki>''ה באה''ר. הק'</nowiki> יואל טייטלמים קיג. קריאת השנה לשנת תשי"ז
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
אל יראי ה<nowiki>' וחושבי שמו בעיה''ק ירושלים ת''</nowiki>ו.
 
מוצאים אנו לחובה קדושה לפנות אל הציבור החרדי בעיה"ק ת"ו להתנער משאננות, להתרומם ולמלא את חובתו כלפי ,,העדה החרדית" ועד
 
'''*''') מאז עלות רבינו על כסא ממלכתו ברבנות ירושלים עיה<nowiki>''</nowiki>ק, לא נח ולא שקט על זה שאין
 
בירושלים מקוה טהרה כללית וסשזכללח בהידורים, רבד בכל הזדמנות בנחיצות הענין, ואז נתעורר הנדיב החשוב הרה<nowiki>''ח רבי ישראל זשופניק שליט''א, וקיבל על עצמו להקים מבצר זה בעיר קדשינו. ואז הוקמו בניני ,,העדה החרדית'' על מכונם, ושם במקום ,,סקוה סהדה''</nowiki> רחבת ידים ומשוכללת בכל ההדורים תחת השגחתה של דבנות העדה.
 
בהיות רבינו '''בשנת''' תשר<nowiki>''</nowiki>ס בעיר הי שמה, והמקוה כבר נגמרה על תלה, '''אז''' התחילו לבנות את בניני העדה (מושב הביד<nowiki>''צ, ועד הכשרות, השחיטה ובז'), רבינו השתתף בשמחת הנחת אבן הפנה אשר התקיימה ברוב פאר והדר בנוכחות כבוד הגה"צ הבידי'צ וגדולי עיה''ק ת''</nowiki>ו.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יואל                ''' קסא
 
העיר האשכנזי היא הקהלה העצמאית היחידה בארה'יק אשר הותיר לנו ה' לפליטה גדולה, להצלת היהדות החרדית ומוסדותיה.
 
 
זרמים רע יס ומסוכנים שוטפים מכל עבר וצד, הטשטוש מרובה על הבהירות, והחושך על האור, והם עושים שמות, ורבים לאין ספור חללי הדעת אשר לא היו די מחוסנים בפני פגעי הזמן, ולא יכלו עמוד בנסיון, ונשרו מעץ חיים ויאבדו מתוך הקהל לחצוב להם בורות נשברים.
 
לאור מצב מחריד זה, מי זר יאמר סמוך לבי ובטוח שרגלי לא ימעדו ח<nowiki>''ו בתוקף הנסיונות והצירופים המתחדשים מיום ליום, ומה הוא הערובה שלא ישטפו עם הזרמים הפורצים ללא הפונה, ונחוץ מאוד התחברות כל יראי הי וחושבי שמו באמונה, והצטרפות שכם אחד אל ,,העדה החרדיתי'</nowiki> הקדושה אשר ממנה תוצאות חייס לכל הדבקים באלקים חיים.
 
עלינו לדעת ולשנן לעצמינו כי אם אחרי מבול הכפירה אשר הציף את הישוב, עוד היהדות החרדית ומוסדות התורה והחסד שלה רד עם אלקים ית<nowiki>''ש, ולא ינוח עלי' שבט המנהיגים הטועים והמתעים, הרי זה הודות להערה החרדית, אשר מאז הוסדה בקדושה ובמסירות נפש הרי היא חומת אש סביב, מבצר איתן וסלע מוצק אשר כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותה משיטתה כאשר התוו לה המייסדים נ''</nowiki>ע.
 
היות שהסכנה עצומה מאוד של שטף מים רבים הזדונים ר<nowiki>''ל שבעוה''ר מרחפת על כל אחד ואחד ובפרט על נפשות בניו ובנותיו, אין דרך הצלה זולת התחברות עם יראי ה'</nowiki>, ולהיות חברים בפועל ממש בהעדר החרדית שהיא אבן היסוד פינת יקרת ציון המצוינת.
 
אנו פונים אל כל מי אשר זיק היהדות והאמונה לא כבה מלכו, ונאמן הוא לשיטת היהדות החרדית המקורית כפי המסורה המורשה לנו מדור דור, ורוצה הוא לגדל את ב<nowiki>''ב ע''ד ההתבדלות מהחפשים כפי מורשת רבותינו זי''ע, להצטרף אל ,,העדה החרדית'' אשר שעריה פתוחים בפני כל שומר תורה ומצות, ולשאת בעול העדה החרדית כפי אשר יושת עליו בלי שום השתמטות. והבוחר בירושלים ישפיע את חסדו על העדה החרדית ועל החברים וכל העוזרים והעמלים לבסס את קיומה, וה'</nowiki> יערה רוח טהרה ממרום על עם ישראל כולו, ונזכה אל הבירור האמיתי ולשנת גאולה וישועה, שנת הקמת שכינתא מעפרא וביאת משיח צדקינו, אמן.
 
הס' יואל טייטלבוים
 
 
 
קסב '''דברי'''        מכתבים          '''יואל'''
 
קיד.
 
���              קריאת השנה לשנת תשי<nowiki>''</nowiki>ח
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
בצאת השנה שהיתה רצופה נסיונות מרובים ונוראים כ<nowiki>''כ על כל צעד ושעל, עלינו להודות ולהלל להשי''ת אשר על אף הכל לא כרעה היהדות החרדית לבעל, וכל יראי ה' וחושבי שמו בכל מקומות פזוריהם, וביחוד בעיה''ק ירושלים עמדו בנסיון ולא המירו את כבודם ואת שיטתם, ולא הושפעו כלל וכלל משלוחי הסט''א והעתונים החפשיים והצבועים אשר כל עבודתם לחבל ולהחדיר רוח של מינות ר''ל בלב ההמון, ולהעבירם על דתם ואמונתם, נתתי שמחה בלבי בראותי כי מחנה היהדות החרדית נשארה בשלמותה ולא נפגעה כלל וכלל ע'' י המאורעות השונים שאירעו השנהא) והמה ובניהם ובנותיהם כולם נשארו איתן בשיטתם ודבקים בה'</nowiki> ובתורתו, וכל העדה קדושים ושומרים במסירות נפש על התורה והמסורה.
 
ו�����שמחה היא לי בראותי את היכלי התורה והיראה של הישוב הישן בנוים על תילם הרוחני, ומתגדלים בדרך ישראל סבא, למרות כל הרדיפות והנגישות ממשיכים בתי הת<nowiki>''ת את קיומם, וזה מקור קיומנו באחרית הימים האלה, ו�ו חכמה ישכילו אחינו היראים בכל העולם כולו להחזיק במלוא האפשרות את בתי הת''ת ובתי החינוך לבנות ההולכים בדרך היהדות החרדית, וצר לי מאוד לראות את חומר מצבם של בתי הת''ת והישיבות בארה''ק הנאבקים כל כך על קיומם, ורבים בחו''ל אשר במקום לתמוך בבתי דת''ת האמיתים הרי הם מושפעים על ידי אחרים לתת עזרתם לבתי חינוך שונים ומשונים, וזכרון קודש של בתי הת''ת אשר עליהם נאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, אותם עזבו לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים. ובבוא השנה החדשה בבוא כל ישראל ליראות את פגי האדון ה''צ להתחנן ולבקש מלפניו חיים ושלו' בעולם, יעשה נא כל אחד חשבון הנפש באיזה מדה נכונה הושיט ידו להחזקת החינוך הישן, יפשפש כל אחד ואחד במעשיו ויראה ויתבונן אם לא גרם ח''ו לחילול התורה על ידי אמטו אזנו משמוע זעקת בתי הת''</nowiki>ת והישיבות אשר עליהם העולם קיים.
 
ניתן ראש ונשובה אל ה' לתקן את כל אורחות חיינו ונשמור מכל משמר
 
'''א'''. הכוונה על כיבוש חייני שאירכתיף תשי<nowiki>''ז, ורבינו הרעיש עולמות נגד התפעלות הרסן מניסי הרשעים והצלחתם, ראה ,,דברי יואל'' פ' וישלח. עי' גם ,,ויואל משד"י מאמר שלש שבועות סי' יל''</nowiki>ד.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יואל                ''' קסג
 
על יסודות החינוך והאמונה, נעמוד איתן נגד כל גלי הזמן ולא ניתן למשחיתים לבוא אל בתינו ח<nowiki>''ו, ולא נתמה כמלוא נימא מדרך רבותינו זי'</nowiki>י ע אשר ראו הכל מראש, ודבריהם דברי אלקים חיים זכגחלי אש, ואפילו אם יתקבצו כל כאי עולם לא יוכלו להפוך את דבריהם או לגלות להם פגים שלא כהלכה, ורק לאורם נכונן את בית חיינו עד ביאת הגואל.
 
עם ה<nowiki>' בעיה''ק ת''ו, שמרו על הגבולים שגבלו הראשונים כמלאכים, עיני כל ישראל אליכם, גבורי כח עושי דברו, הוו זהירים שלא לוותר על קוצו של יו''ד כי יסודות האמונה תלויים בזה, ובזכות עמידתבם דאיתמר וקידוש שם הי נזכה יחד לשנת גאולה וישועה, ויאמר כל אשר נשמה באפו הי אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונזכה להתגלות אורו של רוח אפינו משיח הי אכי'</nowiki>י ר.
 
דקי יואל טייטלבזים קטו.
 
קריאת השנה לשנת תשי"ט
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שנה קשה עברה על היהדות החרדית בעיר וארה<nowiki>'יק ת''ו, לבי לבי על מדת הפורעניות הרוחנית הגדולה שירדה עלינו בדורינו זה, ואשר יגודנו מאז נוסדה הציונות בא בימינו אנו, הראשונים אשר ראו בעינם הבדולח והזהירו כי הציונות תחריב את בית ישראל, המה נסעו למנוחות לפני בא השבר הנורא, ואותנו עזבו לאנחות, דור כידור ותהפוכות, ועינינו הרואות בעוה''ר את התבערה הגדולה אשר הציונות רציתה ואין מכבה, אהה לדורינו שכך עלתה בימיו, המינות מתפשטת ותלהט בכל קצות המחנה, ירא ה'</nowiki> בענינו.
 
נוסף על הפירצות המרובות בשטח החינוך, הכשרות, ושמירת השבת וכו<nowiki>' היתה התאבקזת קשה עם אלה שעמדו לחלל את קדושת ירושלים ולהקים בריכת תועבהא) בפלטרין של מלך מלכי המלכים הקב''</nowiki>ה אשר כמוהו לא זכרה ירושלים בכל תקופת גלותה בין הגוים, ואוי לנו שלכך הגענו באחרית הימים האלה, ולא הועילו כל המחאות והתחנונים העינויים והמאמרים שלא
 
'''א'''. ידוע היא מערבת היהדות החרדית בעיה<nowiki>''ק נגד הקמת בריכת תועבה בפלטרין של מלך, הרבה סבלו יושבי עיה''ק במערכה זו, ואף דבינו עזר בכל תקפו לערוך הפגנות בחו"ל, והקול נשמע בעיר הבירה של ארה''</nowiki>ב אצל שרי השלטוז הבכורים נגד מזימה שפילה זו.
 
 
 
קסד '''דברי'''        מכתבים          '''יואל'''
 
לפגוע בבת עין עם ה' ממלכת כהנים וגוי קדוש, הם עמדו במרדם וביצעו לעין השמש את אשר זממו, הבריכה נפתרה, ועיר האלקים לחרפה ולביזה.
 
אמנם אל יפול רוחינו, וגם אם החפשים אטמו אזנם משמוע את קול מחאתה של ה7ות החרדית באה<nowiki>''ק ובחו''ל ואף אם הם לא נכנעו לבקשתינו למנוע את המשחית מלבוא אל שערי ירושלים עיה''ק, ולא אבו לרחם על ציון המצוינת שהועמדה על ידיהם בסכנה נוראה ח''ו, על אף הכל יש שכר לפעולתינו, וזעקתינז למרום לא תשוב ריקם, ולא לריק יגענו, אין ספק כי המחאה העולמית קידשה ברבים את שם הי הגדול והנורא, וראו כל עמי הארץ כי שב ה' נקרא עלינו, והיהדות החרדית עוד לבה רד עם אל, קידוש ש''ש זה המתיק את..והדינין והסירה חרון האף במדה גדולה, ועלינו להודות ולהלל לכל החרדים בעיה''ק אשר קידשו שם ה' ברבים ועמדו על המשמר במסירת נפש להגן על קדושת ירושלים, והערך נפשם למען שמירת טהרתה, ונתנו גיוויהם למכים ולחייהם למורטים, וירדו לבית הכלא למען כבוד שמו ית''ש, וכך נתפרסם בעולס כולו כי אלקיהם של אלו שונא זימה, ובזה סר מר הקטרוג הנורא שלא יאמר הותרה הרצועה ומדשתקי רבנן וכו', ועל זרע ברך אלה אשר קידשו שם ה' תפארתינו ונחמתינו, ועל כגון דא נאמר ,,השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי''</nowiki>.
 
 
וזכות מיוחד עמד להם להיראים וחרדים בחו<nowiki>''ל אשר לא עמדו מרחוק בימי עברה וזעם, ובאו לעזרת הי בגבורים, ולא זזו ידם מתוך ידיהם של גבורי כר בעיה''ק, לעמוד לעזרתם ולימינם, וח�ק כחלק ניהלן את המערכה בקדושה וטהרה, זכיתם אתם לקדש את השם ית''ש יש שכר לפעולתכם בזה ובבא. ובצאת השנה רבת הנסיונות וההרפתקאות, כאשר הסכנה �שלום העולם כולו בכלל ושלום ארה''ק בפרט גדולה היא, ניתן ראש ונשובה אל ה' ואל תורתינו הקדושה, מקבת בור חוצבנו, יחזק איש איש את בדק ביתו הפרטי, יעשה נא כל אחד חשבון נפשו ונפשות ביתו האם לא מעלו ח''ו בחרם הראשונים כמלאכים להעבירם ח'' ו למולך בתי ספר האסורים את הבנים והבנות לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים, והעון קשה מנשוא, יתבונן נא כל אחד ואחד אם לא הכניס אל ביתו מאכלות אסורות ומפוקפקות המצויים לרוב בכ''מ ופינה, והם מטמטמים את המחשבה ואת הנשמה עד היסוד, בואו חשבון האם יצאו הורים ומורים את חובתם לגבי הנעורים להרחיק מעל פתח ביתם עתונות הציונות לכל נווניהם ואביזרייהו המלאים כפירה, ואפי' הכשרים והטובים שבהם אשר דוגלים בשם דתיות תוכם מלא רעל של ציונות אשר מבשר עד נפש תכלה, וכל באי'</nowiki> לא ישובון לא בזה ולא
 
 
 
'''דב ר''' י              על חומותיך ירושלים               '''יוא ל              ''' קסה
 
בבא רח<nowiki>''ל, וכל היוצא מתחת ידיהם של הסופרים הציונים אפי' בעניני מדיניות או סתם ענינים, מסכנים את נפש הקורא ביחוד את צעירי הצאן, ואם אינם מרגישים את ההפסד הרוחני ורקבון הגשמה בעת הקריאה ירגישו את זה לאחר זמן ר''ל, ושום מים שבעולם לא יטהרו את הנפשות העושות האלה, האמונים עלי העתונות הציונות, אשר רבים חללים הפילה ואין מידיהם מציל. חובתינו לשמור מכל משמר על היסודות והתחומים שגבלו ראשונים שלא להתחבר עם החפשים במשהו, ולהתבצר בתוך מסגרת העדה החרדית, ורק ע''י שמירה מעולה על הגבולות נוכל בע''</nowiki>ה להגביר את האור על החושך המכסה ארץ.
 
וכבוא השנה חדשה שנת תשי<nowiki>''ט היא ,,שנת השמיטהי" הנני פונה אל אחינו יראי ה' בהר הקודש ת''ו ובארה''ק ת''ו להתכונן לשמור ולעשות לקיים את מצות ה' כמאמרה ללא שום פשרות והיתריםב) שמחה גדולה היא לכל אחד ואחד אשר זיכו אותו משמיא לקדש ברבים את שם ה' ולקיים מצות שמיטה בהידור הראוי, ומה רב טוב הצפון לכל תמימי דרך המקיימים מצוה זו במלואה נ) הן בעון חילול שמיטה גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו, ואין לך חילול שמיטה גדול מהרדיפה אחר התירים שדוכים, אל יהא חלקינו עמהם, חזקו ונתחזקה בעד עמינו וערי אלקינו לקדש את שנת השבע ושבתה הארץ שבת .א לה'34?1 והארץ תרצה את שבתותי'</nowiki> ועי"ז תקוים ההבטחה של וצויתי את ברכתי.
 
וה<nowiki>' ממרום יקבל תפלתינו ברחמים, וכאשר שמענו כן עוד נחזה ירושלים בתפארתה, וכל בניך למודי ה', ולא עתה יבוש יעקב ולא עוד פניו יחוורו, והיי ה' למלך על כל הארץ, ובכל לב ובכל נפש נמליכו ומיחדו, וכולנו נזכה לכתיבה וחתימה טובה, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונזכה לבירור האמיתי בהגלות נגלות עלינו אורו של רוח אפינו משיח ה' אכי''</nowiki>ר.
 
כעתירת ידידכם דושת"ה באה<nowiki>''ר ובלונ"ח, בו"ד בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה'</nowiki> מחכה.
 
אלול תשי<nowiki>''</nowiki>ח.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''ב'''. הכוונה להיתר מכירה שהנהיגו הרבנים '''הראשיים בא<nowiki>''</nowiki>י''' למכור כל א<nowiki>''י לעכו''ם, ולהתיר עי''כ עבדות האסורות בשביעית, ראה מה שהאריך רבנו בסתירת ההיתר בשו''ת ,,דברי יואל'</nowiki>י.
 
ג. דאה מכתב '''ט"ז''' הסלצחו לשומרי שביעית.
 
 
 
קסו                  '''דברי'''                מכתבים          '''יוא ל'''
 
קטז.
 
מחאה נגד המבזים את העדה החרדית והביר"צ*)
 
ב"ה, ז<nowiki>' טבת תשי''</nowiki>ט,
 
מועדי ה<nowiki>' הנועדים אל ה' ולתורתו הקדושה לעמוד בכובד הנסיונות, נגד תוקף זרם המינות, המושכים בחבלי שוא ושקר העוונות, ובעבותות העגלה השגגה והזדונות, לתפוס ברשתם הטומנים במטמונות, השי''ת יעזרינז לילך בדרכי דז''ל דורות הראשונות, דברי חכמים כדרבונות, ויתברכו העדה קדושה חסידא ופרישא, ההולכת בדרך שניתן לה למורשה, ,,העדה החרדית'' שבקרתא קדישא, ובראשם הגאוה''צ ביד'' צ העומדים בפרץ, יגדל כסאם בארץ, עדי נזכה לקבל פני משיח צדקינו בב''</nowiki>א.
 
אחדשת<nowiki>'יה באה''ר, כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הגיעני הדילוג רב אשר בו ראיתי גודל צערכם במה שהתנפלו עליכם לבזות העדה והביד''צ בחוצפה יתירה ולבוא עליהם במחתרת, צר לי מאוד על מעשיהם של אלו. והאמת הברור הוא שהבד'יצ שבהעדר החרדית עם עדתם המה הבי''ד היחידי בעיה''ק ירושלים שאינם עומדים תחת השפעתם של הציונים למיניהם מינים ממינים שונים, ולכן לא שינו את טעמם מהיסודות העיקריים שהעמידו הגדולים בדורות שלפנינו שיסדו אותם, וכל המקבלים ממגבית המינים וחולקים עמהם, נגררים אחריהם בעיקרי הדברים הנוגעים לחיזוק דתורה''ק, ועדות התורה'</nowiki>יק בוודאי ברורה שאמר הכתוב כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים .
 
ובגמרא (כתובות דף ק<nowiki>''ה ע''א) אמרו בא וראה סמיות עיניהם של מקבלי שוחד, אדם חש בעיניו נותן ממון לרופא, ספק מתרפא ספק אינו מתרפא והן נוטלין שוה פרוטה ומטמין עיניהם, עוד אמרו שם בגמ' ע''ב מאי שוחד שהוא חד, ופירש רש''י ז''ל הנותן והמקבל נעשים לב אחד, ומבואר בזה שאף שמשתנים במראיהם וצורתם, אבל לבם לב אחד להם, מחמת שמקבלים מהם, והכתוב צווח (משלי כ"ט) חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד, ובמד''ר (סוף פ' ויקרא פ''י אות ב'</nowiki>) על הכתוב ושמעה קול אלה, הביא עוד מעשה
 
'''*''') ידוע ומפורסם מלחמתה של אגו<nowiki>'יי בא''י נגד העדה החרדית ובית דינה, בשנת תשי''ט יסדו להם ,,וועד הרבנים'', ורבני העדה אסרו להשתמש בהכשירם, כאז יצאו אנשי אגו'</nowiki>יי לבזות ולהשפיל כבוד '''הביד<nowiki>''</nowiki>צ''', וע<nowiki>''</nowiki>ז יצא רבינו למחות על כבודם ולגנות '''את החותרים תחת''' סמכות של הביד<nowiki>''</nowiki>צ.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               '''יואל                ''' קסז
 
לזה וצ משלטון שהי<nowiki>' הורג את הקבלנים ומתיר את הגנבים והי' הכל מליזים עליו שאינו עושה כראוי, ועיי''</nowiki>ש שהאריך מה שעשה להראות לכל העם שכן הוא האמת, וסיים שאין הכל אלא מן הקבלנים.
 
ואם אמרו חז<nowiki>''ל על קבלת שוחד של שוה פרוטה שנעשה לו עי''כ לב אחד עם הנותן, ק''ו בכל אלו המפלגות שכולם מקבלים, וכל עיקר חיותם וקיומם הוא מהתמיכה שמקבלים מקופות המינים, ומשתתפים בכל מיני מגביות ממון וכבוד מלכות הזדון ר''</nowiki>ל שלפי עדות התורה הקדושה וחז"ל לבם אחד.
 
ועוד מוסיפים פשע לבוא במחתרת על ,,העדה החרדית'י שהיא השריה הנשאר לנו שאינו מושפע מדעת המינים כפי היסוד שנתייסד מדעת הגדולים שבדור שלפנינו, וכל הבא במחתרת הזה וכל המסייע להם בסיוע כל דהו ע������יתן את הדין.
 
ואת אחי אני מבקש, מי מכם יראי ה<nowiki>' לא יחריש כבלע את הקודש היא ,,העדה החרדית'' הקדושה ובד''צ שבראשם, ובכל דבר הנוגע לחיזוק הדת גם בכל עניני כשרות לא יקחו לביתם אלא ממה שהוא תחת השגחת הבד''צ שבהעדר החרדית, ואקוה בעזה''</nowiki>י שיקוים בהם הכתוב כל כלי יוצר עליך לא יוצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי.
 
הרחמן הוא ית<nowiki>''</nowiki>ש יחיש לנו ישועתו בקרוב, ויגאלינו מגלות המר והנמהר וישמח לבבינו במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
א<nowiki>''ד הכו''ח בלב נשבר ונדכה ולישזעת ה' מחכה, ה' לסדר להחיות לכם לפליטה גדולה, תשי''</nowiki>ט לפ"ק, פה ברוקלין יצ"ו.
 
הק' יואל טייטלבוים קיז.
 
לחיזוק העדה החרדית הספרדית *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
הן בקודש חזיתי אנשים יר<nowiki>''ש מאחינו בנ''י ספרדים ובני עדות המזרח, הכואבים על מזבח ה' ההרוס, ועל העזובה הרבה השוררת אצל אחים עולים הנתונים לטרף, המעבירים על הדת באה''</nowiki>ק בלי הרף שנתעוררו ויסדו את
 
'''*''') רבינו התמרמר בסוף ימיו בכאב לבו: '''לא''' יצאתי ידי חובתי כלפי אחינו הספרדדם, מאר עגמה נפשו בראותו איך אחב<nowiki>''י נופלים שהורם תח''י של הציונים והולכים לטמיון ר''</nowiki>ל, והרבה השתדל
 
 
 
קסח '''דברי'''       מכתבים          '''יוא ל'''
 
העדה החרדית הספרדית בעיה<nowiki>''ק ת''ו להיותו מבצר להיהדות הספרדית הנאמנה, שארית הפלטה אשר לא כרעו לבעל, ומחזיקים מעמד ע''ד ישראל סבא, ובראשם עומד רב האי גאון ארי' עלה מבבל צדיק וגדול כש"ת רבי יעקב מוצפי שליט''א א) משיירי כנסת הגדולה שומר משמרת הקודש, לחזק ידים רפות ללקט נפזרים למען יהיו באגודה אחת לעבוד את השי''ת שכם אחד בדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים נבג''מ בלי פשרות וזיתורים, ובדרכי הצניעות ובחיזוק החינוך כמקובל מדור דזר, ויסדו שיעורי תורה ומוסר בהלכה ובאגדה ברחבי העיר, ודרשות לחיזוק נגד זרם המים הזידונם והוצאות וחובות כבדים עומדים עליהם, לכן תיקר נא בקשתי לאנ''ש וכל יראי ה' שרידים הנאמנים לבא בעזרת ה' בגבורים, לעזור להם בכל האפשרות לקחת חבל במצוה רבה זו כיד ה'</nowiki> הטובה עליהם, ובזה חלק להם בהצלת נפשות אחינו הספרדים העולים לדרך התורה והיראה.
 
ובשכר זה יתברכו ממקור הברכה, ויזכו לראות בישועתן של ישראל הקרובה, ויקוים וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק בביאת גואל צדק בב<nowiki>''</nowiki>א.
 
ב<nowiki>' מג''</nowiki>א תשי"ט.
 
הקי יואל טייטלבוים קיח.
 
קריאת השנה לשנת תש"כ
 
ב"ה חודש אלול שנת תשי<nowiki>''</nowiki>ט,
 
תחל שנה וברכותיה.
 
כצאת השנה שנת תשי"ט רבת התלאות והרדיפות, הנה נא הואלתי לשאת את ברכתי לכל היראים שלומי אמוני ישראל בעיר וארץ הקודש, גבורי כח עושי דברו, שומרי משמרת הקודש חברי העדה החרדית וכל הנלוים אליהם.
 
 
עבורם במיוחד, '''בשנים''' האחרונות הקימו על פיו במקומות '''שונים''' מוסדות חינוך עבורם וב<nowiki>''</nowiki>ה הצליחו ונם עשו פרי.
 
 
א. מאד העריך רבינו את הנאין הצדיק הזה, ובביקודיו '''באה<nowiki>''</nowiki>ק''' השתעשע עמו הרבה והתעניין בדבר היהדות הספרדית. בכתב זה כתב רבינו בירושלים עיה<nowiki>''</nowiki>ק בביקורו '''שם''' בשנת תשי<nowiki>''</nowiki>ט.
 
 
 
'''ד ברי'''               על חומותיך ירושלים               '''יוא ל              ''' קסט
 
מרחוק אשא דעי לכל מי אשר זיק תורה ויר<nowiki>''ש בלבבו להתאמץ בכל הכוחות שלא לוותר על קוצו של יו''ד מהתורה והמסורה, כי הנסיונות בעיקבתא דמשיחא מתגברים והולכים, והחושך יכסה ארץ, וצריכים שמירה מעולה, שלא להגדה במשהו אחרי מחשבות פסולים ודעות כוזבות ח''ו, ואם א''</nowiki>א לתקן את העולם כולו ולקרב את כל הלבבות כולם לאבינו שבשמים, ואש הציונות ואביזרייהו יצאה בכל המחנה להשחית רבים וטובים, הרי לפחות חובתינו לחזק את מחנינו מבפנים וללכד את הכוחות לגדור גדר ולעמוד בפרץ ולטהר את המחנה.
 
ישתדל נא כאו<nowiki>''א לטהר את האויר בביתו הוא, לחנך ולהדריך את בני הבית בדרך התורה והמסורה בת''ת הכשרים שלא שינו את לשונם ואת תוכן לימודם הטהור, וממשיכים את דרך הקדוש מדור דור, וכן לחנך את בנות ישראל על טהרת הקודש בבתי חינוך שאינם שייכים לשום זרם, והמקבלים עליהם עול תורה ויראת שמים ללא שום שינויים, וכן להזהיר הגדולים על הקטנים להשגיח על הכשרות שבביתו שלא להתגאל חייו בדבר איסור, וליקח רק ממה שהוא תחת השגחת הרבנים הגאונים הבד''צ שליט''</nowiki>א של העדה החרדית שאינם מושפעים מכל כתות המינים והנגררים אחריהם באופנים שונים.
 
ואני מבקש את שלומי אמוני ישראל בארה<nowiki>''ק שלא להרפות ידיהם ח''</nowiki>ו מהתורה והמסורה, ואיש את רעהו יאמר חזק להגן במסירות נפש על קדושת ירושלים, וכל הברכים אשר לא כרעו לבעל יעמודו כאיש אחד בלב אחד וכחומה בצורה שלא יעלה הפורץ לגבולינו.
 
אם המחנה שלנו יהא קדוש ונקי יכולים אגו להיות סמוך ובטוח בעזה<nowiki>''י כי כל כלי יוצר עלינו לא יצלח, וכל המזימות להצר צעדינו מלכת וכל עצתם להרע להעדר החרדית תופר, ועצת ה'</nowiki> לעולם תעמוד.
 
ניתן ראש ונשובה אל ה<nowiki>' להבדל מהחוטאים ומחטיאים שלא יהא שום קשר ומגע עם המורדים במלכות שמים והנגררים אחריהם כמ''ש והי'</nowiki> מחניך קדוש.
 
ובעמדינו בתפלה לפני בעל הרחמים בימים הקדושים הבעל<nowiki>''ט נתפלל אל הי בחזקה, למיעקר פולחנא נוכראה מארעא דישראל, ובכן צדיקים יראו וישמחו ומלאה הארץ דעה את ה'</nowiki>, ונזכה לכתיבה וחתימה טובה.
 
כעתירת ידידכם דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
 
 
קע                   '''דברי'''                מכתבים          '''יואל'''
 
קיט.
 
קריאת השנה לשנת תשכ<nowiki>''</nowiki>א
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
היהדות החרדית בעיר וארה<nowiki>'יק מסיימת שנה קשה וענומה, גדושה יסורים צירופים ונסיונות עד אין שיעור, כי ככל שהגלות מתארך ח''ו, החושך בעולם נובר והולך, ורבות בעוה''ר הנפשות התועות הנושרים מאילנא דחיי, התורה והאמונה, ונופלת בשבי הס''א מדחי אל דחי, וברבות הימים אנו נמעטים חלילה, ועלינו לבדנה בעה''י לעמוד בשער מול רבים אשר קמו לכבות את אור התורה, מי ע''י עקירת הדת ומי ע י'י גלוי פנים בתורה שלא כהלכה, אלה ואלה כוונתם להרוס שארית ישראל סבא, המורשה לנו מהר חורב, ולעשוק נקיות וטהרת הדעת של בנים נאמנים להשי''ת ותוה''ק. השרידים אשר ה' קורא, הממשיכים בשארית כוחם את דרך ה'</nowiki> הסלולה לנו מדור דזר.
 
אמנם כל מי אשר עינים לו רואה גבורה את השגחתו הפרטית ית<nowiki>''ש אתנו, כי ההבטחה של לא תשכח מפי זרעו עומדות לנו בתמידיות, ומתוך הענן והערפל אשר כיסו שמי תבל ומלואה, רואים עין בעין את מסילת הישרים דרך ה' אשר צדיקים ילכו בה ולעולם לא יכשלו, דרך אמת זה יעמוד לנו לנצח עד ביאת ינון, וכל הרוצה להנצל מזרם המים הזדונים ולהציל את נפשות ב'' ב לא יטה מדרך הסלולה ימין ושמאל, ויהא לבו סמוך ובטוח בחסדי השי''</nowiki>ת כי לא תמוש התורה הזאת מפיו ומפי זרעו עד עולם.
 
אכן הפליא ה<nowiki>' חסדיו עם עמו ישראל וסכך באברתו על שלומי אמוני ישראל בארעא קדישא, הברכים אשר לבעל לא ברעו, עינינו הרואות כי שומר ישראל גנן והציל את שארית פליטת ישראל סבא ומוסדותי' ובתי החינוך שלה, ותליי'ת כי מבצרי התורה הישיבות ובתי הת''ת ובתי החינוך לבנות ישראל שמרו על קדושתם ולא שינו לשונם ותוכן לימודיהם, ולא פשטו ידיהם לקבל תמיכת זרים ח''ו, ולא נלכדו ח''ו בעון המר והנמהר של חילול החרם הקדמונים ראשונים כמלאכים נ''ע אשר הטילו על לימודי שפות זרות בהיכלא דמלכא א), ולצערינו רבים וטובים אשר פרצוהו עד היסוד ואין אומר הרף, והטשטוש נורא ואיום, וסי יבוא אחר המלך מרא דארעא קדישא בדור שלפנינו ארי ישאג הוא ניהו רבינו הגאון קדוש ישראל מרן יהושע לייב דיסקין גאב''ד בריסק זיע''א אשר כתב במפורש ואין בכח שום אדם להתירו וכו'</nowiki> גם אם
 
'''א'''. במעט בכל קריאת השנה עורר רבינו במיוחד על ענין החינוך, שלא ידינו ח<nowiki>''ו לעבור על חרס הקדמונים ללמוד שפות זרות, ודאה מש''</nowiki>כ בזיואל משה מאמר לשו ז הקודש.
 
 
 
'''דברי'''                על חומותיך ירושלים               יוא '''ל               ''' קעא
 
יתקבצו כל חכמי ישראל אינם רשאים ואינם יכולים להזיזם אפי<nowiki>' זיז כלשהו וכו', וחתמו ע''</nowiki>ז כל גדולי וקדושי ארץ שהיו שם בזמן ההוא, כולם פה אחד, ומי גבר יעיז לקצץ בנטיעות ולחלל קדושת החרם הנורא הרובץ על בתי הספר ולימודי שפות זרות ועומד בתקפו וגבורתו כביום נתינתו .
 
ומעומק הלב אני קורא אליכם בני ציון היקרים הבאים באש ובמים על קיום התורה והאמונה, אנא המשיכו את דרך ה<nowiki>' בעוז ובגבורה, ולא לוותר ח''ו על קוצו של יו''ד, שמרו מכל משמר על הגבולים שגב�ו רבותינו נ''ע אשר ראו את הנולד, ואל יכבד עליכם משא הקודש, ועלינו להודות ולהלל להשי''ת אשר לא שם חלקינו עם התועים והמתעים, המטים עקלקלותם ומעכבים את ביאת המשיח ח''ו, ונזכה �קדש שמו הגדול ית''</nowiki>ש להמליכו וליחדו.
 
זכרתי ימים מקדם לפני המלחמה האחרונה אשר אכלה את יעקב ואת נוהו, כאשר כל רועי ישראל ממדינה למדינה ומעיר לעיר לחמו שכם אחד עם הציונית ואביזרייהו ושפה אחת לכולם, ולא נתנו למשחיתים לבוא אל בתינו, ועתה כי יתומים היינו ואותנו עזבו לאנחות אין לנו אלא ללכת בעקבות הרועים, אשר הורו לנו את דרך ה<nowiki>', ולא לנטות מדבריהם במשהו כי כל ממי' קלה כשיטתם סופה אבדון ר''ל, דרכם של אבותינו נ''ע וודאי היתה תורת אמת וחיי עולם לא נזוז מדרכיהם, וחלילה להתחבר אם ציונים וממשלתם בכל אופן ואופן, ואף ליכנס לאותו בית מינות באיזה אופן שהוא, פשע נורא הוא, וה'</nowiki> ירחם.
 
ובצאת השנה אקרא מעומקא דליבא לכל אחד ואחד לשוב אל ה<nowiki>' בחזקה, לטהר איש איש את ביתו ואת נגעי לבבו, לדקדק על חינוך הבנים והבנות לחנכם בבתי כשרים, וכן ידקדק כל אחד ואחד להכניס אל ביתו רק מאכלים כשרים בתכלית אשר בהשגחת הבד''צ שליט''א של העדה החרדית, והי' שולחנם טהור, ומכל משמר לשמור על טהרת המחשבה שלא להתפס ח''ו לדיעות הנפסדות ומשובשות ר''</nowiki>ל.
 
 
ובעלות קול שופר יעלה זכרונינו לפני בעל הרחמים להשקיף עלינו ועל כל עמו ישראל השקפה לטובה, לחמול על ארצו ונחלתו ועל כל נדחי ישראל באשר הם לשוב אליו באמת ובתמים, ובאו כולם בברית יחד לעבוד את ה' הגדול והנורא, ותהא השנה הבאה לקראתינו שנת ברכה ושלו' והתגלות אור אלקי, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך וישלח את משיחו הולך תמים אפיי' ר.
 
חודש אלול תש<nowiki>''</nowiki>ך.
 
הס' יואל טייטלבוים
 
 
 
קעב '''דבר''' י       מכתבים          '''יואל'''
 
קכ.
 
ברכה להערה החרדית בעת שהשיגו שחיטה מיוחדת *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
דברי הרבנים הגו<nowiki>''צ של העדה החרדית אינם צריכין חיזוק לא נצרכה אלא להעדפה, אבקש גם אנכי לחזק את העדה החרדית ואת השחיטה אשר הזמין השי''ת לידם לרצון יראי ה' המבקשים שמירת תוה''ק והכשרות, כן יהי' השי''ת בעוזרם עדי נזכה לראות במהרה בישועות כל ישראל ושמחתן. ,�ת6�ובאעה"ח ב' לסדר ויזכה זבחים לאלקי אביו וגו', א' דר''ח טבת וי דחנוכה התשכי'א, פה ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הק' יואל טייטלבוים קכא.
 
–יי<nowiki>''יי'</nowiki> קריאת השנה לשנת תשכ"ב
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
בצאת השנה הנני בקריאה של חיבה אל כל יראי הי וחושבי שמז בהר הקודש ירושלים ת<nowiki>''ו, הי' ה שלומי אמוני ישראל חברי עדתינו החרדית, ריעים אהובים גבורי בח עושי דברו ית''ש במסי''נ עצומה, המחזיקים מעמד בתוך הצירוף והמבחן האחרון של עיקבתא דמשיחא, ובתוך עב הענן של בלבול הדעת וגודל האנדרלמוסיא שירדה לעולם לפני בוא יוס ה' הגדול והנורא, אתם הדבקים באלקים חיים ותורת חיים, ואחרי כל הרדיפות והאיומים, העדה החרדית דבוקה ודבוקה כאז כן עתה בשיטתה הברורה אשר כל רוחות בעולם לא יזוזו אותה, ועל אף החושך אשר יככה ארץ עליה יזרח כבוד ה' להיות לבבם פונה לאור התורה והמסורה, על זאת ישמח לבי גם אני, וברוך ה' כי הפליא חסדיו עם יראיו, ובשעה שכל פורקי עול התלבדו יחד להצר צעדינו מלכת בדרך ה' ונתנו חתיתם בארץ חיים לא השבית לנו ה'</nowiki> גואל, המה היראים אשר הי קורא, אשר כחומת אש סביב יגינו על קדושת ירושלים ושלימותה.
 
 
'''*''') פרשה זו ארוכה מני ארץ לפרט בל מה '''שעבר''' על היהדות החרדית מני הוועד העדה החרדית ועד היום בנידון השחיטה,והנה מאז קום המדינה ועד שנח תשכ<nowiki>''</nowiki>א לא נחנו ראשי דשלטין זכות להעדר לשחיטה נפרדת, ויהודים אלו התנזרו לגמרי מבשר בהמה, '''ובחסדי''' השי<nowiki>''ת השיגו רשיון לשחיטה מיוחדת בשנת תשכ''א וע''ז בא מכתבו של רבינו אחרי דבריהם של הביד''</nowiki>ץ.
 
 
 
'''דבר''' י               על חומותיך ירושלים               '''יוא ל              ''' קעג ן� ו,,ר' ר �כ,ר]
 
 
ידעתי נאמנה את כל הנסיונות הקשים העוברים על ראשי עם קדש בעיה<nowiki>''ק, נהירין לי היטב כל גל וגל של יסורים עינויים ותלאות המוצאות את כל אלה הקוראים מלא בשם ה', ואינם אומרים קשר לקשר של רשעים, כואב אני מרחוק את כאבם ובצרתם לי צר, אבל זאת נחלת עבדי ה' ומנת חלקם באחרית הימים האלה, רבותינו הקדושים נ''ע ראו את זאת מראש בעיני קדשם, ואנו צריכים להיות מוכן לקראת נסיונות וצירופים כהנה וכהנה אשר יתבררו ויתלבנו עד עת בוא דברו לגאלינו גאולת עולם, ואל יפול רוחינו אף אם ימי המבחן והצירוף עוד לא תמו, והיהדות החרדית שארית חמדת כל בית ישראל על אף עניה ומרודה זזרויה בין מכעיסיה, וסר מרע משתולל, בכל זאת לא נפטר ימין ושמאל מכל אשר קיבלנו מרבותינו אשר מבאדם נשתה עד עולם, והתורה הזאת לא תהא מוחלפת ודא תהא תורה אחרת מאת הבורא ית''</nowiki>ש.
 
וזה לעומת זה עשה האלקים. ובשעה שמשנאי ה<nowiki>' נשאו ראש להפריד בין הדבקים ולהרחיק את עם ישראל מאבינו שבשמים ולדחוק רגלי השכינה מהיכלא דמלכא ח''ו, נגביר אף אנו חיילים לה' ולתורתו, נרבה תורה נרבה יראת שמים ונקדש ש''ש ברבים ע''י התבדלותינו מעזקרי התורה, ואל פתח ביתם לא נקרב, ואפילו באמתלא של הצלה וכדומה בעצת השטן וכת די�י', והי'</nowiki> מחנינו טהור.
 
ואת בנינו ובנותינו נחנך בדרך התורה והמסורה ללא שינוי כלשהו, וא� יזיד איש ח<nowiki>''ו למעול מעל בחרם הקדמונים אשר הונף ואשר הורם על בתי הספר בירושלים שלומדים שם שפות זרות וכוי ואשר אין כח בעולם שיוכל להתירו וכלשונו הקדוש של רבינו קדוש ה' רשכבה''ג מרן יהושע לייב דיסקין מבריסק זיע י"א ובית דינו וכל מצוקי ארעא הבאים אחריו, וידוע מה מרה היתה התוצאה של עשיית פשרות או ויתוריס על חשבון החינוך הקדוש, אשר כל הנוגע בו נוגע בבבת נפש עם ה'</nowiki>.
 
 
הימים ימי חשבון הנפש והתבוננות, ניתן ראש ונשובה אל ה<nowiki>' ונקבל עלינו מעתה ועד עולם לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת, ואל ניתן למשחית לבוא אל בתינו, ונשמור מכל משמר על התחומים שגבלו ראשונים כמלאכים, אני קורא לכל אחד ואחד אשר לבו רד עם ה' ותורתו להצטרף ולהתלכד בתוך העדה החרדית הקדושה, ולהדר אחר מצרכי אוכל ומשקה העומדים תחת השגחת הגה''צ חברי הבד''צ שליט''א של העדה החרדית אשר היא משען ומבטח לכל הדבקים בה' ותורתו ובאורה נראה אור בע''</nowiki>ה.
 
 
 
קעד '''דברי'''        מכתבים          '''יואל'''
 
השי<nowiki>''ת ירא בעני עמו ויחיש פדוינו, ויערה רוח טהרה על כל עמו ישראל, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונכתב ונחתם בספרן של צדיקים, ונראה בהתגלות כבוד שמו ית''ש עלינו וישלח לנו את רוח אפינו משיח ה' אכי''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים קכב.
 
קריאת השנה לשנת תשכ"ג
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
אנו עומדים שוב לפני ימי הרחמים והסליחות ומתחננים בלב נשבר לאבינו שבשמים שתהא השנה הבאה לקראתינו סוף וקץ לגלותינו, שנת התגלות אור מלכותו ית<nowiki>''ש עלינו ועל כל עמו ישראל, ומלאה הארץ דעה את ה'</nowiki> כמים לים מכסים.
 
ולפני בוא יום ה<nowiki>' הגדול והנורא בעמדיגו לבקש על נפשותינו ועל נפשות כל בית ישראל להכתב ולהחתם בספר חיים, ניתנה ראש ונשובה אל הי, ויפשפש כאו''א במעשיו ויבדוק היטב את פעליו ופעולת אנשי ביתו אם אין בהם ססי' מדרך התורה והשו''</nowiki>ע.
 
לבי לבי על אותם ילדי ישראל אשר גודלו וטופחו על ברכי התורה, ועתה הועלו בזאת השנה לארהי<nowiki>'קא) , ולאסונינו פשטו מעליהם עדיי הר חורב, ולא לאמונה גברו בארץ, גזלו אותם מחיק התורה הכניסו אותם לבתי ספר של מינות וכפירה והעבירו אותם על דתם ר''</nowiki>ל.
 
וקול דמי זרעינו צועקים אלינו להצילם, ומי גבר יוכל למלט נפשו מאחריות גדולה זו הרובצת על כל אחד ואחד, אחרי שלא עשינו די הצורך להקהל ולעמוד על נפש ילדינו שלא יפלו תהום רבה ברשת טמנו להם, ואוי לדורינו שכך עלתה בימיו לישב בשלוה בשעה אשר להט החרב מתהפכת יזם יום על ראשי ילדי ישראל ואין דורש ואין מציל.
 
ועתה יגדל צער השכינה כי לא רק שאין אנו יוצאים ידי חובת מחאה והצלה, הנה ישנם עוד רבים וטובים אשר טח מראות עיניהם את גודל החורבן א. בשנה זו הביאו הרכה ילדים ממדינות המזרח, והעבירו אותם על דחם ר<nowiki>''</nowiki>ל.
 
 
 
– '''דבר''' י            על חומותיך ירושלים               '''יוא ל              ''' קעה הרוחני ואת היקף הסכנה, ושמחים הם בגלוי ובסתר על שמחת עליית ילדי �'''י�ר''' ר'חכמר
 
חמד אלה לארה<nowiki>''ק המעוברים מיד על דתם ונכרתים מעץ החיים ר''ל, רבת שבעה לה נפשינו לענ השאננים האומרים לרע טוב ולחושך אור, ולשמחה מה זו עושה, ואיך נבוא עתה לפני שער המלך בלבוש שק ואפר, והשכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, והרבה יש להצטער כי לא רק על ילדי ישראל עולי הארצות השונות יצא הקצף לחטו� אותם חיים ולהעבירם למולך נגד רצון הוריהם, כי אף גם זאת חשכו עינינו לראות, בי גם ילדים מקומיים בארהי'ק אשר הוריהם הם בחזקת חרדים ובלי דעת הם מכניסים את הילדים לבתי ספר אסורים ומוחרמים ללמדם לשונות וחכמות חיצוניות ולמעול מעל בחרם הראשונים כמלאכים ני' ע אשר כבר מודעת זאת שאפילו יתקבצו כל חכמי ישראל לא יכלו להזיזו זיז כלשהו כפי שגזרו אומר רבותינו תקיפי ארעא קדישא נ''ע, ופשתה המספחת אפילו אצל הורים כאלה אשר בניהם ימסרו לת''ת דוקא, ואילו את הבנות יחנכו בבתי ספר אסורים ועוברים על החרם הנורא בשאט נפש כמפורש בנוסחאות החרם שהוא חל על יושבי ארה''ק ועל כל הבאים לאר''</nowiki>י עד ביאת הגואלב) .
 
ועלינו �שנן לעצמינו בימים נוראים אלה את דברי רבינו יונה בשערי תשובה (שער ראשון סעיף מ<nowiki>''ז) וז''ל, כאשר האדם משתדל לתמוך ביד האמת ויעזור אחריה ויתעורר בדבריי והופיע אורו לעיני בני עמו ויחזק ידי אנשי האמת ונשא ראשם, וכתות השקר ישפילן יגיען עד עפר, הנה אלה דרכי קדוש הי, והוד והדר לאמרתו, ועבדותו בעולם, ועוז ותפארת במקדש תורתו, ע''כ בהרבות פעליו לקדש את ה'</nowiki> ולעורר את האמת להכין אותה ולסעדה, ונסלח לו מעון החילול עם התשובה, בשומו האמת לעומת אשמת החילול, מדת תשובתו, זה ביאור בחסד ואמת יכופר עון.
 
הי יערה רוח טהרה ממרום על כל עמו בית ישראל, ולא ידח ממנו נדח, ובאו האובדים והנדחים לעבוד את ה' ולקיים תורתו, ולא יוסיפו בני עולה לענותם, ומעיין יוצא מבית ה' להרוות צמאון זרע עם קדוש במים חיים, ושנות חיים טובים, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.
 
ונכתב ונחתם בספרן של צדיקים, ונראה בהתגלות כבוד שמו יתברך עלינו וישלח לנו את רוח אפינו משיח ה<nowiki>' אכי''</nowiki>ר.
 
טו<nowiki>''ב אלול תשכ'</nowiki>י ב.
 
הק' יואל טייטלבוים '''ב'''. דאה בספר ,,מעשה אבות<nowiki>'' הנדפס בעיה''</nowiki>ק כל נוסחאות החרם.
 
 
 
קעו '''דברי'''         מכתבים          '''יוא ל''' אה' ח 67ל1�2 ו
 
 
קכג.
 
מכתב ברכה להשלמת הבנין של העדה החרדית*)
 
ב"ה
 
שלוי וברכה והצלחה בכל ענין בחנוכת הבית של הקמת בנין של
 
,,העדה החרדית" בעיה<nowiki>''ק ירושלים תובב''</nowiki>א.
 
'''������'''שת<nowiki>''</nowiki> ה,.
 
לעת חנוכת הבית בהשלמת הבנין שנבנה עבור העדה ע י<nowiki>'י ידידינו הרה''ח המפורסם הנגיד הנכבד וכוי מוה''ר ישראל זופניק נ"י, הנני שולח ברכתי לעת כזאת שהשי''ת יהי' בעוזריכם שתזכו לרב הצלחה מאלקי המערכה, והבית בהבנותו יהי' בית נכון ונשא, יתרומם ויתנשא לשם ולתפארת, ברכה משולשת תהי' למשמרת, ולגדל עדת בני ישראל לפי המסורת, מהקדמונים כמלאכים ראשונים, להורות לדורות ישרים האחרונים, להגנת קדושת ירושלים בכל המובנים, יהי שלו' בחילם שלוה בארמנותם ויזכו לראות בנחמה, בעיר ה' שמה, בהרמת קרן התורה וישראל ובבנין בית הבחירה בביאת גואל צדק בב''</nowiki>א.
 
דברי ידידכם הדוש<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''.''') בשנת תשכ<nowiki>''</nowiki>ג זכתה העדה החרדית בירושלים להשלמת הבנינים המרכזיים שכללה בתוכה את
 
מושב הבד<nowiki>''צ ואת משרדי העדה, ועד הכשרות, מקוה טהרה, ועוד מוסדווז קודש, הדה''ח הנגיד רבי ישראל זופניק שליט''</nowiki>א הקדיש את כל הונו ואונו בבנינים אלו, ואכן פעל בזה גדולות ונצורות והבל עפ"י עצתו הגדולה של רבינו.
 
ביום י<nowiki>''ז טבת תשכ''ג התקיימה חגיגת חנוכת הבית. ודבי ישראל זושפניק בא מאפריקה לאה''</nowiki>ק במיוחד ליום הגדול הזה ובידו מכתבו של רבנו המביע שמחתו וברכתו לקראת המאורע.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' קעז
 
–' סנויני: יונייי ' –
 
' ו '''ו''' ו ו '
 
'''אי�ר יהיר'''
 
קכד.
 
מכתב תודה ותשואות חן על הורמנא*)
 
����������1�
 
ב<nowiki>''ה, נצבים, תרס"ד לפ''ק, פה מיסיגוט יצ''</nowiki>ו
 
הנוטה כדוק שמים, יכתב ויחתם בספר החיים, את כבוד ידיד הי וידיד אנשים, חכם חרשים, ונבון לחשים, ה<nowiki>''ה הרב הגאון האמיתי טוע'י ה, נודע בשערים, כקש'' ת מו''</nowiki> ה '''יודא ג<nowiki>''</nowiki>פ''' נ<nowiki>''י ויופיע א) . אדר''ש כבוד הרה''ג שליט''א באה"ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, אקדמה פניו בתודה ובתשואת דן חן לו על ההורמנא וההתרה שהגיע לידי מאת כהדר''ג שליט''א, ואני יודע בעצמי שלא באתי לידי מדה זו, והשי"ת יעזור לי שאוכל ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכבוד חדר''ג שליט''א עוד ינוב בשיבה דשן ורענן, ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, ויזכה להרביץ תורה וי''</nowiki>ש כחפצו וחפץ הצעיר.
 
יואל טייטלבוים
 
'''*''') מכתב זה הוא מכתב הראשון שבא לידינו מאת רבנו, שכתבו בעודו כבן שמונה עשר בהיותו עדיין בסיגים, כידוע קיבל רבינו הורמנא בבמה גדולי דורו ביניהם הגאון מבאניהאד בעל ,,פדי השדה" והגאון בעל ,,ערוגת הבושם<nowiki>'' . עי' מעלייה צילום מהכח''</nowiki>י.
 
'''א'''. הנאין רבי יודא גרינסלד אב"ד סעסיהאלי הי' אביו של הגאון המפורסם '''רבי''' שמעון גרינפלד בעל תשו<nowiki>' מהרש''ג, ובסוף תשו' מהרש''ג ח''ש נדפסו הרבה תשובות כאביו הגאון זצ''</nowiki>ל.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל''' קעח
 
 
יים ס.טוב ם������-–– �<nowiki>'''</nowiki> �� ����יי,1 � 'י<nowiki>''</nowiki> י'
 
אבד<nowiki>''</nowiki>ק שימעט והגליל.
 
<nowiki>'�'' –'�'''' '� ן''�''י ''י''',' ''ן'� �7 ' � ', '�'�0' (ל1ב''ו 1''</nowiki>� ''','''9<nowiki>'1�',�''�' הי' ייס,יי"('ין –'––' ''� .–'', '','''וי'' '' ',�,�–.� ', ' ,,, '</nowiki> י�מ ,               .
 
�<nowiki>''</nowiki>�� – '���<nowiki>'''</nowiki> �"�. ��', � �.�, ',, .,� ' ��' ' '–י'–��' ';'� <nowiki>'''</nowiki>�' <nowiki>'''''</nowiki>�<nowiki>''</nowiki>,,<nowiki>''</nowiki>, –',���',� '– '�,�� � ,,., י– .' ',,�,� �<nowiki>''</nowiki>י<nowiki>'''</nowiki> 7'�����רו,,,? <nowiki>''</nowiki>1'�� )0�7,,�'''רע,חי''' '(9 0,�1, 2),�:), �ן,י' '''����� �����'''<nowiki/>'�'''ק' כ�'''<nowiki/>' '�'''�����''' �'ץ'7�' ''')רן''' �'''8ו–י''''��'
 
<nowiki>''''' � '')–''– ..י'��–ז'' ' '</nowiki>, '''<nowiki/>''''<nowiki>''</nowiki>'''[.                       )ך4,''','''כ.''','''��    ]                      ''' י                       '''יך'ו'''<nowiki>''.                ' ''– ''''''' '�,�ן'...וי), . '''� '</nowiki>�
 
�                     <nowiki>''''</nowiki>
 
 
 
'''דבך''' י               מכתבים שונים                        '''יוא ל              ''' קעט אר' ח 7�1234
 
 
קכה.
 
בענין שושבינות לש<nowiki>''</nowiki>פ הרב מסטריזוב ז"ל'*)
 
בייה
 
אל כבוד ידידי הבי החתן החשוב חריף ובקי, ותיק מלא עתיק,
 
חכם ונבון, בנש<nowiki>''ק מאילי תרשישים כש''ת מו''</nowiki>ה '''חיים שלמה'''
 
נ<nowiki>''</nowiki>י ויופיע לנצח.
 
מכתבו הגיעני זה כבר והנה כבר מסרתי דברי לתשובת מכתבו לידידי הני תרי גיסי האברך מו<nowiki>''ה אליעזר פאשקעם נ''י והאברך מו''ה מרדכי ווילינגער נ''י, ורציתי גם למסור להם מכתב אבל מחמת רוב מרירותם להדרך לא לקחו מאתי המכתב, ובוודאי כבר דברו עמו פא''פ כל מה שאמרתי להם לתשובת מכתבו כאשר בקשתי מהם לדבר עמו פא''פ, ואל יפלא בעיניו על אשר לא שלחתי ע''ע גס איזה מכתב כי אינו מצוי אצלי אנשים ממחוז מונקאטש לשלוח על ידם, ועל הבי דואר א''א כעת כנודע, וסמכתי על האברך מו''ה אליעזר פאשקעם שאמר שבכמה יחזור לכאן תיכף אחר ביאתו לביתו אבל לא בא. והנה פא''פ בוודאי כבר מסרו לו התשובה כי הנני מוכן בעזהי''ת ליסע ליקח חבל בשמחתו ולשמוח אתו עמו ביחד ביום שמחתו הוא יום כלולתו בשעטו''מ, אמנם בדבר השושבינות מה אעשה כי לא אוכל למלאות המבוקש יען שזוי תחיי אין ביכולתה כעת ליסע באלה מסעי מחמת ההכרח לה לעסוק ברפואות וליטע למרחץ ועוד נוסף לזה איננה באלו הימים בקו הבריאה והשי''ת יעזור במהרה ברוב בריאות, ואי''ה השמרי' ביחד פא'' פ אבאר לו הכל ביותר, והשי''ת יהי' בעזרו שיהי'</nowiki> שמחתו שלימה וזיווגו יעלה
 
'''*''') רבי '''חיים''' שלמה הורוויץ מסטריזוב בנו של רבי אלטר אליעזר בנו של רבי אהרן אב<nowiki>''</nowiki>ד בייטש
 
בנו של ה,,אמרי ונעשי' מדזשיקוב וחתנו של בעל ,,דברי חילפיי מצאנז.
 
אמו של רבי חיים שלמה היתה בתו של רבי משה ליב שפירא מסטריזוב בנו של רבי שלמה ממונקאטש וחתנו של רבי ברוך מגרליץ שהי<nowiki>' חתנו של בעל ,,יטב לב''</nowiki>.
 
רבי חיים שלמה בא בקשר שידוכין עם בתו של רבי רפאל גרוס אב<nowiki>''ד בערבעשט חתנו של רבי יוקל טייסלבוים אב''ד וואלאווא חתנו ובן אחיו של רבינו בעל ה,,יטב לבי'. נמצא שהי' רבנו ש''</nowiki>ב של החתן ושל הבלה, על כן כיבד '''את''' רבנו בשושבינות.
 
בעל ,,מנחת אלעזר<nowiki>'' ממונקאטש ש''ב של החתן רבי חיים שלמה שהי' העומד מצד החתן, גם הוא הצטרף לקריאתו של החתן אל רבנו לכבדו בשושבינות אל החתונה שנקבעה להתקיים בבערבעשס , בשנת תרע''</nowiki>ט .
 
וע<nowiki>''</nowiki>ז סובב תשובת רבנו שאכן מובן לבא ולהתעלם באהבים, אבל בדבר השושבינות אין ביכלתו למלאות המבוקש מפאת חולשתה של הרבנית. וארז רבנו נסע להחתונה אבל לא בחור שושבין.
 
 
 
קפ                   '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יוא ל'''
 
יפה לדור ישרים יבורך בחיי נחת והרחבה ובמהרה נזכה לראות בנחמת כל ישראל זשמחתן.
 
א<nowiki>''ד ש''</nowiki>ב ידידו דושיית באהבה רבה מצפה להצלחתו.
 
הק<nowiki>' יואל טייטלבוים פ"ש ברגשי כבוד והלל כרוב גדלו אל כ''ק מחו' הרב הגאון הצדיק המפורסם בו''ק חו''פ ע''ה פ''ה, רם וגבה ונשא, שושילתא דיחוסא, מזה בן מזה כקש''ת מוה''ר חיים אלעזר שפירא האבדק'</nowiki>"ק מונקאטש שליט"א, צר לי ד אשר לא אוכל למלאות המבוקש בשלימות בדבר השושבינות כאשר כתבתי למעלה, אמנם אנכי הנני מוכן ליסע ולבוא להתעלם יחד באהבים, והשי"ת יעזור להתראות בשמחה.
 
א<nowiki>''ד ידידו ומכבדו ומוקירו בז''</nowiki>ח בכל מיני אותות הכבוד כערכו הרם והנשא.
 
הקי יואל טייטלבוים הנה כבר שלחתי מכתב על ידי ציר אמנם יען כי איני יודע בכלל אם הגיע הציר לשם למסור המכתב לכן הנני שולח מכתבי זה פעם ב<nowiki>' ע''</nowiki>י איש אחר ויוכל להיות שיגיעו שניהם אצליכם אל יהי לפלא בעיניכם.
 
הנ<nowiki>''</nowiki>ל קכו.
 
הזמנה לכלולת בתו הרבנית ע"ה *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שוח<nowiki>''ט אל כבוד ידידי ב''ד האברך היקר הרב החו''</nowiki>ב ותיק וחסיד
 
בנש<nowiki>''ק כש''ת מו''</nowiki>ה יואל '''אשכנזי''' נ<nowiki>''</nowiki>י.
 
היות כי בעזהשי<nowiki>''ת הניע תור בלולת בתי היקרה תחי' כמבואר מעל''</nowiki>ד, �זה אבקשך יקח נא חבל בשמחתי ויזכירני שם במקומות הקדושים שהזיווג
 
'''*''') מכתב זה כתב רבנו מעלי<nowiki>'ד הזמנת קריאה לנישואי בתו הרבנית מרת חי' דתא ע''</nowiki>ה שהתקיימה
 
באורשעווע בחודש אלול תרפ<nowiki>''</nowiki>ד.
 
רבנו מבקש '''מש<nowiki>''</nowiki>ב''' החביב לו דבי יואל אשכנזי מסבדא שיקח חבל בשמחתו ויזכיר אותו לטובה אצל ס�ומות הקדושים.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל''' קפא
 
יעלה יפה בשעטו<nowiki>''מ, והבית בהבנותו יהי' בנין עדי עד, נכון ונשא ברוב נדת, ואזכה לראות מבהם דור ישרים�–ר,יב 5 ורך, גם אזכה להפקד במהרה בדבר ישועה ורחמים, וכ''מ נ''י יזכה לראות נחת מכל צאצאיו ויו''ד, גם אברכך בברכת מז'' ט מהתקשרות בתו תחי', השי''ת יהי' בעזרו שזיווגם יעלה יפה לאיו''ש ברוב נחת והרחבה, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר עם לבבו וכלו''נ ידידו דו''</nowiki>ש באהבה רבה.
 
הק<nowiki>' יואל טייטלבוים ויען כי שליחות מעות במכתב במדינה זו הוא עלול להפסד מחמת הצענזור כאשר אירע לי פ''א שנלקח המעות ע י'י הצענזור, ועוד היי לי צער גדול אח''כ ממשפטי הערכאות, לזה בכל פעם ששלחתי מעות במכתב הי' ע''י שליח ממדינה אחרת שאין שם צענזור, לכן אל יתמה מה שלא הנחתי בכאן מעות, ובאלו הימים יהיו אצלי מאנשי סאקמיר אשלח אי''ה על ידם משם. ����                 הנ''</nowiki>ל קכז.
 
תשובה על הזמנה לשבות בסאטמאר *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
אל כבוד ידידי האברך היקר חו<nowiki>''ב ותיק מלא עתיק יראת ה'</nowiki> היא
 
אוצרו כש<nowiki>''ת מו''</nowiki>ה יודא '''פאשקעס''' נ"יא) .
 
מכתבך הגיעני בשבוע העברה בדבר אשר כתבת שאבוא לסאקמיר כעת
 
לשבות שם בש<nowiki>''ק, וכבר כתב לי זה ידידינו מו''ה שמואל שווארטץ נ''</nowiki>יב) בחו של רבנו הרבנית '''חי'''' הוזא '''ע<nowiki>''</nowiki>ה''' נפטרה ביום י<nowiki>''ד חשון שנת תשי''</nowiki>ד.
 
בעלה חתנו של רבנו הגה<nowiki>''צ מסעמיהאלי נפטר באה''ק בחודש אדר שנת תשכ''</nowiki>ו
 
'''*''') כידוע היה לו לרבינו ביהמ<nowiki>''ד בק''ק סאסמאר עוד בהיותו אב''ד בק''ק אורשיו1א והיי נקרא ,,אדשיווער בית מדרש'', ומפעם לפעם הזמינו אוחו לשבות אצלם על ש''</nowiki>ק ולפרוס כנפיו עליהם, והיה דבינו מבקרת לפרקים, במכתב זה מתנצל רבינו על שאין בידו למלאות בקשתם.
 
 
א. ת<nowiki>''ח גדול וחסיד נלהב, מקושר לרבינו בלו'ינ, ואף היותו קרוב לגילו של רבינו, ישב לפניו כעבדא קמי' פדא. וגם נתלוה אל רבינו בביקורו הראשין באה'' ק שנת תרצ"ב, והי' נקרא בפי בל ,,ר' לייבעלע פאשקעס''</nowiki>.
 
 
 
קפב '''דברי'''        מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
והשבתי לו טעמי ונימוקי בזה, ובטח הראה לך את מכתבי שכתבתי לז ושם תמצא תשובה נכונה בדבר אין מהצורך לכפול הדברים, אמנם כעת ראיתי כי גם בלא<nowiki>''ה נסתבב הדבר שלא יכולתי לנסוע כי זה כבר אשר שלחנו רפאם לסאקמיר וחשבתי שיבוא בחזרה לכאן בימים מועטים עם הוויזעם כאשר הורגל מאז ומקדם ויהי' אפשרות לנסוע, אבל לא כן היי עתה כי נתעכב הרבה בקירייהאז ולא ידעתי שום פתרון מה שלא הי' שום ידיעה ממנו עד שבשבוע העברה פתאום השגנו מכתב מקירייהאז, כי עדיין הוא בשם, ושלחתי עוד הפעם שליח מיוחד לקירייהאז לשלחו לסאקמיר, והלואי יהי' בחזרה בכאן בשבוע זו שאוכל לנסוע ביום אי הבע''ל לאוהעלי על יומא דהילולאנ) , ואבקשו לזרזם בדבר, ור' בן ציון ג�יק הי' השליח שהביאו מקירייהאז, ותיכף לחקור אודותיו היכן הוא כעת לזרזם הרבה, ועכ''פ הננו רואין כי בלא''ה נסתבב הדבר כן שלא הי' שום אפשרות לנסוע באלו הימים חוץ למדינה, ואי''ה מאוהעלי אחר יומא דהילולא בדעתי לנסוע לקארילסבאד, ואף אם לא אסע לקארילסבאד א''א ליסע עוד לסאקמיר כי עד שאחזור מסאקמיר אצטרך אח''כ במשך כ' או נ' שבועות שלאחריו ליסע עוד הפעם למדיגתכם להיות בסיגעט על יומא דהילולאד) והוא דבר התמוה לרבים לעשות טירחא בכדי, והוצאת הוויזימם שני פעמים לנסוע ממדינה למדינה עבור להקדים ב' או ג' שבועות להיות בסאקמיר, והכל יאמרו חפזון זה למה, אין זה אלא כוונה מיוחדת יש בדבר להיות פחז כמים, וכאו''א יאמר הכוונה כפי מה שלבו חפץ לשיטתו וד''ל, ואי''ה כשאהי' בסינעט על יומא דהילולא משם אקוה להיות בש''ק בסאקמיר אם לא יהי' אז איזה מניעה מחדש, והשי''ת יעזור שיהי'</nowiki> הכל לטובה.
 
שמחתי ממה שכתבת מבתך תחי<nowiki>' השי''ת יעזור שתתרפא במהרה לגמרי ותהי' בריא אולם, ותזכה לגדלה לבעל תורה ולחופה ולמע''</nowiki>ט מתוך נחת ושמחה, והימים האלה יתהפכו לששון ולשמחה.
 
א<nowiki>''ד ידידך דוש''</nowiki>ת באהבה רבה מצפה להצלחתך.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''ב'''. בנו של הגה<nowiki>''צ ר'</nowiki> נפתלי שווארץ מסאה, שימש כשתי שנים אצל רבינו באחד '''המשסשים''' הוציא
 
ג. '''ד'''.
 
לאור בסאסמאר את הקובץ ,,לקט שושנה<nowiki>'' בו פידםם הרבה מחידושי אגדה של רבינו. הוא יומא דהילולא דהגה''ק בעל ,,ישמח משה'' ביום כ''</nowiki>כ תמוז.
 
הכוונה לדומא דהילולא של הגה<nowiki>''ק בעל ,,ייטב לב'' ביום ו'</nowiki> אלול.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' קפג
 
קכח. בענין קיום נדרו עבור ההילולא במירון *)
 
ב<nowiki>''ה שוכט''ם אל כבוד ידידי ש''ב הרב המאוה''</nowiki>ג החסיד המפואר
 
בנש<nowiki>''ק כש''ת מו''ה יואל אשכנזי נ''</nowiki>י.
 
אחדשת"ה באה<nowiki>''ר, הגיעני מכתבו בבשורת מז''ט מנסרין היקרים אשר נולדו בעזהי''ת אצל בנו ובתו שיחיו, והנני לברכו בברכת מז''ט השי"ת יהי' בעזרו שיזכה לשבוע מהם רוב תענוג ונחת ולראות דור ישרים יבורך בנחת והרחבת הלב ע''ד התורה והיראה ע י"ע. והנה זכור יזכור נא אשר בעת הפרדי מאתו בחיפה אמרתי לו אשר פצו שפתי לנדור נדר בהיותי במירון סכום הנרות והליטרות יין ליתן שם ביום ל''ג בעומר ולא העליתי עוד הדבר על זכרוני כי סמכתי על מה שאמרתי לו שם, ושוב כתב לי כ''ת נ''י אשר שכח סכום הנרות והליטרות יין, והיות כי גם אנכי שכחתי הסכום אשר ע''כ למען יהי' עד שיצא הספק מלבי ימחול נא לקנות שמן להדליק שם עשרים נרות, גם ליתן עשרים ליטרא יין על שמי ביומא דהילולא רבא של ל''ג בעומר, ואי''ה בימים האלו אשר אקוה לשלוח כעת הצעטיל שאני נוהג לשלוח בכל שנה, שמה אוסיף גם להחזיר לו במיטב את הסכום שיתן עבור השמן והיין הנ''ל, ואבקשו עוד הפעם שימחול אלף פעמים על טרדתו ולעשות כנ''ל בלי ספק, כי בהיותי במירון נדרתי כן וחלילה לי לעבור ע''ז, ואם אולי לא יסע כ''ת שמה ישלח ע''י איזה איש מהימן שלא יתעצל בדבר בבירור, כי בוודאי יש הרבה אנשים חשובים שנוסעים לשם, ואני סומך על כ''ת נ'' י שלא אבוא בטח לידי מכשול ח''ו, ואני נותן לו ת''ח במוקדם ומטירדות עש''ק אקצר, והשי''ת יעזרינו לשמוע ולהשמיע כ"ט סלה. והנני ידידו ש''ב דושת''ה באה''</nowiki>ר.
 
הקי יואל טייטלבולם אבקשו נא להשיבני תיכף.
 
ידידו הנ"ל
 
<nowiki>*</nowiki>) בעת ביקר רבנו פעם ראשונה בא<nowiki>''</nowiki>י בשלהי שנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ב שבת בסירון על ציון התנא האלקי
 
רשב<nowiki>''</nowiki>י עם חבורתא קדישתא די בארעא דישראל בני '''עליי''' חסידים אנשי מעשה שבעיה<nowiki>''</nowiki>ק צפת וטבריא, ושהה '''שם''' במה ימים בהתרוממות הנפש. שנים רבות אחרי בן עוד סיפרו בני ארץ ישראל בהתפעלות יתירה מביקורו זה במירון, ואשר זכרו לא ימוש מהם.
 
רבנו בהיותו שם נדד סכום נרות ויין לצורך הדלולא רבא דרשבי" י ביום ל<nowiki>''ג בעומר, ושכח אח''כ את סכום הנדר. על כן ביקש מש''ב הרה''</nowiki>ח רבי יואל אשכנזי שיואיל ליתן עבורו שמן ויין לקיים נדרו.
 
 
 
קפד '''ך ברי'''       מכתבים שונים                        '''יוא ל'''
 
קכט.
 
מכתב תורה למילוי שליחותו *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי ש''</nowiki>ב הרב המאוה"ג החסיד המפואר
 
כנש<nowiki>'' ק מאלים ותרשישים כש''ת מו''</nowiki>ה '''יואל''' אשכנזי נ<nowiki>''</nowiki>י.
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הנה בראשונה אביע לו רב תודה ות''ח על אשר עשה שליחותי למירון כאשר כתבתי לו אז, ומחמת טירדותי וגם שהייתי נודד מביתי על מקום אויר טוב לצורך בריאת גופי לזה נתאחרתי מלכתוב לו ע''ע, גם בשליחות המעות שהייתי רגיל לשלוח ע''י אביו הרב נ'ייא) נתאחרתי עכשיו מאוד, כעת שלחתי הסכום כהרגילי והוספתי עוד עבורו את הסכום שכתב שעלה לו הוצאת הנסיעה והיין והשמן במירון, השי''</nowiki>ת ירחם שנזכה לישועה גמורה במהרה דידן.
 
ראיתי במכתבו את האסון הנורא שקרה לכם ר<nowiki>''ל מפטירת הר"צ זלה''ה מסלאניסב) השי''ת ירחם על פליטת עמו ישראל ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולם, וזכות הצדיקים שבג''ע יעמוד לזרעם אחריהם ולכל הדבקים בהם בכל מיני השפעות טובות עד שנזכה לישועה כללית בב''</nowiki>א.
 
מהחכם האב<nowiki>''ד הספרדים שבעירכטג) קבלתי כמה מכתבים עבור הס' תהלים עם פי' תפלה למשה והשז''ת השיב משה, גם כ''מ נ''י כתב לי מזה, והנה הם' תהלים הנ''ל לא הי' בידי אך טרם נסיעתי מביתי השנתים, ויען שהייתי אז מוטרד בהנסיעה לא שלחתיו, זכאן איננו בידי, בשבוע זו אקוה אי''ה ליסע לביתי ואשלח לו תיכף, והשו'ית השיב משה הפסקתי באמצע ההדפסה מחמת כמה טעמים, ובקרב הימים אקוה אי''ה לחזור למלאכה לגמור ולהדפיסו, וכבר כתבתי לו שכשאזכה לברך על המוגמר אשלחיהו לו אבל עדיין לא נדפס אלא מיעוט מהספר, ואי''ה כשאבוא לביתי ואשלח לו הס' תהלים אכתוב לו כ''ז, ויען שגם כ''מ נ''י העיר אותי ע''ז איזה פעמים לכן הנני משיב לו גם ע''ז במכתבי כעת כי אין הדבר כמו שחושב החכם הנ''</nowiki>ל.
 
<nowiki>*</nowiki>) סובב על בקשתו של רבנו במכתב הקדום להדליק שמן ולנדב יין עבור ההילולא דרשב<nowiki>''</nowiki>י במירון. א. הזא הרה<nowiki>''</nowiki>צ רבי ברוך אשכנזי אביו של הרה<nowiki>''</nowiki>ח רבי פייבוש אשכנזי המשב<nowiki>''</nowiki>ק אצל רבנו. '''ב'''. הוא הרה<nowiki>''צ רבי אברהם מסלאנים בעמח''ס ,,ביח אברהם'', שחסידיו דרו בעיה''</nowiki>ק טבריא, וגם '''רבי''' יואל '''שהי'''' חתן דודו הרה<nowiki>''צ ר' נח, נמנה בין אנ''</nowiki>ש.
 
ג. הוא הרב הגאון רבי יעקב ודידן אב<nowiki>''ד הקריית הספרדים בעיה''</nowiki>ק טבריא.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' קפה
 
ויזכירני שם במקומות הקדושים למור"ם ולישועה גדולה אני וביתי וחתני שיחיו כאשר נודע לך, והנני מברך אותך ואת כל ב<nowiki>''</nowiki>ב שיחיו בכוח<nowiki>''</nowiki>ט, ותזכו כולכם לשנה טובה ומבורכת בכל מיני ישועות ברוחניות ובגשמיות כאשר עם לבבכם וכלו<nowiki>''</nowiki>-נ- ידידכם ש<nowiki>''</nowiki>ב הדושת"ה באה<nowiki>''</nowiki>ר ומצפה לרחמי שמים ברוחניות ובגשמיות בכל הפרטים.
 
הק' יואל טייסלבוים קל.
 
<nowiki>'–"'''4' בענין אבל תוך יב''</nowiki>ח אם מותר להתפלל בימים נוראים
 
ב<nowiki>''ה, י''ג ניסן התרצ''ג לפ''ג, פה קראלי יצ''</nowiki>ו.
 
שזכטי<nowiki>'ם אד כבוד אנ''</nowiki>ש הנגידים והחסידים מופלגי תורה ויראה
 
מנהלי הביה<nowiki>'ימ ספרד במארנערעטן יצ''</nowiki>ו.
 
אחדשת<nowiki>'"ה, מכתבכם הגיעני בדבר הרב המאוה''ג חו''פ בנש"ק כש''ת מוה''ר יחיאל ני''א) אשר הוא מוחזק להתפלל אצליכם בהרבה שבתות השנה ובימים טובים וימים נוראים, ועכשיו הוא אבל ב"מ על אביו תוך יב''ח ואינם מסכימים שיתפלל גם בשנה זו מה שדרכו להתפלל ושאלתם חוו''ד, והנה טרידנא טובא כעת מטירדת החג, אך יען שבקשתם התשובה עוד קודם החג לכן הנני להשיב כער� עכ''</nowiki>פ בקיצור נמרץ.
 
והנה הדין פשוט ומבואר במג<nowiki>''א או''ח כי' תקפ"א ובש''ך יו''ד סי' שע"ו דבדליכא דעדיף מיניי שרי, וז''ל המטה אפרים אם אין שם אחר הנון כמותו כגון בקול ערב או שהוא גדול בתורה ובמע"ט מוטב שיהי' האבל ש''ץ כיון שהוא הגון יותר עכ''ל. ומבואר מזה דאם הוא עדיף בענין א' או בקול ערב לבד או במה שהוא גדול בתורה ובמע''ט מוטב שיהי' הוא הש"ץ, הגם שצריך להבין קצת דהלא מדרך העובדי ה' שהם ענוים ושפלים בעיני עצמם ואינם חושבים שעדיפים מאחרים בתורה וכמע י"ט והאיך יתיר לעצמו על סמך זה דליכא דעדיף מיני' בתורה ובמע''</nowiki>ט, אבל נראה כיון שזה נוגע רק להציבור שהוא שלוחם לכן אם לפי דעתם או לפי דעת רוב הציבור ליכא '''דעדיף''' מיני<nowiki>', מוטב שיהי' הוא שלוחם, כיון דבדידהו תליא מילתא, ויש בזה עוד אריכת דברים אבל אין הפנאי מסכים, ויהי' איך שיהי' הדין מבואר כן כנ''ל, וא''</nowiki>כ אנן בדידן בנידון הרב הנ"ל הנה כמוני כמוכם כולנו יודעים דליכא דעדיף
 
'''א'''. הרה<nowiki>''צ רבי יחיאל טויב אדמו''ר סראזלא מגזע הרה''</nowiki>ק מקאליב וזידטשויב, היי דר בפארגערעטיז.
 
 
 
קפו                  '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יוא ל'''
 
מיני<nowiki>' בביה''מ שלבם הן מצד יחוס עצמו בתורה ובמע''ט, והן מצד יחוס אבותיו אשר גם זה מועיל לתפלה כמו שאמרו חכז''ל (מובא ברש''י פ' תולדות) אינו דומה תפלת צדיק בן צדיקם) , וא''כ בל"ס תוכלו לעשותו שליח להולכה בתפלה ותחנונים ויהי' תפלתו מקובלת ורצוי' לפניו ית''ש, והקב''ה יהי' בעזריכס למלא משאלותיכם לטובה ואת חג המצות תחוגו בכשרות ובדיצות כאשר עם לבבכם וכלז'ינ ידידכס דו''ש באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
קלא.
 
אזהרה נגד בזיון אב<nowiki>''</nowiki>ד, ובענין זיווגים *)
 
אל כבוד ידידי ש<nowiki>''ב הרבני הנגיד המפואר מו''מ בתו''י בנש''</nowiki>ק
 
מו<nowiki>''ה ארי' לייבוש אשכנזי נ''</nowiki>י.
 
מכתבו הגיעני ומחמת טרדותי העצומים שבאלו הימים התחלת ביאתי לכאן עיר סאטמאר גתאחרתי קצת בתשובתי, אף שרציתי להשיב על אתר, אבל אין לשער גודל הטירדות המטרידים אותי כעת וגורמים השמטה לכמה דברים נחוצים מאוד.
 
והנה תוכן מכתבו אשר קמו אנשים על כבוד ש<nowiki>''ב ידידי הה"נ חו''פ האב''ד שליט''א והולכים נגדו בחרב ובחנית לזרוק אבנים בחלונות שהוא ממש פיקוח נפשות ר''ל עד שהוכרח לשלוח בתו היחידה מביתו, וגם הולכים במסירות ועוד כהנה וכהנה דברים נוראים ומפרידים אשר תצלינה אוזן השומע, וכ''מ נ''י כתב ששמע שגם אני איני מתנגד על מעשיהם, תמה תמה אקרא האיך עלה על דעתו לחשוד אותי בדבר בליעל כזה, ועל גודל רשעות כאלה, והיטב חרה לי עד חדרי לבבי על מעשה האנשים האלו, ולבי עלי דוי אשר יעיזו כ''</nowiki>כ להלביש דרך רשע כזה במעטה החסידות.
 
ובעיקר ענין הזיווג הציע לפני איזה טעמים כמוסים ואנכי בעניי אין בכחי להניד לו לא הן ולא לאו, ובאמת עניני הזיווגים המה מן השמים שמכריזין מ' יזם קודם יצירת הולד, ומכח הכרוז הזה בא בלב המחותנים שברצונם '''ב'''. רבנו מחדש כן להלכה דתפילת צדיק בנן '''של''' קדושים '''נחשב''' בליבא אחר דעדיף מיניה, וע<nowiki>''</nowiki>כ מותר להתפלל ביפים נוראים.
 
'''.''') נכתב לפני חג דפסח '''של''' שנת תרצ<nowiki>''ד, תחילת בואו של רבנו לברז פאר בק''</nowiki>ק סאטמאר.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' קפז
 
להשתדך, ומגלגלים סיבות ומאורעות לגמור הענין, ומי בדור הזה שידע דעת עליון בעניני הזיווגים להגיד בזה דעה מוחלטת ולהתערב בדבר בחוזק יד. אבל יהי<nowiki>' איך שיהי' איך יעלה על הדעת לעשות מעשים נוראים כאלו, ובל המפריד אותו בהכאות וכדומה נקרא רשע, ומסור דינו כמומר לכה''ת כולה ומכש''כ נגד ת''ח שאף בבזיון ק� אמרו חכז''ל (שבת קי''ט ע''ב) המבזה ת''ח אין רפואה למכתו וק''ו באבי"ה שאמרו ז''ל (קהלת רבה פ''א) כל מי שנתמנה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים, וא''כ ק''ו ב"ב של ק''ו בת''ח גדול כמותו אב''ד ובנש''ק מאבותיו העמודי עולם אשר מכחם ישב על כסא הרבנות הזה שצריך ליזהר בגחלתו שלא יכוו חייו, ויוכל לפרסם בשמי אשר יהיו זהירין מהיום ולהלאה מדרכים כאלה למען לא יתחרטו ח''ו, ואדרבא יפייסו אותו על העבר, וכל העומד לימינו להטיב עמו ולחזקו ולאמצו יעזרהו השי''ת בזכות התורה ואבותיו הקדושים נוחי נפש זצוקלה''ה אשר האירו פני תבל, והשי''ת ירומם במהרה קרן התוה''</nowiki>ק וישראל.
 
א<nowiki>''ד ידידו ש''ב הכותב מכאב לב ומצפה לישועת השי''ת דו''ש באה''</nowiki>ר �וצר דחכמה
 
ומברכו בשמחת החג בהכשר ויתרון.
 
 
�ה<nowiki>''</nowiki>ח567י123 '''הק'''' '''יואל טייטלבוים''' קלב.
 
בענין נבאות על קופת ר"מ בעל הנס*)
 
שלוכט<nowiki>'ים אל כבוד ידידי הרב הגאון הצדיק המפורסם, גן הדסים, ערוגת הבושם, חו''פ, שולשילתא דיחוסא מזה בן מזה כקש''ת מוה''</nowiki>ר '''עקיבא''' '''כופר''' שליט<nowiki>''א אבדק''ק פרעסבורג המעיטרה יצ''ו, ואל כבוד תלמידו הרב המזכיר העוסק במלאכת הקודש, יצו ה'</nowiki> את הברכה אתו.
 
 
אדר<nowiki>''ש כהדרגנ''י באה''ר, הגיענו מכתבו אשר בסיגנון זה כבר קבלתי מכתב מהרב המזכיר נ''י עוד בשנה העברה, ומחמת סיבות וטרדות נשמט תשובתי, אך כפי אשר סיפר לי הה''ג מערדאד נ"יא) נודע לכס מה שהי' בדעתי להשיב, כי הי' פה אז בעת ההיא ותחת אחד השיחים סיפרתי לו את כל הענין,ושוב שהי' פה עוה''</nowiki>פ אמר לי שכתב לכם הכל.
 
 
'''*''') כידוע שענדן שילוח מעות ר<nowiki>''מ בעהנ''ס לעניי כולל ,,שומרי החומות'' באה''ק היה דבר כללי שהקיף כל מדינות אונגארין, גם מעירו של רבינו שלחו תמיד לצורך קופה זו. הרב מפרעסבורג שהי'</nowiki> מנשיאי הכולל ביקש מרבינו שיתערב בענין איזה שיכשוך שנתהווה בין '''הגבאים'''.
 
א. ה<nowiki>''ה הרב הגאון רבי יואל כ''ץ בעמח''</nowiki>ס טירת כסף ועוד ספרים.
 
 
 
קפח '''דברי'''       מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
והנה כעת אכתוב עוד תוכן העגיןב) כי אנכי קיימתי נעשה לנשמע שאז אחר פטירת הגבאי הנגיד המפואר מו<nowiki>''</nowiki>ה שלמה מארקאוויטש ע<nowiki>''</nowiki>ה עוד טרם שקבלתי מכם שום מכתב אמרתי לבנו הנגיד וכוי מו"ה אלי' דוד נ<nowiki>''</nowiki>י מארקאוויטש את דרך זה, להעמיד קאססיסיאן של שלשה אנשים חשובים, וגם הוא יהי' בין השלשה, אבל הוא מיאן בזה ולא רצה לצרף אתו איזה בעה"ב ארר, ואנכי אמרתי לו בפי" שאינני מרוצה לזה כ<nowiki>''</nowiki>א ע י'י העמדת קאממיסיאן כנ<nowiki>''</nowiki>ל, אבל לעשות צעדים בדבר הייתי חושש מפני המחלוקת, כי התבוננתי שיוכל לצמוח מזה צדדים בעיר, ואזלי ח<nowiki>''</nowiki>ו יהי' קילקולו יתר על תיקונו כמובן, ולזה נשארתי בשב זאל תעשה, וכאשר קבלתי מכתבכם ממש באופן אשר אמרתי מכבר השבתי מי יתן והי' להעשות כן על ידכם, וע"י המנהלים שבאה<nowiki>''</nowiki>ק תו"כ, אשר לכך נבחרתם להיות העושים והמעשים בזה, ואני את נפשי הצלתי במה שאמרתי בבר מה שבלבי, אבל לעשות פעלים מצידי לא ראיתי לטובה מטעם הנ<nowiki>''</nowiki>ל, ובפי ידיעתי נודע לכם מכל זה ע<nowiki>''</nowiki>י הה<nowiki>''</nowiki>ג מערדאד נ<nowiki>''</nowiki>י, גם באה<nowiki>''</nowiki>ק הי' אנשים שדיברו שמה עם המנהלים וממונים, אבל הר' אלי' �ר' ח )��4י �1[
 
דוד מארקאוויטש נ<nowiki>''י הביא לי הכתב מאה''ק תו''</nowiki>כ שנתמנה משם לגבאי, וכפי הכתב שבידו הוא ולא אחר, ומה אוכל לעשות, וא"א לבאר הכל בכתב. �וצר החכם ה
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר.
 
הק' יואל טייסלבוים קלג.
 
המלצה לשד<nowiki>''ר מעיה''</nowiki>ק צפת"ו
 
בעזהשי'ית
 
לאחינו בנ<nowiki>''י הרחמנים גומלי חסדים די בכל אתר ואתר שלומכן ישנא. הן לא נעלם מכד הרפתקאות והצרות שעברו על אחינו יושבי ארץ הקדושה תובב''א, וסובלים דוחק ועוני ולחץ ר''ל זה איזה שנים מהשערוריות הנוראות שנעשו שמדא) , ונשבר מטה לחמם של מאות משפחות העטופים ברעב רח''</nowiki>ל.
 
והנה אחינו הספרדים הע<nowiki>''י יושבי עיה''ק צפת''ו בחרו את מוכ''ז הרב החכם הכולל וכו' מוה''ר חיים מאמאן נ''</nowiki>י שילך בשליחותם להציע צערם דוחקם ולחצם לפני אחינו בגולה שיקימו לעזרתם להחיות נפשם ונפש בני '''ב'''. תוכן הסבסוך הי' '''אם''' הגבאוח של מעות רמבעה<nowiki>''</nowiki>נ עובדת להיורשים.
 
'''א'''. מאז התחילו הציונים ללטוש עינם על אה<nowiki>''</nowiki>ק וליסד '''שם''' מלוכה, נתעוררו הערביים תושבי הארץ לעשות פרעות ביהורים, ומומו לועז התנפלו על החושבים ונהרגו רבים ובז שלמים בכמה עיירות
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל''' קפט
 
ביתם השואגים לטרף, והנה מכיר אנכי את מוכ<nowiki>''ז השד"ר נ"י זה כמה, וגם מעת היותי בעיר הי שמה שהוא ת''7ו ויר''ש ונטה שכמו לסבול לעת זקנתו לדלג על הערים ולקבץ על הגבאות, לזה הנני לעורר איזה פסוקי דרחמי לקרבו בכל מקום כואו ולקבלו בספ''</nowiki>י כראוי לשליח מצוה ואדם חשוב, ולהעניק אותו ברוח נדיבה ובעין יפה שיוכל להפק זממו הטוב.
 
–-<nowiki>''</nowiki>י'––<nowiki>'''</nowiki>והשי" ת ברוב רחמיו ירחם על פליטתינו, וישוב שבותינו, ויקבץ נדחינו וירום קרן משיחו במהרה.
 
כעתירת ההו<nowiki>''ד למען המצוה הי ויקרא תרח'יץ לפ''</nowiki>ק.
 
הק' יואל טייטלמים קלד.
 
בענין הצלת ישראל מצפרני הנאצים *)
 
בייה,
 
שלוכטי<nowiki>'ם וכוח'יט אל כבוד הרב החריף ושנון, אשכול הכופר, חכם וסופר, רודף צדקות וחסדים כש''ת מוה''</nowiki>ר '''חיים ישראל''' אייז נ<nowiki>''</nowiki>יא) .
 
אחדשת<nowiki>''ה כמשפט, הגיעני מכתבו ונהנתי אשר ראיתי כי שמתם לב להיות לעזר ולהועיל להצלת נפשות אחב''י האומללים ר''ל, אשר נמס לב כל שומע המצב הנורא בעוה''ר, ואשרי מי שיזכה ליקח חבל בהצלת ישראל בעת צרה כזאת, והנה ניצולו במדינתינו תלי''ת הרבה נפשות אבל כל מה שבכחנו לעשות אין מספיק אף למקצת מן המקצת מה שמוטל עלינו, אשר ע''ב אתם שתוכלו לבא לידי התקשרות עם כל אחב''</nowiki>י בכל מקומות מושבותיהם היושבים בשלום ובהשפעה מרובה, חוב קדוש עליכם להשתדל בכל אופן ואופן, וגם במדינתכם תראו להשתדל בדבר בכל האפשרי.
 
ומ<nowiki>''ש לייסד ועד של אנשים אחדים, הנה קבלתי מכתבו היום יום ועשבי'ק פ' תצא והנני מוכן לנסוע תיכף ביום אי פי תבא הבע''</nowiki>ל לפעסט כי שם הוא
 
מישראל. ובשנת תרח<nowiki>'יץ סבלה עיה''ק צפת הרבה משצרוריות אלו, ושלחו שד''ר למדינת אועארין להקל מצוקתם, וכנראה ממכתב זה הכיר רבינו את השד''</nowiki>ר הלז מעת ניקודו '''בא<nowiki>''</nowiki>י''' בשנת תרצ<nowiki>''</nowiki>ב.
 
'''*'''). מכתב זה נכתב בעצם ימי הזעם בשנת תש<nowiki>''ג, בעוד שהי' היכולת להציל עדיין ירדות אונגרין, דבנו הי'</nowiki> לו הרבה קשרים עם העסקנים מחח למדינה בענין הצלת נפשות ישראל.
 
'''א'''. מראשי העסקנים לטובת כלל ישראל בעיר ציריך.
 
 
 
קצ                   '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
מקום המרכז לענינים כאלו ואקוה בעזה<nowiki>''י לסדר הענין כדרך שכתב מע''כ נ''</nowiki>י במכתבו.
 
ומ<nowiki>''ש הר' מו''ה משה גראם נ''י להודיע זה לגיסו תלמידי היקר מו''</nowiki>ה שלמה גפן נ"י, הנה גם עד עתה היי לי עמו כמה חליפות מכתבים בענין זה ובודאי נודיע לו גם הלאה.
 
ומה ששאל אם יותר טוב לשלוח הכל ישר אליו, הנה אמת כי הוא משתדל הרבה בזה באמונה אבל יש עוד מקומות ודרכים אחרים ואופנים שונים וצריך לתת לב לכל הדרכים, וגם כי הרבה פעמים משתנים הדרכים מיום אל יום, והנה בפרטיות יותר נוכל להודיע לכם אי<nowiki>''ה שבוע הבע''ל כאשר אהי' בפעסט בהסתדרות חברי הועד, ואחר החקירה ודרישה במצב הדרכים כעת, ועכשיו כתבתי רק בדרך כלל, ונם כי לא אוכל להאריך יותר מטרדת עש''ק, ואך הוכרחתי להשיבו חיש מהר כי השליח נחוץ לדרכו תיכף במש'יק ובלא''ה א''א לבאר הכל יותר וד''</nowiki>ל ברמיזה.
 
והעיקר שתעשו מעשיכם בזריזות נמרצה כי מי יודע כל רגע ורגע מה שנעשה שלא לעבור ח<nowiki>''ו על בל תאחר, ואשרי חלקיכם בהמצוה רבה זו הבאה לידכם, והשי''</nowiki>ת ירחם על פליטת עמו ישראל ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
ידידכם ד<nowiki>''ש באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הקי יואל טייטלבוים בענין הה<nowiki>''ק הר''ר ישעי' שליטי'אב) בנו של מרן הדברי חיים זלה"ה הי' כמה סיבות, וקשה יותר להצילו, ואחר רוב ההשתדלות עדיין לא נעשה עמו דבר, ולזה צריך �השתדל עבורו בפרטיות וד''</nowiki>ל.
 
הנ"ל קלה.
 
בדבר ההצעה להתקבץ לגור ביחד באמצע ימי המלחמה*) ב<nowiki>''</nowiki>ד,
 
 
אחדשה<nowiki>''ט באה''ר, מכתבכם הנכתב אחר כי"ח תמוזא) העע''</nowiki>ל הגיעני '''ב'''. הוא הרה<nowiki>''</nowiki>ק '''רבי''' '''ישעי'''' מסשחוב שהי<nowiki>' דר בקראקא, ונהרג על קידוש השם, הי''</nowiki>ד.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יוא ל''' קצא
 
כעת באמ 4 צע הימים הקדושים הע י<nowiki>'י, ואיני יודע למר ככה עיכובא על הבי דואר, ומטירדת הימים הקדושים בצירוף שארי מיהדות וצער הרבה נתאחר עוד ולא השבתי על אתר, ובעיקר הדבר מה שכתבתם שברצונכם לילך ביחד אל מקום אחד, הנה מה טוב ומה נעים הי' שבת אחים נם יחד באיזה מקום מנוחה, אבל בעוה''ר לע''ע אין לנו דרך ומבוא לזה שיהי' אפשרות לקיבוץ גדול לבוא יחד בפ''א אל איזה מקום, כי בדרך כלל כל המדינות סנורים זמסונרים בפני ישראל, ובל אותן שיש להם יד ושם אצל השרים בכל מדינה ומדינה המה בדיעה זו, והיראים המאמינים בהשי''ת ורואין האמת ולבן נשבר בקרבם על מצב בני עמינו, מועטין המה, ובלי כוח לפעול איזה פעולה אצל השרים, ושנאת האומות על ישראל גברה בכל העולם מקצה הארץ ועד קצהו א''א לבאר בפרטות האלו יותר בכתב לכן כתבתי ברמז והמבין יבין, אך לזה יש מציאות כעת שישיגו איזה אנשים כתבי רשיון לבוא לאיזה מקום ע י'י תחבולות שונות, אבל לא הרבה בפ''א, ולכן מי שיוכל להשיג רשיון לצאת ממחנה ההסגר אל איזה מדינה יסע שמה, ויוכל להיות שלאט לאט יקבצו שמה יותר, גם יש לחכות על ישועת השי''ת כהרף עין שישתנה המצב שיהי' אפשרות לנסוע קיבוץ יותר גדול בפ''א, אבל מי יוכל לידע דעת עליון, וא''</nowiki>א על שאנחנו לא נדע, ומי שהשיגה ידו רשיון לנסוע לאיזה מדינה בוודאי כן הוא ההשגחה העליונה צריך לנסוע.
 
והשי<nowiki>''ת ירחם במהרה וישלח לנו ישועה כללית בב''א, ובאמת בי קרובה הישועה לבוא אך צריכין לרחמי שמים ליתן לנו כח ואומץ הלב והתחזקות על משך הימים, חזקו ואמצו בהשי''ת ובתורתו הקדושה ובדרכי אבותינו ורבותינו נ''ע זלה''ה, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתם. בענין הנסיעה למדינות ראיתי לכתוב כעת איזה פרטים, אך יען שכבד עלי עכשיו לכתוב באריכות אמרתי �ש''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ''</nowiki>י לכתוב פרטי הדברים.
 
והנני ידידכם דושת<nowiki>''ה באה''ר עומד ומצפה בכליון עינים לשמוע ולראות אצליכם בתוך כלל ישראל הרכ�ת קרנכם בנו''</nowiki>ה.
 
הק' יואל טייטלבוים
 
'''*''') המכתב נכתב '''בדמי''' הימים הנוראים שנח תש<nowiki>''ד בימי הזעם טרם עלה הכורת על שמי מדינת א ונגארין, הרבה יהודים כבר נשלחו למחנות עבודה, וימררו את חייהם בעבודה קשה ר''ל, אז רצו אנ''ש של רבינו מרחוק להסתופף בצילו להחיות נפשם ולגור בקירוב מקום ובקיבוץ אחד, וע''</nowiki>ז השיב רבנו דעתו, כי לא מוכשר העת לגור הרבה יהודים ביחד.
 
א. יאצ<nowiki>''ט של רבנו בעל ה,,ישמח משה''</nowiki>.
 
 
 
קצב '''דבר''' י       מכתבים שונים                        '''יוא''' '''ל'''
 
'''קלו'''.
 
בדבר נסיעתו אחר ימי הזעם, לאה"ק*)
 
ב<nowiki>''ה, עש''ק לס' מטהו יפרח, ט' תמוז תש''ה לפ''ק פה גענף יצ''</nowiki>ו
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד אהובי ידידי ש''ב הרב החו''</nowiki>ב החסיד
 
המפואר בנש<nowiki>''ק מאראלים ותרשישים כש''ת מו''</nowiki>ה '''יקותיאל'''
 
יודא טייטלבוים שליט<nowiki>''</nowiki>אא) .
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר כמשפט, הנה ראיתי מכתבו אצל ניסו היקר מו''ה סענדער אשכנזי נ''יב) אשר בו תמה עלי מה שלא כתבתי לו מאומה, ואיני מבין הלא זה כבר שכתבתי לו מכתב, אך אולי נתאחר המכתב או אולי נאבד על הדרך, וגם מכתבו שכתב לגיסו נ''י ראיתי שאישתהי על הדרך קרוב לשני ירחים, והמכתבים מהכא להתם ומהתם להכא אינם הולכים בטוב, וגם אנכי לא קבלתי מכם שום מכתב זולת פ''א מכתב קצר בלשון אנגלי' ולא הבנתי הענינים, וכל המו''מ שלנו הי' אך על ידי טעלעגראפין שא''א לבאר ולהתבונן היטב, וכעת קבלתי מכתב מחתני הרב נ''יג) ושם רצוף מכתב מאמעריקא ומשם נודעתי הרבה דברים מה שלא ידעתי ע''</nowiki>ע.
 
ובענין נסיעתי לאמעריקא הנה בתחילת בואי לכאן לא הי<nowiki>' לי מראה מקום להשיג רשיון לנסיעת אה''ק, כי כל הארגעניזאציאנען שהמה מושלים על הצערטוואקאטין המה מתנגדים לי, כי מעולם לא הסכמתי לשום ארגענזאציא, כי ראיתי בהם היזק נורא לדתוה'יק, ונם למצב הגופני שבישראל, וכן קבלנו מאבותינו ורבותינו נ''ע, וכעת אשר דרבה עירנו קהילה קדושה סאקמיר עם כל הקהילות שבמדינתינו, ולע''ע כל מדינת רומעני' סזגרה ומסוגרת אשר מימות הפסח ע''ע לא הי' שום מציאות לשלוח אף טעליגראף מהכא להתם ומהתם להכא, ואיני רואה כעת דרך ומבוא לשוב לעיר סאקמיר, ובשווייטץ לא אוכל להתעכב עוד הרבה לא מטעם הממשלה ולא מטעמים אחרים, גם הי'</nowiki>
 
'''*''') כידוע יצא רבינו מתחת ידי הנאצים ביום כ<nowiki>''א כסליו תש''ה, והגיע למדינת שזוייץ שבור ורצוץ מימד המלחמה, שם התחילו הספיקות היכן ימשיך רבינו לדור, אם באה''ק או באמעדיקה. במכתב זה מפרט רבינו יש''</nowiki>ב את צדדי הספיקות והחלטתי.
 
'''א'''. ה<nowiki>''ה הרב סלאפאש בנו של הגה''צ רבי משה דוד טדיטלבוים אב''ד לאפאש, חתנו ובן אחיו של רבינו בצל ה,,ייטב לב"י. גר בארה''ב ער לפני המלחמה העולמית, והוא אשד השתדל לסדר הרשיון כניסה לארה''</nowiki>ב עבור רבנו.
 
'''ב'''. ש<nowiki>''ב של רבנו ויו''ד מוסדותיז בעיה''ק ירושלם ת''ו, נפטר בשם טוב בעיה''ק ת''ו. ביום כ''ד טבת תשל''</nowiki>ד.
 
'''נ'''. ה<nowiki>''ה הרב הגה''</nowiki>צ מסעמיהלי.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יוא ל              ''' קצג
 
הפקידה חזקה לשלוח אותנו בקרב למדינת אלזשיר להיות שם באיזה לאגער, בכן הי<nowiki>' רצוני שיהי' לי וויזעם למדינת אמעריקא, כי היי הפחד שמא פתאום יכריחו אותנו הממשלה לילך ממדינה זו להאלאגערין שבמדינת אלזשיר, ואם לא יהי' לי וויזעם לנסוע לאיזה מדינה אחרת אנא אני בא וכו' נתבאר בהמכתב שכתבתי, גם בהטעליגראפין מבואר בלשון קצר כי אך מחמת פחד שמא לא אוכל לילך לא'' י ופחד נסיעת אלזשיר נצרך הוויזעם לאמעריקא, ובכל משך הזמן לא אמרתי ולא כתבתי בזה שום החלטה, אלא הכל רק בדרך ספק ופחד, וכ'' ז יוכל להבין באר היטב המבין ומביט בכל הטעלעגראפין והמכתב ששלחתי לכם, וכעת אשר בא בפ''א סכום של שבעה מאות צערטוואקאטין בפרטיות עבור מחנתינו הבאה מבי'בד) לא יכלו להשמט ממני ונתנו לי צערטוואקאט, א''כ כפי הנראה אוכל לנסוע כעת לאה''ק נשתנה אצלי ענין נסיעת אמעריקא, כי כל מגמתי כעת לישב בארץ החיים ולהמתין שם על ישועת ישראל הבאה בב''</nowiki>אה) .
 
ואף שעדיין הייתי מסתפק קצת אם לא היי מהראוי לנסוע על זמן קצר לאמעריקא טרם נסיעתי לא<nowiki>''י, אבל אני מפחד יען שעכשיו הי' הזמן גרמא שנתנו לי צערטוואקאט ואם לא אסע עכשיו לא''י שבוודאי יתנו אותו הצערטוואקאט לאיש אחר, ומי יודע כמה שנים שנים יעברו אח"כ שלא אוכל להשיג צערטוואקאט אחר כאשר כתבתי לעיל שכולם המה מתנגדים לי, ולהתעכב זמן ארוך ושנים מרובות באמעריקא זה וודאי אין רצוני בשו''א, וגם מי יודע אם ח''ו לא ידחה עי''ז לגמרי נסיעתי לאה''ק כי באורך הזמן מי יודע מה יולד יזם, לכן בדעתי כעת לנסוע לאה''ק אי''ה, ואולי גם משם יוכל להיות לנסוע אצליכם על איזה זמן, כי אחרי שבאין שמה אפשרות לתקן הכתבים באופן שהיכולת לחזור בכל עת, ואולי ע''י שאווירא דא''י מחכים יעזרני השי''ת שמה לפשוט הספקות שיש לי בענין נסיעתי לאמעריקא, וגם שלהכנת הדרך ורשיוני המדינות פראנקרייך ושפאניאן שצריך לעבור בהם ושכירות האני' מהצורך שיומשך עוד לאפשרות הנסיעה ערך בי חדשים או יותר ועכ''פ לא פחות מששה שבועות, ובהמשך הזמן א''א לידע מה שיסתבב עוד מסיבת כל הסיבות אשר יוכל לגרום שישתנה הענין ממה שכתבתי, ועכשיו אני כותב רק מה שאני רואה לפענ''</nowiki>ד כעת.
 
 
'''ד'''. מבערגן בעלון.
 
'''ה'''. מבל מסתכלן של רבנו בעת ההיא נראה שהי<nowiki>' מוחלט בדעתו הקדושה לשבת במנוחה באה''ק עד ביאת משיחנו ואף בעת נסעו לארה''ב הי' בדעתו לחזור בקוצר זמן. אבל מחמת כמה סיבות נשתנה הדבר ונשאר בארה''</nowiki>ב.
 
 
 
קצד '''דבך''' י       מכתבים שונים                        '''יוא ל'''
 
וזאת לדעת היות שבא אלי הידיעה שנעשה וזיזעם עבורי ועבור זו<nowiki>' הרבנית תחי' אבל לא עבור ש''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ''י וזה וודאי שלא אוכל לנסוע לבדי ולהניח פה את ש''ב הנ''ל, ואם לא יהי' הזויזעם נם עבורו אין מקום להסתפק עוד על נסיעתי, אך בהמכתב שקבלתי עכשיו מחתני הרב נ"י מא''י שם כתב לי כי עשות הוויזעם לאמעריקא עולה להוצאה גדולה, וזה לא ידעתי ע''ע, ועל ספק עצום כזה אין כדאי להרבות בהוצאות גדולות, לזר מצאתי א''ע מחויב להציע לכם כללי הספיקות שיש לי בענין נסיעתי לאמעריקא, אבל פרטי הדברים א''א לבאר יותר בכתב וכבר הארכתי הרבה במכתבי זה ועדיין לא יצאתי ידי חובתי, ועכ''</nowiki>פ תדעו מזה את אשר לפניכם כדת מה לעשות מצידכם, ומה שלפני לא אוכל עדיין בעניי להחליט שום דבר ברור.
 
והשי<nowiki>''ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו ית''ש, והעיקר שיגאלינו במהרה הגאולה השלימה והאמיתית כי אין דרך אחר לישועת ישראל, השי''ת ירחם וירפא לבבות הנשברות ויבנה הנהרסות וישמח את לבבינו בישועתו ית''ש בב''</nowiki>א.
 
והנני ידידו ש<nowiki>'' ב דושת''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים '''קלז'''.
 
מענין הצלתו מתח"י האכזרים וממחלתו באה"ק *) ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי ש''ב ח''א האברך היקר הרב המאוה''ג חו'י ב החסיד המפואר בנש''ק מאלים ותרשישים כש"ת מו''</nowiki>ה מנחם מענדל '''דאבין''' שליט<nowiki>''א האבדקייק מאזשוי יצ''ו עם כבוד זו'</nowiki> היקרה ב"א החביבה החכמת תחיי ליטי"אא) .
 
הנה לא אוכל לספר לכם את גודל השמחה שהי<nowiki>' לי ממה שראיתי את מכתבכם שת''ל נזדמנתס יחד אחר שעזר לכם השי''</nowiki>ת להשאירכם בחיים אחרי
 
.) מכתב זה נכתב בתחילת שנת תש<nowiki>''ו אחרי הגיעו לעיהי'</nowiki>ק ירושלים, במכתב זה מספר רבינו כמה הפרתקאי דעדו עליה במשך הזמן.
 
'''א'''. הרב הגה<nowiki>''צ ממוזשאי שליט''א מגזע הרה''</nowiki>ק מראפשק וזידיטשוב הוא חתן ניסו של רבינו רבי
 
 
 
'''דבך''' י               מכתבים שונים                        '''יוא ל              ''' קצה
 
רוב התלאות והצרות ר<nowiki>''ל אשר בכל משך הזמן לא מש מזכרוני, והייתי מקוה בכ�יון עינים לשמוע מכם בשורה טובה, ואקוה שנם להלאה הקב''</nowiki>ה ברוב רחמיו וחסדיו לא יעזוב ולא יטוש אתכם, ותזכו עוד לחיי נחת במקום מנוחה והרחבת הלב לבנות בית נאמן לתורה ועבודה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
והנה לא אוכל לספר ולתאר על הגליון רוב הנסים וחסדי השי<nowiki>''ת שנעשה גם עמדי בכל משך הזמןב) תחת הרשעים האכזרים הידועים ימ''ש, וכאשר זכיתי לבא לכאן עיה''ק הי' תש כחי מאד בתכלית החולשה מגודל התלאות והצרות ר''ל, גם עבר עלי בתחילת ביאתי לכאן מחלה כבידה ר''ל של דליקת המרה ונפיחת הכבד בצירוף דליקת הריאה ר''ל, וכל אלה חוברו יחדיו שהייתי מוטל בזה קרוב ילשני חדשים על ערש דוי ביסורין וחולשה ר''ל, אבל השי''ת ברוב רחמיו הי' בעזרי גם בזה, והסיר ממני המחלה ונתרפאתי, ובעהי'ית הוטב לי הרבה במצב הבריאות ומה אשיב להי כל תגמולוהי עלי. בענין המצב פה גם בענין מצבי קצר היריעה מהכיל לבאר על הגליון ומחמת כמה טעמים וסיבות שנסתבכו מסיבות כל הסיבות יוכ� להיות שאסע על איזה ירחים למדינת אמעריקא, ועדיין אין הדבר ברור, אבל יהי' איך שיהי' אף אם אשים לדרך פעמי לנסיעה זו דעתי לחזור אי''ה בקרוב לאה''ק בערך איזה ירחים, ורוב הטעמים והסיבות שהביאני לזה א''</nowiki>א לבאר בכתב והרבה טעמים וסיבות נסתבכו בזה והכל הוא בהשגחה.
 
והנה עשיתי השתדלות להשיג גם עבורכם רשיון כניסה (צערטוואקאט) לאה<nowiki>''ק, ומה מאוד הייתי משתוקק להתראות אתכם ולדבר עמכם פא''פ אבל לע"י ע קשה להשיג הרשיון הנ''ל, כי הצערטוואקאטין הס בידי הארגנזיאציעם אשר אינם מצידינו ואינם סרים למשמעתינוג) , בפרט כעת שהממשלה אינה נותנת אלא מספר קטן שאין להם בו כדי חלוקה, גם כמה עיכובים בדבר, ולע''ע בעו''ה העול גליות כבד מאד ר''ל על בני ישראל הכשרים בכל אתר ואתר, והשי''ת ירחם וישמח את לבבות בני ישראל ויבנה הנהרסות וינחנו במעגלי צדק למען שמו ית' ויגאלינו חיש מהר גאולת עולם בישועה אמיתית בב''</nowiki>א.
 
 
חיים מאיר '''יחיאל''' האראוויץ אב<nowiki>''ד דק''ק ריינזשיב חתנו של דבינו בעל ,,קדושת יו''טי'. זוג'</nowiki> הרבנית היתה יחומה כנעוריה והשיאה רבינו, ואחרי המלחמה כשנתוודע לרבינו שנשארו בחיים '''שמח''' מאוד על '''הצלתם'''.
 
 
'''ב'''. קצר היריעה לספר רוב החסדים שעבר על רבינו במשך בל הזמן, ואי<nowiki>''ה בחלק התולדות שי''</nowiki>ל בקרוב יסופר באריכות.
 
ג. ראה לעיל מכתב קל<nowiki>''ו מש''</nowiki>ב רבינו בעיו זה.
 
 
 
קצי '''דברי'''         מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
והנני ידידכם רודפם הדז<nowiki>''ש באה''</nowiki>ר עומד ומצפה לשמוע מכם בשו"מ ולהתראות אתכם בקרוב בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
הקי יואל טייטלבוים קלח.
 
בדבר חזרתו מאמעריקא לאה"ק
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלוי וכט<nowiki>''ס אל כבוד ידידי שייב הרב המאוה''</nowiki>ג החסיד המפואר
 
ירא וחרד לדבר ה<nowiki>' בנש''ק מאלים ותרשישים כש''ת מו''</nowiki>ה '''יואל'''
 
אשכנזי שליט"א בעיה<nowiki>''ק טברי' תובב''</nowiki>א.
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, היות כי מחמת טירדת הימים לא כתבתי לו ע''ע, והנה תלי''ת שאני מרגיש עצמי בטוב במצב הבריאות, ועד הנה עזרוני רחמיו ית''ש. יש בכאן קיבוץ חשוב מישראל יראים וחרדים לדבר ה', חסידים ואנשי מעשה, אבל אעפי''כ במצב הרוחני בכללות צריכים לרחמי שמים בכל העולם בכל אופן ואופן. פרטי הדברים אספר לו אי''ה פא''פ כאשר נזכה להתראות אי''ה בקרוב, כי אקוה בעזהי''ת בעוד איזה שבועות ליסע חזרה לאה''ק א) . בכאן מפחדים מהמצב שבא''י בעניני המרירות נא יכתוב לי הכל בפרטות סה נשמע, השי''ת ירחם במהרה ויטה לבב עמו ישראל לתודתו הקדושה ויצילנו מכל צרה וצוקה ר''</nowiki>ל, ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די.
 
יתר הדברים שבעניני אמעריקא לא אוכל להאריך כ"ב בכתב זולתי פא<nowiki>''פ אי''ה, והשי''ת יעזור שנזכה להתראות בקרוב מתוך נחת והרחבת הלב, ונזכה לעבוד השי''</nowiki>ת ובלבב טוב ולהרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
והנני ידידו שייב דושת<nowiki>''ה באה''ר מברכו מקירות הלב שיזכה לעבוד השי''</nowiki>ת במקום הקודש מתוך נחת והרחבה גדולה ולשבוע רוב תענוג זנחת מכל צאצאיו ויו"ד ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה.
 
הק' יואל מיימלבוים '''א'''. ראה לעיל מכתב קל"ו ובהערה הי.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' קצז נא להזכיר אותי במקומות הקדושים לישועה גדולה ולרחמי שמים כנודע '''לן'''.
 
הנ"ל אל כבוד ידידי ש"ב האברך היקר מו<nowiki>''מ בתו'יי רו''ש בנש"ק כש''ת מו''ה אברהם אשכנזי ני''</nowiki>ב) .
 
הגיעני מכתבו ויאמין לי כי לא מש מזכרוני ולא שכחתי ממנו ומב<nowiki>''ב שיחיו ומכל בית אביו שיחיו, כולכם נרשמים על לוח לבי אף שאני כותב מעט מאפם הפנאי וטירדת הימים ובילבול הזמנים, והנני מצפה להצלחתכם ברוחניות ובגשמיות השי''ת יהי' בעזריכס לעשות רצונו ית''ש מתוך נחת ושמחה והרחבת הדעת כאשר עם לבבכם וכלו''נ ידידכם דושת''ה באה''ר. הנ"ל החמשים לירות א''י שנתן בהלוואה המה עכשיו ביד הנגיד מו''ה יעקב פ''מ נ''</nowiki>י בירושלים אשר שלחתי לידו הרבה מעות לתשלום הרבה חובות שנעשו מעניני הפליטים ג) ובתוכם החוב שלו ובוודאי יגיעו לידו משם.
 
אמרתי לש<nowiki>''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ''</nowiki>י שיכתוב מכתב יותר באריכות.
 
הנ<nowiki>''</nowiki>ל
 
קלט.
 
מענין זהירות בשידוכין
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלום וכט<nowiki>''ס אל כבוד ידידי תלמידי האברך היקר מו''מ בתו''</nowiki>י
 
מהולל בתשבחות מו<nowiki>''</nowiki>ה '''ישראל''' דרעזנער נ<nowiki>''</nowiki> יא) .
 
החמשים דאלאר עם המכתב ששלח ע י<nowiki>'י אחיו נ''י הגיעני זה כבר, אך המכתב הארוך ששלח לא''</nowiki>י לא הגיע לידי, ולא ידעתי פרטי הדברים ולא
 
'''ב'''. בנו של הרה<nowiki>''ח רי יואל הנ''ל הדר בטברד' עיה''ק ת''</nowiki>ו.
 
ג. ראה מכתב ל<nowiki>''</nowiki>א כסה מסר רבינו '''נפשו''' להציל פליטי '''חרב''' מכליון הרווזני והקים '''עבורם''' מקום מקלס ישיבה ובית מלאכה, שעי<nowiki>''</nowiki>ז עלו חובותיו לפעלה ראש.
 
א. מתלמידיו הראשונים של רבינו.
 
 
 
קצח '''דברי'''       מכתבים שונים                        '''יוא ל'''
 
השבתי על אתר כי מחמת טירדה ובלבול ועגמת נפש של ענינים שונים נשמט אצלי כמה מכתבים שאני צריך להשיבם, והנה בעיקר הדבר בעניני שידוכין קשה ליתן עצות ממרחק ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ובפרט עכשיו שצריך הבחנה מרובה בענין הנהגת התוה<nowiki>''ק שלא לשנות ח''ו ממנהג אבותינו הק' זלה''ה ובשארי מדות הצריכות להנהגת בית ישראל כראוי ולהעמיד דזר ישרים יבורך, השי'' ת יגררו במעגלי צדק, ואקוה להשי''ת שיהי' בעזרו שזיווגו יעלה יפה ע י"ד התורה והיראה ברוב נחת והצלחה, ויזכה לשמוע רוב תענוג ונחת בכל עניניו ולראות בנים וב''</nowiki>ב עוסקים בתורה ומצות, ויתמלאו משאלות לבבו לטובה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
והנני ידידו דו<nowiki>''ש באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים קמ.
 
מכתב ברכה להגה"צ רבי יונתן שטייף*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלמא רבא וחייא אריכא אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם, גן
 
הדסים, חו"ב טובא, צנא מלא כפרא, חסיד ועניו כש<nowiki>''ת מוה''</nowiki>ר
 
יונתן שטייף שליט'יאא) .
 
אדשתהייר באה<nowiki>''ר, הגיעני מכתבו עם הפתקא ופ''ג, והנה נתתי שמחה בלבי בראותי כי ת''ל התורה מחזרת על אכסניא שלה, וזכה פה בגולהב) לקבוע ישיבה לתורה ולתעודה, השי''ת יהי' בעוזרו שיזכה להרביץ תורה וטהרה בישראל וללמוד וללמד עם תלמידים הגונים, עד אשר נזכה לעלות לציון ברננים. והשי''</nowiki>ת יזכהו לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבת
 
'''*''') נכתב בשווייץ בשנת תש<nowiki>''ה תיכף אחר השיחרור, דבינו הד' אז בגענף והגר''י שטייף הי'</nowiki> אז בביאטענבערג ויסד לו שם ישיבה '''עם''' כמה בתורם.
 
'''א'''. כידוע העריכו רבינו עד מאוד וידידות רבה שררה ביניהם, רבינו הספידו תמרורים בקראו עליו הכו?וב: '''צר לי עליך''' ''''אחי יהונתן'''.
 
'''ב'''. הגה<nowiki>''צ ר'</nowiki> יונתן יסד ישיבה במדינת שווייץ אחרי שניצל ממחנות ההשמדה.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יוא ל''' קצט �<nowiki>''</nowiki>'''<nowiki/>'י'�6נ34'''?'''1'''
 
הלב בבריות גופא ונהורא מעליא וירבה גבולו בתלמידים, גם יזכה לשמוע בשו<nowiki>''מ מבו''</nowiki>ב וחתניו ונכדיו ומכל משפחתו עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
ובזה הנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''ר מברכו בכל עניניו בנו''</nowiki>ה.
 
הק' יואל טייטלבוים קמא.
 
בענין השאלה באיזה מדינה להתיישב
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הר' הנגיד החסיד המפואר רו''</nowiki>ש מו"מ
 
בתו<nowiki>''י מו''</nowiki>ה יודא '''קרוים''' נ<nowiki>''</nowiki>י.
 
מכתבו הגיעני בצירוף הפתקא עם פ<nowiki>''נ עשרים דולר, ואני תפלה השי''ת ישלח עזרו מקודש וישלח דברו וירפאהו רפו''ש וגמורה על כל יובהרו וגידיו ויסיר ממנו כל מחלה ר''ל, ויתחזק ויתאמץ בבריאות, בבריות נופא ונהורא מעליא, ויזכה לגדל את צאצאיו ורו''ח ע''</nowiki>ד התורה והיראה מתוך נחת והרחבת הלב ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח.
 
ובדבר המבוכה שכתבת לאיזה מדינה לילך וחשבת במכתבך כמה מדינות ובקשת ממני ליעצך כדת סה לעשות, הנה כבר כתבתי לך במכתבי הקדום שקשה לייעץ בזה עצה מוחלטת, ודע נא ידידי נ<nowiki>''י שאלה מהדברים שא''א להשיגם בשכל האנושי, וכבר כתבתי כי"פ להרבה מאנ"ש מה שמבואר בכתבי האר''י ז''ל וכשאר ספרים הקדושים שבזמנו הגולה טרם ביאת המשיח צריך כאו''א מישראל לבוא למקום שהוא נצוצי שורשי נשמתוא) , ומי יוכל לכוין זאת זולת שהקב''ה משפיע בלב כאו''א המבקש דרך האמת לבוא למקום שצריך וטוב לפניו כמש''ה (ישעי' מ''ח י''ן) אני ה' אלקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך, ואקוה להש'''</nowiki> ת שידריכך במעגלי צדק, ומרגיש אני בצעדך מחמת המבוכה אשר בכל לבי הייתי רוצה לייעצך עצה הגונה, אבל האמת הוא כמו שכתבתי ולא אוכל לכתוב יותר.
 
'''ב'''. רבנו האריך בזה בספרו ,,רזאל משהי<nowiki>' מאמר ישוב א''י עמוד שכ''</nowiki>א.
 
 
 
ר                      '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
השי<nowiki>''ת יהי'</nowiki> בעזרך ויצילך מכל צער ומבוכה ויאיר עיניך לבוא למקום מנוחה בלי צרה ועקתא, ויתמלאו כל משאלות לבבך לטובה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
והנני ידידך דושת<nowiki>''ה באה'</nowiki>י ר.
 
הקי יואל טייטלבוים קמב.
 
מכתב חיזוק וברכת מז"ט
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
אה' '''ח''' �56�23נו
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הה"נ חו''ב החסיד המפואר וז''</nowiki>ש
 
כש<nowiki>''ת מוה''</nowiki>ר '''נפתלי''' '''הירצקא''' שליט<nowiki>''א האבדק''</nowiki>ק שארמאש
 
כעת בנרמני<nowiki>' יצ''</nowiki>וא) .
 
אחשת<nowiki>'יה באה''ר כמשפט, הגיעני מכתבו כעת, והנה זה כבר אשר קבלתי ממנו מכתב איזה פעמים ולא השבתי, יאמין לי כי לא ח''ו מחמת שניקל דבריו בעיני חלילה כי אדרבה לא מש מזכרוני התקשרות הלבבות שהי' לי עמו עוד מימי קדם ונפשי שוקקה להצלחתו ולשמוע ולראות אצלו כ''ט בנו''ה כאשר איוותה נפשו, והרבה פעמים רציתי לכתוב לו, אבל באמת גם כי מכתבים הכרחים מאוד נשמטים אצלי מלכותבם מחמת בלבול הזמנים וטירדת הלב מפלעי הזמן, ושוב כיון דאידחי אידחי, אף גם זאת כי אין בפי מענה מה להשיב לאהב'' י הנדכאים ועומדים ומצפים לעצה נכונהב) כי הניע העת אשר בעו"ה נתקיים הכל במלא מובן המלה כל מה שאמרו חכז''ל בעיקבא דמשיחא וכוי, וסיום דבריהם ז''ל ע''ז אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, אבל אנחנו לא נדע איזה דרך ישכון אור, וכבר אמרו חכז''ל ז' דברים מכוסים וכו', וכעת הכל מכוסה הסתר בתוך הסתר בלתי אל ה' עינינו, ופרטי הדברים קשה לבאר על הגליון אא''</nowiki>כ היי חכם ומבין מדעתו ולכן כבד מאוד כעת מלאכת הכתיבה.
 
 
'''א'''. הרב הגה<nowiki>''צ סשארכאש יבלח''ט הי' סהסקורבים ביותר לרבינו עד מימי נעוריו, אביו הרב רבי שמחה יוסף ססיגעט היה מחסידיו הנלהבים של דבינו בעל ,,קדושת יו"'</nowiki>טיי.
 
הגה<nowiki>''</nowiki>צ '''טסארמאש שליט<nowiki>''</nowiki>א''' שימש '''שלשים''' שנה '''כבעל''' מקרא כיום '''ראש''' השנה אצל רבינו. '''ב'''. כנראה הכוונה שאנ<nowiki>''ש פנו לרבנו בשאלה הדשן להתישב אחרי החורבן, ורבנו לשיטתו שלא שייך לייעץ בגה''ז, ראה לעיל מכתב קמ''</nowiki>א.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' רא
 
בענין הנסיעה לפאריז, כבר אמרתי כי כל מי שיש לו איזה מראה מקום לבוא לכאן כמו ע י<nowiki>'י כתב רבנות אז אנשים צעירים שיוכלו לבוא ע''</nowiki>י כתבי שטאדענטין צריכים ליסע לפאריז כי בנרמניי כבד הרבה יותר להשיג הוויזאם כנודע.
 
והעיקר שהשי<nowiki>''ת יהי' בעזרו ויורידו דרך הישרה ויצליחהו בכל דרכיו ובכל עניניו לבוא בקרוב למקום מנוחה לישב באהלה של תורה ועבודת השי''</nowiki>ת,..,, מתוך נחת והרחבת הלב עדי נזכה לראות במהרה בישועתן כל ישראל ושמחתן.
 
כעת הנני לברכו בברכת מז<nowiki>''ט על הנשואין של ב''ג, השי''ת יעזור שזיווגם יעלה יפה והבית בהבנותו יהי' בנין עדי עד נכון ונשא ברוב הצלחה. גס אברכך בברכת מז''ט על אשר בא בקשר החיתון �בתו תחיי עם הב' החתן מו''ה יונה יצחק דוב שיחי', יהא רעוא שזיווגם יעלה יפה וישבע מהם ומכל יו''ח רוב תענוג ונחת ויזכה לדור ישרים יבורך ברוב הצלחה ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר איוותה נפשו וכלו'ינ ידידו דושת''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הק' יואל טייטלבוים קמג.
 
תשובה לבקשת עזרה ל,,וועד הצלה" באנטווערפען ב<nowiki>''ה, י''ג ניסן תש''</nowiki>ח
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''ג חו''ב החסיד המפואר יו''ש כש"ת מוה''</nowiki>ר '''יוסף''' נרינוןאלד שליט<nowiki>''א האבדק''ק פאפא וכעת איתן מושבו באנטווערפן יצ''</nowiki>ו.
 
 
אחדשתי<nowiki>'ה באה'' ר, הגיעני מכתבו ע''ד הוועד הצלה שיסדתם בעירכם ובקשתם ממני להשתדל אצל מוסדות החסד דפה להיות בעזריכס, הנה לא נודע לכם מהות האנשים העומדים פה בראש של המוסדות האלה, וגם מקורות הכסף שבזה אשר לאנשים מערבינן אין לנו שום כח אצלם ושום התקשרות עמהם, וא''א לשער ממרחק מהות מדינה זו המשובשת בגסות, אעפי''כ בל''</nowiki>נ אנסה מה בידי, אף שכבר ניסיתי באלה ולא עלתה בידי.
 
 
 
רב                    '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
והשי<nowiki>''ת יהי' בעזריכם, ויצליח את דרכיכם, בכל עניניכם, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ואת חג המצות, יחוג בכשרות ובדיצות, כאשר עם לבבו וכלו'ינ ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לישועה קרובה. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים . '''וצר תתכטר'''
 
קמד.
 
בנידון נידוי כוחות הטומאה בדורנו*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שלו<nowiki>' וכמ"כ אל כבוד ידידי הרב המאוה''ג החסיד המפואר בנגלה ובנסתר לו עשר ידות, ומהולל במעלות ובמדות, כש''ת מוה''ר אשך זעליג מרגליות שליט''א בעיה''ק ירושלים תובב''א. �ר'</nowiki>'''<nowiki/>'''' '67ב124
 
אחדשת<nowiki>''ה באה''ר, הגיעני מכתבו ומכתב חתנו האברך היקר המו''מ בתי"ו מו''ה יואל בן הענטשא נ''י בדבר מחלת עיניו ר''ל, השי''ת ירחם עליו וישלח לו במהרה רפו''ש וגמורה ויזכה לגדל את צאצאיו ויו''ד מתוך נדת והרחבת הלב בלי צרה ועקתא, ויזכה לראות בישועתו ית''</nowiki>ש בעינים בריאות וטובות כאשר עם לבבו.
 
ובדבר אשר שאל אודות הנידוי ושמתא המבואר וכו<nowiki>' לפענ''ד בדור הזה קשה �השתדל בדברים כאלה להתגרות בהם, ולא כימים הראשונים שהיו בדאים וראוים לכך ויכלו להתגרות ולמשול עליהם, אבל בדור השפל הזה מי יודע אם ח''ו וכו' אנו אין לנו אלא להשען על אבינו שבשמים ברחמים ובתחנונים לפניו ית''ש והוא יודע מה לעשות לטוב לנו, והשי''</nowiki>ת יקבל תפלתינו ברחמים וברצון וישלח עזרו מקודש.
 
אקוה אי<nowiki>''ה בקרוב לחזור לאה''קא) , ומובן כי א''</nowiki>א להגביל הזמן בצימצום בנסיעה כזו באיזה שבוע ובאיזה חודש הן מצד הענינים הנעשים פה והן מצד הספינות שאינם הולבים בסדר להיות מוכן בכל עת המוכשר לנסוע אבל אקוה שלא יארכו הימים.
 
 
'''*''') תוכן השאלה היה אם אפשר לרפאות חולה ע<nowiki>''י נידוי כוחות הטומאה, שכידוע היה הרב השואל מגדולי המקובלים בעיה''</nowiki>ק ירושלם ת"ו. ומחלמידיו של הכהן הגדול דבי חיים שאול דוויק זקן המקובלים בדורו.
 
א. ראה לעיל מכתב קל<nowiki>''</nowiki>ו הערה הי.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' רג בכאן מפחדים מאוד מהמצב שבאה<nowiki>'יק, אבל מרחוק אותן שלא הורגלו בזה מפחדים יותר מאותן שרגילים בשם, נא להודיעני המצב בפרטות, והשי''ת יעזור שניסע לשם במנוחת הלב, והעיקר שהשי''</nowiki>ת ירחם במהרה על פליטת עמו ישראל בכלל ובפרט, בגאולה שלימה ואמיתית.
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה מברכו שיוכל לישב באהלה של תורה ועבודה בעיה''ק מתוך נחת והרחבת הלב בשלו' והשקט עד ביאת משיח צדקינו בב''א. הקי יואל טייטלבוים קמה. בענין תענית יוה''</nowiki>כ לחולה שי"ב סכנה
 
ב<nowiki>''ה, ער''ה תש''</nowiki>ט,
 
שלזכט<nowiki>''ם לכבוד ידידי הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה מו''</nowiki>מ
 
בתו<nowiki>''י כש''ת מוה''</nowiki>ר '''יודא''' בן מרים '''קרוים''' נ<nowiki>''</nowiki>י.
 
אחדשה<nowiki>''ט, מכתבו עם הפתקא ורפ''ג מאה ד נכון הגיעני ואני תפלתי בעדו שהשי'' ת יחדש עליו שנה טובה ומתוקה וישלח דברו וירפאהו ברפואה שלימה במהרה ויחזור לאיתנו ותקפו, ויצליח בכל עניניו ויתפרנס בניקל בכבוד ובריוח בבריאות השלימות בחיי נחת וכ''ט ויזכה לבשר אך טוב כל הימים באו''מ ולו''נ ידידו דו''ש באה''ר. הק' יואל טייטלבוים בדבר התענית ביו''כ צריך לשאול לרופאים אף שאינם בקיאים כ''כ בגרם דמחלה, אבל כיון שמבינים המחלה יוכלו לידע עכ''פ אם יש ספק בדבר, ואף בספק פק''נ א"א להחמיר, אך לפעמים יש רופאים קלים או מתכוונים להעביר על דרתא) וצריך להתבונן באיזה רופא שיאמר אמיתית דעתו אחר העיון בפרטי המחלה שאז אף אם אין לו נאמנות לעשות כוודאי אבל עכ''פ ספק עושה, ובפרט שכבר אירע שני פעמים אחר יוה''כ, ובנשואין ומילה שהוא ספק סכנה אף בב' זמני הוי חזקה, הגם שא''</nowiki>א לידע אם התענית נרם אבל קצת רגלים לדבר, ואם גם הרופאים יגידו אחר התבוננות שיש ספק בדבר '''א'''. עי<nowiki>' בשו''</nowiki>ת אבני צדק '''חאו<nowiki>''</nowiki>ח''' בעניז נאמנות הרופאים.
 
 
 
רד                    '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יוא ל'''
 
שוב א<nowiki>''א להחמיר, אך עפ''י רוב סגי עכ''פ בפחות פחות מכשיעור, ואם עפי' י מבינות הרופאים לא סגי בזה מקילין ג"כ אך רובא דרובא סגי בזה, וצריך לברר נם זה עפ''י מבינות הרופאים, ואם אולי יהי' מציאות עוד לשאול ע''י מכתב או טעלעפאן את הרופאים בווין שעסקו במחלתו זה טוב יותר, אך כפי הנראה אין מציאות לזה, לכן מוכרח להתבונן ע'' י מומחים ובקיאים שבעירו. וכללו של דבר שאם יתברר שהמצב הוא באופן שיש ממש עכ''פ להסתפק בדבר א''א להחמיר, והתוה"ק שצונו להתענות ביוה''כ צונו להזהר בספק פק''</nowiki>נ.
 
והשי<nowiki>''ת יכתבהו ויחתמהו לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים וירפאהו רפו''</nowiki>ש וגמורה ויצליחהו בכל דרכיו ועניניו, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה.
 
כעתירת ידידו דו<nowiki>''ש באה''</nowiki>ר,
 
הנ"ל קמו.
 
בדבר נסיעתו לאנטווערפען*)
 
ב"ה, גי וארא תש<nowiki>''</nowiki>י
 
שלוכט<nowiki>''ם לכבוד ידידי הה''</nowiki>ג המפורסם, גן הדסים, ערוגת הבושם,
 
ותיק וחסיד שלשולתא דיחוסא כש<nowiki>''ת מוה''</nowiki>ר יוסף גרינוןאלר
 
שליט<nowiki>''א אבדק''ק פאפא וכעת ר''מ באנטווערפן יצ''</nowiki>ו .
 
אדשתה<nowiki>''ר, מכתבו הגיעני בדבר ביאתי אליכם, והנה השבתי להקהלות המאוחרות ע''ד בקשתם בזה כי אני חושב אי''ה למלאות מבוקשכם, אבל בחורף הזה א''א מכמה טעמים זולת בקיץ הבע י"ל ברצ"ה, והיות שבמשך הזמן א''א לידע דבר ברור כי מי יודע מה יולד יום, בפרט במשך איזה חדשים מה שיסתבב מסיבת כל הסיבות, ומה' מצעדי גבר כוננו, ע''כ כשיגיע אי''ה זמן הקיץ הבע''</nowiki>ל אצטרך להודיע עוד.
 
והנני בזה ידידו דושתהי<nowiki>'ר באה''ר ומצפה לישועה קרובה בב''</nowiki>א.
 
הק" יואל טייטלבוים
 
'''.''') גם הרב הגה<nowiki>''צ ספאפא שליט''א הזמין את רבינו אז לשבות באנסווערפען בכדי לחזק עי''</nowiki> ז את שאריח הפליטה.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        יואל
 
רה
 
קמז.
 
עוד בדבר נסיעתו לאנטווערפן *)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
למען אחי ורעי אדברה נא שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד אנ''ש הירודים, היראים והחדרים, הנגידים והחסידים, רודפי צדקה וחסד, ימצאו חיים, בשפעת ברכה והצלחה מן השמים, אתה ה' לעולם תשמרם ובצינה רצון תעטרם, קרנם תרום בכבוד וגדולה, יהי'</nowiki> רק למעלה, עד כי יבוא שילה בב"א.
 
 
אחדשתייה באהב<nowiki>''ר, בדבר נסיעתי אצליכם כמוני כמוכם איוותה נפשינו להזדמנות זו להתעלם יחד באהבים, אבל לא הניע העת והעונה, לכתוב על זה מענה, מסיבה הנודעת בין החיים, אשר נסיעתי למדינתכס היי תלוי' בנסיעה לירושלים, כי הי' בדעתי לנסוע לירושלים עיה''ק על איזה זמן עבור ענינים נחוצים, והשבתי לעשות הנסיעה דרך מדינתכם להיות גם אצליכם, אבל לאשר כעת נדחה נסיעתי לאר"י ק מכמה טעמים נודעים ובלתי נודעים, ולכן לעשות נסיעה כבידה כזו כעת הוא ענין שיש כמה עיכובים בדרך, וכבד לפני לנסוע עכשיו באלה מסעי, ובפרט כי עדיין אני חושב אזלי אחר זמן יתגלגל הענין שאסע לאה''ק, ואז בוודאי אוכל להיות אצליכם, וא"כ לעשות נסיעה בזו שני פעמים בוודאי היא דבר קשה, כללו של דבר א''</nowiki>א להאריך בכתב בביאור חלקי הסותר והבונה, אבל מרמת הספיקות והענינים הוכרחתי להשאר כעת בשב ואל תעשה בנסיעה זו.
 
אשר אבקש כעת מאתכם היות שהחלטתי להתחיל בקיץ הזה בבנין הביהמי<nowiki>'ד שבירושלים עיה''ק מכמה טעמים נחוצים אבל אין לכסף מוצא להתחיל בבנין זה, ולכן הנני שולח כעת אצליכם את ידידי ש''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ'' י השתדל בזה ואקוה בטח שתעמדו לימינו בבל אופן ואופן שיעלה בידו סכום מסיום לצורך הבנין הזה ויהיה לכם חלק גדול בהרבצת תורה ויר''ש בעיה''ק תובב''א, השי''ת יזכינו לראות במהרה בשמחת ציון וירושלים ע''י משיח צדקינו, ויתר הדברים יספר לכס ידידינו מו''ה יוסף הנ''ל פא''פ כאשר יהי'</nowiki> אצליכם .
 
 
'''*''') אחד המלחמה כשנתפזרו שארית הפליטה ברחבי תבל באירופה ובאמריקה, הי<nowiki>' אנ''ש של רבינו צמאים לדבר הי אשר בפי רבינו, וביקשו כ''פ מאח רבינו שיכבדם בניקודו ויחזק את לבבם לעבודתו ית'</nowiki> כששנים קדמוניות. עיי לעיל במכתב הקדום.
 
 
 
רו                     '''דבך''' י               מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
והנה יודע אני כי יהו.י.,.בלבבכם על תשובה זו של מניעת נסיעתי אצליכם, אב–ל–.,,תאמינו לי כי כמוני כמוכם הנני משתוקק לדבר והלבבות קרובים, וכמים פנים אל פנים אהבת התלמידים כבנים, ומהראוי להתחזק בזכירת הזמנים הקדמונים, ומה גם בדור הזה בכובד הימים, של הנסיונות העצומים והחבלים הנוראים, של עיקבתא דמשיחא אשר כל נפש נאנחה, וערבה כל שמחה, ובעור<nowiki>'' ר נשארנו מיעוטא דמיעוטא מאלף פעמים ככה, ועדיין לא עלתה ארוכה ולא מצאנו מנוחה, והאמת נעדרת, כל מה שהי' לנו מאבותינו ורבותינו הק' זלה''ה למשמרת, והסט''א ר''ל מתגברת, בעבודה ממהרת, ובכל תנועה ותנועה דרכה מסותרת, והעבירה גוררת, את הדיעה האחרת, עד כל ראש אבות הנזיקין ר''ל ספחת ובהרת, זאת אומרת, שצריכין חיזוק רב לאלה המועטים, בדיבוק חברים, אשר עדיין ידם נטוי' להחזיק בדרך שקבלנו מדור דורים, אשר המה המורים ומאירים, ובזכותם נזכה לילך בעצת ישרים, והי' לעת ערב יהי' אור להדורים, ולע''ע בעוה''</nowiki>ר בכל פעולה ופעולה עדיין לא יצאנו מהאפילה, לידע איזה דרך ישכון אורה, ובכתב אין די בארה, ואף בפה אין אומר ואמירה.
 
רוב הספיקות והמבוכה שהי<nowiki>' לי בנסיעה זו, איך לכוין רצון הבורא ב''ה וב''ש, ולולא שעמדו לנגדי כמה מניעות, הי' לבי נוטה לנסיעה זו בכמה נטיות, ולכן נתאחרתי כ''כ בתשובת החלטת דכרים ברורים מחמת רוב הספיקות, אשר מי כהחכם יודע פשר הדברים זולת הקב''ה המאיר לארץ ולדרים, ומה'</nowiki> מצעדי גבר כוננו המשפיע בלבבינו, איך ומה להכין דרכינו, ובוודאי הכל לטובתינו, ונא אל ירא בעיניכם הדבר כי מברכין בכל יום המכין מצעדי נבר, ואולי עוד חזון למועד כאשר יסתבב מסיבת כל הסיבות, ברחמיו וחסדיו המרובות.
 
והשי<nowiki>''ת ירפא שברון לבבינו ומאשפות דלותינו ירוממינו, ויאיר ה'</nowiki> פניו אלינו, ונזכה יחד כלנו לקבל פני משיח צדקינו, בשמחה וטהרת הלב נזכה חיש מהר לגאולתינו, ולראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.
 
א<nowiki>''ד ידידכם דושתהי'ר באהב''</nowiki>ר מייחל להצלחתכם ולהרמת קרנכם ולזכות עמכם יחד לישועה שלמה מן השמים, כל הכתוב לחיים.
 
בעה<nowiki>''ח ה' על פי יחנו ועל פי הי יסעו, ה' תש''י לפ''ק, ברוקלין יצ''</nowiki>ו.
 
הס' יואל טייטלבוים
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
רז
 
קמח.
 
בקשה לסייע להתיר אשה מכבלי העיגון
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
המוכ<nowiki>''ז ש''ב א) הרה''ג וכו' מוה''ר צבי הירש פרי עדמאן שליט''א, האבדק'יק סאבראנץ יצ''</nowiki>ו, יש לו אחות בתל אביב אשר בעלה מעגן אותה הרבה שנים, ואינו רוצה לפטרה בגט פטורין.
 
וידוע במה שהפליגו חכז<nowiki>''</nowiki>ל בענין המתיר אשה מכבלי העיגון שהוא כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, לזה מצוה גדולה על כל מי שיכול לסייע בדבר להתירה מכבלי העיגון, וכד�אי היא המצוה להגן על כל המסיע לזה שיתברך בישועה קרובה ולראות במהרה בבנין ציון וירושלים.
 
כעתירת הבעה<nowiki>''ח יום ד' כ''ג למבנ''י, תשי''ד לפ''ק, פה ברוקלין יצ''ו. הק'</nowiki> יואל טייטלבוים קמט.
 
מכתב תנחומים למשפחת הרה<nowiki>''</nowiki>ק מססראפקאב
 
ב<nowiki>''ה, ה'</nowiki> דסליחות תשי"ד,
 
שלו<nowiki>' וכט''ס אל כבוד ש''ב הרב הגה''צ חו''פ בנש''ק מאלים ותרשישיט כקש''ת מוה''ר יחזקאל שרגא ליפשיטץ שליט''א בעיה''ק ירושלים תובב''</nowiki>א.
 
 
אחדשת<nowiki>''ה, קבלתי מכתבו זה כבר ומחמת מיהדות שונות לא השבתי על אתר ושוב נשמט הדבר ונאבד מכתבו כעת ונזכרתי שהי'</nowiki> ממנו מכתב ונשאר בלי תשובה.
 
 
'''א'''. נכד אחיו של ה,,ישמח משה<nowiki>'' הי' בנו של הגה''צ רבי מנשה שמחה פרידמאץ אב''ד סאבראנץ חתנו של הרב מנאנאש בעל ,,אפסי ארץ'', שהי' נכד אחיו של בעל ה,,ישמח משה'' כמובא בסוף ספר אפסי ארץ עה''ת, ולכך כותב רבנו עליו ,,ש''ב''</nowiki>.
 
 
 
רח                    '''דברי               ''' מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
והנה בדבר פטירת דודו הגה<nowiki>''ק מססראפקוב זלה"ה'י) היי אבל גדול להיודעים להעריך ערך סילוקן של זקני הדור אשר בעוה''ר החושך מתגבר ר''ל, אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, השי''ת ינחם בתוך שאר אבלי ציון וירושליס, וישמח את לבבות בני' י הנשברות, ויאר פניו אלינו בעינים מאירות ובת''ה יתברך בבל עניניו ויזכה להשפיע תורה וטהרה בישראל ויזכה לעלות מעלה מעלה על במתי ההצלחה, ברוב ברכה עם בל סביביו השי''ת יוסף עליכם אלף פעמים ככה, תחל שנה וברכותי', ויזכה לכוח''ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ולישב באהלו של תורה ועבודת השי''ת בנחת ובהרחבת הלב עם כל ב''ב וצאצאיו ויו''</nowiki>ד, ויתקבלו תפלותיו ברחמים וברצון עדי נזכה לראות במהרה בישועת בל ישראל ושמחתן.
 
והנני ש<nowiki>''ב ידידו דושת''ה באה''</nowiki>ר.
 
הקי יואל טייסלבוים קנ.
 
מכתב התחזקות לבעל תשובה ב<nowiki>''ה, יום שלישי י"ג ניסן תשט''ו לפ''ק, שלו' וכט''</nowiki>ס לכבוד ....
 
מכתבו קבלתי בנידון מצבו המר והנמהר שנכשל ל<nowiki>'י ע בחטאים מרים ושואל ומבקש לפתוח לו פתח התשובה, הוא ג' דברים ואבאר לו בפרטות. א) ראשית היא עזיבת החטאא) ויפרוש א''</nowiki>ע מכל החבלים המביאים לידי כן, אדרבה יעשה לעצמו גדרים וסייגים, והנדרים והסייגים אין צריך לבארם כי כבר מבואר בשלחן ערוך ובטפרי מוסר באר היטב. ב) שיעשה לעצמו מידי יום ביומו זמן להתבודד בינו לבין קונו ויתחרט מאוד על העבר ויבכה מקרב הלב ולב עמוק בדמעות שליש ויתחנן מלפני
 
'''א'''. ה<nowiki>''</nowiki>ה '''רבי''' מנחם מענדיל בנו של הרה<nowiki>''ק רבי אברהם שלום בנו של ה,,דברי יחזקאל''</nowiki> משינאווא. היה דר בקאשוי לפני המלחמה, ירדות רבה שררה בינו לבין רבנו.
 
א. בתשו' דכרי יואל האריך רבנו בתשובתו בענין דומה לזה, אך הוסיף '''שם''' לפדות התעניות בצדקה '''עיי<nowiki>''</nowiki>ש''' שהאריך איך לחשוב אח הפדיון להתעניות.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל                ''' רט
 
הבורא ית<nowiki>''ש, וזה רק על איזה זמן, אבל שאר כל היום יהי' בשמחה ובתקוה שהשי''</nowiki>ת בוודאי יעזור לו.
 
נ) שירבה בתורה ובתפלה ובצדקה כפי כחו ויהי<nowiki>' בענוה בפני כל ואל יבוש מפני המלעיגים עליו זהו עיקר התשובה, ואם ככה יעשה אז ושב ורפא לו, אבל מה ששייך להסרת כתמי הנפש דבר זה מבואר בסה''ק באריכות, וכ''א לפי דרכו בקודש, בזה לא אוכל לדבר מאומה כעת כי זה תלוי במה שהוא אדם לכן עצתי שיבוא לביתי ואדבר עמו פה אל פה אז אוכל בעזהשי'ית ליעץ לו על זה, ועד אז יעשה כנ''</nowiki>ל וישמח בתורה ובתפלה.
 
ומ"ש שכבר אחר היאוש, ממחשבה זו ירחק יותר מן הבורח מן הארי כי כבר מבואר בספה<nowiki>''ק כי מי שאינו מאמין שהקב''ה מוחל למכעיסיו אפי' שהכעיסו עד אין שיעור, מברך ח''ו בכל יום ברכה לבטלה ,,חנון המרבה לסלזחי', כי הבורא ית''ש הוא מרבה לסלוח עד אין שיעור, וכבר ביארו חכז''ל נודך מעלת בעלי תשובה ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, והרמב''ם בהלכות תשובה ג''כ מבאר באריכות גודל מעלתם, והשי''</nowiki>ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו, ויקבלהו בתשובה שלימה, ויזכה לעשות תשובה אמיתית במהרה בימינו אמן.
 
הקי יואל טייטלטים קנא.
 
בענין הסכמה לספרו של הרב הקדוש מזידיטשוב*)
 
ב<nowiki>''</nowiki>ה,
 
שוכט<nowiki>''ם אל כבוד ידידי הה''ג ... חבלים נפלו לו בנעימים, כש''ת מוה''ר ישע י' אשר זעליג מרגליות שליט''</nowiki>א.
 
אחדשת"ה, הגיעני מכתבו עוד במשך זמני הימים הקדושים העעל<nowiki>''ט, ומחמת טרדת הימים הקדושים נם לא הייתי בקו הבריאה נשמט הדבר ולא השבתי אז ושוב נאבד מכתבו, והעיקר שמחמת הטורדות העצומות בא לידי השמטה גם שהייתי מחשב בכל עת להשיב מפני הכבוד עכ''פ בקצרה, אבל אולי הי'</nowiki> רואה בעיניו את הטירדות העצומות המוטלים עלי ממש בכל הימים
 
'''*''') '''ספר''' ,,'''צבי''' לצדיק<nowiki>'' על תיקוני זוהר הק' שהו''ל הרה''</nowiki>צ רבי '''אשר''' זעליג מרגליות מירושלים מכתי<nowiki>''ק של הרה''ק בעל ,,עטרת צבי''</nowiki> מזידטשוב, והוסיף עליו ביאורים.
 
 
 
רי                     '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
ובכל הלילות, לא הי<nowiki>' לכבודו שום קושיא על מה שאני מתאחר ונמנע מכתיבת כמה מכתבים נחוצים, אבל אי אפשר לשער זה מי שאינו רואה בעיניו מצבי הקשה, והשי''ת יהי'</nowiki> בעזרי.
 
והעיקר מה שביקש הסכמה על כתבי רבינו קודש הקדשים בעל עטרת צבי זלה<nowiki>''</nowiki>ה, הנה מלבד שכבר נודע בין החיים כי גדר גדול גדרתי בעדי שלא אתן שום הסכמה על שום ספר בעולם מכמה טעמים, בלא<nowiki>''</nowiki>ה תמהתי בזה וכי כת<nowiki>''</nowiki>י רבינו מרן העטרת צבי זלה<nowiki>''</nowiki>ה צריך להסכמות, ובפרט אחרי שכבר יש בי7ץ-67 הס 1 במות גדולי הדורות שלפנינוא) ובתוכם מכ<nowiki>''</nowiki>ק אבא מארי זלה"ה, ואין זה אלא זלזול לצדיקי הדורות שלפנינו, ולדעתי לא יקח שום מכתב מגדולי דורינו, ומה לנו להכרעת חכמי זמנינו במקום שיש מכתבים גדולי הדורות שמלפנים, ואמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל (במס' סוטה מ<nowiki>''</nowiki>ז) שאין דורינו רואה אלא לפנים, ופשיטא שהוא כן בדורינו השפל עיקבתא דמשיחא, ואין לנו שום חיזוק אלא ממה שרואין דברי הגדולים והצדיקים שמשנות דור ודור שעברו, ואם אך לאורם נסע ונילך אז יש מציאות לכוון אל האמת לא זולת.
 
והשי<nowiki>''</nowiki>ת ירחם במהרה ומאשפות דלותינו ירוממינו ויוציאנו מצרה לרוחה ומאפילה לאור גדול.
 
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר מצפה לרחמי שמים במהרה.
 
הקי יואל טייטלבוים קנב.
 
בענין כתיבת פרשיות לתפילין, ועוד כמה ענינים שונים ב<nowiki>''</nowiki>ה
 
שוכט"ם אל כבוד ידידי תלמידי הר<nowiki>''צ המאוה''ג חו''ב חו''פ בנש''ק בש''ת מוה''ר אברהם יצחק קארן שליט''א בעיה''ק ירושלים תובב''א'</nowiki>י) .
 
 
'''א'''. נדפס '''שם''' עם עוד הסכמות של גדולי עולם הרה<nowiki>''</nowiki>ק משיניאווא, קאמארנא ועוד.
 
א. מגדולי תלמידי רבינו סאז ומקדם, מראשי העומדים במערכות היהדות החרדית עפ<nowiki>''י שיטתו ודרכו של רבינו, חתנו של הרה''צ בעל ,,שומרי אמונים'י ומנהיגם של חסידי ,,תולדות אהרזי' בעיה''</nowiki>ק חיי ו.
 
 
 
'''דברי'''                מכתבים שונים                        יואל '''                ''' ריא אחדשת<nowiki>''ה באה''ר כמשפט, היות כי בבוא מכתבו לכאן לא הייתי בביתי כי הייתי מחוץ לעיר לצורך רפואה, והגם שנשלחו המכתבים מהכא להתם אבל הי' סיבה בכמה מכתבים שנשארו פה ולא ראיתים עד הנה, וביום י''נ אלול בא–לנגד עיני מכתבו בדבר שאלתו בפלוגתת הפוסקים שבפ' והי' אם שמוע �ה''</nowiki>ח 1234567
 
בתפילין ושם כתב לאמר שביום ט<nowiki>''ו אלול יהי' בנו נ''י בר מצוה וצריך תשובה דחופה באופן שיהי' נגמרים התפילין ביום ט''ו, והיות שמעת ראיתי את מכתבו ביום י''ג אין שום מציאות שיגיע לשם תשובתי עד יום ט''ו, ובודאי עשה איזה הכרעה וכבר נגמרו התפילין, וא''כ אין עוד נ''מ כ''</nowiki>כ במכתבי למעשה אך ראיתי להשיב מפני הכבוד,
 
הנה בעיקר השאלה העתיק במכתבו הרבה גדולים שנחלקו בדבר, ויש לדבר בזה הרבה אך לא ראיתי להאריך בהענין כי מי אנכי להכריע בין ההרים הגדולים, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, אך זה אוכל לכתוב לו כי התפילין שלי המה של ח-כ כ<nowiki>''</nowiki>ק אבא מארי הגה<nowiki>''</nowiki>ק זלה<nowiki>''</nowiki>ה שהי' מניחם כל הימים שאני זוכר, ולאחר פטירתו נפלו לי בירושה ומאז אני מניחם, והסופרים במינוס שראו התפילין הכירו הכתב שהוא של ר' שמואל סופר זלהי'הב)' שהי' סופר מצויין בסיגוט ומפורסם בחסידות עצומה בימי זקיני הגה<nowiki>''</nowiki>ק מאוה'ינ בעל ייטב לב זלה<nowiki>''</nowiki>ה, ובאלו התפילין אני רואה שנכתבו כשיטת הטורי זהב�) וא<nowiki>''</nowiki>כ אני רואה שאבותי הקדושים זלה<nowiki>''</nowiki>ה נהגו למעשה כשיטת הטורי זהב. מה שהביא מס' אהבת יונתן (פ' בלק) שם מבואר בפי' דמיירי בשעת מלחמת גוג ומגוג וזה יהי' אחר ביאת דכשיהיה) ומ<nowiki>''</nowiki>ש שאין יודעין מתי יהי' מלחמת גוג ומגוג, הנה בפירוש אסרי' בגמרא (ע"ז ג') אין מקבלים גרים לימות
 
'''ב'''. ג . '''ד'''.
 
סופר חשוב בעיר סיגעט עוד בימי הגה<nowiki>''ק בעל ייטב לב, מפורסם לבעל מדריגה, ומרן הגה''ק בעל ייטב לב כתב תפילין על ידו לכל יו''ח, וחשיבות גדול היו התפילין שנכתבו על ידו. ורבינו אמר פ''א עליו ,,איך האב אים נישט געקענט אבער מען האט געזאגט אויף איס גרויסע ואבן ,,אני לא הכרתיו אבל אמרו עליו גדולות ונצורות'', עכל''</nowiki>ק.
 
ומגיהי אמת סיפרו שהגה<nowiki>''ק מהרי''א מקאמארנא היי פ''א בסיגים ושאל על ר' שמואל סופר איפוא הוא דר כי רוצה להתראות עמו, וכשאמרו לו שר' שמואל דר כמעט בחורבה ואין מן הראוי לילך אצלו, השיב הרה''ק מקאמארנא, אם הדרתו טובה בשביל אלי'</nowiki> הנברא אז טובה היא גם בשבילי.
 
או<nowiki>''ח סי' ל''ב ס''ק כ''ו, שכתב לחלק שיעור הריוח שבין הפרשיות שמע והי' אם שמוע לשנים, קצת להניח בסוף פ' שמע וקצת להניח בראש השיטה קרס התחלת והי'</nowiki> '''אם''' שמוע, ובכל מקום יהי<nowiki>' פחות מטי אותיות, ובזה יצאנו שיטת הרמב''ם ושי' הרא''ש עיי''ש בארוכות. ועיין בתשו'</nowiki> '''בית''' שלמה סי' '''ח'''' שהעלה שכבר '''נתפשט''' בגלילותינו מכבר בדברי הטו<nowiki>''ז והמשנה ידו על התחתונה. עיי''</nowiki>ש.
 
עי<nowiki>' בל העניז באריכות בספה''ק ויואל משה מאמר ישוב א''י סי' ק''</nowiki>ט.
 
 
 
ריב                   '''דברי'''                מכתבים שונים                        '''יואל'''
 
המשיח וכו<nowiki>' אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן ובזרועותיהן, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם, כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר לדם על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים וכו', ומבואר שכ''ז יהי' אחר ביאת המשיח כמו שהוא בקרא יתיצבו על ה' ועל משיחו, ובזוה''ק (פ' בשלח דף נ''ח ע''ב) זמין קוב''ה לאחייא לכל אינון מלכין דעקו לישראל ולירושלים לאדרינום ולנבוכדנצר וכוי ולשלטאה לו בקדמייתא וכוי וזמין קוב''ה לאתפרעה מינייהו באתגליא סחרני ירושלים וכו' ודא לזמנא דאתי משיחא כוי, וברוח אפיך ובו' בהאי זמנא ולזמנא דמלכא משיחא ולזמנא דגוג ומגוג, וכן מבואר בכמה מקומות דמלחמת גוג ומגוג היא אחר ביאת המשיח, הנה ברמב''ם (פי''ב מהלכות מלכים) מבואר שבתחילת ביאת המשיח יהי' מלחמת גוג ומגוג, אלא שהביא שם פלוגתא אם ביאת אלי' יהי' קודם מלחמת גוג ומגוג או עוד קודם ביאת ,המשיח, אבל במה שמלחמת גוג ומגוג יהי' אחר ביאת המשיח ע''ז לא הביא שום פלוגתא כי הוא פשוט בכמה מקראות ובכמה מקומות מדברי חכז''ל, ועד ביאת המשיח יהי' המלך המשיח בעצמו באדום כמבואר במד''ר (סדר שמות פ''א סי' כ''ו) וז''ל ואף מלך דמשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ ונו', ובגמרא פסחים (דף פ''ז ע''ב) צדקה עשה הקב''ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ותנא דבי אליהו (פ''י) כתב על הא שפיזר הקב''ה את ישראל בין האומות בוודאי יודע הבעה''ב באיזה מקום יפקיד את כליו וכשיבוא בעה''ב לתוך הבית יביא את כליו עמו לתוך הבית וד''ל, ומה שהביא מאהבת יונתן שכתב על המימרא שבקרא הועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו, זה וודאי יהי' אחר ביאת המשיח שהרי כתבו ז''ל הועלו מושיעים המה המלך המשיח עם הז' רועים עמו, והובא זה גם ברד''ק ובמצודות שם, וכמו שמבואר באותו הקרא והיתה לה' המלוכה שאז יתגלה מלכותו ית''ש ככל העולם שזה יהי' אחר גמר התיקון שאחר ביאת המשיח וכ''</nowiki>ז פשוט ומבואר.
 
 
מה ששאל בדבר השילומים מארץ אשכנז, גם אנכי אין דעתי נוחה מזה, והיי אנשים שנמנעו מלבקש יען שהכירו בי שאין לי קורת רוח מזה, אמנם אעפי<nowiki>''כ לא ראיתי למחות בהמקבלים כי יש נם סברות לכאן ולכאן ואי אפשר להאריך בזה בכתב, גם אין לי פנאי לאריכות ואעפי''כ קשה להגיד החלטה, ואמרו חכז''</nowiki>ל (משלי) אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך כאחותך שהיא אסורה תאמר ואם לאו אל תאמר, ובגלל זה נמנעתי מלדבר דבר בזה.
 
מה ששאל אם לומר בליל שבת קודש לסעדא בהדה, מי אנכי להשיג בנסתרות, ובפי הנראה בסידורים ובדבריהם הקדושים זלה<nowiki>''ה משמע לומר בליל שבת קודש בהדה לשון נקיבה וביום בהדי'</nowiki> לשון זמר.
 
 
 
'''דבך''' י               מכתבים שונים                        '''יוא ל              ''' ריג
 
והנני מברכו בבוח<nowiki>''ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, והשי''ת יהי' בעזרו שיזכה לישב באהלה של תורה ועבודת השי''ת מתוך נחת והרחבת הלב ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מבנו היקר שנעשה בר מצוה ומכל צאצאיו ויו''ד, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה בחפצו הטוב וכלו''נ ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לשמוע ממנו אך טוב בה''</nowiki>י.
 
הק' יואל טייטלבוים

גרסה אחרונה מ־22:30, 10 באפריל 2025

א.

חיזוק לתקנות בבית מדרשו הראשון של רבנו בסאטמאר *) [בענין ביי האר, וקביעות עתים לתורה]

ב''ה, אור ליום ג' לס' נד התרע''ד לפי'ג, פה ארשיווא יצ''ו [�'ר-ר'ח2מ�לאהובי אנ''ש המופלגים בתורה ובחסידות אנשי הביהמ''ד יצ''ו

איש איש לפי מהללו כולם יתברכו ממקור הברכות. הנה כעת הפרדי מאתכם ובאתי לפה היי המדובר לעשות ביניכם תקנות קבועות וקיימות לדורות למען יתנהג הביהמ''ד ביסודי התורה והחסידות ולא ימוט לעולם, והנה ע"י ע נמשך הדבר ועדיין לא נגמר לסדר כל התקנות הנצרכים על הגליון ולבוא על החתום עליהם כאו''א מבני חבורתיגו נ''י, ע י"כ תראו כעת לבוא על החתום על אלו התקנות אשר הם עתה ביד המוכ'יז כבוד ידידינו האברך היקר כמוי'ה יודא פאשקעם נ''יא) ולקובעם בהפנקס למשמרת, נם לדבקם בכותלי הביהמ''ד למען יראו ויזהרו, וכל אשר לא ירצה לבוא על החתום על אלו התקנות מובן כי לא לנו הוא כ''א לצד אחר, ואל יהי' בחבורתינו.


*) בעת שקבע רבינו אהלו בק''ק סאטמאר בשנת תרס''ה כשנה אחרי הסתלקות אביו הקדוש בעל

קדושת יו''ט, כבר נתקבצו אליו תלמידים רבים לשאוב מבארו מים חיים, ואף עדיין היותו צעיר לימים נסעו אליו ממרחקים להפקד בדבר ישועה ורחמים, ואז יסד בית מדרשו לתודה ולתפלה, ע'' פ דרבי החסידות המקובל מאבותיו הקדושים, בשנת תרע''ב תיקן תקנות קבועות לבית מדרשו, והקפיד מאוד על שמירת התקנות

אף כשנתקבל רבינו לאב''ד דק''ק אזרשיווא נשאר קשור אל עדתו אשר בסאטמאר היזקם יעודים תמיד ע''ד התקנות. במכתב זה מבקש רבינו שכ''א כבני החבורה יחתום עצמו על שמירת התקנות, וסי שלא יחתום ,,אל יהי' בחבזרתינוי' , ער ראה רבינו להוסיף תקנה נחוצה שלא ראה מתחילה את הנחצזת לדבר ארוחה. אך כאשר ראה כי פרצו פרצות בענין גילוי שער היוצא חוץ לצמתן (ביי-האר) יצא בכל תקפו לבלי לתת לדרוך על סף ביח מדרשו אשה הפורצת גדר בזה.

א. ה''ה הרב החסד המפורסם ר' לייבלי פאשקעס, ראה עליו מדור ,,מכתבים שונים'' מכתב קכ''ז.


י                       דברי                מכתבים          יואל

עוד באתי לעורר בענין אי הנה אלו התקנות אשר המה ביד המוכ''ז כ' ידידי הנ''ל מהם היי המדובר מכל פרט ופרט עוד בתחלה בעת הפרדי מאתכם, אמנם ממה שנפרץ ג''כ בעו''ה אצל הנשים בענין השערות היוצאים חוץ לצמתן שקורין ,,ביי-הארי' מזה לא דברתי אז, וגם לא נרשם בהתקנזת, והאמת כי לא עלה על דעתי כ''כ שיהי' צורך גם בזה לפרוט ולהביאו בין דתקנות, וכעת שמעתי כי גס זה נפרץ טובא בעו''ה, ובעיני חמיר זה יותר מפאה נכרית, ועי' בחת''ם (או''ד סי' ל''ו) שהאריך בזה והביא מהזוהר שעל כל שום חוט שערה החמיר שגורם מסכנות ודלות ומגדלות בנים רעים ושארי צרות ר''ל, וסיים לבסוף שאיסור נמור הוא ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו ויחוש לרביצת האלה הנ''ל יעיי''ש, ע''כ תראו להביא גם זה בין התקנות, וקודם כל תתנו לב לידע אם לא נמצא ביניכם איזה אשה אשר יש לה איזה שערות מאלו שקורין בייהאר, הן מאותן שבין אוזן לפדחת או באיזה מקום שהוא יגלחו הכל, ולא יראה ולא ימצא אפי' משרו מהסב) ואל תשמעו לקול המתפרצים האומרים כי אדרבה יותר טוב לדת יהודית להניח איזה שערות כאשר כן אומרים איזה חוטאים ומחטיאים, כי כל זה עצת יצה''ר ר''ל, ואם יהי' ביניכם איזה איש או אשה שלא יטו אזנם לזה נא תודיעו אלי, אולי אוכל לפעול אצלם שיסורו מהדבר הרע הזה ויחושו לנפשם ולנפשות ביתם מהאלות החמורות שבזוה''ק והביאם החת''ס זלה''ה, ויהיה מבואר גם זה בהתקנות שלא תבוא שום אשה בעזרת נשים עם איזה שערות אפי' כחוט השערה, והמנהלים יראו להרחיקה בכל תוקף ועוז, ובזה תזכו לכל הברכות היפך האלות החמורות שבזוה''ק הנ''ל עוד ביתר שאת כי מדה טובה מרובה ממדה פורעניות ר''ל.

עוד זאת ראיתי לעורר למעה'יש לקבוע שיעורין קבועים בביהמ''ד) ללמוד וללמד בלילה אחר תפלת ערבית או קודם אור הבוקר וקודם תפלת שחרית כאו''א באיזה אופן שיוכל, וחוץ מהתקנות הנעשים לצורך הנהגת ביהמ''ד טוב לעשות דברה מיוחדת לצורך קביעת הלימוד הנ''ל באיזה תקנות קבועות שיהי' קיום ודיזוק לדבר, גם לסיים תהלים בעשרה ביום ו' כאור

ב. ג.

רבינו האריך בדרשתו בשנת תרצ''ו בק''ק סעטש בחומר איסור בייא האר, נדפסה ב,,דברי יואל'' פ' וישלח עמר קס''א. וראה עוד מש''כ רבינו בפרקי אבות עמוד רצ''ג בזה''ל: ,,ואין שום שונא בעולם אשר יוכל להרע לאדם ב'' כ, כמו אם אשתו הולכת ח '' ו בגילוי שער, שהיא השונא הגדול בבית בעלה, ר''ל מהקללות הנאמרות עליה בזוה''ק'' .

רצונו של רבנו הי' תמיד שילמדו השיעורין והקביעח עתים לחודה דווקא בבית המדרש כמוש''כ במדור ,,על משמרת החינוך והישיבות'' מכתב נ''ז טעמו ונימוקו עמו, עיי''ש.


דברי                על משמרת הדת                    יואל                 יא

הבוקר בכל שבוע ד) והשי''ת יטע בלבבינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ונזכה לכל הברכות וישועות בנו''ה עד ביאת גואל צדק בב''א.

ובזה הנני ידידכם מצפה להצלחתכם וחותם ברב ברבות כאשר עם לבבכם. הק' יואל טייטלבוים ב.

במניעת ריקודי תערובות בשמחת נישואין*)

ב''ה,

הנה שמענו ותרגז בטננו לגודל הפירצה אשר בגלילות האלה בעוה''ר שביום שמחתכם ושמחת צאצאיכם הנה השמחה נהפכה לתוגה רח''ל, אשר נאספין בחורים וגם בתולות והשטן מרקד ביניהם, שכבר כתב הב''ח ז''ל (אהע"ז סי' ס''ב) שבשמחה שיש תערובות אנשים ונשים אין לומר שהשמחה במעונו, כי אוי לשמחה רעה ומרה כזו אשר נודע אצל כל יודע ספר שכל הרעות שבגוף ובנפש נמשכין מעבירות כאלו רח''ל. ובישמח משה (פ' תבא) כתב שאחר החקירה נתודע לו שאך עון זה הוא הגורם אריכת הגלות המר, והחיוב על כל אנשי הישוב בעת שנאספין שם תערובות כזה להקהל ולעמוד על נפשם נגד הפושעים האלה החטאים בנפשותם, וצריך ללחום נגדם יותר ממד שצריך ללחום נגד שודדי לילה, למען לא יביאו עליכם הרעה ח''ו, והלא די לנו בהצרות אשר כבר חלפו ועברו על ראשינו, ועוד קמז תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף ה' חלילה וחם, ואוי להם לאביהם של בניהם ובנותיהם של אלו שאין מוחים להם בכל נפשם ומאודם נגד דברים רעים ומרים כאלו, הלא את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש התאוה לאלהים אחרים רד''ל, שריפת גוף ונפש לעוה''ז ולעוה''ב ח''ו, ואף אותן הבחורים שאין מרקדין עמהם רק עומדים שם לראות וליראות הם כמותם, וכבר אמרו (סוטה מ'יד ע''א) זמרי נשי ועני גברא כאש בנעורת.

ד. תקנה זו קדומה היא מימי רבינו הגה''ק בעל ,,קדושת יו''ט''. (עיי קרוי''ט פ' תולדות דף

.)

ב"ב ע"ד).

נכתב בשנת תרפ''ד, וכאן המקום להביא עובדא השייכת למכתב זה, שרבינו בכבודו ובעצמו הלך פ''א למחות בנישואין שהתקיימו דיקירי תערובות, והבריוניס רצו להכות את רבינו עד שהוכרח לברוח דרך חלון, וראש הבריונים קיבל עונשו, במיתה חטופה ר''ל תוך כמה ימים, ומאז המה ראו כז פחדו מלכיות בגחלתו של רבינו,


יב                     דבר י               מכתבים          �ר' ד–,1-345]יוא ל

אחי ורעי הלא ידעתי אתכם כי עדיין מאמינים אתם בדי ותורתו הקדושה, והאיך יערב לבכם למרוד כ''כ בשאט נפש נגד השי''ת ותורתו הקדושה, והאיך לא י עלה מורא על ראשיכם מנקמתו הגדולה של קל קנא ונוקם אשר עת ן יד ר–לנקום נקמתו ונקמת ישראל מכל המצירים ומעיקים להם, ואין זה אלא שהיצה''ר מסמא עיניכם כ''כ, ולמה לא תתבוננו ולא תשימו לב לסכנות גדולות כאלו, שובו שובו מדרכיכם הרעים ולא תמותו נם אתם גם בניכם מיתת גוף ונפש רח''ל.

ולאיש אשר אלה לו שכבר נכשל בחטאים המרים האלו האיך יתן מעדנים לנפשו ומרגוע לרוחו ומה תקנה יש לו על רוב חטאיו אשר כבר עבר, ופשעיו אשר גבר, אם לא בתשובה שלימה לפני מלך מוחל וסולח, וידוע כי עיקר התשובה היא עזיבת החטא ולהשיב רבים מעון באותו עון אשר חטא, ובמה שחוטאים בו מתרצים, ולזה תקנה גדולה לנפשם אשר ממש ימסרו נפשם למנוע תערובות כזה וללחום נגדם בכל עוז ותעצומות, ובכל הישובים צריכים לבקש תחבולות גדולות באיזה אופן למנוע הדבר, וצריך לרדוף הנערים האלו ונם אביהם של הבנים והבנות האלו, אשר אין מוחין ביד בניהם ובנותיהם כראוי בכל מיני רדיפות, ולהבדילם מעדת ישראל ומכל החברות ולא לצרפם לכל דבר שבקדושה ולא לקראתם לס''ת כי מורדים המה בה' ובתורתו הקדושה, ופשיטא שאסור לשום אדם מישראל להיות מסייע ידי עוברי עבירה להשכיר להם דירה לתערובות כזה, וכל מי שמשכיר ביתו לזה הבדל יבדלו אותו מכל חבורות ישראל כמו אלה הרשעים שהתחברו לדבר עבירה, ואם רואין שא''א למנוע הדבר אם לא שלא יקחו כלל שום כלי זמר להחתונה, החיוב למנוע גם לקיחת כלי זמר, כי עיקר שמחת חתן וכלה הוא שלא יצמח משמרתם אבדון גוף ונפש ועבירות רעות וחמורות רח''ל, ואם החתן והכלה יראים מהשיי' ת ישמחו בזה כעל כל הון אם ינצלו מענין רע ומר כזה, ומהראוי למחות להבתולות שאחר החופה לא ילכו כלל להחתונה, שזה גרם גדול לצמיחת הדבר, ובפרט שלא להכין מקום מיוחד לריקוד הבתולות שזה גרמא בניזקין מאוד לעת כזאת, ומוטל זה על האבות באיזה אופן להדריך בניו ובנותיו שלא יחללו השם ח''ו. וכללו של דבר צריכין אנשי הקהל לתת לב להענין בכל אופן ואופן עד שימנעו הדבר ולא יזכר ולא יפקד עוד ובזה יזכו להיות מהזוכים ומזכים את הרבים.


אנא חוסו נא על נפשותיכם ונפשות כל בית ישראל האומללים השוכנים בגלילות האלו ולא תצמיחו ביניהם שורש פורה ראש ולענה כזה, ותזכו לחי' נחת ושלום, מהשי''ת הנאמז לשלם שכר טוב לכל הכובשים את יצרם


דברי על משמרת הדת           יואל                 יג

מעבירות רעות, ותזכו לרב טוב הצפון לבית ישראל ולגאולה קרובה בנוף ונפש בבי''א.

בעה''ח היום יום חמישי פרשת ואתה תצוה את בני ישראל י''ג אדר ראשון העטרי'ת לפ''נ פה ארשיווא יע"א.

הק' יואל טייטלבוים ג.

שלא לסדר קידושין במקום שיש חשש תערובת אנשים ונשים ב''ה

אל כבוד ידידי ש''ב ומחוי הרב המאוה''ג חו''ב החסיד המפואר

בנש''ק מאלים ותרשישים מוה''ר אלע זר ני''א) .

היות כי כבר נודע בין החיים את גודל הפירצה אשר במקומו קיוויאשד אשר בכל שמחת נשואין נהפך השמחה לתוגה ר''ל ע''י תערובת אנשים ונשים ושעירים ירקדו שם אוי לעינים שכך רואות ולאזניס שכך שומעות, והנה כ''ת שם במקום ההואב) אשר משם יצא אש הבערת הבערה ר''ל, יראה נא להתאמץ ולהשתדל בכל האפשרות למנוע פירצות גדולות כאלה ר''ל, ואין לסדר קידושין בשו''א אא''כ יתנו המחותנים איזה בטוחות שלא יארע בשמחתם פירצה כזאת באופן שהמטרה קידושין יהי' לבו נכון בטוח שבוודאי לא יהי' אפשרות לפרוץ בשמחה זו, ולא יהי' המכשלה הזאת תחת ידו, והשי''ת יגדור פרצותינו ושלו' עלינו ועכ'' י.

באעה'יד ג' לסדר והייתם לי סגולה, התרפי'ה לפ'ינ, פה ארשיווא יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים

א. הרב הגה''צ מקיוויאשד היי נכדו של הגה''ק בעל ,,בני יששכר'', כצד אסו הי' נכדו של הרה''צ

ב.

מבאדנוב בנו של ה,,אמרי נועם'י סדזיקוב, וחותנו של רבינו הרה''צ מפלאנטש הי' בן הרה''ק ר''ס מראזוואדוב אחיו של ה,,אמרי נועם''.

הוא הי' מהרבנים החשובים עוד מלפני המלחמה, והיי מפורסם בברי צדקתו וקנאותו לכבוד שמים, הי' מקורב מאוד לרברנו ועזר כבל מערכותיו לחיזוק הדת.

הרב מקיוויאשד לא נתקבל בחור רב בקיוראשד עד שנח תרפ''ו אמנם בראותו את גודל הפירצה ברקודי תערובות מחה בכל כוחו למנוע זאת, וגם ביקש סאת דבינו שיבא לעזרתו במה שיכתוב מכתבו זה למנוע לסדר קידושין עד שיהא מובטח שלא יארע ח''ו תקלה בפקוסו.


יד דברי            מכתבים          יואל

ד.

תקנות לחיזוק הדת *)

תקנות גדולות שנו כאן,

להשגיח בעין פקיחא על תהלוכות נשינו ובנותינו ולגדור בעדם שלא ילבשו מלבושי פריצות הנאסרות עפ''י התורה המורשה לנו, רק תהי' מצוינים בדת יהודית ובמלבושו צניעות כמשפט בנות ישראל הכשרות, ואין בכלל אלא מה שבפרט.

א) ליזהר באזהרה יתירה שלא ילכו ח''ו בשערות היוצאות חוץ למצחיהן שקורין בייא האדרא) .

ב) שלא ילכו גם בשוקים וברחובות בשייטלעך ופריזעטען של פאה נכרית הדומות לשער ב) אך יתאמץ וישתדל כל איש אצל בני ביתו שילבשו זישאן או פריזעט של משי אומגעדריבעלט, ובאם אי אפשר יהי' לכל הפחות של משי געדריבעלט במראה דינקיל במכסה נעץ על ראשם, ובאופן אחר שאינו של משי כלל וכלל לא.


*)



דברי                על משמרת הדת                    יואל                 טו אוצר רחסר

ותקנותינו אשר נתקן מימי קדם (שנת תרע''ב) קבוע וחזקה לבל יתן איש שום אשה לבוא אל הקודש פנימה רק בזשיאן או פריזעט של משי לכה''פ געדריבעלט, וכבר קבלו עליהם ואין לשנות.

ג) שלא ילכו בדורכזיכטיגע שטרימפף והדומות לבשר שקורין לייב פארב ג)

ד) שלא ילכו לבתי טיאטער ומאזי וכדומה, ולהזהיר מזה בני ביתם הקטנים עם הגדולים.

ה) שלא להניח בנינו ובנותינו לילך בהאויבעך,,ח7שו]הלען רק המחוייבים מטעם רוקי המדינה ולא יותר כלל ד).

ו) שלא לקרות בספרי חשק המרגילין לכל הדברים המתועבים ר''ל.

ז) שלא להניח המטות בבית באמצע החדרים כי אם אצל הכותל, וגם בבתי הילדים אסורה) .

כל דנ''ל קיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם אשר ישנו פה עמנו היום ואשר איננו פה עמנו להיות עושים ולא יעבור, וחלילה לפרוץ גדר, ומי האיש הירא יעמוד על המשמר בכל עוז ותעצומות לבל יתן המשחית לבוא אל תוך ביתו, ומעתה מי האיש אשר איננו שומע בקולינו, ועפ''י תקנותינו הנ''ל מיאן ללכת, אין בכודינו לקבלו בבית החברה אם לא שיקבל עליו לשמור ולעשות ולקיים תקנות הנ''ל בכל פרטי', וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות ככל הכתובה בו, ובדין הוא שנמול שכרו שנזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כמאמר הכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך מעתה ועד עולם אמן.

בל התקנות הנ''ל מאוד המה נחוצים מעיקרי דתי התוה''ק, והשי''ת יעזרינז על דבר כבוד שמו לשמור ולעשות ולקיים עדי נזכה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן בב''א.


ג. ד.

הק' יואל טייטלבוים ראה בחי''ת הנ''ל ,,אף אותן פזמקאות שקורין ,,זיביציגערי' גם הם אינם מניחים את דעתם של היראים ושלימים, משא''כ אלו שלובשין גרביים דקות ושקיפות ומראיהן כמראה בשר איסור חמור ונורא יש בזה, לכן מן הנכון שלא תמצא במחנינו אפי' אשה אחת שתקל בדבר החמור הוה"י.

כמו כן הקפיד מאוד תמד שלא ילמדו בבתי חינוך שייסד באסעריקא שום לימודי חול יותר בן ההכרח עפ''י חוקי הכפיה.


ה. ראה מש''כ רבינו ב,,דברי יואל'" פ' ויירא עמוד י"א בזה''ל, ע''כ קשרו את השה בכרעי המטה


טז

דברי                מכתבים          יואל

ה.

שלא לקבל הוראה מתלמידי שעכטער סעמינאר*) ב"ה, יום ה' כ''ו טבת תרצ''ו

כבוד הרבנים הגאונים גודרי נדר ועומרי בפרץ, לחזק הדת על תלה לקובעה בארץ, ה''ה אגודת הרבנים, חכמים ונבונים, לנטוע נטעי נאמנים, ולסקל האבנים, המשחיתים בני האמנים, המשתזקקים להשריש דרכי אבות לבנים, השי''ת יהי' בעזרם, וירום קרנם, להרביץ תורה וטהרה, עדי נזכה לביאת מבשר במהרה.


ארדשתי'ה, הגיעני מכתבכם בקיץ העבר ומסיבות שונות נשמטו הדברים ולא השבתי אז כאשר יספר לכם ידידי המוכ"ז נ''י פא''פ, ובעיקר הדבר מאשר יצאתם ללחום נגד המהרסים שרצו לעשות תקנתא מקלקלתא בעניני גיטין וקידושין, שעל כיוצא באלו אמרו חכז''ל (קידושין דף י''ג ע''א) כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין אל יהי לו עסק עמהם, וקשין לעולם יותר מדור המבול ר''ל, וכל המאמין בתוה''ק חלילה לו לבקש הוראה ותורה מתלמידי הסעמינאר שעכטער, אשר שורשו שורש פורה ראש ולענה, מחבלי כרם ה' צבאות, ולהסית ולהדיח בני ישראל מדרכי השי''ת, וישר פורסם ורילבם לאורייתא שיצאתם ללחום מלחמות ה' צבאות נגד המהרסים והמסיתים ומדיחים האלה, להפר עצתם ומחשבתם.

השי''ת יהי' בעזריכם לרומם קרן התורה והיראה ולהגדיל תורה ולהאדירה כחפץ לבב כל יראי ה' המשתוקקים לדבר אמת ולישועתו ית''ש, ובזה הנני ידידכם דושת'' ה באה''ר ומכבדכם ומוקירכם כערככם הרם והנשא.


הק' יואל טייטלבוים להראות כי היו מטותיהן במקום המיוחד לצניעות בצד הכותל, ולא כדרכי הפריצות בדורות אלו שנותנין מיטתן זה אצל זה באמצע הבית, והוא פריצות גדול עד אין לשער ואסור מן הרן, גם יש בו איסור ומשום ובחוקותיהם לא תלכו.


*) המשכילים ניסו תמיד לחדש דברים נגד התוה''ק, ובתקופה לתקופה מצאו להם דברים העומרם


דבך י               על משמרת הדת                    יוא ל 'וצ-רת''ר] יז

ו.

זהירות בענין מקומות הרחצה*) ב"ה, אל כבוד יהודי' אנ"ש .... נ''י ויתברכו. הנה שמעתי בדבר השערורי' אם לעשות השוזימיגנפאל אצליכם, לזה ראיתי להודיעכם שלא תלכו בדרך אתם ולא תעשו דבר שמביא ח''ו לידי פירצה בכל אופן ואופן, ואין להאריך בזה לרוב פשיטותו. והנני ידידכם דו''ש באה''ר מברככם ברוב הצלחה.

הק' יואל טייטלבוים ז.

אודות הפירצה של לבישת מלבושים קצרים **)

ב''ה, היות קשה לפני לכתוב באריכות בדבר המכשול הנורא אשר הולכים במלבושים קצרים מלבושי סדום בעוה"ר, ונתפשט המכשול הזה גם בין שומרי תורה ומצות, ע י"כ טרם שנתחיל לעשות צעדים שאין ברצוני לעשות, באתי להזהיר באזהרה חמורה שאסור לילך במלבושים כאלו כל אשר בשם ישראל יכונה, וההולך במלבושים הללו הוא מובדל ומופרש מעדת ישראל ההולכים בתורת ה', והשי''ת ישמור אותנו וישלח לנו ברכה והצלחה בכל הענינים. א''ד הכותב וחותם בלב נשבר ונדכה, ולישועת הי מחכה, בתוך כלל ישראל. בעה''ח יום ועש'יק לס' זאת חוקת התורה, תשכ''ט.

הק' יואל טייטלבוים *) מעשה שהיה כך היה, סיפרו לרבינו שהמעין קיץ פלוני נמצא מקום רחצה בלי מחיצות כראוי, והבע'יב היו יראים ושלמים, זע"ז כתב רבינו מכתבו, לעוררם למנוע מזה.


**) ענין הצניעות בבנות ישראל הי' מהדברים העיקריים שרבינו עורר עליהן בכל עת ועונה. ועמד

עליהם בתקיפות גדולה, ובבתי החינוך לבנות דרש מההנהלה לבל לוותר על מלבושי צניעות כראוי ויתור כל שהוא באסרו שזהו מהיסודות של בית ישראל כשר ונאמן. ראה בדברי יואל פ' יתרו בדרשה בק''ק האלמיז שנת תרצ''ט.


יח                     דברי                מכתבים          יואל

ח.

בחיזוק הנסיעות בבאסעס מיוחדים *)

ב''ה,

הנה כבר כתבו הרה'' ג שליט''א עכור ענין נסיעת הטרעין והבאסעס, והוא נמ' ערוכה (ב''ב) אם יש לו דרך אחריתא רשע הוא, ומי לא ירצה להנצל מדרך רשעים.וצח''רו, והשומעים לזה יזכו לרב טוב מן השמים.

כעתירת הבאעה''ח יום ט' ניסן תש''ל לפ''ק.

הקי יואל טייטלבוים ס.

בדבר החזקת ידי סופר סת"ם**)

ב''ה,

המוכ''ז האברך היקר מו''מ בתוי'י ובחסידות מו''ה חיים טירנזיאר נ''י מבערעגסאם הסמוך לפה הנה עסק כל ימיו במלאכת סת''ם ומחמת שלא הי' לו פרנסה ונשאר בע''ח הביאו הדבר להיות נודד ממקומו לבקש לו איזה הכנסה, לזה מצוה לקרבו בכל מקום בואו, נם יוכל להיות שיתגלגל זכות גדול על ידו, כי בהרבה מקומות שכיחים מכשולות גדולות ר''ל עבור הסופרים שאינם יריאים ומומחים והמון עם נכשלים בלי ידיעה בתפילין ומזוזות פסולות, והאברך המוכ''ז הוא י''ש ומופלג בתורה ויוכל לתקן הרבה בענינים אלו. וזכות מצות סת''ם בצירוף זכות הצדקה יגן על כל המשתדלים להנצל מכל רע ר''ל ולהתברך ברוב ברכה עד נזכה לגאולה שלימה בב"א.

באעה''ח אור ליום ב' לס' שאו את ראש כל עדת בנ''י ל"ט למב''י, תפר''ה לפ''ק פה ארשיווא יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים



דברי                על משמרת הדת                    יואל                 יס

בזהירות הכשרות בבניית מקוה טהרה*)

ב''ה

שלוי וכט''ס אל כבוד ידידי עוז הרבני המופלא בתורה וחסידות

ובמעשים, איש האשכולות, עושה גדולות, בש''ת מו''ה מרדכי

זעליג הירש נ''יא) .

אחדשתי'ה באה''ר, הנה תלי''ת אנו מקוים לילך מהספינה בצהרים למדינת פראנקרייך, ותלי''ת עבר עלינו נסיעה זו בהשקט ושלו', כן יעזרינו השי''ת גם להלאה עד יגיענו לאהי' ק ומשם חזרה, ויה''ר שנזכה לביאת הגואל בב''א.

והנה בישבי פה באני' בלב ים מתבונן בחדרי על כל המעשים אשר נעשו ואשר צריכים עוד להעשות, הנה כסו צער בנפשי על אשר לא זכיתי עוד לברך על המוגמר בעשיית המקוה, ומעכ''ה נ''י טרח הרבה במצוה זו של עשיית המקוה, השי''ת ישלם לו נמולו על כל המעשים טובים, ובפרט על המעשים טובים האלה שהמה יסוד היסודות של טהרת ישראל, ובאה לו בטירחה מרובה וביגיעה גדולה, וכבר הביא רש''י ז"ל (בפי חיי) א' מן הטעמים שהי' מצות מילה חביבה על א''א ע''ה יותר מכל המצות יען שבאה לו בצער, והנה עד הנה נצטערנו הרבה בעשיית מקוה זו, השי''ת יעזרינו להלאה שיהי' בלי שום חשש ופקפוק ח''ו, ויהי' לנחת רוח לפני השי''ת, ובהיותי בביתי הייתי מסייע לפי כחי ועכשיו ירט הדרך לנגדי והנחתי באמצע, אבל כבר נוכחתי לדעת אשר כמע''ה נ''י הוא זהיר וזריז ועושה כל מה שבידו בזה, גם

את צד זכות הרבים שראוי להתגלגל על ידו, כגון דא שעי''ז יתקן את התפילין והמזוזות במקומות הצריכים תיקון. וראה ב,,דברי יואל'' פ' נשא מה שהרעיש רבינו בדרשתו בכינים הכללי של התאחדות הרבנים על המכשולים בעניני תפילין ומזוזות עיי''ש.


.) המכתב הזה סובב על מקוה טהרה הראשונה שהקים רבינו בוויליאמסבורג בשנת תשי''ב, באמצע

הבניה הוכרח רבינו לנסוע לאה''ק, וע''כ זירז את העסקן הזה שיעמוד על המשמד.

מעודו הי' דבינו המעורר הגדול בענין בניית ,,מקואות סהרהי', ובכל המקומות שנסע לבקר חקר שכשהיתה של המקוה, ועסק תמיד בתיקונם ובבנייתם של מקואות טהרה.

ידוע ומפורסם גודל כוחו בהלכות מקואות מאז ומקדם, ומאז בא לארה''ב הרבה מקואות נעשו עפ''י הוראותיו בכל המדינה. וראה בשו''ת ,,דברי יואל'' חיו''ד תשובותיו הרבים בהלכות מקואות.


א. נגיד ועסקו נכבד, בא לארה''ב הרבה שנים לפני המלחמה, עמד לימינו של רבינו בכל עת.


ב                      דברי                מכתבים          יואל

ידיו רב לו להבין הענין דבר מתוך דבר בכל הפרטים הנצרכים, וראיתי עכ''פ למלאות את דבריו בשורותי אלה, כי כבר אמרו חכז"ל איז מזרזין אלא את המזורזין, והרבה צריך להזהר עוד במים הבאים מן הבאר שיהי' הכל כתיקונו כמו שדברנו, נם בהגג וצינורות הגג וכל הפרטים התלוים בעניני הכשרות שזהו העיקר, ונם בכל הענינים צריך שיהי' הכל טום ויפה ומתוקן לשלימות הנצרך להענין הנשגב הזה של טהרת ישראל, הגם שעיקר הגמר יהי' אי''ה בעת שאבוא לביתי אי''ה בחודש אלול הבע"ל, אבל בנתים באלה הימים צריך זהירות בהרבה מעשים שלא יתאחר עוד אחר ביאתי אל ביתי אי''ה, וא''א להאריך בכל הפרטים אבל תן לחכם ויחכם עוד ובלבבו יבין כל אשר לפניו והשי''ת יעזריגו על דבר כבוד שמו ית' שנזכה שנינו יחד לברך על המוגמר בקרב כרצון הלב בלי שום מכשול ח''ו, ולא נבוש ולא נכלם במצותיו ית''ש, נם יצליחהו השי''ת בכל דרכיו ועניניו ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה. והנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לישועה ולרדמי שמים במהרה. בו''ד פה על הספינה יום ב' לס' כי יבול נוכל לה, התשי'יב לפ''ג.

הק' יואל טייטלבויס יא.

לחיזוק ידי המרכז "לטהרת המשפחה'' באה''ק*) ב''ה, י''ב מג"א תשי"ב פה ירושלים תובב''א

אל האלופים הנכבדים ראשי קהילות הקודש מצדיקי הרבים רודפי צדקה ועושי חסד, אל אחינו ואחיותינו היקרים זרע קודש בני אברהם יצחק ויעקב השוכנים בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו. מתוך חרדתי הגדולה לטהרת המשפחה בישראל אשר היתה תמיד יסוד קדושת האומה, ובכורה התגברנו על כל המכשולים שאויבינו שמו לנו על דרכינו, הנני לפנות אליכם בדברים הבאים.

באחרונה הגי עו לארץ הקודש מאות אלפי אחים ואחיות, ונוסרו מאות רבות של ישובים חדשים כפרים ועיירות ומפני חסרון המקוואות עומדים

*) מרכז ,,טהרת המשפחה'י באה''ק נתייסדה ע'' י הגה''צ ר' אפרים זלמן היילפרין שעבד במסי"נ בענין זה. והוקם ע''י מאות מקואות בישובי אה''ק, אף רבינו שר הטהרה בדורנו בא לעזרתם יעודים ברוחניות ובגשמיות, וכשבא לאה''ק נחן להם מכתב זה.


דברי                על משמרת הדת                    יואל                 כא תושבי המקומות הללו בפני נסיונות קשים מנשוא, כי ישנם מקומות הרחוקים ממקוה עשרות קילאמעטער, וקול שוועת אחים נשמע למרחקים הבו לנו מקוואות טהרה למען נוכל נס פה לשמור על קדושת החיים סכומים ענקיים צריכים בכדי למלא את כל הדרישות הללו ואין בכוחם של תושבי הארץ בלבד לשאת בעול הזה.

מרכז טהרת המשפחה בא"י אשר בירושלים עוסק במסירות בחיזוק קדושת בית חיינו על ידי סיוע להקמת מקוואות, ועל ידי הסברה מתאימה וכו' אבל האמצעים שבידו אפסיים לעומת הצורך, ובזה הנני פונה בקריאה גדולה אל אחינו אשר בארץ ובחוץ לארץ, חובה קדושה מוטלת עליכם לסייע באונכם והזנכם למען חיזוק טהרת המשפחה בבנין מקוואות טהרה ברחבי הארץ, כל מי אשר ניצוץ היהדות עדנו בלבו חייב להשתתף במצוה רבה זו, ואף העני שבישראל אינו רשאי לפטור עצמו, ומחובתו אף הוא לעזור למען קדושת דמשפחה בארצינו הקדושה..

ובצאתי אפנה נם אל רועי ישראל הרבנים הגדולים היושבים על מדין, הטיבו נא להשתדל ולהתאמץ בכל מה שאפשר לבוא לעזרת המפעל הגדול ולחזק את ידי עסקני המרכז לטהרת המשפחה, ונאמן הוא בעל הגמול להשיב לעושי הטוב כגמולם הטוב במדה טובה מרובה, בחיים של טובה ומנוחה אושר והצלחה השקט ובטחה.

הכו''ח למען המצוה המצפה ומייחל לישועת ה'.

הקי יואל טייטלבוים

יב.

ע ידוד לנמר מקוה טהרה בלונדון

ב''ה,

בהיותי בבית ש'' ב ההי'צ בנש''ק מאלים ותרשישים וכו' כש''ת מוה''ר משולם אשכנזי שליט'' אא) בלונדון, ראיתי את המקוה טהרה שהתחיל לעשות בביתו, והוא תיקון גדול, אך אין בכחו לגומרו מחמת שצריך לאותו דבר עוד סכום רב, ע''כ את אחי אנכי אבקש לסייע לו כאו"א בסכומים הגונים באופן

א. הרה''צ רי משולם אשכנזי הוא נרדם של הגה''ק מזלאטשוב וסטאלסשאווא, רבינו התאכסן אצלו בשהותו בלונדוז וחיבבו מאוד.


כב                    דברי                מכתבים          יוא ל

שיוכל לברך על המוגמר בקרוב, וכל אשר לו חבל בתוספות טהרה בישראל יברכהו ה' ככל עניניו, עדי נזכה לדאות במהרה בישועת כל ישראל ובשמחתן.

באעה"ח פה באביי בלב ים דרך נסיעתי לביתי יום ב' לס' למען ייטב לך והארכת ימים התשי''ב לפ'' נ.

–                      הק' יואל טייטלבוים �� ח ד3456 �1 ו

יג.

בגודל נחיצות ,,מקוה טהרה" בניו יורק*)

ב"ה,

כבר גלוי וידוע שעיקר טהרתן של ישראל תלוי במקוה כשרה, ותקצר היריעה מהכיל גודל נחיצות של מקוואות כשרות בכל המקומות אשר אחבנ''י גרים שם, והנה בעיר רבתי ניו יארק במזרחה של העיר אשר אלפים ורבבות מאחבנ''י דרים שם כ''י, ונודע ומפורסם איך שחסר שם מקוה כשרה, ואין לשער גודל הנחיצות, ואחר כמה תעמולות בענין זה הוחלט מטעם האדמורי''ם והרבנים הגאונים שליט''א לתקן מקוה כשרה מהודרת עם כל הענינים הנחוצים בזמן הזה, אשר כל זה עולה לדמים מרובים והוצאות גדולות כידוע, לכן הנני לעורר את לבב אחבנ''י אשר יראת ה' נוגע בלבבם ויודעים לערוך את הענין הנשגב של טהרתן של ישראל, וטהרת המשפחה, שכל אחד ואחד מחוייב ליקח חלק חשוב במצוה החשובה הזאת, ולעזור בבנין המקוה ביד רחבה וברוח נדיבה בסכום שיש בו ממש אשר עי''ז יתרבה טהרה בישראל. וזכות המצוה יגן על כל המשתתפים המסייעים והעזזריס להתברך בשפע ברכה והצלחה עדי נזכה לראות במהרה שרוח טהרה יעבור בארץ ויתרומם קרן התורה וישראל.

כעתירת הבעהייחא) יום ה' לס' והי' עקב תשמעון, התשי''ד לפ''ק.

הק' יואל טייטלטים

*) שכונת ,,איסט שיירי' היתה כידוע המרכז ליהודים חרדים, והרבה פליטי אירופא החרדים התיישבו בשכונה זו, והיה נרגש החסרון של מקוה טהרה גדולה ובשדה עפ''י הידורים שהיו רגילים מאירופה, נתעוררו כמה רבנים ואדמורי'ים להקים מקוה טהרה כזו, וגם רבינו אשד הי' מראשד המדברים בכל מקום השתדל לבניית המקוה.

א. ועוד באו על החתום האדמורי"ס מקאפיסשניץ, סבאיאן, סלאשקאוויץ ז''ל, ויבלח''ט הרב הבאין סםאטעסרארף, והאדבוי' ר מסאסוב שליט''א.


דברי                על משמרת הדת                    יואל                 כג �ה'ם )זל4�12

יד.

–איבר-תחעוד בחיזוק המתעסקים בהקמת מקואות באה''ק *) ב''ה, תמוז תשט"ו פה עיה''ק ירושלים תובב''א

אל רועי ישראל וראשי קהילות הקודש אחינו היקרים זרע קודש בני אברהם יצחק ויעקב די בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו. כבר כתבתי לא פעם בשבחו של המפעל הנשגב ,,המרכז לטהרת המשפחה קרן המקוואות" בארצינו הקדושה אשר עושה במסירות למען חיזוק הטהרה בבנין מקוואות טהרה בארצינו הקדושה, ואם כי עלתה בידי ראשי המפעל הק' הנ''ל לעשות גדולות ונצורות בעבודת הקודש למען הקודש, אבל עוד רבה לפניהם הדרך, ומה שנעשה מצער היא לעומת הצורך הגדול של מקוואות טהרה בארץ ישראל, רבים הם הישובים שהגם עוד חסרי מקוואות לגמרי, ואחרים שחסרים בהם השלמה תיקונים שפורים ושכלולים וכדומה. למען יובל המרכז לטהרת המשפחה להמשיך בעבודת הקודש עוד ביתר שאת הכרח הוא שארינו זרע קודש יבואו לעזרת המפעל הנשגב הזה ולהיות שותפים בעבודתו הקודש למען קדושת וטהרת ישראל, ובכדי שיוכל כל אחד לקחת חבל בהמצוה להיות מן העושים והמעשים למענה, מהראוי לעשות מגבית מדי שנה בשנה בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות ואיזה שבת משבתות השנה בכל אתר ואתר.

והנני מצטרף ג''כ לקביעת שבת למגבית הזאת למען המצוה הגדולה והקדושה הזאת, ומבקש אנכי את רועי ישראל ראשי הקהל ואחינו זרע ברך ה' בכל מקום שהם, תנו את ידכם לקדושת וטהרת ישראל חזקו את ידי עסקני המצוה הזאת בארץ הקודש, היו נא עושים ומעשים למען הצלחת המגבית הזאת וסייעו בכל עת והזדמנות באונכם והונכם לטהרת ישראל בארץ ישראל, ועל כולם לתת יד ולהטות שכמם לסבול את משא הקודש לפעולות המרכז לטהרת המשפחה בארץ ישראל.

והשי''ת יברך את העושים והמעשים, אותם ואת ביתם ואת כל אשר להם בשכר מצוה זו בכל מילי דמיטב.

הכוי'ח בפה ירושלים תובב''א מצפה ומייחל לישועת ה'.

הק' יואל טייטלבוים *) ראה לעיל מכתב י"א.


כד                    דברי                מכתבים          יואל

טו. להשתמש בפסח בצוקער ומלח רק בהכשרם של

�ר'-ח7�45�12!                    ,,התאחדות הרבנים" *)

ב''ה, היות כי הצוקער והמלח לפסח הנעשה בהתאמצות והשגחת התאחדות הרבנים אשר יצא כעת ההחלטה מועד הפועל ועד הכשרות להזהיר את כל היראים והחדרים שלא ישתמשו בפסח בשום צוקער ומלח אחר זולת ממה שבא מהשגחת התאחדות הרבנים מחמת כמה טעמים אמיתיים, ולזה ראיתי גם אנכי להזהיר את כל חברי קהילתינו הי''ו שלא יקחו לביתם שום אוכל ומשקה לפסח אם בא לתוכו איזה צוקער ומלח אחר שאינו סהתאחדות הרבנים, וצריכים לתת לב לדבר.            �,צור�כמ- באעה''ח אור ליום ה' לסדר והודעת להם את הדרך ילכו בה, תשכ''ד לפ'' ק. הק' יואל טייטלבוים טז. להחזקת ידי שומרי שבי עית באה"ק **)

ב"ה, המוכ''ז טובים השניים ה"ה הרה''ח יו''ש מוה''ר משה יודא ווייס נ"י וטוה'' ר יעקב משה קרעמער נ''י תושבי ארה'יק בישוב קוממיות וישוב כפר

*) בשנת תשי''ז יצא הודאתם של הרבניים חברי ,,התאחדות הרבנים'' ורבינו בראשם בקריאה להשתמש אך ורק בצוקעד ומלח שעוסדים תחת השגחתם, ובשנת תשכ''ד יצא רבינו לוזזק את ההוראה הזאת, ולהזהיר את כל הקהלה לסור לסשסעת הוראה זו.

.*) ענין שמירת שביעית באה''ק היו מהדברים שנגעו אל לבו של רבינו ביותר, בהיותו כואב את

כאבן של כלל ישראל וגלות השכינה, וחז''ל העידו שבעון חילול השמיטה גלינו מארצינו, ונתרחקנו מעל אדמתינו, מהדברים העיקריים שהציונים דצו לעקור מכל וכל היא מצות השמיטה, משום ששמירת השביעית מעידה שהקב''ה הוא אדון כל הארץ, והם רצו בעקירת האמונה הטהורה מכלל ישראל.

חומרות רבות היו לו לרבינו במצות שביעית ובביקורו בשנת תשי''ב ובשנת חסי"ס באה''ק שהי' שנת השביעית, לא רצה לשתות חלב מבהמות שנתפטסו מאיסורי שביעית. גם אסר להוציא אתרוגי טביעית מאהייק בלי שום פשרות.


דברי                על משמרת הדת                    יואל                 כה גדעון ת''ו אשר עתה באו מהתם להכא ובידם תכריך מכתבים בעדותן של הרבנים הגאונים שליט''א דיירי ארעא קדישא ת''ו אשר יעידון ויגידון על שמירת שביעית כראוי של שני הישובים הנ''ל ששומרים מצות שמיטה כראוי בכל פרטי' ודקדוקי' בלי שום סמיכה על היתרים שוניטא) ולזה הנני להמליץ בעדם שמכיר אנכי את המוכ''ז נ''י ונם כמה אנשים מישובים הללו שהם אנשים יראים ושלמים, והיות שכמה מאות נפשות מתפרנסים מעבודת שדה ותבואות, ורובם המה עניים ואביונים, לכן את אחבנייי אני מבקש לקרב את המוכ''ז שיחי' ולהושיט להם יד עזרה ברוח נדיבה וביד רחבה שיוכלו לקיים שס .ר את נ2,,מצות שבי ע ית כראוי ושיוכלו תושבי הישובים הנ''ל לכלכל את נפשות ביתם לחם לפי הטף.

וגדול מצות שמיטה שבעון שמיטה גלינו מארצינו, וזכות מצות שמירת שביעית כראוי כדת וכהלכה יעמד לנו שנזכה לגאולה קרובה בב''א.

כעתירת הבעה''ח יום ה' לס' כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ, ר''ח כסלו תשי''ט לפ''ק, פה ברוקלין יצ''ו.

הק' יואל סייטלבוים יז.

עור בענין הנ"ל

ב''ה,

הנה קרבה שנת השבע שנת השמיטה של שנה זו תשכ"ו, והישוב החרדי כפר גדעון שרובם בני עניים רוצים לקיים מצות שביעית בכל פרטי' ודקדוקי' מבלי לחפש אחר היתרים, לכן מצוה גדולה על כאו''א מאחבנ''י בכל מקום שהם לתרום נדבת לבם ביד רחבה למצוה חשובה זו, שבזכות שמירת שביעית כהלכתה נזכה לגאולה שלימה ולהרמת קרן התורה וישראל.

כעתירת הבעהי'ח למען המצוה היום הי לס' והי' כרכה התשכ"ו, פה ברזקלין יצ''ו.

הקי יואל טייטלבוים

א. כוונת דבינו על היתר המכירה של הרבנות הראשית שרבינו האריך בבירור ביטול מכירה בקונטרס ,,שלש תשובות", וראה עד בתשו' ,,דברי יואל'' שי''ל בקרוב בס''ד.


כי דברי            מכתבים          יואל

יח. בענין צירוף ק''ק בישמינא לארשיווא*)

ב''ה אל כבוד הנגידים והחסידים מופלגי תורה ויראה אנשי המעלה דק"ק בישטינא יצ''ו, והמנהלים בראשם, כולם יתברכו ממקור הברכות. אר''ח 67'34'1

אחדשה''ט כמשפט, הכתב קאנסום ששלחתם אלי ע''י צירים נאמנים מנכבדי הקהלה הגיעני נכון, והנני מוכן לקבל עלי המשרה לשרת אתכם בכל ענ�ני ה,ח-ה,רבנות כפי המבואר בהקאנסום, באופן שלא יחלש עי''ז חזקת היורשים יתמי הרב ז''ל ובעת שאסלק עצמי מהרבנות דקהילתכם או בעת שיעברו הג' שנים הקצובים בהקאנטום, יחזיר חזקת היורשים כמקדם. ואודות ביאתי אצליכם אקוה להגביל הזמן אי''ה, כי כעת יש לי מניעות שונות, ובקרב הימים אקוה להגביל הזמן אי''ה, והשי''ת ינחינו במעגלי צדק למען שמז. וברב ברכות ושובע שמחות תזכו להתברך ככלל ובפרט ותעלו מעלה מעלה עדי ביאת משיח צדקינו בב''א.

א''ד ידידכם דו''ש באהבה רבה חפץ בהצלחתכם.

הק' יואל טייטלבוים ים. בענין התחברות לקהלה שאינה מהארטאדאקסן**) ב''ה שוכט''ם אל כבוד הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה מו''מ בתו''י כש''ת מוה''ר שלמה זלמן שטערן ג''י ראש דחבורה ש''ם ות''ת בעיר טעמעשוואר.


.) קהילת בישטינא היתה אחת מהגלילזת של עיר סעסש, וכשנפטר הרב הגה"צ ר' משה בן הרב

הגה''צ ר' אליי בצלאל ז''ל שהי' אבדק''ק טעטש, כץ הגה'' ק בעל ייטב לב זי''ע, והניח יתומים קטנים שלא הי' ראויים עדיין למלאות מקומו, בקשו הקהל לצרף בישטינא לקהל אדשיווא שהיתה קרובה לארשיווא תחת מרותו של רבינו, רבינו השיבם שאמנם סוכן לקבל הרבנות, אבל בתנאי שהרבנות יחזור להיורשים אחרי שלש שנים.


**) מכתב זה כתבו רבינו בהיותו אב"ד בקראלי.


�,––,ח–7–�5–4–23 דב רי על משמרת הרת                     יוא ל               פז

מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר מחמת סיבת ומורדת הימים, והנה בעיקר הדבר אשר שאל אם להתחבר אל הקהלה דיוזעפשטאט באופן שיתנו לכם רשות לקבל שו''ב ומו''ץ כרצונכם, ואך שהשו'יב יבוא גס להרב שלהם להראות סכינו, גם הדיין ומו''ץ יהי' אתו עמו בשזה, הנה באמת קשה לפני לכתוב החלטה ברורה בזה יען שאני מבחוץ וצריך לידע מהות המקום על בורי' בכל הפרטים, כי אין לך אלא מקומו ושעתו, אמנם בדרך כלל אני אומר מה שראיתי במכתבו שלדעתו הדבר ברור שאם יהיה לכם שו''ב ומו''ץ כרצונכם אין שום חסרון בהתחברות שלהם, זה טעות, ובבר העיד הנסיון שבכ''מ שיש לכתות ומנהיגים כאילו איזה אחיזה המה מבקשים אח''כ לחתור חתירה להפוך הקערה על פי', ואף אם בתחלה הם מדברים בפה רך שלא ירעו ולא ישחיתו מאומה, אדרבה יהיו להם לעזר בכל מה דאפשר, ונופת תטופנה שפתותיהם במתק לשונם, אבל סופם מרה כלענה למשול ולהנהיג הכל כדרכם זה כסל למו נגד התוה''ק והיראה, ומי יודע מה יולד יום באיזה אופן תפתח הרעה ח''ו שיקלקלו הכל, ועי' בתשובת מהר''ם הריחה שיק (או''ח סי' ש''ו) שהאריך בזה בדברים נעימים, ולבסוף כתב וז"ל הק' ואף אם יפצרו מנגדינן שלו' יהי' לנו אנו נעשה את שלנו ואתם עשו את שלכם קבלו לכם רב או דיין שתרצו רק נהי' לאגודה אחת וכו' אל תאבה ואל תשמע וכו'.

השי''ת יהי' בעזריכם שתזכו לעלות מעלה מעלה על במתי הצלחה בדרכי התורה והיראה כאשר עם לבבכם וכלו'"נ ידידכם המצפה להרמת קרנכם דושת''ה באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים כ.

בנדון התחברות שתי קהלות שאין תקנותיהם שוות*)

ב''ה

שלו' וכט''ס אל כבוד הרבני היקר מו''מ בתו'יי מו''ה משה

יהושע נ''יא)


*) שיטתו האיחנה של רבינו שקהלות היראים יהיו נפרדים לעצמם היה יסוד נאמץ ואבן עינה לשיטתו הברורה.

א. המכתב הזה נכתב בשנח תרצ''ט לר' משה יהושע פערל איש חשוב ובעה''ב נכבד מעיר קליינווארדייז תלמיד דנר"ן כעל ערוגת הבושם, שהי' דר כבר באמעריקא הרבה שנים לפני


כח                    דברי                מכתבים          יואל

הגיעני הפיתקא עם פ''נ חמש מאות לעי ששלח ע''י חמיו נ''י, והשי''ת יהי' בעזרו ויצליחהו בכל דרכיו ובכל עסקיו, ויזכה לגדל את צאצאיו ויו''ד ע''ד התורה והיראה מתוך נחת והרחבה ויתמלאו משאלותיו לטובה.

גם הראה לי כבוד חמיו ני''ב) את המכתב הארוך שכתב בדבר מה ששואל ומסתפק אודות התחברות הקהילות, הנה מה אוכל לידע ממרחק בעניני קהילות אשר אין לי שום היכרות במעמדם ומצבס, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אמנם בדרך כלל כבר העיד הנסיון ברוב מקומות שבישראל כי ההתחברות עם אותן שאינם שומרים התוה''ק כראוי לא טוב הוא, וזה גרם קילקול כל הדור בעו''ה, ואף הדור דעה שקבלו התוה''ק במעמד הר סיני ומשה ואהרן היו המנהיגים עכ''ז ע''י הערב רב נתקלקלו הרבה ועשו את העגל, נם גרמו הרבה מחלוקת וצרות וחירום הדת ר''ל, וחכז'יל הזהירו הרבה הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, וק''ו בדור השפל הזה בעו''ה אשר ברור שע'' י התערובות נתקלקל הכל, ואך כשהיראים והחדרים המה לעצמם אז ביכולתם לתקן קצת בשלו' והשקט, והמה מתגברים והולכים לא זולת, כן הוא האמת הברור בדרך כלל, אבל כבר כתבתי שלא אוכל לכתוב בפרטיות למדינות רחוקות ולקהי�ות שלא שמעתי ולא ראיתי אותם כלל, והשי" ת ינהרו במעגלי צדק למען שמו באמת בלי שום נגיעה, יורהו הי דרך האמת.


והנני ידידו דושה''ט באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים

ב.

המלחמה. בשנת תרצ''ו יסד ביהמ''ד מיוחד באיתם סיים לאנ''ש היראים שבאו אז מארצות אירופא. עם התיסדות הביהמ''ד התקין ג' תקנות קבועות: א) העובר לפני התיבה בשבת ויו''ט צריך לטבול מקודם. ב) מי שאשתו הולכת בשערות (אייגענע האד) אפילו הם מכוסים לגמרי אסור לו להתפלל לפני התיבה. ג) ש''צ העובר לפני החיבה אסור לו לגלח זקנו אפי' במקצת. וכל התקנות הנ''ל קבלו עליהם בל המתפללים לאשר ולקיים. בינתיים הגיע לאמצריקא רב גדול ונכבד מחשובי הרבנים באירופא ויסד לו לעצמו קהלה מיוחדת בגוא יארק, והיות שבית מדרשו של רמ''י הנ''ל באיתם סייד הלך וגדל, ע''כ בשנח תרצ''ט החליטו עפ''י הצעת כמה בע''ב חשובים לקבל את הרב הנ''ל למרא דאתרא גם בבית מדרשם. הרב הנ''ל קיבל ע''ע את משרה הרבנות, אבל היות שבקהלחו לא היו התקנות הנ''ל נהוגין כלל ראה ר' כשה יושע חשש עצום שהתקנות שנתקנו מכבר בבית מדרשו יבוטלו י ע''י התחברות הקהלות ולא רצה בשום אופן לבטל אח התקנות הקבועות שנתקנו בשעת התיסדות הביהם'יד, ווזוס'יי ערך מכתב לחותנו ר' רפאל יצחק יוצקאורסש מרעש שיפנה אל רבינו בשאלה זו כדת סה לעשות, וע"ז סובב מכתבו של רבינו.

ר' רפאל יצחק יוצקאוויטש מרעש, תלמיד מובהק למרן הגה''ק בעל קדושת יו''ט.


דברי                על משמרת הרת                    יואל                 כט

כא.

אזהרה שלא לשנות שטאטוטען (תקנות) בהקהילות*)

ב''ה,

אודות אשר שאלתם אותי בדבר שינוי השטאטוטען, הקשיתם לשאול מעמדי להתערב במדינה אחרת שזה נגד טבעי ורצוני, ואיני רוצה להכניס עצמי בזה מכמה טעמים גלויים וכסופים, הן אמת שבמדינתינו זה כבר הי' מדובר כעין זה פעם אחת באסיפה אם לשנות איזה פרט מאופני העמדת הבי''ד והחלטנו שחלילה לשנות, והוא ברור לפיעני'ד שמלבד שאסור לשנות מדבריהם כי הם הי' גדולים וקדושים ועשו כל פרט ופרט בעיון ובמתינות רב מדעת תורתם הקדושה בטעמים ברורים, והיה להם סייעתא דשמיא בכל תנועה ותנועה עד אין לשער, ואנחנו לא נדע עומק לבבם ורוחב בינתם וכוונתם העמוקה והאיך נוכל לשנות, חוץ לזה הוא עלול נם למכשולות גדולות ר''ל כי בימינו אלה בכל אסיפה וקיבוץ, מתערבים גם אנשים שאינם מבקשים דרך התורה וא''א לדחותם מחמת שלו' בקהילות, ולהם לשון לימודים אשר ב''פ מעוותים עיני חכמים ויראי ה' ההולכים לתומם, ואינם יורדים לסוף דעת ההולכים קדימה לבקש חדשות נגד דת תוה''ק, ומאוד עמקו מחשבות היצר ותחבולותיו ועי" ז יוכל לצמוח נם תקנות מקולקלות ח''ו, ועוד עשוי להשתנות בכל עת בלשכת פלהדרין, ובעוה''ר לא אכשיר דרא, ומי יודע מה יולד יום, משא''כ אמ עומדים על יסוד זה שאין לשנות ממה שעשו הם זלה''ה, זה נדר חזק המצלת אותנו מכל מכשול, כ''ז אמרתי במדינתינו והארכתי עוד בטעמים ברורים וחזקים עפ''י התוה"ק שלא עת האסף פה, ות''ל במדינתינו זה כמה שנים אשר אין פוצה פה לעשות איזה שינוי כל דהו ח''ו בהשטאטוטען, אמנם למדינתכם אין רצוני להתערב כאשר כתבתי למעלה, והצרי אין בגלעד הלא ת''ל יש במדינתכם גדולי תורה ויראה שיתבוננו בכל הפרטים כדת של תורה. והשי''ת יצילנו מכל מכשול ושגיאה, וברחמיו ית''ש יהי' לנו לישועה.

ובזה הנני ידידכם דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים, ובאעה"ח מוצש''ק פי וירא התרצ''ז לפ"ג פה סאקמיר יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים

*) מהלשכה המרכזית של מדינת אוגגארין שאלו לרבינו בעת מכון שבתו היתה במדינת ראמעניא אם אפשר לשנות מהחקנות הקדומות של הלשכה לעת הצורך, ורבינו ו;שיבם שח''ו לשנות מהתקנוח שיסדו גדולים וקדושים ואי אפשר לרדת לסוף דעתם.


ל                      דברי                מכתבים          יואל

כב. בענין בחירת נשיאי הלשכה *)

ב''ה שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי ב''ד הרב הגה''צ חו''פ בנש''ק וכוי כש'' ת מוה''ר נפתלי טייסלבוים שליט''א האבדק''ק נירבאטור יצ''וא) אחדשת''ה באה''ר כמשפט, היות כי הי' אצלי כבוד ידידינו הנגיד החסיד מוה''ר יהושע פריינד נ'' יב) מנירעדהאז וסיפר לי את התנועה המהלכת כעת במדינתכם אודות בחירת נשיאי הלשכה, וזה ענין גדול ויסוד ומצב של כל המדינה על כל השנים הבאים דור אחר דור, וע''ז ידוה לבות כל הרוצים בהחזקת התוה''ק ויראתו ית''ש באופן נורא, ומדי דברי בו זכור אזכרנו עוד מבית אבא מארי הגה''ק מאורן של ישראל זלה''ה את אשר מסר נפשו בזה שנים מרובות כל הימים גם לרבות הלילות, ובעת רואה אני במדינתכם אך את כהדרננ'יי אשר יוכל להיות עמוד הימיני �בית ישראל אותן החפצים בקיום התוה''ק לדורי דורות, ובל''ס נתן לב להתבונן בדבר, אך כבר אמר הכ' תשועה ברוב יועץ, לזה לא יכולתי להתאפק מלעורר נ''כ באיזה שורות הגם שהנני מחוץ למדינתכם, אבל הוא סמוך ונראה אלינו, ונפשם קשורה בנפשינו, וצעקת בני ישראל היראים שבמדינתכם מגיע עד חדרי לבבינו בכל זמן ועידן בענינים כאילו, ואיככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי, בשגם כי מעמד הלשכה שבמדיגתכם היא יסוד גדול גם להנהגת הלשכה שבמדינתינו, כי היא הלשכה הראשונה והעיקרית, והרבה פעמים היי לי וויכוחים גדולים בלשכתינו מחמת השתדשלות הנהגת הלשכה שבמדיגתכם, ובלא''ה בהערכות המוטל עלינו אשר כל ישראל ערבים זה בזה אין דבר חוצץ מחמת גבולי המדינה, ואקוה כי כהדרגנ''י ידין אותי לכף זכות על אשר הרחבתי בנפשי לכתוב אליו מחוץ למדינה כי כוונתי למען האמת והחזקת התוה''ק. והנה מכל אותן אשר הציע לפני כבוד ידידינו הנגיד מוה''ר יהושע פריינד נ''י לא ראיתי אלא כבוד ידידינו הנגיד מוה''ר שמעון נעמעטי נ''ינ)

א. הגה''צ מנירבאטור היי בנו של הגה''צ ר' יוקיל מוולאוזע חתנו של מרן בעל הייטב לב, ואף שהי' קשיש הרבה מרבינו כיבד מאוד את רבינו והי' שומע לעצתו כאחד החסידים.

הדב מבאסוד היה מגדולי הרבנים במדינת אונגארין ובעל השפעה נכבדה, במיוחד הי' מפורסם במדת אמת ובלי משוא פנים לשום אדם.

ב. הי' נכדו של הרה''ח רי משה ארי' פריינד רה''ק דק''ק סיגעט בימי הייטב לב והקדיוי'ט, מראשי ומנהיגי הקהלה בנירעדהאז.


דברי                על משמרת הדת                    יואל                 לא

מנירעדהאז כי הכרתיו זה כמה שנים אשר הוא מוכן ומזומן להחזיק כח היראים בכל יכולתו, ואין לו נטי' ח''ו למדרסים ומחריבים אשר בקרבם ישימו אורכם, נם הוא בטבעו עסקן גדול אשר אקוה שעל ידו יתחזק כח היראים בהמדינה. ולעומת זה מאותן הפוטרים על שתי הסעיפים הוא סכנה גדולה ח''ו, ולא עת לחשות כי אם החרש תחרישו בעת הזאת הוא אח''כ מעות לא יוכל לתקן, והצועק לשעבר הוא מהצועקים ואינם נענים, וכהדרגנ" י אל יהי קטן בעיניו לומר אין בכחי לתקן כי ע י"ז אנחנו תלמידי אבא מארי הגה''ק זלה''ה שהי' מרגלא בפומי' לומר אין גבור כמתייאשד) וברוב שפלות רוחו וענותנותא יתירא שהי' לו לב נשבר ונדכה הי' עושה גבורה נוראה כגבור שבגבורים, וכן הי' מורה דרך לכל הסרים למשמעתו שלא להרפות ולהיות חלש בעיניו בעת הצורך עבור כלל ישראל.

והשי''ת לא יעזוב את המיחלים לחסדו ותקותי חזקה אשר כהדרננ''י ישים אל לבו להתאמץ עבור הר' שמעון נ''י הנ''ל מטעמים הנזכרים, ועוד הרבה יותר ממה שכתוב כאן יש בענין הזה אבל קצר היריעה מהכיל, ואף בע י"פ א''א לבאר הכל כי לבא לפומי' לא גליא את מצב דורינו בעו''ה, אך השם לב יודע ומבין ולבי עלי דוי, ומכש''כ להביא על הכתב א''א כלל ודברתי קצת יותר פא''פ עם ידידינו הנגיד הר' יהושע נ''י המוכי'ז אשר ימסור לו פא''פ, והשי''ת ירחם במהרה על עמו ישראל בכלל ובפרט.

והנני בזה ידידו ב''ד דושת''ה באה"ר עומד ומצפה לרחמי שמים ולישועה גדולה בתוך כלל ישראל.

הקי יואל טייטלבוים כג.

בדבר מינוי רב לאנ"ש בע יר לאס אנדזשעלאס

ב''ה

שלו' וכט'י ם אל כבוד אנ''ש היהירים והחסידים, יראים וחרדים,

המבקשים דרך ה' ותורתו הקדושה, השי''ת יאיר עיניהם, ולעולם

ישמרם, ובצנה רצון ועמרם.


ג. איש נכבד מאוד ומקורב למלכות, חסיד נלהב ומקושר לרבינו, שימש כראש הקהל בעירו ניירעדהאז.

ד. כלומר קרוב אל היאוש מתגבר כוחו של אדם יותר ע''ד התויו"ט פ''ה אבות מ''ה עיי"שי


לב                    דברי                מכתבים          יואל

'ד ����25�]

אחדשת''ה באה''ר, היות כי נתאספתם בעיר לאם אנדזשעלאם ושמתם פניכם לבקש דרך לגדור גדר בעד שטף סים רבים הזדונים השולטת במדינה זו בעו''ה, וההכרח להתאמצות מרובה שלא ליפול ברשת זו הנטמן בארם דזר המתחדשים ר''ל, ובפרט בענין גידול בנים להעמיד דור ישרים ע''ד שהתנהגו אבותינו ורבותינו ע'' ה ג'י ע ברוח ישראל סבא, וצריכים אתם לאדם המעלה שיהי' מסוגל לעמוד בראש, ולהנהיג אתכם בדרך התורה והיראה, שלא יהי' נתפס ח''ו בדיעות המתחדשים, אשר בעו'י ה זעירין אינון הנמלטים מהם, והנה איקלע לאתריכם כעת הרב המאוה''ג החסיד המפואר ירא שמים מרבים כש"ת מוה''ר יהושע העשיל דייטש ני''א) אשר ראוי לאותו איצטלא, לזה ראיתי ליעצכם לטובה אשר תקבלו אותו לרב ומורה ביניכם, ואקוה אשר נחת תמרתו בו ותזכו עמו להרחיב גבול הקדושה. השי''ת ירומם קרנכם ומזליכם ותצליחו בכל –דרכיכם, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

ו�וצר ד חכמה ו

והנני ידידבם דו''ש טובתכם והצלחתכם כר"י י באה''ר.

באעה''ח ה' לס' הנני נותן לו את בריתי שלו' התשי''ב לפי'ג, פה ברוקלין יצ'' ו.

הק' יואל טייטלבוים

כד.

לחיזוק הקהלה אשר בסאן פאולו

ב''ה

שלו' וכט''ס אל כבוד הבע י"ב החשובים נגידים וקצינים

חסידים ואנשי מעשה בק''ק ם. פאולא בדאזיל יצ"ו.

אחדשה''ט באה''ר, היות כי איקלע לאתרן כבוד ידידי ש''ב הרב הגאב''ד

דקהילתכם שליט''א א) עם כבוד ידידי הרבני הנגיד הקצין המפורסם במדות

א. מאנ''ש המקורבים לרבינו, ושימש כמנהל רוחני בת''ח בוויליאמסבורג רבות בשנים עפ''י מינויו של דבינו.

אי ה''ה הרה''ג החסיד ר' אלימלך אשכנזי ש''ב של רבינו, וממייסדי ישיבת ,,יטב לבי' בעיה''ק ת''ו, כעת הוא הגאב''ד בעי''ת סעלבורז אשר באוססראליא.


דברי                על משמרת הדת                    יואל                 לג

ובמעשים טובים כש''ת מוה''ר משולם פייש מאשקאוויטש ני''ב) ודברתי עמם מעניני קהילתכם דברים העומדים על הפרק והבנתי כי אתם צריכים חיזוק ותשומת לב, שתשימו כאו''א לבבכם להטות שכם אחד לישא בעול הקהלה כראוי למען כבוד השיי' ת ותורתו הקדושה, והנה תלי''ת יש במקומכם קיבוץ נאה מבע''ב חשובים שומרי תורה ומצות ויראי ה' ובכחכם להיות קהלה נאה ומפוארה לשם ולתפארת, אבל דא עקא שחסר תשומת לב להתחבר ולהתאחד בעניני וצרכי הקהלה כאשר הי' במדינותינו, וגם עכשיו בכמה מקומות שנאספו שמה משארית הפליטה אשר השי''ת ברוב רחמיו הותיר לנו שריד ופליט להמשיך דרך התורה וגבול הקדושה, גם בעניני הכשרות שבמקולין אשר מלבד השגחת הרב .אב''ד על זה, צריך להיות שני שובי'ים כאשר הוא מתקנת קדמונינו ז''לג) בערך קהלה שכמותכם, ועוד הרבה ענינים הצריכים לקהילה קדושה בעירכם אשר א''א לפורטם על הכתב כי רבים המה, ובדרך בלל אתם צריכים להתעוררות שכאו''א יקבל עליו האחריות להיות חבר נאמן לישא עול כממון ובגוף וב�ב ונפש לעשות יסוד חזק לחיזוק הקהילה לכל הדברים הנצרבים למען חיזוק התוה''ק, ואיש את רעהו יעזורו ואז בוודאי תצליחו להיות לשם ו�תפארת לכבוד השי''ת והתוה''ק, ולא לחנם בחר השי''ת בשארית הפליטה לשלוח אותנו למקומות רחוקות ומפוזרות כי אם כדי לקבוע בכל אלה המקומות מקום תורה וקדושה כראוי כמו שאמרו חז''ל שכן יהי' טרם ביאת משיח צדקינו, ובזה נזכה לגאולה קרובה בב''א.

ע''כ אל יקל בעיניכם הדבר ויותר ממה שכתוב כאן יש בזה כי א''א לפרוט הכל על הכתב אבל די לחכימא, ואקוה שתשימו לבבכם לכל אלה הדברים, ויהי' השי''ת בעוזריכם שתשכילו ותצליחו במעשיכם ברוחניות ובגשמיות.

א''ד הדוי'ש טובתכם והצלחתכם באה''ר בה''י, בז''ח למען כבוד השי''ת ותורתו הקדושה מחכה לישועה קרובה בב''א.

היום ג' לסדר כי ברוך הוא, התשכ''ז, פה ברוקלין יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים

ב. הנגיד המפורסם ר' פייש מאשקאוויטש נמנה בין חסידיו הראשונים של רבינו שהיו קשורים אליו

ג.

רבות בשנים, ותמיד הי' מראשי התומכים של רבינו בהקמת מוסדות תורה וחסד.

עי' בשמלה חדשה סימן י''ח סעיף כ' וז''ל וראיתי במקומות החרדים לדבר הי ממנים שנים וטובים השנים מן האחד ואיש אח רעהו יעזורו ויזהירו וכוי, ובסי מעשה רב בחב שהגר''א מווילנא ז''ל אמד שמוטב לאכול מאכלי חלב בשבח מלאכול משחיטה שלא היי אחר עומד ע''ג השוחט.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 לה

�–'– –'– –'- –'– –'– –ז- –– –'- -– –'– –'- –'– –- � י�         יי �                 יי'' '.,יי''''

'� 'י,ייי� – וךינוך וךי�ינויי – ,,���,,, ,, ,

כה.

מכתב השתדלות עבור ישיבתו בק''ק קראלי יע''א *) בייה

להגבירים הקצינים נכבדים ומפורסמים רודפי צדקה וחסד ראשי ומנהלי חברת עזרה ש�יט''א בעיר בערלין יצ''ו. אחרי תת שלו' וברכה, אבקש אתכם ליתן לב לענין נחוץ מאוד שהוא צרכי רבים, ע''ד ישיבתי אשר ב''ה לא פסקה מעל שולחני זה חמש–ועשרים אר ,ת 67ל4�12 שנים, ונתגדלו התלמידים כבית מדרשי ע''ד התורה ויראה כאשר מסורה לנו מאבותינו הקדושים אבא מארי, וזקני הגה''ק אבד''ק סיגעט ז''ל, וכמה ספסלא נתוספו בבי מדרשא, ובעזהייי גדלו והצליחו, והם מצוינים בתורה וביראת ה' על פניהם עד להפליא, והן המה המטים שכמם �סבול עול התוה''ק ולהתרחק מחמדת העולם המטיל ארס בבחורי ישראל, אולם רובם ככולם המה בני עניים שמהם תצא תורה, והוכרחנו ליסד בית תבשיל (מענזא) לפרנס אותם במזון ההכרח, למען יוכלו לעמוד על משמרתם יומם ולילה, ואם כי בתחילה ראינו להשתדל ליתן להם ארוחת ימים ג' פעמים ביום, אבל מחמת צוק העתים והדוחק השורר במדינתינו ומצב הכנסות שהם מהגלילות אלה העניות ואין

.) כידוע שררה עניות גדולה בימים מקדם בקרב בני הישיבות, בני העניים רעבו ללחם ממש,

וכל מזונותיהם הי' תלוי באכילתם אצל בע''ב קבועים (סעג), וביום שלא היה לו בע''ב, הי' מתענה כמעט. רבינו פתח בישיבתו אשר בקראלי ,,ביח התבשיל'י להחיות נפשם של בני העניים, אבל ההוצאות רבו עד מאוד, תלמדדי הישיבה נמנו קרוב למאתים, שלח רבינו מכתב לחברת ,,עזרח'י אשר בברלין שהיו ממונים על עובין שהקדיש נדיב אחד לצורך ישיבות היראים, שיקציבו ג''כ לצורך בני עניים שבישיבחו. המכתב נכתב בערך בשנת תרצ''ב.

רבנו מדגיש במכתב זה, כי הרבה בני עניים מונעים רגלם מביהמ''ד באשר אינם יכולים לסבול גרל הדחק והרעב אשר שורר בישיבות.


לו                     דברי                מכתבים          יואל

ההכנסה מספקת כלל לפי הצורך, והוא פוחת והולך בכל עת עד שהוא עכשיו בדיוטא התחתונה, ואין נותנים כעת להבחורים העניים אלא סעודה פ''א ביום, וגם לזה לא הספיק ההכנסה עד שנשאר חובות כמה וכמה אלפים אחורנית שאין לנו דרך ומבוא מאין לשלמם, ואנחנו לא נדע באיזה אופן לנהל הלאה, והרבה ר ב כ ח[ורים לומדים יומם ולילה מתוך הדחק וכשל כח הסבל בדור החלש הזה עד שהרבה בחורים שנפשם שוקקה לדבר ה' ואעפי"כ נשארים בביתם ומונעים רגלם מבית מדרשינו מחמת שאינם יכולים לסבול הדוחק הגדול. ולאשר שמעתי מנדבת הנדיב ע''ה אשר הי' כוונתו רצוי' לשמים לחזק את ר 'ח-4567�2נ

הישיבות הבנויות על יסודי התורה והאמת וצריכין חיזוק, והדרת כבודכם העומדים על הפקודים וממונים ע''ז להוציא הדבר מכח אל הפועל שיהי' מתן הדמים אל יסוד חיזוק תורתינו הקדושה, לכן ראיתי להציע לפניכם מעמד ומצב ישיבתינו.

והנה עוד אשתקד כתבתי לכבודכם הרמה מעמד ומצב ישיבתי בבקשה רבה להיות בעזרתי, אבל כפי השמועה נתאחרתי אז במכתבי אחר שכבר הי' דחלוקה נגמרת, לזאת מהרתי לבוא כעת, ויען כי א''א להעלות הכל על הכתב שמתי דברי בפי כבוד חתני היקר הרב הגאון אבד''ק סעמיהאלי שליט"א אשר נוסע כעת לברלין א) והוא המשתדל –ומסייע הרבה בהתנהלות הישיבה, והוא יציע פא''פ יתר הדברים, ונא להתאמץ בכל מה דאפשר לטובתינו כי נחוץ הוא מאוד ואין די באר גודל המצוה, ותקותי חזק כי דבריו יעשו רושם, ואקדמה פניכם בתודה, וה' יהי' בעזרתיכם להוציא הדבר מכח לפועל, וזכות הרבים תלוי' בכם ונושעה במהרה בישועה כללית ויתרבה גבול ישראל במהרה.

הק' יואל טייטלבוים כו.

עוד בענין הנ''ל

כ''ה,

אבקש בזה ליתן לב לענין נחוץ מאוד שהוא צרכי רבים, היות כי נדיב א' במדינת שווייטץ השאיר עזבון גדול לחלק איזה סכום בכל שנה ושנה לישיבות היראים, והעזבון הזה היא תחת יד החברה עזרת שבברלין, והם

א. הרב הגה''צ מםעפיהאלי נסע לברלין לצורך רפואות, ורבינו ביקשו שישתדל בהזדמנות זו עבור הישיבה.

*) במכתב זה מבקש רבינו משתרין אחד בברלין שישתדל לטובת ישיבתו אצל החבדח עזרה.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יוא ל               לז

הממונים על הדבר לחלק לפי דעתם, והנה מעמד ישיבתינו אשר התלמידים הלומדים פה בית מדרשינו המה ת''ל מצויינים בתורה וביראת הי על פניהם עד להפליא, אבל לעומת זה גודל הלחץ זו הדחק שסובלים הבחורים פה אין לשער ואין להעריך, כי רובם ככולם המה מבני עניים שמהם תצא תורה, והכנסת הבית התבשיל שהעמדנו לפרנס אותם במזון הכרחי הוא לגלילותינו אלה העניות, ואין ההכנסה מספקת כלל לפי הצורך, והוא פוחת והולך בכל עת עד שעכשיו הוא בדיוטא התחתונה, והרבה בחורים לומדים– יומם ולילה מתוך הדחק, וכשל כח הסבל בדור החלש הזה עד שהרבה בחורים שנפשם שוקקה לדבר ה' ואעפי''כ נשארים בביתם ומונעים רגלם מבית מדרשינו מחמת שאינם יכולים לסבול הדוחק הגדול, אשר ע''כ אין לשער גודל המצוה ליתן איזה חיזוק לישיבתינו הרמה.

והנה כתבתי מכתבא)להחברת עזרה הנ''ל אבל אין לי שום היכרות עמם, ואיני יודע אם יתנו לב לדברי, והיות כי כת''ה נ''י הוא בעירם אולי יש לו איזה היכרות עמס, או יודע מי הוא ואיזה הוא שיש לו היכרות עמס לבקשו על ככה, נא להתאמץ בדבר ו�השתדל בכל מה דאפשר לפעול אצלם לסיבת הענין, ואם יעלה בידו איזה השתדלות לטובה בזה אין די באר גודל המצוה שיעשה, וימחול נא להודיעני תיכף מה דעתו בזה. והשי''ת ירחיב גבול ישראל במהרה,

הק' יואל טייטלבוים כז.

ברכת מזל סוב לרגלי פתיחת בית מדרשו הראשון בעיה''ק*) ב''ה,

למען אחינו וריענו נדברה נא שלום, לכל יראי ה' החברים, כולם אהובים כולם ברורים, אשר בחדרי לבבי המה קשורים, העומדים על משמרתם לשמוע בקול דברים, על טהרת הקודש להיות טהורים, ה''ה המופלגים והמופלאים' יראים ושלמים, גדולי תורה ויראה קרואים בנעימים, חסידים ואנשי מעשה תמימים, יהי שמם מבורך לעולס, ויברך ה' חילם, קביעין כן תהוון בהנהו חבורתא, לעילא ולעילא מכל ברכתא, להרחיק מכל דרכים שונים, ולעבוד לה'

א. הוא המכתב הקדום.

*) בהיות רבינו בשנת תרצ''ב באה''ק נתלכדו סביבו חסידים ואנשי מעשה וכשנסע רבינו חזרה לחו''ל החליטו אנ''ש שבירושלים לעשות בית מדרש מיוחד עפ''י דרכו של רבינו. רבינו ברכם במזל סוב וצורים בעיקר לברוח ממחלוקת וקטטות.

ככתב זה נכתב בבוא רבינו לסאטמאד בשנת תרצ''ד.


לח                    דברי                מכתבים          יוא ל

בלב אמת ואטומים, אתה ה' לעולם תשמרם, ובצינה רצון תעטרם, ויהיו רק למעלה, עד כי יבא שילה, ובא לציון גואל ולירושלים אמן. אחדשתה''ר באה''ר, מכתבכם בא אלי זה איזה ירחים בדבר אשר עשיתם לכם ביהמ''ד מיוחד בלי תערובות דעות שונות, האמת אגיד כי מתחילה בהשקפה ראשונה בעת שקריתי את כל מכתביכם הוטב בעיני המעשה אשר עשיתם בזה, עכ''ז לא מיהרתי להשיב לכם יען שקבלתי מכתבים שונים אשר כתבו מרורות על הדבר, זה אומר בכה וזה אומר בכה אף שהבנתי מכותלי המכתבים עם מי הצדק, אבל יען שאני ממרחק, לא רציתי לעמוד על הבנתי במהירות מיראת המחלוקת אף בחשש רחוק, וחשבתי להיות קצת זמן בשוא''ת בלי נטות ימין ושמאל עד אשר ימים ידברו ואראה האיך יפול דבר, גם להביא הענין בכור הבחינה יותר, ומצורף לזה מה שהנני מוטרד בחבילי טרדין חדשות לבקרים עד אין לשער, אשר כמה ענינים נחוצים נדחים אצלי מחמת דמיהדר לזה נתארך הזמן כ''כ, ואחר עד עתה בתשובתי.

וכעת הנני מברך אתכם בברכת מז''ט על התייסדות הביהמ''ד, ויאשר כחכם וחילכם לאורייתא, ותזכו להרחיב גבול הקדושה לחזק גדרי התורה הקדושה, להנצל מרשת המהרסים והמינים לעמוד ולהתייצב נגדם, בכל זמנים ועדנים, ולהדבק בדרכי אלקים חיים, שם בארץ החיים, וה' יברך אתכם בשלום, איש את רעהו יעזורו לאהבת חברים המקשיבים לקול תורה ולהרחיק מאתכם כל קטטה ומריבה, ונא תתנו לב לברוח מהאי תיגרא דדמיא לצינורא לבידקא דמיא א) ובזה תזכו לסייעתא דשמיא. והנני ידידכם דושת''ה באה''ר ואה''ע מצפה לישועת השי''ת במהרה.

הק' יואל טייטלבוים נקיטנא בשולי היריעה אחורי רבי בהורמנא דמלכא לעלמין יחי', לברך אתכם בברכת מז''ט להתיסדות בית תפילה ותורה על יסוד קדושה וטהרה, וכפינו פרושות לאלקא דבשמיא, שיהי' נועם ה' עליהם ועל מעשי ידיהם, ובאמת ואמונה וסייעתא דשמיא, שיזכו לישב על התורה ועבודה בשלמא רבא רחמי וחי'. הדושת"ה וטובתם כל הימים.

הק' חנני' יו"ט ליפא מאירב) בדעתי לשלוח לביהמ''ד כשיזדמן לי נוסעים מהכא להתם זאטץ משניות בל החלקים טובים ויפים, גם ספר הק' ישמח משה עה''ת עם שני תהלים תפלה למשה לאא"ז הק' זלה''ה.                        הנ''ל א. סנהדרן דף ז'.

ב. הדב הגה''צ מסעמיהאלי, חתנו של רבינו.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יוא ל               לט

כח. להחזקת הנצרכים בישיבתו בק''ק סאסמאר יע''א*) ב''ה,

מוכ''ז תלמידי הבחור המו''מ בתוי''ש כמר ישראל כ''ץ נ''י, נדבה רוחו אותו לקבץ עבור החזקת בני עניים הלומדים פה בית מדרשי שאינם מקבלים שום .תמיכה וסיוע מביתם, ע''כ אבקש מאת כל ידידיי ואנ''ש דורשי תורה ושוחרי תושי' ליקח חבל במצוה רבה הלזו, שהרבה בני עניים נהנים מזה, ויש להם היכולת לשקוד באהלה של תורה.

וזכות החזקת בני עניים על טהרת הקודש יגן על כל התומכים ומסייעים להנצל מכל עקתין ומרעין בישין ולהתברך בשפע ברכה והצלחה, והשי''ת ירחם וירחיב גבול����ראל וקרן עמו ירים.

כעתירת דבו''ר למען המצוה היום יום ג' לס' מטהו יפרח, לחרותנו לפ''ק, פה ק''ק הנ''ל.

הק' יואל טייטלבוים כט. מכתב התחזקות לאנ"ש בק''ק חיפה יצ''ו**)

ב''ה אל כבוד אנ''ש הידידים החשובים המופלגים בתו''י בק''ק חיפה יצ''ו, איש איש לפי מהללו כולם יתברכו ממקור הברכות. אחדש''ה באה''ר, בדבר אשר קבעתם מקום לתפלה והתחלתם להתפלל במנין מיוחד, הנני לברך אתכם שתזכו לתורה ותפלה ולמצוא חן ושכל טוב *) ישיבתו של רבנו בסאטמאר היתה ידועה כאחת הישיבות היותר גדולות, היו זמנים שמספר התלמידים עלו לארבע מאות, ביניהם היו גדולי ת''ח חריפים ובקיאים בחדרי תורה, מזמן לזמן שלח רבנו שלוחי דרחמנא לעירדות הסמובות והרחוקות לקבץ ממון להחזיק אח בני העניים שמהם תצא תורה, וזה אחת מן התעודות שמסר לידי שלוחים אלו.


**)כמה מאמ''ש של רבינו שהתיישבו בחיפה ת''ו קבעו בשנת תש"ו מנין מיוחד לתורה ולתפלה ובקשו ברכתו של רבינו, רבינו עוררס במיוחד להשגיח בעינא פקיחא על חינוך הבנים 1הבנות שיתחנכו עפ''י רוח ישראל סבא.


מ                      דברי                מכהביס           יואל

בעיני אלוקים ואדם ברוב הצלחה, והעיקר הוא שתתנהגו כולכם בדרך התורה והיראה, ושלא לזיז מדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים זלה''ה, איש את רעהו יעזורו להתנהג בהנהגה האמיתית שעפ''י התוה''ק, ולהשגיח בעינא פקיחא על חינוך הבנים והבנות שיתחנכז ברוח ישראל סבא, ולמנוע מבתיכם כל דרכי הפריצות השכיחים כעת מאוד בעו''ה, והתוה''ק דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ובדרך זה תשכילו את כל אשר תעשון ותצליחו בכל דרכיכם כאשר עם לבבכם וכלו''נ ידידכם דו''ש באה''ר מצפה להצלחתכם ולישועת כל ישראל בב''א.

הק' יואל טייטלבוים ל.

בדבר הקמת בנין ישיבת ,,יטב לב'" בעיה"ק ירושלם ת"ו*) ב''ה, א' קדושים ט''ו למבנ''י תשי''א

שלוכט''ס לכבוד ידידינו הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה עושה

צדקה וחסד כש''ת מו''ה דוך נאלדשטיין נ''יא) .

אחדשה''ט, הנה ש''ב ידידי נאמן ביתי הרי יוסף אשכנזי נ''י נוסע בשליחות של מצוה בהענין שדברנו עם כמ''ע אשתקד בעת הייתי שמה בעירכם, ע י"ד הבנין של ישיבתנו הק' ישיבת יטב לב שבעיה''ק ירושלם ת''ו שבסי' ע הבטיח אז לצורך העמדת הבנין הזה ליתן שני אלפים דולר. והנה בעזה''י כבר התחילו לבנות את הבנין הזה בשעטומ'יצ עוד לפני חנ הפסח העעל''ט כמו שיספר מוכ''ז הרי יוסף אשכנזי נ''י לסמ''ע, וכאשר יראה בעיניו את כל ונוכחת, והיות שבטח נודע לסמ''ע את גודל הדחק זו הלח'ן כי הרבה קושיים יש בזה מחמת חוסר הכסף הנחוץ לבנין יקר כזה, אשר יהי' בעזה''י בית נכון ונישא בית המדרש ובית אולפנא ודירות אש''ל

*) בבוא רבינו לא''י שבור ורצוץ מן המחנות לא שקט ולא נח יום ולילה מלקרב יהודים הפליטים

לתורה ולעבודת ה'. בהיותו מרגיש כי הצלתו סגיא ההשמדה הי' רק בכד להציל שאריח פליטת עפו ישראל, הקים ,,בית לפלטים'י מקום עבודה שפליסים יראים ושלמים ימצאו מקומם הנכון, ולא יפלו ביר מפלגות שונות למיניהם. גם הקים ישיבה גדולה להרביץ בה תורה וחסידות בשם ,,יטב לבי' (אשד שסו רמוז בתוכו). כאשר רבו ההוצאות, והחובות עלו לפעלה ראש, החליט לנסוע לארה''ב (על תקופה קצרה לבד) למען יובל להמשיך בעבודתו הקדושה, אבל מן השמים נסתבב הדבר ששינה החלטתו זו ונשאר בארה''ב.


א. נגיד זנדבז גדול בעי''ת מאנטריאל, עזר לרבינו הרבה בשנים הראשונות בארה''ב.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 מא

לתלמידי הישיבה הי"ו שרובם מפליסי הגולה, אודים מוצלים מאש, אשר ידיה זכות גדול לכמ'י ע ליקח חלק במ,�וה רבה הלזו בעיר ה' שמה ירושלים עיה''ק תובב''א, לכן אבקשך למסור ��ת הסך הנ''ל שהבטיח למוכ''ז נ''י, ויתר הפרטים ידבר מוכ''ז נ''י עם כמ''ע נ''י. וזכות נדבת לבו לבנין הזה יגן עליו להתברך בשפע ברכה והצלחה ולהנצל מכל עקתין ומרעין בישין ולהצליח בכל עסקיו ועניניו כאשר עם לבבו ולוי'נ ידידו הדושה''ט באה''ר. הק' יואל טייטלבוים לןו. קריאה להשלמת בנין הישיבה בעיה''ק ת''ו

ב''ה, שלוכט''ם לכבוד ידידינו ומכירינו הרבנים הגאונים וראשי

הישיבות, ואל כל רודפי צדקה וחסד אוהבי התורה וישראל כולם

יתברכו ממקור הברכות הי''ו.

היות שהבת שבעה לה נפשי מעת שהמים הזדונים עבר על ראשי עם בני ישראל שבאיירופה שנודע לכל, ובחמלת ה' עלי הצילני ממות לחיים, וזיכני השי''ת לבא לעיהי'ק ירושלים תובב''א וראיתי שם את עני עמי השרידים מפליטי חרב ממצוה ומצוק אודים מוצלים מאש, יתומים שבולים וגלמודים הנשארים ידידים מאבותיהם ומכל משפחתם, ואין להם משען ומשענה שיוכלו לבא לאיזה תכלית, והרבה מהם שנפשם חשקה בתורה וזוכרים את אשר נשרש בלבם מנעוריהם ומבית אבותיהם.

והיות כי תלי''ת אשר זה יותר מארבעים שנהא) שהעמדתי תלמידים בישיבה גדולה ורמה מהם רבנים וראשי ישראל כאשר הרגלתי מאבותי ורבותי הקדושים נ''ע דור אחר דורב) . כמו כן קבצתי קיבוץ יפה של תלמידים חשובים יראי הי שרידי פליטי הגולה בעיר ה' שמה עיה''ק ירושלים ת''ו, והעמדתי ב''ה ישיבה מפוארה, וקניתי שם מגרש במקום ראוי, וכבר התחילו בהבנין הישיבה ועומדים כעת באמצע הבנין, ואין לשער גודל המחיצות להעמיד הבנין על תילו לצורך

א. עוד משנת תרס''ה בהיותו דר בסאטסאר בלי משרת דבנות.

ב. כידוע שרבינו ה,,ייטב לב'' ובנו ה,,קדושת יו"ט" תופסי ישיבות היו והעמידו תלמידים הרבה. עי' לעיל מכתב כ''ה.


מב דברי          מכהביס           יואל

בימ'י ד בית אולפנא ובית תבשיל ומקום ללון להתלמידים וסכום עצום דרוש להקמת הבנין מלבד יתר ההצטרכות של מזון והלבשה ושאר הצטרכות לפי גודל היוקר השורר כעת בארה''ק ת''ו, וכל ההצטרכות הנ''ל עלי הם כולנה, ומחמת גודל הלחז והדחק מוכרחים אנו לפנות אל אחבנ'יי הרחמנים גומלי חסדים שיטו לזה חסדם וטובם לבא לעזרתינו בעזרה דחופה וליקח חבל וחלק במצוה רבה הלזו כיד ה' הטובה עליהם. והיות שתלמידי מוכ''ז הרב המאוה''ג המפואר מוה''ר ... שליט''א הרב אב''ד דק''ק ... יצ''ו קבל על עצמו לבקר את אחבני'י ידידינו ומכירנו ואנ''ש שיחי' ולהשתדל לטובת מפעל הנשגב הזה כאשר יבאר הענין והפרטים פא''פ, לזה בקשתי שטוחה מול כאו''א מאחבנ'' י ידידינו אנ''ש הנדיבים גומלי חסדים שיעמדו לימינו הן בנדיבת לב בעין יפה והן להשתדל אצל אחרים ולהיות מן העושים והמעשים.

ואשרי מי שיקח חלק וישתתף במצוה זו שהוא מצוה כפולה חיזוק לומדי תורה והחזקת יתומים משרידי פליטי הגולה, אודים מוצלים מאש, שיוכלו להשאר נאמנים לה' ולתורתו יתברך, וכדאי הוא זכות המצוה להגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין ומרעין בישין ולהתברך בשפע ברכה והצלחה בבני חיי ומזונא רויחא ולראות במהרה בישועת ישראל ושמחתן. כעתירת הבעה''ח למען המצוה ג' לסדר נח תשי''ב לפ''ק פה ברוקלין יצ''ו.

הקי יואל טייטלבוים לב. עוד בענין הנ''ל

ב''ה, ג' לס' ושמחת ככל הטוב תשי''ב

שוכט''ס לכבוד ידידי היקר הרבני הנגיד הקצין נכבד ונעלה מפו'

לשבח ולתהלה רודף צדקה וחסד כשי' ת מוה''ר בנימין ציטרון

נ'' יא) א. נגיד ואיש נכבד, ובגדולי הנרבים. ודושי הקהילה בס''ז פאלא, בראדל.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יוא ל               מג

אדשה''ט, בטח ידוע לסמ''ע נ''י שהייתי בקיץ זה בארץ ישראל, ובעזהי''ת כבר התחלנו שס בבנין עבור הישיבה בעיר הקודש ירושלים ת''ו, ונכנסנו בעול גדול עד אין לשער, ועתה בהיותי שם ראיתי את גודל הנחיצות להרבות גבול הקדושה, וניתוספו ב''ה ספסלי בבי מדרשא בתלמידים הגונים יראי ה', וכמו בן וסרנו ת''ת עבור תשב''ר בתוככי ירושלים עיה''ק ת''ו ובבני ברק ושאר ערי הקודש תובב''א להציל גדיי הצאן, וכעת עומדים באמצע העבודה לגמור השני קומות של בנין הישיבה ובית התבשיל ונדון לזה עוד הרבה אלפים.

והנה כמ''ע נ''י החזיק את ישיבתנו הקדושה גם בשנה העברה ברוח נדיבה, והמתחיל במצוה אומרין לו גמור, לכן בקשתנו שטוחה לבמ''ע נ''י שיתחשב עם ישיבתנו שהוא מבצר ומעוז לתורה ויראה המסורה לנו מאבותינו הק' זי''ע, ובההוצאות המרובות שיש לנו הן בהבנין והן בהחזקת הישיבה שעלי הי' כולנה, והיות שיהי' אצליכס כעת תלמידי ידידי הה''ג וכוי ... שליט''א שנסע בשליחות של מצוה, לזה אבקש כסמ''ע נ"י לעמוד לימינו לטובת ישיבתנו הק' ולהושיט לו יד עזרה ביד רחבה לפי גודל ההצטרכות כאשר ימסור לסמ''ע הענין פא''פ, וזכות המצוה יגן על במ"י ע נ''י להתברך בשפע ברכה והצלחה, ושיזכה לכוח"ט בשנה טובה ומבורכת, ויזכה להרבות במצות ומעש''ט מתוך נחת והרחבת הדעת כאשר עם לבבו ולוי'ג ידידו הדושה''ט באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים לנ.

אודות השגחת בניית ישיבת ,,יטב לב'' *)

ב'' ה,

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי ח''א הה''ג חו''ב טובא, ותיק מלא

עתיק, שלשלת היוחסין, מוכתר בנימוסין, בש''ת מוה"ר יהודא

יחיאל שליט''א אב''ד כאחוזה בעיה''ק חיפה תובב''אא)

אחדשת''ה באה''ר, הנה בטח הגיע לידו הפ''ש ע''י א' מאנ"ש אשר המתין עליו, והנה לא כתבתי לו תיכף ואחר עד עתה, כי בבואי לביתי הייתי

א. גס המכתב הזה נכתב בשנת תשי''ב.

ב. היה חתנו של הגה"ק בעל ,,עצי חיים'', שימש מקודם האב''ד בשכונת אחוזה בעיה"ק חיפה ואח''כ כלאם אמשעלעס. רבינו מבקשו שישים עין לטובה על סדר הבניה בישיבת ,,יסב לב'' בירושלים.


מד דברי           מכתבים          יוא ל

מוטרד מאוד בכמה חבילי טרדין, וגס בי באמת נכנסתי בעול גדול של כמה ענינים, ואני מוכרח להלואות ממקומות שונים, והוא בקושי גדול לא אוכל לבאר על הכתב וד''ל.

ועתה אבקשך נא שישים לב להענין של הבנין על כל פרוטה ופרוטה שלא יבוא לידי היזק, ונם שיהי' נעשה הכל בסדר, וכל הנצרך לתועלת הבנין והדרו יהי' הכל באופן מתוקן, והנני כותב לו זה יען שנודע לו מה שקרה לי עד עכשיו בהבנין שבאתי לידי היזק גדול, והוא יותר מכחי ליכנס גם להלאה בהבנין, אך ההכרח יאלציני יען שהוא באמצע וא''א להניחו בלא נמר, וכשיגמר אי''ה לטובה יהי' תועלת גדול בדבר, ועכ''פ מהיום ולהלאה צריך השגחהיתירה, והסיבה שהי' עד עכשיו נראה שהוא בשביל שהבע''ב כאו''א טרודים בעסקיהם ופונים לדרכם לכן אין איש שם על לב כראוי, ואמרו חכז''ל במד''ר ובמכילתא (פ' בשלח) כשאכניסם לא''י זה פונה לכרמו וזה פונה לזיתך תורה מה תהא עלי', ולכן אבקש את כת''ה נ''י שישגיח ע''ז בעינא פקיחא כנ''ל, הגם שלפי השערתי הרי מנחם לאקם נ''י וחביריו יעשו בזה באמונה, עכ''ז אמרו חכז''ל (מבזת כ''ג ע''א) אין מזרזין אלא את המזורזין, ובפרט שגם הועד שהיו עד עכשיו להבנין המה נ''כ נאמנים בעיני ועכ''ז קרה מה שקרה. ונא יודיעני בכ''פ מפרטיות המצב להשקיט רעיוני בדברים ברורים שאין להסתפק בהם, ואם יראה קצת צורך בדבר להשגחה פרטיות יותר, יוכל להיות שאחר הימים הקדושים הבע י"ל אשלח מכאן איש מיוחד שישב שם בתמידיות בלי שום עסק, אלא בכל הימים מהחל ועד כלה ישגיח על כל פרטי עניני הבנין עד שיוגמר אי''ה, אבל לע''ע אני ממתין על ידיעות טובות מכת''ה נ''י שאין צורך לאותו דבר, כי באמת האנשים האלה שנתמנו כעת להבנין ראוים המה לסמוך עליהם שיהי' הכל בסדר הראוי בכל אופן ואופן, ואך הסיבות שעברו מוטלים על הרעיון, וגם כי כבד הענין שהוא יותר מכחי הביאני לידי כך לכתוב לו בדברים האלה, ואקוה שישים לב לכל פרטי הדברים גם יודיעני ידיעות ברורות ומאירות.

והשי''ת יעזרינו עדכי'ש להרחיב גבול הקדושה והטהרה, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ובת''ה נ''י יזכה לכוח''ט בספרן של צדיקים גמורים לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבה גדולה ולהפקד בדבר ישועה ורחמים בזשקי'י ודור ישרים יבורך, נם יתחזק ויתאמץ בבריאות גופו בכל איבריו וגידיו, גם יתמלאו כל משאלות לבבו לטובה עדי נזכה לשמוח בשמחת ציון וירושלים בב''א.

והנני ידידו ש''ב דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הס' יואל טייטלבוים


דברי                על משמר החינוך והישיבוח    יוא ל               מה

לד.

בשבחו של בית חינוך לבנות ,,בנות ירושלים''*)

ב"ה,

כצאתי את העיר ירושלים עיה''ק תובב''א, והתבוננתי בהמוסדזת דחשובים שבאה'יק וראיתי את הנהלת המוסד של בנות ירושלים והתועלת דגדולה היוצאת מזה אשר היא היחידה בענין חינוך הבנות על טהרת הקודש באופן שלא יהי' שום חשש של תערובת ידי זרים ח''ו, כי לתשב''ר מבחורי ישראל עדיין יש תלי''ת הרבה ישיבות ות''ת בכמה מקומות בארה''ק המתנהגות ברוח ישראל סבא בלי חשש דיעות זרות ח''ו, אבל לחינוך הבנות לא ראיתי על מה לסמוך וליתן מרגוע לנפשות הכואבות על המצב המר והנמהר של שורש פורה ראש ולענה בעוה''ר, כי אם אותו המוסד הנ''ל של בנות ירושלים המחנכות הבנות באופן בטוח לטהרה ולקדושה, ומובן כי צריכים אנחנו לדאוג גם עבור בנות ישראל הכשרות והטה�ורות, כי זולת זה ח''ו מה יעשו בחורי ישראל לעת מצוא שצריכים להזדווג להעמיד דור ישרים יבורך בקדושה ובטהרה שלא יופסק החבל ח''ו, אשר על כן חוב קדוש ע� כאו''א מישראל הן בארץ והן בחו''ל לסייע להמוכר הנ''ל של בנות ישראל שיוכל להמשיך בעבודתו, כי מצב ההכנסה דחוקה מאוד לדבר גדול שבקדושה בעיתים הללו בעוה''ר בעיקבא דמשיחא �ר''ח 7'545?1

אשר האמת נעדרת, והחי יתן אל לבו להחזיק המוסד הנ''ל בכל מה דאפשר, וכאו"א מחויב שיהי' לו חלק בהעמדת יסוד להמשיך הדורות בישראל בקדושה ובטהרה.

וכל העושים והמעשים כזה יברכם השי"ת בכל עניניהם ויצילם מכל עקתין ומרעין בישין ר''ל, עדי ישמחינו השי''ת במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

באעה''ח אור ליום ד' לס' וברך פרי בטנך תשי''ב לפ''ק, פה חיפה טרם יצאתי מגבול ארה''ק, בלב נשבר ונדכה, ולישועת השי''ת מחכה.

הקי יואל טייטלבוים

*) בכל פיקודין של רבינו באה''ק נחן תשומת לב מיוחדת על מוסדות החינוך, בחן ובדק את

מעמדם ומצבם הגשמי והרוחני, בשנת תשי''ב בביקורו הראשין אחרי קום המדינה לא נתן מרגוע לנפשו בענין חינוך הבנות אשר אחריות חינוכן זקוק להשגחה יתירה, והיות שהמוסד ,,בנות ירושלים'י התנהג עפ''י רוח ישראל סבא עורים חמיד ועמד לימינם, גם בעת שהקימו הבנין החדש בירושלם גרז רבינו מכתב קדשו לסייע בבנינה של ,,בנות ירושלים'' .


מי                     דברי                מכתבים          יוא ל

לה.

לחנך הילדים במוסדות המחנכים על טהרת הקודש*)

ב''ה,

,,אל עם ה' דרי קודש'', לרגלי המצב הקשה, בו נתון הישוב החרדי בארה''ק ובפרט בשאלת החינוך שזה יסוד היסודות של עם ישראל מדור דור כמר''–ש (שבת קי''ט ע''ב) אל תגעו במשיחי אלו תשב''ר, אשר רבו בעוה''ר האורבים לנשמות ילדי בית ישראל להוציאם מכותלי בתי הת''ת של ישראל סבא ו�העביר אותן לרשת בתי חינוך זרים, בורות נשברים אשר לא יכילו המים, וכמה יש להצטער על כל נפש ונפש מישראל היוצאת לתרבות נכרי' אשר לא שערום אבותינו, ביחוד לעת כזאת אשר מרובה הפרוץ על העומד וסכנה גדולה מרחפת על קיום בתי הת''ת ושארית הפליטה, כמה וכמה עלינו להחזיק את הנשארת בכל מיני התחזקויות שלא ימך המקרה, ולא ימוטו היסודות אשר הציבו לנו אבותינו נ''ע מדור דור, וצדקה עשה השי''ת עמנו אשר הותיר לנו לפליטה את בתי הת''ת של הישוב הישן אשר ילמדו את הבנים תורה ויראת שמים בלי שום שינוי על טהרת הקודש ממש, ורק בתי ת''ת ב�בד הם הערובה היחידה שלא תכבה גחלת האמונה מבנינו אחרינו ושום חינוך אחר אם יש לו איזה התקשרות עם המינים ואפיקורסים באיזה אופן שהוא לא יוכל להבטיח חיי תורה ויראת שמים, ולשוא כל ההבטחות וכל ההתחייבות בעניני החינוך שנשמת ישראל תלוי בזה, והחכם מכל אדם הזהיר על זה במשלי (כו, כה) כי יחנן קולו אל תאמין בו, וכל אב ואם הרוצים להוריש את דרך ה' �זרעם אחריהם, עליהם להכניס את בניהם רק לבתי הת''ת ההו�כים בעקבות הרועים ללא שום סטיי מדרך הקודש מדור דור.

לכן אני קורא אל כל אחב''י דרי קודש, לחמול על נשמת ילדיהם ולמסור אותם דוקא בבתי הת''ת של הישוב הישן, למען ילמדו ליראה את ה' וללכת באורחות התורה ללא שום שינוי ותערובת ח''ו, וחלילה להקל ראש בזה ולסכן את העתיד של קיום זרע עם קודש, אשר ישתו ח''ו המים הרעים, ואת נפשם הם יקבעו בזה ובבא ח''ו.

ואני קורא לכל החרדים יושבי אדדייק ת''ו אשר לבבם עם תוה''ק להתיצב לימין עוז מוסדות בתי הת''ת של הישוב הישן, ולתמוך בהם בכל

*) אחרי הכתרתו של רבינו לרבה של ירושלים בקיץ תשי''ג שלח מכתב עת חביין לשמור על גחלת החינוך הטהור, ולא לתת לבתי חינוך שיהי' להם איזה שייכות כל שהיא עם החפשים.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יוא ל               מז

הכוחות ממש כי האחריות גדולה, ואסור לעמוד מנגד בשעה שהם נאבקים על קיומם, כי זאת לדעת שרק מהם ועל ידם תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ובזכות החזקת התורה נושע בה' תשועת עולמים, ונזכה לחזות בנועם הי ובביאת משיח צדקינו אכי''ר.

כה דברי הכותב וחותם למען החזקת התוה''ק בארה''ק, א' נח תשי''ד. הק' יואל טייטלבוים לן.

לחנך הבנות במוסדות כשרים שאינם לומדים

בלשון הטמא ,,עברית'' *)

ב''ה,

אל כבוד אנ''ש היקרים והחביבים, כולם אהובים, אשר נפשם שוקקה לילך בדרך טובים, וחפצים לעשות רצון קונם, בהדך שהנחילו לנו הראשונים, שלא להתערב עם שונים, שלא ליפול ח''ו ברשתם הפורשים כמטמונים, חדשים לבקרים המונים המונים, טרם נכבה שביב האמונה והיראה אשר במעמקי הלב נתונים, השי''ת יהי' בעזרם שיוכלו לעמוד על משמרתם לדור דורים, עדי ירחם ה' משמי מרום, על ציון עיר קדשינו הר מרום הרים, ונזכה לקבל פני משיח צדקינו קהל עדת ישרים, בלב ונפש מאירים, בב''א.

אדשת''ה באה''ר, היות כי נודע לכם כי כאשר באתי בפעם הראשונהא) לקהלתכם עיר בני ברק ת''ו ומצאתי את שאהבה נפשי קהלה נאה וחסודה, בארץ חמדה, אבל נצטערתי למאד במה שראיתי שבכל העיר לומדים עם תשב''ר רק בלשון הטמא שבדו מלבם בקודש פנימה, וזהו השורש פורה

*) בעת ביקורו טל רבנו בא''י בשנת תשי''ב נהנה מאוד מעיר ,,בני ברק'' עיר מלאה חכמים

וסופרים, אבל מה מאוד כאב לבו איך נתפשט שם השימוש בשפה ה,,עברית'' אשר בדו הציונים מלבם, והשחיתו בזה אח כבודה של לשון הקודש, אף בתלמוד חודה שם השתמשו בשפה העברית, תה הכאיב לבו יותר שמשתמשים בלשון טסא לצורך ליסוד תוה''ק, ולכן יסד את התלמוד תודה הראשונה, דייקא בלשון אידיש, וזה הי' היסוד לכל הת''ת שנתייסדו אח''כ בלשון אידיש.

באותה תקופה יסד בב''ב בית חינוך לבנות ,,בנוח ארץ ישראל'' על סחרת הקודש, והיתה זז היחידה בבל אה''ק חוץ מירושלים, בית חינוך טהור לבנות.


א. בשנת תשי''ב.


מח                   דברי                מכתבים          יוא ל

ראש ולענה להמשיך מקורי המינות בתוך ילדי בנ''יב) ולזה ראיתי אז להתאמ,ן לייסד דדריס ע''ד אבותינו ורבותינו נ''ע זלה''ה, ותלי"ת גדלו והצליחו וגם עשו פרי, אבל בכל משך הזמן לא הי' מרגוע לרוחי באשר לא נעשה אצליכם בנות א" י, אבל שמעתי כי אינכם מבינים הענין, ועדיין אינכם שמים לב לדרך חינוך הבנות, והנה קצר היריעה מהכיל לבאר גודל הנחיצות בזה ועד היכן הדברים מגיעים 'ולא אוכל להאריך ב''כ בכתב, ובאמת כל משכיל יוכל להתבונן בדבר, אבל בעוה''ר שטנא נצח וגברה יצרא דמינות עד אשר נתמלאה כל פני תבל, וכעין זה היה בזמן בית ראשון ביצרא דע י"ז כמ''ש רז''ל (בסנהדרין דף ק''ב ע''ב) דאמר רב אשי למנשה מאחר דחכימת כולי האי מ''ט פלחיתו לעכו''ם, א''ל אי הוית התם הות נקיט בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי, ועוד יותר מזה הוא עכשיו ביצרא דמינות, ומסמא עינים אף בשומרי תורה ומצות, ובארזים נפלה שלהבת, ודין גרמא שאין מתבוננים בדבר, אבל את אחי אנכי מבקש אל נא אחי תרעו ושלחו בנותיכם לבנות איי י למען טובתכם וטובת בניכם ובנותיכם שתזכו לדוד ישרים יבורך לדורי דורות.

והשי''ת יהי' בעוזריכם ויצליח את כל דרכיכם ברוחניות ובגשמיות, ותזכו לעלות מעלה מעלה, וישפיע לכם שפע ברכה והצלחה ככל עניניכם, יהי שלו' בארמנותיכם עדי נזכה במהרה לקבל פני משיח צדקינו באנפין נהירין.

והנני ידידכם דו''ש טובתכם והצלחתכם בה''י באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים לז.

עוד בענין הנ''ל

ב''ה

שוכטי'ס לכבוד אנ''ש היקרים מתפללי בית מהרשימו בבני ברק

ת''ו הי''ו.


ב. נעתיק בש"כ רבנו ב,,ויואל משר'' מאמר לשין הקודש: (עמוד תכ''ז) וחם לבי בקרבי בהגיגי

מגודל התמיהה העצומה אשר גם שומרי תורה ומצות בישראל ות"ח אינם מרגישים את חומר העון כי נורא הוא, שמניחים ליעוד בבתי ספר לנערים את לשונם הטמא שקורין אותו ,,עבדיוז'' וכו' ובהיותי בארץ ישראל הראיתי להם כמה מלות שאין להם פירוש כי אם בכונה לשם מינות, עיי''ש באדיבות. ועי" בדברי יואל פ' יוזרו ובפ' בהעלוחך.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יוא ל               מט

איש''ר, הנה שמעתי שישנם איזה אנשים ממתפללי בית מהרשימו בבני ברק ששולחים את בנותיהם ללמוד בבית יעקב, לזה הנני להודיע בזה כי זה אחד מהתקנות שתיקנתי בבית מדרשינו שיתנו להילדים רק חינוך במוסדות שלנו בדרך ישראל סבא, ע י"כ מהנדזין לגדור גדר בזה. והשי"ת ירחם על עמו ועל ארצו בהרמת קרן התורה וישראל. כ תירת הבעה''ח הדוש''ה.

�ר''ח 1234567

�צר–ה�מר'   הק, יואל טייטלבוים לח. קריאה להחזקת המוסדות בישובי אה"ק*)

ב''ה, אל אחב''י אוהבי ומוקירי תורה די בכל אתר ואתר הי''ו.

היות שבהיותי בארהייק ת''ו בשנה העל''ט וראיתי שם הרבה אנשים מפליטי הגולה חדשים מקרוב באו שמפוזרים במקומות מושבותם בהישובים שבארהי'ק ת''ו אשר אין שם בתי חינוך על טהרת הקודש לילדיהם שיחיו, וראיתי גודל הנחיצות ליסד שם בכמה מקומות בעיירות ובכפרים בארהייק תלמוד תורה לחינוך בניהם, ובעזהשיי"ת מאז ועד עתה הצליחו הת''ת דשם וגדלו ועשו פרי לשם ולתפארת בהרבצת תורה ביראה טהורה לילדי ישראל מפליטי הגולה המקבלים הדרכה רוחניות בתורה ויראת שמים בבני ברק, נתני', חיפה, בכפר גדעון, בית שאן, ושאר המקומות.

והנה מובן שיש בזה עול גדול וכבד לשאת את המשא הכבידה הזאת להחזקת מוסדות הנ''ל, כי מצב הכספי קשה מאוד עד אין לשער, ולכן

*) לא רק בירושלים ובב''ב הקים רבינו מוסדות חינוך, אלא מצודתו היתה פרוסה לכל ערי אה''ק

ליסד שם חדרים על טהרת הקודש, עגמת נפש גדולה הי' לו בראותו יהודים יראים ושלימים שולחים ילדיהם לבתי חינוך העצמאי שמכניסים בהם רעל הציוני, ויהודים אלו באין להם ברירה שלחו שם את צאצאיהם, רבינו אף שהי' כבר עמוס ססוסדוחיו הקודמים בארץ ובחו''ל, קיבל על עצמו עול זה ליסד מוסדות במקומות המפוזרים באה''ק, והציל סאות ואלפים מישראל מטמיון הכפירה וההשחתה.

ברם זכור לטוב הרב הגאון רבי חיים אלי' שטערנבערג שעזר הרבה על ידו של רבנו ונסע ממקום למקום ליסד בתי חינוך בשם ,,ברכז מחזיקי תורה'', והשתדל בכל עוז למלאות שליחותו של רבינו זיע''א. ראה להלז מכתב מ''ו.


נ                       דברי                מכתבים          יוא ל

בקשתי שטוחה מול אחב''י רחמנים בני רחמנים שוררי תורה נדיבי עם אלוקי אברהם להושיט לענין נחוץ הזה יד עזרה ברוח נדיבה וביד רחבה, לעזור להחזקת המוסדות והת''ת הקדושות במקומות הקדושים, ולסייע בעול הכבד הזה.

וזכות מצות החזקת תורה יגן על כל העושים והמעשים להנצל מכל עקתין ומרעין בישין, ולהתברך בשפע ברכה והצלחה עדי נזכה להרמת קרן התורה הקדושה וישראל, ולראות במהרה בישועתן של ישראל ושמחתן. כעתירת הבאעה'יח למען המצוה יום א' לסדר ותחיין את הילדים, התשיי'ד.

הק' יואל טייטלבוים לט.

בענין החזקת הישיבה ע''י קניית בשר במקולין של הקהלה*) ב''ה,

היות כי נודע לכל בני קהלתינו המצב הקשה של הישיבה והמשא הכבידה של ההוצאות המרובין, וחלילה להתרשל בדבר שתלוי בו קיום כל התוה''ק, להעמיד דורות ברוח ישראל סבא ובידי עת התוה''ק פה בגלות המר והנמהר עד אשר ירחם השי''ת במהרה בימינו בביאת משיח צדקינו. והנה יסדנו המקולין למכירת בשר תחת קהילתינו וחשבנו שיהי' מזה סיוע מרובה להכנסת הישיבה כאשר הי' מאז ומקדם במדינת איירופא רוב הכנסת הקהילות מהמקולין, ודורשי רשומות נתנו ע"ז סמך במקרא (דברים יח, נ) וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח, וכל בני הקהילות ידעו להעריך זה, ופה במדינתינו אחר פזורינו נתבלבלו הדיעות ואינם שמים לב כראוי להעריך ענין הנשגב הזה, לכן ראיתי במכתבי זה לעורר עוד, שפה אנחנו צריכים חיזוק יותר ממה שהי' מאז ומקדם כמובן, ובפרט במה שתלוי בהחזקת הישיבה שהם חיינו, וק''ו ב''ב של ק''ו שחוב קדוש מוטל על כל בני הקהילה לקנות בשר בהמקולין שלנו שהיא החזקת התוה''ק והחזקת

*) ישיבתו של רבינו בארה''ב הלכה וגדלה משנה לשנה, ההוצאות דבו למעלה מראש, ולעומת זה

ההכנסות היו מעט מזעיר, דאה דבינו צורך ליסד דבר תמידי קיים לצורך הכנסה קבועה להישיבה, וציוה את בני הקהלה לקנות בשר אך ורק במקולין של קהלת ,,יטב לב'' אשר ההכנסה מוקדשת להחזקת הישיבה. וכן התקין שם כמה תקנות תדירות לענין כשרוח הבשר והעמיד ע''ז משגיחים מיוחדים,


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 נא

יסוד הקהילה, מלבד שיש עוד טעמים הרבה שמהראוי שכל בני הקהילה יקנו בשר מהמקולין שתחת הקהילה למען לא יהי' תורת כאו"א בידו לקנות כפי ראות עיניו שזה עלול לכמה ענינים שא''א לבארם.

ובשו''ע או''ח (סי' רל'יא), לקיים בכל דרכיך דעהו שאפי' האכילה והשתיי וכו' וכל צורכי גופו יהי' כולם לעבודת הבורא או לדבר הגורם עבודתו ונמצא בזה עובד את בוראו תמיד יעיי''ש, והרי שאם אוכל לחזק את גופו שיוכל אח''כ לעבוד השי''ת הוי עובד את בוראו עוד משעת אכילה, וק''ו אם עוד בשעת קניית הבשר הוא מקיים התוה''ק ולימודי תשב''ר הבל פיהם שאין בו חטא שכבר הגידו לנו חכז''ל שזה חביב הרבה יותר מתורתו ועבודתו שעושה בעצמו, והרי עובד את בוראו עוד משעת קניית הבשר אף טרם שאוכל, ומקיים נם מ''ע בכל דרכיך דעהו, ודי בהערות אלו להשמיט לב.

והשי''ת ירחיב את גבולינו ויתמלאו כל משאלות לבבינו לטובה בכל בישועה אמיתית ברוחניות ובגשמיות, ונזכה להרים דגל התוה''ק ויתקדש ש''ש על ידינו, עדי נזכה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן בגאולה שלימה אמיתית במהרה בימינו אמן.

באעה''ח י' בטבת ב' לסדר וידגו לרוב בקרב הארץ, התשט"ו לפ"ג,פה ברוקלין יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים מ.

להחזקת ישיבת ,,קרית ספר'" לאחינו בני ערות המזרח *)

כ''ה,

הישיבה והת''ת ,,קרית ספר'' שבעיה''ק ירושלים ת''ו, כבר נודע חשיבותה ויקרתה כמו שמעידין עלי' הרבנים הגאונים מארה''ק ת''ו שליט''א שיסזדתה בהררי קודש לקלוט בני עדות המזרח והנדחים מארץ תימן מאנשי הספרדים לגדלם בדרך התורה ויראה טהורה, ולהצילם מרשת

*) גורלה של יהדות אחינו הספרדים שעלה הכורת הציוני עליהם להפחידם מדתזהייק ועדות שלימות הועברו על דחם בכפיה ובפתזיים שונים, נגע ללבו של רבנו, והשתדל מאוד לחמכם ולעוררם כראוי.


נב                    דברי                מכתבים          יוא ל

שדת שלא יפלו ברשת המסיתים והמדיחים של הכופרים ר''ל, וב''ה הצליחו וגם עשו פרי בזה להרחיב גבולי הישיבה והת''ת לקנות מקום בתוככי ירושלים אשר שם רוצים להקים בנין שיוכל לקלוט בתוכו הרבה תלמידים אשר 7-ז,צריכים לזה סכום רב, ולכן שלחו מהתם להכא את המוכ'"ז הרב המאוה''ג רב הפעלים מוה''ר אליעזר דוד בראנד נ''י ר''מ בישיבת שומרי החומות שבעיה''ק ת''ו לעורר את לבב אחבנ''י לעזור להם שיוכלו להשיג המטרה החשובה, ע''כ מצוה גדולה וחוב קדוש על כאו"א שיעזור ויתמוך בהמוכר הנז'רחכ-ולקרב את המוכ''ז בכל מקום בואו ולהושיט לו יד עזרה ברוח נדיבה.

וכדאי היא מצות החזקת תורה ולומדי' להגן על כל העושים והמעשים להנצד מכל עקתין ומרעין בישין, ולהתברך בשפע ברכה והצלחה, עדי נזכה לראות במהרה בהרמת קרן התורה, והגאולה שלימה האמיתית בב''א.

כעתירת הבאעה''ח יום א' לס' ונתנו איש כופר נפשו, התשטי'ו, פה ברוקלין יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים מא.

לסייע בהשלמת שיכון ,,קרית יואל'' בבני ברק

ב''ה,

היות כי בהיותי בא''י ראיתי מכמה טעמים שא''א לבארם בכתב לייסד שיכון של יראים וחרדים לדבר ה' המתנהגים כדת וכהלכה באה''ק בכל אופן ואופן, והנני עוסק בזה לערך שתי שנים, וכבר קניתי מקום רחבת ידים המוכשר לדבר עצהיו''ט ועומד הכן לעסוק בבנינים, אבל כאשר נתגלגל הענין לבוא לידי גמר עלה להוצאות גדולות ומדוכות שלא חשבתי עליהם, ועדיין נצרך לסכומים עצומים מאוד הן להחובות המשוקעים להמקום שעלה ביוקר גדול והן להצורך להבנינים, וא''א להשאר באמצע כאשר יספר ידידינו המוכ'יז נ''י פא''פ, ע''כ את אחי אנכי אבקש לסייע כאו''א בסכום הגון כפי היכולת ליקח חבל בענין זה.


*) בידוע השקיע רבינו כוחות עצומים ויגיעות הרבה ליסד שי כון מיוחד לאנ''ש הרוצים להתנהג עפ''י שיטתו, וכפי התקנות שהתחייבו כל החושבים לשמור.

חיבה יתירה נודעת לו לשיכון זה, לצד שהבל מתנהג שס לפי רוחו ורצונו.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 נג והשי''ת ירחיב גבול ישראל במהרה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידכם, ובמהרה נזכה לעלות לעיר ה' שמה עם משיח צדקינו בישועת כל ישראל ושמחתן.

'אר''ח 4567�12

א''ד המצפה לרחמי שמים במהרה ומקוה לישועת השי'" ת וחסדיו המרובים כי לא תמנו דוש'יט והצלחתבם סה''י באה''ר.

באעה''ח ה' נח התשח'יי לפ''ק פה ברוקלין יצ''ו.

-,.ך–- ר-חכמ-ר הק' יואל טייטלבויפ מב. להחזקת ,,איחוד הישיבות'' בארה''ק*)

ב''ה לראשי אלפי ישראל ואחב''י הנדיבים בעם דבכל אתר ואתר ה'

עליהם יחיו.

מרכז התורה הגדול ,,איחוד הישיבות'י בארהי'ק ת''ו ידוע ומפורסם כבר בפעולותיו הגדולות למען הרמת קרן התורה, והוא נושא דגלם של הישיבות הקדושות ובתי הת''ת המתנהנות ברוח ישראל סבא ובדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים זצלה''ה מבלי זיז כל שהוא, והוא מפעל הצלה לאלפי בני התוי' י מסלתה ומשמנה של היהדות החרדית בקרתא דשופרייא, אבל דא עקא שמפעל קדוש זה נמצא במאבק איתנים קשה ומייגע להחזקת מעמד וביצור החיים הרוחניים בארה''ק ת''ו לבצר את מבצרי התורה בתי הת''ת והישיבות שאינם נהנים ממקורות אחרים הזרים לרוח ישראל סבא, וחובה קדושה כפולה ומכופלת על היראים וחרדים לדבר ה' להתייצב לימין מפעל הקדוש והטהור הזה, ונפשי בשאלתי ובבקשתי להחיש להם עזרה במדה גדושה בכדי להרחיב את גבול הקדושה, להגדיל תורה ולהאדירה, ולהגביר כוחה של היהדות החרדית באה''ק ת''ו.

וכל המסייעין לדבר מצוה גדולה זאת יזכו להנצל מכל עקתין בישין ולראות בישועת כלל ישראל ושמחתן. באעה''ח א' לס' מטו''מ ב' תמוז התשט''ו לפי'ג, פה עיה''ק ירושלים ת''ו.

הקי יואל טייטלבוים .) תמיד חיפשו להם הפשרנים דרך לכבוש את עולם התורה ובני הישיבות באה''ק תחת רשתם.


נד                     דברי                מכתבים          יואל

מג.

בדבר שלא לבטל לימוד תשב''ר בימות הקיץ*)

ב''ה, ג' לס' בי ברוך הוא, תשט''ז,

שלוכט''ס לכבוד ידידיי היקרים מופלגים בתו"י משובחים

ומפוארים כ''א בשמו יבורך הי''ו.

אדש''ה, הרשימה עם המעמדות סך ששים וחמשה דולר הגיעני, ואני תפלה בעדכם שהשי''ת יהי' בעוזריכם ותצליחו בכל משלח ידכם ושתתפרנסו בניקל בכבוד ובריוח וכ''א יתברך בכל משאלות לבבו לטובה. והנה שמחתי באומרים לי ממה שכתבתם ששכרתם בית מחוץ לעיר במקום אויר צח לזמן הקיץ לצורך התלמוד תורה שהילדים מהת''ת שיחי' יסעו לשם עם המלמדים שילמדו עמהם שם, והנה דבר גדול עשיתם בזה שלא יבטלו התינוקת של בית רבן מלימוד תוה''ק ככל משך זמן הקיץ ותחזקגה ידיכם.

והשי'' ת יהי' בעוזריכם שתצליחו בכל מעשי ידיכם ותזכו להגדיל תורה ולהאדירה במדה גדושה, ולהרחיב גבולי הקדושה, עדי נזכה במהרה להרמת קרן התוה''ק וישראל.


והנני ידידכם דושת''ה באה''ר מצפה להרמת קרנכם בנו''ה בכל הענינים. הק' יואל טייטלבוים אחד מפעולתם היה לייסד מוסד ,,ועד הישיבותי' שיכלול בתוכו כל הישיבות שבאה''ק, והם יסייעו להשפיע להם את צרכיהם, בראש הוועד עמד הרב הראשי הציוני דאז. דהרי ירושלים החרדים לא הסכימו להכנס בוועד כזה אסר עומד תחת השפעת הציונים, על בן זה לעיסת זה הקיפו מפעל ,,איחוד הישיבותי' שיכלול בתוכו הישיבות של היראים שלא ירצו להכנס בוועד הישיבות. רבינו ראה לעודדם ולחזקם חסיד.


*) מכתב זה נכתב לאנ"ש שבאנטוורפן. רבינו שסח מאוד מזה שיסדו ת"ת בימות הקיץ לבל יבוטל ח''ו הבל פיהם של תשב''ר. ובנודע שרבינו היי הראשון שהנהיג בארה"ב שגם במחנות הק� לא ישנו כלום מסדר הלימודים בכל השנה.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 נה

ייירר'י'כמר מר.

מכתב ברכה לרגלי חנוכת הבית בק"ק מאנמעווידעא יצ''ו

ב''ה, א' לס' למען תחי' התשח''י.

שלוכט''ס לכבוד ידידינו ואנ''ש הנגידים הנכבדים מופלגים בתוי' י

אנשי מעשה ובראשם הה''ג החו"ב וכו' כש''ת מוה''ר אשר

שמואל כ''ץ שליט''אא) בק''ק מאנטעווידעא יצ"ו.

אדש'יה, קבלתי הידיעה שהנכס עושים אי"ה ביום ח' אלול הבעל''ט דחנוכת הבית לבנין ומבצר של תורה ויראה ובית מדרש להתפלל, ושמחתי לקראת השמועה הטובה, והנני לברך אתכם שהשי''ת יהי' בעזריכם בכל מעשיכם וחפין ה' בידכם יצליח להגדיל תורה ולהאדירה, לרומם דגלה של תורה ויראה בעירכם, כחפץ לבבכם ולו''נ ידידכם דושת''ה באה''ר מצפה להצלחתכם ולהרמת קרנכם בכל הענינים, ותזכו להרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל זשמחתן.

הק' יואל טייטלבוים בדבר שאלתו אודות ברכת שהחיינו וברכת הטוב והמטיב, הנה יש בזה פלוגתא גדולה מערכה מול מערכה, ועכ''פ הוי ספק ברכה, ע''כ בשעת החנוכה יקח א' פרי חדש, או אם אי אפשר יקח בגד חדש ויברך ברכת שהחיינו בקול רם, ויכוונו כולם לצאת ידי חובתם בשמיעה נם על החנוכה, וכן אודות ברכת הטוב והמטיב תקחו שתי מיני יינות, א' משובח מחבירו, ולשתות קודם אותו שאינו משובח כ''כ, ואח''כ טרם שתיית המשובח לברך הטוב והמטיב בקול רם ויכוונו כולם לצאת ידי חובתם כנ''ל, ובזה יצאו לכל הדעות. והשי"ת יעזור שיהי' טוב ומטיב ברוחניות ובגשמיות, ותזכו לידות מעלה מעלה ברוב הצלחה.


ידידכם הנ''ל

א

מגדולי תלמידיו של רבינו ומחמירין הנלהבים, הי' אדוק בו כל ימיו, וחסיד הי' מוכן למלאות רצון קדשו.

שימש כרב במאנטעווידעא, ואח''כ במאנטריאל. שימש גם כר''ם בישיבת סאסמאר במאנטריאל.


נו                      דברי                מכתבים          יואל

מה.

בשבחו של המוסד ,,בית לפליטות"*)

ב''ה,

המוכ''ז הרה''ח המפואר מו''מ בתו'"י העסקן הנכבד מוה''ר נפתלי רוזענפעלד נ''י מעיה''ק ירושלים ת''ו בא מהתם להכא לטובת המוסד החשוב בית לפליטות אשר הוקם בתוככי ירושלים עיה''ק תובב''א והצליחו לפעול הרבה בקליטת כמה מבנות ישראל יתומות מפליטי הגולה אשר הצילו אותם מרשת החפשים וממכיתים ומדיחים והכניסם לבית לפליטות אשר שם מקבלים הספקה חומרית והדרכה רוחנית ממחנכות העוסקות בחינוך הבנות בדרכי התורה ואמונה טהורה, אשר יש תקוה לדור העתיד להקים דורות ישרים, והיות שצריכים לזה סכומים עצומים בפרט כעת יטקנו מקום לבנות בנין להרחבת המוסד שיוכל להכיל עוד מבנות ישראל שזה עולה בדמים מרובים והיות שאין להם תמיכה מאיזה קרן שהוא וכל קיומו של המוסד הזה נשען על תמיכות מיחידי סגולה, לזה הנני לעורר את לבב אחבני'י גומלי חסדים שיושיטו יד עזרה להמוכ''ז המנהל הנ''ל ביד רחבה וברוח נדיבה ולהשתדל לטובת המוסד החשוב שיוכלו להקים את הבנין ולאפשר את עמידתו והחזקתו.

וזכות המצוה יגן על כל העוזרים והמסייעים והמשתדלים להתברך בשפע ברכה והצלחה עדי נזכה במהרה להרמת קרן התוה''ק וישראל.

כעתירת הבעה''ח למען המצוה נ' יתרו תשי''ט לפ''ק פה ברוקלין יצ''ו. הק' יואל טייטלבוים מו.

בענין המוסדות ,,מחזיקי תורה" בישובי א''י**)

ב''ה,

לראי' ביד המוכ''ז הרב המאוה''ג החסיד המפואר מוה"ר חיים אלי' שטערנבערג נ''י איך שנתמנה על ידי להיות מנהל של מרכז ת''ת מחזיקי

*) שנים רבות עברו בארץ ישראל ללא מוסד שיקלוט בחובו פליטי הגולה בנוח עניים שאין

בכוחם לגדל בנותיהם ע''ד התורה והמסורה, ומפני זה נפלו לידיהם של מפלגות אשר אין דוח ישראל סבא נוחה מהם, עד שנתייסד מוסד ,,בית לפליסות'' להחזיק בתוכו בנות עניים ואביונים, וגם השתדלו בנישואיהן לשומרי חורה ומצוות להקים בתים נאמנים בישראל לשם ולתפארת.


*.) ראה לעיל מכתב ל"ח ובהערה שם מה שנוגע לכאן.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 נז תורה בארץ ישראל, לנהל ולהשגיח על הת''ת והישיבות של המוסד הקדוש הנ''ל, שהכל יתנהג כפי התקנות ועל טהרת הקודש, וכן יבחון התלמידים מפעם לפעם ויחזק אותם בעניני התמדה וכדומה, ואבקש מכל אנ''ש הי''ו שבכל מקום בואו ימיי עו לו ויעמדו לימינו שיוכל להוציא הדברים הנ''ל מכח אל דפועל בענינים הללו.               –'–'י'––יי–� וזכות מצות החזקת התורה ולומדי' יגן על כל העוזרים והמסייעים להמוכר הקדוש הזה להתברך בשפע ברכה והצלחה וימלאו כל משאלות לבבם לטובה.

כעתירת הבעה''ח יום נ' לס' אשר ייטב לך ולבניך אחריך התשי"'ט פה עיה''ק ירושלים תובב''א.

הקי יואל טייטלבוים ���� מז.

בענין ללמוד לשה"ק עם בנות ישראל*)

בייה

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם, גן הדסים, בקי נפלא בחדרי תורה, קולע אל השערה, יו'יש כש''ת מוה''ר פנחס הירשפרוננ שליט''א חובק"ק מאנטרעאל יצ"ו.

אחדשת''ה באה''ר, קבלתי מכתבו זה כבר בדבר שאלתו אם ללמוד עם הבתולות לשון הקודש, והיות שלא הי' לי פנאי לכתוב אז השבתי לו ע''י השליחים שלפענ''ד טוב לחדול מזה, וכשיהי' לי עת מוכשר אכתוב לו בכתב טעמי ונימוקי בזה כראוי להשיב מפני הכבוד לגברא יקירא דכוותי', אמנם מחמת גודל טרדותי אשר עלי בכל עת ועידן נשמט הדבר עד אשר מש מזכרוני ואחר עד עתה, כעת נזכרתי ונתתי אל לבי שאין מהראוי להניח כך בלי ענות דברים לפני כתהדר''ג נ''י, אף כי באמת לא יוכל לשער עד כסה הנני נאחז בסבך הטירדות שלא אוכל לכתוב אף דברים הנחוצים מאד עכ''ז הנני מתאמץ לכתוב לו קצת ביאור בענין זה מה שנלפענ'יד, והשי''ת יהי' בעזרתינו לנהלינו בדרך האמת...

*) בכתב זה הוא העתקה מתחילת תסובה ארוכה שנדפסה בספר רא''מ כאבר לשין הקרש.


נח                    דברי                מכהבים           יואל

הנה כבר הארכתי בטעמים מספיקים להבין הענין והמסתעף, אבל הרבה יש עוד בזה שלא כתבתים, ישמע חכם ויוסיף לקח, וה' יאיר עינינו בתורתו ית''ש האמיתים.

והנני ידידו דושת''ה באה''ר.

הק' יואל סייטלבוים מח.

מכתב ע''ד חינוך הבנים וחיזוק העדה החרדית*)

ב''ה,

לרגלי היותי כעת בחסדי השי''ת פעיה''ק, בתוככי עיר האלקים, רואה אנכי למחיצות להשמיע לכל יראי ה' בארה''ק את קולי להתחנן ולבקש מלפניכם לשמור מכל משמר על יסודות היהדות החרדית גדריה וסייגיה, ולתת לב להגן במסירות נפש על שארית פליטת ישראל סבא ותוה'יק כמו שקבלנו מרבותינו הק' מדור דור.

שמחתי לראות את כל הטוב הגנוז באוצרה הטוב של ירושלים החרדית, את בתי הת''ת הקדושים והטהורים שמהם תצא תורה וי''ש לאלפי החניכים, זרע ברך הי המקבלים חינוך טהור וקדוש ללא שום תערובת דופי ח''ו, והכל על טהרת הקודש ללא זיז כל שהוא מדרך המסורה, גם נהנתי מאוד לשמוע על בית החינוך הטהור לבנות ישראל בדרך הקודש תוך שמירה מעולה על הגדרים הקדמונים, וגם מדקדקים שלא ללמוד שמה שפות זרות שיש עליהם חרם הראשונים גאוני וקדושי קרתא קדישא נ''ע, וגם זהירים שלא ללמדם שפת עברית אשר בעוה''ר פשתה המספחת ועשתה שמות ר''ל.

אני קורא לכל היראים בארה''ק לדאוג ולחנך את הבנים ואת הבנות דוקא בבתי ת"ת וחדרים כשרים שאינם שייכים לשום זרם, ואינם נהנים ממקורות זריבא) , כי חינוך הבנים והבנות הם יסוד חיינו ואורך ימינו עד

*) אף בביקורו באה''ק בשנח תשי''ט כבכל הביקורים הקודמים נחן לבו לבקר את מוסדות החרדים באה''ק ולבחון את מעמדיהם ביסודות הדת באמונה הטהורה הצרופה ובצניעות, כמו כן שם עיניו על המתרחש בהעדר, במכתב זה מבקש מבל יראי ה' שיחלבדו תחת דגלה של ,,העדה'' והבד'יצ.

א. אחת מיסודותיו של רבינו היה כי בית חינוך אשר יקבל תמיכה ממקורות זרים בע''כ ינתק ממקור הקדושה, ואינו מוכשר לגדל ילדי ישראל ע''ד התורה זהמסורה.


דברי על משמר החינוך והישיבות                  יואל                 נט ביאת ינון, וחלילה לעשות שינוי כל שהוא בעניני החינוך או ח''ו להקל ראש בחרם גאוני ארה'יק אשר כל דבריהם כגחלי אש. וכן אבקש את כל יראי ה' וחושבי שמו להחלפה ביתר שאת בתוך ,,העדה החרדית'' שהיא הקהילה הקדושה היחידה בארה''ק המובדלת ומופרשת מכל רוחות רעותב) , ושומרת במסירות נפש על קדושת ירושלים וקדושת החינוך, והוא מבצר האחרון של שארית פליטת ישראל סבא שלא כרעה לבעל ח''ו. ונאמנת ליסודות העדה מדור דור, וחובה על כאו''א להשתייך לקהילה החרדית הזאת ולשמור על תקנותיה ועל דעת תורה של נאונים הבד''צ שליט''א עיני העדה, וחלילה לזלזל באיסורים הקודמים של התחברות עם החפשים ח''ו באיזה צורה שהיא ולשאת עמהם באחריות פשעיהס ר''ל, ולהשתתף בבחירות כאשר כבר אמרתי בזה חומר האיסור וגודל האחריות ר''ל.

אני מקוה כי יראי ה' בקרתא קדישא וכן כל היראים בארה''ק השרידים אשר ה' קורא ידעו את אשר לפניהם להתחזק בעבודת ה' בכל הענינים ולקדש ברבים שם ד' המחולל כ''כ בעוה"ר ע''י החפשים תציונים למיניהם ואיש את רעהו יעזורו לחזק ברכים כושלות ולהגדיל ולהאדיר כבוד שמים. ונזכה לראות בהתגלות אורו הבהיר של משיח צדקינו בב''א.

אור ליום ג' זי מג''א תשי''ט לפ''ק. הק' יואל טייטלבויס מט. בענין לדור במקום תורה ב''ה, שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הרבני הנגיד היקר המפואר מו''מ

בתו''י מו''ה חנני' יו''ט נ''י. היות כי שמעתי שמועה מבהלת מהשערורי' הנעשית בין בנו נ''י וזו' תחי', עד אשר עזבה פתאום בימי עיבורה והלך למרחקים מדינה אחרת, אשר ב. ראה להלן במדור ,,על חומות7 ירושלים" מכתב ק''ה.


ס                      דברי                מכתבים          יואל

בן לא י עשה בכל אופן ואופן בלי שאלה מביד''צ אם הוא עפ''י התוה"ק, גם רוצים להכריחה לבוא למדינה שאין בה לא תורה ולא יראה כאשר שמעתי גם מכ''מ נ''י מהות אותה המדינה, וכבר אמרו חכז"ל (אבות פ"ו) שאפי' אתה נותן לי בל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה, ובאמת גם במדינה זו אינו כראוי עצהיו'' ט אבל אינו דומה מהכא להתם, ומי יודע אם יש מציאות שמה לגדל בנים ע''ד התורה והיראה, ובלא''ה צריך סייעתא דשמי' מאוד בימינו אלה להשאר בדרך התורה והיראה אשר זה כל חיותינו, ובפרט לאנשים צעירים כבנכס נ''י אשר לא ראו אור מימיהם את הדור הקדום, הנסיון הוא גדול ועומדים על המיצר שלא לנטות ח''ו מדתוה"ק, ובפרט בבניהם אחריהם ומי יובל ליקח האחריות על עצמו לשלחם למקום כזה להביאם עוד יותר לידי נסיונות קשות ועצומות, ומובן שאחר שיתיישבו קשה להפרידם מי יוכל לידע אם לא יצמח מזה ח''ו חרטה גדולה, והלא אתם מחויבים לתת שבח גדול והודי' להקב''ה על אשר הזמין לכנסם נ''י אשה יראת חטא אשר יוכל על ידה לנהג את ביתו בדרך התורה כראוי, ולגדל בנים וב"ב עוסקים בתורה ובמצות ברוח ישראל סבא, והאיך יוכלו להיות כ''כ כפוי טובה להקב"ה להביאם למקום תוהו ובוהו, או ח''ו לעשות פירוד בין הדבקים, לא זו הדרך ולא זו העיר ולמעה''ש תתאמצו בכל כחכם להעמיד השלו' ביניהם ולהושיבם במקום (יראי הי).., (סיום המכתב חסר) .

נ.

בנחיצות בנין עבור ת"ת*)

ב''ה, ג' לסדר התיצבו וראו את ישועת ה'

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הרי הנגיד החסיד המפואר רו"ש

עושה צדקה ורב חסד כש''ת מו''ה געציל בערגער נ"יא) ולבנו

ידידי האברך היקר מו''מ בתו'יי כש''ת מז"ה שלף נ"יב) .


.) בשנח תש''כ היה הזדמנות לקנות בנין גדול לצורך תלמוד חורה ומקום לינה לילדי העולים, לבל יפלו בידי המסיתים, ראה רבינו את הצורך להחליף אח הסעות שנדבו הנדיבים לצורך בניית המקוה בב''ב ולקנות את הת''ת.

א. הנדיב הידוע והגביר המפורסם, הסתופף בצילו של רבינו עוד מימי הסלחטה הראשונה. נתיישב בלונדון ונשא בעול מוסדות רבינו שם. צדקות פזרונו עבור מוסדות רבינו בכללות היתה עד להפליא. הי' חסיד נלהב ומקושר לרבינו עד יומו האחרון.

ב. בנו הנגיד המפורסם הממשיך בדרכי אביו ז''ל.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יוא ל               סא

אחדשה''ט באה''ר, היות שכפי מה שסיפר לי ידידינו מו''ה שלמה נ''י אשר קבדתס על שסמכם בנין הישיבה והמקוה באותו השיכון שבניתי בארה''ק להיות מקום תורה וטהרה באדמת הקודש, דבר גדול עשיתם בזה אשריכם מה טוב חלקיכם שזכיתם להפריש מהונכם לדברים גדולים ונחוצים כאלה, אמנם היות שנסתבב כעת בדבר הת''ת בירושלים שזה איזה שנים 'טראיתי לנדון לקנות שס בית לת"ת כי צריכים המקום עבור החדרים לת''ת עבור חדרי לינה להבחורים והתלמידים נתוספים ואין מקום לקלוט אותמ, ועוד בהיותי שמה הי' קרוב לידי נמר לקנות איזה בית ולא איסתייע מילתא ע''ע, אמנם עתה שבאו לא''י הרבה אנשים יראים מרומעניאן ונתוספים ילדיס הרבה וצריכים לדחותם מחסרון מקום קליטה, ויש כ''פ בזה הצלת נפשות ממש שלא יפלו ח''ו כמה ילדים לרשת המינים אשר רודפים אחר ילדים ביד רחבה ומלאה, וע''י הנסיונות בזה מעבירין הרבה ילדים אין מספר לבית המינים אף מבתי היראים, ויש בזה נחיצות גדול שיהי' מקום קליטה עכור ילדים להצילם מבאר שחת. והנה איתרע לן עכשיו בית גדול בירושלים סמוך לביהמ''ד שלנו שיש שם מקום קליטה להרבה ילדים שצריך לזה סכום גדול במזומן אשר איני רואה מציאות לדבר, וחשבתי שאף שראיתי לנחוץ לבנות המקוה, אבל יען שנסתבב כעת ענין זה של הת''ת שיש בזה הצלת נפשות מבאר שחת ממש יש לזה דין קדימה, ראשית מצד שהנחיצות בזה הוא עולה על כולנה, וגם שהוא על אתר, ובענין המקוה בלא''ה א''א שיהיה תיכף שיש קישוי מחמת הרשיון, ועוד שאר מני עות, והוא מקושר בלא''ה בהרחבת איזה זמן, ובהרחבת הזמן אפשר יש מציאות עוד לדרכים שונים, והעיקר שיהי' איך שיהי' ענין זה יסכתכתי בדבר הת"ת יש לו דין קדימה בכל אופן ואופן, אבל דא עקא שצריך לזה מעות מזומן. והנה לא באתי להטיל עול עליכם ליתן יותר ממה שחשבתם ליתן שאין דרכי בכך, אבל זאת ראיתי לנסות אולי לא יקשה בעיניכם להחליף את מה שהי' בדעתכם ליתן לבנין המקוה ליתן תחת זה לקנין הבית של הת''ת בירושלים, לקנות אותו הבית על שמיכם, והקישוי שיש בזה יותר הוא בשביל שצריך להיות מעות מזומן תיכף ליתן להמוכר בעת שנסתלק משם, ואם לא יקשה בע ימיכם הדבר נא להודיעני כדי שנדע בדת מה לעשות, כי צריך להשיב התשובה תיכף לירושלים. והשי''ת יהי' בעזרינו שנזכה להרבות תורה וקדושה בישראל ולראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ומן השמים תראו ברכה והצלחה בכל


סב                   דברי                מכתבים          יואל

מעשה ידיכם, ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו ויתמלאו משאלות לבבכם לטובה ברו''ג.

א''ד ידידכם דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הקי יואל טייטלבוים נא.

להחזקת המוסדות באה''ק

ב"ה,

היות כי המוסדות שלנו באה''ק הת''ת זהישיבות ובתי החינוך לבנים ובנות בכמה מקומות, גם בניני השיכון תלי''ת גדלו והצליחו וגם עשו פרי ומתרחבים בכל יום ויום, והוא מבצר חזק לקיום התוה''ק ולמצב היראים וחרדים בגדרי התוה''ק שמה באה''ק, ונכנסתי בזה בעול כבד הן בהחזקת המוסדות ובבנינים המוכרחים לבי' ז שהוא ביוקר גדול, וכעת הביא ההכרח לכנוס עוד בבנינים חדשים המוכרחים עבור קיום המצב שמה כאשר א''א לפרט הכל בכתב, אשר ע י'ם את אחי אנכי מבקש ליקח חבל במצוה זו שהוא ענין גדול כמובן שנוכל לנהל הענין הלאה עבור קיום התוה''ק וכבודו ית''ש. והנה נדבה רוחו של ידידינו הרה''ח מוה''ר שלמה גפזא) ליסע לעירכם לאם אנדשזלעם עבור זה, אבקש נא לעמוד לימינו וליקח חבל במדה גדושה כראוי לצורך ענין נכבד כזה, והשי''ת ירחיב גבול ישראל במהרה, גם ישלח לכם שפע ברכה והצלחה בכל עניניכם ויצילכם מכל צרה וצוקה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

באעה''ח אור ליום ד' פ' בא אי דר''ח שבט התשכ'יא.

הק' יואל טייטלבוים

א. מתלמידו הוותיקים של רבינו, ומהחסידים הקשורים אליו בכל לב ונפש בל הימים, עמד לימינו של רבינו בהקמת המוסדות, שימש הרבה שנים כמנהל המוסרות באה''ק.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל

סג

נב.

להחזיק הישיבה והת''ת כלאם אנזשעלעס ב''ה,

אח ח7צ48�2�


שלוי וכט''ס אל כבוד ידידי תלמידי הר' הנגיד המפואר עושה הרבה צדקה ורב חסד מו''ה משה ווייס ני''א) עומד על משמרתו משמרת הקודש בצורכי הישיבה והת''ת שבעידכם, ואל כל אנ''ש היהירים הנגידים רודפי צדקה וחסד, השמים לב לחיזוק התורה

�וצר החכמה]

והיראה כאו''א בשמו יבורך, ויהי נועם ה' אליהם ויתברכו בכל מעשה ידיהם וחפץ לבבם לטובה.


אחדשת''ה באה''ר, ראיתי בזה לעורר לבבכם בדבר הישיבה והת''ת שנתייסדה כעת ע י'י ח''א הרב הגה''צ האב"ד דאחוזה שליט"אב) והיות כי נודע למשגב שפלות מצב החינוך בעירכם, וע''י אותה הת''ת והישיבה הנזכרת בא הטבה מרובה למצב החינוך בעירכם, וקוה קיווינו אל ה' כי עוד יתעלה מעלה מעלה להיות לשם ולתפארת בתוך בני ישראל היראים וחרדים לדכר ה', אבל לשמע אוזן שמעתי כי נתרופף מאוד מצב חיזוק הישיבה והת''ת עד שמי יודע אם תוכל עמוד, ותמה תמה אקרא על חולשת המצב הזה בעיר גדולה לאלוקים, הלא מצער היא ותחי נפשכם אם יהי' גם בעירכם חינוך לבנים, ואמרו חכז''ל (שבת ד' קי"ט) וכן הוא בשויו ע (יו"ד סי' רמ''ה) כל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימין ומחריבין אותה שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב''ר, ומצב החינוך הוא היסוד העיקרי של כל מילי דמתא ברוחניות ובגשמיות, אשר ע''כ למעה''ש חזקו ואמצו בכל כחכם להעמיד הת"ת והישיבה הנזכרת ולהעלותה עוד ביתר שאת ויתר עז, והבא לטהר מסייעין לו מן השמים, ואל יקל בעיניכם הדכר, ותדעו נא כי כל הישיבות והת"ת בכל מקומות מושבותיהם שבישראל אותן המתנהגים בדרכי יריאים וחרדים, עומדים בקישוי גדול והשטן מתגבר ע''ז מאוד, אבל הכל עומד ע י'י מס''נ של המנהלים והמחזיקים, וזכות הציבור מסייעתן, ואם תעשו את שלכם להשתדל בזה כראוי בלי רפיון השי''ת יהי' כעזריכם שתוכלו להרחיב גבול הקדושה, עוד במדה גדושה, וישפיע לכם השי''ת שפע ברכה ורוב הצלחה

א. נגיד ואיש נכבד, מתלמידיו של רבינו סקראלי, תומך חשוב למוסדותיו של רבנו ומחשובי קהלת היראים כלאם אנדזשעלעס.

ב. הגה''צ ר''י אייזיקסאהז. ראה לעיל מכתב ל''ג.


סד                    דברי                מכתבים          יואל

שתזכו להרבות במצות ומע'' ט בישראל, והשי''ת יגמור בעדכם החתימה לטובה לשנה טובה ומבורכת בחיי נחת ושמחת בהרחבת הלב לתורה ומצות. באעה''ח ה' לס' ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה וגו', התשכ''ב, פה ברוקלין יצ'' ו.

והנני ידידכם דושת''ה באה''ר מצפה להרמת קרנכם ברו"נ.

הק' יואל טייטלבויס נג.

בחשיבותה של ישיבה מחוץ לעיר

ב''ה,

המוכ''ז הני תרי גיסי יקירי הרה''ח מו''מ בתו"י מוה''ר נפתלי אינדיק נ''י וגיסו בדומה לו הרה''ח מו''מ בתו'יי מוה''ר מנחם גרשון פעלדמאן נ"י, הן המה תלמידי הרב הגה''צ המנוח האב''ד דק''ק 'ארע זלה''ה ועלה בדעתם לייסד ישיבה על שם רבם לזכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, ובנו האברך היקר הרב החסיד המפואר ת''ח חשוב יהי' הממלא מקום בישיבה, וכבר קנו לצורך זה בית וגן ומגרש כראוי למקום תורה, ומה שהוא מחוץ לעיר היא מעלה גדולה אף לבע''ב אם אינם דרים בתוך העיר המזוהמהא) , ק"ו לנערים ובחורים, ואמרו חכז''ל (עירובין כ''א ע''ב) אל תדינוני כיושבי כרכים, אמנם עדיין חסר להם סכום גדול להוצאות תיקון הבית והמקום שיהי' מוכשר לדבר זה, לכן מהראוי לסייע להם איש כמתנת ידו כברכת ה' עליו.

והשי''ת ירחיב גבולי ישראל במהרה ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה ולהרביץ תורה וטהרה בישראל, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בביאת גוא"צ בי' ב.

בעה''ח ה' לס' וידגו לרוב בקרב הארץ התשכ"ג, פה בדוקלין יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים

א. ידוע גח'ל השתוקקותו של רבינו לעשות ישוב מחוץ לעיר, וכל ימיו שאף לזה ליצא מתוך העיר הסזוהמה, ובסוף ימיו נתמלא רצונו בזה, בבנית קרי' הנאמנה ,,קרית יואל'' באטעריקא.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 סה

נד.

בגודל ענין הוצאת בניו לתלמוד תורה, וחיזוק המוסדות*)

בי' ה,

אין ספק שכל המאמין בתוה''ק ובדברי חכז''ל לא יסתפק במה שמבואר בהדיא בדברי חז''ל בגמי (ביצה ד ט''ז ע"א), כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יוה''כ חוץ מהוצאת שבתות והוצאת בניו דתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו, ופירש'' י ז''ל וז''ל, כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שבר למזונות אלא מה שפסקו לז, חוץ מהוצאת שבתות ותייך?, אותה לא פסקו לו מה ישתכר לצרכה ומהיכן תבואהו אלא לפי מה שרגיל ממציאים לו לשעה או לאחר שעה, פוחתין לו, כלומר ממציאין לו שכר מועט, עכ''ל, הרי מבואר בהדיא בגמ' וברש"י שמה שמקמץ בשכר לימוד אינו מרוויח מאומה, אלא פוחתין לו, וא''כ בוודאי שאין לעמוד על המדה בתשלומי הת''ת בסכום הראוי על חשבונו של הקב''ה שהבטיחו חז''ל שאם הוסיף ממציאים לו לשעה או לאחר שעה, ובפרט לעת כזאת במצב דורינו אשר לדרכי החינוך שלנו כל העולם בהתנגדות, ות''ת ,,בניך" כולם, ר''ל שכולם כנגד בהתנגדות יתירה, וכתב באוה''ח הק' בפ' השבוע (פי תבוא) עה''כ וירא את ענינו וגו' ואת לחצינו וז"ל ומה נם בדורות האחרונים שרב עמלם וכו' כי כל הנסמך לתורה רבו לוחציו ועיני כל אליו ישברו יעיי''ש, ואין לנו אל מי לפנות אלא אנחנו בעצמינו בתוכינו מחויבין להתחזק ולהתגבר לבוא בעזרת ה' בגבורים למען נובל עמוד, וז''ל המדרש תנחומא (פ' צו סי' י''ד) ראו כמה חביבה קריאת תורה לפני הקב''ה כי יש חיוב באדם לתת כל ממונו ללמוד תורה לעצמו ולבניו.

אמנם אעפי''כ מי שאין בכוחו להיות לוו עלי ואני פורע ואין בידו לפורטה, הנה יטריח לקבץ ממון להת''ת ויהי' שכרו יותר גדול מהנותן מכיסו כמו שאמרו חכז''ל (ב''ב ר טי ע''א) גדול המעשה יותר מן העושה שנא' והיי מעשה

*) מזמן לזמן דאה רבינו את הצורך להלהיב את קהל עדתו להחזקת מוסדזתדז הקדושים, בראותו

ההתרחבות משנה לשנה, וגודל ההוצאות, ע''כ מצא לנכון לזרזם שלא לקמץ מלשלם שכר לימוד, כי אק לקמץ על חשבונו של הקב''ה.

ממכתב זה מרגישין אנו גודל אמונתו הפשוטה של רבנו בדברי חכמז''ל עד שלא יכול להבין איך משו'מטים מלשלם שכר לימוד, הלא אמרו ז''ל כל המוסיף מוסיפין לו כן השכים.


סו                     דברי                מכתבים          יוא ל

הצדקה שלו', ומובא זה ברמב''ם ובשו''ע יו''ד (סי' רמ''ט סעיף הי) וז''ל אם יכול לעשות לאחרים שיתנו שכרו גדול משבר הנותן.

והנה לכאורה טעמא בעי כיון שאין המעשה נותן ממונו אלא ממון של אחרים למה יהי' שכרו יותר מהנותן בעצמו מממונו, וא''א לומר שהכוונה דאם המעשה מביא5,7.יותר מן העושה אז שכרו יותר, דהלא נם העושה הוא כן שאם נותן יותר שברו יותר, והבל לפי רוב המעשה, ולמה תלה החילוק בין הוא מעשה או עושה, וע''כ שהכוונה דאף אם הנתינה הוא שוה בשוה מ''מ גדול יותר שכר המעשה וטעמא בעי.

ונלפעני'ד שהוא ע''ד שהובא בגמ' (ב''מ ד' נ''ח) גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה בממונו וזה בגופו, הרי דמה שנוגע לגופו של אדם גדול ממה שנוגע בממונו, וא''כ המעשה הוא מטריח כגופו להיות קובץ על יד לכן שכרו יותר מהעושה שאינו בגופו אלא בממונו, ועכ''פ מי שאין בכוחו בשו''א לשלם יטריח בגופו להיות קובץ על יד ויהא שכרו יותר גדול, נם לרבות העושים אם יהא גס מהמעשים בהשתדלות אצל אחרים שיתנו, כש"כ שיהי' שכרו יותר גדול, בי גדול המעשה יותר אם הוא מן העושה, ויתקיימו שניהם בידו א)

כתבתי בזה דברים ברורים למען חיזוק הת''ת והישיבה כי הם חיינו ואורך ימינו, וכל הנותן בעין יפה טוב עין הוא יבורך, והשי"ת ירחיב גבול ישראל במהרה, ובמהרה נזכה כולנו שיתקדש ש''ש על ידינו ונצליח בכל דרכינו, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן מתוך נחת והרחבת הלב.

באעה''ח א' לס' ובחרת בחיים למען תחי' אתה וזרעך, התשכ"ג לפ''ג, פה ברוקלין יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים נה.

להחזקת תיקוני חינוך בנות ישראל

ב''ה,

ברוך הוא ,,וברוך שמו'' ה''ה הרב המאוה''ג רו''ש עומד לנס עמו, ויהי ה' אלוקיו עמו, כש''ת מוה''ר ברוך קאפלאן נ''י אשר פעל הרבה בכל כחו במס''נ א. עי' כ,,דברי יואל'' פ' וארא עמוד קס''ז באריכות.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 סז בתיקוני חינוך בנות ישראל, והיות שכא כעת במאבק קשה לכלכל את הצורך המרובה, מהראוי לעמוד לימינו ליתן לו חיזוק ואימוץ למען יוכל עמוד ולהיות מוסיף והולך בתיקוני החינוך.

והשי''ת ירחיב במהרה גבול ישראל וגבול הקדושה והטהרה, ויגן על כל העושים והמעשים לחזק דרכי התורה והטהרה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

באעה''ח אור ליום וי עש''ק לס' ונברכו כך וגו', התשכ''ד לפ"ק, פה ברוקלין יצ''ו.

הקי יואל טייטלבוים

נו.

נם על יושבי אה"ק מוטל לחזק מוסדותיהם

ב''ה

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''ג מוע''ד החסיד המפואר, חובר חיבורים מחוכמים, חבלים נפלו לו בנעימים, כש''ת מוה''ר אברהם שלמה כ"ץ שליט''א אב''ד ור''מ בעיה''ק ב''ב באה''ק תובב''אא) .

אחדשת''ה באה''ר כמשפט, באתי בזה לעוררו היות כי משא כבידה מוטל עלינו הת''ת והישיבה דפה עירנו אשר נדלה בכמות ובאיכות באופן אשר אין ערוך אלי', ואין לתאר על הכתב ההוצאה המרובה והעצומה הנצרך לכמה אלפים ילדים ובחורים המוטלים עלינו לנהלם ברוחניות ובגשמיות פה עירנו, והיא מרובה מכדינו, ועשירי העם המה אתנו בקשרי המלחמה מחמת טומאת מלכות המינות שנתפשט בעו"ה בלבבות בנ'' י ובמנהיגים, ושאני מינות דמשכא ר''ל, ופשיטא שאין לנו חיזוק ממקום אחר ואין הבור מתמלא מחולייתו, ומזבן שדין גרמא דעציראה שאין האפשרות כ'י כ להוסיף עוד יותר על הסכומים הנשלחים מאתנו להישיבות שבאה''ק, ותלי''ת אנו שולחים סכומים גדולים לת''ת וישיבות שבאה''ק במקומות שונים אף שהוא בקישוי

א. הגה''צ מריסקאווע אהוב הי' על רבינו מאוד, העריכו והתחשב מאוד בדעתו הדבה פעמים, ובשנת תשכ''ב נתמנה ע''י רבינו לרכ ור''מ בקרית יואל אשד בבני בדק.


סח                   דברי                מכתבים          יוא ל

אה ח7–צל14]

גדור, אבל אין הקומץ משביע, ולזה מהראוי שגם שמה בעיר אנ''ש וידידים המבינים ערך ת''ת וישיבות כאלה עד כמה המה נצרכים ומוכרחים לחיזוק התורה והיראה וקיום הדורות במצב דורינו השפל בעו''ה שיתנו כולם לב לסייע בסיוע שיש בו ממש, ובאמת מוטל על אנשי העיר בכל מקומות מושבותם להחזיק ת''ת וישיבות כמבואר בשו''ע סי' רמ''ו, ואמרו חכז''ל במס' ביצה (די ט''ז ע''א) כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר''ה חוץ מהוצאת בניו לת''ת שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו ופירש''י ז''ל לפי מה שרגיל ממציאים לו לשעה או לאחר שעה, א''כ נותנים בזה על חשבונו של הקב''ה שהוא ימציא לו.ב) ומי לא יאמין בהבטחת חכז''ל המבטיחים ע''ז, וכן מבואר במד''ר (ויקרא י'כ''ז ב') על הנותנים שכר משנים וסופרים לבנים אחרים שאינם שלו אשר הקב''ה אומר עליו עלי לשלם שכרו, ובאתי בזה לעוררו אשר יעשה בחכמתו לעורר הלבבות לסייע לדבר איש כמתנת ידו כברכת ה' עליו, ובוודאי שגם אנחנו מצידינז מוכנים לעמוד על המשמר לעשות בכל היכולתג) לחזק התוה''ק והחינוך באה''ק, אבל ע''ז אמר הכ' עזב תעזוב עמו, ואקו' שכהדר"ג נ'' י יפעול הרבה בחכמתו ויהי' לתועלת גדול.

וזכות המצוה יגן על כל העושים והמעשים להצילם מכל צרה וצוקה ולהצלירם בכל דרכיהם ברוחניות ובגשמיות וכהדר''נ נ''י עוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן באהלו של תורה ועבודת השי''ת באה''ק מתוך נחת והרחבת הלב, וישבע רוב תענוג ונחת מכל צאצאיו ויוייח עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן, והשי''ת ירחם ויוציאינו במהרה מאפילה לאור גדול, ויצילנו מחבלי משיח הנוראים שבזמנינו אלה בעו''ה, ובמהרה ישמח את לבבינו לתורתו ועבודתו ית''ש ויתקדש ש''ש על ידינו.

ובזה הנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הקי יואל טייטלבוים

ב. עיי לעיל ביתר ביאור מכתב נייד.

נ. כידוע הנהיג רבינו לעשות סעודה שנתית בכל שנה (דיוצר) לטובת חיזוק המוסדות ב)וה'יק ועורר תמיד את הנאספים לבוא לעזרת ה' בגבורים, רבריי קדשו נדפסו בספה''ק דברי יואל על התורה.


דברי                על משמר החינוך והישיבות   יואל                 סס

נז.

בדבר קביעת עתים לתורה בבית המדרש

ב''ה, א' דחנוכה תשכ''ח לפ"ק,

שלומים אמונים, לכל אנשי שלומים, אהובים וידידים, מופלגים בתורה ויראה ראשים ונגידים, תורת ה' חפצם כל הימים, ה' עליהם יחיו ויפרחו כשושנים, איש איש כברכתו יתברך בנעימים. אדשה''ט, ראיתי לעורר אתכם בדבר קביעת עיתים לתורה שהוא יסוד היסודות ושאלה ראשונה ששואלין עליו ותחלת דינו של אדם כמבואר בגמ' (סנהדרין דף ז' וקידושין דף כד) ובתוס' ומהרש''א שם נתקשו כזה משבת דף ל''א ששאלה הראשונה הוא נשאת ונתת באמונה ואח"כ שואלין קבעת עיתים לתורה, וכתבו בזה תירוצים וחילוקים א) ועפ"י פשוט י''ל כי אלו השנים הא בהא תליא, דאם המו''מ הוא באמונה, הנה מי שיש לו אמונה אמיתית לא יוכל לחשוב שע''י הזמן של קביעת עיתים לתורה יחסר לז ח''ו מפרנסתו, והסענה של מניעת קביעת עיתים לתורה הוא בשביל שטרוד בעסקו, ולהמאמין באמת בטל טענה זו, וא''כ אלו השני טענות מקושרים יחד וחדא מילתא הוא, וכבר פירשו בלשון קבעת עיתים שהוא מלשון קבען פלניא לשון גזילה שצריך לגזול העת לתורה, והחיוב על כאו''א להשתת� בביהמ''דב) בשעה קבועה ללמוד תורה ברבים, כל אחד וארד לפי השגתו, וזה מביא ג''כ לידי מידות טובות ולדיבוק חבירים והצלה מזרם העולם המקושר במינות ואפיקורסות ודעת נפסדות, אשר צריכין לרחמי שמים להנצל מהם ומהמונם ומכיוצא בהם. והשי''ת ידי' בעוזריכם להתחזק ולהתאמץ באמונתו ית''ש ובדרך התוה''ק האמיתית, איש את רעהו יעזורו כמאמה'יכ אז נדברו יראי הי איש אל רעהו יעיי''ש במפרשים, והשי''ת יצילכס מכל צרה וצוקה, ויצליח את דרכיכם בדו''ב ובגו''נ מתוך נחת דקדושה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו.

והנני ידידכם דו''ש טובתכם והצלחתכם בהי' י באה''ר.

הק' יואל טייסלבוים

א. ראה בדברי יואל פ' בראשית עמוד ל''ד ענין זה באריכות.

כ. ראה מדור ,,על משמרת הדת'' מכתב א' שרבינו מבקש מאנ"ש להוסיף תקנה זו בין התקנות ללסר בבית המדרש דייקא.


צ                      דברי                מכתבים          יואל

נח. עור בענין קביעות עתים לתורה בביהמ"ד

ב''ה,

הנה היות שידוע שמעת שנתייסד התאחדות האברכים, בעזה''י גדלו והצליחו וגס עשו פרי שהאברכים תלמידי ישיבתינו הקדושה יש להם מקום קבוע לתורה ולתפלה, וראיתי לעורר בזה גודל הנחיצות שכל אחד ואחד מהאברכים שיחיו יבואו בתמידות בכותלי בית המדרש לעשות שיעורים ללמוד תמידין כסדרן,א) כי זה חיזוק גדול לתורה וליראת שמים, כי בבית א''א ללמוד כראוי, בפרט שבבית המדרש של התאחדות האברכים ישנו שם הרה''ג מלאנדסבערג שליט''א שלומד שם שיעורים בכל יום, והוא יודע ובקי מה שצריכים ללמוד בתורה ויראת שמים. ואשרי לתמימי דרך ההולכים בתורת ה' שבזכות זה יתברכו בדורות ישרים נאמנים לה' ולתורתו ונזכה לכוחי'ט ושנה טובה ומבורכת.

כעתירת רבעה'' ח יום ג' לס' למען ייטב לך והארכת ימים, תשל"א לפ''ק. הק' יואל טייטלבוים גט. בענין נחיצות הוצאת ספרים ,,בית רחל"*)

ב''ה,

הנה המוכי'ז הרה''ח רי בנימין צבי הכהן בערקאוויטש נ''י מנהל מוסדותינו בית רחל לחינוך הבנות, עוסק זה כמה שנים להכין חומר לספרי לימוד עבור הכנות על טהרת הקודש ומשתמשים בספרי לימוד הללו שהוא מדפים ומוציא לאור בהרבה מוסדות שדרכי לימודם בטהרת הקודש, וזה תועלת גדול כדי להנצל מללמוד בספרי לימוד אשר אינם טהורים שמלאים

א. דאה בדברי יואל פי בהר.

*) בשם שר' יהושע בן גמלא עסה בזמנו ליסד תלמודי תורה בכל עיר זעיר לצורך תשב''ר, באותו

מדה אמר דבינו שנחוץ לנו עתה לייסד בתי חינוך לבנות ישראל שבלעדן אי אפשר להמשיך הדורות בטהרה, ואכן בנה ויסד בתי חינוך כשרים לבנות ושבר עליהם כעל בבת עינו ממש. ובכי''פ דאה גודל הנחיצות לחבר ספרי לימוד בשרים בלשון אידיש שעל ידן יחחנבו בנות ישראל. והיות שלא סצא ממקומות אחרים את החומר הראוי, הטיל על מנהל החשוב של המוסדות הרה''ח ר' בנימין צבי בערקאוויטש ני''ו את התפקיד להשתדל בחיבור ספרי לימוד כשרים ומתוקנים וחפץ ד' ברו הצליח שהוציא לאור מאות ספרי קודש בשפת האידיש, ספרי הלכה ומוסר, מדות וצניעות לשם ולתפארת.


ד ברי               על משמר החינוך והישיבוח    יוא ל               עא

בדברי מינות וכפירה רח''ל, וגודל נחיצות חינוך הבנות כשרות כבר כתבתי מזה בספרי ויואל משה באריכותא) שיסוד בית ישראל תלוי בחינוך הבנות, כי א''א לבנות בית נאמן ולהעמיד דורות כשרים זולתי אם הבנות מתחנכות ברוח ישראל סבא.

והיות שכבר הוציא ע י"ז אלפים ורבבות וישנם חובות גדולים לשלם, לכן מצוה גדולה להשתתף בפעולה זו הקדושה, ולבא לעזרתו בזה, ועי''ז נזכה להעמיבוורות ישרים והגונים, וכל העוזרים ומסייעים בזה יתברכו בשפע ברכה והצלחה.

כעתירת וברכת הבעה''ח י''ב ניסן תשל''ו לפ"ק.

הק' יואל טייטלבוים ס.

מכתב ברכה לסיום הש''ס הראשונה שע"י חברה לומדי ש''ס*) ב''ה, ר''ח חשון תשל''ח,

הנה היות שנתיסד חברה לומדי ש''ס ע''י אברכים עסקנים חשובים מקהילתינו קהל יטב,,-, ל,ב,12–כמו החברה ש''ס שהיתה בעירנו ק''ק סאטמאר יצ''ו ל�ני המלחמה, שבהצטרפות כח החברים הלומדים מסיימים ש''ם מידי חודש בחדשו, לזה אף ידי תיכון עמם, ולסיום ש''ס הראשון של חברה זו הנני לברך את העסקנים וכל החברים הלומדים ומצטרפים בלימוד וסיום הש''ס שיזכו

רגיל הי' רבינו לומר לסנדל בית דחל, מה מאוד נחוץ לנו ספרי לימוד לבנות כשם שיש לנו לבנים, שהרי לבנים יש לנו חורה שלימה ומסורה דור אחד דור, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, משא''כ לחינוך הבנות שרק לאחרונה נולד הנחיצוח ללמוד עמהן וע''ז אין לנו מסורה סדורות הקודסים, לבן רבינו בכבודו ובעצמו יגע ועמל בעניני הספרים, ורבינו הוא שהציע אח תוכן הספרים, ובהרבה מהן עבר עליהם לפני הדפסתן והגיהן זרק אח''כ נתן הסכמתו המלאה להוציאם לאור.


א. עיי''ש במאמר לשון הקודש סי' מ''א ס''ב.

*) בעיר סאססאר שנח תרצ"ד יסד הגה''צ סביקסאד זצלה''ה בהסכמת רבינו חברה לומדי ש''ס,

ומטרתו לסיים ש''ם מידי חודט בחדשו שכאו''א מהחברה לומד עשרה דפים בכל חודש וככה ממשיכים ללמוד להלן בכל חודש, וגם רבינו חתם אז על התקנות. ובחודש חשדי שנת תשל''ח נתעוררו במה אברכים עסקנים לחדש אורו ולייסר מחדש חברה לומדי ס''ס, ולסיום ש"ס הראשון נתן דבינו ברכתו הקדושה להחזקת החברה.


עב                   דברי                מכתבים          יוא ל

להגדיל תורה ולהאדירה, ולהתברך בשפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב, עדי נזכה לראות במהרה בישועתן של כלל ישראל זשמחתן.

כעתירת וברכת הבעה''ח פק''ק קרית יואל שבמאנרא יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים סא.

להחזיק בבית קופסאות צדקה של ישיבת יטב לב בא"י*)

ב''ה,

הנה בדבר המצב הקשה של המוסדות ה–ק'דושות השורר בא''י הוחלט לחלק קופסאות צדקה פושקעס בין אנ''ש שיחיו לטובת ישיבתינו הקדושה והת''ת יטב לב בעיה''ק ירושלים תובב''א, לזה אבקש מאת ידידינו תלסידינו ואנ''ש היקרים שיחיו שכ''א יקח לביתו צדק פושקע, וזכות החזקת התוה"ק ולומדי' וזכות תשב''ר יגן על כל העוזרים והתומכים בזה להתברך בשפע ברכה והצלחה ובכל מילי דמיטב.                        �י'י'רחכ'ר]

כעתירת וברכת הבעה"ח נ' דחנוכה תשל''ט לפ''ק.

הקי יואל טייטלבוים

.) בחזירתו מא''י בשנת תשט''ו ביקש דבינו שכאו''א יחזיק בביתו צדקה טושקע של יסיבת יסב לב בירושלים עיה''ק, ומאז הי' נהוג אצל אנ"ש שכל אחד הי' לו בביתו קופסא זו, ובשנה האחרונה עורר רבינו עוה"פ ע''ז כדי לחזק הדבר.


מבוא

למדור

פ◗וסת ך"

מאז התנוצץ רעיון הציוני בעולם לעשות מכלל ישראל עם ככל הגוים, שפה מיוחדת ומלוכה לעצמה לפרוק עול הגלות, ראו כל גדולי ישראל ברעיון הזה סרידה במלכות שסים וכפירה בתורתו הקדושה, כי מושבעים אנחנו ספי הקב''ה בשלש שבועות כמבואר בסוף מסכת כתובות, וכל פעולה לדחוק את-,5הקץ ולפרוק עול הגלות, הוא העברה על השבועה, וזה מעכב גאולתדנו ופדות נפשינו (עי' בהקדמה בספה''ק ויואל משה עמוד ח' באריכות).

הציונים הכופרים התאמצו בכל כוחם להכניס שיסתם לתוך המוני בני ישראל ושלח–ו- שליחים בכל פינות העולם לפתות את לבבות בני ישראל לרעיונם הטמא, וגם הרכה דכניס וראשי עם שנתפסו לרעיון הציוני, נעשו משמשים לע''ז זו, ועשו בל מיני השתדלות להלהיב את המוני עם לרעיון הטמא הזה.

אהבת א''י התקועה בלב כל ישראל המחכים בכליון עינים לעלות לציון ברנה בביאת משיח צדקינו, המירו באהבה זרה, אהבת הציונות וחוקות העכו''ם.

גדולי ישראל בכל מקומות מושבותיהס חרפו נפשם ללחום כנגדם, והרעישו עולם ומלואה לעמוד על המשמר לבל יעלה הכורת לכלות כרס ישראל ח''ו.

בינתיים קמו כמה דבנים שנתפסו לציונות, ובראותם שהעיון הציוני לא יוכל להתפשט ב''ב בין היראים, עמדו ויסדו מפלגה אחרת בצורה חדשה של ,,ציונות דתית'' בשם ,,מזרחי'', שלפנים היו נקראים שומרי תודה, אבל בפנימיותם הי' שמירת התוה''ק רחוק מכליותיהס, וקודש וחול השתמשו אצלם בערבוביא.

ולא ארכו הימים וגדולי הדור בשעתו יצאו כנגדם בתוקף ועוז והזהירו נוראות להתרחק מהם כי מסוכנים המה יותר מציינים גלויים.

בשנת תרע''ג עלה על לב כמה מגדולי ישראל ממדינת פולין, ליטא, אשכנז, לייסד ,,אגרת ישראל", לאחד בזה כוחות היראים נגד הציונים והמזרחים. אבל לעומת זה היו הרבה גדולי ישראל במדינות הנ''ל, ורובן של גדולי ישראל במדינת אונגארן וגאליציא, שהתנגדו לרעיון זה של אגודת ישראל מכמה טעמים שונים שאין כאן המקום יפורסם, ובעיקר חששו שאיחוד כללי מתונים שונים ומדינות שונות שאין התקנות והגדרים שווים אצלם, יגרום פירצות בגידן של ראשונים וקילקולו ירבה על תיקונו, (עיין בתשו' זכרון יהרה להגה''ק מוה''ר ירא גרינוואלד זצ''ל אבדק''ק סאטמאר פי' ר') ע''כ לטעם הנ"ל עמדו רבותינו הגדולים מנגד להתיסדות האגודה והחליסו, שב ואל תעשה ערף.


עד                    מבוא

וזל''ק של רבינו בשערו הקדוש ויואל משה (מאמר א' סי' קמ''ב) ... ואני זוכר אח בל האגודה ומעשיה והשתלשלות הענינים מתחלת התייסדותה באסיפה הראשונה עד עתה, ודברתי עם רוב גדולי ישראל שבמשך הדורות האלה בדבר האגודה, ואספר בקיצור. הנה רוב גדולי ישראל היו מתנגדים לאגודה מתחלה ועד סוף, אלא שהרבה גדולים צווחו עליי בקולי קולות, והרבה גדולים לא נכנסו ב''ב בעובי הקורה שלא הי' דרכם כן, אבל קול דממה דקה ישמע מהם ליודעם ומפיהם שלא להתחבר כלל להאגודה. אמנם היו נם גדולים וצדיקים שהיתה כוונתם לשמים, שהחזיקו את האגודה בחושבם שהמה הלוחמים עם הציונות והמזרחיוח, יען שנפשם היה מרה להם ממעשה הציונים והמזרחיס ופחדו ורעדו מהקלקלה המרובה היוצאה מהם, לכן היי להם כמים קרים על נפש עייפה את כל מי שראו אז ללוחמיס עם הציונדם והמורדים, ורוב צערם על הציונות והמזרחים השיא את דעתם להתחבר עם האגודה שהיו אז לוחמים עמם, עכל''ק.

והנה אע''פ שגדולי מייחדי האגדה כוונתם היתה לטובה, עכ''ז במשך הזמן היו במה רבנים בתוך אגו''י שנתפסו לרעיונות זרים של סדינה עפ''י תורה וכדו'. זבהכנסי' הגדולה שהתקיימה במארינבאד בשנת תרח''ץ היו הרבה שיצאו בפרוץ ,,לחיוב מדינה עפ''י תורהי', ובידוע שבתקופה זו היו הרבה יראים פעיה''ק ירושלים שפרשו עצמם מאגוי'י ויצאו נגדם במחאה גלויי, בראותם שאגו''י לבשה צורה אחרת לגמרי, והכשירה עצמה לקראת המדינה שתשתתף בה לעתיד (ראה להלן מכתב ס''ח).

בינתיים עלה הכורת על הכלל ישראל, ולדאבוננו נגדע קרן ישראל ר''ל. גדולי ישראל האמיתיים ראו אח חלקם הגדול של הציונים בחורבן הזה, (עיין בהקדמה לפה''ק ויואל משה עמוד ז" באריכות) ושפכו מרורות על כל מעשיהם. אמנם בשנת תש''ח הצליח מעשה שטן, ונתיחדה המדינה ונעשתה התועבה הזאת בישראל, מרידה נוראה במלכות שמים אשר כמוהו לא הי' מאז היתה ישראל לגוי. והנה, אגו''י במקום להתרחק מהציונים ולהבדל מהם, הלכו קדורנית מדחי אל דחי ונתחברו לממשלתם, והתאחדו עמהם להיות שותפים בהמםשלה.


רבינו דאה בהשתתפות בבחירות להכנסת הציונים שיתוף גמור עם המינים ומעשיהם, ולא נח ולא שקט כל ימיו מאז נתייסדה המדינה, להתריע כנגדה, כי מינות גרוע מע''ז (רמב''ם), ולא ידבק בידינו מאומה מן החרם, ותיכף התחיל לפרסם שיטתו הבהירה בכל פינות העולם, וכתב מכתבים עד אין שיעור לתלמידיו ואני'ש, לפקוח עינים עורות לבל יומשכו עם זרם העולם. וחלק מהם הבאים בדפוס במדור זה, ובתוכם כמה סכתבים שנכתבו עוד לפני המלחמה נגד רעיון הציוני, אשר בהם שפך מרורות נגד כת הארורה הזאת. ובמשך הזמן, לצד ראותו נחיצות הענין, הוציא רבינו הק' לאור את ספרו הבהיר ויואל משה אשר בו העלה בירור הלכה ולמעשה, ולא הניח דבר קטן וגדול הנוגע לענין זה, ושיטתו הקי היא שעמדה לנו עד כה משטף מים הזדונים, ובדרכו ניסע ונלך עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 עה �ר"ח 7צל4�12


סי:וכוי ך' �����

�וצר ה חכמה                       [

סב.

אזהרה חמורה לקהל ארשיווא בענין ציונות*)

ב"ה,

היות כי בבואי למדינתכטא) שמעתי ותרגז בטני אשר גם בקהלתכם הצמיח השורש פורה ראש ולענה של הכת הציונים הטמאים ומטמאים בהבל פיהם כל, אשר רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגי', כמה עיירות גדולות בתורה וביראה נחרבו עד היסוד בה ברשעת טמאים הלו, וכל קהל ועדה מישראל אשר עדיין לא סרו מאחרי הי ותורתו הקדושה, מחויבים להקהל ולעמוד על נפשם במס''נ ממש שלא תתפשט ביניהם הארס המר הזה, ובפרט קהלתכם הלא מצער ותחי נפשכם ועדיין אתם לשם ולתפארת בין הגלילות הסמוכות אליכם ואם ח''ו תניחו את התבערה הזאת ולא תסבור בכח גדול בעוד מועד, מי יודע אם אחר איזה ימים מועטים יהי' ככחכם עוד להציל את יתר הפליטה, ושאני מינות דמשכי וח'' ו כל הגלילות הסמוכות יהי' נכשלות על ידכם.

והנה הרבה טרחתי ביניכם זה רבות בשנים מעת אשר באתם תחת דגלי. לזאת בהיותי במדינתכם לא נתתי מרגוע לרוחי עד שבאתי ביניכם, ודברתי הרבה עם איזה אנשים, וגם באסיפת העם ברבים לטכס עצה מה לעשות נגד המחלה הנוראה הזו, ומה משפטם עפ''י דת תוה''ק, ובטח תשימו על לבבכם כל הדברים אשר אמרתי לפניכם, ויהיו לטוטפות בין

*) מכתב זה כתב רבינו בשנת תרפ''ז בהיותו בבר אב''ד בק''ק קראלי לאנ''ש בק''ק ארשיווא והבלילות שאחר נסיעתו משם התחילו הציונים בגלילות אלו להרים ראש להרע ולהשחית קהלה זו, ועי' להלן במכתב ס''ג אשד ביקש אח הגה''צ מו''ה יוסף צבי דושינסקי זצ''ל אבדק''ק חוסם שיעמוד לימינו בענין זה.

א. הכוונה לאדשיזוא שהיתה במדינת טשעכיי, (ועיר קראלי הוא במדינת רוסעניעו).


עו .–..,,,,דברי   מכתבים          יוא ל

עיניכם לשמור ולקיים, אבל למען יהי' למשמרת, ראיתי כעת לחקוק בעט ברזל ועופרת, לבל תהיי האמת נעדרת, אשר כל איש ואשה הן בחור או בתולה עם איש שיבה, כל אשר גם מהיום והלאה יקח חבל בחבורת הרשעים האלו, או יסייע להם בממון או בגוף באיזה סעד כל דהוא, או יניח מרצונו אחד מבניו או בנותיו לסייע בהם כנ''ל, הרי הוא בהבדלה והפרשה גמורה מכל קהלתכם בכל אופן ואופן ככל אותן הכופרים והמינים שאין להם חלק באלוקי ישראל, שלא לצרפו לשום דבר שבקדושה לענות אמן, קדיש או קדושה, ולא לקרותו לתורה בשום פעם בעולם, ולא להשתמש עמו בעשיית היין במקום שצריך שיהא נעשה ע''י ישראל ושלא להתערב עמו כלל כמו במי שאינו מבני עמינו. וכבר כתב הרמב''ם ז''ל שהסופרים והמינים שבישראל צריך להתרחק יותר מן העכו''ם, ולהשומע ינעם ותבא עליו ברכת טוב.

והשי''ת יעזור ויטה לב עמו בני ישראל לעבדו שכם אחד, ונזכה לגאולה וישועה כללית ופרטית בב''א.

באתי על החתום ה' לסדר והיתה לעדת בנ''י למשמרת.

הקי יואל טייטלבוים סנ.

ע''ד הצלת קהילת ארשיווא מציונות*)

ב''ה, אי לס' והי' ברכה התרפ"ז לפ"נ, פה קראלי יצ''ו

שוכט'ים אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם צדיק ונשגב וז''ח

כש''ת מוה'' ר יוסף צבי שליט''א האבדק''ק חוסם והגלילות

יצ''וא) .


*) מאז עזב רבינו כהונתו באור שי ווא נשאו הפוחזים את ראשם וניסו להשתרר על הקהלה כנ''ל

במכתב הקדום, אף שנתקבל רבינו לק''ק קראלי עדיין הי' מצודתו פרוסה לקהילתו הקרסת אשר הרבה יגיעות יגע שם כאשר מדגיש דבינו ,,הרבה טרחתי ויגעתי שם זה כמה שנים בארץ לא זרועה להצילם מבורות נשברים''. וע''כ הצטער על עמלו אשר השקיע בהי ופנה אל הגה''צ מרוסס שי סדר את הענין על מכונו, משום שאין בבתי דינין הסמוכים מי שיכול להביא הענין לידי גמד כמוהו.


א. ה''ה הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקיא שהי' אח''כ הגאב''ד דעיה''ק ירושלים ת''ו' וכידוע שררה ידידות גדולה ביניהם.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 עז אדר''ש כהדרגני'י כמשפט, באתי בזה הנם כי כבד עלי הדבר לבוא בכתובים בענינים כאלה, עכ''ז לאשר ראה ראיתי את עני עמי אשר באורשיווא אשר הרבה טרחתי ויגעתי שס זה כמה שנים בארץ לא זרועה להצילם מבורות נשברות אשר לא יכילו המים מימה של תורה, ואשר מים אין בו נחשים ועקרבים יש בו, הן המה הדעות זרות ציונות ואפיקורסים ר''ל ושארי אבות נזיקין אשר דרכן לילך ולהזיק ולחבל כרם ה' צבאות, ואין לנו שיור רק התורה הזאת, ובעזר העוזר האמיתי הצלה פורתא מיהא הוי, וכעת בעו''ה נהפכה הקערה על פי' והבערה ללהב ולחלק יצאה, וצר לי מאוד על הדבר וחמתי על עמלי.

והנה לא באתי בזה להכריע בין הצדדים לפני כת''ה כי א''א לתאר ענינים כאלו בכתב, גם אין רצוני בזה כעת להתערב בגוף הדבר, ובפרט את כת"ה נ''י א''א להטריד לאיזה הכרעה ונטי' מבחוץ לאיזה צד בנוף הענין, אמנם אחת שאלתי אותה אבקש כעת להזמינם כעת לדתוה'יק כדת וכהלכה ולהפרידם שיבוא הדבר לפני איזה ביד'יצ, ואקוי להי אשר בדרכי התוה''ק אשר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלו' יגיעו לתכלית הנרצה, והקולות יחדלון, וע"ז א''צ שום הכרעה כי יהי' איך שיהי' א''א לשום צד שבעולם להשמיט עצמם שלא לעמוד להתזה'' ק לפני איזה בי''ד, אפילו הצדיקים באמת, וכת''ה נ''י כבר התחיל במצוה זו להזמינם לד''ת אבל המה על מעמדם יעמודו, ומהצורך להרבות באזהרות וכפיות עד אשר יוכרחו לעמוד לפני בי''ד, ויקוב הדין את דההיא)

ובאמת החיוב מוטל לבוא בכל מיני כפיות נגד כל מי שמסרב לעמוד לדתוה''ק, והמתחיל במצוה אומרים לו גמור, ואין ברבתי דינים הסמוכים מי שיוכל להביא הענין לידי גמר כמו כהדרגנ'' י, ובוודאי ישים הדברים האלה על לוח לכו הטהור להרים קרן התוה"ק, והשי''ת יזכהו להרביץ תורה ויראה בישראל עדי זקנה ושיבה.

והנני ידידו דושת''ה באהבה רבה מכבדו ומוקירו.

הק' יואל טייטלבוים א. בלשוז זה השתמש רבינו ככמה מכתבים שכתב בענינד סכסוכים בקהלות.


עח דברי          מכתבים          יואל

סד.

מכתב אודות הרב הראשי הידוע*)

ב''ה,

קול נהי נשמע בציון צעקת בני ישראל היראים וחרדים בעיר ה' שמה זהביד''צ שבירושלים ע יה''ק ת''ו ובראשם הרב הגאון הצדיק זקן וקנה חכמה כקש''ת מוה'' ר יוסף חיים זאננענפעלד שליט''א האבדק'יק, מבקשים אותנו להיות להם לעזרה בצרה, ותעל זעקתם את פני ה' איך המחבלים כרמים כרם הי צבאות המה המעמידים צלם בהיכל ה' ונספחו על בית יעקב לספחת ולבהרת, אשר כמהו לא נהיתה צרעת ממארת, לצודד נפשות להשקותם מים הרעים המאררים הוא המינות והכפירה ר''ל עד שבעזה'יר נתקיים בהם היו צרי' לראש, איש צר ואויב לדתוהי'ק ולעיקרי האמונה, (בה' ובתורתו הקדושה), דרך קשתו כאויב, להפר ברית עולם הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר החזיק והרחיב בארה''ק גבול הטומאה, ר''ל, היא העדה הרעה המכניס עצמם בשם ציונים, אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים אדדייק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה''ק והאמונה המסורה לנו, שהיא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה, תסמר שערות אנוש ותצילנה שתי אזני כל שומע, הנה ארפו ארס ברזל להיות בוטה כמדקרות חרב להסית ולהדיח פרחי שושנה, והרבה מדבריו המדאיביס לב כל מאמין בה' מועתקים בקונטרס קול גדול הנדפס בירושלים ובמכתבו של כבוד הרב הגאון המפורסם האבדק'יק סאטמאר שליט''אא) אבל כאשר הי' לנגדי דחיבורי עצבים שלו ראיתי כי עוד הרבה יותר ממה שהעתיקו הם נמצאים בחיבוריו, מלאים על כל גדותיו, דברי מינות וכפירה, מאוד נורא, וילאה לב כל מאמין בה' להעתיק רוב דברי טומאה כאלו, אוי לעינים שכך רואות, השי''ת ירחם במהרה, וינקום נקמתו ונקמת עמו בנ"י כרוח סער וגבורה.


*) פרשה זו ארוכה מארץ מדה ותקצר היריעה מהכיל כל מה שסבלו יושבי אה''ק מהרב קוק הידוע, שהי' ציוני נלהב ופירסם שיטות ודיעות פסולות בספריו.

חרדי ירושלים פנו לגדולי ישראל בעולם ובתוכם רבינו לאסור ספרדי והוראותיו, ורבים מרס מילאו בקשתם, דחלק מדבריהם נתפרסמו בזמנו בעולם.

א. ה''ה הגה''צ כעל כרו לדוד.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 עט

והנה אך למותר להאריך בהלכה זו שהוראתו אסורה, כי אף מי שאינו מאמין וכופר אלא שמחלל ה' ומחטיא את הרבים בשאר עבירות אסור לשמוע הוראה מפיו ובשו''ע סי' רמ''ג סע יף ג' דת''ח המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבציבור, והביא ע''ז בברכי יוסף שם דכל ת''ח שיש בידו חילול ה' אסור לשמוע ממנו דברי תורה ולסמוך על הוראתו יעיי''ש בשיו''ב, וע יי ע בשו''ת בית שלמה יו''ד ח''ב כי' ק''א דאף דאיתא בירושלמי זקן שאירע בו דבר אין מורידין אותו מגדולתו מ''מ אם החטיא את הרבים הוי כירבעם בן נבט ופשיטא דמורידין אותו מגדולתו יעיי''ש. ובמינים ואפיקורסים כבר כתב החת''ס בחו"מ סי' קס"ב דכיון שאסור לקרב אל פתח ביתו וכל באיה לא ישובון ולא ישיגון אורחות דיים מכש''כ שאסור ליקח תורה מפיו יעיי''ש.

והנה נחזי אנן בגמ' גיטין פ' השולח ד' מ''ה ס''ת שכתבו מין ישרף כתבו עכו''ם יגנז, וכשבת דף קט"ז אמר ר' טרפון שאם יבואו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן א''ר ישמעאל ק''ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, הללו שמטילין איבה וקנאה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים עאכוי' כ, ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. ולשון הרמב''ם ז''ל בפ"י מה' יסוה''ת הל' ח' אפיקורס ישראל שכתב כ''ת שורפין אותו עם האזכרות שבה כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם יעיי''ש.

הנה כ''כ החמירו בס''ת שכתבו מין למחוק את ה' יותר מככתבו עכו''ם משום שלא להניח שם לאפיקורסים, אף סבס''ת לא העתיק אלא אותיות התורה והאזכרות ולא חידש שם שום דבר מדעתו, ואך בשביל מחשבתו הרע שהוא ממקור מים הרעים אף שאינה ניכרת מתוך מעשיו, החסירו שלא להניח שם לפעולותיו, ומכש''כ שאסור להניח לו שם ושארית, להיות לו איזה התמנות בהוראה ותורה, שיובל להיות חותר חתירה לאמשוכי אבתרי', בדעה נפסדה וזרה, מרה כלענה ר''ל.

ויש כת צבועים המדפים על המינים והאפיקורסים באמרם שאין להתקוטט כי גדול השלום, ואם אין שלום אין כלום, כהנה וכהנה דברי הבלים, אבל התנא ר''י מכחישם בלמדו החיוב לאבד כת המינים מהא שציותה התוה''ק למחוק את ה' עבור הטלת השלום כי הן המה המטילים איבה ותחרות, וזה] השלום שבישראל לאבד כח המינים ויהי' אחריתם להכרית.


�


פ                      דברי                מכתבים          יואל

ובגמרא ברכות דף כ''ט שמעון הפקולי הסדיר י''ח ביבנה אמר ר''ג כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים, עמד שמואל הקטן ותיקנה, לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו, והקשו אמאי לא העלוהו והאר''י א''ר טעה בכל הברכות אין מעלין אותו בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא, שאני שמואל הקטן דאיהו תיקנה, וניחוש דלמא הדר בי' ואף צדיק מעיקרא דלמא הדר כיי כוי שאני שמואל הקטן דאתחיל בה. ויש שכתבו שס דמה שאמרו מסלקין אותו בטעה בברכת המינין הכוונה שמסלקין אותו לגמרי שלא יהא עוד ש''ץ לעולם. והמג"א בסי' כ"ו מצדד שאין מסלקין אותו מלהיות עוד ש"ץ בשביל פ''א. וביאר שס במחצית השקל שזה דעת החולקין על רש"י ז''ל שאין הכוונה בש''ס שמסלקין אותו לעולם אלא לפי שעה. ועכ''פ מדכתב המג"א בזה שאין מסלקין אותו בשביל פ''א א''כ נראה דאם אירע לו כן יותר מפ''א כ''ע מודי שמעבירין אותו שלא להיות עוד ש''ץ לעולם, אף בזמנו של המג"א שכ' שם שלא הי' אז מינים מצויים ופלונתתן בזה סובבין על דברי הש''ם דמיירי בפעם הראשונה כעובדא דשמואל הקטן.

והנה באמת כללא הוא שאין מוציאין שום אדם מחזקת כשרות כל כמה דאפשר לדונו לכף זכות שלא הי' אלא טעות ושגיאה, ואף בטבח שהוציא טריפות מתחת ידו שמבואר בשו''ע יו''ד סי' קי''ט סעיף י''ז שאין לו התנצלות לומר שוגג הייתי מבואר הטעם בתשו' הרשב"א סי' ב' .... (חסר המשך המכתב, וחבל על דאבדין).


סה.

עור בענין הנ"ל*)

בע''ה, כ''ד אלול יום אי דסליחות, התרצי'ב לכ''נ, פה על הספינה,

כאשר זכיתי ת''ל להיות בירושלים עיה"ק תובב''א ולחכם אה''ק, שאלוני רבים וכן שלמים ע''ד הרב קוק העומד בראש להרחיב גבול הציונים והמורדים דממאיס והמטמאים ר''ל אשר לדאבון לבינו הן המה האריכו קיצינו והשרישו שורש פורה ראש ולענה של המינות והכפירה ר"ל באה"ק, וזה איזה שנים אשר ראיתי מכתבם של כבוד ידידיי הרב הגה''צ האבדק"ק סאטמאר ז''לי')

*) מכתב זה כתבו רבינו על הספינה בחזרתו מניקות הראשון באה''ק. א. הוא הרב הגה"צ בעל ,,קרן לד1ד'י .


� �ץ'ל['י112

דברי                מלחמת ה'       יוא ל                פא

ולהבחלי'ח הרב הגה''צ האבדק'יק קאשויא שליט''אב) ועוד משאר גאונים וצדיקים שבמדינות אחרות שחרצו עליו משפטו שאסור ליקח הוראה מפיו, וחלילה �התחבר עמו, ומקצתס של מכתבים אלו כבר נדפסו,ג) גם אנכי בעניי כתבתי אז בזה באריכותד) כאשר הי' למראה עיני חיבורי עצבים שלו המלאים מינות וכפירה ר''ל, וממש בוטה כמדקירות חרב בדברים חדים על ה' ועל מש-יחו, ועל זה דוה לב המאמין בהשי''ת ובתורתו הקדושה באופן נורא, אבל עוד גרע מזה מעשיו הרעים אשר ממשיך לב העם ובני ציון היקרים לרשת המזרחים ובתי ספריהם אשר הן המה המחריבים יסודות אה''ק ומטילים ארס בילדי בני ישראל לחנכם בדרכי המינות ולסור מעיקרי ויסודי התוה''ק, ואין להאריך כהם כי כבר נודע אשר מיסוד מים הרעים מקורם, ומיום שניתנה תורה לישראל לא הי' יסוד מינות כאלה אשר הדיחו אלפים נפשות מישראל לכפור בה' ובתורתו הקדושה, ולא יסתפק בזה לב אמת, אשר העומד בצידם להרחיב גבולם נרע מהם.

ומבואר בגמ' (ברכות דף כ''ט) גבי שמואל הקטן שתיקן ברכת המינים לשנה אחרת שכחה ולא העלוהו, והקשו אמאי לא העלוהו, האמר ר' יהודא אמר רב טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו, בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא, שאני שמואל דקטן דאיהו תקנה, וניחוש דילמא הדר בי' ומסיק דשאני שמואל הקטן דאתחיל בה, ומבואר בזה דאילו לא אתחיל בה הי' מעלין אותו אף שהי' צדיק גמור ומיוחד בדורו והוא בעצמו תקנה, ומזה נוכל להתבונן החומר שהחמירו חכז''ל בחששא דמינות דהתם לא נשמע מפיו שום שבח על המינים אלא שתיקה ששתק מלקללס, ואיכא למיתלי בטעות ושכחה וכמבואר בלשון הש''ס חיישינן שמא מין הוא, הרי שאינו אלא חשש דחשו לשמא, ואעפי''כ לא הוי אמרינן להעמידו על חזקתו שלא לסלקו מחמת ספק בעלמא, הגם דכ�לא הוא בכה''ת כולה דאף בסוים בני אדם כל מה שאפשר לדונו לכף זכות מעמידין אותו על חזקת כשרות וק''ו צדיק דמעיקרא כשמואל הקטן, ולסלק ארס באמצע התפלה ברבים מחמת חשדא דמינות ר''ל אין לך ביוש ברבים גדול מזה, וכבר אסרו חכז"ל (ב"מ ג''ט ע''א) מוטב שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, ועכ''ז אמרו חכז''ל לסלקו ולהלבין פני צדיק גמור ברבים מחמת ספק שיש בשתיקה זו, וצ''ד דלחומר ענין מינות ר''ל אשר הוא כנגד כה''ת כולה, ושאני מינות דמשכא לכן החמירו

ב. הוא הרב הגה''צ רבי שאול בראך.

ג. נדפסו ע''י הרה''צ רכ ד מאיר סעמניצער, בירושת''ו בזמנו, ומשם בספר מרא דארעא ישראל ח''ב. ד. זה המכתב ה�ודם.


פב                   דברי                מכתבים          יוא ל

בזה טפי אף בספק בדרך שלא מצינו כן בכל התורה כולה,ה) והנם כי במה שהיו מניחים אותו לגמור תפלה זו ולא יהי' צורך לסלקו ברבים באמצע התפלה אינו נראה לכאורה חשש קלקול של מינות, כיון שכל נוסח התפלה מתוקנת ומסודרת מאנשי כנה''ג, וא''א לשנות בה דבר, וא''כ לא יוכל להכניס באמצע התפלה דברי מינות, ואין החשש אלא שלא יצאו רבים ידי חובתן בתפלה זו אם הזא מין, וזה אינו אלא חשש דרבנן כי כל נוסח התפלה הוא מדרבנן.

וצ''ל שהוא ע''ד שכתב הרמב''ם ז''ל (פ''ז מהי יסודי התורה ה''ה) הטעם שאמרו ס''ת שכתבו מין ישרף שהוא בשביל שלא להניח שם למינים, ומובן הדבר שבמה שמניחים להם שם אפשר לימשך אבתרייהו ח''ו, ולכן חשו נס בחשש מינות שאם יניחו לו לגמור התפלה ימשכו אחריו נ''כ אח''כ ויקבלו ממנו דברי מינות ח''ו, עכ''פ אנו רואים החומרא שהחמירו חכז''ל בזה דמי ששותק מלקלל את המינים אף שאפשר לדונו נם לכף זכות מ''מ לא יועילו לו צדקותיו ומסלקין אותו ברבים למען לא ימשכו אחריו בית ישראל, וק''ו במי שמשבח ומרומם אותם וממשיך רבים מהעם אחר דעת המינים המפורסמים ר''ל שחלילה להתחבר עמו ולשמוע הוראה מפיו לא דבר ולא חצי דבר.

ובעו''ה הן רבים עתה הנמשכין אחריו ונגררים אבתרי', אבל אף אם יתקבצו כל הרוחות שבעולם לא יוכלו לזוז אות אחת מתוהי'ק ומה שהוא ברור מדברי חכז''ל והפוסקים, ובאמת הרבה יותר ממה שכתבתי כאן יש בזה בדברי ש''ם ופוסקים, אך בעו'' ה בעיקבא דמשיחא הנסיונות מרובים המסכים את העינים והרבה סיבות בזה המטעים לב העם שא''א לפורטם, ומצורף לזה נסיון העוני המעברת על דעת קונו כמ''ש חכז''ל, אבל האיש הנלבב יעמוד באמונתו ויציל נפשו מדרך המביא לבאר שחת ר''ל, והי' כל הנשאר בציון ובירושלים אותן אשר לא כרעו לבעל המינות והכפירה ר''ל, השי''ת יהי' בעזרם ויצילם מכל הקמים עליהם, ויחזקם ויאמצם כי יתן את רוחו בהם, בשובו את שבותם לעיניהם, לראות בשמחתן של כל ישראל אחיהם.

א''ד דבו''ר המצפה לרחמי שמים, להתהלך לפני ה' בארצות החיים, להאיר עינים בתורת אלקים חייס, ונזכה במהרה לראות בשמחת ציון וירושלים.

הק' יואל טייטלבוים ח. עי' ויואל משה מאמר א' עמר קע''ד, ובס' על הגאולה ע' קי"ח.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 פג

סן.

נגד התחברות לכת "המזרחי'' בקראלי*)

ב''ה,

היות שיצאו פה איזה בני בליעל נערי שובב בני בלי שם תחת מסוה המזרחי הטמא ומטמא אשר כבר נאסרו לנו מרבותינו הקדושים זי"ע בדור שלפנינו א) וגם אח''כ מפי גדולי דורינו באסיפה הגדולה כגוו"ד כנדפס פח, והן אמת כי ידוע לכל כי ברע הוא, והמאמין בהשי"ת ובתוה''ק לא ילך בדרך אתם, עכ''ז יען שראיתי כעת אשר כים מגרשו השקט לא יוכלו ומי יודע אם לא יתפסו איזה נפשות כשרות ברשתם אשר טמנו להם ושאני מינות דמשכא, לזה ראיתי להזהיר באזהרה חמורה את בני קהילתינו ועדתינו הקדושה שמחוייבים אתם למחות בכל ב''ב במס"נ ששום אחד מבניכם ובנותיכם לא יתערב בחבורת הטמאים האלה בשום חברותא כל דהו למען לא ילכדו בשחיתותם של המינות והכפירה רח''ל, וכל מי שילך בדרך אתם או דבית תפלות שלהם הוא מרוחק מעדתינז קהל ארטהאדאקסיע ואסור לצרפו למנין ולשום דבר שבקדושה ולא לקרותו לתורה, ואם עד אלה לא ישמעו יהיו לחרפות ולדראון עולם, ולא יתחתנו בהם בני ישראל, וכל איש ואשה שלא ימחו כראוי על כאו''א מב'' ב שלא יתחברו עמהם כלל, המה נתפסים על אנשי ביתם ונדונים כמותם בכלל המשחיתים ומחטיאי הרבים שבישראל אשר אין להם תקנה עולמית חייו, ולהשומע ינעם ותבא עליו ברכת טוב.

באעה''ח פה ק''ק קראלי ד לסדר מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה, התרצ"נ לכ''ג.

הקי יואל סייטלבוים

*) בתקופה זו ניסו כת המזרחים לפרוס רשתם ב,יד קראלי וקבעו לעצמם בית ועד ומקום לתפלה, תיכף ומיד יצא רבינו בחרב וחנית נגדם ואסר בל סיני התחברות עמהם ועם המתחברים להם. א. בשנת תרס''ד נאסרה כת המזרחים ע''י כל גדולי הדור, ביניהם אביו הגה"ק בעל ,,קדושת יו''ט'י, נדפסו דברחב בקובץ ,,חל תלפיות'' מאותה התקופה.


פד                    דברי                מכתבים          יואל

סז.

עוד בענין הנ''ל*)

ב''�����

�' ח 7�45��1 ן

עיניכם הרואות בהעלה הנדפסת את אשר נאסרו הציונים והמזרחים באיסור חמור ונורא מפי רבותינו זלה''ה בשנת תרס''ד, ונשנו הדברים בשנת תר'' פ באסיפת הגדולים בגרוף'' ד, וגזרו אומר שהכתות הנז''ל עומדים באיסור חמור יותר מכת הנעאלאגען, ושאף במקום סכנה ח''ו יכנם לבית עכו''ם ולא לבתיהם של אלו, והיות שכעת התלקטו פה עירנו איזה נערים המנוערים מתורה ומצות ומלאים ארס של מינות ואפיקורסות ר''ל ועשו קשר בוגדים על שם ה,,מזרחי'' שהיא יסוד המינות והכפירה ר''ל כנודע לכל יודעי דרכם הטמא ומטמא ר''ל, וכל מגמתם להמשיך איזה �בבות כשרות מילדי בנ''י לרשתם אשר טמנו להם, והן אמת אשר ידוע לכל כי ברע הם, והמאמין בהשי''ת ובתוה''ק לא ילך בדרך אתם, עכ''ז יען שראיתי כעת אשר כיס נגרשו השקט לא יוכלו מי יודע אם לא ימשכו אחריהס ח''ן איזה נפשות נקיות מילדי בני ישראל מאותן אשר עדיין טח עיניהם מראות, ולא ידעו ולא יבינו �הזהר ולהשמר מהם וכמ''ש חז''ל שאני מינות דמשכא, לזה מצאתי א"י ע מחויב להודיע ולהזהיר בקול גדול אל כל איש ואשה מבני קהלתינו שמחויבים המה במסירת נפשם למחות בכל ב''ב ששום א' מבניו ובנותיו לא יתערב עם הטמאים הנז''ל לא בדיבורים ולא בשום חברותא כל דהו, וכמבואר ברמב''ם ז''ל (פ''ב מה' ע''ז הל' ה') וז''ל האפיקורסין מישראל אינן כישראל לדבר מן הדברים וכוי ואסור לספר עמהן (ולהשיב עליהן תשובה כלל שנאמר ואל תקרב אל פתח ביתה) ומבואר עוד ברמב''ם ז''ל (פ''י מהי עכו''ם הל' א' ובפי''א מהל' עדות הל' י') ובשו''ע חו'' מ (סי' ל''ד סעיף כ'' ב) שהאפיקורסין מישראל פחותין מעכו''ם, וע''כ אלה הטמאים הנז''ל אין לצרפם למנין ולא לשום דבר שבקדושה ולא לקרותם לס''ת כשארי העכו''ם אשר לא מזרע ישראל המה, וכל איש ואיש אשר לא ימחו כראוי על כאו''א מב''ב שלא להתחבר עמהם כלל המה נתפסים על אנשי ביתם ונדונים כמותם בכלל המשחיתים ומחטיאי הרבים שבישראל אשר אין להם תקנה עולמית ח''ו כמבואר ברמב''ם ז''ל (פ''ג מה' תשובה), ולהשומע יונעם ותבוא עליו ברכת טוב.

באעה''ר אוד ליום ד' לס' כי תשא את ראש בנ''י התרצ''ג לפ'ינ פד קראלי יצ''ו.

הק' יואל מייטלבוים *) איסור זה כתב רבינו בשני נוסחאות, ביום אחד, והצגנו שניהן, כי יש בזה מה שאיז בזה.


דברי                מלחמת ר        יואל פה

סח.

נגר התחברות עם אגודת ישראל*)

ב''ה

שוכטי"ם אל כבוד הנגידים והחסידים יראים וחרדים מופלני תורה

ויראה, גודרי נדר ועומדים בפרץ, כ"א בשמו יבורך, אתה ה'

תשמרם לעולם ובצינה רצון תעטרם.

אחדשת''ה, הגיעני מכתבכם ומחמת רוב טירדת הימים לא השבתי, נם כי כבד לפני הדבר להתערב במקומות רחוקים שא''א לבאר בכתב הדבריס האמיתים, והדור ר,פדוץ בעוה''ר, ואמרו חכז''ל אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר, אבל יען שקבלתי כמה מכתבים ממקומות שונים בשאלה זו רציתי לכתוב לכם כעת בקצרה עכ''פ.

ובעיקר הדבר מה ששאלתם אם להתחבר כעת אל האגודה, תמה אני הלא עכשיו נודע הדבר אשר התחברו יחד עם כת הציונים שהחריבו העולם והשרישו ברוב בני ישראל המינות והכפירה רח''ל, ונדפס מחאה גלוי' מיקירי ירושלים ששם גילו צערם על רוע מעשה האגודה הזאת, וגם ראינו כי אנשי האגודה הלכו שלובי יד עם הציונים לבקש מהממשלה למסור אה''ק כייבא) אשר ע''ז ידוו כל הדווים ונמס כל לב של המאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה באופן נורא שאין להסתפק שאילו ח''ו עלה זה בידם מי בראש, הלא הכופרים והסריסים הידועיסב) , כי בעוה'' ר רובא דרובא דעלמא הוא מצידם, והמה עשירים וקצינים ועזי פנים שבדור, וח''ו היה ניתן חרב בידם שלא להותיר שריד ופליט מהמאמינים בתוה"ק בעיר הי שמה, וגם הי' בזה סכנה עצומה ח''ו לכלל ישראל כמבואר בס' אהבת יונתן בהפטורת ואתחנן ובאוה''ח הק' פ' ראה, ובתשובה אחרת ביארתי באורךג) מדברי הפוסקים הראשונים ואחרונים שע''ז סובב השבועה שלא יעלו בחומה והוא סכנה עצומה רח''ל כמבואר בגמ" (כתובות קי"א), לא עת האסף פה (ואם יהי' לכם צורך

*) נדפס בקונטרס ,,שומר אמונים'' (בודאפעסס תרצ''ט), ומצורף לספד ,,תיקון עולם'' (ברוקלין תשי''ז).

א. הכוונה על החלטת הכנסיה הגדולה בשנח תרח''ץ להסכים למדינה עפ''י התורה, דאה מבוא. ב. חכם עדיף מנביא שנתקיים בעוה''ר כל מה שחזה מראש.

ג. תשובה זו נאבדה בימי המלחמה, רבינו הצטער פאר על אבדן תשובה זו, בפרט בעת חיברו את חיבורו הטהור ,,דואל משה'' הרגיש את העדרה של החשובה הזאת, וחבל על דאבדין.


פו                     דברי                מכתבים          יואל

בדבר אוכל להעתיק לכם בזמן אחר מ''ש שם דברים ברורים), ועיין מ''ש החת''ס בהפטורת פ' שופטים והפטורת פי בהעלותך.

ומה שכתבתם שבצוק העיתים הללו צריך מקום מפלט, תמה תמה אקרא הלא לולא כעם האנשים האלה אשר גרמו לנו באה"ק הי' לנו שס מקום מפלט טובה, כי לא לחמו שם הערביים והממשלה נגד בני ישראל והי' אפשרות שם לצאת ולבוא ולישב בשלוה והשקט, ואך ע''י אלו שרוצים למלוך וליקח שם ממשלה שלא כדת של תורה ועוברים על השבועה שהשביען הקב''ה שלא יעלו בחומה בזה גורמים אף וחימה, ודין גרמא שהשחיתו והתעיבו המקום פליטה ואין בכוחם להציל אלא אדרבה, והכ' צווח (במדבר יד, מא) למה זה אתם עוברים את פי הי והיא לא תצלח. ידעתי כל טענותיהם וכמ'' פ התווכחתי פא"י פ עם כמה מהמנהלים ומנהיגים שלהם ממקומות שונים וממש לא מצאו סענדר) , אבל לבאר בכתב סתירת כל טענותיהם קצר היריעה מהכיל, ואין קץ לדברי הרוח המכסים עינים כפיתוים שונים, אבל האמת עד לעצמו, ועיין בתשובת זכרון יודא הוצאה ראשונה ה) סי' רי מהגה''צ מוה"ר רבי יודא גרינוואלד (שהי' אב''ד דפה זלה''ה) מה ששפך מרורות על התחברות האגודה הזאת אף שאז לא הי' נודע עדיין תוכן מעשיהם, אבל עכשיו איגלי בהתייהו, אחר כי דרך אחד להם עם הציונים מחריבי עולם רח''ל, וכבר כתבתי שלא אוכל להאריך כעת ובתשובה אחרת ביארתי בפרטות. והשייי ת ירחם על פליטת עמו ישראל להצילם מדרכים כאלו ויוציאנו מהדשכות המר והנמהר ובישועתו יתברך וראינו ויפרע לנו מצרינו בהתגלות כבוד מלכותו ית''ש, ונזכה לראות בשמחת ציון וירושלים הבנוי' ובהר המורי', ונאמר לפניו שירה חדשה הללוי'. א''ד הכותב וחותם בלב נשבר ומצפה לרחמי שמים במהרה דושת''ה באה''ר יום ד' בלק תרצ''ט לפקק'יי סאטמאר יע"א.

הקי יואל טייטלבוים

ד. עי' ,,ויואל משה'' מאמר א' עמוד קמ''ה שכותב רבינו ,,ודברתי עם רוב גדולי ישראל שבסשך הדורות האלה בדבר האגודהיי, ודאה עוד מש''כ רבינו בפרקי אבות פ''א.

ה. בחלק מהספרים הוציאו המדפיסים תשובה זו והציגו תשו' אחרת במקומה.


דברי                מלחמת ה'       יואל

פז

סט.

בענין ממשלה לישראל לפני ביאת המשיח*)

ב''ה, עש''ק ער''ח ניסן התש''ח

למען אחי ורעי אדברה נא שלו' לכבוד אהוביי וידידיי אנ''ש מופלני תורה ויראה חסידים ואנשי מעשה העומדים על משמרת התורה ועבודה בית מדרשינז בעיה''ק תובב''א אתה ה' לעולם תשמרם, ובצנה רצון תעטרם, ורעה לא יקרב באהליהם עדי נזכה לראות במהרה כשמחת ציון וירושליס עם כל ישראל אחיהם.

אחדשת''ה באה''ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו בעיר הי שמה.

הנה הגיעני מכתב ... מ''ש להשתדל אצל ועד הרבנים ואצל כל מקומות השפעה, הנה כפי הנראה אינכם בקיאים בהמצב, כי ראשית, הרבנים וכל מקומות ההשפעה המה מצד הציונים אשר גרמו את כל הצרה הזאת במה שבקשו דייקא ממשלת ישראל אשר כל האומות כועסים ע''ז, וכל מה שאומרים כעת אשר התיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד הכל שקר גמור כאשר א''א לבאר בכתב בפרטי הדברים בביאור, אך בעוה''ר הצליח מעשה שטן ויצא העגל הזה, ואילו היו מוותרים בני ישראל עמנו על הממשלה שפלה הלזו, היי דרכים להציל את כל יושבי אה''ק שלא יגיע שום נזק לשום אדם מישראל, אבל המה בשלהם להפקיר הכל עבור ממשלתבא) , והציונים עם כל מקומוה ההשפעה דופקים יוס יום אצל פתחי השרים להחזיק את דעתם בדבר הממשלה, והרבנים ומנהיגי עמנו במדינה זו המה תחת השפעת הציונים בכל

*) מכתב זה כתב דבינו לגבאי ומיסדי בית מדרשו ,,אהל רחלי' בעיה''ק ירושלים ת''ו, הרה''ח ר'

יחיאל קליין ז''ל ויבל''ח הרד'' ח ר' משה יאקאב שליט'' א. המכתב הזה נכתב כחודש ימים לפני כיבושם של הציונים את א''י, בתקופה אשר נתעוורו עיניהם של רוב העולם בבל תפוצזתיהס מאושר הכרזת המדינה, ושמחו לקראתה, רבינו הי' היחיד שהכריז נגד עולם ומלואה אח גודל הסכנה העלולה מהנהגתם של הציונים אשר מוכנים להפקיר את כלל ישראל עבור השיגם שלטון וממשלה, ונתקיים אז ,,ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר אשר גם רבנים וראשי עם בתוכם'', כאשר הדגיש להלן במכתבו, במשך השנים נתגלה קלונם של הרשעים האלו שאינם חפצים בטובתן של ישראל כלל, ושותפים המה לכל הצרות שעברו על כלל ישראל באירופא. המעיין היטב יראה ששיטתו המבוארת בספה''ק ,,דואל משה'' ובקו' ,,על הגאולה ועל התמורח'' בבר רמוז בבכתב הזה.


א. ראה מש''כ רבינו ב,,על הגאולה'' עמוד פ''ה ,,ואלו היו מוותרים על מדינתם ועל ממשלתם בלי

ספק היו מסירים חרון אף ה' מישראל וכו', ונם עפ''י דרך הטבע אילו היו מוותרים על ממשלתם ומדינה הציוניח אץ ספק כי הי' ביכלתם של האומות המאוחרות לעשות איזה סדר למנוע מן המלחמה ושפ''ד והריגת נפשות מישראל''.


פח                   דברי                מכתבים          יואל

אופן ואופן ואינם נוטים מדבריהם ימין ושמאל, וזעירין אינון מיעוטי דמיעוטא מכת היראים שאינם בדעה אחת עם הציונים, ונם המה יראים להגיד האמת בפרהסיא כי ממש כלא נחשב מי שאינו מהם, ואין צ''ל היזק ממון ובזיונות ושארי אבות נזיקין הן ודומיהן שיש בזה, ואינם עומדים בנסיון, ועכ''פ כל אלה שיש להם פתחון פה אצל השרים אינם מביאים להם אלא שיטת הציונים ומה נוכל לעשות.

והאמת הוא כי בלא''ה חסד לאומים חטאת, וכל האומות שונאים גמורים לישראל, אוי לו למי שבוטח בהם, בפרט בענין בזה אשר כל אומה ולשון אינה נכנסת בעובי הקורה להציל אף אומה אחרת מאוה'י ע זולת כשיש להם בזה תועלת לעצמה וק'' ו שלא יכנסו בעובי הקורה להצלת ישראל אשר העידו בזה חז''ל ה�כה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, ואשור לא יושיענו, אך בדרך השלום אפשר �הציל, ואם מקבלים עול גליות עד עת קץ כמו שאנו מושבעים מהתורה'יק שלא ידחקו את הקץ, הקב''ה עושה נס להציל שה אחת בין כמה זאבים כמ''ש חז''ל (תנחומא פ' תולדות פ''ה) גדול כח הרועה שמצילן.

ולשון הספורנו בפ' וישלח עה''כ וירץ עשו לקראתו, וז''ל נהפך לבו כמו רגע כהכנעותיו של יעקב, הן לו עשו כן בריוני בית שני לא הי' חרב בית מקדשינו כמו שהעיד ר' יוחנן בן זכאי באומרו בריוני דבן לא שבקינן עכ''ל, הנה אף שהי' טיטוס רשע עריץ ושונא ישראל בתכלית השנאה אעפ''כ אילו הי' שומעים לקול תורה''ק שאמר ריב''ז הי' נצולין ולא הי' מזיק לשום ישראל, וכן הי' בזמן בית ראשון אצל נבוכדנצר כמו שהעיד הכ' שאמר להם ירמי' הנביא, והיי מה שהי' ע י'י הבריונים, ואך מהנשארים תחת יד נבוכדנצר ותחת יד הרומים הרשעים נבנה אחי' כ עם ישראל ברוחניות ובגשמיות.

ואמרו חז''ל (פסחים קי''ח ע''ב) פיזר עמים קרבות יחפצון מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם קריבות שהיו חפצין בהן, ועיי מהרש''א שם דקאי על החורבנות, ר''ל שהכל גרם מה שרצו מלחמות יעיייישב) , וק''ו עכשיו בזמן הגלות שאנו מושבעים ועומדים ע''ז בשבועה חמורה של סכנה עצומה ונוראה ר''ל כנודע מדברי הש''ם כתובות.

והנה עוד מתחלה כששמעתי שמועות מבדילות מירושלים עיה''ק תובב''א ישבתי באסיפה איזה פעמים עם הרבנים אותן שאינן נחשבים לציונים, וצווחתי ככרוכי' אבל הוא בלי תועלת, וכשאני לעצמי מה אני, ובפרט בעיתים ב. ראה הקדמת רבינו בקונטרס ,,על הגאולה ועל התמורה'' עמוד י''ב ושם בעמוד פ''ט.


דברי                מלחמת ה'       יואל פט

הללו, ע''י שאינני מבדד האמת ואני מגלה רעתי בפרהסיא את ההתנגדות לשיטת הציונים והדרך הרע והמר ההיא ר''ל, נעשיתי ללעג ולקלס, וישירו ,בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, גם הרבנים וראשי עם, ובאמת כי לא בזכותי אלא בזכות אבותי ורבותי הק' נ"ע זלה''ה אשר הורוני מעולם לשנוא דרך השקר, היא שעמדה לי להיות עומד על משמרתי, וכל הרוחות שבעולם לא יזיזו אוחי ממקומי להיות ח"ו מורה בע''ז זו ר"ל.

ובעו''ה נתקיים כעת במלא מובן המלה משאה''כ (דברים יג, ב) כי יקום בקרבך וגו' או חולם חלום וגו' ובא האות והמופת לאמר נלכה וגו' כי מנסה ה''א אתכם וגוי, ואמרו חז''ל (גיטין דף נ''ו ע''ב) מטיטוס שנטל סייף ונידר את הפרוכת ונעשה נם והי' דב מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות, ופירש''י ז''ל אמרו שסימניהון סימן דם זה של מי הוא אם לא שהרגנו את עצמו, כינוי כלפי מעלה. הנה נעשה נס לטיטוס ויצא דם מן הפרוכת שלא כדרך הטבע שיוכל לחרף ולגדף נגד הקב''ה לומר הרג את עצמו, והלא קוב''ה לא עביד ניסא למגנא ומה תועלת בנס הזה שאינו אלא בשביל חירוף וגידוף ר''ל, אבל כך היא המדה כמ''ש חכז''ל בכמה מקומות (ע''ז נ''ה ע''א) הבא לטמא פותחין �ונ) , ובעז''ה עכשיו קודם ביאת המשיח נפתח הפתח הזה לכל הבא לטמא יותר מפתחו ש� אולם, ובעו''ה גדול כעת יצרא דמינות יותר ממה שהי' כח יצרא דע''ז בזמן בית ראשון טרם שבטלוהו אנשי כנה''ג, אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.

ועכשיו אנו מבינים מה שמבואר בגמי (סנהדרין דף צ''ח ע''א) א''ר חמא ב''ר חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנא' וכרת הזלזלים במזמרות, ופירש''י ז''ל שלא תהא שום שולטנות לישראל אפי' שולטנות קלה ודלה, שלכאורה צריך להבין הלא אף ממשלה קלה ודלה שבישראל אם הוא בדרך תוה''ק יש בה חשיבות, ואם דל הוא אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין וכו', ולמה קראוהו בלשון זלה שהוא לשון גנאי מאוד, הי' לקוראה בלשון קלה ודלה שאינו ננאי כ'י כ, ולא לגנותם בלשון זלזול, אבל עכשיו אנו רואים באמת מלכות הזלה שהיא ממשלה של מינות וכפירה ר''ל, שזהו באמת זלזול גדול לכלל ישראל וחירוף וגידוף נגד השי''ת ותורתו הקדושה אשר לא היתה כזאת מעולם בכח הס''מ ונורא דילי', ויפה קראוהו מלכות הזלהד) , ויהי' איך שיהי' הפי', הנה מבואר בגמי שלא יבוא בן דוד עד

ג. עיין שם עמוד ס''ח באריכות. ד. ראה להלן בכתב ע' ובהערה ג'.


צ                      דברי                מכתבים          יואל

שתבלה כל ממשלה אף קלה ודלה שבישראל ולא נמצא שום חולק ע''ז בש''ם, ע''כ ברור שכל מי שיש לו חבל כקיומ אותו המלכות נוטל חבל להיות מן המעכבם.-ביאת המשיח אשר אין ענין רע ומר מזה ר''ל, ושמעתי שיש טפשים שקוראים לזה אתחלתא דגאולה, שומו שמים על זאת היעלה על הדעת לקרא אתחלתא דגאולה לאותו דבר שהוא מעכב את הנאולהה) שכיון שא''א שיבוא משיח עה שתכלה וכו' א''כ היא מעכבת, והיא היפך התחלה בעו''ה, א–ב–ל–,.עינינו צופיות למרום ואנו מחכים יום יום לגאולה שלימה ע''י ביאת בן דוד כשיעלה רצון מאת הבורא ית''ש, הוא כל יכול לעשות הכל ברנע אחד כמו שאנו אומרים אפס בלתך גואלינו לימות המשיח.

ובגמרא סנהדרין (דף צ''א ע''ב) רב חסדא רמי, כתיב וחפרה הלבנה וגו' וכתיב והי' אור הלבנה כאור החמה וגוי ל''ק כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, ולשמואל דאמר אין בין עוה''ז לימות המשיח אלא שיעבוד גלויות בלבד, ל''ק כאן במחנה שכינה כאן במחנה צדיקים ופירש רש''י ז''ל בד''ה באן לימות המשיח כשיכלה השיעבוד והיתה אור הלבנה כאור החמה יעיי''ש, לכאורה מניין לו לרש''י ז''ל לפרש על אמרם כאן לימות המשיר דר''ל שיכלה השיעבוד, הלא אין מזה רמז שם בגמרא, ושיעבוד מאן דכר שמי', ואולי יש אפשרות שיכלה השיעבוד ויהי' מלכות ישראל אחרת טרם ביאת המשיח וא"כ לא יהי' אור הלבנה כאור החמה בעת שיכלה השעבוד אלא אח''כ בעת ביאת המשיח והיאך החליט רש''י ז''ל לומר שכשיכלה השעבוד יהי' אור הלבנה כאור החמה, אבל הדבר פשוט כיון דלדעת שמואל שסובר אין בין עוה''ז לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, בודאי דאי אפשר שיכלה השיעבוד טרם ביאת המשיח כיון שלדעתו שיעבוד גליות הוא ההפרש בין ימות המשיח לימים הקודמים, וא''כ אף ר''ח החולק עליו בדבר זה שסובר שיהי' גם אור הלבנה כאור החמה תיכף אחרי ביאת המשיח, אבל בענין שיעבוד גליות לא מצינו שום פלוגתא בדבריו, א''כ א''א לנו לעשות פלוגתא חדשה שלא הוזכרה בש''ם, ושפיר כתב רש''י ז''ל אף לדעת ר''ח שהפסק השיעבוד וביאת המשיח חדא מילתא דיאו) , וא''כ אותן אשר זה דרכם כסל למו לחשוב שיכלה השיעבוד ויהי' מלכות ישראל טרם ביאת המשיח כופרים בדברי חכז''ל המבוארים בש''ם בלי שום חולק, מלבד שבלא''ה לחשוב שהקב''ה מסר ארצינו הקדושה ועמו ישראל לממשלת מינים וכופרים ר''ל אין

ה. ראה הקדמת דבינו בספה''ק ,,ויואל משהי' עמר ח'.

ו. מובא בקיצור ב,,ויואל משה" עמוד נ''ח, וכאן מוסבר יותר, ר''ח עניים במקו''א ועשירים במקום אחר.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 צא

לך מינות וכפירה גדולה מזו ר''ל, אבל הכל מעשה שטן ר"ל הרחמן יצילנו מהם ומהמונם.

ומבואר בספרי עה''כ (דברים לב כא) בגוי נבל אכעיסם, אלו המינים שנאמר אמר גבל בלבו אין אלקים, וכל אשר עינים לו רואה הכל מבואר באר היטב בתורה ונו"כ וכל דברי חכז''ל, ולבאר כל פרטי הדברים לסתור הבליהם קצר היריעה מהכיל, ולא אובל להאריך.

דוה לבי בקרבי על מצב דורינו, אוי לנו שכך עלתה בימינו, לא אוכל לתאר שברון לבינו מפחד עיה''ק ירושלים תובב''א ופחד כל תושבי אה''ק, גם פחד המצב של כל ישראל, והשי''ת ירחם במהרה ויוציאנו מאפלה לאורה ומצדה לרוחה ויחיש גאולתינו ופדות נפשינו ע י'י ביאת משיח צדקינו בב''א. א''ד העומד ומצפה לרחמי שמים במהרה ולישועת כל ישראל ולשמוע בשורות טובות ומכל ישראל, ולזכות לראות בהתגלות כבוד שמים יתברך בישועה אמיתית במהרה בימינו אמן.

דושת''ה באה''ר.

–'–הקי יואל טייטלבוים ע. בענין נסיונות המתהוים ע''י ניסי הרשעים והצלחתם ב''ה שלום וכט''ס אל כבוד ידידי ש''כ הרב המאוה''ג החסיד המפואר ירא אלקים בנש''ק מאלים ותרשישים כש"ת מו''ה יואל אשכנזי נ''יא) .

א. הרה''ח ר' יואל אשכנזי זצ''ל בעיה''ק טבריא ת''ו הי' ש''ב של רבינו, אביו הרה''צ ר' ברוך

מצפת''ו הי' בנו של הרה''צ די אפרים יוסף בנו של הגאון מזלאטשוב ר' יואל אשכנזי בעל שו''ת מהר''י אשכנזי, אבי אמו של דבינו, ורבינו נקרא על שסו, רבי יואל הי' קשור אל רבינו מנעוריו, ומיום עלותו לאה''ק צמד עמו בקשרי מכתבים מתמיד. רבינו הי' שולח על ידו לחלק כספי צדקה לעניי אה''ק, ובעת ביקורו את אה''ק היה כבקר בכל טעם גס בביתו של רבי יואל בטבריא וראה במדור ,,מכתבים שונים'' מכתב קכ''ח.

מתוך מכתבים אלו אנו רואים את גדל האהבה שרחש רבינו לש''ם רבי יואל כל הימים.


צב                   דברי                מכתבים          יואל

אחדשת''ה באה''ר, הגיעני מכתבו ותלי''ת אשר שמעתי משלומכם עד כעת שהצילכם השי''ת, וברוב רחמיו ית''ש יהי' בעזריכם נם להלאה, ורעה אליכם לא יאונה עדי נזכה במהרה כולנו יחד לראות בישועה אמיתית בביאת משיח צדקינו בעזהי''ת, אשר כבר הגיע העת והעונה לרחם עלינו ולגאלינז לולא הכתות הרעות משורש פורה ראש ולענה של המינות והכפירה ר''לב) בסיוע העמים אוה''ע שהמה ממנוחי הרשעים ר''ל, זכיתו את לבבות בני ישראל כפתורים שונים, אף הרבה מהכשרים שבישראל שנתפסו לדעתם מחסרון הכנתם ולא ידעו ולא יבינו כי בנפשם הוא, והן המה היו בעוכרינו לעכב זמן הגאולה על קצת זמן מה, אבל המאמין לא יחוש, ויחוס על נפשו ונפשות בית ישראל ו�א יטה לבו אף אפם קצהו לדברי הבליהם ושקריהם אשר הוא כולו שקר ממקורות הטומאה ר''ל, ואנו מצווין ע''ז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, –והפטרות עינים מרובה כ''כ אשר הוא נסיון גדול לעמוד בז. וכבר הסכימו כולם הן הפוסקים הראשונים והן חכמי האמת ונם הוא מבואר בכמה מקומות בדברי חכמינו ז''ל אשר בהרבה אלפים דרגות גרוע מינות מע י"ז ר''ל, ועכשיו טרם ביאת המשיח גבר יצרא דמינות יותר ממה שגבר יצרא דע''ז בבית ראשון, ויתבונן נא במאמר חכז''ל (ע''ז דף נ''ד ע''ב) בא' שטען על ע''ז שיש בה ממש אמר לו ומה ראית אמר לו פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית ע י"ז לא נשרפה, אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בו''ד שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים הוא עושה הוי אומר עם החיים הוא עושה וכוי, ועוד שם (בדף נ''ה ע''א) והא קא חזינן דאזלי גברי כי מתברי ואתי כי מצמדי והשיבו באריכות דהיינו דארי' י וחליים רעים ונאמנים, רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן יעיי''ש שהאריך עד לבסוף אמר לי' דבא בר ר' יצחק לרב יהודא האיכא בית ע''ז באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא מיתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטי לי גברא ואייתי מיטרא, שחטי לי' גברא ואתא מיטרא עד דמסיק לבסוף דהיינו האמר ר''ל אם ללצים הוא יליץ בא לטמא פותחין לו וכו' יעיי"ש.

הנה גם בתחלה דאמר והא קא חזינן דאזלי גברא כי מתברי ואתי כי מצמרר מזה נראה שהי' הדרך כן, והכל חזי שכן דרכם בכיוון השעה שבעת

ב. ענין זה מובא בספרי רבינו פעמים אין ספור, ועי' בהקדמה ל,,ויואל משהי' עמוד ח' ,,זה ברור כי אוחו הרעיון המתועב הוא המעכב את גאולתינו ופדות נפשדנו''. ועי' עוד במכתב הקודם בענין אתחלתא דגאולה, שהוא היפך ההתחלה.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 צג שאתי לע''ז נתרפאו, וזה פלא לכאורה, אף לפי התי' שמתרץ חליים רעים ונאמנים בשליחותן שאז הניע הזמן לאותן החולים שיתרפאו, אבל למה הדרך שיתרמי כן הרבה שהחולים יכוונו הזמן לילך להע''ז ממש באותו שעה שצריכין להתרפאות הלא דבר הוא, והלא נם פורים הי' ג''כ מלובש בהטבע שאהב את אסתר ואיתרמי מילתא שבאתה לביתו של אותו רשע בעת שהוצרכו ישראל להצלה, ואעפי''כ לא נסתפק בזה אדם מעולם שאין זה אלא נס גדול למה איתרמי כן בכיוון השעה בעת שצריכין ישראל להצלה, ואין זה אלא השגחת הבורא ב''ה וב''ש, וא''כ נם בע י"ז כיון דחזינן שכן הוא הדרך שבעת שבאים לשם הס מתרפאים אף אי איתרמי כן שמכוונים בכל פעם השעה שצריכין להתרפאות מ''מ אין זה דבר פשוט.

אבל האמת דואג) שגם בתחלה ידע מהמימרא של הבא לטמא פותחין לו, והבין זה שכל עניני הטבעים מסייעים להע''ז לפתוח פתח להבא לטמא, ואין זה דומה לדבר טוב שצריך סייעתא דשמיא מרובה, ולזה לא הוקשה לו מדוע איתרמי כן, כיון שעכ''פ מלובש בטבע דהנה כי כן טבעי העוה''ז לעמוד מכוונים לצורך פתח הטומאה ר''ל, אך זה לא ידע שגם מה שאין לו שום אפשרות כ�ל להתלבש בטבע אלא בנם גמור חוץ לדרך הטבע נם כח זה ניתן כדי לפתוח לטומאה ר''ל זה לא עלה על דעתו לפי הס''ד, ולכן הקשה עוד מהאי דאתחזי בחלמא שחטי לי גברא ואתא מיטרא שזה נס גמור ואין לו שום התלבשות בטבע, והשיב לו שגם ע י"ז נאמר המימרא של הבא לטמא פותחין לן.

ומה שראוי להתבונן בזה עוד, הנה מטר אינו אלא בידו של הקב''ה כמבואר בגמ' מס' תענית (דף ב' ע''א) שהוא א' מג' מפתחות שלא נמסרו לשום שליח אלא ביד הקב''ה בכבודו ובעצמו, והנה נודע כי מאתו ית' לא תצא הרעות, וכל הענינים המסייעים להטומאה לא באים אלא ע''י שלוחים ואמצעים שונים, וא''כ האיך אפשר למטר שלא נמסר כלל לשליח, והאיך יבוא מיד הקב''ה בכבודו ובעצמו לפתוח פתח לטומאה, ומזה נראה דאף מה שלא נמסר לשליח אינו אלא במה שהוא לצורך העולם לאמיתו אבל מה שנצרך לפתוח פתח לטומאה ר''ל ניתן חלק לשליחים אף מהדברים המיוחדים שאינם אלא בידי הקב''ה.


ג. ראה מה שהאריך רבינו בביאור ד' חז''ל אלו עד''ז ב,,ויואל משה'' ח''א עמוד קמ''א וב,,על הגאולה ועה''ת'' עמוד נ''ה, וב,,דברי יואל'י פרשת מצורע באיסור לסעד מעשי נסים שע''י הרשעים שהוא בבחי' ע''ז ר''ל. ובער כמה מקומות.


צד                    דברי                מכתבים          יואל

המשכיל יתבונן מזה כמה גדלו כח הנסיונות ולא לחנם קראו חכמי האמת את העוה''ז עולם הנסיון ובפרטיות עכשיו בעיקבא דמשיחא אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, השי''ת ירחם עלינו במהרה ויוציאנו מאפלה לאורה.

הנה הרבה יש לדבר בכל הנ''ל בכמה פרטים אבל קצרתי מאד כי לא אוכל להאריך וכתבתי קצת להעיר לפני כת''ה ידידי נ''י אשר יודע אני שדרכו לחבב ולהבין דברי חכמז''ל הקדושים.

אגב אבקשך נא להזכירני במקומות הקדושים לישועה גדולה בתוך כלל ישראל ולרחמי שמים כי הנני במבוכה גדולה בכמה ענינים שא''א להעלות על הכתב, נם יזכירני לבה''ג ולפקידה בדבר ישועה ורחמים אשר הנני עומד ומצפה לחכדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, נם לא אוכל לתאר לו על הכתב צערי הגדול כעת ומה יאמר אדם פשוט בשפל המצב וחלוש המזג כמוני היום בעו''ה, השי''ת ירחם במהרה וישפות שלומו על כל ישראל ונזכה לשמוע בש"ט מאהי'ק ומכ''י ויצילני מכל עקתין בישין עדי נזכה במהרה דידן לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנני ש''ב דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה. הקי יואל טייסלבוים פ''ש לכל בניו וב''ב היקרים השי"ת ישמרם מכל רע ר''ל ויזכו לבשר ב"ט עבנו"צ בב''א.

ידידכם הנ"ל עא.

על המצב הגשמי והרוחני באה"ק*) ב"ה

שלוי וכט''ס אל כבוד ש"ב אהובי ידידי הרב המאוה''ג חו''ב

חסיד ועניו בנש''ק מאלים ותרשישים כש''ת מוה"ר יואל

אשכנזי שליט''א בעיה''ק טברי' תובבב"א.

.) כנראה נכתב המכתב בתקופת החיסדות המדינה, שנת תש''ח, רבינו לא נתן מרגוע לרוחו על המצב שנותהוה באה''ק, ובעיקר שהרבה מהיראים נחעוורו עיניהם ונמשכו לדיעות נפסדות, ראה רבינו צורך השעה לכתוב מכתב חיזוק לש''ש החביב לו רבי יואל מטבריא.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 צה

אחדשת''ה באה''ר, קבלתי מכתבו בבשורה טובה אשר תלי"ת הוטב בריאתה של בתו הילדה תחיי לאויט'יא, השי''ת יעזור לו נם להלאה עם בל ב''ב שיחיו וישמור אתכם מכל צרה וצוקה ומכל מיני פחד ובהלה ורעה אליכם לא יאונה עדי נזכה במהרה לראות כולנו יחד בישועת כל ישראל ושמחתן. והנה מה מאוד עגמה נפשי ואין מרגוע לרוחי על מצב אחב''י כעת באה''ק, השי''ת ירחם ויצילם מכל רע בכל מקום שהם, מה נאמר ומה נדבר אם בעו''ה פשתה המספחת והתפשטה המינות והכפירה ר''ל, ושדי תיכלא בכולי שנוטים אחר ההבל ויהבלו משורש פורה ראש ולענה של כתות המינים והאפיקורסים ר''ל, אשר הן המה היו בעוכרינו ר''ל, וגרמו לנו כל הצרות והתלאות זה יותר מחמישים שנה כאשר נראה בעליל לעיני כל רואה האמת לאמיתו, אבל בעו''ה האמת נעדרת ואמרו ז''ל הבא לטמא פותחין לו כמש''ה אם ללצים הוא יליץ, וכ''כ גרמו העונות אשר הצליח מעשה שטן ויצא העגל הזה, ויתיצבו מלבי ארץ ורוזנים נוסדו יחד ועל עם בנ''י יערימו סוד אמרו לכו וגו' ושאני מינות דמשכא אף לדרכים מסוכנים נוראים כאלה, השי''ת ירחם ויגלה עיני העוזרים שבמחנה העברים ויטה לבבות בנ'' י לאמונתו ית''ש. והנה הרבה יש לדבר בזה ולבאר בדברים ברורים אבל לבי בל עמי ונבהלו הרעיונות ולא אוכל להאריך הרבה במכתב, והעיקר לידע שאין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים ואין לפנינו אלא הדרך שדרכו בה אבותינו ורבותינו הק' זלה''ה נ''ע ואין לנטות מדבריהם ימין ושמאל, השי''ת ירחם ויחזק את לבבינו ויאמץ ברכים כושלות אל יעזבינו ואל יטשיגו, ובמהרה יאר פניו אלינו לשמוח בשמחת ציון וירושלים, כל הכתוב לחיים, בהתרוממות קרן התוה''ק וישראל בב''א.

והנני ש''ב ידידו דושת''ה באה''ר מייחל לשמוע כ''ט ומצפה לרחמי שמים במהרה.

הקי יואל טייטלבוים

ת''ח לו על טרחתו להזכיר אותנו על קברי הקדושים זלה''ה ז''י ע והשי''ת יאזין תפלותיו בתוך תפלת עמו ישראל ברחמים.

הנ"ל


צו                     דברי                מכתבים          יואל

עב.

בענין הנהלת הביהמ"ד בעיה''ק ת''ו, ובענין המצב בא''י

ב''ה

שלום וכט''ס אל כבוד ידידי הרב המאוה''ג חו''ב החסיד המפואר

יו''ש כש''ת מוה''ר חיים אלי' שסערנבעדנ ני''א) .

אחדשת''ה באה''ר, הגיעני מכתבו בצירוף המכתב ממנהלי הביהמ''ד והשבתי להם בארוכה ושם יראה תשובת הדברים מה שאפשר להביא על הכתב. והנה שם במכתבם התנצלו על עשייתם הבחירה ושאר עניני התנהגותם, אבל כל זה איננו שוה לי, אך לא רציתי לכנס עמם בוויכוחים כי לימוד זכות א' יש לי עליהם שאינם יודעים ומבינים הענין כלל והמה שוגגים, גם אנכי לא גליתי לשום אדם כי חשבתי אשר כבוד אלקים הסתר דבד, ואולי יעזור השי''ת, אבל בעו''ה איגלאי מילתא כי נכזבה תוחלתי בזה, ובעו''ה נתקיים במלא מובן המלה כל מה שאמרו חכז"ל בסוף סוטה על הדור של עיקבא דמשיחא אשר יש בתוכו ענין שאמרו עליו חכז''ל שקשה יותר ממלחמת גוג ומגוג, ודהמע''ה אמר ע''ז הי מה רבו צרי, ומה יאמר אדם פשוט בשפל המצב וחלוש המזג כמוני היום בעוה''ר הי ירחם, לא אוכל לבאר יותר בכתב וד''ל.

בענין המצב שבא'' י הארכתי במכתבי למנהלי הביהמ"דב) אבל כל הגליונות אינם מספיקים על מה שיש לכתוב בזה אך א''א להאריך כ''כ, אמנם המבקש האמת יעזריהו השי"ת להבין דבר מתוך דבר, והרמב"ן ז''ל כתב עה''כ (דברים י' ט"ז) ומלתם את ערלת לבבכם שיהי' לבבכם פתוח לדעת האמת לא כאשר עשיתם עד היום שלא נתן הי לכם לב לדעת ואזנים לשמוע עכ''ל הק', שלכאורה אינו מובן מה שאמר לא כאשר עשיתם שלא נתן ה' לבם לכ לדעת דכיון שלא נתן להם ה' לב לדעת א''כ לא הי' בידם אלא בידי שמים, ומה שייך לזמר ע''ז כאשר עשיתם, הלא לא עשו מאומה, וע י'ה מבואר בזה דמה שלא ניתן מהשי''ת לב לדעת האמת אך המעשים גורמים לזה, דאם משגיחין על עצמם לילך בדרך האמת ושלא לנטות חייו בשום נטי' שבעולם

א. הרה''ג רבי חיים אלי' שליט''א היה מנהל ישיבת ,,יטב לבי' בעיה''ק ירושלים ת''ו ומנהל מוסדות ,,מחזיקי תודה'' בישובי אה''ק, ואח''כ מנהל מוסדות סאטמאר בחיפה ת"ו, חיבר כמה ספרים, ועמרם בתשובותיו של רבינו, מכתב זה נכתב בשנת תש"ד.

ב. הוא הסבתב דלעיל אות ס''ט.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 צז

אחר עצת המינים והאפיקורסים ודרכי השקר ר''ל, אזי השי''ת יתן לו לב פתוח להבין האמת שלא יטעה ח''ו, אבל גדול כח הנסיון בימינו אלה.

השי''ת ירחם במהרה, ויוציאנו מאפילה לאורה, ויצילנו מכל צוקה וצרה, ונזכה כולנו יחד בחיים, לשמוח בשמחת ציון וירושלים, בב"א.

א''ד הכותב בלב נשבר עומד ומצפה לרחמי שמים במהרה דושת''ה באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים הנה כבר כתבתי לו מהענין שכתב לי אבל איני יודע אם הגיע המכתב לידו כי הרבה מכתבים נאבדים כעת על הבי דואר כנודע, אי''ה כשיהי' בזמן מוכשר יותר אכתוב לו עוד.

ידידו הנ"ל ענ.

בדבר אמירת הלל ביום העצמאות של הציונים*)

ב''ה,

שלוכטיים לכבוד ידידי הרבני היקר והנכבד מו''מ בתו'יי מוה''ר

יודא בן מרים קרוים נ'ייא) .

אר''ש, מכתבו מכתבו עם הכ''נ נכון הגיעני, ואני תפלה בעדו שהשי''ת ישלח עזרו מקודש ברפואה שלימה ויחזור לאיתנו ויהי' בריא אולם ויצליח בכל דרכיו ועניניו, ויזכה לבשר אך טוב בה''י כאשר עם לבבו ולו''נ ידידו דו''ש באה''ר.

מה ששאל אודות מדינה יהודית בעו''ה, תמה אני מה זו שאלה והאיך יעלה על דעת אדם שכמותך להסתפק בזה, והאיך לא יבין שכ''ז הוא מרשת

*) ראה מה שכותב רבינו ב,,ויואל משה'י עמוד שס''א וז''ל שם,,והכי קראו שם היום המר ונמהר שקרה האסון הנורא לישראל שהוקמה מלכות המינות בא''י זה שמו אשר קראו ליום אידם יום העצמאות בי כל ענין העצמאות הוא מינות ר''ל, שאין שום עצמאות בעולם אלא השי''ת לכדו הוא''.

א. הרה''ח ר' יודא ע''ה היה ממקורביו של רבנו משנים קדמוניות, גם אביו היה מקורב מאד אצל


צח                   דברי                מכתבים          יואל

המינות והכפירה ר''ל אשר הן המה היו בעוכרינו להשחית את כל העולם ר''ל, ואך המה גרמו את האבדון הנורא שקרה לעם בני ישראל בכל משך השנים האלה ב) , וכעת הוסיפו פשע על פשע �השתתף עם העמיס אשר כל כוונתם להרע לישראל ח''ו ויצא העגל הזה.

גס מה ששאל אודות אמירת ההלל, הנה אמרו חז''ל (שבת קי''ח ע''ב) הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, וק''ו בן בנו של ק''ו אותן שאמרו הלל על האסון הנורא הזה ר''ל אין לך חירוף וגידוף כמותו,ג) וכל אשר עינים לו יראה האמת הברור בתורה ובנו''כ ובדברי חכז''ל ובכל ספרי גדולי הראשונים והאחרונים ז''ל, וגם שכל עניניהם הוא גם נגד שכל האנושי ממש, אך כח הס''מ וכת דילי' מסמא את העינים, ושאני מינות דמשכא בפרט בדור השפל הזה אשר התגברו כ''ם, ובאמת אין לנו לצפות אלא על ביאת המשיח אשר אנו מאמינים ומחכים לו בכל יום שיבוא וכבר הגיע עת דודים, ובטח בלי ספק כבר הי' בא לולא העדה הרעה הזאת אשר הסיתו לב ישראל אחריהם, הן המה המעכבים וגרמו איחור זמן גאולתינו ופדות נפשינו, אבל נקוה להשי''ת כי לא �עד יקצוף ובקרב ישלח לנו משיחו הולך תמים וירחם על עמו ועל ארצו ויוציאנו מאפילה לאורה בב''א.

הנה הרבה יש לדבר בזה בראיות ברורות אבל קצר היריעה מהכיל בפרט כי למי שנזרקה בלבו שמץ מדעת המינים האלה לא יקבל אף הדברים הברורים מאוד כמו שאמרו חז''ל (סנהדרין ל''ח ע''ב) על ודע מה שתשיב כי אפיקורס ישראל כ''ש דפקר טפי, ומי שמתחזק באמונה שלימה ומבקש האמת יעזרוהו השי''ת ויאיר את עיניו.

ואמרו חז''ל (מכות כ''ד ע''א) בא חבקוק והעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחי', ועל יסוד זה התגברה כח השטן וכת דילי' בכל מיני עצות ותחבולות בימים האחרונים האלה טרם בוא הישועה, וצריך סייעתא דשמי' והתגברות עצומה להשאר בהאמונה האמיתית, השי''ת ירחם עלינו ויאיר עינינו.

והנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הנ''ל

רבינו, רבינו התאכסן אצלו בק''ק קאשוי. רבות בשנים שימש רבי יודא בהנהלת מוסדות של רבנו בעיה''ק בני ברק, ועמד לימינו בכל עת ועונה, זכה לקבל הרבה מכתבים מרבינו בכמה ענינים ויבואו על מקומם בשאר הסדורים.

ב. מצוין לעיל מכתב ע' .

ג. עי' ויואל משה מאמר א' סי' קל''ו ובקו' עהזעה'ית סי' ל''ד.


דברי                מלחמת ה'       יואל צט

)ר ר–חכ11ר]

עד.

בענין התחברות להציונים וממשלתם בא''י

ב''ה,

שלום וכט''ס אל כבוד ידידי הה''ג חו''ב חסיד וירא אלקים בנש''ק

כש''ת מוה''ר הילל ל''ש שליט''א האבדק''ק קראסנא יצ''זא) .

אחדשת''ה באה''ר. הגיעני מכתבו זה כבד ומחמת העדר בריאותי גם לא הייתי בביתי זמן רב והייתי עוסק ברפואה ונשמט אצלי הרבה מכתבים הכרחים בלי תשובה, והעיקר שאני נבוך כעת בכתיבת מכתבים כאלו למרחקים, וכבר ניסיתי בכאלה כי בעו''ה הדור פרוץ מאוד אשר כמוהו לא נהייתה מעת שקבלו ישראל את התוה''ק, וכבר התנבאו עלינו כן בתונו''כ ובדברי חכז''ל, אוי לדור שכך עלתה בימינו וא� במעט מן המעט היראים והחדרים הנמצאים בדור, הרבה מהם נתפסים ג''כ בדיעות כוזבות של השורש פורה ראש ולענה מרשת המינות והכפירה ר''ל, ושפלות הדור מסמא את העינים שלא ידעו ולא יבינו כי בנפשב–,-,5 הוא, ובעו''ה נתקיים בנו במלוא מובן המלה מה שאחז''ל (סנהדרין צ''ז ע''א) והאמת נעדרת פשוטו כמשמעו שנעדר לגמרי האמת, אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, גם רגילין בעו''ה לספר אחר מטתן של ת''ד הגאונים וקדושים אשר בארץ המה מדורות שלפנינו, ולא זו בלבד שמהרהרין אחריהם אלא שמכחישין דבריהם ועושין אותם ח''ו לטועין גמורים ומהפכין דברי אלקים חיים להוציא מדברי תורה את רוע מעשיהם.

ואמרו חכז''ל (חולין קל''ג ע''א) כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס ופירשו ז''ל למה נקט דוקא אותו הע"ז של זריקת אבן למרקוליס ולא סגי לי' בסתם ע''ז, אלא יען שענין זריקת אבן הוא בזיון ושפלות גדול כמש''ה וידו אבן בי, והוא עובד ע''ז ע''י זריקת אבן אף שהעבודה הוא כבוד גדול שעושה אותה לאלוהות ח''ו, ונמצא מעשיו היפך עצם הענין, שעושה מבזיון כבוד גדול, וכמו כן עצם התוה''ק מלמדת לאדם דעת אמיתי ושפלות רוח וכו' וכל המדות טובות, ותלמיד שאינו הגון לוקח מדברי תורה גיאות ושארי ענינים כוזבים ר''ל, ונמצאת מעשיו היפך הענין, ודמי ממש לזורק אבן למרקוליסב) .


א. הגה''צ מקראסנא היה כל ימיו מן הלוחמים הגדולים נגד התפשטות רוח הציונות. עמד לימינו של רבנו בבל מערכוחיו על קדשי ישראל, דבריו החוצבים להבות אש עשו רושם עז בלבות שומעיו לעוררם ולהצילם מפגעי הזמן. השקמה המדינה הציונות ורוב העולם היהודי נתבלבלו ונתטשטשו דעותיהם היה הגה''צ מקראסנא בפאריז, ומשם כתב לרבינו מכתב בו מתמרמר על המצב. ב. עי' ,,ויואל משהי' עמוד ת''מ מש''כ בשם הפרישה יו''ד סי' רמ''ו ביאור על ענין זה.


ק                      דברי                מכתבים          יואל

ויותר מזה אמרו חכז''ל (סוטה כ' ע''ב) שגם בנשים המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות שמוצאת מקום ע''י דברי תורה לחזק ח''ו דברי תיפלות. אבל בעו''ה יותר מזה הנתבא עלינו הנביא במלאכי (ני י''ד) אמרתם שוא עבוד אלוקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני הי צבאות ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה נס בחנו אלוקים וימלטו אז נדברו יראי הי איש אל רעהו ונו', המסתכל בלשון אלה הפסוקים יראה כל מצב דורינו שאף אותן שילכו קדורנית מפני הי צבאות מאשרים זדים, ומה שאמר נם נבנו וגו' גם בחנו וגוי שני פעמים תיבת גם שהוא מיותר לכאורה, ואתין וגמין רבויין הן, ומה ריבה בזה, אלא שגם אילו לא היו נבנו עושי רשעה גם בלא''ה היו מאשרים זדים מחמת קילקול הדורות ע י'י אורך הגלות שמשוקע ין יותר בשערי טומאה ר''ל, וי ען שעוד נבנו עושי רשעה יש להם עוד טעם נוסף על דבריהם לסמא את העינים. ומה שאמר עוד גם בחנו אלקים שזה וודאי פלא גדול כי מי פתי יסור הנה לומר שבחן את אלקים, והאנוש מאלוקי יצדק, אבל המאשרים זדים באים גם לידי מדה זו לדבר עזות וטפשות כאלה לומר שכחנו אלקיםנ) .

ובמה שסיים ע י"ז הכתוב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו למדו מזה חז''ל (ברכות זי ע''א) שאפי' שנים שיושבין ועוסקין בתורה ששכינה עמהם שנאמר אז נדברו ונו' וגו' איש אל רעהו, וצריך להבין מה קישור יש לדרשה זו אחר הכתוב של מאשרים זדים, אלא שלא יקשה למה רק שנים יושבין ועוסקים בתורה ולא יותר הלא אינו דומה מועטין העושין למרובין העושין, וגדול ת''ת דרבים, גם דרשו רז''ל (ברכות ס''נ ע''ב) חרב על הבדים כנודע, ולמה לא נתוספו יותר, אלא יען שהדור הוא מאשרים זדים ר''ל, ואסור להתחבר עמהם, ואמר הכתוב שאל יפול לב האדם, שאז באותו הדור אף אם לא ישארו אלא שנים שעוסקים בתורה יתחזקו ויתאמצו, ושכינה עמהם.

וכללו של דבר מה שאני מונע א''ע כ''פ מלכתוב, הנה אם מדברים עם איזה אדם רואים עם מי מדברים, וגם אפשר להשיב לו במה שבונה וסותר מחמת מיעוט ידיעתו, אבל כשכותבין למרחקים כבר כתב הרמב''ם ז''ל שאם כותבין איזה דבר כאילו נמסר לאלפים ולרבבות בני אדם, והני אינשי דלא מעלי שלוקחים מדברי תורה ומדברי גדולים וקדושים להבליהם להתלוצץ ו�רמות בני אדם וליתן יד לפושעים ק''ו מדברי אדם שפל כמוני, ומה כחי ליישר הלבבות בפרט כעת בגודל החשכות ר''ל, ולא לחנם אמרו דז''ל ג. דאה מה שהאריך רבנו בפסוקים אלו בריש ספרו ,,על הגאולה''.


דברי                מלחמת ה'       יואל קא א י צר רחכמר ו

(ברכות שם) בשעת המפזרים כנס, כי ב''פ הוא מכשול לפני המתעקשים, וגם היראים ממיעוט ידיעתם נסתמו טענתם ואין יודעין וסכינין תוכן הענין, והרבה פעמים נתברר לי כן, ולבן אני מונע א''ע כ''פ מלכתוב כי זחלתי ואירא ממכשול לאיש אשר כמוני, וחושב אני שתלמידיו ואנ''ש אשר עדיין קשור בלבם הדרך שלמדו בבית מדרשינו יודעין האיסור הנורא של התחברות עם הפושעים ומכ''ש כת המינים והאפיקורסים אשר צווח הכתוב (משלי ה, ח) הרחק מעליה דרכך ואל פתר ביתה לא תקרב, וצריך לברוח מממשלתם יותר מדבורה מן הארי הרודף אחריו להרגו ר''ל, ואותן שנטמטם לבם מלהבין האמת מה יועילו דברי ומה אוסיף תת כח, אעפי''כ נתיישבתי כעת לכתוב לכת''ה נ''י אלה הדברים, וסומך אני עליו שידע למי להראות מכתבי, ואותן אשר נוטה לבם לדעת האמת ימצאו במכתבי זה המבוקש בפרט זה בי א''א להאריך יותר ככתב.

ומבואר באדר''נ (הובא ברע''ב מס' אבות פ''א משנה ז') כל המתחבר לרשעים אע''שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם, ורגיל אני לפרש בזה דברי המד''ר קהלת עה''כ (שם נ, ה) עת לרחוק מחבק, אם ראית כת רשעים רחק מהם ומכיוצא בהם, שאינו מובן לכאורה מה המה דכיוצא בהם, ממ''נ אם המה רשעים א''כ המה רשעים בעצמם, ולמה קרא עליהם שהמה כיוצא בהם, ואם אינם רשעים למה פסק להתרחק מהם, ולפי הנ''ל שאף אם אינם רשעים אלא ע''י שמתחברים עם הרשעים מקבלים שכר כיוצא בהם, וההכרח להתרחק מהם, ואשר לבו לשמים בוודאי ישתדל בכל כחו להציל ילדי בני ישראל מרשת זז טמנו להם, והאיש הנלבב יתחזק ויתאמץ ולא יאבד בטחונו בהשי''ת כי קרובה ישועתו לבוא, אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, והוא ברחמיו ית''ש יעזרינו על דבר כבוד שמו ויוציאנו מהגלות המר והנמהר ומאפילה לאורה בב''א.


והיות כי הימים הקדושים ממשמשים ובאים, הנני לברכו בכזח''ט בספרן של צדיקים גמורים ובשנה טובה וסעוטרת, ויזכה לעבודת השי''ת מתוך נחת והרחבת הלב במקום מנוחה בבריות גופא ונהורא מעליא כאשר אוותה נפשו. פ''ש ידידי היקר שכתב שם בשולי המכתב הרי הנגיד המפואר מו''מ בתו''י מהולל בתשבחות כש''ת מו''ה ברוך צבי בראך נ''י, ואברכך בברכת פור''ט ובשנה טובה ומבורכת בנו''ה כאשר עם לבבו.

פ''ש לתלמידי' ואנ''ש היהירים היקרים מופלגי תורה ויראה וחסידות ולכל המאמינים בהשי''ת ובתורתו הקדושה ע''ד המסורה לנו מאבותינו ורבותינו הקדושים נ''ע לכולכם אומר רוב שלו' וברבה, ואברך אתכם בברכת כוחי'ט


קב                   דברי                מכתבים          יואל

בספרן של צדיקים גמורים ובשנה טובה ומבורכת במקום מנוחה, בחיי נחת והצלחה.

השיי' ת ירחם עליכם ויוציאכם במהרה מצרה לרווחה, חזקו ואמצו בהשי''ת ובתורתו הקדושה ונזכה בקרוב לשנת גאולה וישועה בב"א. א''ד העלוב הכותב במדידת הלב ומצפה לרחמי שמים בכליון עינים. דושת''ה באה''ר מתגעגע ומייחל לשמוע ולראות אצליכם כ"ט במהרה. הק' יואל טיימלבוים עה.

מכתב התחזקות בענין המצב בא"י

ב"ה, הי שמיני תש''י

אל כבוד ידידיי היקרים היראים והחדרים, ת''ח אנשי מעשה וחסידים, להי ולתורתו הקדושה המה נאמנים, להתרחק מדרכי המינים, ה''ה ,,העדה החרדית'', השי''ת ירים קרנה בהרבצת תורה ויראה וחסידות, כי עם ה' החסד והרבה עמו פדותא) .

אחדשת''ה באה''ר, הגיעני מכתבכם בדבר אשר בקשתם לכתוב לכם איזה דברים, והנה הרבה יש לדבר בזה בדברים ברורים ומאירים כשמש, אבל לא אוכל להאריך בעת מטעמים שונים, אך ראיתי להעתיק לכם ענין א' מה שכתב בספר מגדל עוז מהקדוש הנורא היעב''ץ זלה"ה אות באות (כי אולי אין הספר בידכם) אשר הרבה יש ללמוד מדבריו האלו, וכבר קיימתי כ''ז מסברא דנפשאי בראותי מצב הדור בעוה''ר, והוא מבואר לכל אשר עינים לו בדברי חז''ל והראשונים זלה''ה, אבל כאשר ראיתי אח''כ דברי המגדל עוז הללו ראיתי בסדר דבריו ז''ל כי כיון הרבה למצב דורינו בעו''ה ברוה''ק. והשי''ת ירחם ויאיר עינינו במאור תורתו הקדושה המאירת עינים, עדי נזכה לדאות במהרה בשמחת ציון וירושלים, ובאלה הימים המבורכים עוד

א. ידוע ומפורסם התקשרותם של אנשי ,,העדה החרדית'' בעיה''ק ירושלים ת''ו לרבנו אף טרם

המתירו אותו בכתר הרבנות (ראה בברור ,,על חומותיך ירושלים''), השקמה המדינה הציונית באר''ק והציונים לקחו הממשלה לידם ראו החרדים לדבר ה' את המצב כי ברע הוא, על כן ביקשו מאת רבנו שיכתוב להם דברי חיז� שיהי' להם לבשיבת נפשם, ורבנו השיבם מדי פעם בפעם, פעם בארוכה ופעם בקצרה, באן השיבם רבנו רק בקצרה את תוכן דברי הגה''ק היעב''ץ זצ''ל.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 קג אוצר דחכמה

נזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ואת חג המצות, תחוגו בכשרות ובדיצות, כנפשכם וכנפש ידידכם דושת''ה באה''ר ומצפה לרחמי שמים �תיי-ח 1234567!

במהרה.–----

הקי יואל טייטלםים

ג. ב. יעיי' בם' מגדול עוז בחלק עליית היראה גנזו כ''נ בא"ד וד"ה ,,וכן אל יפול לב אדם עליו בראותו דברים זרים לטבע'' וכו' עד גנזו כ''ד יעיי''ש

ודו''ק ב)

ען.

ברכת השנה הראשונה לאנ"ש' בירושלים*)

ב''ה, עיו''כ תשי'יאא)

דברי שלו' ואמת אל כל בני ישיבתינו, הקבועים על לוח לבבינו, העומדים בבית מדרשינו, על משמרת התורה והעבודה, יחד קהל ועדה, לבקש דרך תמימים, אשר דגדלו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים ג'י ע המסוימים, לעמוד בנסיונות העצומים, של אלה הימים, ימי חבלי המשיח הנוראים זהאיומים, טרם בא תשועת עולמים, משמי מרומים, השי''ת יהי' בעזרם, מכל מכשול לשמרם, ויזכו לישב באהלה של תורה, וביראת ה' טהורה, עד אשר יוציאינו השי"ת מאפילה לאורה, בשמחת ציון וירושלים בקדושה ובטהרה, משמי שמים, כל הכתוב לחיים, אכי''ר.


אחדשת'יה באה'' ר, הגיעני מכתבכם, ומטירדת הימים הקדושים להשיבכם במלות קצרות, השי''ת יחדש עליכם שנה טובה ומעוטרת,

הנני לשם

ב. דבינו השחטש הרבה בדברי ה,,מגדול עוז'' האלו בדרשותיו ובחיבורין באמרו כי הם יסוד גדול לדורנו זה. נעתק בסוף ספר ,,על הגאולה ועל התמורה'' לפי רצונו של רבינו עי' בהקדמה שם עמוד כ''ב.

*) בידוע נהג רבנו לשלוח ברכת השנה לבל שנה חדשה לאנ''ש בכל מקומות פזוריהם, פעם הרחיב הדיבור ופעם בקיצור. בברכת השנה זו מצא לנכון לחזק ולעודד אנ''ש לבל יפלו ברשתה של המדינה ונסיונותיה, שהיתה אז כתחילת יסודה. ועי' בסדור ,,על חומותיך ירושלים'' כל ברבות השנים החל משנת תשי''ג.

א. אך בערב יום הקדוש עצמו לא שכח מצדת מרעיתו בעיה''ק ירושלים, ולקח לו פנאי לעודדם ולחזקם.


קד                    דברי                מכתבים          יואל

ולתפארת, בגמח''ט לחיי נחת והרחבת הלב ורוב הצלחה בכל דרכיכם, ויאר הי פניו אליכם, יהי' שלו' בחילכם, שלו' בארמגותיכם, ותזכו לעלות מעלה מעלה, עד כי יבוא שילה, בב''א.

ומידי דברי בכם זכור אזכרנה, שלא לנטות לב ח''ו אנה ואנה, שום נטי' כל שהוא אחר שיטת הזמן המטמאה בהגיונה, לצוד ח''ו ברשת אשר טמנה, �����

לעקר שורשי האמונה, יסודי היסודות שהכל ע''ז נבנה, כל עיקרי התוה''ק אשר לנו למורשה ניתנה, מאבותינו ורבותינו הקדושים ע''ה דור אחר דור, אר' � 7,יי45י'12

האמת הברור, והגם שלפי השערתי, בבית מדרשי, התלמידים החשובים, כולם אהובים, ולא חשידי ח''ו בעיני, אבל עכ''ז למיחש מיהא בעי, לגודל הסערה העצומה, המתגברת על כל נפש רוח ונשמה, ובעו''ה רבים בני שוממה, שלא יכלו לעמוד בנסיון הקשה ימים ימימה, ובעו''ה שטנא נצח כמו שהעידו חכז''ל על שפלות דורינו יראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל, השי''ת ירחם ויקיים לנו חיש מהר הבטחת ועלו לציון מושיעים, לרחם על ילדי שעשועים, להצילם מפח רשעים, וממוקשות פועלי און המרשיעים, אשרי המחכה ומחזיק בתומתו, להיות מהנאמנים להשי''ת ולתורתו, ועם שונים המשנים דרך האמת שהנחילו אבותינו ורבותינו ע''ה אף זיז כ''ש חלילה להתערב, חזקו ואמצו כי קרובה ישועתו ית''ש לבוא וצדקתו להגלות, וצערינו יעלה לפני השי''ת כקרבן כליל ועולות, ובמהרה וראינו נפלאות גדולות, ותחזינה עינינו בשובו לציון ברחמים, ויערה עלינו רוח ממרומים, ויתקדש שמו ית' לנצח ולעולמי עולמים.

והנני ידידכם דושת''ה באה''ר משתוקק להצלחתכם, ולהרמת קרנכם ברו''ג כחפץ לבבכם, וכלו''נ דבו''ר בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה. הק' יואל טייטלבוים

עז.

נגד סיוע להמדינה והמגבית המאוחרת של הציונים*) ב"ה, עש"ק נשא תשי''א

שלוי וכט''ס אל כבוד הרב הגה''צ המפורסם חסידא ופרישא, נהורא נפישא, בנש''ק מאראלים ותרשישים כקש''ת מוה''ר שלום מאשקאוויטש שליט''א אבדקי' ק שאטץ כעת בלונדון יצי' ו.

א. הדב הגה''צ משאץ ביקש מרבנו לפעול על הרבנים ואנ"ש שלא ישתתפו במגבית המאוחדת של קרנות הציונים, ורבנו השיבו ,,כבר קדמתי נעשה לנשמע''.


דברי                מלחמת ה'       יואל                 קה [יייר' ח 4587?12


אחדשתי'ה באה''ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הגיעני מכתבו מגילה עפה ולא השבתי על אתר מחמת שלא הייתי בקו הבריאה גם כעת עדיין אני עצור במטה וכבד עלי הכתיבה כמובן אבל לא רציתי לאחר עוד מלכתוב עכ''פ איזה שורות מפני הכבוד.

ובעיקר הדבר אין לי מה להאריך כי צעקתי קדמה לצעקתכם, וכל מה שהאריך במכתבו לעשות כבר קדמתי נעשה לנשמע, ודברתי הרבה בזה עם רבנים וראשרי–חכ.ישיבות ושארי אנשים בכל אופן שחשבתי שיהי' איזה תועלת אבל אין בכחי לפעול מאומה, ואין לשער גודל העון פלילי ר''ל מה שגם אנשים המתנהגים עפ''י התוה''ק לקחו חבל במלכות המינות ר''ל שעי''ז נעשו שותפים בהפצת המינות ר''ל, ולכן חזו להם משאות שוא ומדוחים ולא גילו על עונם, ונחלט בלב כל ההמון בזה ענין גאולה וממשלת ישראל, ושאני מינות דמשכא עד שא''א עוד להסיע זה מלבם, ואנשי מדינה זו מובדלין ומופרשין ממני כי המה בכעס עלי עבור שאני מתנגד לע''ז זו, ואין אתי אלא אותן שבאו מקרוב מאיירופא מהמחנות שהמה רובם תלמידי, ואלו בלא''ה אין יכולין ליתן להמדינה כי בקושי מוצאין את הפרנסה המוכרחת להם ומה כוחינו.

ומה שכתב שהרבנים אין יודעים מה שנעשה שם וצריך להודיעם, אנכי הרואה שהכל יודעין מה שעושין שמה אבל אימת ההמון עליהם והבע''ב נותני המעות אין רוצים לקבל שום דבר אמת, וסר מרע משתולל על הבריות, ובגמ' (סנהדרין דף צ''ז ע''א) מאי ותהי האמת נעדרת מלמד שנעשה עדרים והולכת לה. ולא נתבאר בגמ' להיכן הולכת, ובמהרש''א שם הביא דברי הילקוט שכתב שנעשה עדרים במדבר ופי' המהרש''א ז''ל הכוונה שאנשי אמת יהיו הולכים ונדכאים במדבריות מפני הדור הרע ההוא יעיי''ש. ואולי לא הוצרכו לבאר בגמ' שהולכים למדבר יען שממילא הוא כן שאף בישוב המה ממש כמו במדבר שאנשי הישוב בורחים מהאמת שהוא משתולל על הבריות, ובכל מקום שהאמת הולך הוא הולך למדבר שאין לו שייכות עם הישוב.


והרבה יש לדבר באלו הפרטים שכתבתי אבל קצר היריעה מהכיל, גם לא אוכל להאריך הרבה, וידוע אני שאין הכל רואין הענין כמו שכתבתי, אבל אין חכם כבעל נסיון ובעו''ה האמת הוא כמו שכתבתי, אין לנו על מה להשען אלא אבינו שבשמים, השי'' ת ירחם במהרה ויוציאנו מהגלות המר והנמהר ר''ל וישמח את לבבינו בישועה האמיתית בב''א.


קו                     דברי                מכתבים          יואל

וכהדרגנ"י עוד ינוב בשיבה טובה דשן ורענן לעבוד השי''ת מתוך נחת והרחבת הלב עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים עח.

בענין מלוכה לישראל קודם ביאת המשיח וחומר איסור

המשתתף בה*)

שלום וכט''ס אל כבוד ידידי הרב וכו' כש''ת מו"ה צבי פנחס

מאשקאוויטש ניייא) .

אחדשה''ט באה''ר הנה זה כבר שהגיעני מכתבך אודות שאלתך...

וגם זה ברור כי טרם שיבוא המשיח לא יהי' שום ממשלה לישראל כמבואר בכמה מקומות בדברי חכז"ל, ונם מסוגיות הש''ס בכ''מ שמדבר מעניני קרבנות וכדומה אמרו הלכתא למשיחא שלא יהי' זה עד ביאת המשיח, ויש לזה עוד הרבה ראיות יותר מבוארות אלא שצריך אריכות ולא עת האסף פה, ונודע מ''ש החת''ם ז"ל בפר' שופטים בהפטרה, וז''ל שאינה דומה גאולה העתידה ב"ב, לגאולות שעברו, כי אז לא הי' מושג לכל, כי הי שוכן בקרבינו, אבל האמינו לקול הנביאים וכו' משא''כ לע"ל יהי' מראים באצבע הנה אלקינו זה, והנה אפשר כבר הי' ראוי מכמה פעמים להיות נגאלים וכו' כמו בבית שני

*). תשובה זו בשלימותה הנוגע לעניני אהע"ז נמצאת בשו"ת ,,דברי יואל", ובאן העתקנו רק סה

שנוגע לאיסור השתתפות בבחירות, יען כי הוא פסק דינו הראשון בענין הבחירות. נכתב בשנת תש''י, ונתפרסם בזמנו, וע"ז סובב כונת רבנו במכתב ע''ס ,,מה ששאל בדבר הבחירות כבר נודע דעתי בורי', הכוונה לתשובה זו.

הנה דעתו של רבינו באיסור השתתפות בבחירות לכנסת המינים הלא ספורסס ע''פ תבל ומלואה, וערוכה באר היטב על פני שפרו הקדוש ,,ויואל משד"י, אלא שמתוך מכתבים אלו אנו למידים את סדר הדברים, איך שבראשית התיסדזת המדינה ובבחירות הראשונות כבר יצא בסלוא תוקף דעתו דעת תורה לאסור את ההשתתפות בה. ובכל עונה ועונה של הבחירות נתחוור אצלו האיסור יותר רוחך. וראה בסו עיניו אמיתת הדברים עד שלא היה יכול להבין את מימת עינם של המחירים.

א. מתלמידיו הראשונים ומותיקי חסידיו של רבינו, מסושר אליו בכל לב ונפש כל הימים.


דברי                מלחמת הי       יואל                 קז

וכדומה, אבל אין חפץ בזה, כי אם גם אנחנו אפשר שנתפשר ונקבל גאולה כזה אבל אבותינו הקדושים לא יתרצו עתה כ''א בגאולה שלימה עכ''ל הק', ובודאי שאין דרך החת''ם ז''ל לכתוב בחידושיו דברי נביאות, אלא שלמד כן מדברי חכז''ל דברים ברורים, ואף שרוה''ק הופיע בבית מדרשו מ''מ לא כתב בחדושיו מה שלא נתברר לו מש''ס ופוסקים.

וםה–רשאירע בעו''ה שמינים ואפיקורסים לקחו להם יד תקיפה על ישראל בדיני עכו''ם זה ודאי לא נקרא יד ישראל תקיפה, וכמ''ש הרמב''ם ז''ל בכמה מקומות על המינים והאפיקורסיס.,-,.שבישראל שהם גרועים יותר מעכו''ם ר''ל, וז''פ דאף באותן הזמנים שהיו לפעמים בזמן בית שני שלא יכלו לכוף את העכו''ם לדיני ישראל, אבל את ישראל היו דנין לעולם רק בדיני התורה ומ' שנה קודם החורבן שלא ישבו הסנהדרין במקומם שלא לדון דיני נפשות כלל, אבל כל מה שדנו הי' הכל עפ''י התורה אף שהיו אז תחת הרומים, אבל המקבדים ממשלה לדון את ישראל בדיני עכו''ם אין לאלו שום ממשלת ישראל כלל וז''ב.


ובלא''ה המאמין בהשי''ת ובתורתו הקדושה חלילה לו ליקח חבל בממשלה כזו, יעוי' תוס' סוטה ד' י''ג שהביא דברי הפרקי דר''א פרק מ''ח בקצרה, ובפדר''א שם מבואר יותר בארוכה דכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל במצרים ועשו לעיניהם האותות הלכו זקני ישראל לשאול אצל סרח בת אשר שהי' בידה סוד הגאולה, לפי שכבר נכשלו ע''י בני אפרים והלכו עתה לימלך בה, ואמרו לה בא האיש ועשה אותות לעינינו כך וכך, אמרה להם אין באותות הללו ממש עד שאמרו לה שאמר פקד פקדתי, אמרה להם הוא האיש שעתיד לגאול את ישראל שבך שמעתי מאבא שיאמר פקד פקדתי, ולכאורה מה פחדו בזה, וגם סרח בת אשר למה אמרה להם בתחלה שאין באותות הללו ממש הלא אין זה דומה לבני אפרים שהלכו שלא ברשות ועברו על השבועה לכן אמרו חכז''ל ולא האמינו באלקים ולא בטחו בישועתו, זאבל כשבא משה ואהרן לא אמרו לישראל לעשות מאומה שלא ברשות אלא אמרו להם כל דברי הי כמבואר בקרא והקב''ה אמר והכתי את מצרים בכל נפלאותי ואח''כ ישלח אתכם, וא''כ אם פרעה בעצמו ישלחם ע''י אותות ומופתים נוראים מה להם לפחוד עוד, וע''כ שגם בזה עוברים על השבועה, אף אם האומות בעצמם מסכימים אפי' ע'' י אותות ומופתים נוראים, ואנו מושבעים ועומדים שלא לקבל שום גאולה טרם שהגיע קץ הגאולה האמיתית וזה ראי' מכרחת לדברי הגאון רי יהונתן באהבת יהונתן בהפטורה שבפ' ואתחנן, ומה שהקשה עליו באבני


����"�]

קח                   דברי                מכתבים          יואל

נזר מלשון רש''י ז''לב) , ישבתי בדברים ברורים שאדרבא מדברי רש"י זיל יי''', " ?א45�;1

האלו עוד ראי' לדבריו–והבאתי עוד ראיות ברורותג) אלא שלא עת האכף פה. אבל אין צריכין לכ''ז אלא אם האומות מסכימים כולם ואין צורך לשום מרידה, אבל אותה המלוכה שבאה מתחלה בסיבת המרידה וגס ע י'י מלחמה וחרב באופן זה לא עלה על דעת שום פוסק מעולם שאינו נקרא עוברים על השבועה במזיד ובשאט נפש ר''ל, ומה שתלו עצמם בדברי הרמב''ן ועוד איזה מקומות שחתרו להם המינים והאפיקורסים וסייעתם לסמא עיני העולם, הבל יפצה פיהם להמעיין בפנים בעינא פקיחא, ועל כיוצא באלו כתב במאור עינים פ' כי תבא, וזלה''ק : כנודע שיש רשעים שלומדים התורה ולומדים משם דברי מינות כפי רצון �ל כל אחד מהם מאחר שהם חוץ לגבול הקדושה אין רואים שום אמת וכו' כמאמרינו על מ''ש גבי נחש שאמר לחוה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה ע''י שדחפה ונגעה בו וכו' והנה היא ידעה שלא נצטוה על הנגיעה והאיך שמעה לו מה שאמר כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה וכוי אך דחפה למקום השקר ולכך לא ראתה האמת עכ''ל הק' יעיי''ש שהאריך.

והנה להעתיק את בל דבריהם ולברר טעותם צריך אריכות גדול שלא אוכל כעת פה בתשובה זו, ובגמ' (שבועות י"ג ע''ב) קלות עשה ול''ת חמורות כריתות ומיתת ב''ד, הרי שעל מה שיש עונש חמור יותר, נקראו חמורות, ולא מצינו עונש חמור כזה לומר אני מתיר את בשרכם ר''ל בשום עון שבעולם כ''א לאותו העון של העברת השבועה הזו, וע''כ שהוא חמור יותר מבל העבירות שבתורה, וכבר כתב הרמב"ם ז''ל באגרת תימן הטעם מה שהקפיד השי''ת ע''ז כ''כ, ומי לא יפחד ליקח חבל בעון נורא כזה.

אבל עוד גרוע מזה המינות והאפיקורסות והעברת הדת הנצמח מהם ר''ל, שלכן מעשה שטן הצליח ויצא העגל הזה כמ''ש חכז"ל אם ללצים הוא יליץ הבא לטמא פותחין לו, ובדור הפלגה כתב בב''ר עה''פ וימצאו בקעה, ר''נ אמר וימצאו אם ללצים דוא יליץ, וביאר ביפה תואר שלא היי אלא מציאה ממש שמתחלה לא היתה בקעה גדולה זו, ולשעה עשאה ה' כמו שיקרה לפעמים שמתחדש במקום הר וגבעה ע י'י רעש שיבקע ההר ההוא, ועשה ה' זה להם, משום אם ללצים הוא יליץ כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, על זה עשה ה' מקום באופן שיהי' מקום לרעתם עכ"ל יעיי''ש, ובסה''ד הביא

ב. כתובות דף ק''י שכתב שלא יעלו בחומה ,,ביד חזקה'י. ג. עיי ויואל משה מאפר אי עמוד ל''ה ובכמה מקומות.


דברי                מלחמת ח        יואל                 קט שהגיעו בהמנדל לגובה כ''כ עד שמרוב גבהו לא הגיע החומר והלבנים אל הבונים עד מלאת להם שנה תמימה וזרקו חיצים על השמים ונפלו החיצים עליהם מלאים דם ואמרו הנה הרגנו את כל אשר בשמים, כי מאת הי היתה זאת למען התעם ויבנו ככה ימים רבים ושנים, הרי שלהבאים לטמא נעשים ניסים גדולים לשעה.

ועל הלוקחין חבל ביניהם אף כל דהו כבר אמרו חכז'יל1)-ה–חכבכיוצא בזה במס' (מכות די ה' ע''ב) עפ''י שנים עדים או שלשה עדים אם מתקיימת העדות בשני עדים למה פרט הכתוב בשלשה, ר' עקיבא אומר לא בא השלישי אלא להחסיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו, וענש הכתוב לנטפל לעושי עבירה כעושי עבירה, ופירש''י ז''ל שלא תאמר הואיל ובלאו הוא היתה העדות מתקיימת לא יעשו בו דין הזמה, לימדך הכתוב שאף הוא מן מקיימי דבר, והתם אינו עושה השלישי שום חיזוק כי תרי כמאה, ואך בשביל שנטפל דינו שוה להם, וק''ו היכא שע''י שנטפל עושה גס חיזוק שאומרים העולם יראים נשתתפו בדבר, והודו לדעת המינים והאפיקורסים ר''ל ונמשכים כ"ע אבתרייהו, דזה נרע מהעד השלישי שלא חילק הכתוב בינו לשנים האחרים, ואין לשער כמה נפשות כשרים שניצודו ברשת המינות והכפירה ר''ל ע י'י שנשתתפו נם שומרי הדת באותו הכנופי' של מינים ר"ל, ואמרו התירו פרושים את הדבר, והתירו את השרץ, אבל לא בק''ן טעמים כ''א בלא טעם ובלא ריח.

ועיי ברבנו יונה (מס' אבות פ''א) וז"ל על המשנה ואל תתחבר לרשע, שהוא עונש גדול שאין כמותו, כי החטא החמור פשע בו עשה עבירה אחת, אבל זה בכל העבירות שעושה הרשע יש לו חלק בהם ונמצא עושה חטאים רבים גדולים ועצומים ואם ידיו אסורים ולא נהנה מהם, ואוי לרשע ואוי לשכינו כי הוא חוטא ושכינו מנוגד שכן הוא מפורש באבות דר' נתן בל המדבק לרשעים אע י"פ שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם עכ''ל יעיי''ש שהאריך עוד בדברים נוראים, ועי' באוה''ח הק' פי ראה עה''כ ואותו תעבודו שאף הנביא שלא אמר לעבוד ע"ז אלא אמר לדבק בקרובי ע''ז חייבו הכתוב במסית לעבוד ע''ז, והוציא זה מהקרא יעיי''ש.

וכ''ז כתבו על סתם התחברות אליהם שיש לו חלק במעשיו ע י'י ההתחברות וק''ו בכה''ג שנשתתף עמם בפירוש בכל מעשיהם כאשר כל ד. עיי ויואל פשה מאסר אי עמד קי''ב. בל הענין באריכות.


קי                     דברי                מכתבים          יואל

הנכנסים לממשלה ההוא הוא באו5ן מפורש שהמה שותפים כהמעשים היוצאים משם, איום ונורא הוא להעלות על הדעת להתיר ח''ו בכאלה, יהי' מאיזה טעם שיהי'.

ובמה שאומרים שהולכים לשם לתקוני, אולי ישמעו לקולם באיזה ענינימן) עי' מ''ש האלשיך הק' במשלי א' עה''כ אם יפתוך חטאים אל תאבה וגוי מנע רגליך מנתיבתם, וזלהייק : כלומר לא תפרש אל תאבה לשמוע אליו לחטוא עמו כי זה לא לחכמה תחשב, רק מלבד שלא תשמע לו, אל תאבה עוד להיות עמו כי תמאס חברותו, ושמא תאמר א''כ בטלה ממני מצות השבת רשעים בתשובה לז''א אם העיז פניו להחטיאך ולא בוש, שוב לא יבוש לקבל ממך וכו' שמחשבותיו לרעה ובקרבו ישים ארבו למשפך ברשתו כאשר החל יעיי''ש שהאריך, ואך נמנעים המה לע''ע מעשות באיזה ענינים מחמת שעדיין יש להם קצת פחד מחוץ למדינה, כי עדיין צריכין חיזוק בממון ודברים וכדומה מסוגי כל האנשים שבמדינות אחרות, וא''כ אך זהו הפעולה היחידית לבקש עכ''פ קצת השפעה מועטת עליהם, הוא, פרסום מעשיהם במדינת הים לעורר לבב איזה אנשים שחוששין להם מפסידא, אבל ע''י שהשתתפו ביניהם גם שומרי הדת, נתנו להם חיזוק עצום, ועוד חזו להם משאת שוא ומדוחים ולא גילו על עונם, אדרבא כולם כאחד ששים ושמחים לקראתם, וקראו להאסון הנורא הזה ר''ל אתחלתא דגאולה, כהנה וכהנה דברים מבהילים ר''ל, ושאני מינות דמשכי ונגדרו כולם אחריהם, ועי''ז עושים כל מה שלבם חפץ בעניני חינוך ושאר ענינים, ומי יודע עוד מה יולד יום, ה' ירחם.

ואף לו יהיבנא להו טעותי' של ההולכים להשתתף עמהם כדי לתקן, מי יוכל להתיר לעבור בקום ועשה לילך ולהשתתף במעשיהם של המינים והאפיקורסים ר''ל על סמך של ספק שמא יתקנו, ואין ספק מוציא מידי ודאי אסורים חמורים ונוראים כאלה, ואף חכז''ל לא יכלו לעקור דבר מהתורה בקו'י ע כ''א בשוא''ת אף שתקנתם הי' ודאי לתועלת ברור, ובאלי' בהר הכרמל שסמכו עליו באיסור שחוטי חוץ מבואר בגמ' (סנהדרין דף פ''ט) הטעם דמוחזק שאני, ופי' שם בתוס' דבעי שיהי' איתחזק בנבואה שיוכלו לסמוך עליו שיהי' בזה מיגדר מילתא ויחזרו ישראל למוטב, וכן הוא ברמב''ם פ''ט מהל' יסוה''ת הל' ג' שנביא שאמר לעבור איזה עבירה לפי שעה באלי' בהר הכרמל מצוה לשמוע לו מפני שהוא נביא, ומי יוכל לדמות לזה, אמנם אפילו באלי' בהר הכרמל אין לשמוע כ''א בשאר עבירות, אבל בע''ז מבואר שם בגמ' והרמב''ם שאפי' מעמיד חמה באמצע הרקיע אין לשמוע לו.

ה. עי' ויואל משה מאמר א' צפוי קכ''ח.


דברי                מלחמת ה'       יואל קיא

ומבואר בגמי בכמה מקומות דמינות גרע מע''ז, והרמב''ן ז''ל כתב הטעם של חומר המינות מע''ז יען שבע''ז הוא מאמין עכ''פ בעיקר מציאת הבורא, אלא שטועה ומחליף כח זה לאחר ר''ל, אבל במינות הוא מכחיש ר''ל את כל המציאות וזה חמור יותר, וטעם זה כתב גם הרמ''ק ז''ל, ובשארי הראשונים כתבו עוד טעמים אחרים, עכ''פ לכ''ע חמור הוא מע''ז, ומבואר בשבת (קט''ז ע''א) בהמינים שאפילו אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו, נכנס לבית ע''ז ואין נכנס לבתיהן של אלו, ואין לך בית מינים יותר מהכנסת הזה אשר משם תצא מינות ואפיקורסות לישראל ע'' י כפי' ר''ל,ו) וא''כ שאפילו ליכנס לשם בכנ,יסה בעלמא בדרך בריחה מנחש ומדריגה אסורה, אף שמותר בכה''ג ליכנס לבית ע''ז מ''מ זה גרוע יותר ומכש''כ לישב שמה ולהשתתף במעשה המינות והאפיקורסות הנעשים שמה שהמה שותפים ממש במעשיהם האלו יותר מהעד השלישי בעדים זוממין, וא''כ אם באיסור ע''ז אין לשמוע אפילו לנ����� באלי' בהר הכרמל ומעמיד חמה באמצע הרקיע להחזיר את ישראל למוטב, ק''ו שאין לשמוע בזה בשום אופן שבעולם.

כתבתי זה לרווחא דמילתא אבל באמת אין בהשתתפותם כלל למיגדר מילתא אלא אדרבא פירצה גדולה במלואה עד אין לשער ר''ל, והרבה יש לדבר מזה בכל הפרטים הג''ל לסתור כל טענותיהם והבליהם, ויש חבילות ראיות ברורות מש''ס ופוסקים על כל פרט ופרט, אלא שצריך לזה קונטרס מיוחד באריכות גדולז) ולא עת להאריך, וגם זה שכתבתי יצאתי מהענין של הלכה זו שהתחלתי ולא כתבתי פה אלא דרך אגב שנוגע לביאור רש''י שבענינינו לפי דברי הש''מ כמו שכתבתי למעלה, ואך יען שהלב כואב בהגיע לאיזה פרט מהפרטים האלו כתבתי ראשי פרקים...

עכ''פ שמעינן מזה חומר האיסור שלא תקח אשה כלי זיין אפילו במלחמת חובה, ונוכל להבין מזה גודל טומאתן של אלה שעשו חק חובה לגיום הבנות אשר כמוה לא נהיתה בשום אומה ולשון, וכתב הרא''ה ז''ל בם' החינוך (במצוה תקמ''ב) בלאו דלא יהי' כלי גבר וגו' דתרגום אונקלוס לא יהי' תיקון זיין דגברא על איתתא, דלכן פי' הכי בכלי זיין לפי שהם הכלים המיוחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זיין, הנה העיד שאין זה בעולם, אבל אלה הרשעים הראו לעשות אף מה שלא נמצא בעולם, ואף בדור

ו. סוף סוף זכינו לקונטרם הזה הוא המאמר שלש שבועות שבתוך ספרו הגדול ויואל משה.

ז. ענין זה מובא באריכות ב,,ויואל משהי' מאמר א' עמוד קט''ז ססי' ק''ה עד סוף סי' ק''ח. ועיי''ש בעמוד קי''ט בתוך הדברים ,,דאין שום היתר אף לעבור אפיתחא דאותו הכנסת שהוא בית מינים, ומבש''כ ליכנס בתוכו, ואף לראותו אסור''...


קיב                  דברי                מכתבים          יוא ל

האחרון הזה שנפרץ במילואו ונמצא לפעמים באומות השפלים איזה נשים בגיוס, אותן שרצו מעצמם, אבל לעשות חק חובה והכרח לגייס הבנות זה לא נעשה עדיין בשום אומה אף במקולקלין שבהם, ובעו''ה לא קיימו מה שאחבז''ל וכמשפט הגוים לא עשיתם כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם, אבל המה לא עשו אף כמקולקלין שבהם אלא גרוע הרבה יותר ממקולקלין שבהם,..

ואעפ''כ יען שהוא בירושלים תובב''א ישאל את חכמי ירושלים אם יסכימו להקל, וראיתי תשו' אחת כו''ק של החת''ם זלה''ה שהי' לו תלמיד באוהעלי ושאל אותו שאלה אחת בעניני נדה הנצרך לו לביתו, וכתב לו שאינו משיב להלכה במקום שיש מרא דאתרא גאון וצדיק טרם ישאל את פיו, ובפרט מי אנכי יודע אני את מך ערכי, וגם הלב מסובך בסבך צרות הזמן והנני כותב מה שעולה במצודתי מתוך הטירדה והמבוכה ושמעתתא בעי ,,צילותא'י תרתי משמע דעת צלולה וגס לצלי.

והאלקים יעננו בקול, להעמידנו על האמת בכל, אבל לרש אין כל, כי אם לב נדכה ונשבר, במה יזכה את ארחו לדבר דבר, אבל מה נעשה לאחותינו ביום שידובר, אחר החורבן הנורא, מוטל עלינו כדת של תורה, להציל את הפליטה הנשארה, שלא לדחות את הטהורה, ונקתה ונזרעה זרע.

ומובן שמה שכתבתי לשאול את חכמי ירושלים אין כוונתי ח''ו לשאול לאותן שיש להם אפילו קצת נטי' למלכות המינות ר''ל, שזה מסמא את העינים שלא להכיר את האמת בשום ענין שבעולם ח) , וכוונתי רק על אותן החכמים המאמינים אך בהשי''ת ובתורתו הקדושה ובישועות משיחו, ולא חלק לבם להשפעת הדור של עיקבא דמשיחא אשר עליהם התנבאו חכז''ל ואמרו יראי חטא ימאסו וסר מרע משתולל, ואתה דע לך.

השי'' ת ירחם ויוציאנו במהרה מאפילה לאורה, ונזכה לקבל פני משיח צדקנו בקדושה ובטהרה, והנני ידידך מברכך בכוחי'ט בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים ולשנה טובה ומבורכת, לישב באהלה של תורה מתוך נחת והרחבת הלב, וזיוונך יעלה יפה בשעטו''מ, וגדול יהי' כבוד הבית האחרון, כאשר עם לבבך ובש''ת.

ידידך הדוי'ש באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים ח. עיי בסדור ,,על חומותיך ירושליס'י מכתב ק''ב מה שכותב רבינו בענק זה.


דברי                מלחמת ה'       יואל ק ג

עט.

עוד באיסור השתתפות בבחירות לכנסת הציונים*) ב''ה

שלזכט''ם אל כבוד ידידי הרב המאוה''ג חו''ב החסיד המפואר כש''ת מוה''ר חיים אלי' שטערנבע רג נ''י.

אדשת''ה ... מה ששאל בדבר ליקח חבל בהבחירה, כבר נודע דעתי בזה, א) ותמה–אני מה שכתב שאם ילכו כל היראים להבחירה יראו שיש הרבה �אר''ת 7�ל4�12ן

שזמרי הדת ויתחשבו עמם, הלא אדרבא אם ילכו כל היראים ואפילו אם יבואו עי''ז עוד איזה אנשים מהיראים להכנסת, אבל יותר ממאה שבצידי הכנסת המה מינים ואפיקורסים ומתכוונים להעביר על הדת, והיראים יתבטלו במיעוטא דמיעוטא, כי לנגד דת תוה''ק כל המפלגות בעצה אחת ואינם מתחשבים במיעוט שומרי הדת היוטביס שמה כאשר העיד הנסיון, ואדרבא היראים הנכנסים לב ית המינות ר''ל נכנסים לעולם בפשרות בעיקרי התוה''ק, כי להיושב שמה אי אפשר בענין אחר, כי כל התיסדות המדינה חזקיה ומשפטיה בדיני ממונות ודיני נפשות ועריות המה חוקי עכו"ם, ובכל בתי החינוך של כל המפלגות מרבים מינות ואפיקורסות, וכל הנכנס לישב באותו הכנסת הוא נעשה שותף לכל אלה עבירות הנוראות רח''ל, ובע''כ עושים פשרות והיתרים בעיקרי התור ח י"ק, ועוד נחלש כח היראים בזה ואומרים הלא יש לכל היראים צירים בהכנסת ובטילים במיעוטם ואין להם טענה עוד, וגם שבעצמם מוותרים שם על גופי התורה ובמילים במציאות, וסהדי שקרי אאוגריהו זילא, משא''כ אם היראים יתיצבו על מעמדם לעשות כדת וכהלכה שלא ליקח חבל בחברת המינים ר"ל, ולא יוותרו על עיקרי התורה, הנה בזה יראו שיש הרבה יראים בחסרונה שאינם רוצים להתבטל בחברת המינים, וידעו שעדיין יש כח התורה בהמדינה, ולמה ניזל בתר סברה הפוכה. וכבר אמרתי כן בבחירה הראשונה,ב) אבל רבים טעו אז בזה כי לא ראו עדיין המצב, אבל עכשיו שכבר העיד הנסיון שלא תקנו כלוס אלא אדרבא הי' קלקול נורא במה שידעו כל העולם שיש שומרי הדת ביניהם, והי' להאפיקורסים חיזוק עצום מזה, וברוב הזמנים גם אלה שומרי הדת שישבו

*) המכתב הזה נכתב בחודש תמוז תשי''א, ונתפרסם בזמנו בעיה''ק ירושלים (חלקו הראשון של המכתב הנוגע לעניני שביעית נדפס בשו''ת ,,דברי יואל'').

א. ראה מכתב הקודם.

ב. שנת תש"ס.


קיד                   דברי                מכתבים          יואל

בהכנסת הם מחפים עליהם כי הוכרחו לישא חן בעיניהם, גם לתרץ עצמם בהשתתפותם כדרכם בעוה''ר, ואין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולם מוכסין שכולן מחפין עליהם, ושוב אין מקום לטעות עוד בזה.

ולפלא האיך גברה הסט''א לסמות עינים כ''כ ולילך גם עכשיו להבחירה, והלא המסיתים והמדיחים של הנוצרים הנקראים ,,מיסיאנערין'' אילו היי משתתפים עמהם שומרי הדת מישראל הי' עושים הרבה טובות לישראל, גם היי מסייעים לישראל בהרבה מקומות לשמור כמה גופי תורה אעפ''כ לא הי' עולה על הדעת לעשות עמהס איזה התחברות בשו''א שבעולם שנראה ח''ו כמודה בע י"ז, אף שהי' טובה לשמירת התוה''ק בהרבה ענינים, וא"כ אלה המינים המסיתים ומדיחים למינות ואפיקורסות רח''ל, שזה גרוע הרבה מע י"ז כמבואר בגמרא וברמב''ם ובשאר פוסקים, והמשתתף עמהם מודה לשלטון המינות והאפיקורסות הגרוע ממודה בע"ז, וא''כ להשתתף בהכנסת שלהם חמור הרבה יותר מלהשתתף עם המיסיאגערין וק''ו שאין בזה שום תיקון אלא קלקול עצום.

השי''ת ירחם ויפקח עיני ישראל להצילם מרשת זו טמנו להם, ובמהרה ינאלינז מגלות המר והנמהר, ונזכה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן בב''א. והנני ידידו דושת''ה באה" ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים

פ.

בענין גזירת גיוס בנות*)

ב''ה,

בדבר גזירת גיום הבנות, הנה אמרו חכז''ל ביומא (דף ל''ט ע''א) אדם מטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מ�מעלה, ור''ל שע''י שמטמא עצמו הוא נשפע אח''כ משרי הטומאה ומטמאין אותו אף במה שאינו יודע שורשו כ''א השר המשפיע עליו יודע שורש הענין. ומבואר בזוה''ק בראשית (דף כ"ז ע''ב) לילית אמא דערב רב, וכן הוא בתיקונים תיקון כ"א ועוד בכמה מקומות, וז''ל האור החמה על הזוה''ק שבפ' פנחם (דף רל''ב) ס''מ איבריו הם בע' אומות

*) נמצא בין כתי''ק של רבינו. ואינו ידוע למי נכתב.

אוי לציין כי במכוזב זה הסביר רבינו ענדן ,,גזירות גיוס בנותי' בדרך נפלא.


דברי                מלחמת ה'       יוא ל               קטו ולילית כוחותי' ואברי' הם רשעי ישראל ערב רב, וע''ז רמזו חכז''ל ביבמות (דף ס''ג ע''ב) שדרשו עה''כ בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב, ונדחק שם המהרש''א ז''ל דהרי קרא בגלות מיירי, אלא דגם בזו לקחו הדמיון דכיון שאם אחרת מושלת ע� בניו הראשונים הוי להם נ'' כ ענין גלות יעיי''ש. אבל בימינו אלה שבעו''ה הגיע הגלות שתחת רשעי ישראל הע''ר הבאים מכח האם הנקבה, לא כשאר אור"י ע הבאים מכח האב הס''מ אבוהון דכל שרי האומות, נתגלה הפי' בדרשת חכז''ל שהכל קאי על הגלות, אלא שלפי פשוטו מה שאמר לעם אחר קאי על האומות, וחכזי'ל ראו ברוח קדשם את הגלות הא ו ח�רון הזה שתחת רשעי ישראל הע''ר שבחם מהאם, �כן דרשו ע''ז לאם אחר, ר''ל אימא של הסט''א וזו היא אשת האב הידוע הס''מ בעלה. ועד עתה היינו בגלות תחת רשות אב הטומאה, אבל הגלות הזה הוא מטומאת האם שחזקה יותר בטומאה, וקשה יותר להתגבר ע''ז, ועיי באוה''ח הק' פ' ויחי עה''כ אוסרי לגפן וגו' שכתב וז''ל: ע''ד מה שאמרו בזוהר כי בסטרא אחרא הנקבה היא יותר חזקה מהזכר וכו' וכדבר הזה וכחזיון הזה הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי ניקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכחי, ולנקבה נתאמצתי בבל כחי כ''פ ואחר כמה מיהדות יכו�תי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ אך לא כבעלה הזכר, ולזה אמר כנגד גאולה העתידה ולשורקה עת אשר ישרוק ה' ויקבצם בני אתונו אותם שבאים מכח הנקבה גם אותם יאסור הי לפי בני ישראל עכלה''ק.

ומעתה לפי המבואר בזוהר ותיקונים ומפרשים שהשער ישראל הע''ר המה מכח האם ולא שאר עמין, א''כ זהו הגלות הקשה יותר מכל הגליות, וצריך רחמי שמים עד אשר ירחם השי''ת להביא משיח צדקינו. והיות שבאים מכח הנקבה לכן מתגייסים יותר בנקבות כי מצא מין את מינו וניעור. ומבואר בזוה''ק פי שמות (דף זי ע''ב) שבעת שכל מלכין דעלמא יתערון לאנחא קרבא עם מלך המשיח, כמה מפריצי יהודאין יתהפכו לאגחא קרבא על מלכא משיחא. ולפי הנ''ל מובן דאף שכל מלכין דעלמא מרובין הם, עכ''ז יצטרכו סיוע מפריצי יהודאין, כי המה מכח הנקבה שחזקה יותר במלחמה נגד ה' ומשיחו, וכמו שאמרו חכז''ל (מדרש שוח''ט תהלים ב') בגוג ומגוג שאמר אזדווג לפטרונן של ישראל, ופירשו הכוונה להפסיק דביקות ישראל מאביהם שבשמים שזה פטרונן,א) עי' שלה''ק פ' שמות, וזה מעשה של אותה מלכות המינות ר''ל לטמאות ח''ו את כל ישראל ולהפסיקם מאביהם שבשמים ולוחמים נגד השי''ת בכל פרט ופרט, והקמת אותה המלוכה הוא אתחלתא דמלחמת גוג ומגוג. א. ראה ,,דברי יואל פי שמוח עמוד ס''ו''.


קטז דברי        מכתבים          יואל

השי''ת ירחם ויצילנו מהם ומהמונם ומכל הנגררים אחריהם וחסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו ונזכה לישועה במהרה, וכאלה הימים המבורכים, עוד נזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים. והנני בזה ידידכם דושת"ה באה''ר כותב בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה.

הק, יואל טייטלבוים פא. התעוררות בארה"ב נגר גזירת גיוס נשים*)

ב''ה א ◗צר ר'י'ר'ר

לכבוד ראשי ומנהלי הישיבות באה''ב די עליהם יי.

אר"ח 7ט45נ י1

בהתאספנו יחד אנחנו הח''מ לטכס עצה ע''ד הגזרות הנוראות שנתחדשו באה''ק ע''י הממשלה ע י"ד גיוס נשים אשר ע''פ פסק הרבנים הוא ביהרג ואל יעבור, וכן דבר גזרת החינוך שכופין חנוך חפשי להעבירם על דת ר"ל, ועוד גזרות שונות, ועלינו החובה להקהל ולעמוד על נפשנו ונפש עזללנו ולהציל שארית הפליטה.

והחלטנו לקבוע יום הי כ"ח אדר שני ליום תפלה בכל הישיבות לאמר תהלים בצבור ויוכ''ק בתפלת המנחה ולאמר א''מ, ומי שיכול ראוי שיתנדב לקבל עליו התענית, ומי שאין בכחו יפדה עצמו בצדקה למען החזקת תוה''ק בא''י, והקב''ה יאזין תפלתנו ויתמו דטאים מן הארץ ויתרומם קרן תוה''ק וקרן מ"צ בבי"א.

וע''ז באנו עה''ח אור ליום ג' י''ט אדר ב' תשי''א.


הק' יואל טייטלבוים *) לקריאה זו נצטרפו כחתי'י כל גדולי הרבנים וראשי הישיבות בארה"ב.


דברי                מלחמת ה'       יואל קק

פב. הצטרפותו לפס"ר של גדולי אה''ק באיסור גיוס בנות*) ב''ה,

בהיותי בירושלים עיה''ק ת''ו הראו לפני את הפס''ד מהביד''צ שבירושלים ועוד רבנים גאונים מפורסמים מיקירי קרתא דירושלים, אשר כתבו רעת תורה בדבר גיום בנות, ודבריהם אינם צריכים חיזוק, אך ביהודא ועוד לקרא הנני ג''כ סניף לאריות, ומי רואה את אלו יוצאים ולא יצא ללחום עמהם נגד הגזירה הנוראה הנ"ל אשר נגזר על בנות ישראל, ומימות עולם לא הי' גזירה רעה ומדה כזאת על ישראל, גם עכשיו בעוה''ר בעיקבתא דמשיחא בגלות המר והנמהר ר''ל לא הגיע אלינו כזאת מסוף העולם ועד סופו כי אם בארצינו הקדושה, וצווח הכתוב והיתה עת צרה ליעקב אשר כמוה לא נהייתה, אבל אוי לנו שכך עלתה בימינו, הרחמן הוא יצילינו מכל נזירות קשות אכזריות, וישמח את לבבינו בשמחת ציון וירושלים.

באעה''ח ד' לס' ושמר ה' אלקיך לך התשי''ב לפ''ג, פה חיפה טרם יצאתי מגבול ארהי'ק, בלב נשבר ונדכה, ולישועת השי''ת מחכה.

הק' יואל טייטלבוים פנ. אישורו של רבנו על קבלת כרכי ,,אום אני חומה'' **) ב''ה שוכט''ם אל כבוד יקירי ירושלים היראים ושלימים גודרי גדר ועומדים בפרץ ה''ה מנהלי ,,נטורי קרתא'' כולם יתברכו.

*) עם קום המרנה יצאה הגזירה הנוראה של גיום בנות ו שי רות לאומי, ותיכף ומיד קסו הרבנים הגאונים באה''ק ובראשם ביד''צ של ,,העדה החרדית'' והגאב''ד הגרי''צ דושינסקיא ופסקו שניים ' כנוח הוא אביזרייהו של גילוי עריות, רינו ביהרג ואל יעבור, ובזה הצילו את ביזת ישראל

הכשרות מליפול בפח זו טמנו להם. בשנת תשי''א ניסו הציונים להוציא לפועל חוק גיוס בנות ככח, ואז גזרו גדולי אה''ק תענית ציבור ויום תפלה על ביטול הגזירה, גם רבינו עם גדולי חו"ל הכריזו אז את יום הי כ''ח אדר שני ליום תפלה בכל הישיבות בארה''ב לביטול גזירה זו. (ראה מכתב הקודם). ואז נדחה ה,נזירה לשעה.

בהיות רבנו באה''ק בקק תשי''ב בקשו ממנו גדולי ישראל שיצטרף לאיסור זה, לבטל נזירה זו.


**) ילקוט ,,אום אני חומה'' יצא לאור באה''ק נגד הציונים וממשלתם והרבה סמכתני רבנו נדפסו שם, לפרסם את שיטתו הברורה בעולם.


קיח                  דברי                מכתבים י        יואל

הקונטרסים של ,,אום אני חומה'' המבורכים מכל אלה השנים אשר שלחתם אלי הגיעני לנכון טרם נסיעתי מירושלים ת"ו, ומחמת הטורדות כי גם ירט הדרך לנגדי לא כתבתי אז כתב קבלה, כעת באמצע הדרך באני' בלב ים הנני בתשובתי ויישר כורכת ודילכם לאורייתא.

השי''ת יריק בטובתו אליכם ותזכו לעמוד על המשמר להרבות כבוד שמים ולהרחיב גבולי הקדושה, במדה גדושה, והשי''ת יצילכם מכל נזק ומכשול ורעה אליכם לא יאונה, ותזכו לסייעתא דשמיא בכל עניניהם ותצליחו בכל דרכיכם.

באעה''ח פה על הספינה, ב' לסדר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה, התשי''ב לפ''ק.

הק' יואל טייטלבוים פד.

מכתב חיזוק לאסיפה נגד הנזירות בא''י

ב''ה,

מועדי הי הנועדים אל ה' ללחום כעד השי''ת ותורתו הקדושה על כל דברי האגרת הזאת, בשלשה דברים הנכתבים שם שהמה דברים העומדים ברומו של עולם הנוגעים לעיקר יסודי התוה''ק, ותחת שלש כי רגזה הארץ, ובאמת כי עוד הרבה יותר ממה שכתוב כאן יש בזה, ובדבר גיום הבנות כבר כתבו ע''ז איסור חמור ונורא יקירי גדולי ישראל עיה''ק תובב"א, ובהיותי בירושלים נצטרפתי ג" כ בצירופא דרבנן לכתוב מרורות על הנזירה הנוראה ההיא אשד כמוה לא נהייתה בכך משך זמן גלותינו ד''ל, כאשר בא זה אז בדפוס נם במכתב גלוי ממני הצעיר,א) אכל אינם שומעים לקול צעקת האומללים אשר לבם נשפך כמים על עלבון ושפלות התוה''ק, והגזירות מתגברות וסתדדשות בכל יום ר''ל, ועכ'' פ מחויבים אנחנו מצידינו לעשות ולמחות בכל אופן ואופן האפשרי שלא לסייע ח"ו לא בממון ולא בשום סיוע בעולם להרבות חייו השמדיות באה''ק, והיות שלא באתי בעצמי אל האסיפה הנכבדת הזאת הנני שולח עכ"פ את הדברים האלה ע"י שליח ושלוחו של

אדם כמותו ב) והשי''ת יהי' בעזדיכס לרומם קרן האמת והאמונה ועיקרי

א. ראה לעיל מכתב פ''ב.

ב. בדרך כלל היה רבנו משתתף עצמו בכל אסיפות והפגנות נגד גזירות עקירת הדת באה''ק, והיה


דברי                מלחמת ח        יואל                 קיט

ויסודי התוה''ק, והשי'' ת ירחם וירא בעני עמו ויוציאינו מאפילה לאורה בגאולה האמיתית במהרה.

באעה''ח ד לס' האזינו השמים תשי''ג לפ"ק פה ברוקלין יצ''ו.

הקי יואל טייטלבוים פה.

פס''ד בענין גזירת ניתוחי מתים בא''י*)

ב " ה'              �יי ת,י,4ייוו

ראיתי מה שכתבו בזה הה''ג הביד"צ שליט"א וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם, וכבר החליטו הנוב"י (תניניא יו"ד סי' ר''י) והחתם סופר (יו"ד סי' של''ו) שאין שום היתר בזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פקוח נפש ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה, ועיין בשו''ת השיב משה (סי' י''ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו ואם ינתחו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין, ונם אי אפשר לברר כראוי, אבל אין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב, ועכ''פ אם יומתו ויב�דקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה, ויהיה בזה הצלת נפש, ומכל מקום אסור לנוול את המת.

ובשו''ת דברי חיים (ח''ב יו''ד סי' קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון ספר תורה, וידוע דברי חז''ל (סנהדרין ק''ב ע''ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס''ת, והנה כל הפוטקים דברו רק מבזיון וניוזל המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאוד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהצעת החוק זה חמור עוד הרבה יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל

ראש המדברים בכל מקום, ואם עפ''י סיבה לא היה יכול להשתתף שלח עב''פ שליח עם דברי חיזוק, למען חזק העומדים על משמרת הדת.

*) גזירת ,,ניתוח סתיטיי באה''ק עוררה את זעם כל העולם היהדות באשר אין גזירה כזו כשום

מדינה שבעולם, והרבה פעל רבינו נגד גזירה זו, בעיקר ראה רבינו בגזרה זו ענין של עקירת אמונה בהשארת הנפש ובדדני שמים לאחר הפטירה, באשר זה כל כוונתם של הציונים בגזירתם לעקור האמונה מלב בני ישראל, ובבל דבר ראה רבנו את הבוימה העמוקה אשר טמנו להם הרשעים הללו, ועל כן ידע איך להלחם נגד השונא.

בימים אלז הי' רבינו במרחץ, ושלחו הביד''צ אליו שיצטרף לפסק דינם, דבינו רצה להרחיב הדיבור בבירור הלכה זו, אלא שלא רצה לעכב תשובתו לירושלים על כז קיצר דבריו.


קכ דברי          מכתבים          יואל

השנה כל יום ויום על ל''ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה כמבואר בזוה''ק (ויקרא דף פ''ח ע''ב) ובפוסקים, גם אי אפשר לומר אחריו קדיש שנה תמימה, גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר זה חמור עוד יותר מכמה טעמים. והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרטים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען נסתובב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות, ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו בזה הה''ג הביד''צ שליט''א, ולא ירהיב שום אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא חובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל, והרא''ה ז''ל בספר החינוך (פ' אמור מצוה דס''ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז''ל כד–כלהשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, ועל כן כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסים מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה, וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שאחר מיתה, סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע''כ כדי להשריש המינות והכפירה ח''ו בלבות בני ישראל עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה, אר' ח �)�1231ן

שיהיה מושבח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דת תוה''ק.

השי''ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר ויש�ח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

והנני ידידככ דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים

פה במכתבי עיתים כתבו, שחוק של ניתוח המתים אינו אלא למי שאין לו קרובים שימחו בדבר, אבל בהצעת החוק נראה שאם אומרים ג' רופאים שצריך לניתוח אינו מועיל שום מחאה, ולא נשמע גזירה מנוולת כזו מסוף העולם ועד סופו, והרבה ענינים מסתירים במכתבי עיתים שלא לגלות האמת, וה' ירחם, כנפש המחכה לישועה.

הנ"ל


דברי                מלחמת ה'       יואל                 קבא פן.

לעריפת יום תפלה נגר הנזירות באה"ק *)

ב"ה,

ראיתי מ''ש הבידייצ שבירושלים לערוך תפלה ותחנונים על הגזירות האיומות ר''ל כנז''ל, ודבריהם אינם צריכים חיזוק, ובפרט שאין עצה אחרת אלא לעורר רחמי שמים כמבואר בגמרא על דורינו זה, דור עיקבתא דמשיחא, אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, וברחמיו ית''ש.

השומע תפילת עמו ישראל ברחמים, יצילנו מכל גזירות קשות ואכזריות ומגלות המר והנמהר בעוה''ר, וישמרנו במהרה בשמחת ציון וירושלים, ויעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

היום זאת חנוכה די לסדר לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה.

הק' יואל טייטלבוים פז.

עוד בענין הבחירות

ב''ה,

כל מה שכתבתי בבחירות הכנסת הקודמותא) בחומר האיסור שלא להשתתף בבחירות לכנסת נתברר אצלי עכשיו יותר ויותר בחומר איסור הנורא ליקח חבל ח''ו בבחירות הנוכחיות שלהם.

והשי''ת ירחם ויציל עמו ישראל משגיאות נוראות כאלו, ויצילנו חיש מהר מגלות החושך והאפל הזה, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמרתן.

באעה'"ח פה עיה''ק ירושלים ו' לס' הן עם לבדד ישכון, התשט''ז.

הק' יואל טייטלבוים *) המכתב נכתב בשנת תשי"ד.

א. ראה במכתבים הקודמים.


קבב דברי        מכתבים          יוא ל

�וצר דחכמה

�ר,,� 7�12,4                       פ ח.

בדבר הדפסת בירור הלכה באיסור הבחירות

ב''ה

אור ליום ו' דחנוכה הי מקץ התשט''ז לפי' ק פה ברוקלין יצ''ו

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''ג החסיד המפואר וז''ש מסדר אמרות טהורות, אשר שאב מבארות, ספרן של צדיקים וחכמים, חובר חיבורים מחוכמים, כש''ת מוה''ר אשך זעליג מרגליות שליט''א אבן יקרה בעיה''ק ירושלים תובב''אא) .

אחדשת''ה באה''ר, הגיעני מכתבו בבשורה טובה כי פקד ה' ... בפקודת ישועה ורחמיס, והשי'' ת יעזור גם להלאה שיוגמר הכל לטובה ... ויזכה להעמיד דור ישרים יבורך מתוך נחת והרחבת הלב, גם יזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מכל צאצאיו ויו''ד, גם יזכה לישב באהלה של תורה ועבודת השי''ת שם במקום הקודש, ברוב הצלחה והרחבת הדעת עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בב''א.

מייש ע''ד שדברנו לעשות איזה קונטרס בדבר הבחירותב) הנה כן הי' בדעתי אבל רוב הטירדות מנעוני מכל זה, הרבה ענינים גם בירורים אמיתים בהלכה שאני חושק לכותבם על הגליון אבל אמר החכם מה שהרצון חושק

א. לקירבה מיוחדת מאח רבינו זבה הרה''צ המקובל רבי אשר זעליג מרגליות, מאז ביקר רבנו בפעם

ב.

הראשונה בשנת תרצ''ב באה''ק נתקשר דא''ז לרבנו, פעל למען מינויו לרבנות עיה''ק אחיד הגה''ק רבי דוחף חייס זאנענפעלד. עמד בקשרי מכתבים עם רבינו רבות בשנים, הירידות והחיבה אליו נראה מתוך בל מכתב ומכתב.

מפורסם הוא רבי אשר זעליג בחיבוריו היקרים ובעמידתו על משמרת הדת בעיה''ק ירושלים ת''ו כל ימיו.

בהיות רבינו זיע''א בארץ ישראל כשנת תשי''ב ובשנת תשט''ו ועורר אז הרבה בחומר האיסור להשתתף בבחירות לכנסת המינים, ביקר אז גדולי ישראל באה''ק בדי להוכיחם את יסודותיו בהלכה בנוגע לאיסור זה.

רבי אשר זעליג הציע אז לרבינו שיעלה על הכתב בירורין בהלכה בחומר האיסור ויפיצם ע''פ תבל, ורבינו הסכים על ידו שראוי לעשות כן, וכשחזר רבנו לביתו צפו עליו דטירדות למעלה מראשו כאשר מתנצל במכתב זה, ולא באת לידו למלאות מבוקשו של דא''ז ז''ל. אבל רבינו מסיים כאן; ,,ועדיין איני מסיח דעתי אולי יעזור לי השי''ת שדרין איזה זמן מוכשר לכתוב בזה איזה ענינים'' .

רבינו הקדוש מילא במשך השנרם את בקשת הדור ובמסירת נפש ממש העלה על הגליון אח ספרו הקדוש ,,ויואל משה'' הספר ההכרחי לדור עקש ופתלתול הלזה, בו יחזק ויצרף את האמונה הטהורה הצרופה כאשר קבלנוה מסיני בלי סילופים וזיופים.

ועלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר הדורות שזיכה דורנו לחיבור נורא זה.


דברי                מלחמת ה"      יואל קכג אפס היכולת עושק, כי לא יכולתי לצמצם את העת, ולא אוכל לתאר על הכתב רוב הטורדות מכמה ענינים המוטלים עלי יומם ולילה יותר מכפי כחי, חוץ ממה שמטרידים אותי נם כמה אנשים לבבות נשברות גם דברים שונים שבדור היתום הזה ובעו''ה כשל כחי בין ברוחניות בין בגשמיות, אין לי על מה להשען אלא על אבינו בשבשמים, יאמין לי שגם מכתבי זה הקצר שאני כותב לו כעת הנני חוטף את הזמן בחזקה לכתוב איזה רגעים והרבה נשאר בקולמס שאיני כותב מאפם הפנאי, וכבר רציתי לכתוב לו ונשמט מחמת הטירדה, ולולא גודל הטירדות הייתי כותב לו כ''פ מכתב שעשעושיבג) .

ובדבר ההדפסה אודות הבחירות יש מקום להסתפק עוד כמ''ש החת''ס בתשובותיו (חלק ז') בעת הלחמו ביום קרב נגד המתחדשים ומהרסים תורת ה' ומדביאים דבריהם בראיות מהתוה''ק ע" י שמגלים פנים שלא בהלכה, והחת''ס ז''ל כתב הרבה מכתבים למקומות ההם, ובמכתבו להמהר''ם מינץ ז''ל כתב שלהדפיס רוא מונע א''ע בכל מה דאפשר כי ע י'י שמדפיסין נס המה מדפיסין להיפך וההכרעה נשארת בין יושבי קרנות, וככה אנו רואים היום שהמה מדפיסין הבלים גמורים וזיופים ממש ומטהרים את השרץ לא בק''ן טעמים אלא אף בלא שום טעם וריח, ואעפ''כ היושבי קרנות מכריעין כדבריהם, ובעו''ה רובא דרובא גם מהת'י ח שבזמנינו נמשכין אדר דעת יושבי קרנות, אלא שאעפי''כ הי' בדעתי להדפיס בירורן של הדברים, וחשבתי אולי יהי' בזה תועלת ואין למדין מן הכללות, אבל עיקר הטעם מה שאיני כותב בזה וכיוצא בו הוא מחמת הטירדות כנ''ל כי צריכין זמן הרבה להביא הדברים על הכתב אשר בעו''ה אין עתותי בידי, ואעפ"כ עדיין איני מסיח דעת, אולי יעזור לי השי''ת שיהי' איזה זמן מוכשר לכתוב בזה איזה ענינים, יותר לא אוכל להאריך כעת והעיקר שכולנו צריכין לרחמי שמים בכל הענינים, והשי''ת יעזרינו ע''ד כ''ש ית' שלא נבוש ולא נכלם בעוה''ז ובעוה''ב.

והנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לישועה קרובה.

הק' יואל טייטלבוים

ג. כאסור, זכה ר' ישעי' אשר זעליג ז''ל להיות בקשרי מכתבים עם רבינו באופן יוצא מן הכלל, ורבינו השחשע עמו בהרבה מכתבים.


קכד

דברי                מכתבים          יואל

פט.

בענין התחברות עם אגו"י להצלת פליטי אוננארין*) בייה

אל כבוד אנ''ש היהירים, החביבים, כולם אהובים, היודעים את התורה ביראת ה' טהורה ונותנים נפשם להצלת ישראל ברב חסד ורחמים מרובים על כל צרכי ישראל, השי''ת יהי' בעוזרם להנחותם במעגלי צדק ומישרים, כדת מה לעשות להציל נפשות ישראל הנשברים, מגזבר אריות ונמרים השואגים ככפירים, ויזכו לראות בעינים מאירים, דברים ברורים, להצלת ישראל בגוף ונפש יחד קשורים, לעמוד על טהרת הקודש להיות טהורים, להנצל מרשת זדים וסוררים, אשר בעו''ה רבים שתו ממים המרים, השי''ת ירחם ויאמר לצרותינו די להציל הפליטה הנשארים, וכל בני ישראל יהיו שמורים, ובל העושים והמעשים לטובה יתברכו בכל הברכות הנאמרים, אין קץ למתן שכרם של הבאים בעזרת ה' בגבורים, קרנם יתרומם בכבוד וגדולה, והיו רק למעלה עד כי יבוא שילה, בב''א.


אחדשת''ה באה''ר, למען אדי ורעי אדברה נא קושט דברי אמת כי לבי עלי דוי על המצב הנורא אשר הגיע אלינו בעו''ה, וגודל החשכות העצום המסמא עינים אף המעט הנשאר לנו מתמימי דרך שלא ידעו במה יכשלו ואיזה דרך ישכון אור, וכל הדרכים מסוכנים מאוד מארם המינות והשחתה הטמון בתוכם, ובדרך כל� תדעו נא כי חלילה לכם להתערב עם איזה מפלגה יהי' מי שיהי', כי כולם התדבקו להציונות הטמאה שטמאו את כל העולם כולו

*) בחורף תשי''ז קמה מרידה במדינת אונגארין, ורבבות יהודים ברחו מתחת ידי הקאמיניססן, מקום

חנייתם הראשונה היתה בעיר ווין, שם נקבצו אלפי הפליטים רובם שומרי תורה ומצות, הציונים שלחו שלוחיהם למאות לצודד הנפשות הנקיות להעלותם לארץ ישראל ולהעבירם שם על דחם כמו שעשו ביהודי תימן, מאראקא, ועוד. בעיקר נחנו עיניהם על הצעירים והילדים שניקל ביותר לציירם ברשתם, גם אגודת ישראל השתתפה בשלוח שלוחים לפתותם לעלות לארץ ישראל. רבינו ראה אז גודל הסכנה ובידעו מתוך הנסיון טה עלה גורל העליות הקודמות שהעבירו אותם על דחם באונס וככפיר, הרעיש אז ארץ ומלואה ושלח שני רבנים חשובים לווין שיזהרו את רסון עם לבל יתפתו לקול הציונים והדתידם הנגררים עמהם.

רבינו השתדל בכל כוחו לטובת קבלת הפליטים כאן ודאג למלא הצטרכותם, ואלפים ורבבות ניצולו מצפרני הציונות ונשארו יהודים תמימים ושלימים באמונתתס אשר חיים וקיי'מים אתנו כהיום, והם וצאצאיהם מתחנכים בדרך התודה והמסורה באשר קבלנו מאבות אבותינו מעולם. וראה מה שהאריך דבינו בפרשה זו בויואל משה מאמר שלש שבועות (עמוד קמ''ז).


דברי                מלחמת ה'       יואל קכה

וגרמו את האבדון הנורא אשר כמותו לא נהייתה מעת היתה לגוי, והכל באשמת דרכי הציונים ר''ל כאשר אפשר לבאר זה בגלוי לעין כל לא עת האסף פה, ואף בתוך המפלגה הנקרא אגודה יש בתוכה כמה כתות ידועות שונות אבל הולך למקום אחד שמביא לידי ציונות,ומשם בארה באר מים רעים ומריס-ררשל מינות ואפיקורסות נוראה ר''ל, ואף הכשרים המועטים שבתוך דאגודה שהמה מיעוטא דמיעוטא ביניהם שאינם רוצים לכתחילה בדרכי המינות, אבל ביון שהולכים בדרך אתם זכים אחד לכולם הכל הולך אל מקום אחד יהיוה דבוק בהציונות להנות מכבודם ורכושם, ואין איש שם על לב שהתוה'יק אמרה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, ובפרט מאותן אשר עליהם אנו מתפללים ג' פעמים בכל יום ולמלשינים, והכשרים שבהם מסוכנים יותר להעולם בי כן דרך הס''א מעולם לתפוס איזה כשרים בדרכם לסמות עיני העולם להיות נמשכין אחריהם תמימי דרך, וכל מי שיש לו מוח בקדקדו יוכל לראות בעליל שבאלה השנים האחרונים דבקו האגודה עם הציונים שלובי יד ממש אלא שהוא בפרצופים שונים, ואפשר לבאר כ'י ז בדברים ברורים כשמלה אלא שלא עת להאריך עתה.

והנה הגיעני כמה מכתבים מאנשים נאמנים מאה''ק הצועקים מרה שלבם כואב להם מקול דמי אחינו מאונגארין שאחר כל הצרות והתלאות שעברו עליהם ועמדו באמונתם, כעת באה''ק מובאים �ידי השמדה ממש ע י'י שמביאים אותם לקיבוצים וישובים של מקורות המינות והכפירה ר''ל באופן נורא שכמוהו לא נהייתה מיום שנברא העולם ממש, ובאשר עשו מאנשי מארוקו ועוד מאות אלפים שבישראל ככה עושים עכשיו עם אנשי אונגארין הנדכאים והנכאבים, והיראים שצועקים ואונס נענים ואין להם מושיע, כי עוד מווינא המה המוציאים ומביאים, ושמה באה''ק בוודאי המה הבע''ב והכל בידם ועושים הכל באכזריות נוראה בנודע, וכ'' ז ע'' י האשמה הנוראה הנעשית עוד בווינא שנמסרו נפשות נקיות מישראל לידי בע'' ב כאלו המסיתים ומדיחים בכל אופן ואופן של שורש פורה ראש ולענה, ועוד בדרך המה מטמאים אותם, ו�א לחנם אמרו חכז''ל במינות אל תקרב אל פתח ביתה, ובשבת (קט''ז) שאפי' אדם רוד�י' אחריו להורגו ונחש רץ להכישו נכנם לבית ע''ז ואינו נכנס לבתיהם של אלו שהל�ו מכירין וכופרין, וא''כ עוד בווינא שהמה השוכרין ומשכירין נכנסין עוד שמה לרשותם, ושכירות ליומא ממכר הוא שנמכרין להם בנפשותם ורוחם ונשמתם.


וע''כ מקירות לבי ונפשי המרה מרוב צער ויגון של חבלי המשיח הנוראים ר''ל, אבקש מכם למעהי'ש אל נא אהי תרעו להתחבר עם האגודה הזאת בשום פעולה ותנועה לא מיני' ולא מקצתה, וכ� מעשיכם מהחל ועד כלה מראשית


קכו דברי         מכתבים          יואל

ההצלה וכל זמן היות הניצלים בווינא עד שיסעו משם לכל מקום שהוא, הכל יהי' כדת של תורה בלי שום מפלגה בעולם למען לא תגרמו ח"ו לאבוד נפשות ר"ל.

והרבה יש לדבר עוד בזה אלא שלא אוכל להאריך כ''כ, ואני כותב בחפזון אבל אקוה שתשימו לכ להבין דבר מתוך דבר, והשי"ת יהי' בעזריכם.

הרחמן הוא ית''ש יצילינו במהרה מכל הצרות והתלאות המרות ר''ל ועוד ושמחינו כימות עניתנו, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בהתגלות כבוד שמים עלינו בב"א.

והנני ידידכם הזי' ש טובתכם זהצלחתכם כר''י באה''ר. בו"ד ב' לסדר ויושע ה'.

הק' יואל טייטלבויס

צ. עוד בענין הבחירות באה"ק

ב''ה שלוי וכט''ס אל כבוד אהוביי ידידיי הרבנים הגאונים הצדיקים

שליט"א בי דינא רבא דעיה''ק ירושלים תובב''א, אתה ה' לעו�ם

תםמרם ובצנה רצון תעטרם.

אחדשת'י ה באה''ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, מכתבכם הגיעני בדבר האיסור על ההשתתפות לבחירות לכנסת, הנה הרבה יותר ממה שכתוב במכתבכם ככר כתבתי בספרי הקטן ויואל משה, וממש איני רואה איסור חמור יותר בכל התורה כולה, כי ההשתתפות לכנסת הוא השתתפות למינות וכפירה גמורה בהשי''ת ובתורתו הקדושה כאשר נתבאר באריכות בספרי הנ''ל, וגם נשבע להתמסר לחוקי המדינה אשר בתוכם כל חוקי התועבות הרעות הנז''ל ר''ל, שא''א להיות כצירי הכנסת בלי השבועה הטמאה הזאת, מלבד שע''י כניסתם לתוכם נם מקבלים מהם כבוד וממון וכדומה, נותנים להם בזה חיזוק רב שירהיבז עוז בנפשם יותר להסית ולהדיח רבי רבבות מישראל הקסנים עם הגדולים למינות וכפירה ר''ל. ואין ספק שאילו לא הי' משתתפים עמהם נם שומרי תורה ומצות, הי' מציאות לפעול אצלם הרבה שלא ירעו ולא ישחיתו כ"כ נגד רצון השואבים


דברי                מלחמת ה'       יוא ל               קכז והדואגים על שפלות התורה והדת, ולא הי' לבם בריא להם כאולם כ''כ, אבל ע'' י ההשתתפות ביניהם והשוחד העצום שמקבלים מהם המעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים יודעיס כי בידם המה ואומרים הכל מי אדון לנו, וכח התורה נחלש ושטנא נצח בעוה"ר, ומי יודע עד היכן הדברים יניעו עוד ר''ל. וכל ההולכים אל הבחירות לשלוח צירים לכנופיות הכופרים האלה ר''ל ידם במעל הזה, ובעצם רובץ על הבחירות איסור נורא ואיום שא''א להתירו בשום אופן אף אילו הי' למיגדר מילתא ומכ"ש כשהוא לגמרי להיפך שאינו אלא חיזוק ידי עובדי עבירה ומביא פירצות נוראות ר''ל.

ואין מקום להסתפק בזה שזה דעת כל הגדולים והצדיקים שבדור שלפנינו כאשר שמעו אזני והבנתי מדבריהם הברורים לי כשמש בצהרים, והדור הזה כולו אין בכחו להכריע אף באצבע קטנה מדור שלפניו.

השי''ת ירחם ויאיר עיניהם ולבם של ישראל לראות האמת ולא יבושו ולא יכלמו לנצח, ונזכה לראות במהרה פני משיח צדקינו אשר אמת ושלו' יהי' בימיו.

א''ד הכותב ומתאנח במר לבב ובעינים צופיות לרחמיו וחסדיו המרובים ית''ש, באעה''ח ב' לס' לא תנורו מפני איש כי המשפט לאלקים הוא, התשכ''א.

הק' יואל טייטלבוים

צא.

נגד התיסדות מועצה דתית בערי אה''ק*)

ב''ה

שלו' ובס"ס למעלת כבוד ידידי הרב ... עומד לנס עמו, ויהי ה'

אלקיו עמו, כש''ת מוה"ר ... שליט''א בארה"ק תובב''א.

אדר"ש כהדר''ג כמשפט ליראי הי ולחושבי שמו, הגיעני מכתבו ומחמת שלא הייתי בביתי כי אני יושב פה קרית חוצות לצורך בריאותי, השם יתברך יחזקיגי ויאמציני, ולזה– נתאחר המכתב עד שהניע לידי, ואחר עד

*) ברוב ערי אה''ק היתה הרבנות והשחיטה וכל דבר שבקדושה נתונה תחת ,,מיעצר דתית'', אשר עמדה תחת פיסוחה של המזרחי, והם אשר שלטו על כל הקודש, ונשארו דק מקופות סיוחחם


קכח ד ברי      מכתבים          יואל

עתה, והאמת אגיד כי קראתי מכתבו בצער גדול ובדאבון נפש על שב.עוונותינו הרבים הגיעני עד ככה אשר כהדר''ג נ''י נרשם גם הוא תחת רכות המועצה הרעה אשר הוא יסוד המינות וע''ז גמורה ר''ל, ונעשה רן בעיר היושב בה דהוי בפניו, ושוב בא בפרסום רב בפני יושבי תבל ע י'י מכתבי העיתים ואין פוצה פה ומצפצף לנגד זה, ע''כ הוי זה הסכמה והודאה גמורה להמועצה הרעה הנזכרת ר''ל.

ותמה אני איך סמך עצמו בזה על סברה רעועה כזו שע י'י שנרשם שם בתוכם יתבטל בעקיפין, שע''י שלא יבוא להישיבה לא יבואו גם רבנים אחרים ויתבטל במציאות וישאר רשימות שמו רק על הנייר ודא למעשה, משא''כ אם יסתלקו משם ויודיע על התפטרותו מביניהם ימנו אחרים, ובאמת נהפוך הוא כי ע''י שמניח שמו ביניהם ואינו מסתלק מהם הוי זה הסכמה גמורה למעשיהם כי כתוב וחתום עליהם, וזה נותן להם חיזוק ואומץ גמור ומעיזים פניהם עי''ז יותר ויותר, ואם יראו אח''כ שמתבטל בעקיפין ע''י מניעת ביאת איזה רבנים להישיבה, בוודאי ימנו אחרים שילכו ויבואו ולא יניחו לבטל מעשיהם בעקיפין, ואם אח''כ יצוד ככרוכיא נגדם לא יועיל מאומה כי כבר נתחזק הסכמתו על עצם המועצה בפרסום רב, ומי יאמר להם מה תעשה וזה מבטל כל כח היראים.

ואם הממשלה נתנו עיניהם להתפשט בעירו כעת אחרי שנתחברו עמהם האגודה והשיגו הכשר מחדש נתרבה העזותס וחוצפתס, מסתמא לא ינוחו ולא ישקוטו שלא לבצע זממם הרע, וא''א לחשוב שישארו ישנים ויהי' להם מדת הסתפקות להסתפק במועט במה שהוא על נייר בלבד כי העיד זאת הרכם מכל האדם (משלי ד' ט''ז) כי לא ישנו אם דא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולזא) וסי יתחכם יותר לחשוב שישארו ישינים, ואמר החסיד בחובת הלבבות אתה ישן והוא ער לך, ואמר הכתוב עוד (משלי ד') פרעהו אל תעבור בו שטה מעליו ועבר, כי לא ישנו אם לא ירעו, ופירש''י ז''ל אינם יכולים לישן, והנה הזהיר הכתוב בכמה לשונות לברוח מהם אף טרם שנראה מהם איזה פעולה לרעה יען שלבסוף בוודאי לא ישארו בשינה שלא להרע ח''ו כאשר אמר הכתוב ע''ז אח''כ (שם פסוק י''ט) דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו, ופירש''י

שלא שלטו עדיין עליהם, זדרשצים כים נגרש השקט לא יכולו על כז דצו להשליט אח ממשלתם

גם על מקומות חרדיים אשר לא שלטו עד אז. וזו היתה פחדו של רבינו פן עי''ז יכבשו את כל הקדוש לנו ח''ו.


א. ראה מה שכותב רבינו ב,,ויואל משד"י מאמר ב' עמוד ש''נ ובעוד מקומות שם עפ''י כתוב זה.


דברי                מלחמת ה'       יואל קכט

פתאום יבוא להם מכשול ולא ידעו להזהר ממנו, מבואר בזה שאם אין בורחים מהם בכל לשון של בריחה עוד טרם שנעשה איזה מעשה לרע אח''כ נופלין בידם ח''ו פתאום כמו ההולך באפילה, ודי בזה למבינים דברי ספר החכמה, ובן הוא בעוה''ר אנחנו ישנים והמה ערים בעזותם וחוצפתם, וזה להם רק לנסיון שאם יראו שסידור הענין עם המועצה עבר בעירו בשתיקה ואין פוצה פה ומצפצף לנגד זה, הנה יאמרו כבר נמוגו כל רבני אה''ק מפנינו ויתחזקו ויתאמצו עי''ז יותר לעשות כל הרע בעיניהם, משא''כ אם בתחילה יצווח ככרוכיא ויהי' איזה רבנים עמו בצוותא חדא בפרסום רב אין למועצה הרעה הזו חלק ונחלה בין שומרי תורה ומצוות, אולי עי''ז יש מציאות להחליש קצת עזותם הנורא עכ''פ שם בעירו שיחדלו מעשות, ואם לא יועיל גם זה, עכ''פ נשארו היראים בתוקפם ולא יחליש כחם ויוכלו להמשיך גם אנשים מהמוני עם לדעת יראת ה', ולא יעזוב ה' את חסידיו ויוכלו �נהל קהילה כדת של תורה. ובאמת עכשיו שנתחברו האגודה להיות חבר בין עובדי הע''ז האלו נתרבו עזותם מאוד בראותם שהכל עמהם, כי הפרסום היא שהאגודה כל מעשיהם הם עפ''י מועצת גדולי התורה, והרבנים והאדמורי''ם וראשי ישיבות מכשירים מעשי כולם, ולזה אמרו שפתינו אתנו מי אדון לנו, ורוצים להתפשט בכל עבר ופינה, רחוק מן הדעת שיניחו את העיר רבתי עם שלא השתרר נם תשתרר, ובעקיפין בוודאי א''א לבטלם, ועוד בוז יבוזו להרבנים ההולכים בעקיפין ויחלש כחם, ואין עצה אלא באופן שכתבתי מראשית אחרית את תוקף החיוב להתבדל מהם לגמרי ובזה אולי יש קצת תקוה שיחדלו, ועכ''פ לא יחלש כח היראים, ואם החרש תחרישו לעת כזאת, הוא אבדון נורא ר''ל, וריוח והצלה לא יעמוד ממקום אחר.


וזכור אזכרנו עוד בתחילה בשנים הראשונים של הציונים טרם המ�חמה הראשונה שהי' עוד הציונים מתי מספר מועטים מאוד והיראים היו כפלי כפלים הרבה פעמים יותר, וצווחו אז הפוטרים על שתי הסעיפים שמוטב להתחבר עמהם לבטלם ברוב בכל דרכיהם ולא יעשו חרבות בעולם משא''כ אם אין מתחברים עמהם ומניחין אותם לבדם מחריבין את העולם בדרכיהם, והרבה תמימי דרך נתפסו בדעה זו, אבל הגדולים והצדיקים שבדורות האלו ראו האמת את תוקף האזהרה ש�א להתחבר עמהם כלל וכלל לא, והובא זה בם' אור לישרים ונדפס שמה ע י"ז מכתב מהגה''ק מהרש''ב מליבאוויטש זלה''ה שנדפס זה בחיים חיותו וז''ל שם באמצע המכתב, ובפרט זה לא יוכלו היראים להשתתף עמהם כי המה לא ישמעו לדברי היראים בעניני הדת והחינוך, ויעשו מעשיהם כחפץ החופש הנטועה ומושרש בנפשם, ועוד יעיזו לאמר שגם היראים מסכימים בזה והרבה מהמון מאחב''י יאמינו בתמימות


קל                    דברי                מכתבים          יואל

שכל מעשיהם הם גם בהסכמת היראים והחדרים, ואם יתחלקו מאתם אח''כ ויצעקו מרה נגדם אפילו אם יתנו לדבריהם מקום בטב''ע לא תפעל כ''כ בהתחלקותם וגם השתתפותם הקודמות, וכאשר אנו רואים עתה לאחד מן הגדולים שלהם שיצא ונתחלק מהוועד הפועל לנגד להם מ''מ לא פעל בהתחלקותו והתנגדותו עתה כמו מה שפעל קודם השתתפות שלו עכ''ל. והרי שדיבר בקדשו והעיד שמה שמתחברים עמהם בתחילה מקלקל, שאינו מועיל אח''כ אף אם צועקים נגדם מרה.

והביא עוד שם בספר אור לישריטב) דעת גדולים שאף אלו היי האמת שע''י התחברות שלהם יעשו ביניהם תיקונים ויבטלו אותם ברוב שלא להחריב, עכ''ז כיון שע''י עשאם רעיון הציוני בעולם זה סכנה גדולה להלאה, וכן הוא האמת שלולא הגדולים והצדיקים שבדורות שלפנינו הזהירו כ''כ שלא להתחבר עמהם כלל וכלל לא, עכשיו לא הי' ח''ז שריד ופליט לתורתינו הקודשה, ואך בכח צדקתם ותורתם של ראשונים נשאר לנו זה המעט מן המעט אשר לפנינו, ובמדינותינו הי' לנו לימודים הרבה בענין התבדלות מן הרשעים, והעיד הנסיון כי התבדלות היראים מן החפשים הוא טובה גדולה נם לחפשים, אף שלמראית העין נראה כי רעה הוא להם שנתרוקנו לגמרי מן היראים ועי''ז עושים כל מה שלבם חפץ, אלא שאעפיי'כ החיוב לעשות כן שא''א בע''א, אבל לבסוף נתוודע שגם להם הוא טובה כי במקומות שלא התבדלו היראים לאט לאט התפשרו היראים וירדו מטה מטה עד שנמחה לגמרי כח התורה מהם וירדו הרבה מעלות אחורנית יותר מהמקומות שהתבדלו היראים, שבמקומות שאין שם קהילות יראים אין בהם בושה והשפעת התורה כלל ומתרוקנים לגמרי ר''ל, אבל במקומות שיש שם קהילה של יראים אף שהמה מובדלים ומופרשים עכ''ז יש להם קצת השפעת התורה גם עליהם, גם מתביישים קצת ואינם גרועים כ''כ כמו במקומות שאין שם קהילה אחרת, והרבה יש לדבר מזה אלא שא''א להאריך כ''כ במכתב, כללו של דבר אין לכם שום עצה אלא להיבדל ולהתפרש מהם, והשי''ת יהי' בעזריכם ברוחניות ובגשמיות עד ביאת גואל צדק בב''א.

ובדבר מה שכתב כהדר''ג ני' י שלא ישאר שמו רק על הנייר ולא למעשה דנראה מזה שחושב שכתיבת הנייר אינו כלום ימחול נא להתבונן בדברי הגמ' (סנהדרין ק''א) בעובדא דירבעם מאי ויועץ המלך שהושיב רשע אצל צדיק, א''ל רשע לצדיק ס''ד דגברא כירבעם פלח לע י"ז, אלא למינם בהו הוא דקבעי, ואף אחי' השילוני טעה וחתם דהא יהוא צדיקא רבא הוה וכוי לא סר מעל חטאת ירבעם אשר החטיא את ישראל, מאי גרמא לי' וכו' רבא אמר דתמו של אחיי השילוני ראה וטעה, וענין הטעות של אחיי השילוני בירבעם אסרו שם בגמ' בי קונטרס מיוחד נגד הציונית עם מכתבים מכמה גדולי ישראל יצא לאור בוואטא שנת תר''ס.


דברי                מלחמת ה'       יואל קלא

שכל ת''ח דומים לפניהם כעשבי השדה, ובזוה''ק מבואר עוד ששניהם הכריעו את כל ישראל בצדקתם כאשר הבאתי זה בספרי הקטן ויואל משה, וא''כ הי' צדיק גמור בתחילה וגם נתמנה למלך על ישראל בנבואה מפי הקב''ה וע''כ לא חשב עליו שיעשה דבר רע, ויש בזה ענינים גבוהים שא''א לבאר בכתב, עכ''פ זה וודאי שלמעלה לא הי' לו שום חלק בחטאת ירבעם לא מיני' ולא מקצתיה כי הי' נביא גדול להי מכל הנביאים הראשונים ורבו של אליהו, ועוד יותר מזה כי אחיה השילוני התנבא אח''כ על כריתת ירבעם וכל ביתו באופן נורא עבור חטאיו כמבואר (במלכים א' י''ד פסוק י') ועוד מבואר בקרא (מלכים א' ט''ו פסוק כ''ט) ויהי במלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמידו כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו אחי' השילוני, וא''כ אין לך מעשה גדולה מזו שביטל את הכתב שחתם בתחילה על ירבעם ולא הי' אותו הכתב אלא נייר בעלמא, ולמעשה פעל את ההשמדה נוראה על ירבעם בשביל חטאיו אשר עשה, ואעפי''כ בשביל אותו הנייר נכשל יהוא המלך ולא סר מחטאת ירבעם אף שהי' צדיקא רבא כמו שהעידו עליו בגמ'.

וחזינן בזה עד כמה הנייר גורס ובכל נבואותיו ומעשיו העצומים של אחי' השילוני לא תיקן את המכשול שיצא מאותו נייר בלבד, ומובן כזה כי אותו הנייר גרם להרבה הרבה ניירות של מכתבי העיתים הצועקים בקול חוצב שהדר''ג נכנם תחת המועצה הרעה הזאת, לא דבר קטן הוא, ואם לא יהי' נגד זה מחאה נמרצה שוב אח''כ יהי' מעוות לא יוכל לתקן לא על מקומו בלבד רק על כל ארץ הקדושה ועל כל העולם כולו באמרם שגם הרב הזה אשר כל ימיו הי' חומה נשגבה נגד הציונים לעת זקנתו בא גם הוא לידי הכרה ליכנס תחת המועצה, וזה חילול השם ומכשול גדול.

והנה הך משרד הדתות הוא מיוסד על כל הדתות שכך שמו דתות לשון רבים ר''ל על כל מיני ע יוז, ויש להם מחלקות להשגיח לתקן כל בתי ע''ז של הנוצרים וכן של הישמעאלים ושאר כל מיני ע''ז, על הכל יש להם מחלקות לתקנם ולקיימם ועוסקים בתיקונם ובכיבודם וכולם הם תחת משרד הדתות, וא''כ הוי הכרעה שבאותו המשרד ע''ז גמורה ממש בלי ספק, ועוד גרוע מזה מה שיש מחלקה לדת ישראל כי חוקקים חזקים לישראל נגד התורה הקדושה וקוראים אותם דת ישראל וזה הוי כפירה גמורה בתוה''ק כמבואר בפ' חלק.

ובשלה''ק מס' שבועות הביא דברי מהרש''ל ביש''ש מס' ב''ק על הברייתא דשלחה מלכות הרשעה אצל חכמי ישראל למדונו תורתכם וכוי בשעת פטירתם אמרו להם דקדקנו בכל תורתכם ואמת חוץ מדבר זה שאתם אומרים שור של ישראל שנגח שור של נכרי פטור ושל נכרי שנגח שור


קלב דברי        מכתבים          יוא ל

אר ח 67'34�1

ישראל בין תם ובין מועד משלם נזק שלם, ממנ''פ אי רעהו דוקא אפילו דנכרי שנגח לישראל ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל דנגח לנכרי לחייב, וחכמים לא גילו להס טעמו של דבר שממון של גברי הפקר מפני הסכנה, שמעינן מההו����ייתא דאסור לשנות דברי תורה אף בזמן הסכנה וחייב למסור עצמו עליי וכוי, והלא לא תמצא דבר קשה כזה לומר לפני האומות שאנחנו פטורין מחזיקן והם חייבין וכי לא הי' ראוי לחוש ח''ו לכמה שמדות וחרבות וכו', וא''כ הי' להס לשנות או שניהם חייבין או שניהם פטורין אלא שמחזיבין אנו למסור על קדהי'ש ואם חייו ישנה הדין הוי בכופר בתורת משה, והא דאיתא בפרק קמא דמגילה מעשה בתלמי המלך ששינו התורה, התם מן שמיא והסכימו בהדייהו ברוח הקודש דכן איתא נתן הקב''ה וכו' והוא עפ''י הדיבור, ועוד התם לא שינו שום דבר אלא ששינו הלשון דלא יחשבו למינות, אבל לומר על הפטור חייב או להיפך הזי ככופר בתורת משה מה לי דיבור אחד מה לי כל התורה כדאיתא פ''ג דיומא השוכח דבר אחד מלימודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלקיך וכו', אלמא דדבר אחד מן התורה נקרא תורת הי עכ''ל, יעיי''ש שהאריך.

והרי אפילו לשנות דין אחד על שם תוה''ק אפילו לפני עכו''ם שבוודאי אינו נפסק להלכה למעשה אלא דדיבור בעלמא מ''מ הוי ככופר והוי בכלל יהרג ואל יעבור,ג) ואצ''ל אותו המשרד שמשנה הרבה וקורא לזה דת תורה, והלא אין לאותו הממשלה עסק עם התוה''ק ואומרים כן בפירוש, א''כ למה עושים משרד הדתות שאינו בשום מדינה אלא שרוצים ע''י אותו המשרד להתערב בעניני הדת ולרדת בחדרי בטנם של הרבנים שיהי' להם דרך ומבוא לאט לאט לעקור הכל ח'' ו, וכל אותו המשרד מיוסד רק ע� מינות וכפירה ר''ל, ומבואר ברמב''ם בכמה מקומות שמינות גרוע מע''ז, א''כ הוי מחלקה זו גרוע משאר מחלקות שהמה רק עובדי ע''ז, וא''כ הוי האי משרד הדתות ע י"ז ומינות שניהם בלי ספק, ואין צורך להאריך בזה לרוב פשיטותו וכל המודה על האמת יודע ומבין זה.

ומבואר ברמב''ם ורא''ש ובטור ש''ע יור''ד (סי' קנ''ז) הטעם דכיון שהוא אומר שהוא עכו''ם הוי מודה לדתם, ומודה לע''ז הוא ככופר בעיקר ויהרג ואל יעבור, חזינן בזה דאף שאינו עושה אח''כ שום מעשה אלא האמירה בלבד מה שנראה כמודה לדתם דינו כך אף אם לא נעשה שום מעשה, ומכ''ש מה שהוא בפרסום רב ע י'י הנייר דכבר כתב הרמב''ם ז''ל דמה שנכתב על הכתב הוי ג. ראה הואל משה מאמר אי עמוד צ''א.


דברי                מלחמת ה'       יואל קלג

כאומר לאלפים ולרבבות אנשים, וא''כ נאמר בזה בפרסום רב הודאה לדתם, ומה נאמר ומה נדבר.

ובאמת זה גרוע מאומר שהוא עכו''ם בשביל שלא יהרגוהו, שהרי התם הכל מודים שהוא אונם גמור אונס של הריגה ואונסא כמאן דלא עביד אף במעשה ומכש''כ באמירה דלא הוי מודעה רבה ואין בזה מודה לדתם, ומ''מ ��������נ ואל יעבור כיון שעצם האמירה נראה כמודה לדתם, וכתב הרמב''ם ז''ל (בפ''ח מה' יסוה''ת הל' די) דכל מי שנאמר בן יהרג ואל יעבור ועבר ורא נהרג הרי זה חילל את השם, ואעפי''כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צייל שאין ממיתין אותו ב''ד כיון שהי' אונם, אבל אם הי' יכול להמלט על נפשו ולברוח מתחת יד המלך הרשע ואינו עושה הוא נקרא עובד כוכבים במזיד, והובא זה גם בשו''ע יור''ד (סי' קנ''ז) ובמאמר קידה''ש האריך הרמב''ם ז''ל יותר שצריך לברוח למדינה אחרת.

ועכ''פ זה וודאי שמה שנעשה ע''י אונם הרינה הוי אונם גמור וא''א לחייבו על כך אלא שעבר על מצות עשה של ונקדשתי שמחויב למסור עצמו להריגה באותן ג' עבירות, אבל היכא שיכול לברוח ולהמלט אף שבדירה תלוי בקושיים רבים ועצומים וגם היזק ממון וכדומה דינו כמזיד שבוודאי לענין זה אין אונם ממון נקרא אונם שהרי מבואר ברמ''א (יו''ד סי' קנ''ז) שמחוייב לפזר כל ממונו בשביל שלא יעבור על לא תעשה, וזה אינו בשביל מ''ע של ונקדשתי שאינו אלא בג' עבירות אבל בשאר ל''ת אינו צריך למסור נפשו אבל צריך לפזר כל ממונו, שזה מיירי מסתמא אף שהי' עשיר גדול ונעשה עי''ז עני ואביון ר''ל בשביל שפיזר כל ממונו מ''מ אין זה דוחה שום ל''ת, והעובר על ל''ת מחמת טעם אחר שאן בו חשש הרינה דינו כמזיד גמור, וא''כ גרע זה הרבה מהאומר שהוא עכו''ם שלא יהרגוהו דהתם האונס גלוי וידוע לכל ובאמת אין בזה שום הודאה והסכמה לדתם, אבל בהך משרד הדתות כל זמן שיש באפשרותו באיזה אופן שהוא לברוח ולהמלט מהם ואין בזה שום חשש הריגה ח''ו א''כ הוי כל מה יש בו הסכמה למעשיהם מודה לדתם כמזיד וחמור מאוד ר''ל, השי''ת יצילנו ממכשולות כאלו.


והנה כעובדא הנ''ל שלא סר יהוא מחטאת ירבעם כתב רש''י ז''ל (במלכים א. פ''ו פסוק כ''ט) הטעם שלא סר מחטאת ירבעם מדאגה שלא תשוב המלוכה לבית דוד כמו שנתירא ירבעם, וזה לכאורה פלא עצום שכתב טעם חדש שאינו בגמרא והשמיט כל דברי הש''ס שביקשו טעם בדבר יהוא ופליגא בי' אביי ורבא, ורש''י כתב דלא כאביי ודלא כרבא אלא טעם חדש, וגם דלטעמו של רש'' י ז''ל הוא זילותא גדולה ליהוא שבשביל כבודו שלא יאבד מלכותו לא


קלד דברי        מכתבים          יואל

סר מחטאת ירבעם, וא''כ �פי''ז הוא ממש דומה לירבעם שנתירא ממלכותו, ובגמ' לא אמרו כן אלא שהי' צדיקא רבא ואך ע''י טעות בא לידי כך, ולמה לי' לרש''י לחדש גנות על אותו צדיק מה שאינו בגמרא.

ונראה שהוא על דרך שכתבתי בספרי הקטן ויואל משה (מאמר אי עמוד קמט) בעובדא דשאול המלך בחיר ה' שאמר לשמואל (שמואל א' ט''ו כ''ד) חטאתי כי עברתי את פי ה' ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם, דקשה טובה דהלא הי' מ�ך והי' השלטון בידו על העם ולמה הי' ירא מהם כל בך, גם הי' בחיר ה' ונקי מכל חטא כמ''ש חז''ל וזכה לנבואה, האיך בשביל יראה עבר את פי הי ואת דברי שמואל הנביא.

אמנם באמת מבואר בכתוב שבתחילה אמר לו הטעם אשר חמל העם וגו' למען זבוח להי א''כ חשב בזה לעשות מצוה לזבוח להי, אלא כאשר הסביר שמואל הנביא שאין זה מצוה אלא עבירה שוב הודה כי חטא בזה לעבור את פי ה' מיראת העב, ולכאורה למה לא אמר לו האמת בתחילה שעשה בשביל יראת העם, אלא הוא הדבר אשר דברנו שבוודאי שאול המלך בחיר ה' לא הי' עובר את פי הי מחמת יראת העם אלא שחשב שהוא מצוה כאשר אמר לזבוח לה', וכאשר הסביר לו שמואל שאינו אלא עבירה בידו בזה, וראה את דבריו ברורים ונכונים ותמה על כך, והתבונן כי אך מחמת יראת העם לשמוע בקולם מחמת הרצון הזה נעשה משוחד ובא לידי סמיות עינים לחשוב על עבירה שהוא מצוה, כי גדול כח השוחד המעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים, ובכל מה שיש רצון להאדם נעשה מזה משוחד ומסמא עינים, וזה שאמר חטאתי וגו' כי יראתי את דעס ואשמע בקולם ר''ל שיראת העם לשמוע בקולם היתה הסיבה שהביאוהו לידי כך לעבור את פי ה' בחשבו שהוא מצוה מחמת סמיות עינים, ואף שהי' מלך והי' בכוחו לעשות הכל מ''מ החפץ והרצון לעשות רצון העם הוי יותר משוחד של דברים של יחיד, כי הוא דיבת רבים שעונין עליו דברים הרבה, גם מענותנותו הגדולה לא הי' רוצה לעבור על דעת ציבור וזה מסמא עינים, והארכתי בדברים כאלו בספרי הנ''ל.

ובזה אני מבין ג''כ מה שכתב הזוה''ק פ' שלח (דף קנ''ח ע''א) על המרגלים דכתיב כולם אנשים וז''ל, כולהו זכאין הוו ורישי דישראל דוו, אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא, אמאי נטלו עיטא דא, א�א אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימנו משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי וכו' יעיי''ש.

ולכאורה אינו מובן דזה וודאי שהיו צדיקים גדולים שהרי נבחרו על פי ה' לנשיאים על דור המדבר שהי' דור דעה, ומה שבארץ ישראל לא הי' ממנים


דברי                מלחמת ה'       יואל קלה

אותם לנשיאים ע''ז כתבו חכמי האמת הטעם עיין במקדש מלך ובשאר מפרשי הזוהר שם, עכ''פ היו בוודאי אז צדיקים גדולים, ומה שהביאן לידי כך האריך , בשלה''ק שטעו וחשבו שעדיין אין ישראל ראויים ואין להם כח הקדושה ליכנס לא''י וצריכין לישב עוד זמן במדבר, ובכמה ספרי קודש האריכו בזה סיבות וטעמים מה שהביאן לידי כך, וכמו שהי' בקורה שהי' גדול מאוד ובעל רוה''ק שראה שלשלת גדולה יוצאת הימנו, וכתב האר''י ז''ל שראה מה שיהי' לעתיד שהלוים יהיו הכהנים אלא שטעה במה שחשב שהגיע אז הזמן לזה, עכ''פ הי' סיבות שונות וענינים בדבר ואין להאריך בזה עכשיו. אבל לשון הזוה''ק אינו מובן לכאורה שהתחיל לומר שהיו זכאין וסיים שנטלו עיטא בישא בשביל הפסד נשיאותם, א''כ שבשביל הפסד נשיאותס נטלו עיטא בישא הוי זה פשע רב בזדון בשביל נשיאותם והאיך אפשר לומר עליהם שהיו זכאין, והובא' לא יפשע כ''כ בשביל חימוד נשיאות, ולפי הנ''ל נראה הכוונה דהם בוודאי הי' לה איזה טעות שהביאן לידי כך וחשבו שהצדק עמהם אלא לתרץ האיך אפשר שיטעו טעות גדולה כזאת מתרץ הזוה''ק שבשביל הנשיאות באו לידי סמיות עינים לטעות כ''כ, אבל הם לא חשבו לעשות כן בשביל הנשיאות אלא טעמים אחרים היו להם, אלא שבזוהי'ק מבאר הסיבה של סמיות עינים שעלה על דעתם טעמים אחרים שונים ומשונים. ובזה אפשר לפרש בדעת רש''י שלא בא לומר טעם אחר מדברי חכמינו ז''ל אלא לבאר דבריהם דהאיך אפשר שיטעה בדכתב של אחי' השילוני כיון שכבר ביטל בנבואתו את הכתב ובמעשיו העצומים, ולזה אמר שהי' בלבו יראת המלוכה והי' משוחד מזה ע''כ בא לכלל טעות כזה, אבל לא ידע שבשביל יראת המלוכה אינו סר מחטאת ירבעם אך לבו אנסו לתלות באותו הכתב מחמת סמיות עינים עבור השוחד של יראת המלוכה, ואעפי''כ לולא אותו הכתב אמרו חז''ל שלא הי' אפשרות לטעות בזה שהי' צדיקא רבא, והרבה יש להאריך בענינים אלו אבל אי אפשר להאריך כ''כ על הכתב.

ובעוה''ר דא עקא עכשיו בדורינו עיקבתא דמשיחא שהמנהיגים משוררים מיראת הדור ומיראת התמנות ובדומה נגיעות עצומות הסכמות עינים, ונמשכו אחר זה אף שארית הפליטה יראי הי מכח המנהיגים כמבואר במד''ר פ' ואתחנן עה''כ כי תוליד בנים זה שאמר הכתוב כרובם כן חטאו לי וגו', מאי כרובם אמר רבן שמעון בן גמליאל שכל מה שהגדולים עושים הדור עושה כיצד הנשיא מתיר וראב''ד אוסר וכו' הנשיא מתיר ואני אוסר והדיינים אומרים אב''ד מתיר ואנו אוסרים ושאר כל הדור אומרים הדיינים מתירין ואנו וכו', מי גרם לכל הדור לחטוא הנשיא שחטא תחילה וכו'.


קלי                   דברי                מכתבים          יוא ל

ובעוה''ר קשים מאוד הנסיונות שבדור הזה וצריכין אנו לרחמי שמים, והחי יתן אל לבו לבקש האמת לאמיתו ויעזריהו השי''ת לפקוח עינים עוזרות ובזה אתן קנצי למילין, ונא אל ירע בעיניו אם אולי פלטה הקולמוס איזה מילין שאינם לפי ערך כבודו הרב כי מרוב צערי ושירי דברתי עד הגה, והוכרחתי לבאר עכ''פ קצת את הענין וא''א לשמור כ''כ דמילין כ''א הענין ואל יסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, ולזה אל יסתכל במילין זעירין היוצאים מאדם שפל כמוני כ''א יתבונן בפנימיות הדברים ובאמיתיות הענין ויקבל האמת ממי שאמרו כי אין דרך אדרת אלא כמו שכתבתי להקהל ולעמוד על נפשם בקהלה מיוחדת לה' ולתורתו הקדושה, ובוודאי ועזריהו השי''ת שלא יבואו לידי הפסד ויעמוד על מעמדו כמאז ומקדם.

ובאמת הרבה יותר ממה שכתבתי כאן יש בענין זה אלא שאין בכוחי כעת להאריך כ''כ ובצער גדול כתבתי כל הנ''ל, ושקלתי הכל יפה במאזני צדק ואבני צדק, והנני ידידו דושת"ה באה''ר מברכו בכל עניניו.

והשי''ת יאריך ימיו ושנותיו בעוז ובנעימים ויזכה עוד להרים קרן התורה והיראה, וח''ו לא יצא מכשול מתחת ידו עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

באעה''ד יום ג' פרשת פנחם תשכ''ד לפ''ק, פה מרחץ שעראן ספרינגם יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים צב.

עוד באיסור הבחירות בא''י

ב''ה

שוכטי'ם לכבוד העדה החרדית פיו''ד יראי ה' וחושבי שמו הי"ו

בעיה''ק ירושלים ת''ו.

אחדשת'י ה, בדבר אשר נתבקשתי לכתוב אודות הבחירות הטמאות ר''ל,

הנה כבר כתבתי דברים ברורים בזה בשנת תשכ''א,י') והנני מאשר גם עכשיו א. הובא לעיל מכתב צ.


דברי                מלחמת ה'       יואל קלז

את כל מה שכתבתי אז בזה כי לא נשתנה אצלי הענין מאז ועד עתה אף זיז כל שדואב) אדרבא במשך הזמן בכל עת נתברר לי יותר חומר האיסור בזה, ושא''א שיצמח איזה טובה במה שהדתיים יושבים שם, ובס"פ הודו בעצמם שלא יוכלו לפעול שם שום טובה כאשר נתברר לפני בבירור.

והשי''ת ירחם ויפקח עיני עורים ויאיר עינינו בתורתו הקדושה וישמח לבבינו בביאת משיח צדקינו בב''א.

בעה''ח ד' לסדר ויבדל אלקים בין האור ובין החושך, התשכי"ו, פה ברוקלין יצ''ו.

הקי יואל טייטלבוים צג.

נגד הקמת מועצה דתית בעיה''ק בני ברק ת"ו

ב''ה

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''נ החסיד המפואר חו"ב טובא,

צנא מלא ספרא, עומד לנס עמו, ויהי הי אלוקיו עמו, כש"ת מוה''ר

שמואל וואזנער שליט''א, אב''ד בב''ב יצ''ו.

אחדשת''ה באה''ר, הגיעני מכתבו בדבר המועצה המחרבת הנקראת דתית, ונהניתי מ''ש כי כבר הי' לפניו החלטה גמורה להפרד מהם וכן הוא האמת שאין דרך כאופן אחר והארכתי קצת בתשובתי במקו''א לבאר הענין, וטורח לפני לכפול הדברים במכתבי זה כי איני רואה צורך לדבר יען שהת''ח נ''י בלא''ה דעתו כן, ויאושר כחו וחילו לאורייתא שהבין הדברים שהם פשוטים וברורים .

והשי''ת יהי' בעזרו שיזכה להרביץ תורה וי''ש מתוך נחת והרחבת הלב עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

א''ד הכותב בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה, ידידו דושת''ה באה''ר. הק' יואל טייטלבוים

ב. מזמן לזמן הופיעו שמועות פורחות באויר בי נקלש אצל רבינו שיטתו הברורה בענין הבחירות, וראה עוד מה שמובא בתוך דרשתו משבת קודש פרשת דברים תשי''ט (בבית כרישי בירושלים עיה''ק ת"ד) וזל''ק; ,,והנה מענין הבחירות חשבתי שלא לדבר כעת מכמה טעמים; ראשית


קלח דברי        מכהבים           יואל

צד.

להחזקת הועד הלוחמים להגנת כבוד האדם*)

ב''ה,

המוכי'ז האברך היקר מו''ה דובער נערטנער נ''י בא עכשיו מעיה''ק ירושלים ובידו מכתב מהרב ר' רפאל סאלאוויציק בנו של הגה"צ ר"ז מבריסק ז''ל אשר בו מתאר המצב הנורא של ענין הגזירה רעה של ניתוחי מתים בארהי'ק, והועד העומדים על המשמר נגד הגזירה הקשה הלזו משוקעים בחובות גדולות מההוצאות המרובות שעולה להם בפעולותיהם, ולכן מצוה על כאו''א מאחבנ''י הי''ו לסייע לדבר חשוב ומצוה גדולה כזה, ולבא לעזרתם כ''א כפי נדבת לבו וביד ה' הטובה עליו, והשי''ת ירחם על עמו ועל ארצו שיוכר הנזירה רעה במהרה ונזכה לשנת גאולה וישועה.

כעתירת הבעה"ח י''ג תשרי תשכ''ח לפ''ק פה ברוקלין יצ''ו.

הקי יואל טייטלבוים צה.

בעת השתנות הממשלה באה"ק **)


�ר'' ח 7ז45�12ן

בעזהשי''ת,

הנה בענין סכנת נגע הציונות והקמת ממשלת כופרים בארה'יק, כבר כתבתי אריכת דברים, הלא הם כתובים על ספרי ויואל משה, ועל הגאולה ועל

שבקרוב יופיע אי''ה בדפוס חיבור מיוחד בענינים אלו, שם יבואר הכל באר היטב, ועוד מכמה טעמים חשבתי שלא לדבר כעת מענין זה, אבל מכיון ששמעתי אומרים שנשתנה אצלי השיטה ושניתי דעתי בענינים אלו. לכן מוברח אני להודיע שכל מה שאמרתי בענינים אלו נתברר ונחחוור אצלי באלף טעמים יותר מכפי שהי', ובכל יום ויום אני רואה יותר ויותר האמת שבדבר''.


*) באשר נתרחבה גזירת ניחוחי מתים ר''ל, העמידו הרבנים העסקנים ובראשם הרה''ג ר' רפאל סלאווייציק ועד בשם ,,הגנת כבוד האדם'' ללחום נגד גזירה זו, וכאשר נתרבו הוצאות הועד הזה בקשו מרבינו שיעמוד לימינם שדוכין להמשיך עבודתם בקודש.

**) בשנח תשל''ז חלו שינויים גדולים באה''ק אשר היה יכול לסמות את העדנים בי אכן יתחילו

לבטל אח עקירת הדת באה''ק, ויחודם חרדים ימצאו רווחה, לזה יצא דבינו אף לרוב חולשתו וצעק בקולי קולות ,,להשמר ולהזהר שלא להלכד ולא להכשל ח''ו ברשת הכפירה של המדינה הציונים בכל צורה שהיא, כי פיגול הוא לא ירצה''.

לדברי רבינו נצטרפו אז בל גדולי חו''ל חבר ,,התאחדות הרבניסי' וגדולי רבני ,,העדה החרדית'' באה''ק ת''ו.


דברי                מלחמת ה'       יואל קלט

התמורה, שזה אסון נורא להכלל ישראל בגוף ורוח, וככר בררתי מדברי חז''ל מש''ס ופוסקים שאסור לקחת חבל בכל הכרוך עם ציונות והתחברות לרשעים שאפילו לדבר מצוה אסור כנודע, ובאמת כן הוא דעת כל גדולי ישראל מדורות הקודמים ואין חולק בדבר.

והנה למשמע אוזן דאבה נפשינו משמועה ששמעתי שנתהוה בלבול המוחות לאחרונה, יען כי ישנם טועים היות שנשתנה הממשלה, והמושלים החדשים מבטיחים לוותר מכמה נזירות נגד הדת, ונם כי ישנם מחרתיים שנצטרפו עמהם, וכל זה עלול להטעות כאלו ח''ו יש ממש בעבודה זרה הציונות, אשר היא מרידה נוראה במלכות שמים והסכנה הנוראה שתלוי בזה. לכן באתי בשורותי אלה לעורר ולהזהיר את כל הירא וחרד לדבר ה' הדבקים בתורת אלקים חיים להשמר ולהזהר שלא להלכד ולא להכשל ח''ו ברשת הכפירה של המדינה הציזנית בכל צורה שהיא, כי פיגול הוא לא ירצה, חזקו ונתחזקה בדרך התורה והאמונה הצרופה המסורה לנו מדור דור ומינה לא נזוע, והשי''ת יהי' בעזרינו ע"ד כבוד שמו ויוציאנו מאפלה לאורה ונזכה לגאולה שלימה במהרה.

כעתירת הבעד''ח יום א' לס' והייתם נקיים מהי ומישראל, כ''ד תמוז תשל''ז לפ''ק, �ה קרית יואל שבמאנרא נ.י. יצ''ו.

הקי יואל טייטלבוים צן.

בענין קבלת תמיכה משלטון הציוני


ב''ה,

הנה בדבר הסכנה המרחפת על קיום בתי הת''ת של תשב''ר בארה''ק כי השלטונות זוממים לכבוש אותם באמצעות מכוור של נתינת סיוע תקציב חדשי, אשר כבר נאסר הדבר ע''י גאוני ומצוקי קרתא קדישא ירושלים נ''ע, וחלילה לפרוץ נדר באיסור זה ולהמציא ח''ו היתרים ע''ז כי זה נוגע לנשמת היהדות יטור קיום התשס''ה אשר עליהם העולם קיים, לכן חיוב על כל מנהלי וראשי הת''ת של תשב''ר בארה''ק ת''ו, ללא יוצא מן הכלל, שלא לתת למשחית לבוא אל יסוד החינוך המסורתי ח''ו ולא ימעלו מעל באיסור זה אשר תלוי כל קיום התורה בפלטרין של מלך, ובל יראה ובל ימצא מישהו אשר יתן


- 9 י-

קמ דברי          מכתבים          יואל

יד לפירצה זו שהת''ת יקחו מתקציב החינוך של השלטון תחת איזה צינור שהוא ולא יהי' הת''ת של תשב''ר כבתי הספר ח''ו.

והשי''ת ירחם ויצילנו מן הנסיונות המתרבים והולכים בעקבתא דמשיחא, ולהשומעים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב בברכה המשולשת בתורה ונזכה לכוח''ט בספרן של צדיקים,

כעתירת הבעה''ח בחודש אלול תשל''ה לפ''ק.

הק' יואל טייטלבוים

צן.

עוד בענין קבלת תקציבים לחינוך משלטן הציונים

ב''ה,

כבר גיליתי דעתי ובאתי בכתובים בשנת תשל"ה אודות חומר האיסור של קבלת תמיכה כספית למוסדות תורה משלטון מדינת הציונים באיזה אופן

– – – ––––תחת איזה צינור שהוא, וחלילה לשום מוסד תורה לפרוץ פרץ באיסור זה

ולהמציא ח''ו היתרים ע''ז האיסור אשר נעשה לקיומה של תורה, ושלא יכבשו כוחות הדפשיים ע י'י פיזור ממון את שארית מחמד עינינו, הישיבות ובתי הת''ת בפלטרין של מלך אשר הם חיינו ועיקר יסוד קיומנו.

אני פונה בזה שוב בקריאה גדולה לכל מנהלי וראשי מוסדות התורה בארעא קדישא, להזהר ולהשמר שלא למעול מעל בפקדון הקדוש אשר הפקד בידם ולא יראה ולא ימצא מי שהוא המרים יד בגדר של חכמים מצוקי קרתא קדישא, אף שזה נסיון גדול לוותר על תמיכתם.

והשי''ת יאמר לצרותינו די ויצילנו מן הנסיונות המתרבים והולכים בעיקבתא דמשיחא, ולהשומעים יונעם וברוך אשר יקים את התורה הזאת. כעתירת הבעה"ח למען קיום התורה, הי ניסן תשל''ח לפ''ק.

הק' יואל טייטלבוים


דברי                מלחמת ה'       יואל קמא צח. עוד בענין הנ''ל ב''ה ה' לסדר השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וגו' וקרא לך

ואכלת מזבחו, י''ז אדר תשל''ט לפ''ק.

ן'''–י––י-–'אל אחינו בני ישראל בארה'' ק הע'' י. כבר באתי בכתובים בשנה העברה ע''ד האיסור הנורא לקבל תמיכה כספית מאת שלטון הציונים להחזקת מוסדות התורה והחינוך במישרין או בעקיפין בכל צורה שוא, אשר כבר נאסר כי מנפש ועד בשר תכלה ח''ו. ועתה על של עתה באתי כי נבהלתי לשמוע כי מציעים לבתי הת''ת בארה''ק סכומים עצומים להחזקת הת''ת מצינורי ההשפעה של השלטון, לזאת הנני להזהיר כי איסור חמור הוא להנות מכספים הבאים ממקורות השלטון בכל אופן שהוא, כי זוממים לכבוש ולהביא תחת דגלם את שארית פליטתנו מחמד עינינו בתי הת''ת שנותרו לפליטה בארה''ק.

השמרו והזהרו שלא להעמיד ח''ו את בסים קיומם ומקור יניקתם של הת''ת הקדושות מממון הבא מאותו השלטון המבקש לעקור את הכל, חוסו על נפשות בניכם בל תתנו המשחית לנגוף ח''ו, וכבר מנויה וגמורה היא מאת גאוני תקיפי קדמאי זי'י ע אשר הנתמך ממקורות הרשע לא ינקה, ובהכרח ינתק ממקור הקדושה ויכבה שלהבת יה היוקדת בקרבו.

ה' עמכם גבורי החיל חזקו ואמצו להתחזק בנסיונות המרים בימי עקבתא דמשיחא ויהא ש''ש מתקדש על ידיכם. הכותב בלב נשבר ונדכה לישועת ה' מצפה. הק' יואל טייטלבוים


ב'ח

אזהרה גדולה למען השם ותורתו !

לאחיט בני ישר�ול הירדים והכ�סלניס, הנגידים והגבידס, אש כפי מהילל1 יב1רך,

ת1כ'בי מדנתינו פי ק8–פ�יססקי-רום ד עלהם יחי' בכל מש)ילוח''ש לםבה שרום וברכה.

''י ייז �נו

רן הדב יזם בחרת ציד הסדנה ורנה אחר הת'עצות והתכתנות במתינות עפ"י דעת התירה 1סמידת קתו סנט אדבי ח מצד רוחנזתס זאסתתם. והן כצד קיום סחייתם ופדנםתפ הגנ. אליכם כקול רדא למענכם ולמען נםטיתיכם, סלבד כי בל וויים מישראל הודאים אשר יאמן בדברי חכ זל, אשר דמה טיפים ודדים נם שוה ברוח קדשם תכי1�תם, לחזק ולעמוד ליכין הממשלה ירה ולית! דדתינז על הנבחרים שהם כו'צון הממשלה ההוספה.

עוד זאת ◖ודע לכל זרמי, רוח רעה וכפירה גמורה ר'ל של היציוניפ זיך המד בכור וכובת עמם דורפ1ם לער עיניה�ם של בית ישראל, בדברי הבל והסח רות לז::ת מ:'נו חובה לנםשינו לך�דיע ולהזהר דרך כלל לכלל ישראל הסכנן' המרחפת על ידם ביח ע כ אחינו בניי ה1:הובם ודדקדם השמרו 1חזהדו הך'חק במסחר קשת לבל תפלו ברשת !קציוניסטען המינים לתת חוות רעותיכם עליהם תת רה ה'א ליעקב ע,י פעלתם, וכבד נוכחנו לרעח זושר חדרם כבר בהדבר מרטת כמכפ עד ע:'1ל תיזת, ויווםן הכיס והדוחחם הוא בשפתי חלקת נופת תטו'נה שייתי הכפידד. עכ נה117 בקול מר צורח קל מ1רא לעזור, לעזרת ישראל דנאמנים לר ולתורתו הקדושה' ה�ינ'1 והדי'ו לבלתי דתנ כח ואומץ לוקציאניסטען אשר עיז יוט וישחת' בכל הר קדע'יט ויי�נחנו בהעמירם בית ��ן כפירתם בהשולען וגימנאזיען שלה�ס אשד המה ל�:בן נף ומשחית מלאים םיירה ובומ:ה דיזל עד אסנת אלקי כולם וחדיד מן השמים. רק נא אחינו דחיקו בדרך אסתיע זס1חבס ינן עלנו בעמיר בצד הממשלה, ובודאי גס המה ייסםן.ו לנו למחסה בכל עח ועינה.,.

סד זאת מחוייבים אנ1צו להודיע בשכר בית דבים כ המשא זבון של ההת1:חדת (פכדוו'ינינוננ) בידי '�הזז יצר דסכםח יהי' מי שיהי' זה לא נעשה בידיעתינו ולא ברצון החכמים ברוח וזרה כלל 1וך ז'נרנו ספרים בסיד צווי התור ו!כמ! ל ויכורנו דושית ככל ענינינו ונזכה בכלל יסראל לישועה בכילת בתיקק הסלם בכ,א.

בעהח אנגוואר אור ל' יפ ו' עם' ק וירא תרוו'ה לפנ


חייס אלעזר םפירא אבדק'וק סוגקאויפ יצדק איזיק היום סשסינקא

ארח מ'מעלכויס אב''ר וואלאווע


אברהם יוסף נדנוואלד             יואל מייפעלבויס                      יוסף צבי ד1טינבקי שלמד, יילי,א–די סו ה'.'יכ �פר בל'' �י' הייי'צ ייי,יי''י וייללי'ה            אבדק' ק ארש'ווא                 אביק י'ק תוסס                       אביק ק ב'רעגםעם

אבדק''ק ר,ג'י ל

טום בל',אה נ סו' ה יא פ סופר                      ישראל צבי דב                       יצוצו א"1ק ם����          11רדן לת1ב�רמאן אבד בערעזנא והגליל   ו'בד קאסאג'   .בר סערעדגע  ווה 0 ד בילקע

שלינ] נח לאנדא                      שמאל צבי �כ1                     זכלינ נדיב�י ייג                      יזול ווער�נס.  חר יזיים רום ו ווערעצרןי        אב''ד בעגעדקאוזיטין              1וב'יד דאלהא                        אב''ר טערעסעוו                        וב.ד כ�קצרניצע משה נרינצוויינ                   מדים ''רנ'ולס

וב''ר לית�ע    אבי ד העריגטס


ן                       מבוא                ו

למדור

'� וןסןוייו יון'י:י:

מאז נתיסדה בירושלים עיה''ק העדה הנשירה מן פורקי עול בשם ,,העדה החרדיתיי, ע'' י גאוני וצדיקי אה''ק, הוזקקו תמיד לעזרת אחינו שבגולה, הן בגשמיות והן ברוחניות. היהדות הנאמנה לה' ולתורתו הקדושה בא''י סבלה הרבה מן הקמים עליהם לצור להם, אשר תמיד פרשו רשת לרגלם לבלעם חיים ולכבוש את מבצרי התורה תחת רשותם, ולטעם זה הוצרכו תמיד לעזרה מחו''ל, וזהו שעמד להס להחזיק מעמדם כלפי השלטונות בתור קהלה מיוחדת לעצמה.

רבינו הקדוש הממשיך דרך אבותיו הקדושים - מן רבינו הקדוש בעל ,,ישמח משה'' שעסק תמיד עבור מעות רמבעהיינ, וזקנו הקדוש בעל ,,ייטב לבי' ואביו הגה''ק בעל ,,קדושת יו''ט'י שיסד כולל סינוס בצפת''ו מקום זקינו הגה''ק מטאלטשווא – היה קשור לאה''ק בכל לב ונפש ומסר נפשו עבור הישוב הקדוש בא''י.


מאז ביקר רבינו בא''י בשנת תרצ''ב בפעם הראשונה ונפגש שם עם גדולי התורה, חסידים, מקובלים ואנשי מעשה, ובתוכם הכהן הגדול מאחיו המקובל המפורסם הרה''ק מו''ה חיים שאול דוויק זצ''ל, נקשר עד יותר בקשר אמיץ לתושבי אה''ק, וכמו שכותב רבינו בשנת תרצ''ב, בתשובתו לקהל הקודש אשר בחרו בו לכהן פאר בתור רבה של ירושלים: הן אמת כי עוצם תשוקת עיה''ק בלבי קשורה,

ולא אוכל לשכוח מתיקת האורה, אשר זכיתי לטעום קצת מעט מזעיר בימים מועטים בתוככי ירושלים העירה, וזה הרבה שנים אשר נפשי אוותה לישיבתה,

ועכשיו ביותר מעת אשר זכיתי לראותה, ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אשר כלב ונפש צמיאה ורעיבה, למנוחת יהודה וירושלים העריבה, ומי יתן לי אבר כיונה,

אעופה ואשכונה,

בעיר הקודש מקום השכינה.


קמד                 מבוא

מדברים קצרים הללו בולט גודל תשוקתו לישיבת אה''ק והתקשרותו ליושבי בה בקדושה ע''ד מסורת אבוה''ק. ומאז נקשר אתם עמד עמהם בקשר אמיץ, והרבה דברים קשים מעניני אה''ק, עלו על שולחן המלך מלכי רבנן לפיחרב. ואחד הי' רבינו שידע שעם לפתור ענינים קשים בא''י ברוחניות, זקוקים תושבי עיה''ק לעזרה גם בגשמיות, ולא לחינם ראו בו בני ירושלים את מנהיגם המובהק ואת אביהם האהוב, כי באשר ישא האומן את היונק נשאם על כתפיו במסירת נפש ממש. ועוד בשנת תשי''א באשר ישב על כסא הרבנות בירושלדם הגאון ר' זעליג ראובן בעננים זצ''ל, הוכתה מרן זצ''ל בנזר הנשיאות ,,נשיא הצדדי' (ראה להלן מכתב ק''ד), ואחר פטירתו של הגאון הנ''ל הוכתה פה אחד למלך שלם בעיר הקרש, כלילת יופי משוש כל הארץ.

והנה, הגם שרבינו קבע דירתו בחו''ל, אבל עיניו ולבו היו תפיץ מכוונים למקום הקודש, ולא הסיח דעתו אפילו רגע מקהל עדתו וצאן מרעיתו בעיה''ק ח''ו הן בעניני הכלל והן בדאגות פרטיים של בל אחד ואחד, חיזק אותם תמיד ועודדם כאב את בנו ירצה.


ובביקורו באה''ק במשך שנות רבנותו ארבע פעמים (תשי''ב, תשט''ו, תשי''ט, חשבי' ה) ותגעש ותרעש הארץ מגודל השמחה והתרוממות הנפש ששרדה אז אצל דדי הקודש, והרשומא קדישא שנשאר חקוק בלב כל אחד ואחד לא יצוייר בחרט עלי גליון, ותקצר היריעה מהכיל כל מה שראו ושמעו בימים הספורים הללו, ואשרי עין ראתה בל אלה.

והנה במדור הזה באים בדפוס מכתבים שנכתבו לירושלים עיה''ק מזמן לזמן, דבדים חוצבים לכל מאורעות העדה, ובתוכם מכתבי ,,קריאוז השנה'' אשר בו יוכיח בנעימות ואהבה, על מאורעות השגה שעברה, ולעומת זה מורה דרך והנהגה על השנה הבאה לטובה, כאשר עיני הקורא תחזנה מישרים, ישמע חכם ויוסיף לקח, ונבון תחבולות יקנה.


דברי                על חומותיך ירשלים                יוא ל               קמה

תר רח–רר

��

צט.

תשובה מאהבה על כתב ,,נזר רבנות'' מעיה"ק ירושלים ת''ו*)

משנת תרצ''ג

ב''ה,

אל מקום המקדש מרום הרים אלי' עולים, שמה יתגברו אוהבי תורה ויראה בני אלים, המה הגבורים, גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברים, על טהרת הקודש להיות טהורים, אחי ורעי

.ארח34567�7י7י נפשי אשר על לוח לבי קשורים, ה"ה מופלגי תורה ויראה

בקודש מאדירים, יקירי וחשובי ירושלים משופריא דקרתא המהוללים בפי ישרים, שורשם אמונה, וענפיהם תבונה, להנצל משפתי זרה אשר נופת תטופנה, ולנטוע נטעי נאמנה, בתוך אהליהם וצאצאיהם אחריהם, עם כל ישראל אחיהם, שמם נאה להם עדת היהדות החרדית, הי ינהלם על מי מנוחות ולא בכבידות, קרנם ירוס בכבוד ותפארה, ויזכו לגדולה ותורה, בהצלחה יתירה, עד ביאת גואל צדק במהרה.


אחדשה''ט באה''ר, הגיעני כתב ,,נזר הרבנות", עם מכתביכם הראשונות והאחרונות, ואתכם הסליחה על אשר לא השבתי על אתר כראוי לכבודכם, והוא מסיבות מיהדות שונות אשר הקיפוני סבבוני ומצורף לזה המבוכה שיש בהענין ואתם בקשתם החלטה ברורה, ולהחיש ביאתי במהרה, ואנכי לא ידעתי הדרך האמיתי, ואחרי העיון לא התבוננתי, את הדרך אשר אלך בה לחפץ צור ישועתי, ואיזה מקום מנוחתי, לרצון מגיני ומחסר, ונם עתה אשר

*) בשנת תרצ''ג, אחרי פטירתו של הגאה'יק רבי יוסף חיים זאנענפעלד רבה של ,,העדה החרדית'' בירושלים, ראה באריכות במבוא לסדור זה.


או�ר רתכמר

קמו דברי         מכתבים          ינא ל

הנה באתי, להשיב מפני הכבוד אבל היכול אוכל דבר מאומה, והיא רחוקה ממני לאמור אחכמה, התולה ארץ על בלימה, הוא יורנו ויראנו דבר מה. והנה בראשונה אביע לכס תודה ותשואת חן על אשר שמתם לב להי ולתורתו, על הדרך הישן שהורישו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים נ''ע להדבק באמונתו, ונתכבדתי בעיניכם להביאני לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו, קהל היהדות החרדית ועדתו, כעיר ה' ובחצרתו, וכשאני לעצמי מה אני בעיר רבתי עם כמשמעו ובמדרשו, ומה כחי בעבודה קשה שבמקדש, הוא המקום דמרך 5 דש, כנודע אשר זה לעומת זה שלפי ערך גודל הקדושה, גם הסט''א מתגברת במדה גדושהא) מכלל דבעי דרישה, לעמוד על המשמר לעבוד ולמשא, בעבודה תמה לפני מלך אל רם ונשא, הן אמת כי עוצם תשוקת אדדייק בלבי קשורה, ו�א אוכל לשכוח מתיקות האורה, אשר זכיתי לטעום קצת מעט מזעיר בימים מועטים בתוככי ירושלים העירה, וזה הרבה שנים אשר נפשי איותה לישיבתה, ועכשיו ביותר מעת אשר זכיתי לראותה, ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אשר בלב ונפש צמאה ורעבה, למנחת יהודה וירושלים העריבה, ומי יתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכונה, בעיר הקודש מקום השכינה, אבל מה אעשה כי עדיין אין בפי מענה, להחליט תשובה ברורה ונכונה, כי מלבד גודל קושי הפרידה כפרידת צפורן מן הבשר מאנשי ארץ מולדתי, אשר אתם עמם נתגדלתי, והתלמידים החביבים שמכותלי בית מדרשי, אשר נפשם קשורה בנפשי, וידעתי את מכאוביהם, תוקף הגלות בגוף ונפש מרקמים עליהם, גס אם אעזוב פה עבודתי, מתוך שפלות דלותי, מי יודע אם אזכה לעבודה חשובה ויקרה, כמקום הקודש מה נורא, ולא אשאר ד''ו קרח מכאן ומכאן אף לא כדמעיקרא, אשר ע''כ זחלתי ואירא, וגם מבלעדי כל אלה עוד הרכה נסיונות, שא''א לפורטם בכתבים ובגליונות, וכמה מניעות קשות ועצומות, העומדות בחומות, ולא אוכל למהר לעשות מעשה רבה, מבלי ראות הנולד בזה ובבא, ומי כהחכם יודע פשר דבר, להביט בעינא פקיחא ולא כערוה, ולהתבונן בלב והגיון, אמת הברור המכוסה מכל רעיון, אם לא בעזר ה' השוכן בציון, המגביי שפלים ומצילם ממכשול ושגיון, ובעו''ה נסתם כל חזון, והכל מכוסה ונעלם רזא דרזין, ומי יורה דעה ומי יבין שמועה לעשות דבר בחפזון, אולי ימים ידברו ויורני ה' דרכי, ויזכני לידע כי זה חלקי, שבתי בבית ה' לחזות בנעימיטב) לטוב לכם ולנו כל הימים, אזי חיש מהר אבשר לכם

א. ראה מה שמביא רבנו כויואל משה מאמר ישוב א''י עמר דס''ו.

ב. כחכם הרואה אח הנולד הרגיש דבינו שער ימים ידברו ויזכה לשבת באה''ק, ואחרי המלחמה בשנח תש''ה בא לאה''ק בדעתו להשתקע אבל לא נשאר שם יותר משגה שלימה, אלא שזכה אח''כ ממרחק להיות רבה של ירושלים ולרעות את העדה הקדושה על מי מנוחות.


דברי                על חומותיך ירושלים               יואל                 קמז

בשורות טובות ונחומים, ובשמחה ובשירים אשים לדרך פעמים, לאוירא דארעא קדישא המחכים חכמיסג) ודבוקה בלבות בנ" י אהבת עולמים, ולע"ע �וצר––חכמה

הנני נבוך ברעיוני, וה' יאיר עיני.

הנה ערכתי לפניכם אלה הטורים, שלא להותירכם מבלי ענות דברים, אף כי למטרת כוונתכם לא תמצאון עדיין במכתבי זה שום ידיעה, זכי ו-.ר,זז–456 ד ווא תשובה וזו היא ביאה, אבל אשאלה מהי החונן דעה, הוא יושיעני ואושעה, והמבין פתאים ומשפיע, הוא יפתח לנו שערי בינה להודיע, דברים ברורים ומזהירים כזוהר הרקיע, ולהבין דבר מתוך דבר כמעין הנובע, יעלה ויבוא ויגיע, זכרונינו ופקדונינו, להאיר עינינו, ובמעגלי צדק ינחינו, ותחזגה עינינו, בקיבוץ נדחי ישראל וישועתן, ולשמוח בשמחתן.

אלה דברי המצפה לרחמי שמים מיחל לשמוע ולראות הצלחתכם והרמת קרנכם.

הקי יואל טייטלבוים ק.

עוד בענין "נזר הרבנות" (וקבלת הספר "עמודי ארזים") ב''ה

שוכט''ם אל כבוד ידידי הה''נ ותיק מלא עתיק חו''ב החסיד המפואר חובר חיבורים מחוכמים, מה טוב חלקו בנעימים, משופרי ויקירי ירושלים כש''ת מוה''ר אשר זעליג מרגליות ניירא) .


אחדשתייה באה''ר, הגיעני ספרו הנחמד ,,עמודי ארזיס"ב) , אשר מאוד נהניתי מהאי ספרא טבא אסיפת דברים יקרים, דבר דבור על אופניו סדורים, ומי יתן כל עם ה' יתנו לב לאלה הדברים, ונזכה לישועה משמי מרום.


ג. ראה מדור ,,מכתבים שונים" מכתב קל''ו סש''כ רבינו שע''י אדרא דא''י המחכים יפשוט לו ספיקותיו.

א. ראה עליו מכתב פ''ח.

ב. הספד הזה מיוסד נגד המשנים לבוש המקובל מדור דור, ומשחיתים זקנם ופיאותיהם. י''ל בהסכמוחיהם של גדולי הדור.


קמח דברי       מכתבים          יואל �צר–11הכמה]


וע י"ד כתב נזר הרבנות ושארי המכתבים אשר כתבתם השבתי כעת על האדרעם המצוין לקהילתכסג) ואתכם הסליחה על איחור תשובתי כאשר ביארתי במכתבי הנ''ל טעמי ונימוקי, ימחול נא לעיין שם במכתבי אשר ערכתי, ויראה קצת מהטעמים שיכולתי לתאר על הכתב מגודל המבוכה אשר לפני, והשי"ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו, ונזכה לשמוח במהרה בשמחת ציון וירושלים.

וכהדרננייי יזכה לישב באהלה של תורה ועבודה בעיה''ק מתוך נחת והרחבת הדעת בשמחה ובטוב לבב, יפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את הרבים, ויזכה לעלות מעלה מעלה, ויתברך בכל עניניו כאשר עם לבבו לטובה, וכלו''נ ידידושת''ה באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים קא.

עוד בענין נזר הרבנות

ב''ה, קראלי תרצ''ג

שוכט''ם אל כבוד ידידי הרב המאוה''ג החסיד המפואר יו"ש

כש''ת מוה''ר יוסף האפמאן נ"יא) .

אחדשת''ה באה''ר, הגיעני מכתביו וגם כתב נזר הרבנות והשבתי כעת אל האדרעם המצוין לקהלתכטב) , ואתכם הסליחה על אשר לא השבתי על אתר כאשר ביארתי במכתבי הנזכר טעמי ונמוקי, ימחול נא לעיין היטב שם במכתבי אשר ערכתי, ויראה קצת מהטעמים אשר יכולתי לתאר בכתב מגודל המבוכה אשר לפני.

והשי''ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו יתברך ונזכה לשמוח במהרה בשמחת ציון וירושלים.


ג. הוא המכתב דלעיל.

א. הרה''ח רבי יוסף האפמאן זבה להתקרב אל רבינו בשנת תרצ''ב, הי" משומרי חובותיה של עיה''ק ת''ו והוא אשר הו''ל קונטרס ,,קול גדול'י נגד הרב הראשי הידוע, ר' יוסף עמד עוד בקשרי מכתבים עם רבינו. ראה מכוזב.....

ב. הזא מכתב דלעיל סי' צ''ט.


דברי                על חומותיך ירושלים               יוא ל                קמט וכ''ת נ''י יזכה לעבודת השי''ת בעיה''ק מתוך נחת והרחבת הדעת בשמחה ובטוב לבב כאשר איותה נפשו וכלו''נ ידידו דושת''ה באה''ר.

הקי יואל טייטלבוים הספר ,,אלה מסעיי' ג) הגיעני ורב תודה ותשו''ח לו ע י"ז.


קב.

להזדקק רק אל הביד''צ של "העדה החרדית''

ב''ה

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הרבני היקר הנגיד המפואר מו''מ

בתו''י יו"ש מו''ה יודא קרוים נ''י.

הגיעני מכתבו בדבר גיסו היקר מו''ה משה יודא נ''י אשר השתדך עם זקוקה ליבום והחלוץ הוא בירושלים והביא היתר מאיזה רב, לא ידעתי למה לא חתם ההיתר אצל א' מבתי דינין של הרב הגה''צ מוה''ר יוסף צבי דושינסקי נ''י שהמה אצל עדת החרדיבא) לא אצל עדת החפשים ר''ל, ומ''ש שא''א לבוא מירושלים, הנה וויזיטען וויזעם אפשר להשיג מירושלים לפאריז או לשווייטץ או לבעלגיען, ומעשים בכל יום שנוסעים הסוחרים באופן זה כל מי שרוצה, והמה בנוסעם לאמעריקא יוכלו להזדמן עם החלוץ באי ממדינות הנ''ל, אך זה וודאי שצריך לזה הוצאות, שאם איש עני הוא אין בכוחו, ואם הוא מוכרח לבקש היתר ילך אל הבתי דינין שאצל עדת היראים כנ"ל, יותר לא אוכל להאריך כעת אך די דחכימא ברמיזא.

והשי''ת יהי' בעזרו ויצליחהו בכל דרכיו ועניניו וירפא את שברון לבבו במהרה, ועוד יזכה לראות חיי נחת והרחבה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ואת חג המצות יחוג בכשרות ובדיצות כאשר עם לבבו וכלוי'נ ידידו דו''ש באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים

ג. ספר ,,אלה מסעייי הו''ל הגה''צ דבי פישל זוסמאן סופר רב דק''ק טשזוס, חתנו של הגה''צ רכי קאפיל דייך אב''ד בודאפעסט, בספר זה מתאר רבי פישל אח מסעו באה''ק, ואח גודל התפעלותו מ,,העדה החרדית'' ומנהיגיה.

א. ראה עוד מה שכותב רבינו בתשובה (דברי יואל חאהע''ז בתו''ד) ובזבז שמה שכתבתי לשאול את


קנ

דברי                מכתבים          יואל

קג.

ברכת מזל טוב להכחרתם של מארי דארעא קדישא*)

�������

ב''ה

מועדי ה' הנועדים אל ה' ,,העדה החרדית'', פקודי משכן התורה והעדות, השמים לב לדרכי התוה''ק האמיתית והיסודות, שלא ליפול ח''ו ברשת בורות נשברות, אשכלות מרורות, אשר למו כל האסורות מותרות, והטמאים טהורות, השי''ת יחזק לבבכם הנשברות, ויעמוד לכם זכות הצדיקים האמיתיים נ''ע זלה''ה מיסדי הדורות, הזכות והברורות, הן המה המאורות, אשר כל דבריהם נחלי אש ועינים מאירות, לידע אמרות ה' אמרות טהורות, חזקו ואמצו לעלם ולעלמי עלמיא, ,,נטורי קרתאי' דשופריא, השי'י ת יפתח לכם כל סייעתא דשמיא, ברחם נפישא וחייא, ותזכו להיות חומה נשגבה וקיימא, בעיר ה' שמה, בעזרת התולה ארץ על בלימה, שתי' לרוממה בב''א.


אחדשת'יה באה''ר כמשפט ליראי הי ולחושבי שמו, מכתבכם אשר בו הודעתם הידיעה החביבה מהסתרת כתר הרבנות להמאורות הגדולים הרב הגאון המפורסם וכו' כש''ת מוה''ר זעליג ראובן בעננים שליט''א לרב אב''ד, והרב הגאון המפורסם צדיק ונשגב וכו' האבדק''ק בריסק שליט''א לרב ראשי, והנה על הדילוג רב שקיבלתי מאתכס בזה השבתי על אתר כי נתתי שמחה בלבי והוטב בעיני מאוד את המעשה אשר עשיתם בזה, ואחר שקיבלתי מכם גם המכתב רציתי להשיב לכם תיכף אך מחמת סיבות שונות והעדר הבריאות לא השבתי על אתר, ואחר עד עתה, אבל מקירות לבי הנני בברכתי אליכם ברכת מזל טוב על הכתרת הרבנות לאלו שאותו העטרה הולכתן, השי''ת יצליח דרכיכם ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו בכל עניניכם, ותזכו להרחיב גבול הקדושה במדה גדושה, והשי''ת יציל אתכם מכל הקמים עליכם, ואך טוב

חכמי ירושלים אין כוונתי ח''ו לשאול לאותן שיש להם אפילו קצוץ נטי' למלכות המינות, שזה מסמא את העינים שלא להכיר את האמת בשום ענין שבעולם, וכוונתי רק על אותן החכמים המאמינים אך בהשי''ת ובתורתו הקדושה ובישועות משיחו.


*) בי''ד תשרי שנת תש''ט נפטר לב''ע הגה''צ הגרי''צ דושינסקיא רבה של ירושלים ורב הראשי של

דיהדות החרדית באה''ק, ונתמנו למלאות מקומו שני גדולי הדור, הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס ששימש עד אז כראב''ד נתמנה לאב''ד, והגאון רבי יצחק זאב מבריסק נתמנה לרב הראשר של היהדות החרדית בא''י. רבנו שהי' תמיד קרוב לכל עניניה של העדה ומסור אליה בכל לבו, שלח אח ברכתו הטהורה לרגלי מינוי זה, וכותב; והוטב בעיני מאוד אח המעשה.


דברי                על חומותיך ירושלים               יואל                 קנא

וחסד ירדוף אתכם לישב בבית ה' בתורה ועבודה בהשכל ודעת זבשלו' והשקט, אכי''ר.

והנה חשבתי לכתוב לכם איזה פרטים והערות ברורים הנצרכים לידע בענין המצב, אבל יראתי מהרבות בדברים פן לא ימסרו המכתב לידכם כי אם לידי אחרים אחר הבדיקה שבגבול פורצי גדרים, לכן ראיתי כעת לקצר במאמרים, ועוד חזון למועד אי''ה, ואף במכתבי זה הקצר לא אוכל לידע אם יגיע לידכם כאשר קרה לי כמה פעמים במכתבים שכתבתי ולא נודע כי באו אל קרבנה, ובדרך כלל אומר לכם שצריכים לרחמי שמים, למנ''מ למיבעי רחמי ולהרבות בתפלה ותחנוניס בבכנ''ס ובב''מ לפני אבינו שבשמים אולי ירחם. והנני ידידכם דושת''ה באה'' ר עומד ומצפה להצלחתכם ולהרמת קרנכם ולחסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו.

בז"ח בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה.

הק' יואל טייטלבוים

קר.

תשובה מאהבה על הכתרתו בתואר "נשיא העדה''

בעיה''ק ת"ו *)

בייה, א' אמור, ב''ך יברך ישראל, תשי''א

מועדי ה' הנועדים אל ה' ודרכיו האמיתים מגידים, וקדושתו יתב''ש מייחדים, היראים והחדרים, המה השרידים, אשר ממפירי דת תוה''ק המה נפרדים, העדה החרדית, השתולה בעיקרי היסודות, של תורה וחסידות, השי''ת יצילם ממים הזידונים, ויעלם מעלה מעלה דשנים ורעננים, לנטוע נטעי נאמנים, להשי''ת ולתורתו הקדושה, להרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה, עדי ירחם השי"ת על עמו ועל ארצו ותחזינה עינינו במהרה, בשובו לציון המעומרה, בכתרה של תורה וטהרה, בב"א.


*) מאז קום המדינה רבו הנסיונות סיום ליום באה''ק, ונתחדשו גזירות לעקירת דהוז, ראו אז ראשי ומנהיגי ,,העדה החדדית'י בעיה''ק את גודל הצורך להיות קשור אל רבינו שבגולה וליהנות מאור השפעתו הגדולה, בעצה והדרכה בגשמיות ורוחניות, ולאור זה הפחידו אותו בתור ,,נשיא העדה'' .


קנב                  דברי                מכתבים          יוא ל

אדשת'י ה באה''ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הגיעני מכתבכם אשר בו עיטרתם אותי בתואר נשיא העדה ותשואת חן לכם על כוונתכם לכבדיגי בזה, אבל למעשה לא ידעתי מה ראיתם על ככה ומה הגיע אליכם לעשות בדבר זה, אם בעצה והדרכה, הצרי אין בגלעד הלא אתכם הבידי'צ גדולי התורה והיראה א) ועל גביהם הרבנים הגאונים המפורסמים המצויינים בדרכם בקודשב) ורואים את אשר לפניהם שם במקומם, ואנכי ממרחק בגולה אחד גולה, בארעא חשיכה ואפילה, ואם בהשתדלות כשאני לעצמי מה אני ואין בכחי לעשות מאומה ב) והנני פה בדעה נפרדה, בהמדינה המשובשת בגודל המדה, והאלקים הרועה אותי מעודי, יודע צערי ומעמדי, והשי'' ת ירחם עלינו, ומאכילה לאורה יוציאנו, ותחזינה עינינו, בשמחת ציון עיר קדשינו, במהרה בימינו.

והנני ידידכם יושת'' ה באה''ר עומד ומצפה לרוב הצלחתכם, בו''ד בלב נשכר ונדכה, ולישועת השי''ת מחכה.

הק' זאל טייטלבוים קה.

קריאה לחיזוק "העדה החרדית''*)

ולהיות חבר בתוכה

ב''ה, יום י''ב חודש מג''א שנת תשי''ב, ירושלם,

בעלותי לעיה''ק ירושלים ת''ו, ראיתי את מצב היהדות החרדית ואת מסירת נפשה להגן על קדושת ירושלים ת"ו, ובני ציון היקרים המסולאים המה השרידים אשר הי קורא השומרים על גחלת ישראל סבא שלא תכבה ח"ו, א. הרבנים הגה''צ: רבי פנחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק רייזמאן, רבי דוד יונגרייז.

ב. ה''ה הגאון מבריסק רבי יצחק זאב סאלאוויציק שהוכתה כרבה הראשי של היהדות החרדית בא''י, והבאין רבי זעליג ראובן בעננים שהוכתה כרבה של ירושלים עיה''ק, הנזכר.ם במכתב ד'. ג. אף שרבינו מרוב ענותנותו השיב שאין בכוחו לעשות מאומה, בכ"ז נשא על שכמו הטהור את פשא העדה אשר בעיה''ק, ולא הסיח דעתו הימנה.


*) בעת ניקודו של דבנו בעיה''ק ירושלם בשנת תשי''ב, וראה אח כל התלאה אשד מצאתם ע''י הקמת המדינה, ראה לחזקם ולעוררם ולקרוא לכל העולם לבא לעזרת הי בגבורים, גבורי כח עושי דברו, ואינם נהנים בשום תמיכה זדה שאין רוח חכמים נ�ה מהם.


דברי                –,–,,,.,, על חומותיך ירושלים    יוא ל               קנג

יראי הי ו.דראנשי חיל גבורי כח עושי דברו בטהרה, הוד והדר פעלם וזרעם לברכה, מחזנכים על ברכי התורה והשו''ע ללא זיז כל שהוא מדרך אבותינו נבג''מ, ואינם נהנים משום מוסדות ותמיכה זרה שאין רוח חכמים נוחה מהכא) ואינם מחוברים כלל וכלל אליהם כפי שקבלנו מרבותינו מדור דור.

ומוצא אני לחובה בהיותי בעיה"ק ירושלים ת''ו לגלות את דעתי ברבים שעלינו לחזק את ,,העדה החרדית'' ועד העיר אשכנזי אשר ימדוד גאוני ארץ נ''ע, ומאז ועד עתה היא המקלט היחידי של היראים, ומבצר של החרדום הרוצים להמשיך את דרך חייהם בדרך התורה והמסורה, וחוב קדוש על כל יראי ה' וחושבי שמו להיות חברים בתוך ,,העדה החרדית'' שהיא הקהלה החרדית היחידה בעיה''ק ת''ו המתבדלים מהחפשים, והיא מתנהגת ע''פ דרך שהורו לנו חכז''ל וכל הגאונים הקדושים הראשונים זלה''ה נ''ע אשר מפיהם אנו חיים, ואינם משנים מדרך המסורה כקוצו של יו"ד, בראש העדה עומדים גאונים וצדיקים הסוככים עליה ושומרים על היסודות אשר הניחו הראשונים ג''ע, ואני פונה בזה אל כל היראים בכל אתר ואתר להתחבר אל יראי ה', בסוד ישרים ועדה, להיות חברים בפועל ממש לשאת בעול העדה בכל היכולת בעהי"ת, וכל הרוצה לחנך ולגדל את בניו לתורה ולאמונה, עליו להיות חבר בעדה החרדית שהוא יסוד היהדות ממש ומינה אין לזוע.

וגם אדינו החרדים בערי אדדייק ובחו"ל ב) ישאו בעין יפה בעול העדה החרדית לקיים ,,חבר אני לכל אשר יראוך'י, ומה רב טוב הצפון בעד כל הבאים לעזרת ה' בגבורים.

הבוחר בירושלים ישפיע את חסדו על עדתינו החרדית על החבירים וכל העוזרים, ונזכה אל הבירור האמיתי, בהגלות נגלות עלינו רוח אפינו משיח ה' אכי''ר.

כעתירת.

הקי יואל טייטלבוים

א. ראה במדור ,,על משמר החינוך והישיבות'' מכתב ל''ה.

ב. כידוע הי' רבינו עמוד התוך שהי' נושא בעול מצב הגשמי של העדה החרדית ותסיכוזו לירושלים עיה''ק עלתה לסכומים עצומים. בש"ק פי פדה הנהיג לעשות מגבית מיוחד עבור העדה מידי שנה בשנה ולפני כל חג וחג שלח סכום גדול לג�יי הדעת שבירוטלים.


קנד                  דברי                מכתבים          יואל

קו.

מכתב תנחומין לפטירתו של הגאון רבי זעליג ראובן בעננים זצ"ל *) להערה החרדית ירושלים,

בצער עמוק נתקבלה הידיעה מפטירת הגאון אב''ד זצ''ל, המקום ינחם אתכם וצ–ר בתוך שאר אבילי ציון וירושלים, מכתב יבוא.

הק' יואל טייטלבוים נ�6 ת)אנ4"1 ו

קז.

ברכת השנה **)

ב''ה, ג' דסליחות תשי"ג,

למען אחי ורעי אדברה נא שלו' לכל יראי ה' החברים, אהובים וברורים, שואגים בקול אדירים, לכבוד ה' באורים המה הגבורים, גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברים, לעמוד בפרץ ולגדור גדרים, במקום הקודש להיות טהורים, כאשר מורשה לנו מהורים ומורים, שבדור דורים, ה"ה ,,העדה החרדית'' מבצר היהדות בעיה''ק, וה' יהי' בעוזרם להצילם ממים הזדונים, ויברכם משמי מעונים, ובחסד ית''ש יהיו נשענים, עדי נזכה במהרה לביאת משיב לב אבות על בנים, בשמחת ציון וירושלים, בב''א. אחדשה''ט באה''ר, היות כי הימים הקדושים ממשמשים ובאים, הנני בברכתי בכוח''ט בספרן של צדיקים גמורים לשנה טובה ושמחה וברוב הצלחה, ונם יגון ואנחה, ותזכו להרחיב גבול הקדושה, במדה גדושה, ויופך עצת הקמים על ה' ועל תורתו הקדושה, והשי"ת יראה בעלבון אגודים, להצילם מעצת מסיתים ומדיחים, יהי שלום בחילכם, שלוה בארמנותיכם, ובכן צדיקים יראו וישמחו, בחצרות בית ה' ובירושלים בתוככי, ותהא השגה הזאת

.) ביום ז' סיון תשי''ג נסתלק לב''ע הגאון האדיר רבי זעליג ראובן בענגיס רבה של ירושלם, ורבינו נתמנה בו ביום למלאות מקומו ברבנות ירושלים עיה"ק, ושלח אז רלוג רב, חנוזופין לפטירת הגאון הנ''ל.

**) רבינו היה נוהג לשלוח ברכתו הטהורה לקהל עדתו החרדית בירושלים בכל שנה ושנה לקראת השנה החדשה, בו היה נוהג להוכיח על העבר במשך השנה ולעודד על להבא לבלי להגיד אחרי שטף מים הזדונים. נשאר בידינו ,,ברבת השנה'' מכל שנה ושנה. והא לך את ברכת השנה הראשונה מעוז הוכתה לרבה של ירושלם ת''ו.


דברי                על חומותיך ירושלים               יוא ל               קנה הבאה לקראתינו לשלו' שנת גאולה וישועה, בהתגלות כבוד שמים עלינו במהרה בימינו אמן.


והנני ידידכם דושת"ה באה'' ר מצפה להרמת קרנכם ולדרכו שמים בב''א. הק' יואל טייטלבוים

קח.

מכתב חיזוק בענין הנזירות המתחדשות באה"ק *)

ב''ה, ה' ניסן כו"ם ברכו''ת לפ''ק,

בימי החודש, אשר ישועות בו מקיפות ממקום הקודש, יתברכו במדה מרובה בגודש, כבוד אנ''ש המצויינים בתורה וחסידות, במעשים ובמדות, לעמוד בפרץ ולגדור גדרים, נגד המסיתים ומדיחים בשטף מים רבים אדירים, משורש פורה ראש ולענה ומרורים, הטמאים ומטמאים את כל אשר אחריהם נגררים, השי''ת ירחם לפקוח עיני עורים, ולהשפיע בלבות בני ישראל הישרים, להנצל מבורות נשברים, חזקו ואמצו לבזא לעזרת הי בגבורים, ויהי חסד ה' חופף עליכם חדשים לבקרים, עד עמוד הכהן לאורים, ה''ה מנהלי ,,העדה החרדית'' אשר יסדוהו ארזי הלבנון אדירי התורה, השי'' ת יזכינו במהרה, לשמוח בשמחת ציון וירושלים על כל הכתוב לחיים בב"א.

אחדשת''ה באה''ר, הנה בעוה''ר בדבר הגזירות הנוראות המתחדשות ובאות, אין בפי מלה, כי בעוה''ר בימינו אלה, נתקיים במלוא מובן המלה, מאה''כ (ישעי' נ"ט ט''ז) ותהי האמת נעדרת, זאת אומרת שאין לנו אחרת, כי אם להשען על אבינו שבשמים לשלוח לנו ישועה ממהרת, ולחפש אחר האמת כמטמונים, מדרכי הקדמונים, בעזרת שוכן מעונים.

והנה אמרו חכז''ל (בשבת דף קט''ז ע"א) דס''ת שכתבו טין ישרף עם האזכרות שבו מק''ו דמה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה, ועליהם אמר דוד (תהלים קל''ט) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי יעיי''ש, וברמב''ם (פ''ו מהלכות יסוה''ת) כתב הטעם לשרוף ס''ת שכתבו

.) מפעם לפעם היה רבינו שולח מכתבי חיזוק אל עדתו באה''ק, לחזקם לעודדם בכל הענינים העומדים על הפרק, מכתבים אלו היו מתפרסמים בקרב הציבור והיו לתועלת גדול.


קנו                   דבר י               מכתבים          יוא ל

מין עם האזכרות כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם, והרי שמבואר בגמ' שלאבד מעשה האפיקורסים ולהתקוטט עמהם זה נלמד מגודל החיוב לעשות שלו' שהוא ק''ו שלא להטיל איבה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים, ואם כן העושים שלו' עם האפיקורסים ונגררים אחריהם ואומרים שלו' יהי' לי כי בשרירות לבי אלך זהו היפך דרכי השלו' האמיתי.

והשיי' ת יטע בלבבינו לבקש האמת והשלו', חזקו ואמצו ובטחו בהשי''ת וברחמיו המרובים, וירומם קרניכם ומזליכם למעלה למעלה, ונזכה במהרה לגאולה וישועה, ובאלה הימים המבורכים, נזכה עוד לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, בהתרוממות קרן התוה''ק וישראל בכ''א.

והנני ידידכם דושת'י ה באה''ר, כותב בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה.

הק' יואל טייטלבוים קט.

מכתב ברכה לאסיפת העדה החרדית*)

ב''ה,

כבוד העדה החרדית ירושלים.

קבלתי ידיעתכם מעשיית אסיפה גדולה ביום שני הבע''ל, מביע אני ברכתי הנאמנה, חזקו ואמצו, ה' עמכם גבורי החיל, ותזכו לסייעתא דשמיא להרחיב גבולי הקדושה בארצינו הקדושה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו. הק' יואל טייטלבוים

*) ביום ב' תמוז תשי''ד התקיימה אסיפת חיזוק מטעם ,,העדה החרדית'י בעיה''ק ת''ו בבית מדרשו

שברחוב יואל, אלפי הברכים שלא כרעו לבעל הציוני התאספו תחת צילם של הגה''צ הביד"צ זצ''ל להתחזק בשיטה הברורה והאיתנה שיפדנה ראשונים כמלאכדם, ולאשישה זו שלח רבנו ברכתו (ע''י סלגרמא), והוקראה אז ע"י יו"ר העדה החרדית הרה''ג רבי אברהם יוחנן בלומנטל ז''ל.


דברי                על חומותיך ירושלים               יואל                 קנז קי.

קריאת השנה לשנת תשט"ו

ב''ה, כ'י ג אלול התשי''ד,

שלומים מרובים, כמל וכרביבים, לאהובים וברורים, חברי ,,העדה החר7יתי'ו המסויימים, בחבורת יראים ושלימים, בתורה ויראה מופלגים, ראשים ונגידים וחכמים, ה' עליהם יחיו ויפרחו כשושנים, עדי נזכה במהרה לראות בישועה שלימה עם כל ישראל אחינו אכי''ר.

עם ה' חזקו ונתחזקה, כצאת השנה רבת הנזירות והיסורים להיהדות החרדית בארהי'ק ת''ו, ובהגיע ימי הרת עולם ומלך במשפט יעמיד ארץ ונעמוד לפניו ית''ש להתחנן על נפשינו ועל נפש בנינו ובנותינו להכתב בספר החיים, בואו ונעשה חשבונינו לזכור את כל פרשת העבר במשך השנה היוצאת אם יצאנו ידי חובה כלפי שמיא, אם עשינו די צורך את אשר צוו לנו רבותינו נ''ע אשר מפיהם אנו חיים, ואם שמרנו על הגבולים אשר גבלו ראשונים כמלאכים בגדרי צניעות, בקדושת המאכלים, וטהרת המשפחה זכו'. היהדות החרדית בארה''ק בכלל, ובתוככי עיה''ק ירושלים בפרט, נתנסתה נסיונות קשים ומרים, נוזרי הגזירות הכבידו את עולם על צווארה של היהדות החרדית ואיימו לבצע את גזירת שירות לאומי לחלל את בנות ישראל כשרות ולעשות עולם הפקר דחיילא) , ולולא ה' שהי' לנו לעכב את הנזירה הנוראה הזאת, אזי חיים ח''ו בלעו את כל היקר והקדוש אשר מכחנו ורבינו, ועדיין הגזירה לא חלפה כליל, וזקוקים אנו לרחמי שמים מרובים, והשי''ת יצילנו שלא נתפס בעוון מי שיש בידו למחות ואינו מודה, וק''ו שלא להיות ח''ו מהמתחבריס לחוקקי און הנותנים יד לכל חוקיהם ומשפטיהם, והיושבים עמהם בצוותא שזה שורש פורה לכל הרעה אשר מצאתנו באחרית הימים האלה, ועיין ברבינו יונה במס' אבות (פי"א משנה ז') בפי' המשנה ואל תתחבר לרשע וזלהי'ק, ואל תתחבר לרשע שהוא עונש גדול שאין כמותו, כי החטא החמור פשע בו עשה עבירה אחת, אבל זה לכל עבירות שעושה הרשע יש לו חלק בהם, ונמצא עושה חטאים רבים גדולים ועצומים, ואם ידיו אסורים ולא נהנה מהם, ואוי לרשע ואוי לשכינו כי הוא חוטא ושכינו מנוגד, שבן הזא מפורש באבות דרי נתן כל המדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם, יעיי''ש. ב)


א. דאה מדור מלחמת ה' מכתב פי בענין גזירת שירות לאומד. ב. עי' בפרקי אבות עי רע''א מ''ש על דברי ר''י הללו.


קנח דברי        מכתבים          יואל

ולבי עלי דוי על מצב הכשרות והירידה הנוראה בעניני מאכלות אסורות המטמטמת את הלב כמאמר חכז''ל (יומא ל''ט ע"א) ונטמאתם בם אל תקרא ונטמאתם אלא ונטמטם בם, ונפרצו הרבה גדרים והרבה סייגים וסומכים על כל ,,הכשר'' הבא ליד, מקילים ראש על ענינים העומדים ברומו של עולם.

וכן המצב בעניני חינוך, אל תגעו במשיחי אלו תשב''ר, ולדאבונינו ישנם הורים אשר אל ידעו ולא יבינו את חומר העון רד''ל להעביר את זרעם למולך של בתי הספר אשר עליהם חרם הראשונים ששום כח לא יוכל לבטלוב) , גם פשתה המספחת בשאלת חינוך הבנות אשר רבים מזלזלים בה ונותנים את בנותיהם להתחנך בבתי חינוך שאינם לפי רוח ישראל סבא, ועוזבים מקור חיים בתי–67–5 ח–ינוך לבנות הכשרים בעיר הקודש ירושלים ת"ו המתגהלים על פי המסורה, לחצוב בהם בורות נשברים אשר לא יכילו המים.

לכן לפני בוא הימים הנוראים אשר נצטוינו ,,אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם'' יתעורר נא כל אחד ואחד לשפר מעשיו ולקבל עליהם ועל זרעם לשוב אל המקורות, להתבדל ולהתרחק מדרכי הרשעים ההולכים בחושך, ולהתחבר רק לכשרים ולצדיקים אשר חברתם מקרבם לעבודת השי''ת ולקיום התורה ומצוותיה.

ובזכות התחזקותינו בדרכי התוה''ק לעבדה ולשמרה נזכה לכתיבה וחתימה טובה ותהא השנה הבעל''ט שנת הרמת קרן תוה"ק וצמיחת קרן דוד ועריכת נר לבן ישי בב''א.

כעתירת ידידכם הדושתה''ר באה''ר המברך את כל אחד ואחד בשנת חיים ברכה ושלו' ושנזכה לראות במהרה בבנין ציון וירושלים.

הק' זאל טייטלבוים

קיא.

קריאת השנה לשנת תשט''ז

ב''ה, ט''ו אלול תשט''ו,

אנו עומדים עכשיו לפני צאת השנה שהיתה מלאה כ''כ בנסיונות וקשויים על כל צעד ושעל,א) צירוף אחר צירוף, וברוך שהחיינו וקימנו עד הלום, ואנו ב. נוסח האיסור הובא בספר ,,מעשי אבות'', וראה מש"ב רבינו ב,,ויואל משה"' מאמר לשון הקרש. א. בקיץ שנת תשט"ו הי' רבינו בא"י, ובדרשותיו בקול חוצב להבות אש יצא אז נגד הבחירות


דברי                על חומותיך ירושלים               יוא ל               קנס

מתכוננים לקבל את פני השנה החדשה אשר ברצות הי תהא שנת בירור אמיתי, שנה שתתרומם קרן היהדות החרדית בכל העולם כולו אבי"ה.

ומה מאוד שמחתי לראות את עדתינו החרדית על מעמדה הקודם ללא זיז כל שהוא וללא סטרי ח''ו מדרך המייסדים נ''ע, נהנתי למראה ההוד וההדר של גבורי כח עושי דבר ה' בקרתא קדישא אשר כל רוחות שבעולם לא יכלו להזיז אותם זיז כל שהוא.

תפארתינו על דרך הקודש הזה של בני אל חי בקרתא קדישא אשר כחלמיש צור יעמדו לשמור על קדושתם ועל קדושת החינוך והכשרות וכו', הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו אשר בתוך הגלות המר נתן לנו שארית וקיום, ובכל הנסיונות לטשטש את השיטה המקורית לא הצליחו, והיהודים החרדים נשארו דבקים בה' באמונה צרופה וחזקה, עם ה' בעיה''ק חזקו ונתחזקה להגן ביתר שאת על שמירת כל גדרי התורה והיראה שלא יחולו ח''ו פרצה בחומותינו, יתלכדו נא כל יראי ה' וחושבי שסו במסגרת הקהלה החרדית מבצרה האחרון של שארית פליטת ישראל סבא אשר הותיר לנו ה' בחמלתו וברחמיו המרובים, ובימי חשבון הנפש העוברים עלינו ניתן ראש ונשובה אל ה' ואל תורתו, להרחיב את נבול הקדושה ולהגדיל את מחנה השכינה, וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר.

עלינו לדעת כי רק ע''י שמירה על הקוים והיסודות שקבלנו מרבותינו זיע''א ללא פשרות וללא שום קשר עם זרים נראה ברכה בעמלינו, ויהי' מחנינו טהור, וה' אלקים יתהלך בקרב מדמינן להצילנו.

וה' ממרום יקבל תפילתינו ברחמים וברצון, ויעביר רוח טהרה על העולם כולו, והי' ה' למלך על כל הארץ, ובכל לב ונפש נמליכו ומיחדו, וכולנו נזכה לכתיבה וחתימה טובה, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונזכה לאורז של רוח אפינו משיח ה', אכי''ר.


הקי יואל טייטלבוים

לכנסת הסינים באופן יוצא פן הכלל, והגס שדעתו בזה כבר נודע מקודם (עי' סדור מלחמת ה' מכתב ע''ח) אבל כיון שבשנה ההוא נובח רבינו לדעת שהרבה רבנים מנהיגי וראשי עם חתמו שפם על הבחירות, יצא אז בדרשותיו בקול רעש גדול והכפיל 1ידברים לחזק האיסור, ובין הדברים שפך מרורות לבו על אשר הגיענו למצב כזה.


קס                   דברי                מכתבים          יואל

קיב. בדבר בניית מקוה טהרה שע"י העדה החרדית*)

ב''ה,

כבוד מנהלי וחברי ,,העדה החרדית'' בעיה''ק ירושלים ת" ו.

שמחתי באומרים לי כי מתחילים בע י'ה להקים את המקוה טהרה של הקהלה יחד עם שאר בניני העדה.

שש אנכי לקראת יום הגדול הזה אשר העדה החרדית תזכה למקוה טהרה משלה, ולבית משלה, לכבוד ולתפארת היהדות החרדית כולה, מרחוק אשא את תפלתי להשי''ת שישכון ברכה במעשה ידינו וכאשר שמענו כן עוד נחזה את הבית על תילו בנוי.

הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשוכי, ויהי נועם ה' עליכם ומעשה ידיכם יכונן עד ביאת ינון בב''א.

והנני בזה ידידכם דושת''ה באה''ר. הק' יואל טייטלמים קיג. קריאת השנה לשנת תשי"ז

ב''ה,

אל יראי ה' וחושבי שמו בעיה''ק ירושלים ת''ו.

מוצאים אנו לחובה קדושה לפנות אל הציבור החרדי בעיה"ק ת"ו להתנער משאננות, להתרומם ולמלא את חובתו כלפי ,,העדה החרדית" ועד

*) מאז עלות רבינו על כסא ממלכתו ברבנות ירושלים עיה''ק, לא נח ולא שקט על זה שאין

בירושלים מקוה טהרה כללית וסשזכללח בהידורים, רבד בכל הזדמנות בנחיצות הענין, ואז נתעורר הנדיב החשוב הרה''ח רבי ישראל זשופניק שליט''א, וקיבל על עצמו להקים מבצר זה בעיר קדשינו. ואז הוקמו בניני ,,העדה החרדית'' על מכונם, ושם במקום ,,סקוה סהדה'' רחבת ידים ומשוכללת בכל ההדורים תחת השגחתה של דבנות העדה.

בהיות רבינו בשנת תשר''ס בעיר הי שמה, והמקוה כבר נגמרה על תלה, אז התחילו לבנות את בניני העדה (מושב הביד''צ, ועד הכשרות, השחיטה ובז'), רבינו השתתף בשמחת הנחת אבן הפנה אשר התקיימה ברוב פאר והדר בנוכחות כבוד הגה"צ הבידי'צ וגדולי עיה''ק ת''ו.


דברי                על חומותיך ירושלים               יואל                 קסא

העיר האשכנזי היא הקהלה העצמאית היחידה בארה'יק אשר הותיר לנו ה' לפליטה גדולה, להצלת היהדות החרדית ומוסדותיה.


זרמים רע יס ומסוכנים שוטפים מכל עבר וצד, הטשטוש מרובה על הבהירות, והחושך על האור, והם עושים שמות, ורבים לאין ספור חללי הדעת אשר לא היו די מחוסנים בפני פגעי הזמן, ולא יכלו עמוד בנסיון, ונשרו מעץ חיים ויאבדו מתוך הקהל לחצוב להם בורות נשברים.

לאור מצב מחריד זה, מי זר יאמר סמוך לבי ובטוח שרגלי לא ימעדו ח''ו בתוקף הנסיונות והצירופים המתחדשים מיום ליום, ומה הוא הערובה שלא ישטפו עם הזרמים הפורצים ללא הפונה, ונחוץ מאוד התחברות כל יראי הי וחושבי שמו באמונה, והצטרפות שכם אחד אל ,,העדה החרדיתי' הקדושה אשר ממנה תוצאות חייס לכל הדבקים באלקים חיים.

עלינו לדעת ולשנן לעצמינו כי אם אחרי מבול הכפירה אשר הציף את הישוב, עוד היהדות החרדית ומוסדות התורה והחסד שלה רד עם אלקים ית''ש, ולא ינוח עלי' שבט המנהיגים הטועים והמתעים, הרי זה הודות להערה החרדית, אשר מאז הוסדה בקדושה ובמסירות נפש הרי היא חומת אש סביב, מבצר איתן וסלע מוצק אשר כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותה משיטתה כאשר התוו לה המייסדים נ''ע.

היות שהסכנה עצומה מאוד של שטף מים רבים הזדונים ר''ל שבעוה''ר מרחפת על כל אחד ואחד ובפרט על נפשות בניו ובנותיו, אין דרך הצלה זולת התחברות עם יראי ה', ולהיות חברים בפועל ממש בהעדר החרדית שהיא אבן היסוד פינת יקרת ציון המצוינת.

אנו פונים אל כל מי אשר זיק היהדות והאמונה לא כבה מלכו, ונאמן הוא לשיטת היהדות החרדית המקורית כפי המסורה המורשה לנו מדור דור, ורוצה הוא לגדל את ב''ב ע''ד ההתבדלות מהחפשים כפי מורשת רבותינו זי''ע, להצטרף אל ,,העדה החרדית'' אשר שעריה פתוחים בפני כל שומר תורה ומצות, ולשאת בעול העדה החרדית כפי אשר יושת עליו בלי שום השתמטות. והבוחר בירושלים ישפיע את חסדו על העדה החרדית ועל החברים וכל העוזרים והעמלים לבסס את קיומה, וה' יערה רוח טהרה ממרום על עם ישראל כולו, ונזכה אל הבירור האמיתי ולשנת גאולה וישועה, שנת הקמת שכינתא מעפרא וביאת משיח צדקינו, אמן.

הס' יואל טייטלבוים


קסב דברי        מכתבים          יואל

קיד.

���              קריאת השנה לשנת תשי''ח

ב''ה,

בצאת השנה שהיתה רצופה נסיונות מרובים ונוראים כ''כ על כל צעד ושעל, עלינו להודות ולהלל להשי''ת אשר על אף הכל לא כרעה היהדות החרדית לבעל, וכל יראי ה' וחושבי שמו בכל מקומות פזוריהם, וביחוד בעיה''ק ירושלים עמדו בנסיון ולא המירו את כבודם ואת שיטתם, ולא הושפעו כלל וכלל משלוחי הסט''א והעתונים החפשיים והצבועים אשר כל עבודתם לחבל ולהחדיר רוח של מינות ר''ל בלב ההמון, ולהעבירם על דתם ואמונתם, נתתי שמחה בלבי בראותי כי מחנה היהדות החרדית נשארה בשלמותה ולא נפגעה כלל וכלל ע'' י המאורעות השונים שאירעו השנהא) והמה ובניהם ובנותיהם כולם נשארו איתן בשיטתם ודבקים בה' ובתורתו, וכל העדה קדושים ושומרים במסירות נפש על התורה והמסורה.

ו�����שמחה היא לי בראותי את היכלי התורה והיראה של הישוב הישן בנוים על תילם הרוחני, ומתגדלים בדרך ישראל סבא, למרות כל הרדיפות והנגישות ממשיכים בתי הת''ת את קיומם, וזה מקור קיומנו באחרית הימים האלה, ו�ו חכמה ישכילו אחינו היראים בכל העולם כולו להחזיק במלוא האפשרות את בתי הת''ת ובתי החינוך לבנות ההולכים בדרך היהדות החרדית, וצר לי מאוד לראות את חומר מצבם של בתי הת''ת והישיבות בארה''ק הנאבקים כל כך על קיומם, ורבים בחו''ל אשר במקום לתמוך בבתי דת''ת האמיתים הרי הם מושפעים על ידי אחרים לתת עזרתם לבתי חינוך שונים ומשונים, וזכרון קודש של בתי הת''ת אשר עליהם נאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, אותם עזבו לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים. ובבוא השנה החדשה בבוא כל ישראל ליראות את פגי האדון ה''צ להתחנן ולבקש מלפניו חיים ושלו' בעולם, יעשה נא כל אחד חשבון הנפש באיזה מדה נכונה הושיט ידו להחזקת החינוך הישן, יפשפש כל אחד ואחד במעשיו ויראה ויתבונן אם לא גרם ח''ו לחילול התורה על ידי אמטו אזנו משמוע זעקת בתי הת''ת והישיבות אשר עליהם העולם קיים.

ניתן ראש ונשובה אל ה' לתקן את כל אורחות חיינו ונשמור מכל משמר

א. הכוונה על כיבוש חייני שאירכתיף תשי''ז, ורבינו הרעיש עולמות נגד התפעלות הרסן מניסי הרשעים והצלחתם, ראה ,,דברי יואל'' פ' וישלח. עי' גם ,,ויואל משד"י מאמר שלש שבועות סי' יל''ד.


דברי                על חומותיך ירושלים               יואל                 קסג

על יסודות החינוך והאמונה, נעמוד איתן נגד כל גלי הזמן ולא ניתן למשחיתים לבוא אל בתינו ח''ו, ולא נתמה כמלוא נימא מדרך רבותינו זי'י ע אשר ראו הכל מראש, ודבריהם דברי אלקים חיים זכגחלי אש, ואפילו אם יתקבצו כל כאי עולם לא יוכלו להפוך את דבריהם או לגלות להם פגים שלא כהלכה, ורק לאורם נכונן את בית חיינו עד ביאת הגואל.

עם ה' בעיה''ק ת''ו, שמרו על הגבולים שגבלו הראשונים כמלאכים, עיני כל ישראל אליכם, גבורי כח עושי דברו, הוו זהירים שלא לוותר על קוצו של יו''ד כי יסודות האמונה תלויים בזה, ובזכות עמידתבם דאיתמר וקידוש שם הי נזכה יחד לשנת גאולה וישועה, ויאמר כל אשר נשמה באפו הי אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונזכה להתגלות אורו של רוח אפינו משיח הי אכי'י ר.

דקי יואל טייטלבזים קטו.

קריאת השנה לשנת תשי"ט

ב''ה,

שנה קשה עברה על היהדות החרדית בעיר וארה'יק ת''ו, לבי לבי על מדת הפורעניות הרוחנית הגדולה שירדה עלינו בדורינו זה, ואשר יגודנו מאז נוסדה הציונות בא בימינו אנו, הראשונים אשר ראו בעינם הבדולח והזהירו כי הציונות תחריב את בית ישראל, המה נסעו למנוחות לפני בא השבר הנורא, ואותנו עזבו לאנחות, דור כידור ותהפוכות, ועינינו הרואות בעוה''ר את התבערה הגדולה אשר הציונות רציתה ואין מכבה, אהה לדורינו שכך עלתה בימיו, המינות מתפשטת ותלהט בכל קצות המחנה, ירא ה' בענינו.

נוסף על הפירצות המרובות בשטח החינוך, הכשרות, ושמירת השבת וכו' היתה התאבקזת קשה עם אלה שעמדו לחלל את קדושת ירושלים ולהקים בריכת תועבהא) בפלטרין של מלך מלכי המלכים הקב''ה אשר כמוהו לא זכרה ירושלים בכל תקופת גלותה בין הגוים, ואוי לנו שלכך הגענו באחרית הימים האלה, ולא הועילו כל המחאות והתחנונים העינויים והמאמרים שלא

א. ידוע היא מערבת היהדות החרדית בעיה''ק נגד הקמת בריכת תועבה בפלטרין של מלך, הרבה סבלו יושבי עיה''ק במערכה זו, ואף דבינו עזר בכל תקפו לערוך הפגנות בחו"ל, והקול נשמע בעיר הבירה של ארה''ב אצל שרי השלטוז הבכורים נגד מזימה שפילה זו.


קסד דברי        מכתבים          יואל

לפגוע בבת עין עם ה' ממלכת כהנים וגוי קדוש, הם עמדו במרדם וביצעו לעין השמש את אשר זממו, הבריכה נפתרה, ועיר האלקים לחרפה ולביזה.

אמנם אל יפול רוחינו, וגם אם החפשים אטמו אזנם משמוע את קול מחאתה של ה7ות החרדית באה''ק ובחו''ל ואף אם הם לא נכנעו לבקשתינו למנוע את המשחית מלבוא אל שערי ירושלים עיה''ק, ולא אבו לרחם על ציון המצוינת שהועמדה על ידיהם בסכנה נוראה ח''ו, על אף הכל יש שכר לפעולתינו, וזעקתינז למרום לא תשוב ריקם, ולא לריק יגענו, אין ספק כי המחאה העולמית קידשה ברבים את שם הי הגדול והנורא, וראו כל עמי הארץ כי שב ה' נקרא עלינו, והיהדות החרדית עוד לבה רד עם אל, קידוש ש''ש זה המתיק את..והדינין והסירה חרון האף במדה גדולה, ועלינו להודות ולהלל לכל החרדים בעיה''ק אשר קידשו שם ה' ברבים ועמדו על המשמר במסירת נפש להגן על קדושת ירושלים, והערך נפשם למען שמירת טהרתה, ונתנו גיוויהם למכים ולחייהם למורטים, וירדו לבית הכלא למען כבוד שמו ית''ש, וכך נתפרסם בעולס כולו כי אלקיהם של אלו שונא זימה, ובזה סר מר הקטרוג הנורא שלא יאמר הותרה הרצועה ומדשתקי רבנן וכו', ועל זרע ברך אלה אשר קידשו שם ה' תפארתינו ונחמתינו, ועל כגון דא נאמר ,,השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי''.


וזכות מיוחד עמד להם להיראים וחרדים בחו''ל אשר לא עמדו מרחוק בימי עברה וזעם, ובאו לעזרת הי בגבורים, ולא זזו ידם מתוך ידיהם של גבורי כר בעיה''ק, לעמוד לעזרתם ולימינם, וח�ק כחלק ניהלן את המערכה בקדושה וטהרה, זכיתם אתם לקדש את השם ית''ש יש שכר לפעולתכם בזה ובבא. ובצאת השנה רבת הנסיונות וההרפתקאות, כאשר הסכנה �שלום העולם כולו בכלל ושלום ארה''ק בפרט גדולה היא, ניתן ראש ונשובה אל ה' ואל תורתינו הקדושה, מקבת בור חוצבנו, יחזק איש איש את בדק ביתו הפרטי, יעשה נא כל אחד חשבון נפשו ונפשות ביתו האם לא מעלו ח''ו בחרם הראשונים כמלאכים להעבירם ח'' ו למולך בתי ספר האסורים את הבנים והבנות לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים, והעון קשה מנשוא, יתבונן נא כל אחד ואחד אם לא הכניס אל ביתו מאכלות אסורות ומפוקפקות המצויים לרוב בכ''מ ופינה, והם מטמטמים את המחשבה ואת הנשמה עד היסוד, בואו חשבון האם יצאו הורים ומורים את חובתם לגבי הנעורים להרחיק מעל פתח ביתם עתונות הציונות לכל נווניהם ואביזרייהו המלאים כפירה, ואפי' הכשרים והטובים שבהם אשר דוגלים בשם דתיות תוכם מלא רעל של ציונות אשר מבשר עד נפש תכלה, וכל באי' לא ישובון לא בזה ולא


דב ר י              על חומותיך ירושלים               יוא ל               קסה

בבא רח''ל, וכל היוצא מתחת ידיהם של הסופרים הציונים אפי' בעניני מדיניות או סתם ענינים, מסכנים את נפש הקורא ביחוד את צעירי הצאן, ואם אינם מרגישים את ההפסד הרוחני ורקבון הגשמה בעת הקריאה ירגישו את זה לאחר זמן ר''ל, ושום מים שבעולם לא יטהרו את הנפשות העושות האלה, האמונים עלי העתונות הציונות, אשר רבים חללים הפילה ואין מידיהם מציל. חובתינו לשמור מכל משמר על היסודות והתחומים שגבלו ראשונים שלא להתחבר עם החפשים במשהו, ולהתבצר בתוך מסגרת העדה החרדית, ורק ע''י שמירה מעולה על הגבולות נוכל בע''ה להגביר את האור על החושך המכסה ארץ.

וכבוא השנה חדשה שנת תשי''ט היא ,,שנת השמיטהי" הנני פונה אל אחינו יראי ה' בהר הקודש ת''ו ובארה''ק ת''ו להתכונן לשמור ולעשות לקיים את מצות ה' כמאמרה ללא שום פשרות והיתריםב) שמחה גדולה היא לכל אחד ואחד אשר זיכו אותו משמיא לקדש ברבים את שם ה' ולקיים מצות שמיטה בהידור הראוי, ומה רב טוב הצפון לכל תמימי דרך המקיימים מצוה זו במלואה נ) הן בעון חילול שמיטה גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו, ואין לך חילול שמיטה גדול מהרדיפה אחר התירים שדוכים, אל יהא חלקינו עמהם, חזקו ונתחזקה בעד עמינו וערי אלקינו לקדש את שנת השבע ושבתה הארץ שבת .א לה'34?1 והארץ תרצה את שבתותי' ועי"ז תקוים ההבטחה של וצויתי את ברכתי.

וה' ממרום יקבל תפלתינו ברחמים, וכאשר שמענו כן עוד נחזה ירושלים בתפארתה, וכל בניך למודי ה', ולא עתה יבוש יעקב ולא עוד פניו יחוורו, והיי ה' למלך על כל הארץ, ובכל לב ובכל נפש נמליכו ומיחדו, וכולנו נזכה לכתיבה וחתימה טובה, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונזכה לבירור האמיתי בהגלות נגלות עלינו אורו של רוח אפינו משיח ה' אכי''ר.

כעתירת ידידכם דושת"ה באה''ר ובלונ"ח, בו"ד בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה.

אלול תשי''ח.

הק' יואל טייטלבוים

ב. הכוונה להיתר מכירה שהנהיגו הרבנים הראשיים בא''י למכור כל א''י לעכו''ם, ולהתיר עי''כ עבדות האסורות בשביעית, ראה מה שהאריך רבנו בסתירת ההיתר בשו''ת ,,דברי יואל'י.

ג. דאה מכתב ט"ז הסלצחו לשומרי שביעית.


קסו                  דברי                מכתבים          יוא ל

קטז.

מחאה נגד המבזים את העדה החרדית והביר"צ*)

ב"ה, ז' טבת תשי''ט,

מועדי ה' הנועדים אל ה' ולתורתו הקדושה לעמוד בכובד הנסיונות, נגד תוקף זרם המינות, המושכים בחבלי שוא ושקר העוונות, ובעבותות העגלה השגגה והזדונות, לתפוס ברשתם הטומנים במטמונות, השי''ת יעזרינז לילך בדרכי דז''ל דורות הראשונות, דברי חכמים כדרבונות, ויתברכו העדה קדושה חסידא ופרישא, ההולכת בדרך שניתן לה למורשה, ,,העדה החרדית'' שבקרתא קדישא, ובראשם הגאוה''צ ביד'' צ העומדים בפרץ, יגדל כסאם בארץ, עדי נזכה לקבל פני משיח צדקינו בב''א.

אחדשת'יה באה''ר, כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, הגיעני הדילוג רב אשר בו ראיתי גודל צערכם במה שהתנפלו עליכם לבזות העדה והביד''צ בחוצפה יתירה ולבוא עליהם במחתרת, צר לי מאוד על מעשיהם של אלו. והאמת הברור הוא שהבד'יצ שבהעדר החרדית עם עדתם המה הבי''ד היחידי בעיה''ק ירושלים שאינם עומדים תחת השפעתם של הציונים למיניהם מינים ממינים שונים, ולכן לא שינו את טעמם מהיסודות העיקריים שהעמידו הגדולים בדורות שלפנינו שיסדו אותם, וכל המקבלים ממגבית המינים וחולקים עמהם, נגררים אחריהם בעיקרי הדברים הנוגעים לחיזוק דתורה''ק, ועדות התורה'יק בוודאי ברורה שאמר הכתוב כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים .

ובגמרא (כתובות דף ק''ה ע''א) אמרו בא וראה סמיות עיניהם של מקבלי שוחד, אדם חש בעיניו נותן ממון לרופא, ספק מתרפא ספק אינו מתרפא והן נוטלין שוה פרוטה ומטמין עיניהם, עוד אמרו שם בגמ' ע''ב מאי שוחד שהוא חד, ופירש רש''י ז''ל הנותן והמקבל נעשים לב אחד, ומבואר בזה שאף שמשתנים במראיהם וצורתם, אבל לבם לב אחד להם, מחמת שמקבלים מהם, והכתוב צווח (משלי כ"ט) חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד, ובמד''ר (סוף פ' ויקרא פ''י אות ב') על הכתוב ושמעה קול אלה, הביא עוד מעשה

*) ידוע ומפורסם מלחמתה של אגו'יי בא''י נגד העדה החרדית ובית דינה, בשנת תשי''ט יסדו להם ,,וועד הרבנים'', ורבני העדה אסרו להשתמש בהכשירם, כאז יצאו אנשי אגו'יי לבזות ולהשפיל כבוד הביד''צ, וע''ז יצא רבינו למחות על כבודם ולגנות את החותרים תחת סמכות של הביד''צ.


דברי                על חומותיך ירושלים               יואל                 קסז

לזה וצ משלטון שהי' הורג את הקבלנים ומתיר את הגנבים והי' הכל מליזים עליו שאינו עושה כראוי, ועיי''ש שהאריך מה שעשה להראות לכל העם שכן הוא האמת, וסיים שאין הכל אלא מן הקבלנים.

ואם אמרו חז''ל על קבלת שוחד של שוה פרוטה שנעשה לו עי''כ לב אחד עם הנותן, ק''ו בכל אלו המפלגות שכולם מקבלים, וכל עיקר חיותם וקיומם הוא מהתמיכה שמקבלים מקופות המינים, ומשתתפים בכל מיני מגביות ממון וכבוד מלכות הזדון ר''ל שלפי עדות התורה הקדושה וחז"ל לבם אחד.

ועוד מוסיפים פשע לבוא במחתרת על ,,העדה החרדית'י שהיא השריה הנשאר לנו שאינו מושפע מדעת המינים כפי היסוד שנתייסד מדעת הגדולים שבדור שלפנינו, וכל הבא במחתרת הזה וכל המסייע להם בסיוע כל דהו ע������יתן את הדין.

ואת אחי אני מבקש, מי מכם יראי ה' לא יחריש כבלע את הקודש היא ,,העדה החרדית'' הקדושה ובד''צ שבראשם, ובכל דבר הנוגע לחיזוק הדת גם בכל עניני כשרות לא יקחו לביתם אלא ממה שהוא תחת השגחת הבד''צ שבהעדר החרדית, ואקוה בעזה''י שיקוים בהם הכתוב כל כלי יוצר עליך לא יוצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי.

הרחמן הוא ית''ש יחיש לנו ישועתו בקרוב, ויגאלינו מגלות המר והנמהר וישמח לבבינו במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

א''ד הכו''ח בלב נשבר ונדכה ולישזעת ה' מחכה, ה' לסדר להחיות לכם לפליטה גדולה, תשי''ט לפ"ק, פה ברוקלין יצ"ו.

הק' יואל טייטלבוים קיז.

לחיזוק העדה החרדית הספרדית *)

ב''ה,

הן בקודש חזיתי אנשים יר''ש מאחינו בנ''י ספרדים ובני עדות המזרח, הכואבים על מזבח ה' ההרוס, ועל העזובה הרבה השוררת אצל אחים עולים הנתונים לטרף, המעבירים על הדת באה''ק בלי הרף שנתעוררו ויסדו את

*) רבינו התמרמר בסוף ימיו בכאב לבו: לא יצאתי ידי חובתי כלפי אחינו הספרדדם, מאר עגמה נפשו בראותו איך אחב''י נופלים שהורם תח''י של הציונים והולכים לטמיון ר''ל, והרבה השתדל


קסח דברי       מכתבים          יוא ל

העדה החרדית הספרדית בעיה''ק ת''ו להיותו מבצר להיהדות הספרדית הנאמנה, שארית הפלטה אשר לא כרעו לבעל, ומחזיקים מעמד ע''ד ישראל סבא, ובראשם עומד רב האי גאון ארי' עלה מבבל צדיק וגדול כש"ת רבי יעקב מוצפי שליט''א א) משיירי כנסת הגדולה שומר משמרת הקודש, לחזק ידים רפות ללקט נפזרים למען יהיו באגודה אחת לעבוד את השי''ת שכם אחד בדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים נבג''מ בלי פשרות וזיתורים, ובדרכי הצניעות ובחיזוק החינוך כמקובל מדור דזר, ויסדו שיעורי תורה ומוסר בהלכה ובאגדה ברחבי העיר, ודרשות לחיזוק נגד זרם המים הזידונם והוצאות וחובות כבדים עומדים עליהם, לכן תיקר נא בקשתי לאנ''ש וכל יראי ה' שרידים הנאמנים לבא בעזרת ה' בגבורים, לעזור להם בכל האפשרות לקחת חבל במצוה רבה זו כיד ה' הטובה עליהם, ובזה חלק להם בהצלת נפשות אחינו הספרדים העולים לדרך התורה והיראה.

ובשכר זה יתברכו ממקור הברכה, ויזכו לראות בישועתן של ישראל הקרובה, ויקוים וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק בביאת גואל צדק בב''א.

ב' מג''א תשי"ט.

הקי יואל טייטלבוים קיח.

קריאת השנה לשנת תש"כ

ב"ה חודש אלול שנת תשי''ט,

תחל שנה וברכותיה.

כצאת השנה שנת תשי"ט רבת התלאות והרדיפות, הנה נא הואלתי לשאת את ברכתי לכל היראים שלומי אמוני ישראל בעיר וארץ הקודש, גבורי כח עושי דברו, שומרי משמרת הקודש חברי העדה החרדית וכל הנלוים אליהם.


עבורם במיוחד, בשנים האחרונות הקימו על פיו במקומות שונים מוסדות חינוך עבורם וב''ה הצליחו ונם עשו פרי.


א. מאד העריך רבינו את הנאין הצדיק הזה, ובביקודיו באה''ק השתעשע עמו הרבה והתעניין בדבר היהדות הספרדית. בכתב זה כתב רבינו בירושלים עיה''ק בביקורו שם בשנת תשי''ט.


ד ברי               על חומותיך ירושלים               יוא ל               קסט

מרחוק אשא דעי לכל מי אשר זיק תורה ויר''ש בלבבו להתאמץ בכל הכוחות שלא לוותר על קוצו של יו''ד מהתורה והמסורה, כי הנסיונות בעיקבתא דמשיחא מתגברים והולכים, והחושך יכסה ארץ, וצריכים שמירה מעולה, שלא להגדה במשהו אחרי מחשבות פסולים ודעות כוזבות ח''ו, ואם א''א לתקן את העולם כולו ולקרב את כל הלבבות כולם לאבינו שבשמים, ואש הציונות ואביזרייהו יצאה בכל המחנה להשחית רבים וטובים, הרי לפחות חובתינו לחזק את מחנינו מבפנים וללכד את הכוחות לגדור גדר ולעמוד בפרץ ולטהר את המחנה.

ישתדל נא כאו''א לטהר את האויר בביתו הוא, לחנך ולהדריך את בני הבית בדרך התורה והמסורה בת''ת הכשרים שלא שינו את לשונם ואת תוכן לימודם הטהור, וממשיכים את דרך הקדוש מדור דור, וכן לחנך את בנות ישראל על טהרת הקודש בבתי חינוך שאינם שייכים לשום זרם, והמקבלים עליהם עול תורה ויראת שמים ללא שום שינויים, וכן להזהיר הגדולים על הקטנים להשגיח על הכשרות שבביתו שלא להתגאל חייו בדבר איסור, וליקח רק ממה שהוא תחת השגחת הרבנים הגאונים הבד''צ שליט''א של העדה החרדית שאינם מושפעים מכל כתות המינים והנגררים אחריהם באופנים שונים.

ואני מבקש את שלומי אמוני ישראל בארה''ק שלא להרפות ידיהם ח''ו מהתורה והמסורה, ואיש את רעהו יאמר חזק להגן במסירות נפש על קדושת ירושלים, וכל הברכים אשר לא כרעו לבעל יעמודו כאיש אחד בלב אחד וכחומה בצורה שלא יעלה הפורץ לגבולינו.

אם המחנה שלנו יהא קדוש ונקי יכולים אגו להיות סמוך ובטוח בעזה''י כי כל כלי יוצר עלינו לא יצלח, וכל המזימות להצר צעדינו מלכת וכל עצתם להרע להעדר החרדית תופר, ועצת ה' לעולם תעמוד.

ניתן ראש ונשובה אל ה' להבדל מהחוטאים ומחטיאים שלא יהא שום קשר ומגע עם המורדים במלכות שמים והנגררים אחריהם כמ''ש והי' מחניך קדוש.

ובעמדינו בתפלה לפני בעל הרחמים בימים הקדושים הבעל''ט נתפלל אל הי בחזקה, למיעקר פולחנא נוכראה מארעא דישראל, ובכן צדיקים יראו וישמחו ומלאה הארץ דעה את ה', ונזכה לכתיבה וחתימה טובה.

כעתירת ידידכם דושת''ה באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים


קע                   דברי                מכתבים          יואל

קיט.

קריאת השנה לשנת תשכ''א

ב''ה,

היהדות החרדית בעיר וארה'יק מסיימת שנה קשה וענומה, גדושה יסורים צירופים ונסיונות עד אין שיעור, כי ככל שהגלות מתארך ח''ו, החושך בעולם נובר והולך, ורבות בעוה''ר הנפשות התועות הנושרים מאילנא דחיי, התורה והאמונה, ונופלת בשבי הס''א מדחי אל דחי, וברבות הימים אנו נמעטים חלילה, ועלינו לבדנה בעה''י לעמוד בשער מול רבים אשר קמו לכבות את אור התורה, מי ע''י עקירת הדת ומי ע י'י גלוי פנים בתורה שלא כהלכה, אלה ואלה כוונתם להרוס שארית ישראל סבא, המורשה לנו מהר חורב, ולעשוק נקיות וטהרת הדעת של בנים נאמנים להשי''ת ותוה''ק. השרידים אשר ה' קורא, הממשיכים בשארית כוחם את דרך ה' הסלולה לנו מדור דזר.

אמנם כל מי אשר עינים לו רואה גבורה את השגחתו הפרטית ית''ש אתנו, כי ההבטחה של לא תשכח מפי זרעו עומדות לנו בתמידיות, ומתוך הענן והערפל אשר כיסו שמי תבל ומלואה, רואים עין בעין את מסילת הישרים דרך ה' אשר צדיקים ילכו בה ולעולם לא יכשלו, דרך אמת זה יעמוד לנו לנצח עד ביאת ינון, וכל הרוצה להנצל מזרם המים הזדונים ולהציל את נפשות ב'' ב לא יטה מדרך הסלולה ימין ושמאל, ויהא לבו סמוך ובטוח בחסדי השי''ת כי לא תמוש התורה הזאת מפיו ומפי זרעו עד עולם.

אכן הפליא ה' חסדיו עם עמו ישראל וסכך באברתו על שלומי אמוני ישראל בארעא קדישא, הברכים אשר לבעל לא ברעו, עינינו הרואות כי שומר ישראל גנן והציל את שארית פליטת ישראל סבא ומוסדותי' ובתי החינוך שלה, ותליי'ת כי מבצרי התורה הישיבות ובתי הת''ת ובתי החינוך לבנות ישראל שמרו על קדושתם ולא שינו לשונם ותוכן לימודיהם, ולא פשטו ידיהם לקבל תמיכת זרים ח''ו, ולא נלכדו ח''ו בעון המר והנמהר של חילול החרם הקדמונים ראשונים כמלאכים נ''ע אשר הטילו על לימודי שפות זרות בהיכלא דמלכא א), ולצערינו רבים וטובים אשר פרצוהו עד היסוד ואין אומר הרף, והטשטוש נורא ואיום, וסי יבוא אחר המלך מרא דארעא קדישא בדור שלפנינו ארי ישאג הוא ניהו רבינו הגאון קדוש ישראל מרן יהושע לייב דיסקין גאב''ד בריסק זיע''א אשר כתב במפורש ואין בכח שום אדם להתירו וכו' גם אם

א. במעט בכל קריאת השנה עורר רבינו במיוחד על ענין החינוך, שלא ידינו ח''ו לעבור על חרס הקדמונים ללמוד שפות זרות, ודאה מש''כ בזיואל משה מאמר לשו ז הקודש.


דברי                על חומותיך ירושלים               יוא ל                קעא

יתקבצו כל חכמי ישראל אינם רשאים ואינם יכולים להזיזם אפי' זיז כלשהו וכו', וחתמו ע''ז כל גדולי וקדושי ארץ שהיו שם בזמן ההוא, כולם פה אחד, ומי גבר יעיז לקצץ בנטיעות ולחלל קדושת החרם הנורא הרובץ על בתי הספר ולימודי שפות זרות ועומד בתקפו וגבורתו כביום נתינתו .

ומעומק הלב אני קורא אליכם בני ציון היקרים הבאים באש ובמים על קיום התורה והאמונה, אנא המשיכו את דרך ה' בעוז ובגבורה, ולא לוותר ח''ו על קוצו של יו''ד, שמרו מכל משמר על הגבולים שגב�ו רבותינו נ''ע אשר ראו את הנולד, ואל יכבד עליכם משא הקודש, ועלינו להודות ולהלל להשי''ת אשר לא שם חלקינו עם התועים והמתעים, המטים עקלקלותם ומעכבים את ביאת המשיח ח''ו, ונזכה �קדש שמו הגדול ית''ש להמליכו וליחדו.

זכרתי ימים מקדם לפני המלחמה האחרונה אשר אכלה את יעקב ואת נוהו, כאשר כל רועי ישראל ממדינה למדינה ומעיר לעיר לחמו שכם אחד עם הציונית ואביזרייהו ושפה אחת לכולם, ולא נתנו למשחיתים לבוא אל בתינו, ועתה כי יתומים היינו ואותנו עזבו לאנחות אין לנו אלא ללכת בעקבות הרועים, אשר הורו לנו את דרך ה', ולא לנטות מדבריהם במשהו כי כל ממי' קלה כשיטתם סופה אבדון ר''ל, דרכם של אבותינו נ''ע וודאי היתה תורת אמת וחיי עולם לא נזוז מדרכיהם, וחלילה להתחבר אם ציונים וממשלתם בכל אופן ואופן, ואף ליכנס לאותו בית מינות באיזה אופן שהוא, פשע נורא הוא, וה' ירחם.

ובצאת השנה אקרא מעומקא דליבא לכל אחד ואחד לשוב אל ה' בחזקה, לטהר איש איש את ביתו ואת נגעי לבבו, לדקדק על חינוך הבנים והבנות לחנכם בבתי כשרים, וכן ידקדק כל אחד ואחד להכניס אל ביתו רק מאכלים כשרים בתכלית אשר בהשגחת הבד''צ שליט''א של העדה החרדית, והי' שולחנם טהור, ומכל משמר לשמור על טהרת המחשבה שלא להתפס ח''ו לדיעות הנפסדות ומשובשות ר''ל.


ובעלות קול שופר יעלה זכרונינו לפני בעל הרחמים להשקיף עלינו ועל כל עמו ישראל השקפה לטובה, לחמול על ארצו ונחלתו ועל כל נדחי ישראל באשר הם לשוב אליו באמת ובתמים, ובאו כולם בברית יחד לעבוד את ה' הגדול והנורא, ותהא השנה הבאה לקראתינו שנת ברכה ושלו' והתגלות אור אלקי, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך וישלח את משיחו הולך תמים אפיי' ר.

חודש אלול תש''ך.

הס' יואל טייטלבוים


קעב דבר י       מכתבים          יואל

קכ.

ברכה להערה החרדית בעת שהשיגו שחיטה מיוחדת *)

ב''ה,

דברי הרבנים הגו''צ של העדה החרדית אינם צריכין חיזוק לא נצרכה אלא להעדפה, אבקש גם אנכי לחזק את העדה החרדית ואת השחיטה אשר הזמין השי''ת לידם לרצון יראי ה' המבקשים שמירת תוה''ק והכשרות, כן יהי' השי''ת בעוזרם עדי נזכה לראות במהרה בישועות כל ישראל ושמחתן. ,�ת6�ובאעה"ח ב' לסדר ויזכה זבחים לאלקי אביו וגו', א' דר''ח טבת וי דחנוכה התשכי'א, פה ברוקלין יצ''ו.

הק' יואל טייטלבוים קכא.

–יי''יי' קריאת השנה לשנת תשכ"ב

ב''ה,

בצאת השנה הנני בקריאה של חיבה אל כל יראי הי וחושבי שמז בהר הקודש ירושלים ת''ו, הי' ה שלומי אמוני ישראל חברי עדתינו החרדית, ריעים אהובים גבורי בח עושי דברו ית''ש במסי''נ עצומה, המחזיקים מעמד בתוך הצירוף והמבחן האחרון של עיקבתא דמשיחא, ובתוך עב הענן של בלבול הדעת וגודל האנדרלמוסיא שירדה לעולם לפני בוא יוס ה' הגדול והנורא, אתם הדבקים באלקים חיים ותורת חיים, ואחרי כל הרדיפות והאיומים, העדה החרדית דבוקה ודבוקה כאז כן עתה בשיטתה הברורה אשר כל רוחות בעולם לא יזוזו אותה, ועל אף החושך אשר יככה ארץ עליה יזרח כבוד ה' להיות לבבם פונה לאור התורה והמסורה, על זאת ישמח לבי גם אני, וברוך ה' כי הפליא חסדיו עם יראיו, ובשעה שכל פורקי עול התלבדו יחד להצר צעדינו מלכת בדרך ה' ונתנו חתיתם בארץ חיים לא השבית לנו ה' גואל, המה היראים אשר הי קורא, אשר כחומת אש סביב יגינו על קדושת ירושלים ושלימותה.


*) פרשה זו ארוכה מני ארץ לפרט בל מה שעבר על היהדות החרדית מני הוועד העדה החרדית ועד היום בנידון השחיטה,והנה מאז קום המדינה ועד שנח תשכ''א לא נחנו ראשי דשלטין זכות להעדר לשחיטה נפרדת, ויהודים אלו התנזרו לגמרי מבשר בהמה, ובחסדי השי''ת השיגו רשיון לשחיטה מיוחדת בשנת תשכ''א וע''ז בא מכתבו של רבינו אחרי דבריהם של הביד''ץ.


דבר י               על חומותיך ירושלים               יוא ל               קעג ן� ו,,ר' ר �כ,ר]


ידעתי נאמנה את כל הנסיונות הקשים העוברים על ראשי עם קדש בעיה''ק, נהירין לי היטב כל גל וגל של יסורים עינויים ותלאות המוצאות את כל אלה הקוראים מלא בשם ה', ואינם אומרים קשר לקשר של רשעים, כואב אני מרחוק את כאבם ובצרתם לי צר, אבל זאת נחלת עבדי ה' ומנת חלקם באחרית הימים האלה, רבותינו הקדושים נ''ע ראו את זאת מראש בעיני קדשם, ואנו צריכים להיות מוכן לקראת נסיונות וצירופים כהנה וכהנה אשר יתבררו ויתלבנו עד עת בוא דברו לגאלינו גאולת עולם, ואל יפול רוחינו אף אם ימי המבחן והצירוף עוד לא תמו, והיהדות החרדית שארית חמדת כל בית ישראל על אף עניה ומרודה זזרויה בין מכעיסיה, וסר מרע משתולל, בכל זאת לא נפטר ימין ושמאל מכל אשר קיבלנו מרבותינו אשר מבאדם נשתה עד עולם, והתורה הזאת לא תהא מוחלפת ודא תהא תורה אחרת מאת הבורא ית''ש.

וזה לעומת זה עשה האלקים. ובשעה שמשנאי ה' נשאו ראש להפריד בין הדבקים ולהרחיק את עם ישראל מאבינו שבשמים ולדחוק רגלי השכינה מהיכלא דמלכא ח''ו, נגביר אף אנו חיילים לה' ולתורתו, נרבה תורה נרבה יראת שמים ונקדש ש''ש ברבים ע''י התבדלותינו מעזקרי התורה, ואל פתח ביתם לא נקרב, ואפילו באמתלא של הצלה וכדומה בעצת השטן וכת די�י', והי' מחנינו טהור.

ואת בנינו ובנותינו נחנך בדרך התורה והמסורה ללא שינוי כלשהו, וא� יזיד איש ח''ו למעול מעל בחרם הקדמונים אשר הונף ואשר הורם על בתי הספר בירושלים שלומדים שם שפות זרות וכוי ואשר אין כח בעולם שיוכל להתירו וכלשונו הקדוש של רבינו קדוש ה' רשכבה''ג מרן יהושע לייב דיסקין מבריסק זיע י"א ובית דינו וכל מצוקי ארעא הבאים אחריו, וידוע מה מרה היתה התוצאה של עשיית פשרות או ויתוריס על חשבון החינוך הקדוש, אשר כל הנוגע בו נוגע בבבת נפש עם ה'.


הימים ימי חשבון הנפש והתבוננות, ניתן ראש ונשובה אל ה' ונקבל עלינו מעתה ועד עולם לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת, ואל ניתן למשחית לבוא אל בתינו, ונשמור מכל משמר על התחומים שגבלו ראשונים כמלאכים, אני קורא לכל אחד ואחד אשר לבו רד עם ה' ותורתו להצטרף ולהתלכד בתוך העדה החרדית הקדושה, ולהדר אחר מצרכי אוכל ומשקה העומדים תחת השגחת הגה''צ חברי הבד''צ שליט''א של העדה החרדית אשר היא משען ומבטח לכל הדבקים בה' ותורתו ובאורה נראה אור בע''ה.


קעד דברי        מכתבים          יואל

השי''ת ירא בעני עמו ויחיש פדוינו, ויערה רוח טהרה על כל עמו ישראל, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונכתב ונחתם בספרן של צדיקים, ונראה בהתגלות כבוד שמו ית''ש עלינו וישלח לנו את רוח אפינו משיח ה' אכי''ר.

הק' יואל טייטלבוים קכב.

קריאת השנה לשנת תשכ"ג

ב''ה,

אנו עומדים שוב לפני ימי הרחמים והסליחות ומתחננים בלב נשבר לאבינו שבשמים שתהא השנה הבאה לקראתינו סוף וקץ לגלותינו, שנת התגלות אור מלכותו ית''ש עלינו ועל כל עמו ישראל, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

ולפני בוא יום ה' הגדול והנורא בעמדיגו לבקש על נפשותינו ועל נפשות כל בית ישראל להכתב ולהחתם בספר חיים, ניתנה ראש ונשובה אל הי, ויפשפש כאו''א במעשיו ויבדוק היטב את פעליו ופעולת אנשי ביתו אם אין בהם ססי' מדרך התורה והשו''ע.

לבי לבי על אותם ילדי ישראל אשר גודלו וטופחו על ברכי התורה, ועתה הועלו בזאת השנה לארהי'קא) , ולאסונינו פשטו מעליהם עדיי הר חורב, ולא לאמונה גברו בארץ, גזלו אותם מחיק התורה הכניסו אותם לבתי ספר של מינות וכפירה והעבירו אותם על דתם ר''ל.

וקול דמי זרעינו צועקים אלינו להצילם, ומי גבר יוכל למלט נפשו מאחריות גדולה זו הרובצת על כל אחד ואחד, אחרי שלא עשינו די הצורך להקהל ולעמוד על נפש ילדינו שלא יפלו תהום רבה ברשת טמנו להם, ואוי לדורינו שכך עלתה בימיו לישב בשלוה בשעה אשר להט החרב מתהפכת יזם יום על ראשי ילדי ישראל ואין דורש ואין מציל.

ועתה יגדל צער השכינה כי לא רק שאין אנו יוצאים ידי חובת מחאה והצלה, הנה ישנם עוד רבים וטובים אשר טח מראות עיניהם את גודל החורבן א. בשנה זו הביאו הרכה ילדים ממדינות המזרח, והעבירו אותם על דחם ר''ל.


– דבר י            על חומותיך ירושלים               יוא ל               קעה הרוחני ואת היקף הסכנה, ושמחים הם בגלוי ובסתר על שמחת עליית ילדי �י�ר ר'חכמר

חמד אלה לארה''ק המעוברים מיד על דתם ונכרתים מעץ החיים ר''ל, רבת שבעה לה נפשינו לענ השאננים האומרים לרע טוב ולחושך אור, ולשמחה מה זו עושה, ואיך נבוא עתה לפני שער המלך בלבוש שק ואפר, והשכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, והרבה יש להצטער כי לא רק על ילדי ישראל עולי הארצות השונות יצא הקצף לחטו� אותם חיים ולהעבירם למולך נגד רצון הוריהם, כי אף גם זאת חשכו עינינו לראות, בי גם ילדים מקומיים בארהי'ק אשר הוריהם הם בחזקת חרדים ובלי דעת הם מכניסים את הילדים לבתי ספר אסורים ומוחרמים ללמדם לשונות וחכמות חיצוניות ולמעול מעל בחרם הראשונים כמלאכים ני' ע אשר כבר מודעת זאת שאפילו יתקבצו כל חכמי ישראל לא יכלו להזיזו זיז כלשהו כפי שגזרו אומר רבותינו תקיפי ארעא קדישא נ''ע, ופשתה המספחת אפילו אצל הורים כאלה אשר בניהם ימסרו לת''ת דוקא, ואילו את הבנות יחנכו בבתי ספר אסורים ועוברים על החרם הנורא בשאט נפש כמפורש בנוסחאות החרם שהוא חל על יושבי ארה''ק ועל כל הבאים לאר''י עד ביאת הגואלב) .

ועלינו �שנן לעצמינו בימים נוראים אלה את דברי רבינו יונה בשערי תשובה (שער ראשון סעיף מ''ז) וז''ל, כאשר האדם משתדל לתמוך ביד האמת ויעזור אחריה ויתעורר בדבריי והופיע אורו לעיני בני עמו ויחזק ידי אנשי האמת ונשא ראשם, וכתות השקר ישפילן יגיען עד עפר, הנה אלה דרכי קדוש הי, והוד והדר לאמרתו, ועבדותו בעולם, ועוז ותפארת במקדש תורתו, ע''כ בהרבות פעליו לקדש את ה' ולעורר את האמת להכין אותה ולסעדה, ונסלח לו מעון החילול עם התשובה, בשומו האמת לעומת אשמת החילול, מדת תשובתו, זה ביאור בחסד ואמת יכופר עון.

הי יערה רוח טהרה ממרום על כל עמו בית ישראל, ולא ידח ממנו נדח, ובאו האובדים והנדחים לעבוד את ה' ולקיים תורתו, ולא יוסיפו בני עולה לענותם, ומעיין יוצא מבית ה' להרוות צמאון זרע עם קדוש במים חיים, ושנות חיים טובים, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

ונכתב ונחתם בספרן של צדיקים, ונראה בהתגלות כבוד שמו יתברך עלינו וישלח לנו את רוח אפינו משיח ה' אכי''ר.

טו''ב אלול תשכ'י ב.

הק' יואל טייטלבוים ב. דאה בספר ,,מעשה אבות'' הנדפס בעיה''ק כל נוסחאות החרם.


קעו דברי         מכתבים          יוא ל אה' ח 67ל1�2 ו


קכג.

מכתב ברכה להשלמת הבנין של העדה החרדית*)

ב"ה

שלוי וברכה והצלחה בכל ענין בחנוכת הבית של הקמת בנין של

,,העדה החרדית" בעיה''ק ירושלים תובב''א.

������שת'' ה,.

לעת חנוכת הבית בהשלמת הבנין שנבנה עבור העדה ע י'י ידידינו הרה''ח המפורסם הנגיד הנכבד וכוי מוה''ר ישראל זופניק נ"י, הנני שולח ברכתי לעת כזאת שהשי''ת יהי' בעוזריכם שתזכו לרב הצלחה מאלקי המערכה, והבית בהבנותו יהי' בית נכון ונשא, יתרומם ויתנשא לשם ולתפארת, ברכה משולשת תהי' למשמרת, ולגדל עדת בני ישראל לפי המסורת, מהקדמונים כמלאכים ראשונים, להורות לדורות ישרים האחרונים, להגנת קדושת ירושלים בכל המובנים, יהי שלו' בחילם שלוה בארמנותם ויזכו לראות בנחמה, בעיר ה' שמה, בהרמת קרן התורה וישראל ובבנין בית הבחירה בביאת גואל צדק בב''א.

דברי ידידכם הדוש''ה באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים

.) בשנת תשכ''ג זכתה העדה החרדית בירושלים להשלמת הבנינים המרכזיים שכללה בתוכה את

מושב הבד''צ ואת משרדי העדה, ועד הכשרות, מקוה טהרה, ועוד מוסדווז קודש, הדה''ח הנגיד רבי ישראל זופניק שליט''א הקדיש את כל הונו ואונו בבנינים אלו, ואכן פעל בזה גדולות ונצורות והבל עפ"י עצתו הגדולה של רבינו.

ביום י''ז טבת תשכ''ג התקיימה חגיגת חנוכת הבית. ודבי ישראל זושפניק בא מאפריקה לאה''ק במיוחד ליום הגדול הזה ובידו מכתבו של רבנו המביע שמחתו וברכתו לקראת המאורע.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 קעז

–' סנויני: יונייי ' –

' ו ו ו ו '

אי�ר יהיר

קכד.

מכתב תודה ותשואות חן על הורמנא*)

����������1�

ב''ה, נצבים, תרס"ד לפ''ק, פה מיסיגוט יצ''ו

הנוטה כדוק שמים, יכתב ויחתם בספר החיים, את כבוד ידיד הי וידיד אנשים, חכם חרשים, ונבון לחשים, ה''ה הרב הגאון האמיתי טוע'י ה, נודע בשערים, כקש'' ת מו'' ה יודא ג''פ נ''י ויופיע א) . אדר''ש כבוד הרה''ג שליט''א באה"ר כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו, אקדמה פניו בתודה ובתשואת דן חן לו על ההורמנא וההתרה שהגיע לידי מאת כהדר''ג שליט''א, ואני יודע בעצמי שלא באתי לידי מדה זו, והשי"ת יעזור לי שאוכל ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכבוד חדר''ג שליט''א עוד ינוב בשיבה דשן ורענן, ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, ויזכה להרביץ תורה וי''ש כחפצו וחפץ הצעיר.

יואל טייטלבוים

*) מכתב זה הוא מכתב הראשון שבא לידינו מאת רבנו, שכתבו בעודו כבן שמונה עשר בהיותו עדיין בסיגים, כידוע קיבל רבינו הורמנא בבמה גדולי דורו ביניהם הגאון מבאניהאד בעל ,,פדי השדה" והגאון בעל ,,ערוגת הבושם'' . עי' מעלייה צילום מהכח''י.

א. הנאין רבי יודא גרינסלד אב"ד סעסיהאלי הי' אביו של הגאון המפורסם רבי שמעון גרינפלד בעל תשו' מהרש''ג, ובסוף תשו' מהרש''ג ח''ש נדפסו הרבה תשובות כאביו הגאון זצ''ל.


דברי                מכתבים שונים                        יואל קעח


יים ס.טוב ם������-–– �''' �� ����יי,1 � 'י'' י'

אבד''ק שימעט והגליל.

'�'' –'�'''' '� ן''�''י ''י''',' ''ן'� �7 ' � ', '�'�0' (ל1ב''ו 1''� ,9'1�',�''�' הי' ייס,יי"('ין –'––' ''� .–'', '','''וי'' '' ',�,�–.� ', ' ,,, ' י�מ ,               .

�''�� – '���''' �"�. ��', � �.�, ',, .,� ' ��' ' '–י'–��' ';'� '''�' '''''�'',,'', –',���',� '– '�,�� � ,,., י– .' ',,�,� �''י''' 7'�����רו,,,? ''1'�� )0�7,,�רע,חי '(9 0,�1, 2),�:), �ן,י' ����� �����'�ק' כ�' '������ �'ץ'7�' )רן �8ו–י'��'

''''' � '')–''– ..י'��–ז'' ' ', '''[.                       )ך4,,כ.,��    ]                       י                       יך'ו''.                ' ''– ''''''' '�,�ן'...וי), . '''� '�

�                     ''''


דבך י               מכתבים שונים                        יוא ל               קעט אר' ח 7�1234


קכה.

בענין שושבינות לש''פ הרב מסטריזוב ז"ל'*)

בייה

אל כבוד ידידי הבי החתן החשוב חריף ובקי, ותיק מלא עתיק,

חכם ונבון, בנש''ק מאילי תרשישים כש''ת מו''ה חיים שלמה

נ''י ויופיע לנצח.

מכתבו הגיעני זה כבר והנה כבר מסרתי דברי לתשובת מכתבו לידידי הני תרי גיסי האברך מו''ה אליעזר פאשקעם נ''י והאברך מו''ה מרדכי ווילינגער נ''י, ורציתי גם למסור להם מכתב אבל מחמת רוב מרירותם להדרך לא לקחו מאתי המכתב, ובוודאי כבר דברו עמו פא''פ כל מה שאמרתי להם לתשובת מכתבו כאשר בקשתי מהם לדבר עמו פא''פ, ואל יפלא בעיניו על אשר לא שלחתי ע''ע גס איזה מכתב כי אינו מצוי אצלי אנשים ממחוז מונקאטש לשלוח על ידם, ועל הבי דואר א''א כעת כנודע, וסמכתי על האברך מו''ה אליעזר פאשקעם שאמר שבכמה יחזור לכאן תיכף אחר ביאתו לביתו אבל לא בא. והנה פא''פ בוודאי כבר מסרו לו התשובה כי הנני מוכן בעזהי''ת ליסע ליקח חבל בשמחתו ולשמוח אתו עמו ביחד ביום שמחתו הוא יום כלולתו בשעטו''מ, אמנם בדבר השושבינות מה אעשה כי לא אוכל למלאות המבוקש יען שזוי תחיי אין ביכולתה כעת ליסע באלה מסעי מחמת ההכרח לה לעסוק ברפואות וליטע למרחץ ועוד נוסף לזה איננה באלו הימים בקו הבריאה והשי''ת יעזור במהרה ברוב בריאות, ואי''ה השמרי' ביחד פא'' פ אבאר לו הכל ביותר, והשי''ת יהי' בעזרו שיהי' שמחתו שלימה וזיווגו יעלה

*) רבי חיים שלמה הורוויץ מסטריזוב בנו של רבי אלטר אליעזר בנו של רבי אהרן אב''ד בייטש

בנו של ה,,אמרי ונעשי' מדזשיקוב וחתנו של בעל ,,דברי חילפיי מצאנז.

אמו של רבי חיים שלמה היתה בתו של רבי משה ליב שפירא מסטריזוב בנו של רבי שלמה ממונקאטש וחתנו של רבי ברוך מגרליץ שהי' חתנו של בעל ,,יטב לב''.

רבי חיים שלמה בא בקשר שידוכין עם בתו של רבי רפאל גרוס אב''ד בערבעשט חתנו של רבי יוקל טייסלבוים אב''ד וואלאווא חתנו ובן אחיו של רבינו בעל ה,,יטב לבי'. נמצא שהי' רבנו ש''ב של החתן ושל הבלה, על כן כיבד את רבנו בשושבינות.

בעל ,,מנחת אלעזר'' ממונקאטש ש''ב של החתן רבי חיים שלמה שהי' העומד מצד החתן, גם הוא הצטרף לקריאתו של החתן אל רבנו לכבדו בשושבינות אל החתונה שנקבעה להתקיים בבערבעשס , בשנת תרע''ט .

וע''ז סובב תשובת רבנו שאכן מובן לבא ולהתעלם באהבים, אבל בדבר השושבינות אין ביכלתו למלאות המבוקש מפאת חולשתה של הרבנית. וארז רבנו נסע להחתונה אבל לא בחור שושבין.


קפ                   דברי                מכתבים שונים                        יוא ל

יפה לדור ישרים יבורך בחיי נחת והרחבה ובמהרה נזכה לראות בנחמת כל ישראל זשמחתן.

א''ד ש''ב ידידו דושיית באהבה רבה מצפה להצלחתו.

הק' יואל טייטלבוים פ"ש ברגשי כבוד והלל כרוב גדלו אל כ''ק מחו' הרב הגאון הצדיק המפורסם בו''ק חו''פ ע''ה פ''ה, רם וגבה ונשא, שושילתא דיחוסא, מזה בן מזה כקש''ת מוה''ר חיים אלעזר שפירא האבדק'"ק מונקאטש שליט"א, צר לי ד אשר לא אוכל למלאות המבוקש בשלימות בדבר השושבינות כאשר כתבתי למעלה, אמנם אנכי הנני מוכן ליסע ולבוא להתעלם יחד באהבים, והשי"ת יעזור להתראות בשמחה.

א''ד ידידו ומכבדו ומוקירו בז''ח בכל מיני אותות הכבוד כערכו הרם והנשא.

הקי יואל טייטלבוים הנה כבר שלחתי מכתב על ידי ציר אמנם יען כי איני יודע בכלל אם הגיע הציר לשם למסור המכתב לכן הנני שולח מכתבי זה פעם ב' ע''י איש אחר ויוכל להיות שיגיעו שניהם אצליכם אל יהי לפלא בעיניכם.

הנ''ל קכו.

הזמנה לכלולת בתו הרבנית ע"ה *)

ב''ה

שוח''ט אל כבוד ידידי ב''ד האברך היקר הרב החו''ב ותיק וחסיד

בנש''ק כש''ת מו''ה יואל אשכנזי נ''י.

היות כי בעזהשי''ת הניע תור בלולת בתי היקרה תחי' כמבואר מעל''ד, �זה אבקשך יקח נא חבל בשמחתי ויזכירני שם במקומות הקדושים שהזיווג

*) מכתב זה כתב רבנו מעלי'ד הזמנת קריאה לנישואי בתו הרבנית מרת חי' דתא ע''ה שהתקיימה

באורשעווע בחודש אלול תרפ''ד.

רבנו מבקש מש''ב החביב לו דבי יואל אשכנזי מסבדא שיקח חבל בשמחתו ויזכיר אותו לטובה אצל ס�ומות הקדושים.


דברי                מכתבים שונים                        יואל קפא

יעלה יפה בשעטו''מ, והבית בהבנותו יהי' בנין עדי עד, נכון ונשא ברוב נדת, ואזכה לראות מבהם דור ישרים�–ר,יב 5 ורך, גם אזכה להפקד במהרה בדבר ישועה ורחמים, וכ''מ נ''י יזכה לראות נחת מכל צאצאיו ויו''ד, גם אברכך בברכת מז'' ט מהתקשרות בתו תחי', השי''ת יהי' בעזרו שזיווגם יעלה יפה לאיו''ש ברוב נחת והרחבה, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר עם לבבו וכלו''נ ידידו דו''ש באהבה רבה.

הק' יואל טייטלבוים ויען כי שליחות מעות במכתב במדינה זו הוא עלול להפסד מחמת הצענזור כאשר אירע לי פ''א שנלקח המעות ע י'י הצענזור, ועוד היי לי צער גדול אח''כ ממשפטי הערכאות, לזה בכל פעם ששלחתי מעות במכתב הי' ע''י שליח ממדינה אחרת שאין שם צענזור, לכן אל יתמה מה שלא הנחתי בכאן מעות, ובאלו הימים יהיו אצלי מאנשי סאקמיר אשלח אי''ה על ידם משם. ����                 הנ''ל קכז.

תשובה על הזמנה לשבות בסאטמאר *)

ב''ה

אל כבוד ידידי האברך היקר חו''ב ותיק מלא עתיק יראת ה' היא

אוצרו כש''ת מו''ה יודא פאשקעס נ"יא) .

מכתבך הגיעני בשבוע העברה בדבר אשר כתבת שאבוא לסאקמיר כעת

לשבות שם בש''ק, וכבר כתב לי זה ידידינו מו''ה שמואל שווארטץ נ''יב) בחו של רבנו הרבנית חי' הוזא ע''ה נפטרה ביום י''ד חשון שנת תשי''ד.

בעלה חתנו של רבנו הגה''צ מסעמיהאלי נפטר באה''ק בחודש אדר שנת תשכ''ו

*) כידוע היה לו לרבינו ביהמ''ד בק''ק סאסמאר עוד בהיותו אב''ד בק''ק אורשיו1א והיי נקרא ,,אדשיווער בית מדרש'', ומפעם לפעם הזמינו אוחו לשבות אצלם על ש''ק ולפרוס כנפיו עליהם, והיה דבינו מבקרת לפרקים, במכתב זה מתנצל רבינו על שאין בידו למלאות בקשתם.


א. ת''ח גדול וחסיד נלהב, מקושר לרבינו בלו'ינ, ואף היותו קרוב לגילו של רבינו, ישב לפניו כעבדא קמי' פדא. וגם נתלוה אל רבינו בביקורו הראשין באה'' ק שנת תרצ"ב, והי' נקרא בפי בל ,,ר' לייבעלע פאשקעס''.


קפב דברי        מכתבים שונים                        יואל

והשבתי לו טעמי ונימוקי בזה, ובטח הראה לך את מכתבי שכתבתי לז ושם תמצא תשובה נכונה בדבר אין מהצורך לכפול הדברים, אמנם כעת ראיתי כי גם בלא''ה נסתבב הדבר שלא יכולתי לנסוע כי זה כבר אשר שלחנו רפאם לסאקמיר וחשבתי שיבוא בחזרה לכאן בימים מועטים עם הוויזעם כאשר הורגל מאז ומקדם ויהי' אפשרות לנסוע, אבל לא כן היי עתה כי נתעכב הרבה בקירייהאז ולא ידעתי שום פתרון מה שלא הי' שום ידיעה ממנו עד שבשבוע העברה פתאום השגנו מכתב מקירייהאז, כי עדיין הוא בשם, ושלחתי עוד הפעם שליח מיוחד לקירייהאז לשלחו לסאקמיר, והלואי יהי' בחזרה בכאן בשבוע זו שאוכל לנסוע ביום אי הבע''ל לאוהעלי על יומא דהילולאנ) , ואבקשו לזרזם בדבר, ור' בן ציון ג�יק הי' השליח שהביאו מקירייהאז, ותיכף לחקור אודותיו היכן הוא כעת לזרזם הרבה, ועכ''פ הננו רואין כי בלא''ה נסתבב הדבר כן שלא הי' שום אפשרות לנסוע באלו הימים חוץ למדינה, ואי''ה מאוהעלי אחר יומא דהילולא בדעתי לנסוע לקארילסבאד, ואף אם לא אסע לקארילסבאד א''א ליסע עוד לסאקמיר כי עד שאחזור מסאקמיר אצטרך אח''כ במשך כ' או נ' שבועות שלאחריו ליסע עוד הפעם למדיגתכם להיות בסיגעט על יומא דהילולאד) והוא דבר התמוה לרבים לעשות טירחא בכדי, והוצאת הוויזימם שני פעמים לנסוע ממדינה למדינה עבור להקדים ב' או ג' שבועות להיות בסאקמיר, והכל יאמרו חפזון זה למה, אין זה אלא כוונה מיוחדת יש בדבר להיות פחז כמים, וכאו''א יאמר הכוונה כפי מה שלבו חפץ לשיטתו וד''ל, ואי''ה כשאהי' בסינעט על יומא דהילולא משם אקוה להיות בש''ק בסאקמיר אם לא יהי' אז איזה מניעה מחדש, והשי''ת יעזור שיהי' הכל לטובה.

שמחתי ממה שכתבת מבתך תחי' השי''ת יעזור שתתרפא במהרה לגמרי ותהי' בריא אולם, ותזכה לגדלה לבעל תורה ולחופה ולמע''ט מתוך נחת ושמחה, והימים האלה יתהפכו לששון ולשמחה.

א''ד ידידך דוש''ת באהבה רבה מצפה להצלחתך.

הק' יואל טייטלבוים

ב. בנו של הגה''צ ר' נפתלי שווארץ מסאה, שימש כשתי שנים אצל רבינו באחד המשסשים הוציא

ג. ד.

לאור בסאסמאר את הקובץ ,,לקט שושנה'' בו פידםם הרבה מחידושי אגדה של רבינו. הוא יומא דהילולא דהגה''ק בעל ,,ישמח משה'' ביום כ''כ תמוז.

הכוונה לדומא דהילולא של הגה''ק בעל ,,ייטב לב'' ביום ו' אלול.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 קפג

קכח. בענין קיום נדרו עבור ההילולא במירון *)

ב''ה שוכט''ם אל כבוד ידידי ש''ב הרב המאוה''ג החסיד המפואר

בנש''ק כש''ת מו''ה יואל אשכנזי נ''י.

אחדשת"ה באה''ר, הגיעני מכתבו בבשורת מז''ט מנסרין היקרים אשר נולדו בעזהי''ת אצל בנו ובתו שיחיו, והנני לברכו בברכת מז''ט השי"ת יהי' בעזרו שיזכה לשבוע מהם רוב תענוג ונחת ולראות דור ישרים יבורך בנחת והרחבת הלב ע''ד התורה והיראה ע י"ע. והנה זכור יזכור נא אשר בעת הפרדי מאתו בחיפה אמרתי לו אשר פצו שפתי לנדור נדר בהיותי במירון סכום הנרות והליטרות יין ליתן שם ביום ל''ג בעומר ולא העליתי עוד הדבר על זכרוני כי סמכתי על מה שאמרתי לו שם, ושוב כתב לי כ''ת נ''י אשר שכח סכום הנרות והליטרות יין, והיות כי גם אנכי שכחתי הסכום אשר ע''כ למען יהי' עד שיצא הספק מלבי ימחול נא לקנות שמן להדליק שם עשרים נרות, גם ליתן עשרים ליטרא יין על שמי ביומא דהילולא רבא של ל''ג בעומר, ואי''ה בימים האלו אשר אקוה לשלוח כעת הצעטיל שאני נוהג לשלוח בכל שנה, שמה אוסיף גם להחזיר לו במיטב את הסכום שיתן עבור השמן והיין הנ''ל, ואבקשו עוד הפעם שימחול אלף פעמים על טרדתו ולעשות כנ''ל בלי ספק, כי בהיותי במירון נדרתי כן וחלילה לי לעבור ע''ז, ואם אולי לא יסע כ''ת שמה ישלח ע''י איזה איש מהימן שלא יתעצל בדבר בבירור, כי בוודאי יש הרבה אנשים חשובים שנוסעים לשם, ואני סומך על כ''ת נ'' י שלא אבוא בטח לידי מכשול ח''ו, ואני נותן לו ת''ח במוקדם ומטירדות עש''ק אקצר, והשי''ת יעזרינו לשמוע ולהשמיע כ"ט סלה. והנני ידידו ש''ב דושת''ה באה''ר.

הקי יואל טייטלבולם אבקשו נא להשיבני תיכף.

ידידו הנ"ל

*) בעת ביקר רבנו פעם ראשונה בא''י בשלהי שנת תרצ''ב שבת בסירון על ציון התנא האלקי

רשב''י עם חבורתא קדישתא די בארעא דישראל בני עליי חסידים אנשי מעשה שבעיה''ק צפת וטבריא, ושהה שם במה ימים בהתרוממות הנפש. שנים רבות אחרי בן עוד סיפרו בני ארץ ישראל בהתפעלות יתירה מביקורו זה במירון, ואשר זכרו לא ימוש מהם.

רבנו בהיותו שם נדד סכום נרות ויין לצורך הדלולא רבא דרשבי" י ביום ל''ג בעומר, ושכח אח''כ את סכום הנדר. על כן ביקש מש''ב הרה''ח רבי יואל אשכנזי שיואיל ליתן עבורו שמן ויין לקיים נדרו.


קפד ך ברי       מכתבים שונים                        יוא ל

קכט.

מכתב תורה למילוי שליחותו *)

ב''ה

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי ש''ב הרב המאוה"ג החסיד המפואר

כנש'' ק מאלים ותרשישים כש''ת מו''ה יואל אשכנזי נ''י.

אחדשת''ה באה''ר, הנה בראשונה אביע לו רב תודה ות''ח על אשר עשה שליחותי למירון כאשר כתבתי לו אז, ומחמת טירדותי וגם שהייתי נודד מביתי על מקום אויר טוב לצורך בריאת גופי לזה נתאחרתי מלכתוב לו ע''ע, גם בשליחות המעות שהייתי רגיל לשלוח ע''י אביו הרב נ'ייא) נתאחרתי עכשיו מאוד, כעת שלחתי הסכום כהרגילי והוספתי עוד עבורו את הסכום שכתב שעלה לו הוצאת הנסיעה והיין והשמן במירון, השי''ת ירחם שנזכה לישועה גמורה במהרה דידן.

ראיתי במכתבו את האסון הנורא שקרה לכם ר''ל מפטירת הר"צ זלה''ה מסלאניסב) השי''ת ירחם על פליטת עמו ישראל ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולם, וזכות הצדיקים שבג''ע יעמוד לזרעם אחריהם ולכל הדבקים בהם בכל מיני השפעות טובות עד שנזכה לישועה כללית בב''א.

מהחכם האב''ד הספרדים שבעירכטג) קבלתי כמה מכתבים עבור הס' תהלים עם פי' תפלה למשה והשז''ת השיב משה, גם כ''מ נ''י כתב לי מזה, והנה הם' תהלים הנ''ל לא הי' בידי אך טרם נסיעתי מביתי השנתים, ויען שהייתי אז מוטרד בהנסיעה לא שלחתיו, זכאן איננו בידי, בשבוע זו אקוה אי''ה ליסע לביתי ואשלח לו תיכף, והשו'ית השיב משה הפסקתי באמצע ההדפסה מחמת כמה טעמים, ובקרב הימים אקוה אי''ה לחזור למלאכה לגמור ולהדפיסו, וכבר כתבתי לו שכשאזכה לברך על המוגמר אשלחיהו לו אבל עדיין לא נדפס אלא מיעוט מהספר, ואי''ה כשאבוא לביתי ואשלח לו הס' תהלים אכתוב לו כ''ז, ויען שגם כ''מ נ''י העיר אותי ע''ז איזה פעמים לכן הנני משיב לו גם ע''ז במכתבי כעת כי אין הדבר כמו שחושב החכם הנ''ל.

*) סובב על בקשתו של רבנו במכתב הקדום להדליק שמן ולנדב יין עבור ההילולא דרשב''י במירון. א. הזא הרה''צ רבי ברוך אשכנזי אביו של הרה''ח רבי פייבוש אשכנזי המשב''ק אצל רבנו. ב. הוא הרה''צ רבי אברהם מסלאנים בעמח''ס ,,ביח אברהם'', שחסידיו דרו בעיה''ק טבריא, וגם רבי יואל שהי' חתן דודו הרה''צ ר' נח, נמנה בין אנ''ש.

ג. הוא הרב הגאון רבי יעקב ודידן אב''ד הקריית הספרדים בעיה''ק טבריא.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 קפה

ויזכירני שם במקומות הקדושים למור"ם ולישועה גדולה אני וביתי וחתני שיחיו כאשר נודע לך, והנני מברך אותך ואת כל ב''ב שיחיו בכוח''ט, ותזכו כולכם לשנה טובה ומבורכת בכל מיני ישועות ברוחניות ובגשמיות כאשר עם לבבכם וכלו''-נ- ידידכם ש''ב הדושת"ה באה''ר ומצפה לרחמי שמים ברוחניות ובגשמיות בכל הפרטים.

הק' יואל טייסלבוים קל.

'–"'''4' בענין אבל תוך יב''ח אם מותר להתפלל בימים נוראים

ב''ה, י''ג ניסן התרצ''ג לפ''ג, פה קראלי יצ''ו.

שזכטי'ם אד כבוד אנ''ש הנגידים והחסידים מופלגי תורה ויראה

מנהלי הביה'ימ ספרד במארנערעטן יצ''ו.

אחדשת'"ה, מכתבכם הגיעני בדבר הרב המאוה''ג חו''פ בנש"ק כש''ת מוה''ר יחיאל ני''א) אשר הוא מוחזק להתפלל אצליכם בהרבה שבתות השנה ובימים טובים וימים נוראים, ועכשיו הוא אבל ב"מ על אביו תוך יב''ח ואינם מסכימים שיתפלל גם בשנה זו מה שדרכו להתפלל ושאלתם חוו''ד, והנה טרידנא טובא כעת מטירדת החג, אך יען שבקשתם התשובה עוד קודם החג לכן הנני להשיב כער� עכ''פ בקיצור נמרץ.

והנה הדין פשוט ומבואר במג''א או''ח כי' תקפ"א ובש''ך יו''ד סי' שע"ו דבדליכא דעדיף מיניי שרי, וז''ל המטה אפרים אם אין שם אחר הנון כמותו כגון בקול ערב או שהוא גדול בתורה ובמע"ט מוטב שיהי' האבל ש''ץ כיון שהוא הגון יותר עכ''ל. ומבואר מזה דאם הוא עדיף בענין א' או בקול ערב לבד או במה שהוא גדול בתורה ובמע''ט מוטב שיהי' הוא הש"ץ, הגם שצריך להבין קצת דהלא מדרך העובדי ה' שהם ענוים ושפלים בעיני עצמם ואינם חושבים שעדיפים מאחרים בתורה וכמע י"ט והאיך יתיר לעצמו על סמך זה דליכא דעדיף מיני' בתורה ובמע''ט, אבל נראה כיון שזה נוגע רק להציבור שהוא שלוחם לכן אם לפי דעתם או לפי דעת רוב הציבור ליכא דעדיף מיני', מוטב שיהי' הוא שלוחם, כיון דבדידהו תליא מילתא, ויש בזה עוד אריכת דברים אבל אין הפנאי מסכים, ויהי' איך שיהי' הדין מבואר כן כנ''ל, וא''כ אנן בדידן בנידון הרב הנ"ל הנה כמוני כמוכם כולנו יודעים דליכא דעדיף

א. הרה''צ רבי יחיאל טויב אדמו''ר סראזלא מגזע הרה''ק מקאליב וזידטשויב, היי דר בפארגערעטיז.


קפו                  דברי                מכתבים שונים                        יוא ל

מיני' בביה''מ שלבם הן מצד יחוס עצמו בתורה ובמע''ט, והן מצד יחוס אבותיו אשר גם זה מועיל לתפלה כמו שאמרו חכז''ל (מובא ברש''י פ' תולדות) אינו דומה תפלת צדיק בן צדיקם) , וא''כ בל"ס תוכלו לעשותו שליח להולכה בתפלה ותחנונים ויהי' תפלתו מקובלת ורצוי' לפניו ית''ש, והקב''ה יהי' בעזריכס למלא משאלותיכם לטובה ואת חג המצות תחוגו בכשרות ובדיצות כאשר עם לבבכם וכלז'ינ ידידכס דו''ש באה''ר.

הק' יואל טייטלבוים

קלא.

אזהרה נגד בזיון אב''ד, ובענין זיווגים *)

אל כבוד ידידי ש''ב הרבני הנגיד המפואר מו''מ בתו''י בנש''ק

מו''ה ארי' לייבוש אשכנזי נ''י.

מכתבו הגיעני ומחמת טרדותי העצומים שבאלו הימים התחלת ביאתי לכאן עיר סאטמאר גתאחרתי קצת בתשובתי, אף שרציתי להשיב על אתר, אבל אין לשער גודל הטירדות המטרידים אותי כעת וגורמים השמטה לכמה דברים נחוצים מאוד.

והנה תוכן מכתבו אשר קמו אנשים על כבוד ש''ב ידידי הה"נ חו''פ האב''ד שליט''א והולכים נגדו בחרב ובחנית לזרוק אבנים בחלונות שהוא ממש פיקוח נפשות ר''ל עד שהוכרח לשלוח בתו היחידה מביתו, וגם הולכים במסירות ועוד כהנה וכהנה דברים נוראים ומפרידים אשר תצלינה אוזן השומע, וכ''מ נ''י כתב ששמע שגם אני איני מתנגד על מעשיהם, תמה תמה אקרא האיך עלה על דעתו לחשוד אותי בדבר בליעל כזה, ועל גודל רשעות כאלה, והיטב חרה לי עד חדרי לבבי על מעשה האנשים האלו, ולבי עלי דוי אשר יעיזו כ''כ להלביש דרך רשע כזה במעטה החסידות.

ובעיקר ענין הזיווג הציע לפני איזה טעמים כמוסים ואנכי בעניי אין בכחי להניד לו לא הן ולא לאו, ובאמת עניני הזיווגים המה מן השמים שמכריזין מ' יזם קודם יצירת הולד, ומכח הכרוז הזה בא בלב המחותנים שברצונם ב. רבנו מחדש כן להלכה דתפילת צדיק בנן של קדושים נחשב בליבא אחר דעדיף מיניה, וע''כ מותר להתפלל ביפים נוראים.

.) נכתב לפני חג דפסח של שנת תרצ''ד, תחילת בואו של רבנו לברז פאר בק''ק סאטמאר.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 קפז

להשתדך, ומגלגלים סיבות ומאורעות לגמור הענין, ומי בדור הזה שידע דעת עליון בעניני הזיווגים להגיד בזה דעה מוחלטת ולהתערב בדבר בחוזק יד. אבל יהי' איך שיהי' איך יעלה על הדעת לעשות מעשים נוראים כאלו, ובל המפריד אותו בהכאות וכדומה נקרא רשע, ומסור דינו כמומר לכה''ת כולה ומכש''כ נגד ת''ח שאף בבזיון ק� אמרו חכז''ל (שבת קי''ט ע''ב) המבזה ת''ח אין רפואה למכתו וק''ו באבי"ה שאמרו ז''ל (קהלת רבה פ''א) כל מי שנתמנה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים, וא''כ ק''ו ב"ב של ק''ו בת''ח גדול כמותו אב''ד ובנש''ק מאבותיו העמודי עולם אשר מכחם ישב על כסא הרבנות הזה שצריך ליזהר בגחלתו שלא יכוו חייו, ויוכל לפרסם בשמי אשר יהיו זהירין מהיום ולהלאה מדרכים כאלה למען לא יתחרטו ח''ו, ואדרבא יפייסו אותו על העבר, וכל העומד לימינו להטיב עמו ולחזקו ולאמצו יעזרהו השי''ת בזכות התורה ואבותיו הקדושים נוחי נפש זצוקלה''ה אשר האירו פני תבל, והשי''ת ירומם במהרה קרן התוה''ק וישראל.

א''ד ידידו ש''ב הכותב מכאב לב ומצפה לישועת השי''ת דו''ש באה''ר �וצר דחכמה

ומברכו בשמחת החג בהכשר ויתרון.


�ה''ח567י123 הק' יואל טייטלבוים קלב.

בענין נבאות על קופת ר"מ בעל הנס*)

שלוכט'ים אל כבוד ידידי הרב הגאון הצדיק המפורסם, גן הדסים, ערוגת הבושם, חו''פ, שולשילתא דיחוסא מזה בן מזה כקש''ת מוה''ר עקיבא כופר שליט''א אבדק''ק פרעסבורג המעיטרה יצ''ו, ואל כבוד תלמידו הרב המזכיר העוסק במלאכת הקודש, יצו ה' את הברכה אתו.


אדר''ש כהדרגנ''י באה''ר, הגיענו מכתבו אשר בסיגנון זה כבר קבלתי מכתב מהרב המזכיר נ''י עוד בשנה העברה, ומחמת סיבות וטרדות נשמט תשובתי, אך כפי אשר סיפר לי הה''ג מערדאד נ"יא) נודע לכס מה שהי' בדעתי להשיב, כי הי' פה אז בעת ההיא ותחת אחד השיחים סיפרתי לו את כל הענין,ושוב שהי' פה עוה''פ אמר לי שכתב לכם הכל.


*) כידוע שענדן שילוח מעות ר''מ בעהנ''ס לעניי כולל ,,שומרי החומות'' באה''ק היה דבר כללי שהקיף כל מדינות אונגארין, גם מעירו של רבינו שלחו תמיד לצורך קופה זו. הרב מפרעסבורג שהי' מנשיאי הכולל ביקש מרבינו שיתערב בענין איזה שיכשוך שנתהווה בין הגבאים.

א. ה''ה הרב הגאון רבי יואל כ''ץ בעמח''ס טירת כסף ועוד ספרים.


קפח דברי       מכתבים שונים                        יואל

והנה כעת אכתוב עוד תוכן העגיןב) כי אנכי קיימתי נעשה לנשמע שאז אחר פטירת הגבאי הנגיד המפואר מו''ה שלמה מארקאוויטש ע''ה עוד טרם שקבלתי מכם שום מכתב אמרתי לבנו הנגיד וכוי מו"ה אלי' דוד נ''י מארקאוויטש את דרך זה, להעמיד קאססיסיאן של שלשה אנשים חשובים, וגם הוא יהי' בין השלשה, אבל הוא מיאן בזה ולא רצה לצרף אתו איזה בעה"ב ארר, ואנכי אמרתי לו בפי" שאינני מרוצה לזה כ''א ע י'י העמדת קאממיסיאן כנ''ל, אבל לעשות צעדים בדבר הייתי חושש מפני המחלוקת, כי התבוננתי שיוכל לצמוח מזה צדדים בעיר, ואזלי ח''ו יהי' קילקולו יתר על תיקונו כמובן, ולזה נשארתי בשב זאל תעשה, וכאשר קבלתי מכתבכם ממש באופן אשר אמרתי מכבר השבתי מי יתן והי' להעשות כן על ידכם, וע"י המנהלים שבאה''ק תו"כ, אשר לכך נבחרתם להיות העושים והמעשים בזה, ואני את נפשי הצלתי במה שאמרתי בבר מה שבלבי, אבל לעשות פעלים מצידי לא ראיתי לטובה מטעם הנ''ל, ובפי ידיעתי נודע לכם מכל זה ע''י הה''ג מערדאד נ''י, גם באה''ק הי' אנשים שדיברו שמה עם המנהלים וממונים, אבל הר' אלי' �ר' ח )��4י �1[

דוד מארקאוויטש נ''י הביא לי הכתב מאה''ק תו''כ שנתמנה משם לגבאי, וכפי הכתב שבידו הוא ולא אחר, ומה אוכל לעשות, וא"א לבאר הכל בכתב. �וצר החכם ה

והנני ידידו דושת''ה באה''ר.

הק' יואל טייסלבוים קלג.

המלצה לשד''ר מעיה''ק צפת"ו

בעזהשי'ית

לאחינו בנ''י הרחמנים גומלי חסדים די בכל אתר ואתר שלומכן ישנא. הן לא נעלם מכד הרפתקאות והצרות שעברו על אחינו יושבי ארץ הקדושה תובב''א, וסובלים דוחק ועוני ולחץ ר''ל זה איזה שנים מהשערוריות הנוראות שנעשו שמדא) , ונשבר מטה לחמם של מאות משפחות העטופים ברעב רח''ל.

והנה אחינו הספרדים הע''י יושבי עיה''ק צפת''ו בחרו את מוכ''ז הרב החכם הכולל וכו' מוה''ר חיים מאמאן נ''י שילך בשליחותם להציע צערם דוחקם ולחצם לפני אחינו בגולה שיקימו לעזרתם להחיות נפשם ונפש בני ב. תוכן הסבסוך הי' אם הגבאוח של מעות רמבעה''נ עובדת להיורשים.

א. מאז התחילו הציונים ללטוש עינם על אה''ק וליסד שם מלוכה, נתעוררו הערביים תושבי הארץ לעשות פרעות ביהורים, ומומו לועז התנפלו על החושבים ונהרגו רבים ובז שלמים בכמה עיירות


דברי                מכתבים שונים                        יואל קפט

ביתם השואגים לטרף, והנה מכיר אנכי את מוכ''ז השד"ר נ"י זה כמה, וגם מעת היותי בעיר הי שמה שהוא ת''7ו ויר''ש ונטה שכמו לסבול לעת זקנתו לדלג על הערים ולקבץ על הגבאות, לזה הנני לעורר איזה פסוקי דרחמי לקרבו בכל מקום כואו ולקבלו בספ''י כראוי לשליח מצוה ואדם חשוב, ולהעניק אותו ברוח נדיבה ובעין יפה שיוכל להפק זממו הטוב.

–-''י'––'''והשי" ת ברוב רחמיו ירחם על פליטתינו, וישוב שבותינו, ויקבץ נדחינו וירום קרן משיחו במהרה.

כעתירת ההו''ד למען המצוה הי ויקרא תרח'יץ לפ''ק.

הק' יואל טייטלמים קלד.

בענין הצלת ישראל מצפרני הנאצים *)

בייה,

שלוכטי'ם וכוח'יט אל כבוד הרב החריף ושנון, אשכול הכופר, חכם וסופר, רודף צדקות וחסדים כש''ת מוה''ר חיים ישראל אייז נ''יא) .

אחדשת''ה כמשפט, הגיעני מכתבו ונהנתי אשר ראיתי כי שמתם לב להיות לעזר ולהועיל להצלת נפשות אחב''י האומללים ר''ל, אשר נמס לב כל שומע המצב הנורא בעוה''ר, ואשרי מי שיזכה ליקח חבל בהצלת ישראל בעת צרה כזאת, והנה ניצולו במדינתינו תלי''ת הרבה נפשות אבל כל מה שבכחנו לעשות אין מספיק אף למקצת מן המקצת מה שמוטל עלינו, אשר ע''ב אתם שתוכלו לבא לידי התקשרות עם כל אחב''י בכל מקומות מושבותיהם היושבים בשלום ובהשפעה מרובה, חוב קדוש עליכם להשתדל בכל אופן ואופן, וגם במדינתכם תראו להשתדל בדבר בכל האפשרי.

ומ''ש לייסד ועד של אנשים אחדים, הנה קבלתי מכתבו היום יום ועשבי'ק פ' תצא והנני מוכן לנסוע תיכף ביום אי פי תבא הבע''ל לפעסט כי שם הוא

מישראל. ובשנת תרח'יץ סבלה עיה''ק צפת הרבה משצרוריות אלו, ושלחו שד''ר למדינת אועארין להקל מצוקתם, וכנראה ממכתב זה הכיר רבינו את השד''ר הלז מעת ניקודו בא''י בשנת תרצ''ב.

*). מכתב זה נכתב בעצם ימי הזעם בשנת תש''ג, בעוד שהי' היכולת להציל עדיין ירדות אונגרין, דבנו הי' לו הרבה קשרים עם העסקנים מחח למדינה בענין הצלת נפשות ישראל.

א. מראשי העסקנים לטובת כלל ישראל בעיר ציריך.


קצ                   דברי                מכתבים שונים                        יואל

מקום המרכז לענינים כאלו ואקוה בעזה''י לסדר הענין כדרך שכתב מע''כ נ''י במכתבו.

ומ''ש הר' מו''ה משה גראם נ''י להודיע זה לגיסו תלמידי היקר מו''ה שלמה גפן נ"י, הנה גם עד עתה היי לי עמו כמה חליפות מכתבים בענין זה ובודאי נודיע לו גם הלאה.

ומה ששאל אם יותר טוב לשלוח הכל ישר אליו, הנה אמת כי הוא משתדל הרבה בזה באמונה אבל יש עוד מקומות ודרכים אחרים ואופנים שונים וצריך לתת לב לכל הדרכים, וגם כי הרבה פעמים משתנים הדרכים מיום אל יום, והנה בפרטיות יותר נוכל להודיע לכם אי''ה שבוע הבע''ל כאשר אהי' בפעסט בהסתדרות חברי הועד, ואחר החקירה ודרישה במצב הדרכים כעת, ועכשיו כתבתי רק בדרך כלל, ונם כי לא אוכל להאריך יותר מטרדת עש''ק, ואך הוכרחתי להשיבו חיש מהר כי השליח נחוץ לדרכו תיכף במש'יק ובלא''ה א''א לבאר הכל יותר וד''ל ברמיזה.

והעיקר שתעשו מעשיכם בזריזות נמרצה כי מי יודע כל רגע ורגע מה שנעשה שלא לעבור ח''ו על בל תאחר, ואשרי חלקיכם בהמצוה רבה זו הבאה לידכם, והשי''ת ירחם על פליטת עמו ישראל ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

ידידכם ד''ש באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הקי יואל טייטלבוים בענין הה''ק הר''ר ישעי' שליטי'אב) בנו של מרן הדברי חיים זלה"ה הי' כמה סיבות, וקשה יותר להצילו, ואחר רוב ההשתדלות עדיין לא נעשה עמו דבר, ולזה צריך �השתדל עבורו בפרטיות וד''ל.

הנ"ל קלה.

בדבר ההצעה להתקבץ לגור ביחד באמצע ימי המלחמה*) ב''ד,


אחדשה''ט באה''ר, מכתבכם הנכתב אחר כי"ח תמוזא) העע''ל הגיעני ב. הוא הרה''ק רבי ישעי' מסשחוב שהי' דר בקראקא, ונהרג על קידוש השם, הי''ד.


דברי                מכתבים שונים                        יוא ל קצא

כעת באמ 4 צע הימים הקדושים הע י'י, ואיני יודע למר ככה עיכובא על הבי דואר, ומטירדת הימים הקדושים בצירוף שארי מיהדות וצער הרבה נתאחר עוד ולא השבתי על אתר, ובעיקר הדבר מה שכתבתם שברצונכם לילך ביחד אל מקום אחד, הנה מה טוב ומה נעים הי' שבת אחים נם יחד באיזה מקום מנוחה, אבל בעוה''ר לע''ע אין לנו דרך ומבוא לזה שיהי' אפשרות לקיבוץ גדול לבוא יחד בפ''א אל איזה מקום, כי בדרך כלל כל המדינות סנורים זמסונרים בפני ישראל, ובל אותן שיש להם יד ושם אצל השרים בכל מדינה ומדינה המה בדיעה זו, והיראים המאמינים בהשי''ת ורואין האמת ולבן נשבר בקרבם על מצב בני עמינו, מועטין המה, ובלי כוח לפעול איזה פעולה אצל השרים, ושנאת האומות על ישראל גברה בכל העולם מקצה הארץ ועד קצהו א''א לבאר בפרטות האלו יותר בכתב לכן כתבתי ברמז והמבין יבין, אך לזה יש מציאות כעת שישיגו איזה אנשים כתבי רשיון לבוא לאיזה מקום ע י'י תחבולות שונות, אבל לא הרבה בפ''א, ולכן מי שיוכל להשיג רשיון לצאת ממחנה ההסגר אל איזה מדינה יסע שמה, ויוכל להיות שלאט לאט יקבצו שמה יותר, גם יש לחכות על ישועת השי''ת כהרף עין שישתנה המצב שיהי' אפשרות לנסוע קיבוץ יותר גדול בפ''א, אבל מי יוכל לידע דעת עליון, וא''א על שאנחנו לא נדע, ומי שהשיגה ידו רשיון לנסוע לאיזה מדינה בוודאי כן הוא ההשגחה העליונה צריך לנסוע.

והשי''ת ירחם במהרה וישלח לנו ישועה כללית בב''א, ובאמת בי קרובה הישועה לבוא אך צריכין לרחמי שמים ליתן לנו כח ואומץ הלב והתחזקות על משך הימים, חזקו ואמצו בהשי''ת ובתורתו הקדושה ובדרכי אבותינו ורבותינו נ''ע זלה''ה, ונזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתם. בענין הנסיעה למדינות ראיתי לכתוב כעת איזה פרטים, אך יען שכבד עלי עכשיו לכתוב באריכות אמרתי �ש''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ''י לכתוב פרטי הדברים.

והנני ידידכם דושת''ה באה''ר עומד ומצפה בכליון עינים לשמוע ולראות אצליכם בתוך כלל ישראל הרכ�ת קרנכם בנו''ה.

הק' יואל טייטלבוים

*) המכתב נכתב בדמי הימים הנוראים שנח תש''ד בימי הזעם טרם עלה הכורת על שמי מדינת א ונגארין, הרבה יהודים כבר נשלחו למחנות עבודה, וימררו את חייהם בעבודה קשה ר''ל, אז רצו אנ''ש של רבינו מרחוק להסתופף בצילו להחיות נפשם ולגור בקירוב מקום ובקיבוץ אחד, וע''ז השיב רבנו דעתו, כי לא מוכשר העת לגור הרבה יהודים ביחד.

א. יאצ''ט של רבנו בעל ה,,ישמח משה''.


קצב דבר י       מכתבים שונים                        יוא ל

קלו.

בדבר נסיעתו אחר ימי הזעם, לאה"ק*)

ב''ה, עש''ק לס' מטהו יפרח, ט' תמוז תש''ה לפ''ק פה גענף יצ''ו

שלו' וכט''ס אל כבוד אהובי ידידי ש''ב הרב החו''ב החסיד

המפואר בנש''ק מאראלים ותרשישים כש''ת מו''ה יקותיאל

יודא טייטלבוים שליט''אא) .

אחדשת''ה באה''ר כמשפט, הנה ראיתי מכתבו אצל ניסו היקר מו''ה סענדער אשכנזי נ''יב) אשר בו תמה עלי מה שלא כתבתי לו מאומה, ואיני מבין הלא זה כבר שכתבתי לו מכתב, אך אולי נתאחר המכתב או אולי נאבד על הדרך, וגם מכתבו שכתב לגיסו נ''י ראיתי שאישתהי על הדרך קרוב לשני ירחים, והמכתבים מהכא להתם ומהתם להכא אינם הולכים בטוב, וגם אנכי לא קבלתי מכם שום מכתב זולת פ''א מכתב קצר בלשון אנגלי' ולא הבנתי הענינים, וכל המו''מ שלנו הי' אך על ידי טעלעגראפין שא''א לבאר ולהתבונן היטב, וכעת קבלתי מכתב מחתני הרב נ''יג) ושם רצוף מכתב מאמעריקא ומשם נודעתי הרבה דברים מה שלא ידעתי ע''ע.

ובענין נסיעתי לאמעריקא הנה בתחילת בואי לכאן לא הי' לי מראה מקום להשיג רשיון לנסיעת אה''ק, כי כל הארגעניזאציאנען שהמה מושלים על הצערטוואקאטין המה מתנגדים לי, כי מעולם לא הסכמתי לשום ארגענזאציא, כי ראיתי בהם היזק נורא לדתוה'יק, ונם למצב הגופני שבישראל, וכן קבלנו מאבותינו ורבותינו נ''ע, וכעת אשר דרבה עירנו קהילה קדושה סאקמיר עם כל הקהילות שבמדינתינו, ולע''ע כל מדינת רומעני' סזגרה ומסוגרת אשר מימות הפסח ע''ע לא הי' שום מציאות לשלוח אף טעליגראף מהכא להתם ומהתם להכא, ואיני רואה כעת דרך ומבוא לשוב לעיר סאקמיר, ובשווייטץ לא אוכל להתעכב עוד הרבה לא מטעם הממשלה ולא מטעמים אחרים, גם הי'

*) כידוע יצא רבינו מתחת ידי הנאצים ביום כ''א כסליו תש''ה, והגיע למדינת שזוייץ שבור ורצוץ מימד המלחמה, שם התחילו הספיקות היכן ימשיך רבינו לדור, אם באה''ק או באמעדיקה. במכתב זה מפרט רבינו יש''ב את צדדי הספיקות והחלטתי.

א. ה''ה הרב סלאפאש בנו של הגה''צ רבי משה דוד טדיטלבוים אב''ד לאפאש, חתנו ובן אחיו של רבינו בצל ה,,ייטב לב"י. גר בארה''ב ער לפני המלחמה העולמית, והוא אשד השתדל לסדר הרשיון כניסה לארה''ב עבור רבנו.

ב. ש''ב של רבנו ויו''ד מוסדותיז בעיה''ק ירושלם ת''ו, נפטר בשם טוב בעיה''ק ת''ו. ביום כ''ד טבת תשל''ד.

נ. ה''ה הרב הגה''צ מסעמיהלי.


דברי                מכתבים שונים                        יוא ל               קצג

הפקידה חזקה לשלוח אותנו בקרב למדינת אלזשיר להיות שם באיזה לאגער, בכן הי' רצוני שיהי' לי וויזעם למדינת אמעריקא, כי היי הפחד שמא פתאום יכריחו אותנו הממשלה לילך ממדינה זו להאלאגערין שבמדינת אלזשיר, ואם לא יהי' לי וויזעם לנסוע לאיזה מדינה אחרת אנא אני בא וכו' נתבאר בהמכתב שכתבתי, גם בהטעליגראפין מבואר בלשון קצר כי אך מחמת פחד שמא לא אוכל לילך לא'' י ופחד נסיעת אלזשיר נצרך הוויזעם לאמעריקא, ובכל משך הזמן לא אמרתי ולא כתבתי בזה שום החלטה, אלא הכל רק בדרך ספק ופחד, וכ'' ז יוכל להבין באר היטב המבין ומביט בכל הטעלעגראפין והמכתב ששלחתי לכם, וכעת אשר בא בפ''א סכום של שבעה מאות צערטוואקאטין בפרטיות עבור מחנתינו הבאה מבי'בד) לא יכלו להשמט ממני ונתנו לי צערטוואקאט, א''כ כפי הנראה אוכל לנסוע כעת לאה''ק נשתנה אצלי ענין נסיעת אמעריקא, כי כל מגמתי כעת לישב בארץ החיים ולהמתין שם על ישועת ישראל הבאה בב''אה) .

ואף שעדיין הייתי מסתפק קצת אם לא היי מהראוי לנסוע על זמן קצר לאמעריקא טרם נסיעתי לא''י, אבל אני מפחד יען שעכשיו הי' הזמן גרמא שנתנו לי צערטוואקאט ואם לא אסע עכשיו לא''י שבוודאי יתנו אותו הצערטוואקאט לאיש אחר, ומי יודע כמה שנים שנים יעברו אח"כ שלא אוכל להשיג צערטוואקאט אחר כאשר כתבתי לעיל שכולם המה מתנגדים לי, ולהתעכב זמן ארוך ושנים מרובות באמעריקא זה וודאי אין רצוני בשו''א, וגם מי יודע אם ח''ו לא ידחה עי''ז לגמרי נסיעתי לאה''ק כי באורך הזמן מי יודע מה יולד יזם, לכן בדעתי כעת לנסוע לאה''ק אי''ה, ואולי גם משם יוכל להיות לנסוע אצליכם על איזה זמן, כי אחרי שבאין שמה אפשרות לתקן הכתבים באופן שהיכולת לחזור בכל עת, ואולי ע''י שאווירא דא''י מחכים יעזרני השי''ת שמה לפשוט הספקות שיש לי בענין נסיעתי לאמעריקא, וגם שלהכנת הדרך ורשיוני המדינות פראנקרייך ושפאניאן שצריך לעבור בהם ושכירות האני' מהצורך שיומשך עוד לאפשרות הנסיעה ערך בי חדשים או יותר ועכ''פ לא פחות מששה שבועות, ובהמשך הזמן א''א לידע מה שיסתבב עוד מסיבת כל הסיבות אשר יוכל לגרום שישתנה הענין ממה שכתבתי, ועכשיו אני כותב רק מה שאני רואה לפענ''ד כעת.


ד. מבערגן בעלון.

ה. מבל מסתכלן של רבנו בעת ההיא נראה שהי' מוחלט בדעתו הקדושה לשבת במנוחה באה''ק עד ביאת משיחנו ואף בעת נסעו לארה''ב הי' בדעתו לחזור בקוצר זמן. אבל מחמת כמה סיבות נשתנה הדבר ונשאר בארה''ב.


קצד דבך י       מכתבים שונים                        יוא ל

וזאת לדעת היות שבא אלי הידיעה שנעשה וזיזעם עבורי ועבור זו' הרבנית תחי' אבל לא עבור ש''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ''י וזה וודאי שלא אוכל לנסוע לבדי ולהניח פה את ש''ב הנ''ל, ואם לא יהי' הזויזעם נם עבורו אין מקום להסתפק עוד על נסיעתי, אך בהמכתב שקבלתי עכשיו מחתני הרב נ"י מא''י שם כתב לי כי עשות הוויזעם לאמעריקא עולה להוצאה גדולה, וזה לא ידעתי ע''ע, ועל ספק עצום כזה אין כדאי להרבות בהוצאות גדולות, לזר מצאתי א''ע מחויב להציע לכם כללי הספיקות שיש לי בענין נסיעתי לאמעריקא, אבל פרטי הדברים א''א לבאר יותר בכתב וכבר הארכתי הרבה במכתבי זה ועדיין לא יצאתי ידי חובתי, ועכ''פ תדעו מזה את אשר לפניכם כדת מה לעשות מצידכם, ומה שלפני לא אוכל עדיין בעניי להחליט שום דבר ברור.

והשי''ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו ית''ש, והעיקר שיגאלינו במהרה הגאולה השלימה והאמיתית כי אין דרך אחר לישועת ישראל, השי''ת ירחם וירפא לבבות הנשברות ויבנה הנהרסות וישמח את לבבינו בישועתו ית''ש בב''א.

והנני ידידו ש'' ב דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים קלז.

מענין הצלתו מתח"י האכזרים וממחלתו באה"ק *) ב''ה,

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי ש''ב ח''א האברך היקר הרב המאוה''ג חו'י ב החסיד המפואר בנש''ק מאלים ותרשישים כש"ת מו''ה מנחם מענדל דאבין שליט''א האבדקייק מאזשוי יצ''ו עם כבוד זו' היקרה ב"א החביבה החכמת תחיי ליטי"אא) .

הנה לא אוכל לספר לכם את גודל השמחה שהי' לי ממה שראיתי את מכתבכם שת''ל נזדמנתס יחד אחר שעזר לכם השי''ת להשאירכם בחיים אחרי

.) מכתב זה נכתב בתחילת שנת תש''ו אחרי הגיעו לעיהי'ק ירושלים, במכתב זה מספר רבינו כמה הפרתקאי דעדו עליה במשך הזמן.

א. הרב הגה''צ ממוזשאי שליט''א מגזע הרה''ק מראפשק וזידיטשוב הוא חתן ניסו של רבינו רבי


דבך י               מכתבים שונים                        יוא ל               קצה

רוב התלאות והצרות ר''ל אשר בכל משך הזמן לא מש מזכרוני, והייתי מקוה בכ�יון עינים לשמוע מכם בשורה טובה, ואקוה שנם להלאה הקב''ה ברוב רחמיו וחסדיו לא יעזוב ולא יטוש אתכם, ותזכו עוד לחיי נחת במקום מנוחה והרחבת הלב לבנות בית נאמן לתורה ועבודה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנה לא אוכל לספר ולתאר על הגליון רוב הנסים וחסדי השי''ת שנעשה גם עמדי בכל משך הזמןב) תחת הרשעים האכזרים הידועים ימ''ש, וכאשר זכיתי לבא לכאן עיה''ק הי' תש כחי מאד בתכלית החולשה מגודל התלאות והצרות ר''ל, גם עבר עלי בתחילת ביאתי לכאן מחלה כבידה ר''ל של דליקת המרה ונפיחת הכבד בצירוף דליקת הריאה ר''ל, וכל אלה חוברו יחדיו שהייתי מוטל בזה קרוב ילשני חדשים על ערש דוי ביסורין וחולשה ר''ל, אבל השי''ת ברוב רחמיו הי' בעזרי גם בזה, והסיר ממני המחלה ונתרפאתי, ובעהי'ית הוטב לי הרבה במצב הבריאות ומה אשיב להי כל תגמולוהי עלי. בענין המצב פה גם בענין מצבי קצר היריעה מהכיל לבאר על הגליון ומחמת כמה טעמים וסיבות שנסתבכו מסיבות כל הסיבות יוכ� להיות שאסע על איזה ירחים למדינת אמעריקא, ועדיין אין הדבר ברור, אבל יהי' איך שיהי' אף אם אשים לדרך פעמי לנסיעה זו דעתי לחזור אי''ה בקרוב לאה''ק בערך איזה ירחים, ורוב הטעמים והסיבות שהביאני לזה א''א לבאר בכתב והרבה טעמים וסיבות נסתבכו בזה והכל הוא בהשגחה.

והנה עשיתי השתדלות להשיג גם עבורכם רשיון כניסה (צערטוואקאט) לאה''ק, ומה מאוד הייתי משתוקק להתראות אתכם ולדבר עמכם פא''פ אבל לע"י ע קשה להשיג הרשיון הנ''ל, כי הצערטוואקאטין הס בידי הארגנזיאציעם אשר אינם מצידינו ואינם סרים למשמעתינוג) , בפרט כעת שהממשלה אינה נותנת אלא מספר קטן שאין להם בו כדי חלוקה, גם כמה עיכובים בדבר, ולע''ע בעו''ה העול גליות כבד מאד ר''ל על בני ישראל הכשרים בכל אתר ואתר, והשי''ת ירחם וישמח את לבבות בני ישראל ויבנה הנהרסות וינחנו במעגלי צדק למען שמו ית' ויגאלינו חיש מהר גאולת עולם בישועה אמיתית בב''א.


חיים מאיר יחיאל האראוויץ אב''ד דק''ק ריינזשיב חתנו של דבינו בעל ,,קדושת יו''טי'. זוג' הרבנית היתה יחומה כנעוריה והשיאה רבינו, ואחרי המלחמה כשנתוודע לרבינו שנשארו בחיים שמח מאוד על הצלתם.


ב. קצר היריעה לספר רוב החסדים שעבר על רבינו במשך בל הזמן, ואי''ה בחלק התולדות שי''ל בקרוב יסופר באריכות.

ג. ראה לעיל מכתב קל''ו מש''ב רבינו בעיו זה.


קצי דברי         מכתבים שונים                        יואל

והנני ידידכם רודפם הדז''ש באה''ר עומד ומצפה לשמוע מכם בשו"מ ולהתראות אתכם בקרוב בישועת כל ישראל ושמחתן.

הקי יואל טייטלבוים קלח.

בדבר חזרתו מאמעריקא לאה"ק

ב''ה,

שלוי וכט''ס אל כבוד ידידי שייב הרב המאוה''ג החסיד המפואר

ירא וחרד לדבר ה' בנש''ק מאלים ותרשישים כש''ת מו''ה יואל

אשכנזי שליט"א בעיה''ק טברי' תובב''א.

אחדשת''ה באה''ר, היות כי מחמת טירדת הימים לא כתבתי לו ע''ע, והנה תלי''ת שאני מרגיש עצמי בטוב במצב הבריאות, ועד הנה עזרוני רחמיו ית''ש. יש בכאן קיבוץ חשוב מישראל יראים וחרדים לדבר ה', חסידים ואנשי מעשה, אבל אעפי''כ במצב הרוחני בכללות צריכים לרחמי שמים בכל העולם בכל אופן ואופן. פרטי הדברים אספר לו אי''ה פא''פ כאשר נזכה להתראות אי''ה בקרוב, כי אקוה בעזהי''ת בעוד איזה שבועות ליסע חזרה לאה''ק א) . בכאן מפחדים מהמצב שבא''י בעניני המרירות נא יכתוב לי הכל בפרטות סה נשמע, השי''ת ירחם במהרה ויטה לבב עמו ישראל לתודתו הקדושה ויצילנו מכל צרה וצוקה ר''ל, ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די.

יתר הדברים שבעניני אמעריקא לא אוכל להאריך כ"ב בכתב זולתי פא''פ אי''ה, והשי''ת יעזור שנזכה להתראות בקרוב מתוך נחת והרחבת הלב, ונזכה לעבוד השי''ת ובלבב טוב ולהרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנני ידידו שייב דושת''ה באה''ר מברכו מקירות הלב שיזכה לעבוד השי''ת במקום הקודש מתוך נחת והרחבה גדולה ולשבוע רוב תענוג זנחת מכל צאצאיו ויו"ד ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה.

הק' יואל מיימלבוים א. ראה לעיל מכתב קל"ו ובהערה הי.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 קצז נא להזכיר אותי במקומות הקדושים לישועה גדולה ולרחמי שמים כנודע לן.

הנ"ל אל כבוד ידידי ש"ב האברך היקר מו''מ בתו'יי רו''ש בנש"ק כש''ת מו''ה אברהם אשכנזי ני''ב) .

הגיעני מכתבו ויאמין לי כי לא מש מזכרוני ולא שכחתי ממנו ומב''ב שיחיו ומכל בית אביו שיחיו, כולכם נרשמים על לוח לבי אף שאני כותב מעט מאפם הפנאי וטירדת הימים ובילבול הזמנים, והנני מצפה להצלחתכם ברוחניות ובגשמיות השי''ת יהי' בעזריכס לעשות רצונו ית''ש מתוך נחת ושמחה והרחבת הדעת כאשר עם לבבכם וכלו''נ ידידכם דושת''ה באה''ר. הנ"ל החמשים לירות א''י שנתן בהלוואה המה עכשיו ביד הנגיד מו''ה יעקב פ''מ נ''י בירושלים אשר שלחתי לידו הרבה מעות לתשלום הרבה חובות שנעשו מעניני הפליטים ג) ובתוכם החוב שלו ובוודאי יגיעו לידו משם.

אמרתי לש''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ''י שיכתוב מכתב יותר באריכות.

הנ''ל

קלט.

מענין זהירות בשידוכין

ב''ה,

שלום וכט''ס אל כבוד ידידי תלמידי האברך היקר מו''מ בתו''י

מהולל בתשבחות מו''ה ישראל דרעזנער נ'' יא) .

החמשים דאלאר עם המכתב ששלח ע י'י אחיו נ''י הגיעני זה כבר, אך המכתב הארוך ששלח לא''י לא הגיע לידי, ולא ידעתי פרטי הדברים ולא

ב. בנו של הרה''ח רי יואל הנ''ל הדר בטברד' עיה''ק ת''ו.

ג. ראה מכתב ל''א כסה מסר רבינו נפשו להציל פליטי חרב מכליון הרווזני והקים עבורם מקום מקלס ישיבה ובית מלאכה, שעי''ז עלו חובותיו לפעלה ראש.

א. מתלמידיו הראשונים של רבינו.


קצח דברי       מכתבים שונים                        יוא ל

השבתי על אתר כי מחמת טירדה ובלבול ועגמת נפש של ענינים שונים נשמט אצלי כמה מכתבים שאני צריך להשיבם, והנה בעיקר הדבר בעניני שידוכין קשה ליתן עצות ממרחק ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ובפרט עכשיו שצריך הבחנה מרובה בענין הנהגת התוה''ק שלא לשנות ח''ו ממנהג אבותינו הק' זלה''ה ובשארי מדות הצריכות להנהגת בית ישראל כראוי ולהעמיד דזר ישרים יבורך, השי'' ת יגררו במעגלי צדק, ואקוה להשי''ת שיהי' בעזרו שזיווגו יעלה יפה ע י"ד התורה והיראה ברוב נחת והצלחה, ויזכה לשמוע רוב תענוג ונחת בכל עניניו ולראות בנים וב''ב עוסקים בתורה ומצות, ויתמלאו משאלות לבבו לטובה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנני ידידו דו''ש באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים קמ.

מכתב ברכה להגה"צ רבי יונתן שטייף*)

ב''ה,

שלמא רבא וחייא אריכא אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם, גן

הדסים, חו"ב טובא, צנא מלא כפרא, חסיד ועניו כש''ת מוה''ר

יונתן שטייף שליט'יאא) .

אדשתהייר באה''ר, הגיעני מכתבו עם הפתקא ופ''ג, והנה נתתי שמחה בלבי בראותי כי ת''ל התורה מחזרת על אכסניא שלה, וזכה פה בגולהב) לקבוע ישיבה לתורה ולתעודה, השי''ת יהי' בעוזרו שיזכה להרביץ תורה וטהרה בישראל וללמוד וללמד עם תלמידים הגונים, עד אשר נזכה לעלות לציון ברננים. והשי''ת יזכהו לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבת

*) נכתב בשווייץ בשנת תש''ה תיכף אחר השיחרור, דבינו הד' אז בגענף והגר''י שטייף הי' אז בביאטענבערג ויסד לו שם ישיבה עם כמה בתורם.

א. כידוע העריכו רבינו עד מאוד וידידות רבה שררה ביניהם, רבינו הספידו תמרורים בקראו עליו הכו?וב: צר לי עליך 'אחי יהונתן.

ב. הגה''צ ר' יונתן יסד ישיבה במדינת שווייץ אחרי שניצל ממחנות ההשמדה.


דברי                מכתבים שונים                        יוא ל קצט �'''י'�6נ34?1

הלב בבריות גופא ונהורא מעליא וירבה גבולו בתלמידים, גם יזכה לשמוע בשו''מ מבו''ב וחתניו ונכדיו ומכל משפחתו עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.

ובזה הנני ידידו דושת''ה באה''ר מברכו בכל עניניו בנו''ה.

הק' יואל טייטלבוים קמא.

בענין השאלה באיזה מדינה להתיישב

ב''ה,

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הר' הנגיד החסיד המפואר רו''ש מו"מ

בתו''י מו''ה יודא קרוים נ''י.

מכתבו הגיעני בצירוף הפתקא עם פ''נ עשרים דולר, ואני תפלה השי''ת ישלח עזרו מקודש וישלח דברו וירפאהו רפו''ש וגמורה על כל יובהרו וגידיו ויסיר ממנו כל מחלה ר''ל, ויתחזק ויתאמץ בבריאות, בבריות נופא ונהורא מעליא, ויזכה לגדל את צאצאיו ורו''ח ע''ד התורה והיראה מתוך נחת והרחבת הלב ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח.

ובדבר המבוכה שכתבת לאיזה מדינה לילך וחשבת במכתבך כמה מדינות ובקשת ממני ליעצך כדת סה לעשות, הנה כבר כתבתי לך במכתבי הקדום שקשה לייעץ בזה עצה מוחלטת, ודע נא ידידי נ''י שאלה מהדברים שא''א להשיגם בשכל האנושי, וכבר כתבתי כי"פ להרבה מאנ"ש מה שמבואר בכתבי האר''י ז''ל וכשאר ספרים הקדושים שבזמנו הגולה טרם ביאת המשיח צריך כאו''א מישראל לבוא למקום שהוא נצוצי שורשי נשמתוא) , ומי יוכל לכוין זאת זולת שהקב''ה משפיע בלב כאו''א המבקש דרך האמת לבוא למקום שצריך וטוב לפניו כמש''ה (ישעי' מ''ח י''ן) אני ה' אלקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך, ואקוה להש''' ת שידריכך במעגלי צדק, ומרגיש אני בצעדך מחמת המבוכה אשר בכל לבי הייתי רוצה לייעצך עצה הגונה, אבל האמת הוא כמו שכתבתי ולא אוכל לכתוב יותר.

ב. רבנו האריך בזה בספרו ,,רזאל משהי' מאמר ישוב א''י עמוד שכ''א.


ר                      דברי                מכתבים שונים                        יואל

השי''ת יהי' בעזרך ויצילך מכל צער ומבוכה ויאיר עיניך לבוא למקום מנוחה בלי צרה ועקתא, ויתמלאו כל משאלות לבבך לטובה עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנני ידידך דושת''ה באה'י ר.

הקי יואל טייטלבוים קמב.

מכתב חיזוק וברכת מז"ט

ב''ה

אה' ח �56�23נו

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הה"נ חו''ב החסיד המפואר וז''ש

כש''ת מוה''ר נפתלי הירצקא שליט''א האבדק''ק שארמאש

כעת בנרמני' יצ''וא) .

אחשת'יה באה''ר כמשפט, הגיעני מכתבו כעת, והנה זה כבר אשר קבלתי ממנו מכתב איזה פעמים ולא השבתי, יאמין לי כי לא ח''ו מחמת שניקל דבריו בעיני חלילה כי אדרבה לא מש מזכרוני התקשרות הלבבות שהי' לי עמו עוד מימי קדם ונפשי שוקקה להצלחתו ולשמוע ולראות אצלו כ''ט בנו''ה כאשר איוותה נפשו, והרבה פעמים רציתי לכתוב לו, אבל באמת גם כי מכתבים הכרחים מאוד נשמטים אצלי מלכותבם מחמת בלבול הזמנים וטירדת הלב מפלעי הזמן, ושוב כיון דאידחי אידחי, אף גם זאת כי אין בפי מענה מה להשיב לאהב'' י הנדכאים ועומדים ומצפים לעצה נכונהב) כי הניע העת אשר בעו"ה נתקיים הכל במלא מובן המלה כל מה שאמרו חכז''ל בעיקבא דמשיחא וכוי, וסיום דבריהם ז''ל ע''ז אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, אבל אנחנו לא נדע איזה דרך ישכון אור, וכבר אמרו חכז''ל ז' דברים מכוסים וכו', וכעת הכל מכוסה הסתר בתוך הסתר בלתי אל ה' עינינו, ופרטי הדברים קשה לבאר על הגליון אא''כ היי חכם ומבין מדעתו ולכן כבד מאוד כעת מלאכת הכתיבה.


א. הרב הגה''צ סשארכאש יבלח''ט הי' סהסקורבים ביותר לרבינו עד מימי נעוריו, אביו הרב רבי שמחה יוסף ססיגעט היה מחסידיו הנלהבים של דבינו בעל ,,קדושת יו"'טיי.

הגה''צ טסארמאש שליט''א שימש שלשים שנה כבעל מקרא כיום ראש השנה אצל רבינו. ב. כנראה הכוונה שאנ''ש פנו לרבנו בשאלה הדשן להתישב אחרי החורבן, ורבנו לשיטתו שלא שייך לייעץ בגה''ז, ראה לעיל מכתב קמ''א.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 רא

בענין הנסיעה לפאריז, כבר אמרתי כי כל מי שיש לו איזה מראה מקום לבוא לכאן כמו ע י'י כתב רבנות אז אנשים צעירים שיוכלו לבוא ע''י כתבי שטאדענטין צריכים ליסע לפאריז כי בנרמניי כבד הרבה יותר להשיג הוויזאם כנודע.

והעיקר שהשי''ת יהי' בעזרו ויורידו דרך הישרה ויצליחהו בכל דרכיו ובכל עניניו לבוא בקרוב למקום מנוחה לישב באהלה של תורה ועבודת השי''ת,..,, מתוך נחת והרחבת הלב עדי נזכה לראות במהרה בישועתן כל ישראל ושמחתן.

כעת הנני לברכו בברכת מז''ט על הנשואין של ב''ג, השי''ת יעזור שזיווגם יעלה יפה והבית בהבנותו יהי' בנין עדי עד נכון ונשא ברוב הצלחה. גס אברכך בברכת מז''ט על אשר בא בקשר החיתון �בתו תחיי עם הב' החתן מו''ה יונה יצחק דוב שיחי', יהא רעוא שזיווגם יעלה יפה וישבע מהם ומכל יו''ח רוב תענוג ונחת ויזכה לדור ישרים יבורך ברוב הצלחה ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה כאשר איוותה נפשו וכלו'ינ ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים קמג.

תשובה לבקשת עזרה ל,,וועד הצלה" באנטווערפען ב''ה, י''ג ניסן תש''ח

שלו' וכט''ס אל כבוד ידידי הה''ג חו''ב החסיד המפואר יו''ש כש"ת מוה''ר יוסף נרינוןאלד שליט''א האבדק''ק פאפא וכעת איתן מושבו באנטווערפן יצ''ו.


אחדשתי'ה באה'' ר, הגיעני מכתבו ע''ד הוועד הצלה שיסדתם בעירכם ובקשתם ממני להשתדל אצל מוסדות החסד דפה להיות בעזריכס, הנה לא נודע לכם מהות האנשים העומדים פה בראש של המוסדות האלה, וגם מקורות הכסף שבזה אשר לאנשים מערבינן אין לנו שום כח אצלם ושום התקשרות עמהם, וא''א לשער ממרחק מהות מדינה זו המשובשת בגסות, אעפי''כ בל''נ אנסה מה בידי, אף שכבר ניסיתי באלה ולא עלתה בידי.


רב                    דברי                מכתבים שונים                        יואל

והשי''ת יהי' בעזריכם, ויצליח את דרכיכם, בכל עניניכם, עדי נזכה לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן, ואת חג המצות, יחוג בכשרות ובדיצות, כאשר עם לבבו וכלו'ינ ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לישועה קרובה. הק' יואל טייטלבוים . וצר תתכטר

קמד.

בנידון נידוי כוחות הטומאה בדורנו*)

ב''ה,

שלו' וכמ"כ אל כבוד ידידי הרב המאוה''ג החסיד המפואר בנגלה ובנסתר לו עשר ידות, ומהולל במעלות ובמדות, כש''ת מוה''ר אשך זעליג מרגליות שליט''א בעיה''ק ירושלים תובב''א. �ר'' '67ב124

אחדשת''ה באה''ר, הגיעני מכתבו ומכתב חתנו האברך היקר המו''מ בתי"ו מו''ה יואל בן הענטשא נ''י בדבר מחלת עיניו ר''ל, השי''ת ירחם עליו וישלח לו במהרה רפו''ש וגמורה ויזכה לגדל את צאצאיו ויו''ד מתוך נדת והרחבת הלב בלי צרה ועקתא, ויזכה לראות בישועתו ית''ש בעינים בריאות וטובות כאשר עם לבבו.

ובדבר אשר שאל אודות הנידוי ושמתא המבואר וכו' לפענ''ד בדור הזה קשה �השתדל בדברים כאלה להתגרות בהם, ולא כימים הראשונים שהיו בדאים וראוים לכך ויכלו להתגרות ולמשול עליהם, אבל בדור השפל הזה מי יודע אם ח''ו וכו' אנו אין לנו אלא להשען על אבינו שבשמים ברחמים ובתחנונים לפניו ית''ש והוא יודע מה לעשות לטוב לנו, והשי''ת יקבל תפלתינו ברחמים וברצון וישלח עזרו מקודש.

אקוה אי''ה בקרוב לחזור לאה''קא) , ומובן כי א''א להגביל הזמן בצימצום בנסיעה כזו באיזה שבוע ובאיזה חודש הן מצד הענינים הנעשים פה והן מצד הספינות שאינם הולבים בסדר להיות מוכן בכל עת המוכשר לנסוע אבל אקוה שלא יארכו הימים.


*) תוכן השאלה היה אם אפשר לרפאות חולה ע''י נידוי כוחות הטומאה, שכידוע היה הרב השואל מגדולי המקובלים בעיה''ק ירושלם ת"ו. ומחלמידיו של הכהן הגדול דבי חיים שאול דוויק זקן המקובלים בדורו.

א. ראה לעיל מכתב קל''ו הערה הי.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 רג בכאן מפחדים מאוד מהמצב שבאה'יק, אבל מרחוק אותן שלא הורגלו בזה מפחדים יותר מאותן שרגילים בשם, נא להודיעני המצב בפרטות, והשי''ת יעזור שניסע לשם במנוחת הלב, והעיקר שהשי''ת ירחם במהרה על פליטת עמו ישראל בכלל ובפרט, בגאולה שלימה ואמיתית.

והנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה מברכו שיוכל לישב באהלה של תורה ועבודה בעיה''ק מתוך נחת והרחבת הלב בשלו' והשקט עד ביאת משיח צדקינו בב''א. הקי יואל טייטלבוים קמה. בענין תענית יוה''כ לחולה שי"ב סכנה

ב''ה, ער''ה תש''ט,

שלזכט''ם לכבוד ידידי הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה מו''מ

בתו''י כש''ת מוה''ר יודא בן מרים קרוים נ''י.

אחדשה''ט, מכתבו עם הפתקא ורפ''ג מאה ד נכון הגיעני ואני תפלתי בעדו שהשי'' ת יחדש עליו שנה טובה ומתוקה וישלח דברו וירפאהו ברפואה שלימה במהרה ויחזור לאיתנו ותקפו, ויצליח בכל עניניו ויתפרנס בניקל בכבוד ובריוח בבריאות השלימות בחיי נחת וכ''ט ויזכה לבשר אך טוב כל הימים באו''מ ולו''נ ידידו דו''ש באה''ר. הק' יואל טייטלבוים בדבר התענית ביו''כ צריך לשאול לרופאים אף שאינם בקיאים כ''כ בגרם דמחלה, אבל כיון שמבינים המחלה יוכלו לידע עכ''פ אם יש ספק בדבר, ואף בספק פק''נ א"א להחמיר, אך לפעמים יש רופאים קלים או מתכוונים להעביר על דרתא) וצריך להתבונן באיזה רופא שיאמר אמיתית דעתו אחר העיון בפרטי המחלה שאז אף אם אין לו נאמנות לעשות כוודאי אבל עכ''פ ספק עושה, ובפרט שכבר אירע שני פעמים אחר יוה''כ, ובנשואין ומילה שהוא ספק סכנה אף בב' זמני הוי חזקה, הגם שא''א לידע אם התענית נרם אבל קצת רגלים לדבר, ואם גם הרופאים יגידו אחר התבוננות שיש ספק בדבר א. עי' בשו''ת אבני צדק חאו''ח בעניז נאמנות הרופאים.


רד                    דברי                מכתבים שונים                        יוא ל

שוב א''א להחמיר, אך עפ''י רוב סגי עכ''פ בפחות פחות מכשיעור, ואם עפי' י מבינות הרופאים לא סגי בזה מקילין ג"כ אך רובא דרובא סגי בזה, וצריך לברר נם זה עפ''י מבינות הרופאים, ואם אולי יהי' מציאות עוד לשאול ע''י מכתב או טעלעפאן את הרופאים בווין שעסקו במחלתו זה טוב יותר, אך כפי הנראה אין מציאות לזה, לכן מוכרח להתבונן ע'' י מומחים ובקיאים שבעירו. וכללו של דבר שאם יתברר שהמצב הוא באופן שיש ממש עכ''פ להסתפק בדבר א''א להחמיר, והתוה"ק שצונו להתענות ביוה''כ צונו להזהר בספק פק''נ.

והשי''ת יכתבהו ויחתמהו לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים וירפאהו רפו''ש וגמורה ויצליחהו בכל דרכיו ועניניו, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה.

כעתירת ידידו דו''ש באה''ר,

הנ"ל קמו.

בדבר נסיעתו לאנטווערפען*)

ב"ה, גי וארא תש''י

שלוכט''ם לכבוד ידידי הה''ג המפורסם, גן הדסים, ערוגת הבושם,

ותיק וחסיד שלשולתא דיחוסא כש''ת מוה''ר יוסף גרינוןאלר

שליט''א אבדק''ק פאפא וכעת ר''מ באנטווערפן יצ''ו .

אדשתה''ר, מכתבו הגיעני בדבר ביאתי אליכם, והנה השבתי להקהלות המאוחרות ע''ד בקשתם בזה כי אני חושב אי''ה למלאות מבוקשכם, אבל בחורף הזה א''א מכמה טעמים זולת בקיץ הבע י"ל ברצ"ה, והיות שבמשך הזמן א''א לידע דבר ברור כי מי יודע מה יולד יום, בפרט במשך איזה חדשים מה שיסתבב מסיבת כל הסיבות, ומה' מצעדי גבר כוננו, ע''כ כשיגיע אי''ה זמן הקיץ הבע''ל אצטרך להודיע עוד.

והנני בזה ידידו דושתהי'ר באה''ר ומצפה לישועה קרובה בב''א.

הק" יואל טייטלבוים

.) גם הרב הגה''צ ספאפא שליט''א הזמין את רבינו אז לשבות באנסווערפען בכדי לחזק עי'' ז את שאריח הפליטה.


דברי                מכתבים שונים                        יואל

רה

קמז.

עוד בדבר נסיעתו לאנטווערפן *)

ב''ה

למען אחי ורעי אדברה נא שלו' וכט''ס אל כבוד אנ''ש הירודים, היראים והחדרים, הנגידים והחסידים, רודפי צדקה וחסד, ימצאו חיים, בשפעת ברכה והצלחה מן השמים, אתה ה' לעולם תשמרם ובצינה רצון תעטרם, קרנם תרום בכבוד וגדולה, יהי' רק למעלה, עד כי יבוא שילה בב"א.


אחדשתייה באהב''ר, בדבר נסיעתי אצליכם כמוני כמוכם איוותה נפשינו להזדמנות זו להתעלם יחד באהבים, אבל לא הניע העת והעונה, לכתוב על זה מענה, מסיבה הנודעת בין החיים, אשר נסיעתי למדינתכס היי תלוי' בנסיעה לירושלים, כי הי' בדעתי לנסוע לירושלים עיה''ק על איזה זמן עבור ענינים נחוצים, והשבתי לעשות הנסיעה דרך מדינתכם להיות גם אצליכם, אבל לאשר כעת נדחה נסיעתי לאר"י ק מכמה טעמים נודעים ובלתי נודעים, ולכן לעשות נסיעה כבידה כזו כעת הוא ענין שיש כמה עיכובים בדרך, וכבד לפני לנסוע עכשיו באלה מסעי, ובפרט כי עדיין אני חושב אזלי אחר זמן יתגלגל הענין שאסע לאה''ק, ואז בוודאי אוכל להיות אצליכם, וא"כ לעשות נסיעה בזו שני פעמים בוודאי היא דבר קשה, כללו של דבר א''א להאריך בכתב בביאור חלקי הסותר והבונה, אבל מרמת הספיקות והענינים הוכרחתי להשאר כעת בשב ואל תעשה בנסיעה זו.

אשר אבקש כעת מאתכם היות שהחלטתי להתחיל בקיץ הזה בבנין הביהמי'ד שבירושלים עיה''ק מכמה טעמים נחוצים אבל אין לכסף מוצא להתחיל בבנין זה, ולכן הנני שולח כעת אצליכם את ידידי ש''ב מו''ה יוסף אשכנזי נ'' י השתדל בזה ואקוה בטח שתעמדו לימינו בבל אופן ואופן שיעלה בידו סכום מסיום לצורך הבנין הזה ויהיה לכם חלק גדול בהרבצת תורה ויר''ש בעיה''ק תובב''א, השי''ת יזכינו לראות במהרה בשמחת ציון וירושלים ע''י משיח צדקינו, ויתר הדברים יספר לכס ידידינו מו''ה יוסף הנ''ל פא''פ כאשר יהי' אצליכם .


*) אחד המלחמה כשנתפזרו שארית הפליטה ברחבי תבל באירופה ובאמריקה, הי' אנ''ש של רבינו צמאים לדבר הי אשר בפי רבינו, וביקשו כ''פ מאח רבינו שיכבדם בניקודו ויחזק את לבבם לעבודתו ית' כששנים קדמוניות. עיי לעיל במכתב הקדום.


רו                     דבך י               מכתבים שונים                        יואל

והנה יודע אני כי יהו.י.,.בלבבכם על תשובה זו של מניעת נסיעתי אצליכם, אב–ל–.,,תאמינו לי כי כמוני כמוכם הנני משתוקק לדבר והלבבות קרובים, וכמים פנים אל פנים אהבת התלמידים כבנים, ומהראוי להתחזק בזכירת הזמנים הקדמונים, ומה גם בדור הזה בכובד הימים, של הנסיונות העצומים והחבלים הנוראים, של עיקבתא דמשיחא אשר כל נפש נאנחה, וערבה כל שמחה, ובעור'' ר נשארנו מיעוטא דמיעוטא מאלף פעמים ככה, ועדיין לא עלתה ארוכה ולא מצאנו מנוחה, והאמת נעדרת, כל מה שהי' לנו מאבותינו ורבותינו הק' זלה''ה למשמרת, והסט''א ר''ל מתגברת, בעבודה ממהרת, ובכל תנועה ותנועה דרכה מסותרת, והעבירה גוררת, את הדיעה האחרת, עד כל ראש אבות הנזיקין ר''ל ספחת ובהרת, זאת אומרת, שצריכין חיזוק רב לאלה המועטים, בדיבוק חברים, אשר עדיין ידם נטוי' להחזיק בדרך שקבלנו מדור דורים, אשר המה המורים ומאירים, ובזכותם נזכה לילך בעצת ישרים, והי' לעת ערב יהי' אור להדורים, ולע''ע בעוה''ר בכל פעולה ופעולה עדיין לא יצאנו מהאפילה, לידע איזה דרך ישכון אורה, ובכתב אין די בארה, ואף בפה אין אומר ואמירה.

רוב הספיקות והמבוכה שהי' לי בנסיעה זו, איך לכוין רצון הבורא ב''ה וב''ש, ולולא שעמדו לנגדי כמה מניעות, הי' לבי נוטה לנסיעה זו בכמה נטיות, ולכן נתאחרתי כ''כ בתשובת החלטת דכרים ברורים מחמת רוב הספיקות, אשר מי כהחכם יודע פשר הדברים זולת הקב''ה המאיר לארץ ולדרים, ומה' מצעדי גבר כוננו המשפיע בלבבינו, איך ומה להכין דרכינו, ובוודאי הכל לטובתינו, ונא אל ירא בעיניכם הדבר כי מברכין בכל יום המכין מצעדי נבר, ואולי עוד חזון למועד כאשר יסתבב מסיבת כל הסיבות, ברחמיו וחסדיו המרובות.

והשי''ת ירפא שברון לבבינו ומאשפות דלותינו ירוממינו, ויאיר ה' פניו אלינו, ונזכה יחד כלנו לקבל פני משיח צדקינו, בשמחה וטהרת הלב נזכה חיש מהר לגאולתינו, ולראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן.

א''ד ידידכם דושתהי'ר באהב''ר מייחל להצלחתכם ולהרמת קרנכם ולזכות עמכם יחד לישועה שלמה מן השמים, כל הכתוב לחיים.

בעה''ח ה' על פי יחנו ועל פי הי יסעו, ה' תש''י לפ''ק, ברוקלין יצ''ו.

הס' יואל טייטלבוים


דברי                מכתבים שונים                        יואל

רז

קמח.

בקשה לסייע להתיר אשה מכבלי העיגון

ב''ה,

המוכ''ז ש''ב א) הרה''ג וכו' מוה''ר צבי הירש פרי עדמאן שליט''א, האבדק'יק סאבראנץ יצ''ו, יש לו אחות בתל אביב אשר בעלה מעגן אותה הרבה שנים, ואינו רוצה לפטרה בגט פטורין.

וידוע במה שהפליגו חכז''ל בענין המתיר אשה מכבלי העיגון שהוא כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, לזה מצוה גדולה על כל מי שיכול לסייע בדבר להתירה מכבלי העיגון, וכד�אי היא המצוה להגן על כל המסיע לזה שיתברך בישועה קרובה ולראות במהרה בבנין ציון וירושלים.

כעתירת הבעה''ח יום ד' כ''ג למבנ''י, תשי''ד לפ''ק, פה ברוקלין יצ''ו. הק' יואל טייטלבוים קמט.

מכתב תנחומים למשפחת הרה''ק מססראפקאב

ב''ה, ה' דסליחות תשי"ד,

שלו' וכט''ס אל כבוד ש''ב הרב הגה''צ חו''פ בנש''ק מאלים ותרשישיט כקש''ת מוה''ר יחזקאל שרגא ליפשיטץ שליט''א בעיה''ק ירושלים תובב''א.


אחדשת''ה, קבלתי מכתבו זה כבר ומחמת מיהדות שונות לא השבתי על אתר ושוב נשמט הדבר ונאבד מכתבו כעת ונזכרתי שהי' ממנו מכתב ונשאר בלי תשובה.


א. נכד אחיו של ה,,ישמח משה'' הי' בנו של הגה''צ רבי מנשה שמחה פרידמאץ אב''ד סאבראנץ חתנו של הרב מנאנאש בעל ,,אפסי ארץ'', שהי' נכד אחיו של בעל ה,,ישמח משה'' כמובא בסוף ספר אפסי ארץ עה''ת, ולכך כותב רבנו עליו ,,ש''ב''.


רח                    דברי                מכתבים שונים                        יואל

והנה בדבר פטירת דודו הגה''ק מססראפקוב זלה"ה'י) היי אבל גדול להיודעים להעריך ערך סילוקן של זקני הדור אשר בעוה''ר החושך מתגבר ר''ל, אין לנו על מה להשען אלא על אבינו שבשמים, השי''ת ינחם בתוך שאר אבלי ציון וירושליס, וישמח את לבבות בני' י הנשברות, ויאר פניו אלינו בעינים מאירות ובת''ה יתברך בבל עניניו ויזכה להשפיע תורה וטהרה בישראל ויזכה לעלות מעלה מעלה על במתי ההצלחה, ברוב ברכה עם בל סביביו השי''ת יוסף עליכם אלף פעמים ככה, תחל שנה וברכותי', ויזכה לכוח''ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים ולישב באהלו של תורה ועבודת השי''ת בנחת ובהרחבת הלב עם כל ב''ב וצאצאיו ויו''ד, ויתקבלו תפלותיו ברחמים וברצון עדי נזכה לראות במהרה בישועת בל ישראל ושמחתן.

והנני ש''ב ידידו דושת''ה באה''ר.

הקי יואל טייסלבוים קנ.

מכתב התחזקות לבעל תשובה ב''ה, יום שלישי י"ג ניסן תשט''ו לפ''ק, שלו' וכט''ס לכבוד ....

מכתבו קבלתי בנידון מצבו המר והנמהר שנכשל ל'י ע בחטאים מרים ושואל ומבקש לפתוח לו פתח התשובה, הוא ג' דברים ואבאר לו בפרטות. א) ראשית היא עזיבת החטאא) ויפרוש א''ע מכל החבלים המביאים לידי כן, אדרבה יעשה לעצמו גדרים וסייגים, והנדרים והסייגים אין צריך לבארם כי כבר מבואר בשלחן ערוך ובטפרי מוסר באר היטב. ב) שיעשה לעצמו מידי יום ביומו זמן להתבודד בינו לבין קונו ויתחרט מאוד על העבר ויבכה מקרב הלב ולב עמוק בדמעות שליש ויתחנן מלפני

א. ה''ה רבי מנחם מענדיל בנו של הרה''ק רבי אברהם שלום בנו של ה,,דברי יחזקאל'' משינאווא. היה דר בקאשוי לפני המלחמה, ירדות רבה שררה בינו לבין רבנו.

א. בתשו' דכרי יואל האריך רבנו בתשובתו בענין דומה לזה, אך הוסיף שם לפדות התעניות בצדקה עיי''ש שהאריך איך לחשוב אח הפדיון להתעניות.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                 רט

הבורא ית''ש, וזה רק על איזה זמן, אבל שאר כל היום יהי' בשמחה ובתקוה שהשי''ת בוודאי יעזור לו.

נ) שירבה בתורה ובתפלה ובצדקה כפי כחו ויהי' בענוה בפני כל ואל יבוש מפני המלעיגים עליו זהו עיקר התשובה, ואם ככה יעשה אז ושב ורפא לו, אבל מה ששייך להסרת כתמי הנפש דבר זה מבואר בסה''ק באריכות, וכ''א לפי דרכו בקודש, בזה לא אוכל לדבר מאומה כעת כי זה תלוי במה שהוא אדם לכן עצתי שיבוא לביתי ואדבר עמו פה אל פה אז אוכל בעזהשי'ית ליעץ לו על זה, ועד אז יעשה כנ''ל וישמח בתורה ובתפלה.

ומ"ש שכבר אחר היאוש, ממחשבה זו ירחק יותר מן הבורח מן הארי כי כבר מבואר בספה''ק כי מי שאינו מאמין שהקב''ה מוחל למכעיסיו אפי' שהכעיסו עד אין שיעור, מברך ח''ו בכל יום ברכה לבטלה ,,חנון המרבה לסלזחי', כי הבורא ית''ש הוא מרבה לסלוח עד אין שיעור, וכבר ביארו חכז''ל נודך מעלת בעלי תשובה ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, והרמב''ם בהלכות תשובה ג''כ מבאר באריכות גודל מעלתם, והשי''ת ינהיגו במעגלי צדק למען שמו, ויקבלהו בתשובה שלימה, ויזכה לעשות תשובה אמיתית במהרה בימינו אמן.

הקי יואל טייטלטים קנא.

בענין הסכמה לספרו של הרב הקדוש מזידיטשוב*)

ב''ה,

שוכט''ם אל כבוד ידידי הה''ג ... חבלים נפלו לו בנעימים, כש''ת מוה''ר ישע י' אשר זעליג מרגליות שליט''א.

אחדשת"ה, הגיעני מכתבו עוד במשך זמני הימים הקדושים העעל''ט, ומחמת טרדת הימים הקדושים נם לא הייתי בקו הבריאה נשמט הדבר ולא השבתי אז ושוב נאבד מכתבו, והעיקר שמחמת הטורדות העצומות בא לידי השמטה גם שהייתי מחשב בכל עת להשיב מפני הכבוד עכ''פ בקצרה, אבל אולי הי' רואה בעיניו את הטירדות העצומות המוטלים עלי ממש בכל הימים

*) ספר ,,צבי לצדיק'' על תיקוני זוהר הק' שהו''ל הרה''צ רבי אשר זעליג מרגליות מירושלים מכתי''ק של הרה''ק בעל ,,עטרת צבי'' מזידטשוב, והוסיף עליו ביאורים.


רי                     דברי                מכתבים שונים                        יואל

ובכל הלילות, לא הי' לכבודו שום קושיא על מה שאני מתאחר ונמנע מכתיבת כמה מכתבים נחוצים, אבל אי אפשר לשער זה מי שאינו רואה בעיניו מצבי הקשה, והשי''ת יהי' בעזרי.

והעיקר מה שביקש הסכמה על כתבי רבינו קודש הקדשים בעל עטרת צבי זלה''ה, הנה מלבד שכבר נודע בין החיים כי גדר גדול גדרתי בעדי שלא אתן שום הסכמה על שום ספר בעולם מכמה טעמים, בלא''ה תמהתי בזה וכי כת''י רבינו מרן העטרת צבי זלה''ה צריך להסכמות, ובפרט אחרי שכבר יש בי7ץ-67 הס 1 במות גדולי הדורות שלפנינוא) ובתוכם מכ''ק אבא מארי זלה"ה, ואין זה אלא זלזול לצדיקי הדורות שלפנינו, ולדעתי לא יקח שום מכתב מגדולי דורינו, ומה לנו להכרעת חכמי זמנינו במקום שיש מכתבים גדולי הדורות שמלפנים, ואמרו חז''ל (במס' סוטה מ''ז) שאין דורינו רואה אלא לפנים, ופשיטא שהוא כן בדורינו השפל עיקבתא דמשיחא, ואין לנו שום חיזוק אלא ממה שרואין דברי הגדולים והצדיקים שמשנות דור ודור שעברו, ואם אך לאורם נסע ונילך אז יש מציאות לכוון אל האמת לא זולת.

והשי''ת ירחם במהרה ומאשפות דלותינו ירוממינו ויוציאנו מצרה לרוחה ומאפילה לאור גדול.

והנני ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הקי יואל טייטלבוים קנב.

בענין כתיבת פרשיות לתפילין, ועוד כמה ענינים שונים ב''ה

שוכט"ם אל כבוד ידידי תלמידי הר''צ המאוה''ג חו''ב חו''פ בנש''ק בש''ת מוה''ר אברהם יצחק קארן שליט''א בעיה''ק ירושלים תובב''א'י) .


א. נדפס שם עם עוד הסכמות של גדולי עולם הרה''ק משיניאווא, קאמארנא ועוד.

א. מגדולי תלמידי רבינו סאז ומקדם, מראשי העומדים במערכות היהדות החרדית עפ''י שיטתו ודרכו של רבינו, חתנו של הרה''צ בעל ,,שומרי אמונים'י ומנהיגם של חסידי ,,תולדות אהרזי' בעיה''ק חיי ו.


דברי                מכתבים שונים                        יואל                  ריא אחדשת''ה באה''ר כמשפט, היות כי בבוא מכתבו לכאן לא הייתי בביתי כי הייתי מחוץ לעיר לצורך רפואה, והגם שנשלחו המכתבים מהכא להתם אבל הי' סיבה בכמה מכתבים שנשארו פה ולא ראיתים עד הנה, וביום י''נ אלול בא–לנגד עיני מכתבו בדבר שאלתו בפלוגתת הפוסקים שבפ' והי' אם שמוע �ה''ח 1234567

בתפילין ושם כתב לאמר שביום ט''ו אלול יהי' בנו נ''י בר מצוה וצריך תשובה דחופה באופן שיהי' נגמרים התפילין ביום ט''ו, והיות שמעת ראיתי את מכתבו ביום י''ג אין שום מציאות שיגיע לשם תשובתי עד יום ט''ו, ובודאי עשה איזה הכרעה וכבר נגמרו התפילין, וא''כ אין עוד נ''מ כ''כ במכתבי למעשה אך ראיתי להשיב מפני הכבוד,

הנה בעיקר השאלה העתיק במכתבו הרבה גדולים שנחלקו בדבר, ויש לדבר בזה הרבה אך לא ראיתי להאריך בהענין כי מי אנכי להכריע בין ההרים הגדולים, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, אך זה אוכל לכתוב לו כי התפילין שלי המה של ח-כ כ''ק אבא מארי הגה''ק זלה''ה שהי' מניחם כל הימים שאני זוכר, ולאחר פטירתו נפלו לי בירושה ומאז אני מניחם, והסופרים במינוס שראו התפילין הכירו הכתב שהוא של ר' שמואל סופר זלהי'הב)' שהי' סופר מצויין בסיגוט ומפורסם בחסידות עצומה בימי זקיני הגה''ק מאוה'ינ בעל ייטב לב זלה''ה, ובאלו התפילין אני רואה שנכתבו כשיטת הטורי זהב�) וא''כ אני רואה שאבותי הקדושים זלה''ה נהגו למעשה כשיטת הטורי זהב. מה שהביא מס' אהבת יונתן (פ' בלק) שם מבואר בפי' דמיירי בשעת מלחמת גוג ומגוג וזה יהי' אחר ביאת דכשיהיה) ומ''ש שאין יודעין מתי יהי' מלחמת גוג ומגוג, הנה בפירוש אסרי' בגמרא (ע"ז ג') אין מקבלים גרים לימות

ב. ג . ד.

סופר חשוב בעיר סיגעט עוד בימי הגה''ק בעל ייטב לב, מפורסם לבעל מדריגה, ומרן הגה''ק בעל ייטב לב כתב תפילין על ידו לכל יו''ח, וחשיבות גדול היו התפילין שנכתבו על ידו. ורבינו אמר פ''א עליו ,,איך האב אים נישט געקענט אבער מען האט געזאגט אויף איס גרויסע ואבן ,,אני לא הכרתיו אבל אמרו עליו גדולות ונצורות'', עכל''ק.

ומגיהי אמת סיפרו שהגה''ק מהרי''א מקאמארנא היי פ''א בסיגים ושאל על ר' שמואל סופר איפוא הוא דר כי רוצה להתראות עמו, וכשאמרו לו שר' שמואל דר כמעט בחורבה ואין מן הראוי לילך אצלו, השיב הרה''ק מקאמארנא, אם הדרתו טובה בשביל אלי' הנברא אז טובה היא גם בשבילי.

או''ח סי' ל''ב ס''ק כ''ו, שכתב לחלק שיעור הריוח שבין הפרשיות שמע והי' אם שמוע לשנים, קצת להניח בסוף פ' שמע וקצת להניח בראש השיטה קרס התחלת והי' אם שמוע, ובכל מקום יהי' פחות מטי אותיות, ובזה יצאנו שיטת הרמב''ם ושי' הרא''ש עיי''ש בארוכות. ועיין בתשו' בית שלמה סי' ח' שהעלה שכבר נתפשט בגלילותינו מכבר בדברי הטו''ז והמשנה ידו על התחתונה. עיי''ש.

עי' בל העניז באריכות בספה''ק ויואל משה מאמר ישוב א''י סי' ק''ט.


ריב                   דברי                מכתבים שונים                        יואל

המשיח וכו' אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן ובזרועותיהן, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם, כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר לדם על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים וכו', ומבואר שכ''ז יהי' אחר ביאת המשיח כמו שהוא בקרא יתיצבו על ה' ועל משיחו, ובזוה''ק (פ' בשלח דף נ''ח ע''ב) זמין קוב''ה לאחייא לכל אינון מלכין דעקו לישראל ולירושלים לאדרינום ולנבוכדנצר וכוי ולשלטאה לו בקדמייתא וכוי וזמין קוב''ה לאתפרעה מינייהו באתגליא סחרני ירושלים וכו' ודא לזמנא דאתי משיחא כוי, וברוח אפיך ובו' בהאי זמנא ולזמנא דמלכא משיחא ולזמנא דגוג ומגוג, וכן מבואר בכמה מקומות דמלחמת גוג ומגוג היא אחר ביאת המשיח, הנה ברמב''ם (פי''ב מהלכות מלכים) מבואר שבתחילת ביאת המשיח יהי' מלחמת גוג ומגוג, אלא שהביא שם פלוגתא אם ביאת אלי' יהי' קודם מלחמת גוג ומגוג או עוד קודם ביאת ,המשיח, אבל במה שמלחמת גוג ומגוג יהי' אחר ביאת המשיח ע''ז לא הביא שום פלוגתא כי הוא פשוט בכמה מקראות ובכמה מקומות מדברי חכז''ל, ועד ביאת המשיח יהי' המלך המשיח בעצמו באדום כמבואר במד''ר (סדר שמות פ''א סי' כ''ו) וז''ל ואף מלך דמשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ ונו', ובגמרא פסחים (דף פ''ז ע''ב) צדקה עשה הקב''ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ותנא דבי אליהו (פ''י) כתב על הא שפיזר הקב''ה את ישראל בין האומות בוודאי יודע הבעה''ב באיזה מקום יפקיד את כליו וכשיבוא בעה''ב לתוך הבית יביא את כליו עמו לתוך הבית וד''ל, ומה שהביא מאהבת יונתן שכתב על המימרא שבקרא הועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו, זה וודאי יהי' אחר ביאת המשיח שהרי כתבו ז''ל הועלו מושיעים המה המלך המשיח עם הז' רועים עמו, והובא זה גם ברד''ק ובמצודות שם, וכמו שמבואר באותו הקרא והיתה לה' המלוכה שאז יתגלה מלכותו ית''ש ככל העולם שזה יהי' אחר גמר התיקון שאחר ביאת המשיח וכ''ז פשוט ומבואר.


מה ששאל בדבר השילומים מארץ אשכנז, גם אנכי אין דעתי נוחה מזה, והיי אנשים שנמנעו מלבקש יען שהכירו בי שאין לי קורת רוח מזה, אמנם אעפי''כ לא ראיתי למחות בהמקבלים כי יש נם סברות לכאן ולכאן ואי אפשר להאריך בזה בכתב, גם אין לי פנאי לאריכות ואעפי''כ קשה להגיד החלטה, ואמרו חכז''ל (משלי) אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך כאחותך שהיא אסורה תאמר ואם לאו אל תאמר, ובגלל זה נמנעתי מלדבר דבר בזה.

מה ששאל אם לומר בליל שבת קודש לסעדא בהדה, מי אנכי להשיג בנסתרות, ובפי הנראה בסידורים ובדבריהם הקדושים זלה''ה משמע לומר בליל שבת קודש בהדה לשון נקיבה וביום בהדי' לשון זמר.


דבך י               מכתבים שונים                        יוא ל               ריג

והנני מברכו בבוח''ט לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, והשי''ת יהי' בעזרו שיזכה לישב באהלה של תורה ועבודת השי''ת מתוך נחת והרחבת הלב ויזכה לשבוע רוב תענוג ונחת מבנו היקר שנעשה בר מצוה ומכל צאצאיו ויו''ד, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה בחפצו הטוב וכלו''נ ידידו דושת''ה באה''ר מצפה לשמוע ממנו אך טוב בה''י.

הק' יואל טייטלבוים

אוחזר מתוך "https://otzarmaharit.com/index.php?title=דברי_יואל_מכתבים_חלק_א&oldid=2295"