שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נב: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מא|תווית_קודם=יורה דעה סימן מא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מג|תווית_הבא=יורה דעה סימן מג}} == '''~ סימן מב ~''' == ב<nowiki>''</nowiki>ה לכבוד הה<nowiki>''ג מו''ה יצחק ט..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/ | {{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_נא|תווית_קודם=יורה דעה סימן נא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נג|תווית_הבא=יורה דעה סימן נג}} | ||
== '''~ סימן | == '''~ סימן נב ~''' == | ||
ב | ב"ה | ||
לכבוד הה | לכבוד הה"ג מו"ה יצחק טיגערמאן נ"י | ||
אבדק | אבדק"ק ב'טשאבא. | ||
מכתבן הגיעני בדבר נתיצת תנור שעמד לבישול עבור צורך מקום לביהמ | מכתבן הגיעני בדבר נתיצת תנור שעמד לבישול עבור צורך מקום לביהמ"ד. הנה קבלתי מפי אבא מארי הגה"ק זצוק"ל שקיבל מאבותיו זי"ע, שבמקום צורך גדול לנתוץ תנור שעמד לאפיה, הורו ליקח התנור עם כל עפר הקרקע שתחתיו בעומק אמה ולהשליכם למים או למקום אתר שאין דריסת רגל בנ"א הולכים ושבים, ועפר אחר יקחו למלא את מקום החפירה, וככה יעשו סביב לתנור ברוחב ג' טפחים ושיעור אמה כבר מבואר בפוסקים, וראוי לעשות בכזה כדעת המחמירין בשיעורא כי חמירא סכנתא ועכ"פ בדרך זה שהקילו במקום צורך גדול אף בתנור שהיה לאפיה, ק"ו שאפשר להקל באופן זה בתנור שלא היה אלא לבישול, דלשון הצוואה (צוואת ריה"ח סימן נ"ח) הוא בפירוש תנור שאופין בו, וכעין זה כבר אחז"ל והבו לה דלא להוסיף עלה, אך יען שעניני סכנה חמירי ראוי לעשות התקנה שכתבתי ורעה אליהם לא יאונה. | ||
והנני ידידו דושת"ה באה"ר | |||
הק' יואל טייטלבוים | הק' יואל טייטלבוים | ||
גרסה אחרונה מ־19:45, 21 בדצמבר 2024
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
~ סימן נב ~
ב"ה
לכבוד הה"ג מו"ה יצחק טיגערמאן נ"י
אבדק"ק ב'טשאבא.
מכתבן הגיעני בדבר נתיצת תנור שעמד לבישול עבור צורך מקום לביהמ"ד. הנה קבלתי מפי אבא מארי הגה"ק זצוק"ל שקיבל מאבותיו זי"ע, שבמקום צורך גדול לנתוץ תנור שעמד לאפיה, הורו ליקח התנור עם כל עפר הקרקע שתחתיו בעומק אמה ולהשליכם למים או למקום אתר שאין דריסת רגל בנ"א הולכים ושבים, ועפר אחר יקחו למלא את מקום החפירה, וככה יעשו סביב לתנור ברוחב ג' טפחים ושיעור אמה כבר מבואר בפוסקים, וראוי לעשות בכזה כדעת המחמירין בשיעורא כי חמירא סכנתא ועכ"פ בדרך זה שהקילו במקום צורך גדול אף בתנור שהיה לאפיה, ק"ו שאפשר להקל באופן זה בתנור שלא היה אלא לבישול, דלשון הצוואה (צוואת ריה"ח סימן נ"ח) הוא בפירוש תנור שאופין בו, וכעין זה כבר אחז"ל והבו לה דלא להוסיף עלה, אך יען שעניני סכנה חמירי ראוי לעשות התקנה שכתבתי ורעה אליהם לא יאונה.
והנני ידידו דושת"ה באה"ר
הק' יואל טייטלבוים