שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מט: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן " {{טקסט מסריקה}} {{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מא|תווית_קודם=יורה דעה סימן מא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מג|תווית_הבא=יורה דעה סימן מג}} == '''~ סימן מט ~''' == קטגוריה:שו"ת דברי יואל קטגוריה:שו"..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{טקסט מסריקה}} | {{טקסט מסריקה}} | ||
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/ | {{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מח|תווית_קודם=יורה דעה סימן מח|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נ|תווית_הבא=יורה דעה סימן נ}} | ||
== '''~ סימן מט ~''' == | == '''~ סימן מט ~''' == | ||
ב"ה | |||
שלומים מרובים, כטל וכרביבים, וכל טוב עולמים, מגבהי מרומים, על כבוד ידידי | |||
הרב הגאון תל תלפיות, ובעל פיפיות, צנא מלא ספרא וי"ח כש"ת מוה"ר [[יקותיאל יודא ד"ב|יקותיאל יודא '''ד"ב''']] שליט"א רב דק"ק דיערעש יצ"ו. | |||
אחדש"ה באה"ר, הגיעני מכתבו, ומ"ש ששמע שיצא אזהרת על השמן מסה"ג הדומ"ץ הר' אלי' נ"י, להד"ם, כי הרבה ענינים יש בדור הזה שצריכים אזהרה יתירה, ואין דרכנו לכתוב ע"פ העולם בקולי קולות כי אין בידינו לתקן, ואדרבא מדפיסת מכתבים מרובים יש לחוש עוד לקילקול ח'ו, וקצר היריעה מהכיל לבאר פרט זה, ובפרט ענין השמן אינו דבר ברור כ"כ, אבל זה וודאי שיש לחוש טובא כאשר נתברר מפינקס אופני עשיית השמן, ומהה"ג מו"ה אלי' נ"י לח '''יצא''' אלא הכשר על השמן הנעשה פה, לא שום אזהרה, ומה שלא חתמתי על ההכשר הוא בשביל שאין דרכי ליתן הכשרים. | |||
ובעיקר הדבר מה שהביא בשם הפוסקים (עיין שו"ע יו"ד סימן קי"ד סעיף ז' ובנו"כ שם) שאין לחוש על השמן, תמה אני האיך לא נודע לו גודל ההשתנות שבזה בעתים הללו, כי בזמן הש"ס והפוסקים שלא היו עדיין בתי חרושת [פאבריקען] כאלו, לא היה שום אפשרות לעשות זיופין מתערובת שלא יהי' ניכר בטעמו או בריח וכדומה, וע"כ הי' אז היתר ברור שלא הי' ממה לחוש, משא"כ עכשיו ע"י הבתי חרושת החדשים שנעשה הכל בזיופין ותערובת מינים ממינים שונים, א"א להכיר בשום אופן, כי ע"י המצאת המעשה בתי חרושת מהפכין הכל מן הקצה אל הקצה, והוא דבר ברור שלא יסתפק בזה כלל מי שיש לו קצת ידיעה בענינים אלו, וע"כ בוודאי אית בי' חששא יתירה גם בהשמן, כאשר כתבתי שנתברר שאפשר לעשותו גם עם דבר האסור, וא"א לידע זאת אלא בעל הפאבריק בעצמו, ואין להאריך בזה לרוב פשיטותו. והנני כותב בחפזון רב מעירות החג ואקצר במילין, בפרט שאין הענין סובל אריכות, ואין צריך אלא קצת ידיעת מעשה הפאבריקען. | |||
השי"ת יצילנו מכל מכשול, ונזכה לשמחת החג בהכשר ויתרון, ולראות בכבוד הבית האחרון, ובאלה הימים המבורכים, נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים והנני ידידו דושת"ה באה"ר | |||
הק' יואל טייטלבוים | |||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | ||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] | [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] |
גרסה אחרונה מ־20:33, 14 בדצמבר 2024
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים. אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
~ סימן מט ~
ב"ה
שלומים מרובים, כטל וכרביבים, וכל טוב עולמים, מגבהי מרומים, על כבוד ידידי
הרב הגאון תל תלפיות, ובעל פיפיות, צנא מלא ספרא וי"ח כש"ת מוה"ר יקותיאל יודא ד"ב שליט"א רב דק"ק דיערעש יצ"ו.
אחדש"ה באה"ר, הגיעני מכתבו, ומ"ש ששמע שיצא אזהרת על השמן מסה"ג הדומ"ץ הר' אלי' נ"י, להד"ם, כי הרבה ענינים יש בדור הזה שצריכים אזהרה יתירה, ואין דרכנו לכתוב ע"פ העולם בקולי קולות כי אין בידינו לתקן, ואדרבא מדפיסת מכתבים מרובים יש לחוש עוד לקילקול ח'ו, וקצר היריעה מהכיל לבאר פרט זה, ובפרט ענין השמן אינו דבר ברור כ"כ, אבל זה וודאי שיש לחוש טובא כאשר נתברר מפינקס אופני עשיית השמן, ומהה"ג מו"ה אלי' נ"י לח יצא אלא הכשר על השמן הנעשה פה, לא שום אזהרה, ומה שלא חתמתי על ההכשר הוא בשביל שאין דרכי ליתן הכשרים.
ובעיקר הדבר מה שהביא בשם הפוסקים (עיין שו"ע יו"ד סימן קי"ד סעיף ז' ובנו"כ שם) שאין לחוש על השמן, תמה אני האיך לא נודע לו גודל ההשתנות שבזה בעתים הללו, כי בזמן הש"ס והפוסקים שלא היו עדיין בתי חרושת [פאבריקען] כאלו, לא היה שום אפשרות לעשות זיופין מתערובת שלא יהי' ניכר בטעמו או בריח וכדומה, וע"כ הי' אז היתר ברור שלא הי' ממה לחוש, משא"כ עכשיו ע"י הבתי חרושת החדשים שנעשה הכל בזיופין ותערובת מינים ממינים שונים, א"א להכיר בשום אופן, כי ע"י המצאת המעשה בתי חרושת מהפכין הכל מן הקצה אל הקצה, והוא דבר ברור שלא יסתפק בזה כלל מי שיש לו קצת ידיעה בענינים אלו, וע"כ בוודאי אית בי' חששא יתירה גם בהשמן, כאשר כתבתי שנתברר שאפשר לעשותו גם עם דבר האסור, וא"א לידע זאת אלא בעל הפאבריק בעצמו, ואין להאריך בזה לרוב פשיטותו. והנני כותב בחפזון רב מעירות החג ואקצר במילין, בפרט שאין הענין סובל אריכות, ואין צריך אלא קצת ידיעת מעשה הפאבריקען.
השי"ת יצילנו מכל מכשול, ונזכה לשמחת החג בהכשר ויתרון, ולראות בכבוד הבית האחרון, ובאלה הימים המבורכים, נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים והנני ידידו דושת"ה באה"ר
הק' יואל טייטלבוים