שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מא

שלו' ובמ"ס אל כבוד ידידי הר' החסיד

המפואר מו"מ בתו"ד כש"ת מו"ה . .. נ"י

שו"ב בק"ק ... יצ"ו.

היות כי לתשלום הדיבור שדברנו בלילה הנה שמעתי אח"כ כי מיקל בהכאת הסכין לפני חכם לעתים רחוקים מאוד, וכבר כתבו האחרונים ז"ל (עיין שו"ת חת"ס חיו"ד סימן י"ג) להראות הסכין לפני חכם העיר עכ"פ פ"א בחודש. וכן כתבתי לפני כמה שנים לפעוו"ם באמצע שנות המלחמה. ובאמת מה שאין מראין הסכין לפני כל שחיטה הוא בשביל שבזה מחלו החכמים על כבודם, אבל עכ"פ פ"א בחודש יש קפידא, בפרט כשהחכם מקפיד בפירוש, והוא מחויב מדין גמור לעשות כן (עיין ד"ק סימן י"ח ס"ק כ"ד, שו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סימן כ"א, שו"ת טוטו"ד תליתאי סימן י"ט) וכן נוהגין בכל המקומות שבישראל. גם שמעתי שיש

קפידא מה שבשאלות הריאה לא אתרמי בשום פעם שיתיעץ עם חכם העיר אף בשאלה חמורה שבחמורות, ותמה אני הלא טוב יותר לפניו שלא ליקח כל האחריות על עצמו, ואף חכמי הש"ם הלכו להתיעץ בכל ספיקא דדינא ואמרו כי היכי ולמעיין שיבא מכשורא והוו מכנפי לכל טבחי דמתא (סנהדרין דף ז' ע"ב), ובפרט בעניני המטבחיים להתייעץ לפעמים באיזה שאלה חמורה עם הרב אב"ד נ"י יש כמה טעמים בדבר שמהראוי לעשות כן.

ובדבר הראות הסכינים, אף שהדרך הוא שהרב אב"ד נ"י הולך כ"פ לבית המטבחיים של עופות כמנהג רוב הרבנים נ"י, אעפי"כ מהראוי להראות לו פ"א בחודש הסכינים של בהמות.

הנה כתבתי בזה איזה פרטים כפי היכולת להביא על הכתב, אבל העיקר לייחד הלבבות שלא יהיה פירוד לבבות ח"ו ותהיו בעצה אחת להרים קרן התורה והיראה, ובזה יתוקן שורש כל דבר והכל על מקומו יבא בשלו'. והנני בזה ידידו דושה"ט באה"ר

הק' יואל טייטלבוים