שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לב

ב"ה, ער"ה תש"ט

שלוכט"ס לכבוד ידידי הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה מו"מ בתו"ד כש"ת מוה"ר יודא קרויס נ"י.

אחדשה"ט . . . בדבר התענית ביו"כ, צריך לשאול לרופאים אף שאינם בקיאים כ"כ בגרם המחלה אבל כיון שמבינים המחלה יוכלו לידע עכ"פ אם יש ספק בדבר ואף בספק פק"נ א"א להחמיר אך לפעמים יש רופאים קלים או מתכוונים להעביר על הדת, וצריך להתבונן באיזה רופא שיאמר אמיתות דעתו אחר העיון בפרטי המחלה שאז אף אם אין לו נאמנות לעשות כודאי אבל עכ"פ ספק עושה, ובפרט שכבר אירע שני פעמים אחר יוה"כ, ובנשואין ומילה כיון שהוא ספק סכנה אף בב' זימני הוי חזקה, הגם שא"א לידע אם התענית גרם אבל קצת רגלים לדבר, ואם גם הרופאים יגידו אחר התבוננות שיש ספק בדבר שוב א"א להחמיר, אך עפ"י רוב סגי עכ"פ בפחות פחות מכשיעור, ואם עפ"י מבינות הרופאים לא סגי בזה מקילין ג"כ, אך רובא דרובא סגי בזה, וצריך לברר גם זה עפ"י מבינות הרופאים, ואם אולי יהיה מציאות עוד לשאול ע"י מכתב או טעלעפאן את הרופאים בווין שעסקו במחלתו זה טוב יותר, אך כפי הנראה אין מציאות לזה, לגן מוכרח להתבונן ע"י מומחים ובקיאים שבעירו.

וכללו של דבר שאם יתברר שהמצב הוא באופן שיש ממש עכ"פ להסתפק בדבר, א"א להחמיר, והתוה"ק שצונו להתענות ביוה"כ צונו להזהר בספק פק"נ.

והשי"ת יכתבהו וירחמהו לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים וירפאהו רפו"ש וגמורה ויצליחהו בכל דרכיו ועניניו, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה. כעתירת ידידו דו"ש באה"ר

הק' יואל טייטלבוים