על הגאולה ועל התמורה/קטז

  << סימן קיז• על הגאולה ועל התמורה• סימן קטטו >>

~קטז~

ובפרשת פנחס (במדבר כ"ה, י"א) השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. ותמהו כולם, דמשמעו, אילולא שקנא פינחס היה ח"ו כליה, וכן הוא במדרש רבה סוף פרשת בלק (במדב"ר פ"כ, סכ"ה) מי גרם להקב"ה שתשוב חמתו ולא נתכלו כל ישראל, הוי אומר זה פינחס, לקיים מה שנאמר (משלי ט"ז, י"ד) ואיש חכם יכפרנה. וזה דבר תימה, האם בשביל בועל ארמית אחד יכלה לכל ישראל ח"ו, ועיין ישמח משה (ריש הפרשה, אות ב'-ג') מה שכתב בזה. גם קשה הלשון בתוכם, שהיה די לומר בקנאו את קנאתי, ומה חידש באמרו בתוכם. ובספורנו כתב בפסוק (במדבר כ"ה, י"ג) ויכפר על בני ישראל, בעשותו זאת לעיני כולם, כדי שיכופר להם על שלא מיחו בפושעים, ולכן הוא ראוי לכהונת עולם אשר בה יכפר בעדם. ובזה מיושב מה שאמר שהיה ח"ו גזירת כליה בכולם, בשביל שלא מיחו, כמו שאמרו בגמרא (שבת נה.) בקיטרוג מדת הדין בבית ראשון גם על הצדיקים בשביל שלא מיחו, אבל עדיין אינו מיושב במה נתכפרו כל ישראל מעבירה זו על ידי מעשה פינחס, שלא היה אלא מעשה יחידי בלבד, הוא ולא אחר.

וצריך לומר, דעל ידי שעשה מעשה קנאה זו לעיני כולם בדברים היוצאים מן הלב, בהתלהבות עצומה, הנכנסין אל הלב, הכניס בלבבות בני ישראל קנאה גדולה להתקנאות במעשיו הטובים, וקנאת סופרים תרבה חכמה (בבא בתרא כא.) שהבינו הרבה מישראל ונכנס בלבם קנאה גדולה וחרטה על שלא עשו גם המה ככה, והיה בלבם הרהורי תשובה עצומים על אותו העון שלא מיחו כדת וכהלכה, ובתשובה זו נתכפרו כולם, וכל זה גרם פינחס, בעשותו כזאת לעיני כולם. וזה אמרו בקנאו את קנאתי בתוכם, רוצה לומר בתוכם ממש, בפנימיות לבבם הביא קנאה זו, ומתוך כך ויכפר על בני ישראל.

והחי יתן אל לבו, בדורינו השפל, אשר אותה המלוכה מלכות המינות רח"ל, שמלבד שסילקו לגמרי את התורה הקדושה מכל חוקותיהם ומשפטיהם, אבל עוד לוחמים בתחבולות שונות נגד התורה והאמונה. ולא די שאין איש מוחה כדת וכהלכה, אבל עוד נותנים להם כח וחיזוק עצום בדברים שונים ומשונים אשר תסמר שערות אנוש. וכבר הבאתי כמה פעמים (לעיל סי' ע'; ויואל משה, מאמר שלש שבועות, סי' ק"מ) מה שכתב במנות הלוי, כי המחפה בדברים על הפושעים גרוע הרבה יותר מאותן שלא מיחו, כי דינו ממש כדין הפושעים, ואין ספק כי המבין את הענין צריך לזעוק זעקת מרה על זה בפני כל, ואל יירא ואל יחת מזרם העולם, שאם יכנסו הדברים באיזה לבבות מבני ישראל, יהיה מזה כפרה גדולה לישראל.