על הגאולה ועל התמורה/צז

  << סימן צו• על הגאולה ועל התמורה• סימן צח >>

~צז~

ובדרך זה פירשתי דברי המדרש בפ' ויחי (עי' פס"ר ג', ד') הובא בספה"ק בעלי ברית אברם, שכאשר הביא יוסף את מנשה ואת אפרים לפני יעקב לברכם, בא השטן והכניס צורת העגלים שעתיד ירבעם להעמיד וכו', ונסתלקה ממנו שכינה, על דרך (תהלים ה', ה') לא יגורך רע. וכן איתא במדרש הגדול () ויאמר (יעקב) מי אלה (בראשית מ"ח, ח'), בא עגלו של ירבעם ועמד כנגדו, ואמר מי אלה עכ"ל. הכוונה גם כן על דרך הנ"ל, לא שהכניס השטן צורת עגלים ממש, אלא צורת המלאכים מקליפת עבודה זרה העתידים להבראות על ידי עגלי ירבעם, כי יש בכח השטן להראות צורות אלו, כי הם מכוחו וכת דיליה (עיין בדברינו בחידושי תורה פרשת ויחי ()).

ולדרכינו יתפרש שפיר הכתוב הנ"ל (סי' צ"ד) בישעיה, שאמר הנביא כי תבואו לראות פני, מי בקש זאת מידכם רמוז חצרי, ואפשר שהוכיחן ישעיה הנביא על שבאו לבית המקדש במחשבת עבודה זרה, שהיה יצרא דעבודה זרה תקיפא להו בבית ראשון, כמבואר בדברי רז"ל (יומא סט: סנהדרין קב:), וממחשבת עבודה זרה שלהם נבראו מלאכים כשם העבירה ושרשו ובחינתו ממש, והעמידו צלם בהיכל ה', ועל כן אמר הכתוב מי בקש זאת מידכם וגו'. וזה כוונת רש"י ז"ל שאין לבבכם שלם עמי, והכוונה, שאין שלם עמי ביחוד אחדותו יתברך, ומחשבין במחשבת עבודה זרה, והרי זה כמכניסין צלם בהיכל ה'. וזה שכתב הרד"ק שאין זה לכבוד אלא לבזיון. וזה ניאוץ לפניו יתברך, ואין הקב"ה חפץ בראיית פנים כזה.

ואולי ירמוז הכתוב באמרו מי בקש זאת מידכם, דהוה ליה למימר מי בקש זאת מכם, ומהו כוונת אומרו מידכם, והרי אין ראיית העזרה בידים כלל. ויתבאר על מה שפירש רש"י ז"ל (במדבר ב', י"ז) איש על ידו לדגליהם, אין לשון יד שבכאן זז ממשמעו, רוח של צדו קרוי על ידו, הסמוכה לו לכל הושטת ידו עכ"ל, ואפשר שזה כוונת הנביא מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, שאלו המלאכים שהם על ידכם וסמוכים לכם שנבראו ממחשבת עבודה זרה, והם בחינת ודמות עבודה זרה וצלם בהיכל ה', ומי בקש זאת שתביאו אותם לרמוס חצרי.