שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יא|תווית_קודם=אורח חיים סימן יא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_יג|תווית_הבא=אורח חיים סימן יג}} | ||
== '''~ סימן יב ~''' == | |||
שלו<nowiki>' ובמ''</nowiki>ם '''אל''' כבוד '''ידידי''' הה<nowiki>''ג חו''ב טובא ותיק מלא עתיק כש''</nowiki>ת מוה"ר [[יונתן שטייף|'''יונתן שטייף''']] נ<nowiki>''</nowiki>י דומ"ץ בקה"י פעסט יצ"ו. '''הג'''י'''עני''' מכתבו זה איזה שבועות, ומחמת עובדות הימים ופגעי הזמן נשמט הדבר ולא השבתי לו, כעת נזכרתי והנה טרידנא טובא גם בעניני הפסח, אך בקיצור נמרץ ראיתי להשיבו. | |||
'''אודות''' הצמוקים הקטנים אם לעשות מהם יין, הנה קשה להחליט בזה דבר ברור כי לא נמלא מזה מבואר בדברי הראשונים ז<nowiki>''ל, ומה שכתבו האחרונים איזה הערות אין זה דברים ברורים ואפשר לנטות לכאן ולכאן כמבואר להמעיין בדבריהם, וקשה לכתחילה לעשות מעשה לברך בפה''ג וכדומה. ומה שנאמר לו שעשו פה עירנו הפירמא לעפקאוויטש יין מצמוקים כאלה בהסכמתו, להד''מ, ואדרבה בשנה זו היה בדעתם לעשות ויען שאמרתי להם שאין ההיתר ברור חדלו '</nowiki>יילעשות. '''אמנם''' בהצמוקים הגדולים כבר נתפשט ההיתר לעשו ת מהם יין לפסח ע<nowiki>''י סינון קודם זנ(ן איסורו. ומה שהביא מהפמ''ג (א''ח סימן תס''ז משבצות אות ז') שחילק בין הצמוקים הגדולים להקטנים, אין זה ענין לכאן, כי שם מיירי מחומרא דפירות יבישים שמבואר שם ברמ''א ז''ל (סעיף ח') שתלוי לפי המנהג, ובודאי היה מנהג מקומו של הפמ''ג ז''ל להחמיר בגדולים לא בקטנים, וכפי הנראה לא נעשה היובש בהם כמו באופן של הגדולים ואולי היה אז מוחזק יותר בהקטנים שלא נעשה בהם דבר חימוץ. אבל כ''ז לא מיירי אלא כשאוכלם בעינם, אבל כשנעשה מהם משקה ומסנן קודם הפסח מבואר שם בסימן תס''ז שלא החמירו כלל באופן זה בפירות יבישים, וא''כ בעשיית יין מהצמוקים אין נ''מ כלל בדברי הפמ''ג האלו. ובענין הצמוקים הקטנים כבר חקרתי אצל איזה סוחרים הבאים משם אופן גידולם אולי עי''</nowiki>ז יהיה אפשרות קלת לברר הענין, אבל לא יכולתי להוציא מהם דבר ברור, וםבה יש לדבר נפרטים הנזכרים בהלכה אבל לא אוכל לכתוב כעת מרוב טירדות הזמן וכתבתי רק בחפזון רב שורות אלה שלא להניח בלא תשובה. | |||
'''ובת<nowiki>''</nowiki>ה''' נ<nowiki>''י יזכה לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבה גדולה, והשי''</nowiki>ת ירחם על שארית עמו ישראל במהרה, ויוציאנו מאפילה לאורה, ואת חג המצות, לחוג בכשרות ובדיצות. | |||
והנני ידידו דושת<nowiki>''ה באה''</nowiki>ר | |||
הק' יואל טייטלבוים | |||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | |||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:36, 16 בנובמבר 2024
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
~ סימן יב ~
שלו' ובמ''ם אל כבוד ידידי הה''ג חו''ב טובא ותיק מלא עתיק כש''ת מוה"ר יונתן שטייף נ''י דומ"ץ בקה"י פעסט יצ"ו. הגיעני מכתבו זה איזה שבועות, ומחמת עובדות הימים ופגעי הזמן נשמט הדבר ולא השבתי לו, כעת נזכרתי והנה טרידנא טובא גם בעניני הפסח, אך בקיצור נמרץ ראיתי להשיבו.
אודות הצמוקים הקטנים אם לעשות מהם יין, הנה קשה להחליט בזה דבר ברור כי לא נמלא מזה מבואר בדברי הראשונים ז''ל, ומה שכתבו האחרונים איזה הערות אין זה דברים ברורים ואפשר לנטות לכאן ולכאן כמבואר להמעיין בדבריהם, וקשה לכתחילה לעשות מעשה לברך בפה''ג וכדומה. ומה שנאמר לו שעשו פה עירנו הפירמא לעפקאוויטש יין מצמוקים כאלה בהסכמתו, להד''מ, ואדרבה בשנה זו היה בדעתם לעשות ויען שאמרתי להם שאין ההיתר ברור חדלו 'יילעשות. אמנם בהצמוקים הגדולים כבר נתפשט ההיתר לעשו ת מהם יין לפסח ע''י סינון קודם זנ(ן איסורו. ומה שהביא מהפמ''ג (א''ח סימן תס''ז משבצות אות ז') שחילק בין הצמוקים הגדולים להקטנים, אין זה ענין לכאן, כי שם מיירי מחומרא דפירות יבישים שמבואר שם ברמ''א ז''ל (סעיף ח') שתלוי לפי המנהג, ובודאי היה מנהג מקומו של הפמ''ג ז''ל להחמיר בגדולים לא בקטנים, וכפי הנראה לא נעשה היובש בהם כמו באופן של הגדולים ואולי היה אז מוחזק יותר בהקטנים שלא נעשה בהם דבר חימוץ. אבל כ''ז לא מיירי אלא כשאוכלם בעינם, אבל כשנעשה מהם משקה ומסנן קודם הפסח מבואר שם בסימן תס''ז שלא החמירו כלל באופן זה בפירות יבישים, וא''כ בעשיית יין מהצמוקים אין נ''מ כלל בדברי הפמ''ג האלו. ובענין הצמוקים הקטנים כבר חקרתי אצל איזה סוחרים הבאים משם אופן גידולם אולי עי''ז יהיה אפשרות קלת לברר הענין, אבל לא יכולתי להוציא מהם דבר ברור, וםבה יש לדבר נפרטים הנזכרים בהלכה אבל לא אוכל לכתוב כעת מרוב טירדות הזמן וכתבתי רק בחפזון רב שורות אלה שלא להניח בלא תשובה.
ובת''ה נ''י יזכה לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבה גדולה, והשי''ת ירחם על שארית עמו ישראל במהרה, ויוציאנו מאפילה לאורה, ואת חג המצות, לחוג בכשרות ובדיצות.
והנני ידידו דושת''ה באה''ר
הק' יואל טייטלבוים