ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן לד

  << סימן לג• מאמר שלוש שבועות• סימן לה >>

~ לד ~

והנה בתשובות הרא"ש (כלל ה' אות ד') כתב שאי אפשר להשביע הנולדים אחר כך אלא חרם ואלה אפשר לעשות, והובא דין זה בשו"ע (יורה דעה סימן רכ"ח סעיף ל"ה) בלי שום חולק ועיי"ש בביאור הגר"א. ולפי זה צריך להבין הן בשבועות דמתן תורה הן בשבועות הללו של דחיקת הקץ האיך יכולים לחול על דורות הבאים ולא מצאנו בשום מקום על שבועות האלו שאינם שבועות אלא חרמות וגזירות. ודברי הרמב"ן שבמשפטי החרם שלו בענין זה קשים להבין, גם לא הזכיר מקושיא זו.

אמנם בשבועות דמתן תורה ידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל (שבועות לט.) במה שאמר הכתוב (דברים כ"ט, י"ד) כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה, דרצה לומר שכל הנפשות שבישראל אף העתידין להבראות עד סוף כל הדורות ואף גרים העתידין להתגייר כולם היו שם במעמד הנבחר ובעת קיום הבריתות והשבועות, ואם כן אין זה דומה לשאר שבועות שמשביעין את הנולדים. אבל על אלו השבועות של הגליות ודחיקת הקץ לא מצינו מתי נעשה כזאת.

ואולי הוא כמו שאמרו חכמינו ז"ל (שבועות לט.) דלא רק המצוות שנאמרו אז קבלו בסיני אלא אף מצות העתידין להתחדש כגון מקרא מגילה קבלו בסיני. ובמדרש רבה (יתרו פרשה כ"ח סימן ו') מבואר יותר שכל הנביאים קבלו נביאותן מהר סיני, וכן הוא אומר (מלאכי א', א') משא דבר ה' ביד מלאכי בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא ניתנה לו רשות להתנבאות, וכן ישעיה אמר מיום שניתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (ישעיה מ"ח, ט"ז) ועתה ה' שלחני. ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני.

ואם כן בשיר השירים שהוא קודש קדשים יותר מכל כתבי קודש כמו שאמרו חכמינו ז"ל (ילקוט שמעוני שה"ש רמז תתקפ), בודאי שנאמר עוד בסיני, דלא גרע משאר נביאות ודברי חכמים, ואם כן גם אותן הפסוקים דהשבעתי אתכם נאמרו בסיני, ויוכל להיות שהיו אז אותן השבועות לכל הנשמות שהיו שם אף אותן העתידין להבראות.

אמנם כיון שיש באותן השבועות גם שבועה לאומות העולם, שהשביע אותם הקדוש ברוך הוא שלא ישעבדו בישראל יותר מדאי, כמו שאמרו בגמרא (כתובות קיא.) ובמדרש (ילקוט שמעוני רמז תתקפו), בזה ודאי קשה כי האומות ודאי לא היו בסיני ולא אמרו בגמרא אלא בגרים העתידין להתגייר שהיו בסיני, דכבר כתב הרמ"ע מפאנו ז"ל (בעשרה מאמרות) דגרים מינן נידחו, אבל לא שאר האומות. ובאבני נזר סימן תנ"ד נתקשה בשבועות הגליות גם בישראל, דלא מצינו שיאסוף שלמה כל ישראל באמרו השבעתי אתכם כמו שהיה בעת מתן תורה, בפרט באומות העולם מה טיבה של השבועה אם לא ידעו כלל מהשבועה. ותירץ שהיתה השבועה לשרי האומות, ובישראל היתה השבועה לשורש נשמותיהם למעלה, והאריך בזה. והנה מה שהקשה בישראל שלא אספם שלמה, כבר כתבתי דיש לתרץ שהיה בשעת מתן תורה, אלא שאחר כך נתגלה הנבואה על ידי שלמה. ומ"ש שהיה מן הראוי שיאסוף שלמה את כל ישראל שיקבלו עליהם השבועה, איני יודע מה תועלת באסיפת כל ישראל כיון שהשבועה הוא לדורות הבאים שלא היו עדיין בעולם, אלא שבמתן תורה הביא הקדוש ברוך הוא בדרך נס כל הנשמות העתידין להיות.