ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן יז

  << סימן טז• מאמר שלוש שבועות• סימן יח >>

~ סימן יז ~

ובזה מתפרש היטב לשון רש"י ז"ל (כתובות קיא. ד"ה ?) שכתב יחד ביד חזקה, דאם נימא דכוונתו ביד חזקה על ידי מלחמה שלא ברשות, ושהבין כן מלשון חכמינו ז"ל שלא יעלו בחומה דקאי על שלא ברשות שזה נקרא בחומה, מנא ליה להוסיף עוד לומר יחד, דכיון שהכוונה בש"ס בלשון בחומה דקאי רק אם הוא שלא ברשות, אם כן זהו טעם האיסור בשביל שהוא שלא ברשות ואז אין נפקא מינה אם הוא יחד או לא, ומנא ליה להוסיף עוד תנאי של יחד כיון שלפי פירוש זה אין לו שום מקור בש"ס. ועל כן נראה ברור כוונת דברי רש"י ז"ל שתפס לשון ראשון מה שאמר יחד שהאיסור הוא בעליה מרובה יחד, ומה שאמר אחר כך ביד חזקה הוא לפרש המאמר דלמה נקרא העליה מרובה יחד בלשון בחומה, בשביל דכשהעליה היא ביחד יש להם שמה יד חזקה, כלומר התחזקות יתירה כנזכר לעיל, ולכן נקרא בחומה.

וכן הוא ביפה קול שהעתקתי לעיל לשונו שהביא קודם לשון רש"י ז"ל יחד ביד חזקה, ושוב פירש אחר כך דמיירי ברשות, ומייתי ראיה מגמרא יומא ולא מסתבר שיחלוק בפירוש על רש"י ז"ל. ונראה שסובר שגם ברש"י ז"ל אפשר לפרש כן דמיירי ברשות.

גם מפרש אחר כך ביפה קול (במדרש רבה ?) מה שאמר במדרש רבה אחר שהביא השבועה שלא יעלו חומה מן הגולה, אם כן למה מלך המשיח בא לקבץ גליותיהן של ישראל, ופירש בזה אם יעלו חומה מן הגולה למה יצטרך מלך המשיח לבוא לקבץ נדחי ישראל, ומכיון דקיימא לן דמלך המשיח יקבץ נדחינו מכמה קראי, אם כן אין בידינו להתקבץ מעצמנו יחד, עכ"ל. ומבואר מדבריו הקדושים שהקיבוץ יחד לעלות הוא נגד כמה קראי שהמלך המשיח יקבץ את ישראל.

ובאור החיים הקדוש פרשת בחקותי על הכתוב (ויקרא כ"ו, ל"ג) ואתכם אזרה בגוים וגו' כתב וזה לשונו, שהשביע ה' את ישראל וכו' שלא יעלו בחומה פירוש ביד חזקה וכו', והוא מאמר ואתכם אזרה בגוים וכו', ואומרו והריקותי אחריכם חרב יתבאר על דרך שאמרו שאם אין מקיימין את השבועה אני מתיר את בשרכם והוא אומרו והריקותי אחריכם חרב, שתהיה חרב מרוטה לפניכם אם לא תקיימו גזירת זירוי בגוים כנזכר יהיה בשרכם וגו'. ואומרו עוד והיתה ארצכם [וגו'] חרבה, הוא נתינת טעם על הדבר למה יחפוץ ה' בזירוי בגוים כדי שתהיה ארץ שממה וערים חריבות כדי שאז תרצה הארץ, לזה צריך שתהיו אתם בארץ אויביכם והוא אומרו ואתם בארץ וגו', עכ"ל יעיי"ש.

הנה התחיל לומר הפירוש של בחומה שהוא ביד חזקה ולבסוף סיים טעם הדבר שצריכים להיות בארץ אויביכם שתהיה הארץ שממה ולפי טעם זה ברור שאף ברשות אסור לעלות ביחד, כי הגזירה היתה שיהיו בארץ אויביהם ולא בארץ ישראל, ואף על פי כן כתב לשונו של רש"י ז"ל ביד חזקה, שמע מינה שדעתו ז"ל שאין הוכחה כלל מלשון זה דמיירי דוקא שלא ברשות, וכבר העתקתי לעיל לשון הרמב"ן ז"ל בב' מקומות שדעתו ברור כן שאסור אף ברשות, וכמו שכתבו באהבת יונתן (?) וביפה קול ובאור החיים הקדוש ועוד כמה גדולים וקדושים, כאשר יתבאר עוד להלן בראיות ברורות. ומה שכתב הרמב"ן בספר המצות שיחידים מקיימין מצות ישוב ארץ ישראל בישיבתם שם אף בזמן הגלות זה יתבאר אי"ה במאמר השני בענין מצות ישוב ארץ ישראל.