שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סג

<< יורה דעה סימן סב • שו"ת דברי יואל • יורה דעה סימן סד >>

~ סימן סג ~

ב"ה

עוד שם בחוו"ד (סי' קפט ס"ק ו) רצה להוכיח דשיטת התוספות (נדה ט: ד"ה פיחתה) דאף בווסת הפלגה סגי בג' ראיות.

ותמהני הלא בתוספות בבא קמא דף ל"ז ע"ב ד"ה יום ט"ו, כתבו בהדיא וז"ל, והיכא דאין שם היום גורם ולא שם מנין החודש, כגון אם ראתה היום ולסוף עשרים לראייתה ראתה וחזרה וראתה לסוף עשרים, לכו"ע אין הראשונות מן המנין, דהא סוף עשרים גורם, יעיי"ש שהאריכו. והרי בהדיא דאף בווסת השוה למנין עשרים בכמה פעמים דהפלגה גורם, אין הראשונה מן המנין, כדעת רוב הפוסקים.

ומה שבנה החוות דעת עיקר יסודו אדברי התוספות בנדה דף ט' ע"ב ד"ה פיחתה, שהקשו דהא לרב קבעה וסת לדילוג, ותירצו דבהפלגה כו"ע מודו. ומזה הוכיח החוות דעת דהא בשכיוונה איתא שם בש"ס בהדיא דקבעה לה ווסת, וקשה ממ"נ אי חשבינן ראיה הראשונה שלפני הל' יום, א"כ בהפלגה לדילוג ג"כ קבעה ווסת לרב, ואי לא חשבינן ראיה הראשונה, אף בהפלגות שוות לא קבעה ווסת, דהא בעינן ד' ראיות. אלא ודאי דהתוספות ס"ל דבהפלגות שוות סגי בג' ראיות, יעיי"ש.

ואני תמה על ראייתו, דהא זה הוא גם לדידן דבכיוונה קבעה לה ווסת, דמצרפין ראיה הראשונה, כמבואר בטור ובשו"ע סעיף כ"ז, ובפיחתה והותירה, לא מצרפינן ראיה הראשונה שלפני הל' (והטעם ביאר בש"ך ס"ק ס"ח, כיון דראיה הראשונה לא היה שוה לדילוגה, לכן אי אפשר לצרפה כי אם בווסת שוה. ועיין בש"ך ס"ק י"ח מה שרמז ג"כ לדברי התוספות האלו, להוכיח מדבריהם דבווסת שאינה שוה לדילוג לא מצרפינן הראיה הראשונה, והמה הלכה פסוקה בשו"ע סימן הנ"ל), אשר לפי זה אין שום מקום להוכחת החוות דעת, וצ"ע. ודו"ק היטב.