שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_נז|תווית_קודם=יורה דעה סימן נז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נט|תווית_הבא=יורה דעה סימן נט}}
== '''~ סימן נט ~''' ==


{{טקסט מסריקה}}


{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_נז|תווית_קודם=יורה דעה סימן נז|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_נט|תווית_הבא=יורה דעה סימן נט}}


== '''~ סימן נט ~''' ==
ב"ה, ג' ויצא תש"ך.


שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי הרה"ג חריף ובקי טובא, אוצר נחמד, החסיד המפואר המהולל בתשבחות, כש"ת מוה"ר אברהם דוד הורוויץ שליט"א אב"ד בשטראסבורג יצ"ו.


ב"ה, ג' ויצא תש"ך
אחדשתבאהבה רבה כמשפט, מכתבו הגיעני בימים הקדושים העעל"ט ולא השבתי על אתר מחמת טירדות רוב הענינים אשר סבבוני הקיפוני בימים ובלילות, שמחמת זה נשמט אצלי כתיבת מכתבים אף נחוצים. ובעיקר הדבר דברתי אז עם ידידנו ה"ר געציל נ"י מלונדון שהיה אז פה...


שלו' ובמ"ס אל כבוד ידידי הרה"ג חו"ב טובא אוצר נחמד החסיד המפואר המהולל בתשבחות כש"ת מוה"ר [[אברהם דוד הורוויץ|'''אברהם''' דוד '''הורוויץ''']] שליטאב"ד בשטראסבורג יצ"ו.
מה שנתקשה בדברי התיקונים <small>(תיקונא שבעין, קלו.)</small> דאמיה דרבי כרוספדאי תקינת להו מנרתא בשבעה בוצינין, והקשה על זה מיו"ד סוף סימן קמ<small>(ס"ח)</small> דמבואר דמנורה של שבעה לא יעשה, אפילו אינו דומה כלל לשל מקדש.


אחדשת"ה באה"ר כמשפט, מכתבו הגיעני בימים הקדושים העעל"ט ולא השבתי על אתר מחמת טירדות רוב הענינים אשר סבבוני הקיפוני בימים ובלילות, שמחמת זה נשמט אצלי כתיבת מכתבים אף נחוצים, ובעיקר הדבר דברתי אז עם ידידנו ה"ר געציל נ"י מלונדון שהיה אז פה
גם לפי פשוטו לא קשיא מידי, שהרי מבואר שם שאין אסור אלא אם היא עכ"פ של מתכות וכה"ג דכשר בדיעבד במקדש, אבל אם היא של עץ וכה"ג דפסול במקדש אפילו בדיעבד, ודאי דשרי, ומכל שכן אם היא של חרס כמבואר שם בש"ך ס"ק ל"ה. וא"כ אין כאן קושיא, דהא אינו מבואר בתיקונים ממה היתה אותה המנורה, ויוכל להיות שהיתה של עץ וכה"ג דשרי.


'''מה''' שנתקשה בדברי התיקונים (תיקונא שבעין קרוב לסופו) דאמי' דר' כרוספדאי תקינת להו מנרתא בשבעה בוצינין, והק' ע"ז מיו"ד סוס"י קמ"א דמבואר דמנורה של ז' לא יעשה אפילו אינו דומה כלל לשל מקדש גם לפי פשוטו לק"מ, שהרי מבואר שם שאין אסור אלא אם היא עכ"פ של מתכות וכה"ג דכשר בדיעבד במקדש, אבל אם היא של ען וכה"ג דפסול במקדש אפילו בדיעבד, ודאי דשרי, ומכ"ש אם היא של חרס כמבואר שם בש"ך ס"ק ל"ה, וא"כ אין כאן קושיא דהא אינו מבואר בתיקוניס ממה היתה אותה המנורה, ויוכל להיות שהיתה של ען וכה"ג דשרי אבל באמת אין הדברים כפשוטן שעשתה מנורה בגשמיות, אלא הכוונה על אורות עליונים שנקראים בשם זה, והשמות של כל הפרצופין שמדברים בהם חכמי האמת
אבל באמת אין הדברים כפשוטן שעשתה מנורה בגשמיות, אלא הכוונה על אורות עליונים שנקראים בשם זה. והשמות של כל הפרצופין שמדברים בהם חכמי האמת, כמו אבא ואימא וזעיר אנפין וחקל תפוחין קדישין וכדומה, אין להעלות על הדעת שהוא כן בגשמיות ח"ו, אלא הכל הוא אורות נעלמים ונקראים בשמות כאלו שמדברים בהם בני אדם לשבר את האוזן, וכמו כן היא אותה המנורה. וכמו שאיתא שם אח"כ בתיקונים <small>(קלו:)</small> בשרגא דרבי כרוספדאי דנהרא בכמה נהורין מרקמן, ולפי פשוטו אינו מובן מהו הריקום הזה. וכמו שקראו לרבי שמעון בר יוחאי בוצינא קדישא <small>(עי' זוהר בראשית, ויחי, רלה:)</small> והרבה לשונות כאלו בזוהר ובתיקונים עד אין שיעור.


כמו או"א וז"א ואקל תפוחין קדישין וכדומה אין להעלות ל הדעת שהוא כן בגשמיות ח"ו, אלא הכל הוא אורות נעלמים ונקראים בשמות כאלו שמדברים בהם בנ"א לשבר את האוזן, וכמ"כ היא אותה המנורה, וכמו שאיתא שם אח"כ בתיקונים בשרגא דר' כרוספדאי דנהרא בכמה נהורין מרקמן, ולפי פשוטו אינו מובן מהו הריקום הזה, וכמו שקראו לרשב"י בוצינא קדישא והרבה לשונות כאלו בזוהר ובתיקונים עד אין שיעור. ודעת הרמב"ם ז"ל (בהקדמתו לפי' המשניות) הוא אף באגדות הש"ס שאין הדברים כפשוטן ואין הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו אלא בקראי ובכ"מ שדברו חז"ל בהלכה שצריכין ללמוד את פשוטן של דברים אבל באגדה דעת הרמב"ם ז"ל שכמה פעמים כוונתם רק לפנימיות הענינים שהלבישו באותן הלשונות ואין הדברים כפשוטן כלל, ויש חולקים בזה באגדות הש"ס, ואין להאריך בזה כעת, אבל בזוה"ק ובתיקונים ובלשונות חכמי האמת בוודאי הוא כן (וע"ע להלן סימן פ"ח אות ז').
ודעת הרמב"ם ז"ל <small>(בהקדמה לפירוש המשניות, ד"ה אחר כן)</small> הוא אף באגדות הש"ס שאין הדברים כפשוטן, ואין הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו <small>(עי' שבת סג.)</small> אלא בקראי ובכל מקום שדברו חז"ל בהלכה, שצריכין ללמוד את פשוטן של דברים, אבל באגדה דעת הרמב"ם ז"ל שכמה פעמים כוונתם רק לפנימיות הענינים שהלבישו באותן הלשונות, ואין הדברים כפשוטן כלל. ויש חולקים בזה באגדות הש"ס <small>(עי' מהרש"א ב"ב ח"א ר"פ המוכר את הספינה)</small>, ואין להאריך בזה כעת. אבל בזוהר הק' ובתיקונים ובלשונות חכמי האמת, בודאי הוא כן <small>(וע"ע להלן סי' פח אות ז)</small>.


והנני ידידו דושתבאה"ר
והנני ידידו דורש שלום תבאהבה רבה


הק' יואל טייטלבוים
הק' יואל טייטלבוים
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־21:44, 6 ביוני 2026

<< יורה דעה סימן נז שו"ת דברי יואל יורה דעה סימן נט >>

~ סימן נט ~

ב"ה, ג' ויצא תש"ך.

שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי הרה"ג חריף ובקי טובא, אוצר נחמד, החסיד המפואר המהולל בתשבחות, כש"ת מוה"ר אברהם דוד הורוויץ שליט"א אב"ד בשטראסבורג יצ"ו.

אחדשת"ה באהבה רבה כמשפט, מכתבו הגיעני בימים הקדושים העעל"ט ולא השבתי על אתר מחמת טירדות רוב הענינים אשר סבבוני הקיפוני בימים ובלילות, שמחמת זה נשמט אצלי כתיבת מכתבים אף נחוצים. ובעיקר הדבר דברתי אז עם ידידנו ה"ר געציל נ"י מלונדון שהיה אז פה...

מה שנתקשה בדברי התיקונים (תיקונא שבעין, קלו.) דאמיה דרבי כרוספדאי תקינת להו מנרתא בשבעה בוצינין, והקשה על זה מיו"ד סוף סימן קמ"א (ס"ח) דמבואר דמנורה של שבעה לא יעשה, אפילו אינו דומה כלל לשל מקדש.

גם לפי פשוטו לא קשיא מידי, שהרי מבואר שם שאין אסור אלא אם היא עכ"פ של מתכות וכה"ג דכשר בדיעבד במקדש, אבל אם היא של עץ וכה"ג דפסול במקדש אפילו בדיעבד, ודאי דשרי, ומכל שכן אם היא של חרס כמבואר שם בש"ך ס"ק ל"ה. וא"כ אין כאן קושיא, דהא אינו מבואר בתיקונים ממה היתה אותה המנורה, ויוכל להיות שהיתה של עץ וכה"ג דשרי.

אבל באמת אין הדברים כפשוטן שעשתה מנורה בגשמיות, אלא הכוונה על אורות עליונים שנקראים בשם זה. והשמות של כל הפרצופין שמדברים בהם חכמי האמת, כמו אבא ואימא וזעיר אנפין וחקל תפוחין קדישין וכדומה, אין להעלות על הדעת שהוא כן בגשמיות ח"ו, אלא הכל הוא אורות נעלמים ונקראים בשמות כאלו שמדברים בהם בני אדם לשבר את האוזן, וכמו כן היא אותה המנורה. וכמו שאיתא שם אח"כ בתיקונים (קלו:) בשרגא דרבי כרוספדאי דנהרא בכמה נהורין מרקמן, ולפי פשוטו אינו מובן מהו הריקום הזה. וכמו שקראו לרבי שמעון בר יוחאי בוצינא קדישא (עי' זוהר בראשית, ויחי, רלה:) והרבה לשונות כאלו בזוהר ובתיקונים עד אין שיעור.

ודעת הרמב"ם ז"ל (בהקדמה לפירוש המשניות, ד"ה אחר כן) הוא אף באגדות הש"ס שאין הדברים כפשוטן, ואין הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו (עי' שבת סג.) אלא בקראי ובכל מקום שדברו חז"ל בהלכה, שצריכין ללמוד את פשוטן של דברים, אבל באגדה דעת הרמב"ם ז"ל שכמה פעמים כוונתם רק לפנימיות הענינים שהלבישו באותן הלשונות, ואין הדברים כפשוטן כלל. ויש חולקים בזה באגדות הש"ס (עי' מהרש"א ב"ב ח"א ר"פ המוכר את הספינה), ואין להאריך בזה כעת. אבל בזוהר הק' ובתיקונים ובלשונות חכמי האמת, בודאי הוא כן (וע"ע להלן סי' פח אות ז).

והנני ידידו דורש שלום ת"ה באהבה רבה

הק' יואל טייטלבוים