שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_לא|תווית_קודם=אורח חיים סימן לא|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אורח_חיים/סימן_לג|תווית_הבא=אורח חיים סימן לג}} | |||
== '''~ סימן לב ~''' == | == '''~ סימן לב ~''' == | ||
ב"ה, | ב"ה, ערב ר"ה תש"ט | ||
שלו' וכל טוב סלה לכבוד ידידי הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה, מו"מ בתו"י, כש"ת מוה"ר יודא קרויס נ"י. | |||
אחדשה"ט ... בדבר התענית ביום כיפורים, צריך לשאול לרופאים, אף שאינם בקיאים כל כך בגרם המחלה, אבל כיון שמבינים המחלה, יוכלו לידע עכ"פ אם יש ספק בדבר, ואף בספק פקוח נפש אי אפשר להחמיר. | |||
אך לפעמים יש רופאים קלים או מתכוונים להעביר על הדת, וצריך להתבונן באיזה רופא שיאמר אמיתות דעתו אחר העיון בפרטי המחלה, שאז אף אם אין לו נאמנות לעשות כודאי, אבל עכ"פ ספק עושה, ובפרט שכבר אירע שני פעמים אחר יוה"כ, ובנישואין <small>(אה"ע סי' קנד סי"ז)</small> ומילה <small>(יו"ד סי' רסג ס"ב־ג)</small> כיון שהוא ספק סכנה אף בב' זימני הוי חזקה <small>(יבמות סד:)</small>, הגם שאי אפשר לידע אם התענית גרם, אבל קצת רגלים לדבר. ואם גם הרופאים יגידו אחר התבוננות שיש ספק בדבר, שוב אי אפשר להחמיר. | |||
והשי"ת יכתבהו | אך על פי רוב סגי עכ"פ בפחות פחות מכשיעור, ואם על פי מבינות הרופאים לא סגי בזה, מקילין גם כן, אך רובא דרובא סגי בזה, וצריך לברר גם זה על פי מבינות הרופאים. ואם אולי יהיה מציאות עוד לשאול ע"י מכתב או טעלעפאן את הרופאים בווין שעסקו במחלתו, זה טוב יותר, אך כפי הנראה אין מציאות לזה, לכן מוכרח להתבונן ע"י מומחים ובקיאים שבעירו. | ||
וכללו של דבר, שאם יתברר שהמצב הוא באופן שיש ממש עכ"פ להסתפק בדבר, אי אפשר להחמיר, והתורה הקדושה שצונו להתענות ביום הכיפורים, צונו להזהר בספק פקוח נפש. | |||
והשי"ת יכתבהו ויחתמהו לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, וירפאהו רפואה שלימה וגמורה, ויצליחהו בכל דרכיו ועניניו, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה. | |||
כעתירת ידידו דורש שלומו באהבה רבה | |||
הק' יואל טייטלבוים | הק' יואל טייטלבוים | ||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | ||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] | [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:30, 20 במאי 2026
~ סימן לב ~
ב"ה, ערב ר"ה תש"ט
שלו' וכל טוב סלה לכבוד ידידי הרבני הנגיד הנכבד יקר ונעלה, מו"מ בתו"י, כש"ת מוה"ר יודא קרויס נ"י.
אחדשה"ט ... בדבר התענית ביום כיפורים, צריך לשאול לרופאים, אף שאינם בקיאים כל כך בגרם המחלה, אבל כיון שמבינים המחלה, יוכלו לידע עכ"פ אם יש ספק בדבר, ואף בספק פקוח נפש אי אפשר להחמיר.
אך לפעמים יש רופאים קלים או מתכוונים להעביר על הדת, וצריך להתבונן באיזה רופא שיאמר אמיתות דעתו אחר העיון בפרטי המחלה, שאז אף אם אין לו נאמנות לעשות כודאי, אבל עכ"פ ספק עושה, ובפרט שכבר אירע שני פעמים אחר יוה"כ, ובנישואין (אה"ע סי' קנד סי"ז) ומילה (יו"ד סי' רסג ס"ב־ג) כיון שהוא ספק סכנה אף בב' זימני הוי חזקה (יבמות סד:), הגם שאי אפשר לידע אם התענית גרם, אבל קצת רגלים לדבר. ואם גם הרופאים יגידו אחר התבוננות שיש ספק בדבר, שוב אי אפשר להחמיר.
אך על פי רוב סגי עכ"פ בפחות פחות מכשיעור, ואם על פי מבינות הרופאים לא סגי בזה, מקילין גם כן, אך רובא דרובא סגי בזה, וצריך לברר גם זה על פי מבינות הרופאים. ואם אולי יהיה מציאות עוד לשאול ע"י מכתב או טעלעפאן את הרופאים בווין שעסקו במחלתו, זה טוב יותר, אך כפי הנראה אין מציאות לזה, לכן מוכרח להתבונן ע"י מומחים ובקיאים שבעירו.
וכללו של דבר, שאם יתברר שהמצב הוא באופן שיש ממש עכ"פ להסתפק בדבר, אי אפשר להחמיר, והתורה הקדושה שצונו להתענות ביום הכיפורים, צונו להזהר בספק פקוח נפש.
והשי"ת יכתבהו ויחתמהו לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, וירפאהו רפואה שלימה וגמורה, ויצליחהו בכל דרכיו ועניניו, ויתמלאו כל משאלות לבבו לטובה.
כעתירת ידידו דורש שלומו באהבה רבה
הק' יואל טייטלבוים