שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_ס|תווית_קודם=יורה דעה סימן ס|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_סב|תווית_הבא=יורה דעה סימן סב}} | |||
== '''~ סימן סא ~''' == | |||
בשו"ע יו"ד סימן קפ"ט <small>(ס"ו)</small>, כשם שקובעת ווסת להפלגה, כך קובעת בימי החודש ובימי השבוע וכו', אע"פ שאחד מלא ואחד חסר אין מדקדקין בכך. | |||
והביא הב"י ז"ל <small>(ד"ה ומ"ש אע"פ)</small> בשם הרשב"א <small>(תורת הבית, ב"ז ש"ג ט.)</small> שהראב"ד <small>(בעלי הנפש שער הווסתות)</small> הכריע כן מדאיפליגו רב ושמואל <small>(סד.)</small> אי קבעה לה ווסת לדילוג או עד שתשלש בדילוג, ובמאי אי בחדשים מלאים עסקינן, אין כאן אלא הפלגות שוות מל"ב לל"ב, אלא ודאי אף בחדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר קבעה ווסת לר"ח, עיי"ש. | |||
וקשיא לי טובא, דהלא גם בדין ווסת השבוע המבואר שם הקשה בתורת השלמים ס"ק ט' דמה איצטריך לאשמעינן, דהא ג"כ קבעה ווסת להפלגות שווים ממש, ותירץ דאי משום ווסת הפלגה לא היתה נקבעת עד אחר ראיה רביעית, משא"כ קביעת ימי השבוע נקבע בג' פעמים, עיי"ש. ובחוות דעת <small>(ביאורים ס"ק ד)</small> וסדרי טהרה <small>(ס"ק ד)</small> וכרתי ופלתי <small>(ס"ק ח)</small> כתבו עוד הרבה נ"מ בזה. | |||
ומעתה קשה טובא מה ראו לתמוה יותר אדין ווסת הדילוג המבואר בש"ס, ולא ניחא להו למימר דמיירי בחדשים מלאים, כיון דאז בלאו הכי איכא הפלגות שוות, הלא כמו דניחא להו לאשמעינן דין ווסת השבוע אף דבלאו הכי איכא הפלגות שוות, מטעם דליום השבוע סגי בג' פעמים, משא"כ להפלגה, תירוץ זה מספיק גם למה דאיצטריך הש"ס להביא פלוגתא דרב ושמואל בדילוג אי סגי בג' פעמים או לאו. דלהפלגה כו"ע מודים דצריך ד' ראיות, משא"כ בדילוג תליא בפלוגתא, דלרב יש לחוש להחמיר יותר אף בג' פעמים, דיומא קא גרים, וטובא אשמעינן. | |||
ובפרט לפי מה שכתבו החוות דעת וסדרי טהרה ושאר האחרונים עוד הרבה נ"מ, דבהפלגה אם ראתה באמצע נתבטלה הפלגה, משא"כ ביום השבוע דיומא דקא גרים, אין נ"מ בראיה בינתיים, יעיין בדבריהם שהאריכו עוד לחלק הרבה. וא"כ גם כאן, אף לדברי שמואל דגם בווסת הדילוג צריך ד' ראיות כמו בהפלגה, מ"מ יש נ"מ טובא, דבהפלגה אם ראתה באמצע נתבטל הווסת, משא"כ בדילוג. | |||
ואף לשיטת הטו"ז <small>(ס"ק יח)</small> דגם בהפלגה לא נתבטל בראיה בינתיים, מ"מ הלא כבר כתב החוות דעת <small>(שם חידושים ס"ק כא)</small> דבהפלגה ראשונה גם הטו"ז מודה דנתבטל בראיה בינתיים, משא"כ בווסת הדילוג לחודש, המבואר בש"ס שם דיומא קא גרים, ולא תוכל לקלקל הווסת כלל, כמו שכתבו בווסת השבוע. גם שארי הנ"מ המבוארים באחרונים שם, באופן דאין הכרח כלל לפי זה דמיירי בגמרא באחד מלא ואחד חסר, וצ"ע. | |||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] | ||
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] | [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:47, 6 ביוני 2026
~ סימן סא ~
בשו"ע יו"ד סימן קפ"ט (ס"ו), כשם שקובעת ווסת להפלגה, כך קובעת בימי החודש ובימי השבוע וכו', אע"פ שאחד מלא ואחד חסר אין מדקדקין בכך.
והביא הב"י ז"ל (ד"ה ומ"ש אע"פ) בשם הרשב"א (תורת הבית, ב"ז ש"ג ט.) שהראב"ד (בעלי הנפש שער הווסתות) הכריע כן מדאיפליגו רב ושמואל (סד.) אי קבעה לה ווסת לדילוג או עד שתשלש בדילוג, ובמאי אי בחדשים מלאים עסקינן, אין כאן אלא הפלגות שוות מל"ב לל"ב, אלא ודאי אף בחדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר קבעה ווסת לר"ח, עיי"ש.
וקשיא לי טובא, דהלא גם בדין ווסת השבוע המבואר שם הקשה בתורת השלמים ס"ק ט' דמה איצטריך לאשמעינן, דהא ג"כ קבעה ווסת להפלגות שווים ממש, ותירץ דאי משום ווסת הפלגה לא היתה נקבעת עד אחר ראיה רביעית, משא"כ קביעת ימי השבוע נקבע בג' פעמים, עיי"ש. ובחוות דעת (ביאורים ס"ק ד) וסדרי טהרה (ס"ק ד) וכרתי ופלתי (ס"ק ח) כתבו עוד הרבה נ"מ בזה.
ומעתה קשה טובא מה ראו לתמוה יותר אדין ווסת הדילוג המבואר בש"ס, ולא ניחא להו למימר דמיירי בחדשים מלאים, כיון דאז בלאו הכי איכא הפלגות שוות, הלא כמו דניחא להו לאשמעינן דין ווסת השבוע אף דבלאו הכי איכא הפלגות שוות, מטעם דליום השבוע סגי בג' פעמים, משא"כ להפלגה, תירוץ זה מספיק גם למה דאיצטריך הש"ס להביא פלוגתא דרב ושמואל בדילוג אי סגי בג' פעמים או לאו. דלהפלגה כו"ע מודים דצריך ד' ראיות, משא"כ בדילוג תליא בפלוגתא, דלרב יש לחוש להחמיר יותר אף בג' פעמים, דיומא קא גרים, וטובא אשמעינן.
ובפרט לפי מה שכתבו החוות דעת וסדרי טהרה ושאר האחרונים עוד הרבה נ"מ, דבהפלגה אם ראתה באמצע נתבטלה הפלגה, משא"כ ביום השבוע דיומא דקא גרים, אין נ"מ בראיה בינתיים, יעיין בדבריהם שהאריכו עוד לחלק הרבה. וא"כ גם כאן, אף לדברי שמואל דגם בווסת הדילוג צריך ד' ראיות כמו בהפלגה, מ"מ יש נ"מ טובא, דבהפלגה אם ראתה באמצע נתבטל הווסת, משא"כ בדילוג.
ואף לשיטת הטו"ז (ס"ק יח) דגם בהפלגה לא נתבטל בראיה בינתיים, מ"מ הלא כבר כתב החוות דעת (שם חידושים ס"ק כא) דבהפלגה ראשונה גם הטו"ז מודה דנתבטל בראיה בינתיים, משא"כ בווסת הדילוג לחודש, המבואר בש"ס שם דיומא קא גרים, ולא תוכל לקלקל הווסת כלל, כמו שכתבו בווסת השבוע. גם שארי הנ"מ המבוארים באחרונים שם, באופן דאין הכרח כלל לפי זה דמיירי בגמרא באחד מלא ואחד חסר, וצ"ע.