שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נח

<< יורה דעה סימן נז • שו"ת דברי יואל • יורה דעה סימן נט >>

~ סימן נט ~

ב"ה, ג' ויצא תש"ך.

שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי הרה"ג חריף ובקי טובא, אוצר נחמד, החסיד המפואר המהולל בתשבחות, כש"ת מוה"ר אברהם דוד הורוויץ שליט"א אב"ד בשטראסבורג יצ"ו.

אחדשת"ה באהבה רבה כמשפט, מכתבו הגיעני בימים הקדושים העעל"ט ולא השבתי על אתר מחמת טירדות רוב הענינים אשר סבבוני הקיפוני בימים ובלילות, שמחמת זה נשמט אצלי כתיבת מכתבים אף נחוצים. ובעיקר הדבר דברתי אז עם ידידנו ה"ר געציל נ"י מלונדון שהיה אז פה...

מה שנתקשה בדברי התיקונים (תיקונא שבעין, קלו.) דאמיה דרבי כרוספדאי תקינת להו מנרתא בשבעה בוצינין, והקשה על זה מיו"ד סוף סימן קמ"א (ס"ח) דמבואר דמנורה של שבעה לא יעשה, אפילו אינו דומה כלל לשל מקדש.

גם לפי פשוטו לא קשיא מידי, שהרי מבואר שם שאין אסור אלא אם היא עכ"פ של מתכות וכה"ג דכשר בדיעבד במקדש, אבל אם היא של עץ וכה"ג דפסול במקדש אפילו בדיעבד, ודאי דשרי, ומכל שכן אם היא של חרס כמבואר שם בש"ך ס"ק ל"ה. וא"כ אין כאן קושיא, דהא אינו מבואר בתיקונים ממה היתה אותה המנורה, ויוכל להיות שהיתה של עץ וכה"ג דשרי.

אבל באמת אין הדברים כפשוטן שעשתה מנורה בגשמיות, אלא הכוונה על אורות עליונים שנקראים בשם זה. והשמות של כל הפרצופין שמדברים בהם חכמי האמת, כמו אבא ואימא וזעיר אנפין וחקל תפוחין קדישין וכדומה, אין להעלות על הדעת שהוא כן בגשמיות ח"ו, אלא הכל הוא אורות נעלמים ונקראים בשמות כאלו שמדברים בהם בני אדם לשבר את האוזן, וכמו כן היא אותה המנורה. וכמו שאיתא שם אח"כ בתיקונים (קלו:) בשרגא דרבי כרוספדאי דנהרא בכמה נהורין מרקמן, ולפי פשוטו אינו מובן מהו הריקום הזה. וכמו שקראו לרבי שמעון בר יוחאי בוצינא קדישא (עי' זוהר בראשית, ויחי, רלה:) והרבה לשונות כאלו בזוהר ובתיקונים עד אין שיעור.

ודעת הרמב"ם ז"ל (בהקדמה לפירוש המשניות, ד"ה אחר כן) הוא אף באגדות הש"ס שאין הדברים כפשוטן, ואין הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו (עי' שבת סג.) אלא בקראי ובכל מקום שדברו חז"ל בהלכה, שצריכין ללמוד את פשוטן של דברים, אבל באגדה דעת הרמב"ם ז"ל שכמה פעמים כוונתם רק לפנימיות הענינים שהלבישו באותן הלשונות, ואין הדברים כפשוטן כלל. ויש חולקים בזה באגדות הש"ס (עי' מהרש"א ב"ב ח"א ר"פ המוכר את הספינה), ואין להאריך בזה כעת. אבל בזוהר הק' ובתיקונים ובלשונות חכמי האמת, בודאי הוא כן (וע"ע להלן סי' פח אות ז).

והנני ידידו דורש שלום ת"ה באהבה רבה

הק' יואל טייטלבוים