שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{טקסט מסריקה}}  
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_מ|תווית_קודם=יורה דעה סימן מ|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מב|תווית_הבא=יורה דעה סימן מב}}  


שלו' ובמ"ס אל כבוד ידידי הר' החסיד
== '''~ סימן מא ~''' ==
ב"ה. 


המפואר מו"מ בתו"ד כש"ת מו"ה . .. נ"י
שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי הר' החסיד המפואר, מו"מ בתורה ויראה, כש"ת מו"ה ... נ"י שו"ב בק"ק ... יצ"ו.


שו"ב בק"ק ... יצ"ו.
היות כי לתשלום הדיבור שדברנו בלילה, הנה שמעתי אח"כ כי מיקל בהראת הסכין לפני חכם לעתים רחוקים מאוד, וכבר כתבו האחרונים ז"ל <small>(עי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' יג)</small> להראות הסכין לפני חכם העיר עכ"פ פעם אחת בחודש. וכן כתבתי לפני כמה שנים לפעטראוואסעלא באמצע שנות המלחמה.


היות כי לתשלום הדיבור שדברנו בלילה הנה שמעתי אח"כ כי מיקל בהכאת הסכין לפני חכם לעתים רחוקים מאוד, וכבר כתבו האחרונים ז"ל (עיין שו"ת חת"ס חיו"ד סימן י"ג) להראות הסכין לפני חכם העיר עכ"פ פ"א בחודש. וכן כתבתי לפני כמה שנים לפעוו"ם באמצע שנות המלחמה. ובאמת מה שאין מראין הסכין לפני כל שחיטה הוא בשביל שבזה מחלו החכמים על כבודם, אבל עכ"פ פ"א בחודש יש קפידא, בפרט כשהחכם מקפיד בפירוש, והוא מחויב מדין גמור לעשות כן (עיין ד"ק סימן י"ח ס"ק כ"ד, שו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סימן כ"א, שו"ת טוטו"ד תליתאי סימן י"ט) וכן נוהגין בכל המקומות שבישראל. גם שמעתי שיש
ובאמת מה שאין מראין הסכין לפני כל שחיטה, הוא בשביל שבזה מחלו החכמים על כבודם, אבל עכ"פ פעם אחת בחודש יש קפידא, בפרט כשהחכם מקפיד בפירוש, והוא מחויב מדין גמור לעשות כן <small>(עיין דעת קדושים סימן י"ח ס"ק כ"ד, שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סימן כ"א, שו"ת טוב טעם ודעת תליתאי סימן י"ט)</small>. וכן נוהגין בכל המקומות שבישראל.


קפידא מה שבשאלות הריאה לא אתרמי בשום פעם שיתיעץ עם חכם העיר אף בשאלה חמורה שבחמורות, ותמה אני הלא טוב יותר לפניו שלא ליקח כל האחריות על עצמו, ואף חכמי הש"ם הלכו להתיעץ בכל ספיקא דדינא ואמרו כי היכי ולמעיין שיבא מכשורא והוו מכנפי לכל טבחי דמתא (סנהדרין דף ז' ע"ב), ובפרט בעניני המטבחיים להתייעץ לפעמים באיזה שאלה חמורה עם הרב אב"ד נ"י יש כמה טעמים בדבר שמהראוי לעשות כן.
גם שמעתי שיש קפידא מה שבשאלות הריאה לא אתרמי בשום פעם שיתיעץ עם חכם העיר אף בשאלה חמורה שבחמורות, ותמה אני הלא טוב יותר לפניו שלא ליקח כל האחריות על עצמו. ואף חכמי הש"ס הלכו להתיעץ בכל ספיקא דדינא, ואמרו כי היכי דלמטיין שיבא מכשורא והוו מכנפי לכל טבחי דמתא <small>(סנהדרין ז:)</small>, ובפרט בעניני המטבחיים להתייעץ לפעמים באיזה שאלה חמורה עם הרב אב"ד נ"י, יש כמה טעמים בדבר שמהראוי לעשות כן.


ובדבר הראות הסכינים, אף שהדרך הוא שהרב אב"ד נ"י הולך כ"פ לבית המטבחיים של עופות כמנהג רוב הרבנים נ"י, אעפי"כ מהראוי להראות לו פ"א בחודש הסכינים של בהמות.
ובדבר הראות הסכינים, אף שהדרך הוא שהרב אב"ד נ"י הולך כמה פעמים לבית המטבחיים של עופות, כמנהג רוב הרבנים נ"י, אע"פ כן מהראוי להראות לו פעם אחת בחודש הסכינים של בהמות.


הנה כתבתי בזה איזה פרטים כפי היכולת להביא על הכתב, אבל העיקר לייחד הלבבות שלא יהיה פירוד לבבות ח"ו ותהיו בעצה אחת להרים קרן התורה והיראה, ובזה יתוקן שורש כל דבר והכל על מקומו יבא בשלו'. והנני בזה ידידו דושה"ט באה"ר
הנה כתבתי בזה איזה פרטים כפי היכולת להביא על הכתב, אבל העיקר לייחד הלבבות שלא יהיה פירוד לבבות ח"ו, ותהיו בעצה אחת להרים קרן התורה והיראה, ובזה יתוקן שורש כל דבר, והכל על מקומו יבא בשלום.
 
והנני בזה ידידו דורש שלומו הטוב באהבה רבה


הק' יואל טייטלבוים
הק' יואל טייטלבוים
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־23:27, 23 במאי 2026

<< יורה דעה סימן מ שו"ת דברי יואל יורה דעה סימן מב >>

~ סימן מא ~

ב"ה.

שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי הר' החסיד המפואר, מו"מ בתורה ויראה, כש"ת מו"ה ... נ"י שו"ב בק"ק ... יצ"ו.

היות כי לתשלום הדיבור שדברנו בלילה, הנה שמעתי אח"כ כי מיקל בהראת הסכין לפני חכם לעתים רחוקים מאוד, וכבר כתבו האחרונים ז"ל (עי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' יג) להראות הסכין לפני חכם העיר עכ"פ פעם אחת בחודש. וכן כתבתי לפני כמה שנים לפעטראוואסעלא באמצע שנות המלחמה.

ובאמת מה שאין מראין הסכין לפני כל שחיטה, הוא בשביל שבזה מחלו החכמים על כבודם, אבל עכ"פ פעם אחת בחודש יש קפידא, בפרט כשהחכם מקפיד בפירוש, והוא מחויב מדין גמור לעשות כן (עיין דעת קדושים סימן י"ח ס"ק כ"ד, שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סימן כ"א, שו"ת טוב טעם ודעת תליתאי סימן י"ט). וכן נוהגין בכל המקומות שבישראל.

גם שמעתי שיש קפידא מה שבשאלות הריאה לא אתרמי בשום פעם שיתיעץ עם חכם העיר אף בשאלה חמורה שבחמורות, ותמה אני הלא טוב יותר לפניו שלא ליקח כל האחריות על עצמו. ואף חכמי הש"ס הלכו להתיעץ בכל ספיקא דדינא, ואמרו כי היכי דלמטיין שיבא מכשורא והוו מכנפי לכל טבחי דמתא (סנהדרין ז:), ובפרט בעניני המטבחיים להתייעץ לפעמים באיזה שאלה חמורה עם הרב אב"ד נ"י, יש כמה טעמים בדבר שמהראוי לעשות כן.

ובדבר הראות הסכינים, אף שהדרך הוא שהרב אב"ד נ"י הולך כמה פעמים לבית המטבחיים של עופות, כמנהג רוב הרבנים נ"י, אע"פ כן מהראוי להראות לו פעם אחת בחודש הסכינים של בהמות.

הנה כתבתי בזה איזה פרטים כפי היכולת להביא על הכתב, אבל העיקר לייחד הלבבות שלא יהיה פירוד לבבות ח"ו, ותהיו בעצה אחת להרים קרן התורה והיראה, ובזה יתוקן שורש כל דבר, והכל על מקומו יבא בשלום.

והנני בזה ידידו דורש שלומו הטוב באהבה רבה

הק' יואל טייטלבוים