שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן " שלו' וכמ"כ אל כבוד הה"ג חו"ב ותיק מלא עתיק שושילתא דדרומא כש"ת מוה"ר '''אליעזר ציטראן''' שליט"א שהי' אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בדאזיל יצ"ו. אחדשת"ה כמשפט, מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר כי אחר קבלת מכתבו לא הייתי איזה ימים בביתי גם הקיפונ..."
 
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_לט|תווית_קודם=יורה דעה סימן לט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_מא|תווית_הבא=יורה דעה סימן מא}}ב"ה, ח"י תמוז תשי"ג


שלו' וכל טוב סלה אל כבוד הה"ג חו"ב, ותיק מלא עתיק, שושילתא דיחוסא, כש"ת מוה"ר אליעזר ציטראן שליט"א, שהיה אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בראזיל יצ"ו.


שלו' וכמ"כ אל כבוד הה"ג חו"ב ותיק מלא עתיק שושילתא דדרומא כש"ת מוה"ר '''אליעזר ציטראן''' שליט"א שהי' אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בדאזיל יצ"ו.
אחדשת"ה כמשפט, מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר, כי אחר קבלת מכתבו לא הייתי איזה ימים בביתי, גם הקיפוני טירדות רבות ועצומות, וכעת אינני בקו הבריאה ולא אוכל להאריך כלל במכתב, אע"פ כן ראיתי שלא לאחר עוד מלהשיב עכ"פ בקיצור נמרץ.


והנה ראשית אברכו בברכת מזל טוב על ישיבתו שם על כסא הרבנות, השי"ת יהיה בעזרו שישב שמה, ברוב נחת והצלחה משמי רומה, ויתקבלו דבריו בשפה ברורה ובנעימה, עדי נזכה במהרה ליום ישועה ונחמה, ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה, בקדושה ובטהרה, יהא שלום בחילו שלום בארמנותו, עדי נזכה במהרה לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.


אחדשת"ה כמשפט, מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר כי אחר קבלת מכתבו לא הייתי איזה ימים בביתי גם הקיפוני טירוות רבות ועצומות, וכעת אינני בקו הבריאה ולא אוכל להאריך כלל במכתב, אעפי"כ ראיתי שלא לאחר עוד מלהשיב עכ"פ בקיצור נמרץ. והנה ראשית אברכי בברכת מז"ט על ישיבתו שם על כסא הרבנות, השייהיה בעזרו שישב שמה, ברוב נחת והצלחה משמי רומה, ויתקבלו דבריו בשפה ברורה ובנעימה, עדי נזכה במהרה ליום ישועה ונחמה, יזכה להגדיל תורה ולהאדירה, בקדושה ובטהרה, יהא שלו' בחילו שלו' בארמנותו עדי נזכה במהרה לביאת גו"צ בב"א.
ועל דבר שאלתו באופן וסדר הזביחה, שעל ידי הכאות בבהמות במקלות שיש בהם זרם האלעקטערי נופלות הבהמות על הארץ, וככה מושכים אותם אח"כ בגלגל להזביחה, וראה בעצמו שרובם מהם שכבו אחר השחיטה כאבן דומם, ולא היה בהם דין פירכוס כלל. גם השו"ב בעצמו אמר לו, שראה באיזה מהם שלא היה להם שום חיות כלל עוד קודם השחיטה, והניחם מלשחוט. וכנ"י האריך בהלכה זו שאסור.


וע"ד שאלתו באופן וסדר הזביחה שע"י הכאות בבהמות במקלות שיש בהם זרם האלעקטערי נופלות הבהמות על הארץ וככה מושכים אותם אח"כ בגלגל להזנותה, וראה בעצמו שרובם מהם שכבו אחר השחיטה כאבן דומם ולא היה בהם דין פירכוס כלל, גם השו"ב בעצמו אמר לו שראה באיזה מהם שלא היה להם שום חיות כלל עוד קודם השחיטה והניחם מלשחוט, וכ"ת נ"י האריך בהלכה זו שאסור.
והנה במקומות שהיה הגזירה בארץ אשכנז ובשוויץ שלא לשחוט אלא אחר הפערטייבונג על ידי האלעקטערי, אסרו זה כמעט כל גדולי ישראל, אף שלא היה אפשרות באותן המדינות לשחוט באופן אחר, והכשרים שבשמה לא טעמו טעם בשר בהמה בכל משך השנים שהיה הגזירה, גם אני כתבתי בהלכה זו. אבל אין מהצורך להאריך כעת בדבר שכבר נתפשט לאיסור מפי גדולי עולם. וזה האופן שצייר כ"ת נ"י במכתבו, הוא עוד גרוע יותר מהבעטייבונג שהיה הגזירה.


והנה במקומות שהיה הגזירה בארץ אשכנז ובשיוייץ שלא לשחוט אלא אחר הפערטייבונג על ידי האלעקטערי, אסרו זה כמעט כל גדולי ישראל אף שלא היה אפשרות
ולפלא בעיני שלא נשמע כזאת בשום מקום, זולת באותן המקומות שהיה כן גזירת המלכות מחמת שנאת ישראל, וידעו שמצערים בזה את ישראל, אבל בשאר מדינות לא נשמע כזאת אף בין הגוים, כי המה ממיתים הבהמות ע"י הכאה בראש או ע"י יריית חץ, ומכל שכן שלא נשמע כזאת בישראל לא מיניה ולא מקצתו במקומות שלא גזרו המלכות בזה. ולא אוכל להבין מה נשתנה מדינת בראזיל מכל העולם לעשות שחיטה באופן כזה. אבל כיון שכתב כ"ת נ"י שראה בעיניו כן, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.


והשי"ת יהיה בעזרו להרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.


והנני ידידו דושת"ה באהבה רבה, מצפה לישועה קרובה


קסו שאלות ותשובות יו"דסימן מ מא מב ד ב ר י י וא ל
הק' יואל טייטלבוים
 
[[קטגוריה:שודברי יואל]]
באותן המדינות לשחוט באופן אחר והכשרים שבכמה לא טעמו טעם בשר בהמה בכל משך השנים שהיה הגזירה, גם אני כתבתי בהלכה זו, אבל אין מהצורך להאריך כעת בדבר שכבר נתפשט לאיסור מפי גדולי עולם, וזה האופן שצייר כנ"י במכתבו הוא עוד גרוע יוכר מהבעטייבונג שהיה הגזירה.
[[קטגוריה:שודברי יואל - אורח חיים]]
 
'''ולפלא''' בעיני שלא נשמע כזאת בשום מקום זולת באותן המקומות שהיה כן גזירת המלכות מחמת שנאת ישראל וידעו שמצערים בזה את ישראל, אבל בשאר מדינות לא נשמע כזאת אף בין הגוים כי המה ממיתים הבהמות ע"י הכאה בראש או ע"י יריית חץ, ומכש"כ שלא נשמע כזאת בישראל לא מיני' ולא מקצתו במקומות שלא גזרו המלכות בזה, ולא אוכל להבין מה נשתנה מדינת בדאזיל מכל העולם לעשות שחיטה באופן כזה, אבל כיון שכתב כ"ת נ"י שראה בעיניו כן אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
 
והשייהיה בעזרו להרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמאתן.
 
והנני ידידו דושת"ה באה"ר מצפה לישועה קרובה הק' יואל טייטלבוים

גרסה אחרונה מ־23:26, 23 במאי 2026

<< יורה דעה סימן לט שו"ת דברי יואל יורה דעה סימן מא >>

ב"ה, ח"י תמוז תשי"ג

שלו' וכל טוב סלה אל כבוד הה"ג חו"ב, ותיק מלא עתיק, שושילתא דיחוסא, כש"ת מוה"ר אליעזר ציטראן שליט"א, שהיה אבדק"ק דאראג כעת הרב דמחזיקי הדת בסאן פאול במדינת בראזיל יצ"ו.

אחדשת"ה כמשפט, מכתבו הגיעני ולא השבתי על אתר, כי אחר קבלת מכתבו לא הייתי איזה ימים בביתי, גם הקיפוני טירדות רבות ועצומות, וכעת אינני בקו הבריאה ולא אוכל להאריך כלל במכתב, אע"פ כן ראיתי שלא לאחר עוד מלהשיב עכ"פ בקיצור נמרץ.

והנה ראשית אברכו בברכת מזל טוב על ישיבתו שם על כסא הרבנות, השי"ת יהיה בעזרו שישב שמה, ברוב נחת והצלחה משמי רומה, ויתקבלו דבריו בשפה ברורה ובנעימה, עדי נזכה במהרה ליום ישועה ונחמה, ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה, בקדושה ובטהרה, יהא שלום בחילו שלום בארמנותו, עדי נזכה במהרה לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.

ועל דבר שאלתו באופן וסדר הזביחה, שעל ידי הכאות בבהמות במקלות שיש בהם זרם האלעקטערי נופלות הבהמות על הארץ, וככה מושכים אותם אח"כ בגלגל להזביחה, וראה בעצמו שרובם מהם שכבו אחר השחיטה כאבן דומם, ולא היה בהם דין פירכוס כלל. גם השו"ב בעצמו אמר לו, שראה באיזה מהם שלא היה להם שום חיות כלל עוד קודם השחיטה, והניחם מלשחוט. וכ"ת נ"י האריך בהלכה זו שאסור.

והנה במקומות שהיה הגזירה בארץ אשכנז ובשוויץ שלא לשחוט אלא אחר הפערטייבונג על ידי האלעקטערי, אסרו זה כמעט כל גדולי ישראל, אף שלא היה אפשרות באותן המדינות לשחוט באופן אחר, והכשרים שבשמה לא טעמו טעם בשר בהמה בכל משך השנים שהיה הגזירה, גם אני כתבתי בהלכה זו. אבל אין מהצורך להאריך כעת בדבר שכבר נתפשט לאיסור מפי גדולי עולם. וזה האופן שצייר כ"ת נ"י במכתבו, הוא עוד גרוע יותר מהבעטייבונג שהיה הגזירה.

ולפלא בעיני שלא נשמע כזאת בשום מקום, זולת באותן המקומות שהיה כן גזירת המלכות מחמת שנאת ישראל, וידעו שמצערים בזה את ישראל, אבל בשאר מדינות לא נשמע כזאת אף בין הגוים, כי המה ממיתים הבהמות ע"י הכאה בראש או ע"י יריית חץ, ומכל שכן שלא נשמע כזאת בישראל לא מיניה ולא מקצתו במקומות שלא גזרו המלכות בזה. ולא אוכל להבין מה נשתנה מדינת בראזיל מכל העולם לעשות שחיטה באופן כזה. אבל כיון שכתב כ"ת נ"י שראה בעיניו כן, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

והשי"ת יהיה בעזרו להרחיב גבול הקדושה עדי נזכה במהרה לראות בישועת כל ישראל ושמחתן.

והנני ידידו דושת"ה באהבה רבה, מצפה לישועה קרובה

הק' יואל טייטלבוים